Ibn Ezra First Commentary Chavakkuk 1 – אבן עזרא פירוש ראשון חבקוק א‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) הַמַּשָּׂא֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה חֲבַקּ֖וּק הַנָּבִֽיא׃ (ב) עַד⁠־אָ֧נָה יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע אֶזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ חָמָ֖ס וְלֹ֥א תוֹשִֽׁיעַ׃ (ג) לָ֣מָּה תַרְאֵ֤נִי אָ֙וֶן֙ וְעָמָ֣ל תַּבִּ֔יט וְשֹׁ֥ד וְחָמָ֖ס לְנֶגְדִּ֑י וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן יִשָּֽׂא׃ (ד) עַל⁠־כֵּן֙ תָּפ֣וּג תּוֹרָ֔ה וְלֹא⁠־יֵצֵ֥א לָנֶ֖צַח מִשְׁפָּ֑ט כִּ֤י רָשָׁע֙ מַכְתִּ֣יר אֶת⁠־הַצַּדִּ֔יק עַל⁠־כֵּ֛ן יֵצֵ֥א מִשְׁפָּ֖ט מְעֻקָּֽל׃ (ה) רְא֤וּ בַגּוֹיִם֙ וְֽהַבִּ֔יטוּ וְהִֽתַּמְּה֖וּ תְּמָ֑הוּ כִּי⁠־פֹ֙עַל֙ פֹּעֵ֣ל בִּימֵיכֶ֔ם לֹ֥א תַאֲמִ֖ינוּ כִּ֥י יְסֻפָּֽר׃ (ו) כִּֽי⁠־הִנְנִ֤י מֵקִים֙ אֶת⁠־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַגּ֖וֹי הַמַּ֣ר וְהַנִּמְהָ֑ר הַהוֹלֵךְ֙ לְמֶרְחֲבֵי⁠־אֶ֔רֶץ לָרֶ֖שֶׁת מִשְׁכָּנ֥וֹת לֹּא⁠־לֽוֹ׃ (ז) אָיֹ֥ם וְנוֹרָ֖א ה֑וּא מִמֶּ֕נּוּ מִשְׁפָּט֥וֹ וּשְׂאֵת֖וֹ יֵצֵֽא׃ (ח) וְקַלּ֨וּ מִנְּמֵרִ֜ים סוּסָ֗יו וְחַדּוּ֙ מִזְּאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב וּפָ֖שׁוּ פָּרָשָׁ֑יו וּפָֽרָשָׁיו֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ יָעֻ֕פוּ כְּנֶ֖שֶׁר חָ֥שׁ לֶאֱכֽוֹל׃ (ט) כֻּלֹּה֙ לְחָמָ֣ס יָב֔וֹא מְגַמַּ֥ת פְּנֵיהֶ֖ם קָדִ֑ימָה וַיֶּאֱסֹ֥ף כַּח֖וֹל שֶֽׁבִי׃ (י) וְהוּא֙ בַּמְּלָכִ֣ים יִתְקַלָּ֔ס וְרֹזְנִ֖ים מִשְׂחָ֣ק ל֑וֹ ה֚וּא לְכׇל⁠־מִבְצָ֣ר יִשְׂחָ֔ק וַיִּצְבֹּ֥ר עָפָ֖ר וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃ (יא) אָ֣ז חָלַ֥ף ר֛וּחַ וַֽיַּעֲבֹ֖ר וְאָשֵׁ֑ם ז֥וּ כֹח֖וֹ לֵאלֹהֽוֹ׃ (יב) הֲל֧וֹא אַתָּ֣ה מִקֶּ֗דֶם יְהֹוָ֧היְ⁠־⁠הֹוָ֧ה אֱלֹהַ֛י קְדֹשִׁ֖י לֹ֣א נָמ֑וּת יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ לְמִשְׁפָּ֣ט שַׂמְתּ֔וֹ וְצ֖וּר לְהוֹכִ֥יחַ יְסַדְתּֽוֹ׃ (יג) טְה֤וֹר עֵינַ֙יִם֙ מֵרְא֣וֹת רָ֔ע וְהַבִּ֥יט אֶל⁠־עָמָ֖ל לֹ֣א תוּכָ֑ל לָ֤מָּה תַבִּיט֙ בּֽוֹגְדִ֔ים תַּחֲרִ֕ישׁ בְּבַלַּ֥ע רָשָׁ֖ע צַדִּ֥יק מִמֶּֽנּוּ׃ (יד) וַתַּעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם כִּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם כְּרֶ֖מֶשׂ לֹא⁠־מֹשֵׁ֥ל בּֽוֹ׃ (טו) כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל⁠־כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל׃ (טז) עַל⁠־כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וֹ כִּ֤י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה׃ (יז) הַ֥עַל כֵּ֖ן יָרִ֣יק חֶרְמ֑וֹ וְתָמִ֛יד לַהֲרֹ֥ג גּוֹיִ֖ם לֹ֥א יַחְמֽוֹל׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

(א) גם זה הנביא, לא ידענו דורו ולא משפחתו וניבא^א על מפלת הכשדים. והחל לדבר זה הנביא על לשון חסידי ישראל, שהיו צועקים אל השם מחמס נבוכדנצר. (ב) עד אנה – מלת אנה תמצא על זמן ועל מקום, וככה מלת הלום. כמו: אנה אנחנו עולים (דברים א׳:כ״ח), שהטעם לאי זה מקום אנו עולים. אזעק אליך – כזעקת איש שנעשה לו חמס. (ג) למה – זה האון – שיעשה איש און. און ועמל הם שם דבר שכולל לכל דבר עון ולכל חטאת אשר יעמל האדם, כי הוא און ועמל ויגיעת ריק. ומלת למה^ב תשרת בעבור אחרת: ולמה עמל תביט. והטעם איך יוכל איש לעשות און ועמל במקום ממשלתך. וטעם ישא – יגבה, או ישא ראש. ויפת אמר: ויהי איש ריב, כמו ואני תפילה (תהלים ק״ט:ד׳). (ד) על – תפוג – כמו: ויפג לבו (בראשית מ״ה:כ״ו), כל זמן שאדם חי דופק לבו בקרבו. ובשעה שהזכירו לו יוסף וידם לבו ולא דפק, כי נבהל כמו: אל תתני פוגת (איכה ב׳:י״ח). והעד: ותחי רוח יעקב אביהם (בראשית מ״ה:כ״ז). וטעם תפוג תורה – תדם, כאילו אין דין תורה בעולם. מכתיר – סובב מגזרת כתר, שהוא עגול. ויפת אמר: כי רשע מכתיר עם הצדיק. וזה שדבר הנביא, על דבר נבוכדנצר שהרג חסידים, ועתה החל נבואתו. (ה) ראו בגוים והביטו – אם שמעתם כזאת. והתמהו – מבניין התפעל, והשלם: והתתמהו, כי תמה שרש. כי פועל פעל – השם, בימיכם. ואחר שידוע הוא שהוא פועל הכל, לא הזכירו. (ו) כי – הנמהר – שאין לו מחשבת כהוגן, רק יעשה דברו במהירות. וכמהו: ולבב נמהרים (ישעיהו ל״ב:ד׳). (ז) איום – שאתו – מגזרת נשיאות. (ח) וקלו – מזאיבי ערב – בתחילת הערב יצאו לטרוף. ופשו – התפשטו. ויפת אמר: מגזרת תרגום ארמית. ואין לו טעם. (ט) כלה – לעשות חמס יבא. ומלת מגמת – זרה. ויתכן היות כמו: יגמא ארץ (איוב ל״ט:כ״ד). והנה הוא כמו נגד ונכח. ומלת קדימה – קשה, כי מפאת מזרחה בא, על כן הוצרך יפת להוסיף כ״ף כקדימה כרוח קדים שהיא עזה. ואין טענה מן הה״א, כי הנה ישובו רשעים לשאולה (תהלים ט׳:י״ח), ורבים אחרים. (י) והוא – יתקלס – מגזרת לעג וקלס (תהלים מ״ד:י״ד), וכמוהו לקלס אתנן (יחזקאל ט״ז:ל״א). ויצבר עפר – כאילו הוא צבר כל עפר הארץ, או דרך משל, עפר יצבר ויקח כל מבצר. (יא) אז חלף – כמו רוח בכל מקום. ועוד יעשה אשמה גדולה שיאמר זו כחו לאלוהו לא לשם. והזכיר לאלוהו – לשון יחיד, דרך קלון, או הוא מנהג הלשון, לומר: כל איש כרצונו אלוהו או אלהיו, כי נהוג הוא. (יב) הלא – אלה דברי הנביא מדבר על לשון ישראל, שהם בדור נבוכדנצר. בעבור שהזכיר זו כחו לאלוהו (חבקוק א׳:י״א) אמר הלא אתה מקדם – מיום היות ישראל, אתה היית אלהיו ואתה קדושי לא אלוה אחר, מבקשים אנחנו אולי לא נמות מיד זה האכזר, כי ידענו כי אתה השלטתו לעשות משפט באנשי רשע^ג ואתה צור להוכיח יסדתו – הטעם כפול. (יג) טהור – הלא אתה טהור עינים שלא תראה רע והבי״ת נוסף^ד כמו: ואל אראה ברעתי (במדבר י״א:ט״ו). והביט – שם הפועל. אל עמל^ה לא תוכל – מדרך חכמתך ואמונתך כי לא תוכל לסבול מרוב קדושתך וחסידותך דבר שהוא הפך לנגדך, וזה שאמר תביט אחרי כן, שאמר: והביט אל עמל לא תוכל כפי מחשבת בני אדם, שיתמהו איך תחריש על זה, כי אין בדרך האמת לבלע רשע צדיק ממנו ואם לא יהיה צדיק גמור, על כן כתב: על משמרתי אעמדה (חבקוק ב׳:א׳), ואצפה לנקמתך ולישועתך אצפה. (יד) ותעשה – הנה האדם בעבורו בראת זה העולם השפל, נחשב כדגי הים שהם מותרין לאכול וכל אחד בולע קטן ממנו. והנכון: שאין להם טעם. (טו) כלה בחכה – כמו מכמורת. יגורהו – יקבצהו כמו: יתגוררו יסורו בי (הושע ז׳:י״ד). חרמו – כמו רשתו, משטח חרמים (יחזקאל כ״ו:ה׳). על כן ישמח – שיקח הכל בלי יגיעה. או חרמו – כינוי אלילו. (טז) על כן יזבח לחרמו – מזלו או חילו אנשי כחו. ומאכלו – שה בריאה או אכילה. (יז) העל – הטעם איך יריק חרמו והוא יתן לו כל משמן. הטעם: כי לא תעלה הרשת שלו והפח שלו מן הארץ ריקנית.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896 חסרה מילת: וניבא

^ב כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: ״ומלת ריק״.

^ג כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896 חסרה מלת: ״רשע״.

^ד כן בכ״י לונדון 24896, וטיקן 75, מונטיפיורי 34. בכמה כתבי יד של המקרא כתוב: ״ברע״, ועיינו ברד״ק שכך היה הנוסח שעמד לפני ראב״ע. בנוסח המקרא שלנו: ״רע״.

^ה כן בפסוק ובכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: העמל.

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון