×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית א׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) {פרשת בראשית} בְּרֵאשִׁ֖יתא בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ (ב) וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל⁠־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל⁠־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ (ג) וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹרב וַֽיְהִי⁠־אֽוֹר׃ (ד) וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת⁠־הָא֖וֹר כִּי⁠־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃ (ה) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי⁠־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי⁠־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃ (ו)  וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃ (ז) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת⁠־הָרָקִ֒יעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי⁠־כֵֽן׃ (ח) וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי⁠־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי⁠־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ (ט)  וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל⁠־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי⁠־כֵֽן׃ (י) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי⁠־טֽוֹב׃ (יא) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤אג הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁאד עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ⁠־ב֖וֹ עַל⁠־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי⁠־כֵֽן׃ (יב) וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה⁠־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ⁠־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי⁠־טֽוֹב׃ (יג) וַֽיְהִי⁠־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי⁠־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ (יד)  וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃ (טו) וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל⁠־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי⁠־כֵֽןה׃ (טז) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת⁠־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת⁠־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת⁠־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃ (יז) וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (יח) וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלְהַבְדִּ֔ילו בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי⁠־טֽוֹב׃ (יט) וַֽיְהִי⁠־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי⁠־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ (כ)  וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל⁠־הָאָ֔רֶץ עַל⁠־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃ (כא) וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת⁠־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כׇּל⁠־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כׇּל⁠־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי⁠־טֽוֹב׃ (כב) וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת⁠־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃ (כג) וַֽיְהִי⁠־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי⁠־בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי׃ (כד)  וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ⁠־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי⁠־כֵֽן׃ (כה) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת⁠־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת⁠־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כׇּל⁠־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי⁠־טֽוֹב׃ (כו) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל⁠־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל⁠־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (כז) וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת⁠־הָֽאָדָם֙ז בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ (כח) וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת⁠־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכׇל⁠־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (כט) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת⁠־כׇּל⁠־עֵ֣שֶׂב׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל⁠־פְּנֵ֣י כׇל⁠־הָאָ֔רֶץ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר⁠־בּ֥וֹ פְרִי⁠־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאׇכְלָֽה׃ (ל) וּֽלְכׇל⁠־חַיַּ֣ת הָ֠אָ֠רֶץ וּלְכׇל⁠־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל⁠־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר⁠־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת⁠־כׇּל⁠־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאׇכְלָ֑ה וַֽיְהִי⁠־כֵֽן׃ (לא) וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה⁠־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי⁠־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי⁠־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א בְּרֵאשִׁ֖ית =מ״ס-ל ומ״ש (אות בי״ת גדולה)
• ל=בְּרֵאשִׁ֖ית (באות רגילה)
ב יְהִ֣י א֑וֹר =א⁠(ס),ל,ל-מ⁠(צילום),ק3,ו,פטרבורג-EVR-II-B-8,ותיקן-448,ה (״יהי״ בטעם מונח) <א⁠(ס)=מקף? אינו כן אלא מונח>, וכך לפי בן⁠־אשר כפי שמובא במנחת שי.
• דפוסים רבים כולל היידנהיים וקורן=יְהִי⁠־א֑וֹר (״יהי״ מוקפת ל״א֑וֹר״), וכך לפי בן⁠־נפתלי כפי שמובא במנחת שי.
ג תַּֽדְשֵׁ֤א =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=מתג? כן>
ד דֶּ֗שֶׁא =א⁠(ס),ל?,ל-מ⁠(צילום),ק3,ו,פטרבורג-EVR-II-B-8(1ב) ומ״ש (בנקודה אחת לטעם רביע); <א⁠(ס)=רביע? כן>, וכמו כן בתאג׳ דפוס ראשון ובכתבי⁠־יד ספרדים כגון היללי, פריז 25 ותנ״ך ליסבון. הדף מטושטש בכתי״ל וקשה להבחין בטעם; ייתכן שנקודה שנייה עליונה נמחקה.
• מ״ג דפוס ונציה=דֶּ֔שֶׁא (בשתי נקודות לטעם זקף גדול) וכמו כן בחלק מהדפוסים בעקבותיו, וגם בחלק מהתיגאן בכתב⁠־יד.
• קורן, ברויאר, דותן, מג״ה, סימנים, מכון ממרא
ה וַֽיְהִי⁠־כֵֽן ל=וַֽיְהִי⁠־כֵֽן בגעיה ימנית
ו וּֽלְהַבְדִּ֔יל =ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים.
• א⁠(ס),ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל (חטף) <א⁠(ס)=מתג ושוא לבד? אינו כן אלא הלמ״ד בחטף פתח>, וכמו כן בכתבי⁠־יד ספרדים כגון היללי, פריז 25 ותנ״ך ליסבון.
ז אֶת⁠־הָֽאָדָם֙ ל=אֶת⁠־הָֽאָדָם֙ בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
(א) בראשית – יש אומרים: כי בראשית כמו: בראשונה. {ואלו היה טעמו כן, היה הבי״ת קמוץ בקמץ גדול},⁠א כי ראשונה תואר לנקבה: ואת ילדיהן ראשונה (בראשית ל״ג:ב׳) – במחנה ראשונה, ראשונה יסעו (במדבר ב׳:ט׳) – נסיעה ראשונה, עם שיהיו לאחרונה (קהלת א׳:י״א) – בבריאה אחרונה או הדומה לה. והאומר כי: ראשית איננה סמוך, דבר נכונה מפאת הדקדוק ושקר מדרך הטעם, בעבור כי אין בכח שכל הלב להבין ראשית, אם לא נסמך אל דבר או מפעל אוב זמן. והעד: כי אם יש אחריתג (משלי כ״ג:י״ח), וככה: מגיד מראשית אחרית (ישעיהו מ״ו:י׳) – מראשית הדבר אחריתו, וקרבן ראשית (ויקרא ב׳:י״ב) הוא סמוך לבכורים. והנה אין בראשית כמו ראשית, הלא תראה: בראשית ממלכת (ירמיהו כ״ז:א׳) – בתחלת המלכות היה ככה. על כן אין בראשית כמו: תחלת דבר י״י בהושע (הושע א׳:ב׳), כי הטעם: תחלת הדבור דבר ה׳. ויש אומרים: כי דִבֶּר שם, כמו: וְהַדִּבֵּר אין בהם (ירמיהו ה׳:י״ג), כי אין משפט הלשון לסמוך אל פועל עבר. על כן אמר אחד מהמפרשים כי: בראשית {ברא} – הטעם: בראשית בריאה, דרך בראשית ברוא. ולא יתכן, כאשר אפרש במקומו. ויש אומרים כי: בראשית – ערב או לילה או חושך או עת, או עם אחד מהם. והטעם: כי הראשית גם הוא נברא. ולפי דעתי: שאיננו סמוך רק בטעם, וענינו כי שם לשמים וארץ ראשית, על כן יש להם סוף, בעבור שהקו הסובב והנקודה אינן גופות. או הטעם: ראשית לעגול. ברא – לשון יחיד עם לשון רבים, רמז למצוה העליונים, ונקרא על שמם כאשר יקראו לשונות הגוים לשונות. על כן הוצרך המתרגם בתורה בארמית לתרגם אלהים – י״י, כי תרגומו הוא אלהא. אלהים – על משקל כרובים, ואיננו כמו: גבהים. והעד: לשון יחיד סמוך – אלה יעקב (תהלים קי״ד:ז׳), ושאיננו סמוך – אלה לא ישיב אפו (איוב ט׳:י״ג), זה חולם תחת שורק בעבור אות הגרון גם בפתח1 כמשפטו.⁠ד את – עצם הדבר, על כן אם יחסרוהו לא יזיק, {כמו:} אשר ברא אלהים אדם (דברים ד׳:ל״ב), כי איננו מלת הדבק, ולא יורה על פעול לעולם. והעד: ובא הארי ואת הדוב (שמואל א י״ז:ל״ד) וחבריו. השמים – עם ה״א הדעת, להודיע שאינן הרקיע והיבשה, והם על מתכונת שנים, ולא יתפרדו כמו: רֵחַיִם, בעבור שני סדני הגלגל, וגזרתו משם כאשר פירשתי בספר השם הנכבד (ספר השם שער א׳). (ב) והארץ – מלה זרה בדקדוק,⁠2 ועשו כן כי הקמצות באל״ף קל מהפתח קטן,⁠3 והם ידברו בה הרבה. היתה תהו – כמו: תחת אשר היתה שממה (יחזקאל ל״ו:ל״ד). מרחפת – כמו: על גוזליו ירחף (דברים ל״ב:י״א), ואין צריךה להוסיף רוח אחרת כאשר אמר המדקדק הירושלמי. (ג) והאומר כי: ויאמר תלוי באחרים, וראויה תיבת לשון לשמש אחריה, לא דבר נכונה, כי אין הפרש בין ויאמר ובין אמר, כי שניהם מהבנין קל. רק כאשר רצו העברים להקל על הלשון שלא יניעו האל״ף, החליפוהו בו״ו, על כן הוא החולם. וכבד על הלשון לאמר חולם אחר חולם, על כן פתחוהו. (ו) רקיע – תואר ואיננו פעול.⁠4 (ט) יקוו – עתיד מבנין נפעל, לא מבנין קל.⁠5 (י) ליבשה – תואר, כמו: הממלכה החטאה (עמוס ט׳:ח׳). והעד: והיו לדם ביבשת (שמות ד׳:ט׳). והאומר6 כי הוא שם, כמו: כפרה, י״י יכפר עוונו, כי היבושת לא תראה בעין. וירא – יש מקומות שהוא פועל עומד, ויש יוצא, והוא מהבנין הכבד הנוסף, כמו: ויראם את מבוא העיר (שופטים א׳:כ״ה), והוא על דרך דקדוק הלשון. רק וירא שהוא עומד, היה ראוי להיות היו״ד בחירק, כדרך: ונירם (במדבר כ״א:ל׳). ובעבור שלא תתערב המלה בגזרת ירה, שהסוף בשניהם נעלם, כי ככה משפט האל״ף באחרונה. והם מדברים במלה הזאת הרבה, על כן עשו ככה.⁠7 (יא) והשוקל עץ עם ער איננו נכון, כי האחד שם והשני תואר, וסמך עץ אל פרי, גם יסמך פרי אל עץ, כמו: מחלמיש צור (דברים ל״ב:י״ג) – מצור החלמיש (דברים ח׳:ט״ו), ורבים ככה. (יד) יהי מאורות – לשון יחיד, בעבור שידברו במלה הזאת הרבה, וכן: כי יהיה נערה בתולה (דברים כ״ב:כ״ג), הבה נרדה (בראשית י״א:ז׳), ולנקבה: הבה נא אבוא אליך (בראשית ל״ח:ט״ז). מאורות – לשון זכרים, והעד: שני (בראשית א׳:ט״ז), גם: הגדולים (בראשית א׳:ט״ז). כי יש תי״ו לשון רבים לזכרים, כמו: אבות, גם מ״ם לנקבות, כמו: נשים, פלגשים. והאומר8 כי {מ}⁠מקומות יאמר מקומה, איננו נכון. ודקדוק ברקיע השמים – הרקיע שהוא השמים, כמו: בגדול זרועך (שמות ט״ו:ט״ז) – בגדול שהיא זרועך, וככה: זכר רב טובך יביעו (תהלים קמ״ה:ז׳). או יהיה דקדוקו כשמי השמים (תהלים קמ״ח:ד׳), והוא הנכון בעיני. ולמ״ד לאותות – בעבור, כמו: אמרי לי אחי הוא (בראשית כ׳:י״ג). ואין ככה: והיו למאורות ברקיע השמים (בראשית א׳:ט״ו), כאשר אפרש. (יט) והאומר9 כי: רביעי מגזרת: ארבעה, שכן מצאנו בהרבה מקומות האל״ף חסרה, כמו: אתמול (תהלים צ׳:ד׳) – תמול (שמות ה׳:ח׳), וימש חשך (שמות י׳:כ״א), הדבר הפוך, כי אל״ף ארבעה נוסף כאל״ף אזרוע (ירמיהו ל״ב:כ״א) ואתמול (תהלים צ׳:ד׳). והעד: כי מרביעית (ויקרא כ״ג:י״ג) הנה. גם: וימש חשך – איננו מגזרת: אמש (בראשית י״ט:ל״ד), כי לא יקרא אמש רק הלילה שעבר. וככה בלשון קדר שהיא קרובה ללשוננו. (כ) ישרצו – פועל יוצא, כמו: שרץ ארצם צפרדעים (תהלים ק״ה:ל׳). ואל תתמה על: פרו וישרצו (שמות א׳:ז׳), כי יש פעלים פעם יוצאים ופעם עומדים, כגזרת שב. (כב) וככה: ומלאו את המים, על דעת המדקדק. (כו) ויש אומרים כי: נעשה אדם – כמו: ואשר היה נעשהו (נחמיה ה׳:י״ח), ואילו היה כן היה ראוי להיותו: יהי נעשה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כלומר: האות ה׳ של ״אלה״ נקודה בפתח.
2 השוו דברי ראב״ע בראשית פירוש ראשון ודברי רשב״ם בדייקות.
3 כלומר: סגול.
4 ראב״ע שולל כאן את שיטת רשב״ם בדייקות מרבנו שמואל.
5 השוו שיטת רשב״ם בדייקות מרבנו שמואל.
6 ראב״ע שולל כאן את שיטת רשב״ם בדייקות מרבנו שמואל.
7 השוו דברי רשב״ם כאן בדייקות מרבנו שמואל.
8 ראב״ע שולל כאן את שיטת רשב״ם בדייקות מרבנו שמואל.
9 ראב״ע שולל כאן את שיטת רשב״ם בדייקות מרבנו שמואל.
א מלים אלו לא מופיעות בכ״י לונדון, ובכ״י בהמ״ל. פרידלנדר השלימם מן ראב״ע פירוש ראשון בראשית א׳:א׳.
ב בכ״י לונדון: אל.
ג כן בפסוק. בכ״י לונדון נוספה כאן מלת: לה.
ד כן בכ״י לונדון.
ה בכ״י לונדון 27038, בהמ״ל 2321 מופיעה כאן מלת: ״לומר״, וצ״ע במובנה.
ו כן בכ״י לונדון.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144