×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמות כ״טתנ״ך
א֣
אָ
(א) {רביעי} וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר⁠־תַּעֲשֶׂ֥הא לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַ֠ח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן⁠־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם תְּמִימִֽם׃ (ב) וְלֶ֣חֶם מַצּ֗וֹת וְחַלֹּ֤ת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן סֹ֥לֶת חִטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ (ג) וְנָתַתָּ֤ אוֹתָם֙ עַל⁠־סַ֣ל אֶחָ֔ד וְהִקְרַבְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּסָּ֑ל וְאֶ֨ת⁠־הַפָּ֔ר וְאֵ֖ת שְׁנֵ֥י הָאֵילִֽם׃ (ד) וְאֶת⁠־אַהֲרֹ֤ן וְאֶת⁠־בָּנָיו֙ תַּקְרִ֔יב אֶל⁠־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃ (ה) וְלָקַחְתָּ֣ אֶת⁠־הַבְּגָדִ֗ים וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֶֽת⁠־אַהֲרֹן֙ אֶת⁠־הַכֻּתֹּ֔נֶת וְאֵת֙ מְעִ֣יל הָאֵפֹ֔ד וְאֶת⁠־הָאֵפֹ֖ד וְאֶת⁠־הַחֹ֑שֶׁן וְאָפַדְתָּ֣ ל֔וֹ בְּחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד׃ (ו) וְשַׂמְתָּ֥ הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל⁠־רֹאשׁ֑וֹ וְנָתַתָּ֛ אֶת⁠־נֵ֥זֶר הַקֹּ֖דֶשׁ עַל⁠־הַמִּצְנָֽפֶת׃ (ז) וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת⁠־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְיָצַקְתָּ֖ עַל⁠־רֹאשׁ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֖ אֹתֽוֹ׃ (ח) וְאֶת⁠־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃ (ט) וְחָגַרְתָּ֩ אֹתָ֨ם אַבְנֵ֜ט אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו וְחָבַשְׁתָּ֤ לָהֶם֙ מִגְבָּעֹ֔ת וְהָיְתָ֥ה לָהֶ֛ם כְּהֻנָּ֖ה לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּמִלֵּאתָ֥ יַֽד⁠־אַהֲרֹ֖ן וְיַד⁠־בָּנָֽיו׃ (י) וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת⁠־הַפָּ֔ר לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת⁠־יְדֵיהֶ֖ם עַל⁠־רֹ֥אשׁ הַפָּֽר׃ (יא) וְשָׁחַטְתָּ֥ אֶת⁠־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (יב) וְלָֽקַחְתָּ֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְנָתַתָּ֛ה עַל⁠־קַרְנֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בְּאֶצְבָּעֶ֑ךָ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־הַדָּ֣ם תִּשְׁפֹּ֔ךְ אֶל⁠־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃ (יג) וְלָֽקַחְתָּ֗ אֶֽת⁠־כׇּל⁠־הַחֵ֘לֶב֮ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת⁠־הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵ֗ת הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל⁠־הַכָּבֵ֔ד וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת⁠־הַחֵ֖לֶב אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֑ן וְהִקְטַרְתָּ֖ הַמִּזְבֵּֽחָה׃ (יד) וְאֶת⁠־בְּשַׂ֤ר הַפָּר֙ וְאֶת⁠־עֹר֣וֹ וְאֶת⁠־פִּרְשׁ֔וֹ תִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃ (טו) וְאֶת⁠־הָאַ֥יִל הָאֶחָ֖ד תִּקָּ֑ח וְסָ֨מְכ֜וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת⁠־יְדֵיהֶ֖ם עַל⁠־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃ (טז) וְשָׁחַטְתָּ֖ אֶת⁠־הָאָ֑יִל וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת⁠־דָּמ֔וֹ וְזָרַקְתָּ֥ עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ (יז) וְאֶ֨ת⁠־הָאַ֔יִל תְּנַתֵּ֖חַ לִנְתָחָ֑יו וְרָחַצְתָּ֤ קִרְבּוֹ֙ וּכְרָעָ֔יו וְנָתַתָּ֥ עַל⁠־נְתָחָ֖יו וְעַל⁠־רֹאשֽׁוֹ׃ (יח) וְהִקְטַרְתָּ֤ אֶת⁠־כׇּל⁠־הָאַ֙יִל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֥ה ה֖וּא לַֽיהֹוָ֑הי״י֑ רֵ֣יחַ נִיח֔וֹחַ אִשֶּׁ֥ה לַיהֹוָ֖הי״י֖ הֽוּא׃ (יט) {חמישי} וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֵ֖ת הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֑י וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת⁠־יְדֵיהֶ֖ם עַל⁠־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃ (כ) וְשָׁחַטְתָּ֣ אֶת⁠־הָאַ֗יִל וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה עַל⁠־תְּנוּךְ֩ אֹ֨זֶן אַהֲרֹ֜ן וְעַל⁠־תְּנ֨וּךְ אֹ֤זֶן בָּנָיו֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל⁠־בֹּ֤הֶן יָדָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל⁠־בֹּ֥הֶן רַגְלָ֖ם הַיְמָנִ֑ית וְזָרַקְתָּ֧ אֶת⁠־הַדָּ֛ם עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ (כא) וְלָקַחְתָּ֞ מִן⁠־הַדָּ֨ם אֲשֶׁ֥ר עַֽל⁠־הַמִּזְבֵּ֘חַ֮ וּמִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָה֒ וְהִזֵּיתָ֤ עַֽל⁠־אַהֲרֹן֙ וְעַל⁠־בְּגָדָ֔יו וְעַל⁠־בָּנָ֛יו וְעַל⁠־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּ֑וֹ וְקָדַ֥שׁ הוּא֙ וּבְגָדָ֔יו וּבָנָ֛יו וּבִגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃ (כב) וְלָקַחְתָּ֣ מִן⁠־הָ֠אַ֠יִל הַחֵ֨לֶב וְהָֽאַלְיָ֜ה וְאֶת⁠־הַחֵ֣לֶב׀ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת⁠־הַקֶּ֗רֶב וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת וְאֶת⁠־הַחֵ֙לֶב֙ב אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ןג וְאֵ֖ת שׁ֣וֹק הַיָּמִ֑ין כִּ֛י אֵ֥יל מִלֻּאִ֖ים הֽוּא׃ (כג) וְכִכַּ֨ר לֶ֜חֶם אַחַ֗ת וְֽחַלַּ֨תד לֶ֥חֶם שֶׁ֛מֶן אַחַ֖ת וְרָקִ֣יק אֶחָ֑ד מִסַּל֙ הַמַּצּ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כד) וְשַׂמְתָּ֣ הַכֹּ֔ל עַ֚ל כַּפֵּ֣י אַהֲרֹ֔ן וְעַ֖ל כַּפֵּ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כה) וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ מִיָּדָ֔ם וְהִקְטַרְתָּ֥ הַמִּזְבֵּ֖חָה עַל⁠־הָעֹלָ֑ה לְרֵ֤יחַ נִיח֙וֹחַ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔הי״י֔ אִשֶּׁ֥ה ה֖וּא לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (כו) וְלָקַחְתָּ֣ אֶת⁠־הֶֽחָזֶ֗ה מֵאֵ֤יל הַמִּלֻּאִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן וְהֵנַפְתָּ֥ אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ וְהָיָ֥ה לְךָ֖ לְמָנָֽה׃ (כז) וְקִדַּשְׁתָּ֞ אֵ֣ת׀ חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוּנַ֖ף וַאֲשֶׁ֣ר הוּרָ֑ם מֵאֵיל֙ הַמִּלֻּאִ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר לְאַהֲרֹ֖ן וּמֵאֲשֶׁ֥ר לְבָנָֽיו׃ (כח) וְהָיָה֩ לְאַהֲרֹ֨ן וּלְבָנָ֜יו לְחׇק⁠־עוֹלָ֗ם מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י תְרוּמָ֖ה ה֑וּא וּתְרוּמָ֞ה יִהְיֶ֨ה מֵאֵ֤ת בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֙ מִזִּבְחֵ֣י שַׁלְמֵיהֶ֔ם תְּרוּמָתָ֖ם לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (כט) וּבִגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן יִהְי֥וּ לְבָנָ֖יו אַחֲרָ֑יו לְמׇשְׁחָ֣ה בָהֶ֔ם וּלְמַלֵּא⁠־בָ֖ם אֶת⁠־יָדָֽם׃ (ל) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים יִלְבָּשָׁ֧ם הַכֹּהֵ֛ן תַּחְתָּ֖יו מִבָּנָ֑יו אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֛א אֶל⁠־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לְשָׁרֵ֥ת בַּקֹּֽדֶשׁ׃ (לא) וְאֵ֛ת אֵ֥יל הַמִּלֻּאִ֖ים תִּקָּ֑ח וּבִשַּׁלְתָּ֥ אֶת⁠־בְּשָׂר֖וֹ בְּמָקֹ֥ם קָדֹֽשׁ׃ (לב) וְאָכַ֨ל אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת⁠־בְּשַׂ֣ר הָאַ֔יִל וְאֶת⁠־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ל פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (לג) וְאָכְל֤וּ אֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם לְמַלֵּ֥א אֶת⁠־יָדָ֖ם לְקַדֵּ֣שׁ אֹתָ֑ם וְזָ֥ר לֹא⁠־יֹאכַ֖ל כִּי⁠־קֹ֥דֶשׁ הֵֽם׃ (לד) וְֽאִם⁠־יִוָּתֵ֞ר מִבְּשַׂ֧ר הַמִּלֻּאִ֛ים וּמִן⁠־הַלֶּ֖חֶם עַד⁠־הַבֹּ֑קֶר וְשָׂרַפְתָּ֤ אֶת⁠־הַנּוֹתָר֙ בָּאֵ֔שׁ לֹ֥א יֵאָכֵ֖ל כִּי⁠־קֹ֥דֶשׁ הֽוּא׃ (לה) וְעָשִׂ֜יתָ לְאַהֲרֹ֤ן וּלְבָנָיו֙ כָּ֔כָה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־צִוִּ֖יתִי אֹתָ֑כָה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תְּמַלֵּ֥א יָדָֽם׃ (לו) וּפַ֨ר חַטָּ֜את תַּעֲשֶׂ֤ה לַיּוֹם֙ עַל⁠־הַכִּפֻּרִ֔ים וְחִטֵּאתָ֙ עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּכַפֶּרְךָ֖ עָלָ֑יו וּמָֽשַׁחְתָּ֥ אֹת֖וֹ לְקַדְּשֽׁוֹ׃ (לז) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תְּכַפֵּר֙ עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹת֑וֹ וְהָיָ֤ה הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ קֹ֣דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֔ים כׇּל⁠־הַנֹּגֵ֥עַ בַּמִּזְבֵּ֖חַ יִקְדָּֽשׁ׃ (לח) {ששי} וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ה עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי⁠־שָׁנָ֛ה שְׁנַ֥יִם לַיּ֖וֹם תָּמִֽיד׃ (לט) אֶת⁠־הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃ (מ) וְעִשָּׂרֹ֨ן סֹ֜לֶת בָּל֨וּל בְּשֶׁ֤מֶן כָּתִית֙ רֶ֣בַע הַהִ֔ין וְנֵ֕סֶךְ רְבִיעִ֥תה הַהִ֖ין יָ֑יִן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃ (מא) וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכָּהּ֙ תַּֽעֲשֶׂה⁠־לָּ֔הּ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (מב) עֹלַ֤ת תָּמִיד֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם פֶּ֥תַח אֹֽהֶל⁠־מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ אֲשֶׁ֨ר אִוָּעֵ֤ד לָכֶם֙ שָׁ֔מָּה לְדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ שָֽׁם׃ (מג) וְנֹעַדְתִּ֥י שָׁ֖מָּה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִקְדַּ֖שׁו בִּכְבֹדִֽי׃ (מד) וְקִדַּשְׁתִּ֛י אֶת⁠־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת⁠־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת⁠־אַהֲרֹ֧ן וְאֶת⁠־בָּנָ֛יו אֲקַדֵּ֖שׁ לְכַהֵ֥ן לִֽי׃ (מה) וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ (מו) וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשׇׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵיהֶֽם׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א אֲשֶֽׁר⁠־תַּעֲשֶׂ֥ה =א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו <קדמא ומרכא? לא כן אלא במקף ומתג בשי״ן>
• דפוסים וקורן=אֲשֶׁ֨ר תַּֽעֲשֶׂ֥ה
ב וְאֶת⁠־הַחֵ֙לֶב֙ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=וְאֶת⁠־הֲחֵ֙לֶב֙ (חטף פתח באות ה״א) והמקליד לא העיר.
• הערות ברויאר ודותן
ג עֲלֵיהֶ֔ן =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ״ה
• ל!=עֲלֵהֶ֔ן (כתיב חסר יו״ד)
• הערת ברויאר
ד וְֽחַלַּ֨ת =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=וַֽחַלַּ֨ת (פתח באות וי״ו)
• הערות ברויאר ודותן
ה רְבִיעִ֥ת ל1?,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות טברניות ורמ״ה (כתיב מלא יו״ד וחסר יו״ד)
• ל=רְבִעִ֥ית (כתיב חסר יו״ד ומלא יו״ד)
• הערת ברויאר
ו וְנִקְדַּ֖שׁ =א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו <קמץ? לא כן אלא פתח> (פתח באות דל״ת)
• יש דפוסים וקורן=וְנִקְדָּ֖שׁ (קמץ באות דל״ת)
E/ע
הערותNotes
(א) וזה הדבר אשר תעשה להם – לאחר שנגמרה כל מלאכת המשכן ובגדי כהונה התחיל מלמדם היאך יהיו מטהרין ואוכלים בקדשים והיאך יהיו טובלין ואוכלין בתרומה והיאך יהיו מתקדשין ואוכלין בטהרה.⁠1
תעשה להם – משל אהרן ובניו באו הקרבנות הואיל וכולם הושוו בחנוך היום.
(ז) ויצקת על ראשו – של אהרן לבדו, שהרי הוא היה כהן משוח.⁠2 (יד) ואת בשר הפר – מזכיר בשר לפי שמנתחו בלא הפשט ואחר כך מוציאו ושורפו. ובפר כהן משיח כתיב: והוציא את כל הפר (ויקרא ד׳:י״ב) לפי שמוציאו שלם ומנתחו בחוץ, וכן דרשו רבותינו.
תשרף באש – פר״ש: לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו. חז״ק: הרי מצינו עגל אהרן בפרשת שמיני, ופר שני של לוים שבפרשת בהעלותך, ושנים עשר צפירי חטאת שבעזרא, ופר לעתיד שביחזקאל, שכולם חטאות חיצונות נשרפות.
ויש נותנין טעם למה נשרפו חטאות המלואים וחטאת של שמיני למלואים, הואיל והם קרבנותיו של כהן עצמו כמו שמצינו במנחת כהן כליל תהיה (ויקרא ו׳:ט״ז).
טעם אחר: למה זה נשרף כמו שמפרש הכתוב חטאת הוא – נתינת טעם למה נשרף לפי שבא לחיטוי המזבח, כדכתיב וחטאת המזבח, ולא נגמר החטוי רק בדמים, נמצא בשעת השחיטה כאלו לא היה שם עדיין מזבח והוי כאלו יצא לחוץ שאינו נאכל.
(כא) ולקחת מן הדם אשר על המזבח – לא מצינו הזאה כזו לאסוף הדם אחר שנזרק אלא להאחות אותו למזבח לקח הדם שנתקדש במזבח. והזה עליהם להעיד ולהיות עד ואות לדורות שהם משרתיו ועליו לא יקרבו זרים. (כב) ואת שוק הימין – פר״ש: לא מצינו הקטרה בשוק הימין עם האמורים אלא זו בלבד. פי׳ אלא שוק של איל המלואים של יום ראשון אבל בשאר ששה אילים שהיו בשאר ימי המלואים לא הוקטר מהם שום שוק. והוא שפר״ש בסמוך לכך אני מצריכו החזה להיות לו לעובד העבודה למנה.
כי איל מלאים הוא – על שם שמלאו בו ידיהם, והוא נתינת טעם למה שוק זה נקטר.
(כד-כה) ושמת הכל על כפי אהרן, ולקחת אתם מידם – כאדם שלוקח בידיו דורון ואומר זה אני מקריב לפני המלך והמשרת נוטל ומקבל.⁠3 (כו) אשר לאהרן – לא הזכיר בניו כי הוא העקר.⁠4 (כז) תנופה ותרומה אחת הן, אך באותה שעה החזה הונף ונאכלה והשוק נקטר, ולדורות שניהם נאכלים.⁠5 (לג) אשר כפר בהם – מקרא חסר הוא6 והרי הוא כאלו כתיב אשר כופר להם בהם היינו מעשה העגל. (לו) על הכפרים – על שני האילים הבאים לכפרה.⁠7 (לז) קדש קדשים – קדש כאחד מן הקדשים.⁠8
כל הנגע במזבח – כל הרוצה ליגע בו יזמן ויטהר עצמו מקודם לכן,⁠9 וכן כתיב או בגשתם אל המזבח וגו׳ (שמות כ״ח:מ״ג), דוגמא: וגם הכהנים הנגשים אל י״י יתקדשו (שמות י״ט:כ״ב).
(לח) וזה אשר תעשה – משה יעשה שבעת ימי המלואים ואחר כך אהרן ובניו ו10דבר זה יהא נוהג לדורות. (מב) עלת תמיד לדרתיכם – אחר ביאתם לארץ, כי כח הסברא נותן שלא הקריבו קרבן רק בסיני לבדו, זהו: עולת תמיד העשויה בהר סיני (במדבר כ״ח:ו׳), וביום הכפורים בשנה השנית, שהרי כתיב שם: ויעש כאשר צוה י״י את משה (ויקרא ט״ז:ל״ד). וכן אמר הנביא הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל (עמוס ה׳:כ״ה). כי מאין היה להם במדבר יין ושמן וסלת ובהמות לתמידין שבכל יום למוספים ולשבתות ולראשי חדשים ולמועדים של כל ארבעים שנה. ואין להשיב מאנחנו ובעירנו שהרי באותו פרק ישבו בקדש ושללו בהמות מארץ מדין סיחון ועוג.⁠11 (מג) ונקדש בכבדי – הוא שנאמר בפרשת שמיני וירא אליכם כבוד י״י (ויקרא ט׳:ו׳), ותצא אש וגו׳.⁠12 (מה) ושכנתי בתוך בני ישראל – בשעת הקמת הדגלים שהייתה מחיצה בין הדגלים למחנה לויה ובין מחנה לויה למשכן.⁠13 (מו) וידעו כי אני י״י – אז ידעו כי לא הוצאתי אותם מארץ מצרים רק בעבור שיעשו משכן ושכנתי בתוכם, וזהו תעבדון את האלהים על ההר הזה (שמות ג׳:י״ב).⁠14 מהדורת על־התורה המיוסדת בחלקה על מחקר (מס' 2711/19) שנתמך על ידי הקרן הלאומית למדע
הערות
1 השוו תנחומא ולקח טוב.
2 שאוב מאבן עזרא פירוש שני.
3 שאוב מר״י בכור שור.
4 שאוב מאבן עזרא פירוש שני.
5 שאוב מרשב״ם.
6 שאוב מאבן עזרא פירוש שני.
7 שאוב מאבן עזרא פירוש שני.
8 שאוב מאבן עזרא פירוש שני.
9 שאוב מר״י בכור שור.
10 שאוב מאבן עזרא פירוש שני.
11 שאוב מאבן עזרא פירוש שני.
12 שאוב מרשב״ם.
13 שאוב מאבן עזרא פירוש שני.
14 שאוב מאבן עזרא פירוש שני.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×