Divrei HaYamim II 7 – דברי הימים ב ז‏ – Mikraot Gedolot

(א) ⁠וּכְ⁠כַלּ֤⁠וֹת שְׁ⁠לֹמֹה֙ לְ⁠הִתְפַּלֵּ֔⁠ל וְ⁠הָאֵ֗שׁ יָֽרְ⁠דָה֙ מֵֽהַשָּׁ⁠מַ֔יִם וַתֹּ֥⁠אכַל הָעֹלָ֖ה וְ⁠הַזְּ⁠בָחִ֑ים וּכְב֥וֹד יְהֹוָ֖הי״י֖ מָלֵ֥א אֶת⁠־הַבָּֽ⁠יִת׃

Now when Solomon had finished praying, the fire came down from heaven, and consumed the burnt-offering and the sacrifices; and the glory of Hashem filled the house.

מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

(1-13) חלום שלמה * – מלכים א ג׳:ה׳-ט״ו

(א) אש יוצאת מאת ה׳ – ויקרא ט׳:כ״ד, ויקרא י׳:ב׳, במדבר ט״ז:ל״ה, מלכים א י״ח:ל״ח, מלכים ב א׳:י׳-י״ד, איוב א׳:ט״ז, דברי הימים א כ״א:כ״ו

וְכַד פָּסַק שְׁלמה מִלְצַלָאָה וְאֶשְׁתָּא נַחֲתַת וְאִשְׁתְּרַבְּבַת מִן שְׁמַיָא עִלָוֵי מַדְבְּחָא וְגַמָרַת עֲלָתָא וְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא וְאִיקַר שְׁכִנְתֵּיהּ דַייָ אִתְמְלֵי יַת בֵּיתָא.

וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים – תני ר׳ אומר מת״ל מזבח אבנים שלשה פעמים, אלא אחד של שילה, ואחד של נוב וגבעון ובית עולמים, מתיב רב אחדבוי בר אמי אש שירדה בימי משה לא נסתלקה מעל מזבח הנחשת אלא בימי שלמה ואש שירדה בימי שלמה לא נסתלקה עד שבא מנשה וסלקה ואם איתא מעיקרא איסתלקא לה, הוא דאמר כר׳ נתן דאמר ר׳ נתן מזבח של שילה של נחשת היה חלול ומלא אבנים, רב נחמן בר יצחק אמר מאי לא נסתלקה לא נסתלקה לגמרי.

מהשמים – בספר אחד ישן מגויל כתוב מן השמים וכן נכתב בגליון מדפוס ויניציאה שנת רע״ח וטעה הסופר הראשון שכתב כן שהמסורת אומרת מהשמים לית כותיה ואילו מן השמים טובא הוו.

וכבוד ה׳ וכו׳ – ר״ל שכן היה מלא כאשר היה קודם ירידת האש מעת שיצאו הכהנים מן הקדש והתחילו להרים קול וכו׳ כמ״ש למעלה.

והאש – במלכים לא נזכר מירידת האש, וחז״ל בס״ע ובספרא ויקרא (סי׳ מט) אש שירדה בימי משה לא נסתלקה ממזבח הנחושת עד שבאו לבית העולמים, א״כ בא האש ממזבח הנחושת של משה וע״כ לא הזכירו ירמיה בס׳ מלכים, ועזרא הזכירו כי העם ראו איך אש השמים נעתקה ממזבח זה אל מזבח זה. אולם יפלא לי הלא לר׳ יוסי בזבחים (נ״ט.) מ״ש בפסוק ז׳ שקדש תוך החצר הוא שבנה מזבח אחר חוץ ממזבח הנחושת, ותחלה עמד מזבח של משה, ואיך יאמר ר׳ יוסי בסדר עולם שלא נעתקה האש ממזבח הנחושת? וצ״ל לדידיה שבאו הכתובים שלא כסדר, ומ״ש בפסוק ז׳ שקדש תוך החצר (שהוא לשטתו מזבח שבנה) היה קודם ירידת האש. ובל״ז כתבתי בפירוש מלכים שפשטות הכתוב בד״ה שאמר כי מזבח הנחושת אשר עשה שלמה מורה כדעת ר׳ יהודה בזבחים שם שמ״ש שקדש תוך החצר דברים כפשטן, וגם מ״ש למעלה (א׳ כ״א:כ״ו) ויענהו באש מן השמים, לא נזכר בספרים הקודמים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(ב) וְ⁠לֹ֤א יָֽכְ⁠לוּ֙ הַכֹּ֣⁠הֲנִ֔ים לָב֖וֹא אֶל⁠־בֵּ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ כִּֽי⁠־מָלֵ֥א כְ⁠בוֹד⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־בֵּ֥ית יְהֹוָֽהי״יֽ׃

And the priests could not enter into the house of Hashem because the glory of Hashem filled Hashem's house.

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְלָא יְכִילוּ כַּהֲנַיָא לְמֵיעָל לְבֵית מַקְדָשָׁא דַייָ אֲרוּם אִתְמְלֵי אִיקַר שְׁכִנְתָּא דַייָ יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(ג) וְ⁠כֹ֣ל⁠׀ בְּ⁠נֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל רֹאִים֙ בְּ⁠רֶ֣דֶת הָאֵ֔שׁ וּכְב֥וֹד יְהֹוָ֖הי״י֖ עַל⁠־הַבָּ֑⁠יִת וַיִּ⁠כְרְ⁠עוּ֩ אַפַּ֨⁠יִם אַ֤רְצָה עַל⁠־הָרִֽצְפָה֙ וַיִּֽ⁠שְׁתַּחֲו֔וּ וְ⁠הֹד֤וֹת לַֽיהֹוָה֙י״י֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְ⁠עוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃

And all the children of Israel looked on, when the fire came down, and the glory of Hashem was upon the house; and they bowed themselves with their faces to the ground upon the pavement, and prostrated themselves, and gave thanks to Hashem: "for He is good, for His mercy endures forever.⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְכָל בְּנֵי יִשְרָאֵל חַמְיָן כַּד נְחָתַת וְאִשְׁתְּרַבְּבַת אֶשְׁתָּא עַל בֵּיתָא וְאִיקַר שְׁכִנְתָּא דַייָ שְׁרָא עַל בֵּיתָא וּגְחִנוּ (ס״א וְגָחֲכוּ) עַל אַפֵּיהוֹן עַל אַרְעָא עַל רוֹבָדָא וְסָגְדָן וּמוֹדָן קֳדָם יְיָ אֲרוּם טָב אֲרוּם לְעָלָם טוּבֵיהּ.

על הרצפה – כל קרקע הבית נקרא ״רצפה״ ¹לפי שהיה רצוף באבני שיש. וזכר כריעתם אפים על הרצפה לפי שכריעת שלמה ²היתה על הכיור במקום שהיה עומד, והם גם כן כרעו אפים – על הרצפה, במקום שהיו שם.

1. לפי שהיה רצוף באבני שיש. בספר השרשים ערך ״רצף״ הוא מפרש ששורש זה הוא ״ענין הצעת אבנים בקרקע״.

2. היתה על הכיור וכו׳. ראו דברי הימים ב ו׳:י״ג.

On the riṣpah. The entire floor of the Temple is called a riṣpah, because it was

raṣuf (=tiled) with marble. The point of mentioning that they knelt with their faces to the floor is that Solomon had been kneeling upon the laver, the place where he had been standing (2 Chronicles 6:13). Thus, they too bowed where they were—with their faces to the riṣpah.

הרצפה – בס״ס מדוייקים הרי״ש במאריך והפ״א רפויה ועיין מ״ש ביחזקאל מ׳.

הרצפה – הקרקע הרצופה במצע אבנים וכן על רצפת בהט ושש (אסתר א׳:ו׳).

והודות לה׳ – אמרו הודות לה׳ את ההלול האמור בה כי טוב וכו׳ והוא הלל הגדול.

וכל בני ישראל וכו׳ ויכרעו על הרצפה – כי אסור להשתחוות על רצפת אבנים רק במקדש, כמו שלמד בספרא סוף בהר ובמס׳ מגלה (כ״ב:ב׳), ואחר שראו שזה הוא המקום הנבחר מה׳ השתחוו על הרצפה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ד) וְ⁠הַמֶּ֖⁠לֶךְ וְ⁠כׇל⁠־הָעָ֑ם זֹבְ⁠חִ֥ים זֶ֖בַח לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃

And the king and all the people offered sacrifice before Hashem.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

(4-10) חגיגת חנוכת המקדש * – מלכים א ח׳:ס״ב-ס״ו

וּמַלְכָּא וְכָל עַמָא דָבְחִין דִבְחָא קֳדָם יְיָ.

והמלך – פסוק ד׳ ה׳ הועתק ממלכים, ופסוק ו׳ הוסיף עזרא שכולם עמדו על משמרותם, והלוים בכלי שיר והכהנים בחצוצרות כמו במועדים, כמ״ש (במדבר י׳:י׳) ביום שמחתכם וכו׳ ותקעתם בחצוצרות, ושהיו הכהנים נגד הלוים, שהלוים עמדו על הדוכן במזרח והכהנים בצד מערב.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמלבי״םהכל

(ה) ⁠וַיִּ⁠זְבַּ֞ח הַמֶּ֣⁠לֶךְ שְׁ⁠לֹמֹה֮ אֶת⁠־זֶ֣בַח הַבָּ⁠קָר֒ עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וְ⁠צֹ֕אן מֵאָ֥ה וְ⁠עֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וַֽיַּ⁠חְנְ⁠כוּ֙ אֶת⁠־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים הַמֶּ֖⁠לֶךְ וְ⁠כׇל⁠־הָעָֽם׃

And King Solomon offered a sacrifice of twenty-two thousand oxen, and one hundred and twenty thousand sheep. So the king and all the people dedicated the house of God.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וּדְבַח שְׁלמה מַלְכָּא יַת דִבְחָא תּוֹרִין עֶשְרִין וּתְרֵין אַלְפִין וְעָאן מְאָה וְעֶשְרִין אַלְפִין וַחֲנַכוּ יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ מַלְכָּא וְכָל עַמָא.

ויחנכו – התחלת הדבר לעמוד בה משם והלאה קרוי חנוך בלשון מקרא.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןהכל

(ו) וְ⁠הַכֹּ⁠הֲנִ֞ים עַל⁠־מִשְׁמְ⁠רוֹתָ֣ם עֹמְ⁠דִ֗ים וְ⁠הַלְוִיִּ֞⁠ם בִּכְלֵי⁠־שִׁ֤יר יְהֹוָה֙י״י֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה דָּוִ֣יד הַמֶּ֗⁠לֶךְ לְ⁠הֹד֤וֹת לַֽיהֹוָה֙י״י֙ כִּֽי⁠־לְ⁠עוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ בְּ⁠הַלֵּ֥⁠ל דָּוִ֖יד בְּ⁠יָדָ֑ם וְ⁠הַכֹּֽ⁠הֲנִים֙ [מַחְצְ⁠רִ֣ים] (מחצצרים) נֶגְדָּ֔ם וְ⁠כׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל עֹמְ⁠דִֽים׃

And the priests stood, according to their offices; the Levites also with instruments of music of Hashem, which David the king had made, to give thanks to Hashem, for His mercy endures forever, with the praises of David by their hand; and the priests sounded trumpets over against them; and all Israel stood.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וְכַהֲנַיָא עַל מַטַרְתְּהוֹן קְיָמִין וְלֵיוָאֵי עַל דוּכַנְהוֹן בְּזֵינֵי זְמַר וּמְשַׁבְּחִין קֳדָם יְיָ דְקָרֵיב יַת דָוִד לְמַנָאָה יָתֵיהּ מַלְכָּא וְאַשְׁרֵי עֲלוֹי (ס״א עִלָוֵיהּ) רוּחַ קוּדְשָׁא לְאוֹדָאָה קֳדָם יְיָ אֲרוּם לְעָלָם טוּבֵיהּ וְכַהֲנַיָא תָּקְעִין בַּחֲצוֹצְרַיָא לְקִבְלֵיהוֹן וְכָל יִשְרָאֵל קָיְמִין.

והכהנים על משמרותם – כאשר חלקן דוד לכ״ד משמרות לשרת כל משמרה ומשמרה שבוע שלה והלוים כמו כן על כ״ד משמרות שלהם.

להודות – בכלי שיר שהיו אומרים הודו לי״י כי טוב כי לעולם חסדו.

בהלל דויד – הכלי שיר שהיו אומרין בו הלל של דוד וההודיות בידם של לוים.

והכהנים – מחצרים נגדם שעליהם לשורר בחצוצרות שנאמר ובני אהרן הכהנים יתקעו וגו׳ (במדבר י׳:ח׳).

And the priests...on their watches as David had divided them into twenty-four watches, for each watch to serve its week, and the Levites likewise on their twenty-four watches

to give thanks with musical instruments, for they recited (Ps. 136): "Give thanks to the Lord for He is good, for His loving kindness is eternal.⁠"

with David's praise The musical instruments with which they recited David's praise and the thanksgivings were in the Levites' hands.

and the priests were sounding the trumpets opposite them For it was incumbent upon them to play music with the trumpets, as it is said (Num. 10:8): "And the sons of Aaron, the priests, shall blow [with the trumpets].⁠"

¹בהלל דויד בידם – כלי שיר שעשה דוד להלל. או פי׳ ״בהלל דוד״ שהיו אומרים המזמורים שעשה דוד, ופי׳ ״בידם״ כי על פי נגון הכלים היו נאמרין.

1. בהלל דוד בידם וכו׳. ראו פירוש שלישי במיוחס לרש״י. וראו גם התרגום.

With the hallel of David be-yadam (=in/with their hands). [This refers to] the musical instruments that David had made le-hallel (=to offer praise). Alternatively, “the hallel (=praising) of David” means that they would utter the psalms composed by David, and “with their hands” means that they would do so following the music of the instruments.

התועלת השני הוא להודיע כי הלוים המשוררים בכלי ובפה היו עומדים ממזרח למזבח לצד עזרת ישראל לפי שהיתה קדושתם למטה מקדושת הכהנים וכן תמצא בדברים המזרחים שהיתה קדושתם למטה מקדושת הדברים המערבים כמו שהרחבנו המאמר בזה בפרשת ויקרא.

מחצצרים – יתיר צד״י ועיין לעיל סימן ה׳.

על משמרותם – כל משמרה במקום מיוחד.

להודות לה׳ – ר״ל עמדו בכלי שיר להודות לה׳ בהלול האמור בה כי לעולם חסדו.

בהלל דוד בידם – ר״ל בידם היו כלי שיר שעשה דוד להלל בם והוא כפל ענין במ״ש.

מחצרים – תקעו בחצוצרות.

נגדם – מול הלוים.

עומדים – לשמוע ההלול.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודהכל

(ז) ⁠וַיְקַדֵּ֣⁠שׁ שְׁ⁠לֹמֹ֗ה אֶת⁠־תּ֤וֹךְ הֶחָצֵר֙ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י בֵית⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ כִּי⁠־עָ֤שָׂה שָׁם֙ הָעֹל֔וֹת וְ⁠אֵ֖ת חֶלְבֵ֣י הַשְּׁ⁠לָמִ֑ים כִּֽי⁠־מִזְבַּ֤ח הַנְּ⁠חֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה שְׁ⁠לֹמֹ֔ה לֹ֣א יָכ֗וֹל לְ⁠הָכִ֛יל אֶת⁠־הָעֹלָ֥ה וְ⁠אֶת⁠־הַמִּ⁠נְחָ֖ה וְ⁠אֶת⁠־הַחֲלָבִֽים׃

Moreover Solomon sanctified the middle of the court that was before the house of Hashem; for there he offered the burnt-offerings, and the fat of the peace-offerings; because the brazen altar which Solomon had made was not able to receive the burnt-offering, and the meal-offering, and the fat.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וְקַדִישׁ שְׁלמה יַת מְצִיעוּת דַרְתָּא דִי קֳדָם בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ אֲרוּם עֲבַד תַּמָן יַת עֲלָוָתָא וְיַת תַּרְבֵּי נִכְסַת קוּדְשַׁיָא מְטוּל דְמַדְבְּחָא דִנְחָשָׁא דִי עֲבַד שְׁלמה דָחִיק וְלָא יְכִיל לְסוֹבָרָא יַת עֲלָתָא וְיַת מִנְחָתָא וְיַת תַּרְבַּיָא.

ויקדש שלמה את תוך החצר – רבותינו חולקין בדבר זה (זבחים נ״ט) רבי יהודה אומר קדש את רצפת העזרה בקדושת מזבח להקטיר על הרצפה כי מזבח הנחשת קטן מהכיל שרבו קרבנות להביא אמר לו רבי יוסי והלא כבר נאמר אלף עולות יעלה שלמה על מזבח (מלכים א ג׳:ד׳) שעשה משה וכשאתה מגיע לחשבון אמות ומנין עולות תמצא שזה של אבנים גדול משל משה שהמזבח של משה מקום מערכתו אמה על אמה ושל שלמה מקום מערכתו כ״ד על כ״ד הרי של שלמה חמשה מאות ושבעים ושש כשל משה א״כ מה הוא קדש המלך את תוך החצר (מלכים א ח׳:ס״ד) שקבע בו מזבח של אבנים מחובר ברצפה.

לא יכול להכיל – בשל משה הוא אומר כאדם האומר ננס פלוני ופסול לעבודה.

And Solomon consecrated the interior of the court Our Sages differ in this matter (Zeb. 59): Rabbi Judah says: He consecrated the floor of the forecourt with the sanctity of the altar to burn offerings on the floor, because the copper altar was too small to contain [the offerings], because they brought many sacrifices. Rabbi Jose said to him: Was it not already stated (1:6): "And he offered up on it a thousand burnt offerings" on the altar that Moses had made? When you compute the number of cubits and the number of burnt offerings, you will find that this one of stones was larger than that of Moses, for on Moses' altar, the place of its pyre was a cubit by a cubit, whereas on Solomon's, the place of its pyre was twenty-four by twenty-four. The result is that Solomon's [altar] was 576 times as large as that of Moses. If so, what is the meaning of (I Kings 8:64): "the king consecrated the interior of the court"? That he set the stone altar into it, fastened to the floor.

could not contain He is talking about Moses' [altar], like a person who says, "So and so is a dwarf and is disqualified from performing the sacrificial service.⁠"

ויקדש שלמה את תוך החצר – ¹נחלקו רבותי׳ ז״ל בדבר זה (בבלי זבחים נ״ט.-ס׳.): יש אומ׳ כי רצפת העזרה קדש לעשות בו העולות כמו על המזבח, לצורך שעה, מרב העולות; ויש אומר׳ כי בנה שם מזבח אחר לצורך שעה.

1. נחלקו רבותינו ז״ל בדבר זה. השוו לשון המיוחס לרש״י. והשוו רד״ק למלכים א ח׳:ס״ד.

Solomon consecrated the center of the court. There is a debate on this among our Sages, of blessed memory (b. Zevaḥim 59a-60a). Some say that because of the large number of burnt offerings, he temporarily consecrated the floor of the court to make burnt offerings on it in addition to on the altar. And some say that he built another altar there to meet the temporary demand.

ויקדש שלמה את תוך החצר אשר לפני בית י״י – הנה החצר הוא חצר הכהנים ותוך החצר ההוא קדש להקריב בו כי מזבח העולה שעשה שלמה שהיה עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו לא היה מספיק לכל אלו הקרבנות.

להכיל – להחזיק.

את תוך החצר – רצפת חצר הכהנים קדש בקדושת המזבח כי עשה וכו׳.

מזבח הנחושת – ר״ל מזבח אבנים תחת מזבח נחשת שעשה משה במדבר.

לא יכול להכיל את – מרבית הקרבנות.

ויקדש – שם פסוק ס״ד כתוב כי מזבח הנחושת אשר לפני ה׳, ועיין מה שכתבתי שם בפירושי.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ח) וַיַּ֣⁠עַשׂ שְׁ⁠לֹמֹ֣ה אֶת⁠־הֶ֠חָ֠ג בָּעֵ֨ת הַהִ֜יא שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ וְ⁠כׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔⁠וֹ קָהָ֖ל גָּד֣וֹל מְ⁠אֹ֑ד מִלְּ⁠ב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד⁠־נַ֥חַל מִצְרָֽיִם׃

So Solomon held the feast at that time seven days, and all Israel with him, a very great congregation, from the entrance of Hamath to the Brook of Egypt.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וַעֲבַד שְׁלמה יַת חַגָא בְּעִדָנָא (ס״א בְּעִדָנָא הַהִיא שִׁבַּעְתִּי) שִׁבְעֲתֵי יוֹמִין מִן בָּתַר דִעֲבַד שִׁבְעֲתֵי יוֹמִין דַחֲנֻכַּת בֵּיתָא וְכֻלְהוֹן יִשְרָאֵל עִמֵיהּ קְהָלָא רַבָּא לַחֲדָא מִן מַעֲלָנָא דְאַנְטוּכְיָא עַד נִילוֹס דְמִצְרָיִם.

מלבוא חמת – שהוא בצפון של ארץ ישראל.

עד נחל מצרים – שהיא כנגדו כמפורש באלה מסעי.

from the entrance of Hamath which is in the north of the land of Israel.

to the brook of Egypt which is opposite it, as is delineated in אֵלֶּה מַסְעֵי (ibid. verse 5).

ויעש וכו׳ – ר״ל מלבד ימי החנוך הרבו עוד להביא קרבנות בימי החג בעבור חנוכת הבית.

מלבוא חמת – מן המקום שבאים בה לחמת והיא בפאת הצפוני עד נחל מצרים שהיא בפאת הדרומי.

שבעת ימים – שם כתיב שבעת ימים ושבעת ימים, ועזרא באר ששבעה ימים הראשונים לא היה חג רק חנוכת המזבח והיה מותר בעבודה, ולפ״ז י״ל שהתענו ביוהכ״פ אחרי שלא היה כחג, וחז״ל אמרו שאכלו ביוהכ״פ וזה ממה שכתוב במלכים עליו שם חג.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(ט) וַֽיַּ⁠עֲשׂ֛וּ בַּיּ֥⁠וֹם הַשְּׁ⁠מִינִ֖י עֲצָ֑רֶת כִּ֣י⁠׀ ⁠חֲנֻכַּ֣⁠ת הַמִּ⁠זְבֵּ֗חַ עָשׂוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וְ⁠הֶחָ֖ג שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

And on the eighth day they held a solemn assembly; for they kept the dedication of the altar seven days, and the feast seven days.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וַעֲבָדוּ בְּיוֹמָא תְמִינָאָה כְּנֵישׁ קֳדָם יְיָ אֲרוּם חֲנֻכַּת מַדְבְּחָא עֲבָדוּ שִׁבְעֲתֵי יוֹמִין וְחַגָא דִמְטַלַיָא שִׁבְעֲתֵי יוֹמִין.

כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים – אמרו רבותי׳ ז״ל (בבלי מועד קטן ט׳.) שאכלו ביום הכפורים, כי שבעת ימים קודם חג הסכות יום הכפורים בכללם, והחנכה היתה שמחה בזבחי שלמים, ¹במאכל ובמשתה. ולא נחשב להם לעון; שיצתה בת קול ואמרה: כולכם מזומנים לחיי העולם הבא.

1. במאכל ובמשתה. כך מניחים רז״ל באותה גמרא. אבל בפירושו למלכים א ח׳:ס״ה-ס״ו מציע רד״ק שהם לא אכלו ביום הכיפורים; ראו שם.

For [the Israelites] observed the dedication of the altar seven days. Our Sages, of blessed memory (b. Moed Qatan 9a), say that they ate on the Day of Atonement. After all, the seven days prior to the Feast of Booths include the Day of Atonement, and the dedication was an occasion of celebration with peace sacrifices, food and drink. But this was not considered a transgression for them; for a heavenly voice burst forth and said: You are all designated for life in the World to Come.

כי חנוכת המזבח – ר״ל כאשר השלימו לעשות שבעת ימי חנוכה ושבעת ימי החג עשו עצרת כמשפט התורה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודהכל

(י) וּבְי֨וֹם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁלֹשָׁה֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁ⁠בִיעִ֔י שִׁלַּ֥⁠ח אֶת⁠־הָעָ֖ם לְ⁠אׇהֳלֵיהֶ֑ם שְׂ⁠מֵחִים֙ וְ⁠ט֣וֹבֵי לֵ֔ב עַל⁠־הַטּ⁠וֹבָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙י״י֙ לְ⁠דָוִ֣יד וְ⁠לִשְׁלֹמֹ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּֽ⁠וֹ׃

And on the twenty-third day of the seventh month he sent the people away to their tents, joyful and glad of heart for the goodness that Hashem had shown to David, and to Solomon, and to Israel His people.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וּבְיוֹם עֶשְרִין וּתְלָתָא לְיַרְחָא שְׁבִיעָאָה פְּטַר יַת עַמָא לְמַשְׁכְּנֵיהוֹן וַאֲזָלוּ לְקִרְוֵיהוֹן חָדָן וְשַׁפִּירֵי לִבָּא עַל כָּל טַבְתָא דִעֲבַד יְיָ לְדָוִד עַבְדֵיהּ דְאִתְפַּתְּחָן תַּרְעֵי בֵּית מַקְדְשָׁא מְטוּל זְכוּתֵיהּ וְלִשְׁלמה בְּרֵיהּ דְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתֵיהּ וּשְׁרַת שְׁכִנְתָּא דַייָ בְּבֵית מַקְדְשָׁא וּלְיִשְרָאֵל עַמֵיהּ דְאִתְקַבָּלוּ בְּרַעֲוָא קָרְבְּנֵיהוֹן וּנְחָתַת אֶשְׁתָּא מִן שְׁמַיָא וְאִשְׁתְּרַבְּבַת עַל מַדְבְּחָא וְגַמָרַת נִכְסֵיהוֹן.

וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם – שהוא ט׳ לחנוכת הבית ובמלכים כתוב: וביום השמיני (מלכים א ח׳:ס״ו) שהוא כ״ב לחדש פתרון ביום ח׳ נתן להם רשות לילך לאחר החג ולמחר כשיצא החג אז הלכו כולם יחד, ע״א ביום ח׳ נתן להם רשות ושלח אותם היושבים בתוך תחום שבת וכל מי שירצה ליסע ולילך באותו היום באותו התחום ולמחר שלח כל העם כולו ובב״ר מפרש נטלו רשות ממנו והמתינו עוד שם יום אחד וחזרו ונטלו רשות עוד למחר פעם שניה לכך נאמר ביום כ״ג בחדש.

שמחים וטובי לב וגו׳ – לדויד ולשלמה כי מה שדבר בפיו: בנך שלמה הוא יבנה בית לשמי (דברי הימים א כ״ב:י׳) מלא בידו שנתן לו בן יושב על כסאו שבנה הבית לשם י״י ובב״ר מפרש א״ר לוי כתיב כי חנוכת וגו׳ (דברי הימים ב ז׳:ט׳) שמחים מוסב על אשר אמר י״י לדוד שקיים מה שנדר לשלמה שבחר בו מכל אחיו כי חכם הוא.

ולישראל עמו – כדכתיב במלכים לא נפל דבר אחד וגו׳ (מלכים א ח׳:נ״ו), ע״א ולישראל עמו שהיה להם מושל שהיו יושבין בבטחון ובהשקט כדכתיב וישב יהודה וישראל וגו׳ (מלכים א ה׳:ה׳).

And on the twenty-third day of the seventh month, he dismissed the people which was the ninth [day] of the inauguration of the Temple, but in I Kings (8:66) it is written: "On the eighth day,⁠" which was the twenty-second of the month. The meaning is: On the eighth day he gave them permission to leave after the Feast, and on the morrow, when the Feast was over, they all went [home] together. Another meaning: On the eighth day he gave them permission and dismissed those who lived within the Sabbath limits and whoever wished to travel and go on that day in that limit, and on the following day, he dismissed the entire populace. In Genesis Rabbah (35:3) it is explained that they took his leave but waited there one more day and then they repeated [this procedure] and took leave again a second time; therefore it is said: "on the twenty-third day of the month.⁠"

rejoicing and delighted of heart, etc. for David, for Solomon For that which He spoke with His mouth above (I Chron 28:6): "Your son Solomon – he shall build My House,⁠" He fulfilled with His hand, for He gave him a son sitting on his throne, who built a House in the name of the Lord. And in Genesis Rabbah it is explained: Said Rabbi Levi: It is written: "for the inauguration of, etc.⁠" "Rejoicing" refers to "that the Lord had wrought for David,⁠" viz. that He fulfilled that which He had vowed to Solomon, that He chose him from all his brothers because he was wise.

and for Israel His people it is written in I Kings (8:56): "there has not failed one word, etc.⁠" Another explanation: "and for Israel His people" – they had a ruler, so that they dwelt safely and tranquilly, as it is written (ibid. 5:5): "And Judah and Israel dwelt, etc.⁠"

וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם – ¹ובספר מלכים אומ׳ ״ביום השמיני שלח את העם״ (מלכים א ח׳:ס״ו), והוא עשרים ושנים לחדש! פרשו רבותי׳ ז״ל (בבלי מועד קטן ט׳.) כי ביום השמיני נטלו רשות ממנו, ולא נסעו אותו היום לפי שהיה חג, ולמחר – שהוא עשרים ושלשה לחדש – שנסעו, חזרו ונטלו רשות ממנו.

1. ובספר מלכים וכו׳. השוו דבריו שם. וראו גם המיוחס לרש״י.

On the twenty-third day of the seventh month [Solomon] dismissed the nation. But in the book of Kings it says, “On the eighth day he dismissed the nation” (1 Kings 8:66), which is the twenty-second of the month! Our Sages, of blessed memory (b. ibid.), explain that on the eighth day they obtained his permission but that they did not set out on that day because it was a holiday. And the next day—that is, the twenty-third of the month—when they did set out, they obtained his permission again.

וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי וגו׳ – פרקא קמא דמועד קטן תלמיד הנפטר מרבו ולן באותה העיר צריך שיפטר ממנו פעם אחרת דכתיב ביום השמיני שלח את העם (מלכים א ז׳) וכתיב בד״ה וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם וגו׳. מכאן לתלמיד שנפטר מרבו ולן באותה העיר שצריך ליפטר ממנו פעם שניה. ופירש״י ביום השמיני של חג היינו בעשרים ושתים וכתיב ביום עשרים ושלשה אלמא דבעשרים ושתים ובעשרים ושלשה איפטרו מיניה ע״כ וכן פירש״י ורד״ק בפירוש הכתוב כאן והכי גרסינן עשרים ושלשה בתוספתא דסוכה סוף פ׳ ד׳ ובראשית רבה פרשה ל״ה וכן כתבו התוספות בחגיגה פרק אין דורשין וכן כתוב בכל ספרים שלנו ומה מאד יש להפליא על הרי״ף ורבינו ישעי׳ הראשון מטראני דגרסי במ״ק וביום עשרים וארבעה לחדש וגם על הנמוקי יוסף אני תמיה שפי׳ כפי גרסתם עיין עליו.

וביום עשרים ושלשה – הוא יום המחרת מן יום שמיני העצרת.

לדויד – שקיים לו הבטחתו אשר בנו היושב על כסאו בנה הבית.

ולישראל עמו – על כי ראו אשר שרתה השכינה בהבית הבנוי.

וביום עשרים ושלשה – במלכים כתיב ביום השמיני שלח את העם, ובאר עזרא שביום זה לא שלחם לאהליהם, כי שמיני עצרת טעון לינה, רק שלחם חפשי מהחינוך, ושם לא כתיב שלח לאהליהם. וביום כ״ג אז שלחם לאהליהם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(יא) וַיְכַ֧ל שְׁ⁠לֹמֹ֛ה אֶת⁠־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖הי״י֖ וְ⁠אֶת⁠־בֵּ֣ית הַמֶּ֑⁠לֶךְ וְ⁠אֵ֨ת כׇּל⁠־הַבָּ֜⁠א עַל⁠־לֵ֣ב שְׁ⁠לֹמֹ֗ה לַעֲשׂ֧וֹת בְּ⁠בֵית⁠־יְהֹוָ֛הי״י֛ וּבְ⁠בֵית֖וֹ הִצְלִֽיחַ׃

Thus Solomon finished the house of Hashem, and the king's house; and all that came into Solomon's heart to make in the house of Hashem, and in his own house, he did successfully.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

(11-22) התגלות ה׳ לשלמה בגבעון * – מלכים א ט׳:א׳-ט׳

וּפְסַק שְׁלמה יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְיַת בֵּית מַלְכוּתָא וַחֲסַל (ס״א וַחֲסִיל) יַת כָּל מָה דִמְסָלֵיק (ס״א דִסַלִיק) עַל לִבָּא דִשְׁלמה לְמֶעְבַּד בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וּבְבֵיתֵיהּ עֲבַד וְאַצְלָח.

ואת כל הבא וכו׳ – את כל מה שחשב לעשות עשה והצליח.

ואת כל הבא – (שם ט׳:א׳) כתיב ואת כל חשק שלמה אשר חפץ לעשות, ועזרא תקן זה דהא בנה בנינים רבים אחר דבור זה כמו שיתבאר, רק שהצליח במה שרצה לעשות בשני בנינים האלה שהיו עיקרים בעיניו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(יב) ⁠וַיֵּ⁠רָ֧א יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶל⁠־שְׁ⁠לֹמֹ֖ה בַּלָּ֑⁠יְלָה וַיֹּ֣⁠אמֶר ל֗וֹ שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת⁠־תְּ⁠פִלָּ⁠תֶ֔ךָ וּבָחַ֜רְתִּי בַּמָּ⁠ק֥וֹם הַזֶּ֛⁠ה לִ֖י לְ⁠בֵ֥ית זָֽבַח׃

And Hashem appeared to Solomon by night, and said to him, "I have heard your prayer, and have chosen this place to Myself for a house of sacrifice.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וְאִתְגְלֵי מֵימְרָא דַייָ לִשְׁלמה בְּלֵילְיָא וַאֲמַר לֵיהּ שְׁמִיעָא קֳדָמַי צְלוֹתָךְ וְאִתְרְעֵיתִי בְּאַתְרָא הָדֵין לְמֶהֱוֵי לִי לְבֵית דְבַח קוּרְבָּנַיָא.

וירא י״י אל שלמה בלילה – בחזיון לילה.

שמעתי את תפלתך – בלשון שאמר שלמה ושמעת השיב הקב״ה שמעתי תפלתך הוא התפלל בהעצר השמים השיב הקב״ה הן אעצור, הוא התפלל רעב וארבה והקב״ה משיבו והן אצוה על חגב (דברי הימים ב ז׳:י״ג), הוא התפלל על דבר והקב״ה משיבו ואם אשלח דבר בעמי (דברי הימים ב ז׳:י״ג).

ויכנעו עמי – במה שיתפללו ויבקשו פני וישובו מדרכיהם הרעים (דברי הימים ב ז׳:י״ד) הרי ג׳ כנגד ג׳.

And the Lord appeared to Solomon at night in a vision of the night.

I have heard your prayer With the wording that Solomon used, "And You shall hear.⁠" The Holy One, blessed be He, answered him: "I have heard your prayer.⁠" He prayed, (above 6:26): "When heaven is closed up.⁠" And the Holy One, blessed be He, answered him, "If I close up.⁠" He prayed concerning famine and locusts, and the Holy One, blessed be He, answered him, "if I command locusts.⁠" He prayed concerning pestilence, and the Holy One, blessed be He, answered him, "or if I send pestilence upon My people.

and My people... humble themselves" by praying and seeking My presence and repenting of their evil ways. Hence we have three [responses] corresponding to three [entreaties].

ויאמר לו שמעתי את תפלתך וגו׳ – הנה הרחיב המאמר בזה המקום כי כבר השמיט קצת אלו הדברים בס׳ מלכים וכל זה מבואר עם עם שבארנו שם.

לבית זבח – להיות לי בית זבח.

וירא ה׳ – מראה זו וכל המדובר בה נזכר במלכים (ט), רק מ״ש פה פסוק י״ג י״ד ט״ו, הוא נוספות ולא נזכר שם, ויתר הדברים באו שם בקצת שנויים.

שמעתי את תפלתך – כי שלמה התפלל על ב׳ דברים, א] שישכין ה׳ שכינתו שם וישמע תפלת המתפללים לפניו, ב] על התמדת מלכות בית דוד. וא״ל ששמע וקבל את תפלתו, אם על השראת השכינה, בחרתי במקום הזה לי לבית זבח. ואם על קבלת התפלות.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(יג) הֵ֣ן אֶעֱצֹ֤ר הַשָּׁ⁠מַ֙יִם֙ וְ⁠לֹא⁠־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְ⁠הֵן⁠־אֲצַוֶּ֥⁠ה עַל⁠־חָגָ֖ב לֶאֱכ֣וֹל הָאָ֑רֶץ וְ⁠אִם⁠־אֲשַׁלַּ֥⁠ח דֶּ֖בֶר בְּ⁠עַמִּֽ⁠י׃

If I shut up heaven that there be no rain, or if I command the locust to devour the land, or if I send pestilence among My people;

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

הָא כַּד אַכְלֵי שְׁמַיָא מִלְאָחָתָא מִטְרָא וְהָא כַד אַפְקֵד עַל גוֹבַאי לְאֵכוּל (ס״א לְמֵיכַל) פֵּירֵי אַרְעָא וְכַד אֲגָרֵי מַלְאַךְ דְמוֹתָא עַל חוֹבֵיהוֹן דְעַמִי.

הן אעצור – והן אצוה ואם אשלח כנגד ג׳ תפילות ואני אשמע ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם (דברי הימים ב ז׳:י״ד).

If I shut up... if I command...or if I send corresponding to three prayers, "I shall hear...and forgive their sin, and heal their land.⁠"

הן אעצר – בס״ס המדוייקים העי״ן בשוא לבדו.

אעצור – ענין מניעה.

חגב – מין ארבה.

הן אעצור וכו׳ – ר״ל כל צרה שתבוא בהם הן עצירת השמים מן המטר הן שילוח החגב וכו׳.

הן אעצור – חזר מ״ש בתפלתו (ו, כו - כט) שאם יגזור עצירת גשמים או חגב או דבר יקבל תפלתם ותשובתם, וע״י שיסלח לחטאתם ירפא את ארצם, כי החטא הוא המכה והתשובה היא הרפואה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יד) וְ⁠יִכָּנְ⁠ע֨וּ עַמִּ֜⁠י אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא⁠־שְׁ⁠מִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם וְ⁠יִֽתְפַּֽלְ⁠לוּ֙^א וִיבַקְשׁ֣וּ פָנַ֔י וְ⁠יָשֻׁ֖בוּ מִדַּ⁠רְכֵיהֶ֣ם הָרָעִ֑ים וַֽאֲנִי֙ אֶשְׁמַ֣ע מִן⁠־הַשָּׁ⁠מַ֔יִם וְ⁠אֶסְלַח֙ לְ⁠חַטָּ⁠אתָ֔ם וְ⁠אֶרְפָּ֖א אֶת⁠־אַרְצָֽם׃

if My people, upon whom My name is called, shall humble themselves, and pray, and seek My face, and turn from their evil ways; then will I hear from heaven, and will forgive their sin, and will heal their land.

א. וְיִֽתְפַּֽלְלוּ֙ א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙ (חטף)

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וּמִתְכַּנְעִין עַמִי דְאִתְקְרֵי שְׁמִי עֲלֵיהוֹן וְיַעְבְּדוּן תְּתוּבְתָּא (ס״א תְּתוּבָא וְיִצְלוּן) וִיצַלוּן וְיִבְעוּן מִן קֳדָמַי וִיתוּבוּן מִן אָרְחַתְהוֹן בִּישַׁיָא וַאֲנָא אֲקַבֵּל מִן שְׁמַיָא תְּתוּבְתְּהוֹן וְאֶשְׁרֵי וְאֶשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיהוֹן וְאָעֵיל אַסְוָתָא (ס״א אַסוּתָא) לְאַרְעָהוֹן.

נקרא שמי – מאריך בנו״ן.

ויכנעו – וכאשר יכנעו עמי וכו׳.

ואני אשמע – אז אני אשמע וכו׳.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת דודהכל

(טו) עַתָּ֗⁠ה עֵינַי֙ יִהְי֣וּ פְ⁠תֻח֔וֹת וְ⁠אׇזְנַ֖י קַשֻּׁ⁠ב֑וֹת לִתְפִלַּ֖⁠ת הַמָּ⁠ק֥וֹם הַזֶּֽ⁠ה׃

Now My eyes shall be open, and Mine ears attentive to the prayer that is made in this place.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

כַּדוּן יְהֵי רַעֲוָא מִן קֳדָם מֵימְרִי דְאַצְלִי אוּדְנַי לְקַבָּלָא צְלוֹתָא דִמְצַלְיָן עַמִי בְּאַנְפֵּי אַתְרָא הָדֵין.

קשובות – שומעות.

לתפלת המקום הזה – אל התפלה אשר יתפללו בהמקום הזה.

עתה עיני – ר״ל שיהיה שם השראת השכינה בתמידות, ויקבל שם את התפלות באזנים קשובות.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(טז) וְ⁠עַתָּ֗⁠ה בָּחַ֤רְתִּי וְ⁠הִקְדַּ֙שְׁתִּי֙ אֶת⁠־הַבַּ֣⁠יִת הַזֶּ֔⁠ה לִֽהְיוֹת⁠־שְׁ⁠מִ֥י שָׁ֖ם עַד⁠־עוֹלָ֑ם וְ⁠הָי֨וּ עֵינַ֧י וְ⁠לִבִּ֛⁠י שָׁ֖ם כׇּל⁠־הַיָּ⁠מִֽים׃

For now have I chosen and sanctified this house, that My name may be there forever; and My eyes and My heart shall be there perpetually.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וְכַדוּן אִתְרְעִיתִי בְמֵימְרִי וְקַדֵישִׁית יַת בֵּיתָא הָדֵין לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתִּי תַּמָן עַד עָלָם וִיהֵי רְעוּתִי לְאוֹטָבָא תַמָן כָּל יוֹמַיָא.

והיו עיני ולבי – תרגם יונתן ותהי שכינתי שריא ביה אם רעותי מתעבדא תמן כל יומיא, והיו עיני שם אם לבי וחפצי שם.

and My eyes and heart will be Jonathan renders (I Kings 9:3): "and My presence will rest there if My will is performed there at all times.⁠" My eyes will be there if My heart and My will are there.

והקדשתי את הבית – במקצת דפוסים ישנים אין בהם מלת את וכל שארא דספרי פליגין עליהון.

עד עולם – לא אשרה עוד שכינתי במקום אחר.

עיני ולבי – ר״ל השגחתי.

ועתה בחרתי וכו׳ להיות שמי שם – עיין פי׳ במלכים שם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(יז) וְ⁠אַתָּ֞⁠ה אִם⁠־תֵּלֵ֣ךְ לְ⁠פָנַ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יךָ וְ⁠לַעֲשׂ֕וֹת כְּ⁠כֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוִּ⁠יתִ֑יךָ וְ⁠חֻקַּ֥⁠י וּמִשְׁפָּטַ֖י תִּשְׁמֽוֹר׃

And as for you, if you will walk before Me as David your father walked, and do according to all that I have commanded you, and will keep My statutes and My ordinances;

מקבילות במקראתרגום כתוביםמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וְאַתְּ (ס״א וְאַתְּ פְלַח) אִין תִּפְלַח קֳדָמַי וּתְהָךְ בְּאָרְחָן דְתַקְנָן קֳדָמַי הֵיכְמָה דְהַלִיךְ דָוִד אֲבוּךְ וּלְמֶעְבַד הֵיכְמָה דִי פַקֵדִתָּךְ וּקְיָמַי וְדִינַי תִּטָר.

ואתה – שם כתוב כאשר הלך דוד אביך בתם לבב וביושר וכו׳, והקימותי את כסא ממלכתך על ישראל לעולם כאשר דברתי על דוד אביך לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל. נראה שעזרא הוסיף ענין אחר, שבמלכים נזכר אם ילך בתום וביושר, שהוא המעשה השלמה בלא שום פניה חיצונית, אז תקום כסא הממלכה (שיש הבדל בין כסא מלוכה שמציין רק שימלוך, ובין כסא ממלכה שמציין העם שמולך עליהם), היינו שימלוך על כל ישראל ושיהיה לעולם, וע״ז לא כרת ברית לדוד, רק דבר אליו. ועזרא הוסיף שגם אם לא תהיה המעשה בתום וביושר, וישמור מצות ה׳ שלא לשמה, בכ״ז עכ״פ יקים כסא המלוכה על קצת ישראל (וע״ז לא אמר לעולם), וע״ז היה כריתת ברית שיהיה מבניו עכ״פ איש מושל בישראל גם אם לא תהיה ממשלה כללית על כל העם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמלבי״םהכל

(יח) וַהֲקִ֣ימוֹתִ֔י אֵ֖ת כִּסֵּ֣⁠א מַלְכוּתֶ֑ךָ כַּאֲשֶׁ֣ר כָּרַ֗תִּ⁠י לְ⁠דָוִ֤יד אָבִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא⁠־יִכָּ⁠רֵ֤ת לְ⁠ךָ֙ אִ֔ישׁ מוֹשֵׁ֖ל בְּ⁠יִשְׂרָאֵֽל׃

then I will establish the throne of your kingdom, according as I covenanted with David your father, saying, 'There shall not cease for you a man to be ruler in Israel.'

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וְאָקֵים יַת כּוּרְסֵי מַלְכוּתָךְ הֵיכְמָה דִגְזָרִית עִם דָוִד אֲבוּךְ לְמֵימָר לָא יִפְסוֹק לָךְ גְבַר יָתֵיב עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתִי וְשַׁלִיט עַל יִשְרָאֵל.

והקימותי – להיות מתקיים לעולם לזרעך אחריך.

לך – ר״ל מזרעך.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל

(יט) וְ⁠אִם⁠־תְּ⁠שׁוּב֣וּן אַתֶּ֔⁠ם וַֽעֲזַבְתֶּם֙ חֻקּ⁠וֹתַ֣י וּמִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּ⁠י לִפְנֵיכֶ֑ם וַהֲלַכְתֶּ֗ם וַֽעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְ⁠הִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃

But if you turn away, and forsake My statutes and My commandments which I have set before you, and shall go and serve other gods, and worship them;

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וְאִין תָיְבִין אַתּוּן וְתִשְׁבְּקוּן קְיָמַי וּפִקוּדַי דִי יְהָבִית קֳדָמֵיכוֹן וּתְהָכוּן וְתִפְלְחוּן לְטַעֲוָת עַמְמִין נָכְרָאִין וְתִסְגְדוּן לְהוֹן.

ואם תשובון אתם – פי׳: ¹אתה וישראל.

1. אתה וישראל. כך בפירושו למלכים א ט׳:ו׳.

But should you turn away. This means: you and the Israelite nation.

אתם – על ישראל בכללם יאמר.

אשליך – ר״ל אמאס בם.

למשל – מחורבן הבית יביאו למשל על חרבנות אחרות.

ואם תשובון אתם – ושם אם שוב תשובון אתם ובניכם וכו׳ והכרתי את ישראל וכו׳ ואת הבית אשלח וכו׳, שם מדבר אם הוא ובניו ישובו מה׳ שהוא בתמידות, שעז״א שוב תשובון, שהמקור הבא לפני הפעל מורה על תמידות הפעולה, שאז יכרית ישראל לגמרי ואת הבית ישלח בהחלט. ופה מדבר אם רק הוא לבדו ישוב מה׳ עכ״פ ינתש את ישראל, שהוא עקירת הנטוע ממקומו, הגם שלא יכריתם לגמרי.

והבית ישליך – שלא ישגיח עליו בהשראת שכינתו הגם שלא ישלחהו רק יושלך משמים ארץ.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םהכל

(כ) וּנְתַשְׁתִּ֗ים מֵעַ֤ל אַדְמָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּ⁠י לָהֶ֔ם וְ⁠אֶת⁠־הַבַּ֤⁠יִת הַזֶּ⁠ה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדַּ֣שְׁתִּי לִשְׁמִ֔י אַשְׁלִ֖יךְ מֵעַ֣ל פָּנָ֑י וְ⁠אֶתְּ⁠נֶ֛נּ⁠וּ לְ⁠מָשָׁ֥ל וְ⁠לִשְׁנִינָ֖ה בְּ⁠כׇל⁠־הָעַמִּֽ⁠ים׃

then I will pluck them up by the roots out of My land which I have given them; and this house, which I have sanctified for My name, I will cast out of My sight, and I will make it a proverb and a byword among all peoples.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וֶאֱטַלְטְלִנוּן מֵעִלָוֵי אַרְעָאִי דִי יְהָבִית לְהוֹן וְיַת בֵּיתָא הָדֵין דִקַדֵישִׁית לְאַשְׁרָאָה בֵּיהּ שְׁכִינְתִּי אֲרַחֵק מִן קֳדָמַי וְאֶתְּנִנֵיהּ לְמַתְלִין וּלְשׁוּעֵי בְּכָל עַמְמַיָא.

אשליך מעל פני – כתנאי שביני וביניכם ואם לא תשמעו לי מה נאמר והשימותי את מקדשיכם (ויקרא כ״ו:ל״א).

ואתננו למשל ולשנינה – כענין שמושלים משל על מי שאירע לו דבר פגע.

ולשנינה – כמו ושננתם לבנך (דברים ו׳:ז׳), ותתנינון לשון סיפור רעות וכן תרגום ויספר ואשתעי ולשועי.

I shall cast from before Me according to the condition between Me and you, viz. (Lev. 26:14): "But if you do not heed Me.⁠" What does it say there? (verse 31): "And I shall make your sanctuaries desolate.⁠"

and I shall make it a proverb as people compose a proverb about someone who was befallen by misfortune.

and a byword – Heb. וְלִשְׁנִינָה, like (Deut. 6:7): וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, "and you shall teach them.⁠" [It is] an expression of recounting misfortunes. Similarly, the Targum of (Gen. 37:10) וַיְסַפֵּר "And he told,⁠" is וְאִשְׁתָּעֵי, and [the Targum of] וְלִשְׁנִינָה is וּלְשׁוּעֵי.

ונתשתים – ענין עקירה כמו לנתוש ולנתוץ (ירמיהו א׳:י׳).

ולשנינה – ענין התמדת הדבור כמו ושננתם לבניך (דברים ו׳:ז׳).

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןהכל

(כא) וְ⁠הַבַּ֤⁠יִת הַזֶּ⁠ה֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה עֶלְי֔וֹן לְ⁠כׇל⁠־עֹבֵ֥ר עָלָ֖יו יִשֹּׁ֑⁠ם וְ⁠אָמַ֗ר בַּמֶּ֨⁠ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙י״י֙ כָּ֔כָה לָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖⁠את וְ⁠לַבַּ֥⁠יִת הַזֶּֽ⁠ה׃

And this house, which is so high, every one that passes by it shall be astonished, and shall say, 'Why has Hashem done thus to this land, and to this house?'

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וּבֵיתָא הָדֵין דִי הֲוָה עִלָאָה יְהֵי חָרוֹב כָּל מָאן דִי יְעִבַּר עֲלוֹי יִכְלֵי וְיֵמַר מְטוּל מָה עֲבַד יְיָ הֵכְדֵין לְאַרְעָא הָדָא וּלְבֵיתָא הָדֵין.

לכל עובר עליו ישום – כלומר יחרב הבית ואז כל עובר עליו ישום כמו על יומו נשמו אחרונים (איוב י״ח:כ׳).

במה עשה י״י – כמו על מה עשה י״י (דברים כ״ט:כ״ג) וכן כתיב (מלכים א ט׳:ח׳).

every passerby will be astounded i.e., The Temple will be destroyed, and every passerby will then be astounded (יִשֹּׁם), like (Job 18:20): "Concerning his day – the later people shall be astonished (נָשַׁמּוּ).⁠"

Why has the Lord done בַּמֶּה, like (Deut. 29:23): "Why (עַל מֶה) has the Lord done thus,⁠" and so it is written in I Kings (9:9).

אשר היה עליון לכל עבר עליו – ¹פי׳: שהיה עליון ונפלא בעיני כל עובר; בחרבנו – ²ישם וישרק עליו העובר.

1. פי׳: שהיה עליון וכו׳. השוו המיוחס לרש״י. יש מקום להציע בדעת רד״ק ש״כל עבר עליו״ אין לו הכרע ומתפרש גם על המילה ״ישם״; ראו דבריו דברי הימים א כ״ג:ח׳ על ״בני לעדן הראש יחיאל״. אך נראה שאם כך היא כוונתו היה לו לומר כן במפורש; ובכן יותר נראה שלדעתו הלשון חסירה. וראו התחביר שבתרגום.

2. ישם וישרק עליו העובר. ״ישם וישרק״ מבוסס על לשונו של ירמיהו בכמה מקומות, כגון י״ט:ח׳. ברוב עדי-נוסח כתוב ״העובר עליו״ במקום ״עליו העובר״, בהתאם לפסוק; ואם אמנם כוונת רד״ק היא ש״כל עבר עליו״ מתייחס גם ל״ישם״ (ראו ההערה הקודמת), נוסחה זו יותר מתאימה. אך אם אין כוונתו כך, כמו שסביר לומר, יתכן שהנוסחה ״עליו העובר״ עוזרת דווקא להוציא מאותה אפשרות.

Which was once so exalted to all who would pass it by. This means: which was once so exalted and wondrous in the eyes of all who would pass it by. In its destruction, passersby will be appalled and will hiss over it.

ישום – ענין תמהון כמו ישום וישרוק (ירמיהו י״ט:ח׳).

היה עליון – שהיה קודם החורבן עליון במעלה לכל עיני העובר עליו עתה בחורבנו ישום כל אחד על גודל החורבן.

במה – בעבור מה.

אשר היה עליון – הוא פי׳ למש״ש והבית הזה יהיה עליון.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כב) וְ⁠אָמְ⁠ר֗וּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר עָזְ⁠ב֜וּ אֶת⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣⁠׀ ⁠אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֣ר הוֹצִיאָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ וַֽיַּ⁠חֲזִ֙יקוּ֙ בֵּאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּ⁠שְׁתַּחֲו֥וּ לָהֶ֖ם וַיַּ⁠עַבְד֑וּם עַל⁠־כֵּן֙ הֵבִ֣יא עֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כׇּל⁠־הָרָעָ֖ה הַזֹּֽ⁠את׃

And they shall answer, 'Because they forsook Hashem, the God of their fathers, who brought them forth out of the land of Egypt, and laid hold on other gods, and worshipped them, and served them; therefore has He brought all this evil upon them.'"

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וְיֵמְרוּן מִן בִּגְלַל דִשְׁבָקוּ יַת פּוּלְחָנָא דַייָ אֱלָהָא דַאֲבָהַתְהוֹן דְאַפֵּקִנוּן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם וְאַתְקִיפוּ בְּטַעֲוַת עַמְמַיָא וּסְגִידוּ לְהוֹן וּפַלְחוּנוּן מְטוּל הֵיכְנָא אַיְתֵי עֲלֵיהוֹן יַת כָּל בִּישְׁתָּא הָדָא.

ואמרו – המשיבים יאמרו.

הביא – ה׳ אלהי אבותיכם האמור למעלה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון