×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
יואל א׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) דְּבַר⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֔ה אֶל⁠־יוֹאֵ֖ל בֶּן⁠־פְּתוּאֵֽל׃ (ב) שִׁמְעוּ⁠־זֹאת֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל יוֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ הֶהָ֤יְתָה זֹּאת֙ בִּֽימֵיכֶ֔ם וְאִ֖ם בִּימֵ֥י אֲבֹתֵיכֶֽם׃ (ג) עָלֶ֖יהָ לִבְנֵיכֶ֣ם סַפֵּ֑רוּ וּבְנֵיכֶם֙ לִבְנֵיהֶ֔ם וּבְנֵיהֶ֖ם לְד֥וֹר אַחֵֽר׃ (ד) יֶ֤תֶר הַגָּזָם֙ אָכַ֣ל הָאַרְבֶּ֔ה וְיֶ֥תֶר הָאַרְבֶּ֖ה אָכַ֣ל הַיָּ֑לֶק וְיֶ֣תֶר הַיֶּ֔לֶק אָכַ֖ל הֶחָסִֽיל׃ (ה) הָקִ֤יצוּ שִׁכּוֹרִים֙ וּבְכ֔וּ וְהֵילִ֖לוּ כׇּל⁠־שֹׁ֣תֵי יָ֑יִן עַל⁠־עָסִ֕יס כִּ֥י נִכְרַ֖ת מִפִּיכֶֽם׃ (ו) כִּי⁠־גוֹי֙ עָלָ֣ה עַל⁠־אַרְצִ֔י עָצ֖וּם וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר שִׁנָּיו֙ שִׁנֵּ֣י אַרְיֵ֔ה וּֽמְתַלְּע֥וֹת לָבִ֖יא לֽוֹ׃ (ז) שָׂ֤ם גַּפְנִי֙ לְשַׁמָּ֔ה וּתְאֵנָתִ֖י לִקְצָפָ֑ה חָשֹׂ֤ף חֲשָׂפָהּ֙ וְהִשְׁלִ֔יךְ הִלְבִּ֖ינוּ שָׂרִיגֶֽיהָ׃ (ח) אֱלִ֕י כִּבְתוּלָ֥ה חֲגֻרַת⁠־שַׂ֖ק עַל⁠־בַּ֥עַל נְעוּרֶֽיהָ׃ (ט) הׇכְרַ֥ת מִנְחָ֛ה וָנֶ֖סֶךְ מִבֵּ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ אָֽבְלוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (י) שֻׁדַּ֣ד שָׂדֶ֔ה אָבְלָ֖ה אֲדָמָ֑ה כִּ֚י שֻׁדַּ֣ד דָּגָ֔ן הוֹבִ֥ישׁ תִּיר֖וֹשׁ אֻמְלַ֥ל יִצְהָֽר׃ (יא) הֹבִ֣ישׁוּ אִכָּרִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ כֹּֽרְמִ֔ים עַל⁠־חִטָּ֖ה וְעַל⁠־שְׂעֹרָ֑ה כִּ֥י אָבַ֖ד קְצִ֥יר שָׂדֶֽה׃ (יב) הַגֶּ֣פֶן הוֹבִ֔ישָׁה וְהַתְּאֵנָ֖ה אֻמְלָ֑לָה רִמּ֞וֹן גַּם⁠־תָּמָ֣ר וְתַפּ֗וּחַ כׇּל⁠־עֲצֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ יָבֵ֔שׁוּ כִּי⁠־הֹבִ֥ישׁ שָׂשׂ֖וֹן מִן⁠־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ (יג) חִגְר֨וּ וְסִפְד֜וּ הַכֹּהֲנִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ מְשָׁרְתֵ֣י מִזְבֵּ֔חַ בֹּ֚אוּ לִ֣ינוּ בַשַּׂקִּ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י אֱלֹהָ֑י כִּ֥י נִמְנַ֛ע מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵיכֶ֖ם מִנְחָ֥ה וָנָֽסֶךְ׃ (יד) קַדְּשׁוּ⁠־צוֹם֙ קִרְא֣וּ עֲצָרָ֔ה אִסְפ֣וּ זְקֵנִ֗ים כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ בֵּ֖ית יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְזַעֲק֖וּ אֶל⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (טו) אֲהָ֖הּ לַיּ֑וֹם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהֹוָ֔הי״י֔ וּכְשֹׁ֖ד מִשַּׁדַּ֥י יָבֽוֹא׃ (טז) הֲל֛וֹא נֶ֥גֶד עֵינֵ֖ינוּ אֹ֣כֶל נִכְרָ֑ת מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵ֖ינוּ שִׂמְחָ֥ה וָגִֽיל׃ (יז) עָבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּ֚חַת מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן׃ (יח) מַה⁠־נֶּאֶנְחָ֣ה בְהֵמָ֗ה נָבֹ֙כוּ֙ עֶדְרֵ֣י בָקָ֔ר כִּ֛י אֵ֥ין מִרְעֶ֖ה לָהֶ֑ם גַּם⁠־עֶדְרֵ֥י הַצֹּ֖אן נֶאְשָֽׁמוּ׃ (יט) אֵלֶ֥יךָ יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶקְרָ֑א כִּ֣י אֵ֗שׁ אָֽכְלָה֙ נְא֣וֹת מִדְבָּ֔ר וְלֶ֣הָבָ֔ה לִהֲטָ֖ה כׇּל⁠־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃ (כ) גַּם⁠־בַּהֲמ֥וֹת שָׂדֶ֖ה תַּעֲר֣וֹג אֵלֶ֑יךָ כִּ֤י יָֽבְשׁוּ֙ אֲפִ֣יקֵי מָ֔יִם וְאֵ֕שׁ אָכְלָ֖ה נְא֥וֹת הַמִּדְבָּֽר׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) אין לנו דרך לדעת דורו, ולפי הפשט אינינו בן שמואל. ודע: כי כל נביא שיזכיר שם אביו, היה נכבד. ואם היה אבי אביו נכבד – יזכיר שניהם, כמ׳ ״צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה״ (צפניה א׳:א׳), עד שהגיע אל הנכבד, שהוא חזקיה המלך. (ב) שמעו. זה הנביא התנבא על ארבה שיבא להשחית את הארץ. ובימי משה היה מין ׳ארבה׳ לבדו, ועתה עם הארבה – גזם וילק וחסיל. ואלה שלשה מינין אסורין. ואמ׳ לזקינים, בעבור: ההיתה כזאת. (ג) עליה. מזה הפסוק נשמע, כי הדור אינינו מספר ידוע. (ד) יתר. הגזם יבא תחלה. אמ׳ יפת: כי גזם כמו ׳גוזז׳, והמ״ם – כמו ׳חנם׳, ׳ריקם׳, וילק – ש״ילוק בלשונו״ (שופטים ז׳:ה׳), וחסיל – כורת, כמו ״יחסלנו״ (דברים כ״ח:ל״ח). (ה) הקיצו – פועל עומד, ולא ימצא זה הטעם יוצא.
עסיס – מגז׳ ״ועסותם רשעים״ (מלאכי ג׳:כ״א), כי ידרכוהו ברגל.
(ז) שם. דבר שנגזר להיות, ידבר בלש׳ עבר.
לקצפה – ״כקצף על פני מים״ (הושע י׳:ז׳), שאין בו ממש.
חשוף חשפה – שקלפה.
הלבינו – פועל עומד, כמו ״הקיץ״ (מלכים ב ד׳:ל״א).
(ח) אלי – אמרי ״אללי לי״ (מיכה ז׳:א׳).
ויפת אמ׳: כי האל״ף תחת ה״א, כמו ״הלילי״ (ישעיהו י״ד:ל״א), ולא דבר נכונה. ואלו היה אומר, כי האל״ף תחת יו״ד ׳יללה׳ – גם הוא נכון. והנביא אמ׳ לאדמה אלי, או לנפשו.
כבתולה שמת בעל נעוריה בימי שמחתה.
(ט) הכרת – כדרך ״כי מי נדה לא זורק עליו״ (במדבר י״ט:י״ג). והטעם – שיאמר לשיכורים: איך תמצאו אתם יין, והנה הכרת מנחה ונסך, שהוא חיוב הציבור.
והזכיר המנחה, בעבור ״כי שדך דגן״ (יואל א׳:י׳), גם הנסוך, אם לא ימצא, מעכב.
(י) אבלה אדמה הטעם – אבלו יושביה. (יא) הובישו.
אכר – תאר, והאל״ף שורש, ואין כמשקלו.
(יב) הגפן הובישה – דרך משל, וכן הוביש ששון. (יג) חגרו שק, והטעם – אין לכם במה תתרצו אליו להקריב עולות, כי עולת התמיד אין להם. (יד) קדשו – כמו הכינו.
עצרה – שלא יעשה אדם מלאכה, ויפת אמ׳: קהלה, כמו ״עצרת בוגדים״ (ירמיהו ט׳:א׳).
אספו, אתם זקנים, כל יושבי ארץ ישראל.
בית י״י – בחסרון מלת ׳אל׳.
(טו) אהה – מלה זו תאמר כדרך פחד, ויפת אמ׳ כי האל״ף נוסף.
וכשוד. הטעם – מי יוכל להמלט משוד שיבא מהשם? והנגיד ז״ל אמ׳, כי שדי – תאר, כמו ״עלי לבי דוי״ (ירמיהו ח׳:י״ח). רק אמר, כי היו״ד תחת אות הכפל, כמו ״דליו שוקיים מפסח״ (משלי כ״ו:ז׳), והטע׳ – מתגבר ומנצח. על כן אמר, כי במקום הזה אינינו שם הנכבד. וכזה ״כקול מים רבים כקול שדי״ (יחזקאל א׳:כ״ד), וככה ״והיה שדי בצריך״ (איוב כ״ב:כ״ה) – תקיף, והעד – ״וכסף תועפות לך״ (איוב כ״ב:כ״ה), וכת׳ ״ושית על עפר בצר״ (איוב כ״ב:כ״ד), ויפה אמ׳.
(טז) הלא. נכרת ישרת בעבור אחר – נכרת שמחה וגיל, בעבור היין ״המשמח אלהים ואנשים״ (שופטים ט׳:י״ג). (יז) עבשו – אין לו חבר. אמר ר׳ מרינוס: התעפשו.
פרודות הם גרגרי החטה והשעורה הזרועים, שהם תחת מגרפותיהם, והטעם – העפר. וככה יפרש ״או באגרוף״ (שמות כ״א:י״ח), והאל״ף נוסף.
נהרסו ממגורות – מקומות חיבורים לדגן, כמו אוצרות, כמו ״על דגן ותירוש יתגוררו״ (הושע ז׳:י״ד). והמלה זרה לתוספת שנים מימי״ן.
(יח) מה. נבוכו – כמו ״נבוכים״ (שמות י״ד:ג׳), כי השורק בא תחת חולם.
נבוכו – ע״מ ״נכונו ללצים שפטים״ (משלי י״ט:כ״ט).
נאשמו – כמו ״תאשם שומרון״ (הושע י״ד:א׳).
(יט) אליך. דברי הנביא, כי יספר שהיתה שנת בצורת, וזהו כי אש.
אכלה נאות – כמו ״נות רועים״ (צפניה ב׳:ו׳), ור׳ משה הכהן אמ׳: כי הטעם כמו כל עצי השדה ״אשר שם צפרים יקננו״ (תהלים ק״ד:י״ז).
ויפת אמ׳: כאלו אכלה אש, ונכון היה, לולי כי יבשו אפיקי מים (יואל א׳:כ׳).
(כ) גם – דרך משל, כי עצי השדה צועקים.
גם בהמות... תערג – כל אחת ואחת, כדרך ״בנות צעדה״ (בראשית מ״ט:כ״ב).
כי יבשו אפיקי מים – המקומות ששם מים רבים עמוקים, כי אין להם מים לשתות.
ואש אכלה נאות המדבר – ואין להם מה יאכלו.
מהדורת פרופ' אוריאל סימון (כל הזכויות שמורות להוצאת אוניברסיטת בר-אילן)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144