אז אמר שלמה – הואיל והבית מלא עשן עכשיו אני יודע שהשכינה שרויה בו בערפל כי כן דרכו דכתיב ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים (שמות כ׳:י״ז), ודאי שרצונו להתעכב בו ובספרי פירש אז אמר שלמה כשראה הענן אמר עתה אני רואה שהשכינה שרויה בבית אשר בניתי שהרי כך הבטיח לבוא ולשכן בו מתוך ענן וערפל והיכן אמר כי בענן אראה על הכפורת (ויקרא ט״ז:ב׳).
Then Solomon said Since the House is full of smoke, I now know that the Shechinah is resting in the thick darkness therein, for so is His wont, as it is written (Exod. 20:18): "and Moses drew near to the thick darkness wherein God appeared." [Therefore, I deduce that] He surely wishes to stay therein, and in Sifre it is explained: Then Solomon said – when he saw the cloud, he said, "Now I see that the Shechinah rests in the House that I have built, for He promised to come and dwell therein out of the midst of the cloud and the thick darkness." Now where did He say this? (Lev. 16:2): "for in the cloud I shall appear on the Ark cover."
(א-ב)1לשכון בערפל – פי׳: אמ׳ שישכון בתוך בני ישראל בערפל, והוא הענן, כמו שכת׳ ״ושכנתי בתוך בני ישראל״ (שמות כ״ט:מ״ה); והוא שירד כבודו בענן במקום 2המקדש לעבדו. 3ורבותי׳ ז״ל אמרו (בבלי יומא נ״ג.): כשאמ׳ ״כי בענן אראה על הכפרת״ (ויקרא ט״ז:ב׳), רמז להם כי בענן יראה בבית עולמים; ואע״פ שהם גם כן פרשו (שם) כי ״בענן״ – בעשן הקטרת, אף על פי כן 4פשטיה דקרא בענן הכבוד הוא. וכן היה הכבוד נראה בענן תמיד במשכן, כמו שכת׳ ״וירא כבוד יי׳ בענן״ (השוו דברים ל״א:ט״ו), ״והנה כבוד יי׳ נראה בענן״ (שמות ט״ז:י׳). 5וכמו שאמ׳ כן עשה, שהשכין כבודו בבית זבול שבניתי לו, וירד בענן.
2. המקדש. בכת״י מינכן המילה מנוקת ״המקֻדָש״, כנראה כדי לא להגביל את המשמעות למִקדש הקבוע לעומת המשכן. אך נראה שאין צורך לכך, ושיש לנקדו ״המִקְדָש״.
3. ורבותי׳ ז״ל וכו׳. מכאן עד סוף הציטוט של הפסוק בספר שמות חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. נדמה שמקור דברי רז״ל הוא בבלי יומא נ״ג. כפי שציינתי, כי משם יוצא שהביטוי ״כי בענן אראה על הכפרת״ מתייחס גם ל״שילה ובית עולמים״, ממשמעות הביטוי ״וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם״ הנמצא באותה פרשה. ואמנם, הגמרא שם מפרשת שהענן הוא עשן הקטורת, כמו שמזכיר רד״ק. אך ראוי לציין שבמכילתא (פסחא פרשה יב) כבר נמצא שכאשר שלמה אומר ״ה׳ אמר לשכון בערפל״, הוא מתכוון לפסוק ״כי בענן אראה על הכפרת״; ובמכילתא, כמו בדברי רד״ק, אין התייחסות לשום פסוק נוסף. ובכן, ניתן גם להציע שאותה פיסקה במכילתא היא מקורו של רד״ק; וכך אמנם הוא הציון במהדורת ״הכתר״ על פירושו של רד״ק לפסוק המקביל במלכים, איפה שאין רד״ק מעלה את ענין עשן הקטורת הנזכר בגמרא. גם ראוי לציין שמלשונו של רד״ק, יש מקום לדייק כי מה שהענן יראה בבית עולמים רמוז בפסוק ״כי בענן אראה...״ עצמו, שהרי ניתן לדרוש המילה ״אֵראה״ כפועל בזמן עתיד למרות שלפי הפשט הוא בזמן הווה (ראו המפרשים על-אתר). אך לפי זה, רד״ק מצטט מדרש שכנראה לא נמצא בידינו.
4. פשטיה דקרא בענן הכבוד הוא. ראו המפרשים שם. והשוו המיוחס לרש״י כאן; וראו גם התרגום.
5. וכמו שאמ׳...שבניתי לו וכו׳. ממשיך רד״ק כאן לפרש את דברי שלמה (בגוף ראשון כמו שנמצא בפסוק) על-אף התוספת העוסקת בדברי רז״ל שהוכנסה באמצע.
(1-2)To dwell in the ‘arafel. This means: [God] said that He would dwell among the Israelites in the ‘arafel—that is, the cloud (‘anan)—as the text says, “I will dwell among the Israelites” (Exodus 29:45). That is, His Presence would descend in the cloud on the site of the Sanctuary, to be worshiped. Our Sages, of blessed memory (b. Yoma 53a), say that when [God] said “because I appear in the ‘anan over the Ark-cover” (Lev 16:2), He in fact hinted to them that He would appear in the ‘anan in the eternal Temple. Even though they also explain “in the ‘anan” to mean in the smoke of the incense offering (ibid.), the plain sense of the verse is that it refers to the cloud of the Divine Presence. Indeed, in the Tabernacle, His Presence appeared in the cloud constantly, as the text says, “The Presence of the Lord appeared in a cloud” (cf. Deut 31:15), and: “and there, in a cloud, appeared the Presence of the Lord” (Exodus 16:10). And [God] did as He said; for He caused His Presence to dwell in the stately Temple that I built for Him, descending in the cloud.
אז – בראות הענן אמר רואה אני כי באה השכינה כי ה׳ אמר לשכון בערפל כמ״ש אל הערפל אשר שם האלהים (שמות כ׳:י״ז) וערפל הוא עב הענן.
אז אמר שלמה – כל הנאמר בסימן זה הועתק ממלכים, ושם פירשתי הכל באורך ואין לכפול הדברים, רק בפסוק ה׳ הוסיף לפרש מה שקצר שם לא בחרתי בעיר ואבחר בדוד וכמש״ש.
עולמים – 1כי שילה ונב וגבעון לא היו עולמים; כי לא היו הם המקום הנבחר אשר נאמר עליו ״אל המקום אשר יבחר יי׳ ״ (דברים י״ב:כ״ו), כי אם זה המקום – שהוא הר המוריה – שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו בו (בראשית כ״ב:ט׳) וקראו ״יי׳ יראה״ (בראשית כ״ב:י״ד), 2ואמ׳ ״בהר יי׳ יראה״ (שם) כי באותו ההר יראה לדורות. ודוד כשראה שנעתר שם וירד שם על עולותיו אש מן השמים ידע כי הוא המקום הנבחר, ואמ׳ ״זה הוא בית...האלהים וזה מזבח לעולה לישראל״ (דברי הימים א כ״ב:א׳).
2. ואמ׳ ״בהר יי׳ יראו״ וכו׳. ״ואמ׳ ״ מוסב על אברהם; ראו פירושו של רד״ק שם.
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 1]
Forever. After all, Shiloh, Nob, and Gibeon were not forever: none of them were the chosen site, about which the text says, “to the site that the Lord will choose” (Deut 12:26). Instead, it was this site, Mount Moriah, on which Abraham bound his son Isaac (Genesis 22:9), which he called “the Lord will see” (Genesis 22:14), and [concerning which] he said, “the mountain upon which the Lord shall appear” (ibid.)—meaning that He will appear on that mountain for all generations. When David saw the response he received there—the fire that descended there from the heavens upon his burnt offerings—he knew that it was the chosen site, and he said: “This is the abode of … God, the altar of burnt offerings for Israel” (1 Chronicles 22:1).
'Since the day that I brought forth My people out of the land of Egypt, I chose no city out of all the tribes of Israel to build a house in, that My name might be there; and I did not choose any man to be prince over My people Israel;
And Hashem has established His word that He spoke; for I have risen up in place of David my father, and sit on the throne of Israel, as Hashem promised, and have built the house for the name of Hashem, the God of Israel.
ויפרש כפיו – היה לו לומר כך ויפרוש כפיו השמימה (דברי הימים ב ו׳:י״ג) ויאמר וגו׳ אלא שמפסיק בינתיים להודיע על מה עמד וכן במלכים ויפרש כפיו השמימה ויאמר (מלכים א ח׳:י״ח).
and he spread forth his hands Scripture should have said the following: "and he spread forth his hands toward heaven, and he said, etc.," but it interrupted in between to inform [us] on what he stood, and so in I Kings (8:22f.): "and he spread forth his hands towards heaven, and he said."
for Solomon had made a brazen scaffold, of five cubits long, and five cubits wide, and three cubits high, and had set it in the midst of the court; and upon it he stood, and kneeled down upon his knees before all the congregation of Israel, and spread forth his hands toward heaven —
כי עשה שלמה – מוסב על נגד כל קהל ישראל כלומר היאך היה גבוה מכולם להשמיע דבריו.
ויעמוד עליו – ועתה יכולין לראותו כל ישראל ומשום שמפסיק הענין צריך לומר כבראשונה נגד כל קהל ישראל וכן ויפרוש כפיו השמימה.
For Solomon had made This refers back to "opposite all the congregation of Israel," i.e., how was he higher than all of them to make his words heard?
and he stood on it And now, all Israel could see him, and since he interrupted the topic, he had to repeat, "opposite all the congregation of Israel," and so, "and he spread forth his hands toward heaven."
כי עשה שלמה כיור נחשת – 1מלת ״כי״ הוא טעם למה שאמ׳ ״נגד כל קהל ישראל״ (פס׳ יב): היאך היה נגד כלם והיו רואים אותו כלם? כי עשה כיור נחשת ועמד עליו.
For Solomon had made a copper laver. The word “for” signals an explanation of the phrase, “opposite the entire congregation of Israel” (v. 12). [That is]: How could [Solomon] have been opposite all of them, so that all of them could see him? For he had built a copper laver and stood upon it.
ויברך – ענין כריעה ולתוספת ביאור אמר על ברכיו.
כי עשה שלמה – בא לפרש איך הי׳ נגד כל ישראל והאיך ראוהו הרחוקים ממנו ואמר כי עשה וכו׳.
ויעמוד עליו – וראהו א״כ כולם.
השמימה – למעלה כלפי השמים.
כי עשה – זה לא נמצא במלכים, ועזרא פירש על איזה מקום עמד שלמה אז. ומ״ש חמש אמות ארכו היינו מן האמצע, כי היה למעלה עגול ולמטה מרובע, והיה המרובע נחלק לשתים, ממקום שבא העגול עד קצהו, והיו חמש אמות לכל צד. ומ״ש ויברך על ברכיו לא נזכר ג״כ במלכים, רק כן מבואר ממש״ש בסוף הענין (ח׳:נ״ד) קם וכו׳ מכרוע על ברכיו.
and he said, "O Hashem, the God of Israel, there is no God like You in the heaven or in the earth; who keeps covenant and mercy with Your servants, that walk before You with all their heart;
אין כמוך אלהים – ממה שאתה שומר הברית והחסד שאתה גוזר מן השמים לתת לאוהביך אתה מצניעו וגונז הברית והחסד לקיים הבטחתך בארץ.
ההולכים לפניך – כמו שהלך דוד אבי וזה אשר שמרת לעבדך דוד (דברי הימים ב ו׳:ט״ו) בל׳ אמנת הבטחה.
there is no God like You insofar as You keep the covenant and the kindness that You decree from heaven to give to those who love You. You hide and conceal the covenant and the kindness to fulfill Your promise on earth.
who walk before You as my father David walked, and this is [the meaning of] For You have kept for Your servant David with an expression referring to the realization of a promise.
והחסד – הוא״ו בגעיא בספרי ספרד וכן מצאתי בחילופים כ״י לבן אשר הפך חילופי הדפוס.
who has kept with Your servant David my father that which You promised him. You spoke with Your mouth, and have fulfilled it with Your hand, as it is this day.
Now therefore, O Hashem, the God of Israel, keep with Your servant David my father that which You have promised him, saying, 'There shall not cease for you a man to sit on the throne of Israel before me; if only your children keep their way, to walk in My law as you have walked before Me.
א. לְעַבְדְּךָ֨ =ל,ש1,ק13 וכך הכריעו ברויאר ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן. • א!=לְעַבְדְּ֨ךָ (טעם הקדמא באות דל״ת במקום בכ״ף סופית)
But will God indeed dwell with men on the earth? Behold, heaven and the heaven of heavens cannot contain You; how much less this house which I have built!
כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ – ל׳ תמיה וכי אפשר שיאמין אדם שישב אלהים על הארץ כי שמים ושמי השמים וגומר אלא מחמת חסד שגמלת לדוד אבי צמצמת שכינתך.
אף כי הבית הזה אשר בניתי – ולמה בניתיו להתפלל לפני האלהים ולפנות הוא אל תפלתינו.
But will God indeed dwell with man on the earth? This is an expression of wonder. Is it possible for man to believe that God will dwell on the earth? For the heaven and the heaven of the heaven, etc. However, because of the kindness that You bestowed upon my father, David, You contracted Your Shechinah.
much less this House that I have built So why did I build it? To pray before God and so that He should turn to our prayers.
(יח-כ)1כי האמנם – 2הה״א פתוחה כי היא לתמה, כלומ׳: באמת הוא שישב אלהים עם האדם על הארץ? זה לא יתכן להאמין – כי אתה תתברך ותתעלה על הכל! 3אין לך מקום שיכילך; כי אתה מקום העולם, ואין העולם מקומך. 4אם כן מה שבניתי הבית לך אינו אלא על דרך משל, שיהיה רצונך וכבודך נמצא בבית הזה לשמוע אל התפלה אשר יתפללו במקום הזה. ואע״פ שבכל מקום הוא רצונו אל הצועק אליו בלב שלם לשמוע תפלתו, בקש שלמה מלפני השם שיהא המקום הזה הנבחר מסייע המתפלל בתפלתו כאלו הבית הוא מלאך מליץ, ותשמע תפלת כל מתפלל בבית הזה בקרוב יותר משיתפלל במקום אחר.
2. הה״א פתוחה כי היא לתמה. כמנהג ה״א השאילה לפני אות גרונית. אבל אם היא היתה ה״א הידיעה, התנועה היתה מתארכת מחמת האל״ף שלאחריה.
3. אין לך מקום שיכילך וכו׳. השוו התרגום.
4. אם כן מה שבניתי וכו׳. רד״ק מבאר בזה את הקשר בין פסוק יח לפסוק יט: כיון שהמקדש אינו ביתו של ה׳ במובן הרגיל, כמו שמבואר בפסוק יח, ממשיך שלמה להסביר שתפקיד המקדש הוא להיות מקום מיוחד לקבלת תפילות. מה שהמקדש הוא מקומו של ה׳, לעומת כן, אינו אלא על דרך משל. אבל ראו המיוחס לרש״י, המפרש שהקב״ה אמנם צמצם את שכינתו, ושהתמיהה המרומזת בניסוח ״האמנם...״ היא שקשה לבני אדם להאמין כך; והשוו על כך התרגום.
(18-20)After all, ha-umnam (=is it really true that). The hei has a pataḥ because it singals a rhetorical question. That is, is it really true that God dwells with man on earth? That is impossible to believe—for You are blessed and raised up over everything! You cannot have a place that contains You, because the world is contained in You, not You in the world. It is only in a metaphorical sense, then, that I built the Temple for You: it is so that Your glory should be in this Temple, along with Your readiness to heed the prayers that shall be offered to You in this place. Even though [God] readily heeds the prayers of those who cry out to Him with a sincere heart anywhere, Solomon requested of God that this chosen place help along the prayers of those who offer them, as though the Temple were a mediating angel: May You heed the prayers of all those who offer them in this Temple more quickly than those offered elsewhere.
כי האמנם – האם אמת הדבר שישב אלהים עם האדם בבית העשוי על הארץ בתמיה הלא שמים לא יכלכלוך ומכ״ש הבית וא״כ במה יהיה בית ה׳.
ישב – שם כתיב ישב אלהים על הארץ, ועזרא תקן שר״ל שישב את האדם ושוכן בין בני ישראל, ביתר הדברים לא נמצא מכאן עד סוף פסוק מ״ם רק שינוים קטנים לתיקון הלשון, וכבר בארתי כל התפלה הזאת בפירוש ס׳ מלכים די באר, והקורא ידרוש פירושו משם.
Yet have regard to the prayer of Your servant, and to his supplication, O Hashem, my God, to listen to the cry and to the prayer which Your servant prays before You;
לשמוע אל הרנה – זו צעקה כמו ותעבר הרנה במחנה (מלכים א כ״ב:ל״ו). ועל כרחך על צעקתם של כל אדם שהוא נס מפני צרתו אל יתפלל אלא בצעקתו בסתר כך חבור המקראות וסוף הענין מוכיח שאמר ואתה תשמע ממקום שבתך (דברי הימים ב ו׳:כ״א) למדת שלא בנאו אלא לדעת כן להוריד בו שכינה כדי שישב על הארץ לשמוע ממכון שבתך אל התפלות שיתפללו בו.
to the cry – Heb. הָרִנָּה. This is a cry, like (I Kings 22:36): "A cry (הָרִנָּה) passed through the camp." Perforce, concerning the cry of any man who flees in distress, he will not pray but express his cry in secret. This is the sequence of the verses, and the conclusion of the topic proves it, for he says, "You shall hear from Your abode." You have thus learned that he built it only with this intention to bring down the Shechinah therein, in order that He dwell on the earth, to hear "from Your abode" the prayer that they will pray therein.
that Your eyes may be open toward this house day and night, even toward the place of which You have said that you would put Your name there; to listen to the prayer which Your servant shall pray toward this place.
And listen to the supplications of Your servant, and of Your people Israel, when they shall pray toward this place; and You shall hear from Your dwelling-place, even from heaven; and when You hear, forgive.
אם יחטא איש – מקרא זה על כל ישראל המחייב חברו שבועה אם באמת הוא משביעו והנשבע נשבע לשקר אתה תשמע השמים ואם הדין עם הנשבע שבעל הדין מזקיקו על שבועה של חנם אף המשביעו קרוי רשע.
If a man sins This verse refers to all Israel; whoever exacts an oath from his neighbor – if he is adjuring him legitimately, and the one swearing is swearing falsely, You shall hear from heaven. If, on the other hand, justice is on the side of the one who swears, for the litigant exacts an oath from him for naught, even the one who exacts the oath is called wicked.
ונשׁא בו אלה – 1אם יחייבנו הדין שבועה, 2מענין ״כי תשה ברעך משאת מאומה״ (דברים כ״ד:י׳), שהוא לשון חוב.
ובא אלה – פי׳: 3ובא הנשבע לקבל האלה לפני מזבחך בבית הזה.
1. אם יחייבנו הדין שבועה. נשמע שהכוונה היא לכל חיוב שבועה, והשוו המיוחס לרש״י; אך רש״י ור׳ יוסף קרא על הפסוק המקביל במלכים (מלכים א ח׳:ל״א) מגבילים את המשמעות לבועל אשת איש, מחמת ענין ה״אָלה״ המקביל לאותה הנזכרת בפרשת הסוטה (במדבר ה׳:כ״א).
2. מענין ״כי תשה...״ שהוא לשון חוב. דבריו אלה חסרים בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהם מתוספותיו של רד״ק. והשוו ספר השרשים ערך ״נשה״. נוסחת המקרא שלפני רד״ק היתה ״נשׁא״ (לא ״נשׂא״), כמו בפסוק במלכים, בהתאם לנוסחה שבמהדורות המדוייקות שלפנינו.
3. ובא הנשבע וכו׳. בפירושו למלכים א ח׳:ל״א הוא מציין שהתרגום שם מפרש ״ובא״ על המשביע; וכן נמצא בתרגום כאן.
And nasha upon him an imprecation. [This means]: if the law obligates him to swear—in the sense of: “When tasheh (=you make a loan) to your countryman, masha’at me’umah (=any kind of loan)” (Deut 24:10), which has the sense of obligation.
The imprecation shall come. This means: The one who must swear shall come to receive the imprecation before Your Altar in this Temple.
then hear from heaven, and do, and judge Your servants, requiting the wicked, to bring his way upon his own head; and justifying the righteous, to give him according to his righteousness.
ולהצדיק צדיק – שלא לענשו על השבועה שהרי באמת הוא נשבע ותוספתא דסוטה מפרש את אשר יחטא, בועל אשת איש, ונשא בו אלה (דברי הימים ב ו׳:כ״ב), ויחייב בו אלה כשם שהמים בודקים אותה כך המים בודקין אותו, לפני מזבחך, כדכתיב והעמיד הכהן את האשה (במדבר ה׳:י״ח).
לתת דרכו בראשו – כדכתיב וצבתה בטנה (במדבר ה׳:כ״ז).
and to justify the righteous not to punish him for the oath, for he swore in truth. Tosefta of Sotah(1:3) explains [this verse as referring to the rite of the sotah, the married woman accused of adultery Num. 5:11-30)]: If a man sins by being intimate with a married woman. and an oath be exacted of him and an oath makes him guilty, for just as the water tests her, so does the water test him. before Your altar – as it is written (Num. 5:18): "And the priest shall have the woman stand [before the Lord]."
to bring his way upon his head – as it is written (ibid. verse 27): "her belly will swell and her thigh will fall away."
and to justify the righteous – (ibid. verse 28): "and she will be blessed with offspring."
1ושפטת – פי׳: אע״פ שאתה מאריך אף לנשבע לשקר ואין אתה נפרע ממנו בשעת עונו, אם ישבע בבית הזה אל תאריך לו, שיכירו בני אדם כי המקום הנבחר הזה סייע במהירות העונש, וייראו הבית הזה ויפחדו ממנו; וכל זה הוא כבודך. וגם הב״ה צוה כן, שאמ׳ ״ומקדשי תיראו״ (ויקרא י״ט:ל׳).
2להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק – אי זה מהם שיהיה הרשע: הנשבע לשקר; או המשביעו בחנם והוא נשבע באמת – 3כי העונש על המשביע.
And judge. This means: Although You withhold Your anger even from one who swears falsely—and do not exact punishment from him at the time of his transgression—if he swears in this Temple do not withhold [Your anger] from him, so that people will recognize that this chosen place contributed to the quickness of the punishment and will be in awe of this Temple and in fear of it. All this is for Your honor. God too commanded so: “You shall be in awe of My Sanctuary” (Lev 19:30).
Requiting him who is in the wrong by bringing down the punishment of his conduct on his head, and vindicating him who is in the right. [“Him who is in the wrong” refers to] whichever one it might be: the one who swears—falsely; or the one who compels him to swear—needlessly, in which case the oath is taken truthfully and the punishment falls on the one who compels it.
להשיב לרשע – כגמולו ולהשיב דרכו בראשו אם הנשבע לשקר אם המשביע בחנם ולפי שאמר למעלה ושמעת וסלחת אמר על זה לא תסלח הואיל וחלל הבית עם השבועה.
And if Your people Israel are smitten down before the enemy, when they sin against You, and they return and confess Your name, and pray and make supplication before You in this house;
And if Your people...is struck down not because You have no power, but because they will sin against You.
and confess – Heb. וְהוֹדוּ. The meaning is: and they will confess their iniquity, and the latter verse proves this (verse 26): "and confess to Your name and repent of their sin, so that You may answer them."
והשיבותם – והשב אותם אל האדמה כי כשנופלים ונגפים לפני אויביהם תופשים מה שיכולים ומביאים אותם בשביה אל ארץ אחרת.
and bring them back to the land For when they fall and are struck down before their enemies, they [their enemies] will seize what they can and will bring them into captivity to another land.
והשיבותם – ר״ל כאשר יצאו עוד למלחמה לא יהיו עוד נגפים ללכת בשבי אבל ישובו לארצם.
When the heaven is shut up, and there is no rain, when they sin against You; if they pray toward this place, and confess Your name, turning from their sin, when You afflict them;
בהעצר השמים – כדכתיב ועצר את השמים ולא יהיה מטר (דברים י״א:י״ז).
When heaven is shut up as it is written (Deut. 11:17): "and He will shut up the heaven, and there will be no rain."
בהעצר השמים – ודמלכים בהעצר שמים.
מחטאתם – במקצת דפוסים ישנים כתוב ומחטאתם בוא״ו וטעות מדפיסים הוא שלא הבחינו בין זה לאותו של ספר מלכים שכתוב בוא״ו וכן במסורת נמסר על כל אחד מהם לית כותיה.
בהעצר – ענין מניעה.
תענם – מלשון עניה והשבה.
כי תענם – ישובו מחטאתם למען אשר תענם בעת הצרה ולא מאהבת המקום.
then hear in heaven, and forgive the sin of Your servants, and of Your people Israel, when You direct them on the good way in which they should walk; and send rain upon Your land, which You have given to Your people for an inheritance.
כי תורם אל הדרך – כמו שעשית כשהיה רעב בימי דוד ג׳ שנים והורית ואמרת להם אל שאול ואל בית הדמים (שמואל ב כ״א:א׳). כמו כן תורם איזה חטא גורם להם על מה נעצרו השמים.
for You will teach them the good way as You did when there was a famine in David's time for three years (II Sam. 21:1), and You taught them and said to them, "(It is) for Saul and (also) for his bloody house." Likewise, so shall You teach them which sin causes them [their distress], for what reason the heaven was shut up.
1כי תורם אל הדרך הטובה – כלומ׳ 2שתודיעם על אי זה עון נעצרו השמים, ותורם הדרך הטובה, ונתתה מטר.
2. שתודיעם על איזה עון נעצרו השמים. השוו המיוחס לרש״י.
By showing them the proper way. This means: May You advise them regarding which transgression the heavens have been stopped up, show them the proper way, and provide rain.
If there is famine in the land, if there is pestilence, if there is blight or mildew, locust or caterpillar; if their enemies besiege them in the land of their cities; whatever plague or whatever sickness there be;
כל נגע – פתרון הרי זכרתי לך דבר שדפון וירקון נגיפה אף בעצירת גשמים ומה עוד להרבות אלא כל נגע וכל מחלה כי יהיה והתפלל.
whatsoever plague, whatsoever sickness (there be) The meaning is: I have mentioned to You pestilence, blast and mildew, being struck down [in battle], and lack of rainfall, and what else can I include, but whatsoever plague, whatsoever sickness there may be, and he pray and spread forth his hands toward this House, and this is what it says.
(כח-ל)1כל נגע וכל מחלה – פי׳: אע״פ שזכרתי מצרכי עמך ישראל בפרט אשר יתפללו עליהם לפניך, 2כן אני אומ׳ על כל נגע ועל כל מחלה שיהיה להם. כל תפלה וכל תחנה שיתפללו אליך על אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל – כלומ׳: בין ליחידים בין לרבים – כל איש ואיש לפי נגעו ומכאובו שיתפלל אתה תשמע.
2. כן אני אומ׳ וכו׳. ר״ל: אני אומר כך לא רק על הצרות של הציבור אלא גם על צרות היחיד, כמו שרד״ק הולך ומבאר.
(28-30)In any malady and in any disease. This means: Even though I have made specific mention of certain needs of Your nation Israel concerning which they might offer prayers before You, I am similarly referring to any malady or disease they might have. Any prayer or any supplication they offer before You, pertaining to the concerns of any person or of Your nationIsrael—that is, for individuals or for the masses—may You heed, each and every man according to his malady or disease.
any prayer and supplication that is made by any man, or by all Your people Israel, who shall each know his own affliction and his own pain, and shall spread forth his hands toward this house;
then hear from heaven Your dwelling-place, and forgive, and render to every man according to all his ways, whose heart You know, for You, even You only, know the hearts of the children of men,
ונתתה לאיש ככל דרכיו – בישראל הוא אומר אם ישאלךא בנים [בואתה יודע שיהו מקובלים לפניך] או ממון ואתה יודע שבלב שלם ילך לפניךג תן לו, ואם לאו אל תתן לו, כי בין אתה ממלא משאלותיו בין אין אתה ממלא משאלותיו הוא מזכירד שמך וכחך הגדול ואינו זזה מיחודך, אבל לנכרי - ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכריו(דברי הימים ב ו׳:ל״ג) למען ידעו וגו׳ על כל הטובה כמפורשז בתלמוד (תנחומא תרומה ט׳).
א. בכ״י רוסטוק 32: ״ישאל לך״
ב. נוסף בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853. חסר בכ״י רוסטוק 32 ובמהד׳ קירכהיים
ג. כך בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״ואתה.. לפניך״
ד. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״מכיר״
ה. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״מט״
ו. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5, מוסקבה 853 חסר: ״הנכרי״
ז. בכ״י רוסטוק 32: ״כדמפרש״
וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו וגו׳ – לרשע כרשעתו ולצדיק כצדקתו שאם לא ישלם לרשע כפי רוע מעלליו יטיח דברים כלפי מעלה ויאמר אין אלהים (אז) יודע לבבו ויהיה חילול השם כמו כן תעשה לצדיק כצדקתו שתעשה לו כשיתפלל לפניך.
and forgive and give to each man according to his ways, etc. to the wicked according to his wickedness and to the righteous according to his righteousness. For if He does not repay the wicked according to his wickedness, he will speak insolently toward Heaven, and he will say, "There is no God." Then [the thoughts of] his heart will be known, and there will be a profanation of the Name [of God]. Likewise shall You do to the righteous according to his righteousness, which You shall do for him when he prays to You.
למען ייראוך – וישוב הרשע מדרכו ולכך אני מתפלל לתת לו לאיש כדרכיו.
That they may fear You and the wicked will repent of his way; therefore, I pray to give each man according to his ways.
למען ייראוך – 1כשיראו שתסלח להם בשובם אליך והתפללם אליך בבית הזה, ידעו כי בעונש עון בא להם הנגע והמחלה, ולא שהוא מקרה; ובעבור זה ייראוך. 2וכן טעם ״כי עמך הסליחה למען תורא״ (תהלים ק״ל:ד׳).
2. וכן טעם ״כי עמך...״. אבל ראו מה שהוא מפרש על אותו פסוק בשם אביו; וראו גם פירושיו בספר השרשים ערך ״ירא״.
So that they may revere You. Seeing that You forgive them when they return to You and pray to You in this Temple, they will know that they contracted the malady or disease in punishment for a transgression, not by chance, and as a result they will revere You. This is also the meaning of: “Yours is the power to forgive, so that You may be held in awe” (Ps 130:4).
למען ייראוך – בראותם שעם התפלה והתשובה הלכה לה הצרה ידעו שיד ה׳ עשתה.
Moreover concerning the stranger that is not of Your people Israel, when he shall come out of a far country for Your great name's sake, and Your mighty hand, and Your outstretched arm; when they shall come and pray toward this house;
then hear from heaven, even from Your dwelling-place, and do according to all that the stranger calls to You for; that all the peoples of the earth may know Your name, and fear You, as does Your people Israel, and that they may know that Your name is called upon this house which I have built.
ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי – בישראל אני מתפלל לתת לו כדרכיו אבל לגוי ככל אשר יקרא לך לפי שישראל מכירין בהקב״ה ויודעין שהיכולת בידו לעשות אם אין תפלתו נשמעת תולה בעצמו בחטאיו ומפשפש במעשיו אבל הגוי קורא תגר ואומר שמעתי שמעו בכל העולם ונתיגעתי בדרכים הרבה עד שבאתי והתפללתי במקום הזה ולא מצאתי בו ממש כשאר אלהות לפיכך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי.
and You shall do whatever the stranger calls upon You Concerning an Israelite, I pray to give him according to his ways, but concerning a heathen, according to all the stranger calls upon You, because Israelites recognize the Holy One, blessed be He, and they know that He has the ability to do, and if his prayer is not heard, he assigns the cause to himself, to his sins, and he searches his deeds, but the heathen will complain of injustice and say, "I heard His fame throughout the world, and I toiled on many roads until I came and prayed in this place, and I did not find reality in Him any more than the other deities." Therefore, You shall do whatever the stranger calls upon You.
If Your people go out to battle against their enemies, by whatever way You shall send them, and they pray to You toward this city which You have chosen, and the house which I have built for Your name;
ועשית משפטם – נקמתם באויביהם ע״א צרכיהם דוגמא לעשות משפט עבדו (מלכים א ח׳:נ״ט).
and maintain their cause their revenge from their enemies. Another meaning is: their necessities. A similar instance is (I Kings 8:59): "that He sustain the cause of His servant."
If they sin against You, for there is no man that does not sin, and You are angry with them, and deliver them to the enemy, so that they carry them away captive to a land far off or near;
yet if they take thought in the land to which they are carried captive, and turn, and make supplication to You in the land of their captivity, saying, 'We have sinned, we have done iniquitously, and have dealt wickedly';
if they return to You with all their heart and with all their soul in the land of their captivity to which they have carried them captive, and pray toward their land, which You gave to their fathers, and the city which You have chosen, and toward the house which I have built for Your name;
אשר בניתי לשמך – פתרון הבית הזה אשר בניתי כדי לגדל שמך כי אז כשתקבל תפלתם אז יתפללו לך בבית הזה או בכל מקום שהם ויפנו לביתך זה.
that I built for Your name The meaning is: this House, which I built in order to aggrandize Your name, for when You accept their prayer, they will pray to You in this House; wherever they are, they will turn to this, Your House.
שבו אותם – ד׳ מלרע כמ״ש לקמן סימן כ״ה.
דרך ארצם – כי בהיותם בארץ העובדי כוכבים תהיה הכוונה שתעבור התפלה דרך ארצם והעיר והבית.
then hear from heaven, even from Your dwelling-place, their prayer and their supplications, and maintain their cause; and forgive Your people who have sinned against You.
עתה ה׳ אלהי – בכאן קצר את תפלת שלמה ולא העתיק שלשה הפסוקים האחרונים שם, ולנגדם העתיק מה שמצא בספרים אחרים שסיים משני פסוקים מן שיר המעלות (סימן קלב) שנאמר על הכנסת הארון כמו שפירשתי שם, ובאו בכאן בשינוי קצת, וכבר בארתי זה בפירוש תהלות דרשהו משם.
Now therefore arise, O Hashem, God, into Your resting-place, You, and the ark of Your strength; let Your priests, O Hashem, God, be clothed with salvation, and let Your saints rejoice in good.
ועתה קומה י״י – שלא להטלטל כאשר עד עתה משילה לנוב ומנוב לגבעון.
אתה וארון עזך – שלא יטלטל עוד מעתה.
עזך – על שם כן קרוי עוזך על שעשה נפלאותיו ועזוזות בפלשתים וכן כתיב בהודו לי״י דרשו י״י ועוזו (דברי הימים א ט״ז:י״א) ועוד אמרו רבותינו במסכת עבודה זרה וישרנה הפרות (שמואל א ו׳:י״ב) מה שירה אמרו הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו (תהלים צ״ח:א׳).
ילבשו תשועה – מחמת שלא יטלטלו ממקום למקום כמו והיה צדק אזור מתניו (ישעיהו י״א:ה׳).
וחסידיך ישמחו בטוב – ברוב טובות ומעשרות הניתן ללוים בשכר ששומרין את הארון ומשוררים לפניו.
And now, arise, O Lord so as not to have to move as until now, from Shiloh to Nob and from Nob to Gibeon.
You and the Ark of Your might that it will no longer move from now on.
Your might Because of the following it is called "Your might": because it performed wonders and mighty deeds among the Philistines. And so it is written above (I Chron 16:8-36): "Give thanks to the Lord," "Search for the Lord and His might." Our Sages stated further in Tractate Abodah Zarah 24b (I Sam. 6:12): "And the cows sang." What song did they recite? They said, (Ps. 98:1) "His right hand and His holy arm have gained Him the victory."
shall be attired with salvation because they will not wander from place to place, like (Isa. 11:5): "And righteousness shall be the girdle of his loins."
and Your pious ones shall rejoice with the goodness with the abundance of goodness and tithes that will be given to the Levites as reward for guarding the Ark and singing before it.
1קומה יי׳ אלהיך לנוחך – כלומ׳ 2שיהיה זה בית נוחך ונוח ארון עזך לעולם. וכהניך...ילבשו תשועה – שתרצה קרבנותם ותושיעם; וכן חסידיך היושבים בביתך להתפלל ולדעת דרכיך.... או פי׳ ״וחסידיך״: 3הלוים שהיו משוררים במקדש.
1. קומה...לנוחך...אל תשב פני משיחך וכו׳. השוו דבריו על תהלים קל״ב:ח׳-ט׳.
2. שיהיה זה בית נוחך וכו׳. השוו המיוחס לרש״י.
3. הלוים שהיו משוררים במקדש. במקביל לכהנים הנזכרים לפני כן. ומובן בכך מה שכתוב שאותם חסידים ״ישמחו בטוב״, כי השירה משקפת שמחה. כשיטה זה מצדד רד״ק בפירושו על הפסוק המקביל בתהלים.
Advance, O Lord God, to Your resting-place. This means that this shall be the abode in which You and the Ark of Your strength rest forever. And mayYour priests … be clothed in salvation; that is, may You accept their offerings willingly and save them. And similarly, may Your loyal ones who stay in Your Temple to pray and to learn Your ways [rejoice in the good]. Alternatively, “and Your loyal ones” refers to the Levites who would perform music in the Sanctuary.
ועתה קומה י״י אלהים לנוחך וגו׳ – ידמה שבעת תפלת שלמה היה שם ארון י״י לפניו ואע״פ שנזכר במה שקדם שיצאו הכהנים מן הקדש כי לא היו כלם נושאים הארון והנה קצתם היו משרתים בהקרבת הקרבנות בעת שהיו קצתם נושאים ולזה התפלל שיקום י״י וישרה שכינתו בזה הבית אשר יהיה לו בית מנוחה כי לא יבחר י״י ית׳ במקום זולתו עוד.
אתה וארון עזך – רוצה לומר: אתה תביא שכינתך לזה המקום לנוח בו תמיד וארון עזך גם כן ינוח בזה המקום כי עוד לא יעתק למקום אחר יבחר י״י ית׳ בו.
כהניך י״י אלהים ילבשו תשועה – כשישרתוך שרות תדבק בו השגחתך בישראל בדרך שחסידיך ישמחו בטוב שתביא עליהם.
קומה – מלרע ע״פ המסורה.
לנוחך – הלמ״ד בגעיא בס״ס.
עזך – הזיין דגושה.
עזך – ענין חוזק.
קומה ה׳ – קום ממקומך להשרות השכינה במקום המנוחה והיא בית קה״ק.
אל תשב פני משיחך – מלעשות טובה עמדי ואם לא למעני עשה למענך.
do not turn back the face of Your anointed one by not treating me with goodness, and if not for my sake, do it for Your sake.
אל תשב פני משיחך – מכל מה שהתפללתי לך, תהיה תפלתי מקובלת לפניך.
Do not reject Your anointed one. [This means]: May all the prayers that I have offered before You be accepted by You.
אל תשב פני משיחך – קרא עצמו משיח י״י ית׳ כי י״י ית׳ בחר בו ועוד שכבר נמשח בשמן המשח׳ ואמר שישמע י״י תפלתו בעבור זכות דוד עבדו וחסדיו כי באמת כל מעשיו וכונותיו היו בתכלית מה שאפשר מהשלמו׳ כמו שנתבאר מספור דברי קורותיו רק בדבר אוריה החיתי לבד. ובעבור חסידותו ביתר עניניו העביר חטאתו י״י ית׳ כאמרו גם י״י העביר חטאתך לא תמות (שמואל ב י״ב:י״ג) כמו שאמר שלמה הן צדיק בארץ ישולם אף כי רשע וחוטא (משלי י״א:ל״א) והנה מלת רשע היא אצלנו פעל עבר. והרצון בזה הנה הצדיק יעמוד בשלום בארץ גם כאשר רשע לעבור עברה בה והוא חוטא בה הנה עם כל זה יגן עליו בשלא יענש על העברה ההיא באופן שהיה נענש לולא עוצם צדקו.
אל תשב וכו׳ – ר״ל אל תשב פני ריקם לבל לקבל תפלתי.
לחסדי דוד – למעשה החסד שעשה דוד אבי ובעבורו אל תשב פני ריקם.