Em LaMikra Devarim 12 – אם למקרא דברים יב‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂוֹת֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהֹוָ֜הי״י֜ אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כׇּ֨ל⁠־הַיָּמִ֔ים^א אֲשֶׁר⁠־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל⁠־הָאֲדָמָֽה׃ (ב) אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת⁠־כׇּל⁠־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ⁠־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת⁠־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל⁠־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל⁠־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל⁠־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן^ב׃ (ג) וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת⁠־מִזְבְּחֹתָ֗ם^ג וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת⁠־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת⁠־שְׁמָ֔ם מִן⁠־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃ (ד) לֹֽא⁠־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַיהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (ה) כִּ֠י אִֽם⁠־אֶל⁠־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר⁠־יִבְחַ֨ר יְהֹוָ֤הי״י֤ אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכׇּל⁠־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת⁠־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָּֽׁמָּה^ד׃ (ו) וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃ (ז) וַאֲכַלְתֶּם⁠־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃ (ח) לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיּ֑וֹם אִ֖ישׁ כׇּל⁠־הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו׃ (ט) כִּ֥י לֹא⁠־בָאתֶ֖ם^ה עַד⁠־עָ֑תָּה אֶל⁠־הַמְּנוּחָה֙ וְאֶל⁠־הַֽנַּחֲלָ֔ה^ו אֲשֶׁר⁠־יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ (י) וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת⁠־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר⁠־יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכׇּל⁠־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם⁠־בֶּֽטַח׃ (יא) {שני} וְהָיָ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר⁠־יִבְחַר֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ אֱלֹהֵיכֶ֥ם בּוֹ֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמוֹ֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עוֹלֹתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙ וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּדְּר֖וּ לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (יב) וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֮ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם^ז כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם׃ (יג) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן⁠־תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכׇל⁠־מָק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ (יד) כִּ֣י אִם⁠־בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר⁠־יִבְחַ֤ר יְהֹוָה֙י״י֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃ (טו) רַק֩ בְּכׇל⁠־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֜ תִּזְבַּ֣ח׀ וְאָכַלְתָּ֣ בָשָׂ֗ר כְּבִרְכַּ֨ת יְהֹוָ֧הי״י֧ אֱלֹהֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן⁠־לְךָ֖ בְּכׇל⁠־שְׁעָרֶ֑יךָ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃ (טז) רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל⁠־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ (יז) לֹֽא⁠־תוּכַ֞ל לֶאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ וְתִירֹשְׁךָ֣^ח וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ וְכׇל⁠־נְדָרֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדֹּ֔ר וְנִדְבֹתֶ֖יךָ וּתְרוּמַ֥ת יָדֶֽךָ׃ (יח) כִּ֡י אִם⁠־לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ אֱלֹהֶ֜יךָ תֹּאכְלֶ֗נּוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בּוֹ֒ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֖י אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְשָׂמַחְתָּ֗ לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ (יט) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן⁠־תַּעֲזֹ֖ב אֶת⁠־הַלֵּוִ֑י כׇּל⁠־יָמֶ֖יךָ עַל⁠־אַדְמָתֶֽךָ׃ (כ) כִּֽי⁠־יַרְחִיב֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ אֱלֹהֶ֥יךָ אֶֽת⁠־גְּבֻלְךָ֮^ט כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר⁠־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי⁠־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכׇל⁠־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃ (כא) כִּֽי⁠־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֘יךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְהֹוָה֙י״י֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃ (כב) אַ֗ךְ כַּאֲשֶׁ֨ר יֵאָכֵ֤ל אֶֽת⁠־הַצְּבִי֙ וְאֶת⁠־הָ֣אַיָּ֔ל כֵּ֖ן תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵא֙ וְהַטָּה֔וֹר יַחְדָּ֖ו יֹאכְלֶֽנּוּ׃ (כג) רַ֣ק חֲזַ֗ק לְבִלְתִּי֙ אֲכֹ֣ל הַדָּ֔ם כִּ֥י הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ וְלֹא⁠־תֹאכַ֥ל הַנֶּ֖פֶשׁ עִם⁠־הַבָּשָֽׂר׃ (כד) לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל⁠־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ (כה) לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ לְמַ֨עַן יִיטַ֤ב לְךָ֙ וּלְבָנֶ֣יךָ אַחֲרֶ֔יךָ כִּֽי⁠־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כו) רַ֧ק קׇֽדָשֶׁ֛יךָ^י אֲשֶׁר⁠־יִהְי֥וּ לְךָ֖ וּנְדָרֶ֑יךָ תִּשָּׂ֣א וּבָ֔אתָ אֶל⁠־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר⁠־יִבְחַ֥ר יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כז) וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל⁠־מִזְבַּ֖ח יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֑יךָ וְדַם⁠־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל⁠־מִזְבַּח֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֔יךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃ (כח) שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל⁠־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד⁠־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃ (כט) {שלישי} כִּֽי⁠־יַכְרִית֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת⁠־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא⁠־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃ (ל) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן⁠־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן⁠־תִּדְרֹ֨שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶ֜ם^יא לֵאמֹ֗ר^יב אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת⁠־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה⁠־כֵּ֖ן גַּם⁠־אָֽנִי׃ (לא) לֹא⁠־תַעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַיהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כׇל⁠־תּוֹעֲבַ֨ת^יג יְהֹוָ֜הי״י֜ אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת⁠־בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת⁠־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶֽם^יד׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א כׇּ֨ל⁠־הַיָּמִ֔ים =ק3 ושיטת-א וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל,ל1,ש,ש1,ו,ל3,ל9=כָּל⁠־הַיָּמִ֔ים (אין מתיגה)
• הערת ברויאר

^ב רַעֲנָֽן =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!=רַעֲנָן (חסר סילוק)
• הערת המקליד

^ג אֶת⁠־מִזְבְּחֹתָ֗ם =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!=אֶת⁠־מִזְבּחֹתָ֗ם (חסר שווא באות בי״ת)
• הערות דותן והמקליד

^ד שָּֽׁמָּה =ל1,ש,ש1,ק3,ו?,ל3,ל9 (אות שי״ן דגושה) וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל=שָֽׁמָּה (אין דגש באות שי״ן)
• הערת ברויאר
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא

^ה כִּ֥י לֹא⁠־בָאתֶ֖ם =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (בי״ת רפה) וכמו כן בדפוסים וקורן
• הקלדה!=<כִּ֥י לֹא⁠־בָּאתֶ֖ם> (בי״ת דגושה) בטעות בעקבות BHS.

^ו וְאֶל⁠־הַֽנַּחֲלָ֔ה ל=וְאֶל⁠־הַֽנַּחֲלָ֔ה בגעיה ימנית

^ז בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם ל=בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם בגעיה ימנית

^ח וְתִירֹשְׁךָ֣ =ל1,ש,ש1,ק3[תיקון],ו,ל3,ל9 (אין געיה) וכך במג״ה; וראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.
• ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣ (געיה באות תי״ו) וכך אצל ברויאר
• דפוסים וקורן=וְתִירֹֽשְׁךָ֣ (געיה באות רי״ש)

^ט אֶֽת⁠־גְּבֻלְךָ֮ כתיב=ל1,ש,ש1 ומסורות-א,ל וטברניות ומ״ש (כתיב חסר וי״ו)
• געיה=ל-מ,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (געיה אחת בתיבת ״את״ המוקפת); וראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך אצל ברויאר).
• ל!!=אֶֽת⁠־גְּבֽוּלְךָ֮ (״גבולך״ בכתיב מלא וי״ו; שתי געיות בתיבות המוקפות), וכמו כן בדפוסים וקורן לגבי שתי הגעיות

^י קׇֽדָשֶׁ֛יךָ ל=קָֽדָשֶׁ֛יךָ בגעיה ימנית

^יא לֵאלֹֽהֵיהֶ֜ם =ש,ק3,ו; וראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.
• ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם וכך אצל ברויאר
• ש1,ל3,ל9=לֵאלֹהֵיהֶ֜ם (אין געיה) וכך במג״ה

^יב לֵאמֹ֗ר =ל,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (בטעם רביע) ובדפוסים
• הקלדה!=לֵאמֹ֨ר (טעם פשטא) בעקבות BHS, אמנם בכתי״ל נראה שנקודת החולם התחברה לאות ולכן נראית כמו פשטא.

^יג כׇל⁠־תּוֹעֲבַ֨ת =ל1?,ש,ש1,ו,ל3,ל9 (כ״ף רפה) וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל?!=כָּל⁠־תּוֹעֲבַ֨ת (כ״ף דגושה?) לפי דותן וברויאר בספק, ושניהם ציינו תיקון ל-״כָל⁠־״ (בכ”ף רפה); אך הנקודה די ברורה בצילום כתי״ל בצבע.

^יד לֵאלֹֽהֵיהֶֽם =ש,ל3; וראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.
• ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם (געיה באות למ״ד הראשונה) וכך אצל ברויאר
• ל1,ש1,ק3,ו,ל9=לֵאלֹהֵיהֶֽם (אין געיה) וכך במג״ה

E/ע

הערותNotes

(ב) על ההרים הרמים. אמרו רבותינו אין לך הר והר בא״י שאין בו ע״ז, ואמרו עוד אלהיהם על ההרים, ולא ההרים אלהיהם, ודבריהם בזה צריכים לדעתי ביאור, וכוונתם לומר שעקר ע״ז שבהרים לא היה ההר עצמו רק שר ההר גדא דהר כמ״ש חז״ל ולעולם שם הר יתכן ג״כ אצל הקדמונים לאליל מצד היותו שר ושולט עליו ומטעם זה הוצרכו ז״ל לדקדק בלשונם באומרם אלהיהם על ההרים, ולא ההרים אלהיהם שלא נטעה בלשון הגוים ונבוא לאסור ההר עצמו, והם הורונו פנימיות כוונת הגוים ההם שאין רצונם בלשון הר רק שר ההר עצמו, וביחזקאל מצינו אל ההרים לא אכל. — והכוונה על ההרים וגם לכבוד ההרים, (ורבותינו שדרשו לא אכל בזכות אבותיו עשו הרים מלשון הורים, ועיין במ״א שכתבנו כי ירדו בזה לעומק שרשי הלשון, כי ההרים נק׳ הרים ע״ש שהם הורים ומולידים המתכות כדברי ראב״ע, וכן אמרו אשא עיני אל ההרים, אל ההרים למלפני ולמעבדני (ב״ר פ׳ ס״ח) ומלבד השתתפות הרים עם הורים, עוד מצאנו בשם הורים משותפים שתי ההוראות אב, ומורה, שרמזו חז״ל במלפני ובמעבדני, וגם זה מהמליצות שיגלו אמתות קבלת רבותינו שעשו האב והמורה אחדים בדינם, ובאמת אחדים הם בלשון ובא הלשון ויעיד על קבלתם. — גם נתכוונו לאמת, והוא, שרובי אלילי הגוים הקדמונים היו אבות ראשונים שעשאום אלוה והיו נעבדים אצלם, וזה כוונת הכתוב שקרא לע״ז בכלל מתים כי הם מתים ממש) וכן בירמיה כתוב הרים שובבום, ופירש״י אל ע״ז שבהרים, וכל אלה מליצות הוציאו אותם קדמוני הגוים לחולין ולטומאה אחר ששמשו לפני ולפנים בחכמה האלהית והמקובלת, ועדיין רשומם נכר במליצות המקובלים הקוראים הרים לז׳ ספירות הבנין, וכל חוקר משכיל בקדמוניות בני קדם נפשו יודעת מאד, כי ההר הקדש לפרסיים Albordi, וההר הקדוש לבני הודו Meru והאולימפוס Olimpo ליונים, עם היותם הרים ממש מסומנים ומצויינים במקומותם ללשונותם הם רומזים אצלם לדברים עליונים, הכל בדקדוק כאשר עינינו רואות אצל חכמת האמת כי היא האם, וכלם בניה. — ואגב ארחין נעיר אזן עלי הדמות מידו לההודיים, והר המוריה שעליו נבנה בי״המק. ואמר אבד תאבדון את כל המקומות וגו׳ על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת וגו׳, רצה בזה כי המקומות שעבדו שם הגוים היו בנוים על ההרים הרמים ועל הגבעות, והם היכלות ומקדשות בנויים באלה המקומות, ואין הכוונה שלא היו עדיין בימי משה היכלים מיוחדים לכך, או שנכללו בכל המקומות כדברי בוצר עוללות, כי בימי משה ידענו שהיו במצרים היכלות רבות ומפוארות, וכן באשור ונינוה, ואם אמת נכון הדבר מה שכתב. Orcurti. Catalogo illustrato dei monu — menti egizii del R. Museo di Torino כי קודם המשפחה הי״ח XVlll. dinastia לא נמצא היכל ומקדש בארץ מצרים, Nessun Tempio fu ritrovato la cui fondazione sia anteriore alia XVlll dinastia. בכל זאת ידענו כי ישראל יצאו ממצרים, אחר כן, ובכן כבר ידעו וראו היכלות ומקדשים בארץ מצרים, ונהפוך הוא שכל שאתה מקרב תחלת הווסד היכלות ומקדשים לזמן יציאתם, כן ירבה וכן יפרוץ אמתת השערתינו שעליהם יסוב הדבור, כי כל דבר חדש יעשה רושם גדול בלב כל רואיו. ורחוק מאד שלא ימצאו בארץ כנען, גם אינו נכון שיהיו בכלל המקומות, כי אלה המקומות מורים עליהם ביחוד, ולא על דבר אחר, והמקומות האלה כמו אל המקום אשר יבחר ה׳, כלומר המקדש.
[השמטה: על ההרים הרמים. עיין מה שזכרנו דעת האומרים כי לא היו בזמן אבותינו מקדשים בארץ כנען ומה שבטלנוה, ואני מוסיף כי כבר נמצאו דוגמאות וצורות ממקדשי מצרים מזמן קדמון, — Orcurti. Catal. illust. vol. l. p. 74. וסיסורתאסי הא׳ Sesortasi l. הוא הבונה מקדש Karnak וזה קודם שעבודינו במצרים — גם מצינו במצרים מקדשי האלהים חצובים בהר. (שם דף. 83)] רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון