For in the eighth year of his reign, while he was yet young, he began to seek after the God of David his father; and in the twelfth year he began to purge Judah and Jerusalem from the high places, and the Asherim, and the graven images, and the molten images.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
והוא עודנו נער החל לדרוש – פתרון אע״פ שהיה נער החל לדרוש אלהי דוד אביו דוגמת: והוא נער את בני בלהה ויבא יוסף את דבתם רעה (בראשית ל״ז:ב׳) ואין תימה בדבר אבל אם היה בן שלשים שנה1 לא היה עושה וזה תימה שהיה נער ואף ע״פ כן החל לדרוש וגו׳.
החל לטהר את יהודה וירושלם – מן הבמות והאשרים שעשה מנשה וחדשה אמון בנו כדלמעלה וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו וגו׳ (דברי הימים ב ל״ג:ג׳).
when he was still a youth, he started to seek The meaning is that although he was still a youth, he started to seek after the God of David his father. This is similar to (Gen. 37:2): "and as a youth, with the sons of Bilhah, etc., Joseph brought evil reports of them," and this is not surprising, but if he were thirty years old, he would not have done it. It is, however, surprising, that he (Josiah) was a youth, and nevertheless, he started to seek, etc.
he started to purge Judah and Jerusalem of the high places, the asherim that Manasseh had made and that Amon his son had renewed, as above (33:3): "And he rebuilt the high places that Hezekiah his father had demolished, etc."
1ובשמונה שנים למלכו – 2באותה שנה עצמה שמלך, שהיתה שמינית לו.
ובשתים עשרה שנה החל לטהר – 3אבל לא כלה עד שמנה עשרה למלכו 4אחר שמצא הספר (להלן פס׳ ח, יד), כי אז כלה לטהר הכל (פס׳ לג).
1. ובשמונה שנים וכו׳. כל דבריו על פסוק זה חסרים בכת״י מינכן, וסביר שהם מהתוספות שלו.
2. באותה שנה וכו׳. לפי זה, נראה ששיעור הפסוק הוא: ״ובשמונה שנים [לו], למלכו (=במלכו),... החל לדרוש...״. ראו הערתו של י׳ קיל, ספר דברי הימים על אתר, המפנה לקינת תשעה באב ״איכה אלי״ לרבי אליעזר הקליר המשמשת מקור לדברי רד״ק אלה; וראו גם מה שהוא מצטט מיוסיפוס, קדמוניות ספר עשירי, אשר דבריו נשמעים כדברי רד״ק (על שימושו של יוסיפוס בספר דברי הימים ראו י׳ קלימי, ״History of Interpretation״ ע׳ 17). אולי שיטה זו מבוססת על הלשון ״ובשמונה שנים״, במקום ״ובשנת שמונה״ שהיתה צריכה להופיע אם מדובר במספר השנים מתחילת המלכות. בייחוד לפי הבנה זו, נראה שהדין עם קיל המניח שלדעת רד״ק גם ״ובשתים עשרה שנה״ דלהלן מתייחס לגילו של יאשיהו, ורק להלן פסוק יח, איפה שכתוב ״ובשנת שמונה עשרה למלכו״, הכוונה היא למספר השנים מתחילת מלכותו. אך קשה לפי זה מה שמתייחס הפסוק להלן ל״ה:י״ט לאותה שנה כ״שמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו״, ולא ״שנת שמונה עשרה״ למלכותו (השוו גם מלכים ב כ״ב:ג׳, כ״ג:כ״ג).
3. אבל לא כלה וכו׳. ראו להלן פסוקים ח׳-ט׳,י״ד.
4. אחר שמצא הספר. חלקיהו הוא שמצא אותו, ושפן הביא אותו למלך.
In the eighth year, when [Josiah] became king. [This means]: in the very year that he became king, which was his eighth.
In the twelfth year he began to purge. But he did not finish until the eighteenth year of his reign, after finding the scroll (vv. 8, 14): it was then that he finished purging everything (v. 33).
והוא עודנו נער וג׳ – יראה שהכונה בזה שהיה עתה כמו בן חמש עשרה שנה.
והפסלים והמסכות – במקצת מדוייקים חסר יו״ד קדמאה וכן לקמן במסורת הנמשך ובפסוק הנמשך ובפסוק וינתץ את המזבחות. ובמסורת פסילים. ד׳ מלא וסי׳ והוא שב מן הפסילי׳. והוא עבר את הפסילים תרויהון גבי עגלון. ולכל הפסילים דאמון בסימן דלעיל. ותהלתי לפסילי׳ (ישעיהו מ״ב). ושארא פסלים כתיב ביו״ד בתרא.
החל – התחיל.
ובשמנה וכו׳ – בעת שהיה בן שמנה שנים והיא לעת מלכו בתחלת מלכותו.
והוא עודנו – ר״ל הגם שהיה אז נער בן ט״ז שנה, החל לדרוש.
ובשתים עשרה – במלכים נזכר שבטל את האלילים בשמנה עשרה למלכו אחר שמצאו הס״ת וכרתו הברית הנזכר בסימן זה עד פסוק ל״ג, ועזרא הודיענו שכבר החל לבטל הגלולים מן הארץ בשתים עשרה שנה למלכו, ולכן חשב פה ביחד מה שעשה בענין זה הגם שמקצת מעשים נעשו בי״ח שנה למלכו. ובפ׳ ל״ג אומר שאחר כריתת הברית הסיר יתר התועבות שנשארו, וי״ל שגם המסופר במלכים (סי׳ כג) לא נעשה הכל בשנת י״ח, כי התחיל בזה בשנת י״ב, רק שם סדר הכל בעת הגמר, ופה סדר הכל בעת ההתחלה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
And they broke down the altars of the Baalim in his presence; and the sun-images that were on high above them, he hewed down; and the Asherim, and the graven images, and the molten images, he broke in pieces, and made dust of them, and strewed it upon the tombs of them that had sacrificed to them.
אשר למעלה – שהושיבו למעלה מהם גבוה כנגד החמה ומשתחוים לו כל זה עשה מנשה כדכתיב לעיל וישתחוה לכל צבא השמים ויעבוד אות׳ (דברי הימים ב ל״ג:ג׳).
ויזרוק על פני הקברים – כאן נתקיים מה שאמר לירבעם כה אמר י״י הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך עצמות אדם את כהני הבמות המקטרים (מלכים א י״ג:ב׳).
that were above That they had placed above them, on high, opposite the sun, and they would prostrate themselves to it. Manasseh had done all this, as it is written above (33:3): "and he prostrated himself to the entire host of the heaven, and he worshipped them."
and he cast them upon the graves Here was fulfilled what he said to Jeroboam, (I Kings 13:2): "so said the Lord, 'Behold a son will be born to the house of David, Josiah will be his name, and upon you will he sacrifice, etc., and human bones, etc.'"
על פני הקברים הזבחים להם – 1חסר הנסמך: ״הקברים קברי הזובחים להם״, 2כמו ״הארון הברית״ (יהושע ג׳:י״ד), ״העם המלחמה״ (יהושע ח׳:י״א), והדומים להם.
2. כמו ״הארון הברית״ וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י מינכן, אך לא ברור אם הוא מתוספותיו של רד״ק או אם הושמט מחמת טעות-הדומות.
Onto the graves, ha-zoveḥim la-hem (=those who sacrificed to them). The noun in the construct state is elided: the graves, qivrei ha-zoveḥim la-hem (=the graves of those who sacrificed to them). This is akin to ha-aron ha-berit (=the Ark, [the Ark of] the Covenant; Jos 3:14), ha-‘am ha-milḥamah (=the people, [the people of] the battle; Jos 8:11), and those like them.
וההמנים אשר למעלה מעליהם גדע והאשרים וגו׳ – רוצה לומר: שכבר גדע האשרים והחמנים כמו שאמרה התורה ואשריהם תגדעון וידמה מזה שהחמנים היו קצת אילנות הם מחלק השמש והיו חושבים שישפע עליהם מהשמש שפע רוחני. ושבר והדק הפסילים והמסכות ויזרוק על פני הקברים הזובחים להם. ר״ל שכבר זרק מה שהדק כדי שלא יהנו בו על פני הקברים שיהיו קברי האנשים הזובחים לאלו האלילים ועצמות הכומרים לע״ז שרף על מזבחותם לטמאם.
אשר למעלה – העי״ן בשוא לבדו.
והפסלי׳ – חסר יו״ד קדמאה כמ״ש לעיל בסמוך.
והדק – הה״א בציר״י.
והחמנים – צורת חמה.
גדע – כרת.
והדק – מלשון דק.
ויזרוק – השליך.
וינתצו – אנשיו נתצו לפניו.
והדק – עשאם דק דק.
הזובחים – של הזובחים להם למען לבזותם.
וינתצו – תחלה עשה כן בערי יהודה, ובפסוק ז׳ ספר שנית שעשה כן בערי מנשה ואפרים. ומ״ש על פני הקברים הזובחים – פירוש של הזובחים, והוא מה שכתוב מלכים (שם פ״ז) וישלך את עפרה על קבר בני העם, ועצמות כהנים שרף, כמש״ש פט״ז.
ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד נפתלי בחרבותיהם סביב. בן אלוליד קרא אותה בחי״ת פתוחה, ולדעתו היא ריבוי של כי חרבך הנפת (שמות כ׳:כ״ה), ובדרך השיעור הוא השלים בו את הפועל היוצא אליה ואמר, שהוא: נתצו בחרבותיהם. אך לא מצאתיה בכל ספר מקרא שראיתי, ארצישראלי או בבלי, כי אם בחי״ת קמוצה. ואם כך הדבר, הרי היא כמו ׳ויושבי החרבות האלה׳ (יחזקאל ל״ג:כ״ד), כלומר, שהוא עקב אחרי מה שהוא מצא בעריהם ובחורבותיהם ומה שמסביבן וטיהר את הכל.
בחרבותיהם – בהרא בתיהם כתוב לפי שלא היו כי אם עוללות מעט נתייראו לישב בשפלה כי אם לקבוע בהר בתיהם.
א. כן הנוסח שעמד בפני רש״י. בנוסח המקרא שלנו: ״בחר״.
And in the cities of Manasseh and Ephraim, etc. from those "gleanings" [survivors] who survived the sword and the captivity of Sennacherib.
with their instruments of destruction Since they were but few "gleanings," they feared to live in the lowland and established their houses on the mountain (בְּחַרבָּתֵּיהֶם)).
בחרבתיהם סביב – 1הם המקבות שהיו נותצים בהם המזבחות. 2וכן ״ומגדלותיך יתץ בחרבותיו״ (יחזקאל כ״ו:ט׳).
1. הם המקבות וכו׳. אבל ראו התרגום והערתו של ג׳ ״ס מקייבור על-אתר.
2. וכן ״ומגדלותיך...״. השוו דבריו שם ובספר השרשים ערך ״חרב״.
With their ḥaravot (=instruments of destruction). These are the hatchets with which they would smash the altars. The same is true for: “and will smash your towers with ḥaravot” (Ezek 26:9).
(ו-ט)ובערי מנשה וג׳ – זה היה אמת, ואם זה שנים רבות גלו השבטים, ואם כן כתיב פה בימי יאשיהו, כל שכן שנכון מה שכבר נכתב בימי חזקיה, וכן כתיב עוד בזה: מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל.
בחרבתיהם סביב – רוצה לומר: כי הלך סביב ממקום למקום לבער אלו האלילים והמזבחות והאשרים מחרבות ישראל והם עריהם שהיו אז חרבות.
בחר בתיהם – בחרבותיהם ק׳. והוא חד מן ח׳ מלין דכתיבין תרתין מלין וקריין חד וסימן במסורת כאן.
ובערי מנשה וכו׳ – ואף שכבר גלו עשרת השבטים מ״מ מעט מהם נשארו בארצותם.
בחרבותיהם – ר״ל נתן מצבותם מסביב בחרבותיהם של עצמם והם כלים העשויים לנתוץ בהם כמו ומגדלותיך יתוץ בחרבותיו (יחזקאל כ״ו:ט׳).
מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת דודהכל
And he broke down the altars, and beat the Asherim and the graven images into powder, and hewed down all the sun-images throughout all the land of Israel, and returned to Jerusalem.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קר״י אבן כספימנחת שימצודת ציוןעודהכל
1. כמו להָדֵק, או מבנין נפעל. ניקדתי כך על פי מכלול ק״ל:, בהתאם לניקוד הרגיל של צורת ה״הפעיל״ בגזירת הכפולים; השוו שם וספר השרשים ערך ״דקק״. (נראה שאין להשגיח בניקוד ״להַדֵּק׳ שבספר השרשים מהדורת ביזנטל-לעברעכט, שהוא ניקוד פחות מצוי לצורת ה״הפעיל״ בכפולים; ראו מכלול קל״א.) ההצעה שהוא מבנין נפעל מופיעה בספר השרשים שם בשם רבי יעקב בן אלעזר (והשוו גם מכלול שם). אך לפי שתי ההצעות, אין רד״ק מברר באופן מדוייק את המובן של הביטוי ״כתת להדק״.
He ground le-hedaq (=into fine bits). This is the equivalent of le-hadeq, or it is a form of the Niphal.
Now in the eighteenth year of his reign, when he had purged the land, and the house, he sent Shaphan the son of Azaliah, and Maaseiah the governor of the city, and Joah the son of Joahaz the recorder, to repair the house of Hashem his God.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
המזכיר – בכל מקום שכתוב סופר כתוב בסמוך מזכיר שהיה לכל מלך סופר לכתוב כל המאורע לו במלכות בין טוב בין רע ויהי לו מזכיר יושב אצל הסופר להזכיר כל דבר ודבר והסופר כותב על פיו.
the recorder Wherever a scribe is mentioned, a recorder is mentioned in close proximity, for every king had a scribe to write everything that occurred in the kingdom, whether favorable or unfavorable, and he had a recorder sitting beside the scribe, to mention every incident, and the scribe would write according to what he told him.
1ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר הארץ והבית – 2פי׳: חשב לכלות טהרת הארץ והבית, ושלח את שפן לחזק את בדק הבית.
1. ובשנת שמונה עשרה וכו׳. הדיבור זה והדיבור הבא חסרים בכת״י מינכן, וסביר שהם מתוספותיו של רד״ק.
In the eighteenth year of his reign, to purge the land and the Temple. This means: He decided to complete the purging of the land and the Temple, and he in turn commissioned Shaphan son of Azaliah to repair the Temple.
ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר את הארץ והבית – רוצה לומר: אחר שטהר הארץ והבית כי אז נתן אל לבו לחזק את בית י״י אחר שבער זכר ע״ז מהארץ לפי מה שהיה אפשר לו.
ובשנת שמונה – במדוייקים מלא וא״ו וכן נכון ע״פ מה שכתבתי בד״ה א׳ י״ב.
בן יואחז המזכיר – זהו א׳ מן ד׳ מקומות הכתובים יואחז על פי המסורת.
לטהר – ר״ל אשר גמר טהרת הארץ והבית אז שלח את שפן וכו׳.
המזכיר – הממונה על ספר הזכרונות.
ואת מעשיהו – במלכים שם לא נזכר רק שפן לבדו, וכבר כתבתי שם, שהשליחות שבמלכים היה שיתן את הכסף של נדרים ונדבות שאספו בבהמ״ק, כמש״ש אשר אספו שומרי הסף מאת העם, וזה שלח ע״י שפן הסופר, ופה מספר ששלח אל חלקיהו לתת לידו את הכסף שאספו הלוים בערי ישראל ויהודה, שסבבו שם לקבץ נדבות, וישובו אז לירושלים – וזה שלח ע״י מעשיהו שר העיר ויואח המזכיר.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
And they came to Hilkiah the high priest, and delivered the money that was brought into the house of God, which the Levites, the keepers of the door, had gathered of the hand of Manasseh and Ephraim, and of all the remnant of Israel, and of all Judah and Benjamin, and they returned to Jerusalem.
א. [וַיָּשׁ֖וּבוּ] (וישבי) =א • ל-קרי=וַיָּשֻׁ֖בוּ (וכן הכריעו קורן וברויאר לשיטתם; אמנם כאן יש תופעה נוספת בקרי, ולכן ראוי להביא אותו בשלמותו ככתיבתו בהערה שבכתר.)
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת ציוןעודהכל
אשר אספו הלוים שומרי הסף – הם הממונים על שמירת כלי הקודש והקדשים וידמה שזה הכסף היה שגבו מחצית השקל מכל איש מישראל כמו שנזכר בתורה ואז נכנעו לי״י כל שארית עשרת השבטים אשר היו בארץ.
וישבי – וישבו ק׳.
ירושלם – במקצת דפוסים ישנים כתוב לירושלם ואין כן בספרים כ״י.
שומרי הסף – והם השוערים כי סף היא ענין מזוזה כמו וסף השער (יחזקאל מ׳:ז׳).
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת ציוןהכל
And they delivered it into the hand of the workmen that had the oversight of the house of Hashem; and the workmen that wrought in the house of Hashem gave it to mend and repair the house;
לבדוק ולחזק – לראות את ערות הארץ (בראשית מ״ב:ט׳) מתרגמינן ולמחזי ית בדקא דארעא.
to mend and repair – Heb. לִבְדוֹק. (Gen 42:9): "to see the nakedness (עֶרְוַת) of the land," is translated into Aramaic as "to see the crack (בִּדְקָא)" of the land.
המפקדים בבית י״י – רוצה לומר: אשר נתן להם זאת הפקידות.
על יד – ביד.
לבדוק – לתקן הבדק והוא מקום השבור וההרוס ונקרא בדק ע״ש שבודקין ומחפשין אחריו.
עושי המלאכה – הם האומנים הגדולים הממונים בבית ה׳ ונקראים בדרז״ל אדרכלין ומתחת ידם בונים האומנים הפועלים כפי מה שיורו אותם.
ויתנו אותו – והם יתנו אותו אל עושי המלאכה וכו׳ ר״ל הם ישלמו שכר הפועלים אשר יתקנו ויחזקו את הבית.
ויתנו על יד עושה המלאכה – היינו להגבאי הכולל של הגבאים המופקדים, ושם כתוב על ידי עושי המלאכה.
ויתנו אותו – והמופקדים יתנוהו [על יד] עושי המלאכה – הם האומנים, ושם כתוב אשר בבית ה׳ – ותקן עזרא אשר עושים בבית ה׳, כי הם אינם בבית רק עושים בבית.
לבדוק – ושם כתוב לחזק את בדק הבית, פירוש אחר שיבדקו הבית, ואם ימצאו שם קלקול יחזקוהו, ועז״א פה לבדוק ואח״כ לחזק: ועצים למחברות – ושם כתוב ולקנות עצים ואבני מחצב, ופירש פה שהעצים צריכים במקום שנפרד הבנין הקודם יחברוהו על ידי עצים.
even to the carpenters and to the builders they gave it, to buy hewn stone, and timber for couplings, and to make beams for the houses which the kings of Judah had destroyed.
And the men did the work faithfully; and their overseers were Jahath and Obadiah, the Levites, of the sons of Merari; and Zechariah and Meshullam, of the sons of the Kohathites, to preside over it; and other of the Levites, all that had skill with instruments of music.
והלוים כל מבין – בכל מקום אמור לענין שירה הבנה וכן למעלה כשהפילו גורלות כתיב כקטן כגדול מבין עם תלמיד (דברי הימים א כ״ה:ח׳), וכן כל המבין בכלי שיר (דברי הימים ב ל״ד:י״ב), וכתיב וכנניהו שר הלוים וגומר כי מבין הוא (דברי הימים א ט״ו:כ״ב), והיה ממונה עליהם ליסר במשא היאך ישאו כי מבין הוא.
to direct – Heb. לְנַצּחַ, lemestriyer, to direct, supervise, and so (Ezra 3:8): "to direct (לְנַצּחַ) the work of the House of the Lord," and likewise (above 2:17): "and six hundred overseers (מְנַצּחִים)."
and the Levites, all who were expert – Heb. מֵבִין. The term expertise (הֲבָנָה) is universally mentioned regarding song, and so above (I Chron. 25:8), when they cast lots, it is written: "like the small one so the great one, expert (מֵבִין) with pupil." And likewise, (ibid. verse 7): "trained in song to the Lord: every expert (מֵבִין)," and it is written (ibid. 15:22): "And Chananiah, the leader of the Levites, etc., because he was an expert (מֵבִין)," and he was appointed over them to chastise [them] in raising [the voice], how they should raise [their voice], because he was an expert (מֵבִין).
הקהתים – הקו״ף בשוא לבדו כמ״ש לעיל סימן כ׳.
מופקדים – ממונים.
לנצח – מלשון נצחון וחוזק ור״ל לנגוש בחזקה.
והאנשים – האומנים הפועלים.
לנצח – לזרז על המלאכה ולנגוש אותם.
כל מבין – כל מי שהיה בעל בינה בדבר השיר עמד בכלי שיר לשורר בעת הבנין.
והלוים – ר״ל הלוים הנזכרים שהיו ממונים היו כל מבין בכלי שיר – שהם היו שרי המשוררים המבינים חכמת המוזיקא, והם היו הנכבדים ביניהם כמ״ש למעלה (א׳ ט״ו:כ״ב) וכנניה שר הלוים במשא כי מבין הוא, ואמר (שם כ״ו:י״ט) כונניה ובניו למלאכה החיצונה על ישראל, שנתנו בידו פקודה גדולה לחשיבותו, וכן אלה הלוים שהיו מבינים בכלי שיר נתנו בידם פקודת בית ה׳ לחשיבותם.
Also they were over the bearers of burdens, and presided over all that did the work in every manner of service; and of the Levites there were scribes, and officers, and gatekeepers.
ומהלוים סופרים – לכתוב את הכסף המובא בית י״י (דברי הימים ב ל״ד:י״ד), והיאך גבו אותו.
ושוטרים – במלאכה.
and of the Levites, scribes to write down the [amount of] silver brought to the House of the Lord and how they had collected it.
and officers over the work.
ומנצחים לכל עשה מלאכה לעבודה ועבודה – רוצה לומר: שהיו משגיחים בעניני עשייתם המלאכה ההיא ומחזקים אותם בה להישירם לעשותה כפי הראוי וממהרים אותם לעשותה בזריזות וזה הוא החזוק שהיו מחזקים אותם במלאכה ומלאכה.
הסבלים – ענין טעינת משא.
ועל הסבלים – גם העמיד ממונים על הסבלים והם נושאי המשאות לבנין.
ומנצחים – העמיד נוגשים על כל עושי המלאכה לכל מין עבודה ועבודה.
סופרים – לכתוב מספר הכסף הבאה בנדבה לקדש הבית.
ושוטרים – הם הכופים לתת את הכסף מה שנדב כ״א.
ושוערים – שומרים שערי המקדש ורואים את הבאים אל המלאכה.
ועל – שהם היו פקידים ג״כ על נושאי סבל, וחוץ מזה היו מנצחים על כל עושי מלאכה, על כל מיני עבודה היה מנצח אחר, וכן היו מהלוים סופרים ושוטרים:
the Scroll of the Law of the Lord by the hand of Moses the Book of Deuteronomy.
ובהוציאם וכו׳ – לצורך הבנין.
ביד משה – ר״ל מה שכתב משה בידו.
ובהוציאם – בעת שעסקו בזה מצא חלקיהו ספר תורת ה׳ ביד משה – שמצא את הספר תורה שכתבו משה בעצמו, ועז״א ספר התורה בה׳ הידיעה, ספר הנודע שהיה יקר מאד והסתירו אותו בימי מנשה ואמון בנו, והיו מחפשים אחריו ולא נודע מקומו.
and Hilkiah answered and said to Shaphan the scribe, "'I have found the book of the Law in the house of Hashem." And Hilkiah delivered the book to Shaphan.
ויתן חלקיהו את הספר אל שפן – שהרי על הסופר לקרות את הכל לפני המלך.
and Hilkiah gave the scroll to Shaphan because it was the scribe's duty to read everything before the king.
ספר התורה מצאתי – יתכן שעל כי אחז שרף את התורה כמ״ש רז״ל לזה פחדו הכהנים פן ישלח ידו גם בספר התורה המונח מצד הארון אשר כתב משה מפי ה׳ ולקחו הס ״ת ההיא והטמינו מפניו ולאחר מותו חפשו אחריה ולא מצאוה וכאשר היה הכ״ג מחפש אחר הכסף המובא ואחר בדקי הבית מצאה וארז״ל שמצאה כשהיתה מגוללת בפרש׳ תוכחות והיה התחלת הדף יולך ה׳ אותך ואת מלכך וכו׳ ועל כי מאז חפשו אחריה ולא מצאוה אמר כמבשר ספר התורה ההיא מצאתיה בבית ה׳.
ויתן וכו׳ – ר״ל הראה לו הנמצא כתוב בתחילת הדף כי חשב את הדבר לאות ורמז להחריד את העם.
וישב עוד את המלך דבר – שמתחלה השיב למלך שליחותו ששלחו המלך לחזק בית י״י אלהיו כמו שכתוב למעלה שלח את שפן בן אצליהו וגו׳ (דברי הימים ב ל״ד:ח׳).
and he further brought back word to the king for he first reported to the king about the errand that the king had sent him on to repair the House of the Lord his God, as is written above (verse 8): "he sent Shaphan the son of Azaliah, etc."
כל אשר נתן – ר״ל דבר המוטל עליהם ונתון בידם.
כל אשר ניתן – כי היו שני מיני כספים, הכסף של הנדרים ונדבות שהיה ביד חלקיה מכבר, והכסף שקבצו מערי יהודה שנתן בידם עתה, והשיב שמה שנתן ביד עבדך עתה מן הכסף המקובץ, הם עושים – ר״ל יעשו עתה להתיכו וליתנו לעושי המלאכה, אבל הכסף הנמצא בבית ה׳ מכבר, שהוא הכסף שהיה ביד הכ״ג מן הנדרים ונדבות שנתנו בבית המקדש, זה התיכו כבר ויתנוהו כבר לעושי המלאכה, עוד טרם שבאה ע״ז הפקודה מן המלך עשו זה מעצמם. ויתר הדברים התבארו בפירוש מלכים שם.
And they have poured out the money that was found in the house of Hashem, and have delivered it into the hand of the overseers, and into the hand of the workmen."
ויתיכו – ויציקו כמו ויצוק שמן (בראשית כ״ח:י״ח), ומתרגמינן ואתיך.
And they poured – Heb. וַיַּתִּיכוּ, they poured, like (Gen. 28:18): "and he poured (וַיִּצֹק) oil" and the Targum renders: וְאַתִּיךְ
ויתיכו את הכסף הנמצא בבית י״י – רוצה לומר: שהריקו הכלי שהיה בו ממנו או תהיה ההתכה שחלקו אותו לעושי המלאכה ונתנו ממנו לכל אחד מהם לפי מה שיצטרך לו. או תהיה התכתו לעשות ממנו מטבע כדי שיוכלו לקנות בו כל מה שיצטרך להם.
ויתיכו – ענין היציקה ע״י האש כמו כהתוך כסף (יחזקאל כ״ב:כ״ב).
ויתיכו – התיכו את הכסף לעשות מטבעות להוציא בהוצאה.
על יד המופקדים – הם האומנים הגדולים הקרוים אדרכלין והמה נתנו על יד עושי המלאכה הם האומנים הפועלים.
ויגד שפן הסופר – אחר שהשיב המלך דבר משליחותו הגיד לו שליחות של חלקיהו הכהן ויקרא את הספר לפניו.
And Shaphan the scribe told the king After bringing back word to the king regarding his errand, he gave him the message of Hilkiah the priest, and read the scroll before him.
ספר נתן לי – ר״ל נתן לו ספר הנאבד כשהיא מגוללת בדף הזה.
ויקרע את בגדיו – כששמע שהיו קורין יולך י״י אותך ואת מלכך וגומר (דברים כ״ח:ל״ו), ודרש בעצמו אשר תקים עליך (דברים כ״ח:ל״ו) העם המליכו ולא נביא על פי הדבור.
that he rent his garments When he heard them reading (Deut. 28:36): "The Lord will lead you and the king, etc.," he interpreted [the following words] as referring to himself: "whom you will appoint over yourself." The people had made him king, and he was not a prince by the word [of God].
ויקרע את בגדיו – 1אמרו כי מצאו הספר שהיה נגלל בפרשת תוכחות: ״יולך יי׳ אותך ואת מלכך אשר תקים עליך״ וגו׳ (דברים כ״ח:ל״ו).
1. אמרו כי מצאו הספר וכו׳. ראו בבלי יומא נ״ב:; אך לא מצאתי מקור לכך שהוא קרע את בגדיו כי הוא שמע את הפסוק ההוא.
[Josiah] tore his clothes. [The Sages] say (cf. b. Yoma 52b) that the scroll was found rolled to the chapter of the admonitions: “The Lord will drive [out] you and the king whom you have set over you …” (Deut 28:36).
ויקרע וכו׳ – בעבור החרדה כי גם הוא חשבו לאות וסימן.
And the king commanded Hilkiah, and Ahikam the son of Shaphan, and Abdon the son of Micah, and Shaphan the scribe, and Asaiah the king's servant, saying,
"Go, inquire of Hashem for me, and for those that are left in Israel and in Judah, concerning the words of the book that is found; for great is the wrath of Hashem that is poured out upon us, because our fathers have not kept the word of Hashem, to do according to all that is written in this book."
אשר נתכה בנו – לפי שהחמה היא אש נופל עליה לשון נתוך ודוגמתו למטה ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה (דברי הימים ב ל״ד:כ״ה).
which has been poured upon us Since wrath is [compared to] fire, the term pouring applies to it, and a similar instance is below (verse 25): "My wrath shall be poured down upon this place, and it shall not be quenched."
נתכה – ענין יציקה והרקה כמו ותתך עלינו האלה (דניאל ט׳:י״א).
דרשו את ה׳ – שאלו לנביאים עלי ועל העם הנמצא פה ועל כל יהודה בעבור דברי הספר הנמצא כתוב בה בתחלת הדף אשר מהנראה שהוא לאות אשר גדלה חמת ה׳ וכו׳.
So Hilkiah and those whom the king commanded, went to Huldah the prophetess, the wife of Shallum the son of Tokhath, the son of Hasrah, keeper of the wardrobe — now she dwelled in Jerusalem in the second quarter — and they spoke to her to that effect.
אל חולדה הנביאה – רבותינו דרשו לפי כי האשה רחמנית יותר מן האיש לכן לא שלח אל ירמיהו הנביא.
שומר הבגדים – אם תרצה לומר או בגדי כהונה או בגדי מלכות.
יושבת בירושלים במשנה – שני חומות היו לעיר והיא יושבת בין שני החומות ותרגומו בית אולפנא פירוש במקום תורה כי לשכה אחת היתה לה לחולדה סמוכה ללשכת הגזית לשכת חולדה היתה פתוחה לחוץ וסתומה כלפי סנהדרין שבלשכת הגזית כך כתוב במסכת מדות מפני צניעות.
to Huldah the prophetess Our Sages (Meg. 14b) explained that since a woman is more merciful than a man, he did not send them to Jeremiah the prophet.
the keeper of the raiment If you wish, you may say that this is either the priestly raiment or the royal raiment.
and she was sitting in Jerusalem in the study-hall – Heb. בַּמִּשֶׁנֶה. The city had two walls, and she lived between the two walls. The Targum renders: in the study-hall. The meaning is: in the place of Torah, for Huldah had a chamber adjacent to the Chamber of Hewn Stone. The Chamber of Huldah was open to the outside and closed toward the Sanhedrin in the Chamber of Hewn Stone. So it is written in Tractate Middoth (unknown) because of modesty.
ואשר המלך – 1פי׳: ואשר צוה המלך ללכת עם חלקיהו לדרש את יי׳.
1. פי׳: ואשר צוה וכו׳. התרגום מפרש אותו כמו: ״ואשר עם המלך״.
2. בבית המדרש. כך בתרגום כאן ובמלכים ב כ״ב:י״ד (השוו רד״ק שם), שלא כמיוחס לרש״י כאן וכר׳ יוסף קרא וה״יש פותרין״ ברש״י שם.
3. וכן ״את משנה התורה״ – למוד התורה. כך יוצא מאונקלוס על אותו פסוק. אך בספר השרשים ערך ״שנה״ רד״ק מצטט את רז״ל בבבלי סנהדרין כ״א: הדורשים מאותו פסוק שמלך צריך לקיים אצלו שני ספרי תורה, ורק אחר כך הוא כולל את פירושו שבכאן (בשם ״יש מפרשים״).
Va-asher ha-melekh. This means: va-asher ṣivvah ha-melekh (=and those whom the king ordered) to go with Hilkiah to seek the advice of the Lord.
In the mishneh. [This means]: in the house of study. Similarly, et mishneh ha-Torah(Deut 17:18) means the teachings of the Torah.
בן תוקהת בן חסרה שומר הבגדים – בספר מלכים (מלכים ב כ״ב:י״ד) נקרא שמו בן תקוה בן חרחס והכל אחד אך היו לו שני שמות.
חלדה – בשלש נקודות.
שלם – חסר וא״ו מסורת מלכים ב׳ ט״ו.
תוקהת – חד מן מלין דיתירין וא״ו וחטפים וקמצים עפ״ה.
תקהת בן חסרה – ובמ״ב נאמר תקוה בן חרחס, והוא הוא.
ואשר המלך – ר״ל ושאר השרים אשר שלח המלך.
אל חולדה – ארז״ל מפני שהנשים רחמניות הן הלכו אליה שהיא תתפלל בעדם, או יתכן אשר שאר הנביאים לא היו אז בירושלים.
אמרו לאיש – לפי שרצה להפסיק חזון העם על המקום הזה ועל יושביו וכששילם אותו חזון אז מבאר הטיב ואל מלך יהודה השולח אתכם (דברי הימים ב ל״ד:כ״ו) ומקצר נבואת המקום ויושביו ומסלקו ותופשו בנבואת המלך שהוא מרובה.
Say to the man He wished to interrupt the prophecy of the people "upon this place and upon its inhabitants," and when he finished that prophecy, he then delineates, "And concerning the king of Judah, who sent you," and he deals briefly with the prophecy of the palace and its inhabitants and puts it aside and focuses upon the prophecy of the king, which is long.
אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי וג׳ – זה היה גבורת לב מחולדה הנביאה, שאמרה זה הלשון על המלך יאשיהו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יר״י אבן כספיהכל
'Thus says Hashem, 'Behold, I will bring evil upon this place, and upon its inhabitants, even all the curses that are written in the book which they have read before the king of Judah;
הנני מביא – ר״ל האות הזה לא במקרה בא כ״א מה׳ וכאלו אמר הנני מביא רעה וכו׳.
את כל האלות – הוא פירוש עמ״ש במלכים את כל דברי הספר שקראו לפניו אז את התוכחה שבמשנה תורה, ואמרו חז״ל שמצאוהו נגלל בפסוק יולך ה׳ אותך ואת מלכך, וקראו לפניו במקום שמצאו נגלל. ויתר הדברים התבאר במלכים שם.
because they have forsaken Me, and have offered to other gods, that they might provoke Me with all the works of their hands; therefore My wrath is poured out upon this place, and it shall not be quenched.'
But to the king of Judah, who sent you to inquire of Hashem, thus shall you say to him, 'Thus says Hashem, the God of Israel, 'Regarding the words which you have heard,
because your heart was tender, and you humbled yourself before God, when you heard His words against this place, and against its inhabitants, and have humbled yourself before Me, and have rent your clothes, and wept before Me; I also have heard you,' says Hashem.
'Behold, I will gather you to your fathers, and you shall be gathered to your grave in peace, neither shall your eyes see all the evil that I will bring upon this place, and upon its inhabitants.'" And they brought back word to the king.
ונאספת אל קברותיך בשלום – והלא נהרג אלא בשלום מזה שלא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל יושביו כלומר חורבן הבית.
and you shall be gathered to your graves in peace But was he not slain? It [means] in peace from this, that your eyes will not see all the evil that I am bringing upon this place and upon its inhabitants, i.e., the destruction of the Temple.
And the king went up to the house of Hashem, and all the men of Judah and the inhabitants of Jerusalem, and the priests, and the Levites, and all the people, both great and small; and he read in their ears all the words of the book of the covenant that was found in the house of Hashem.
ספר הברית – הרי כל החרדה שחרד המלך על שנמצא כתוב יולך י״י אותך (דברים כ״ח:ל״ו) וראה שקראה התורה אותה ברית אלה דברי הברית (דברים כ״ח:ס״ט) ולכך אף הוא כרת ברית וראה כתוב בסמוך אחריו ושמרתם את דברי וגו׳ ושמרתם אותם (דברים כ״ט:ח׳) גם ראה יאשיהו כתוב בסמוך אתם נצבים היום כולכם וגו׳ (דברים כ״ט:ט׳) עד טפכם נשיכם עד לעברך בברית עד כורת עמך היום (דברים כ״ט:י״א) אמר אף באותו דוגמא אכרות אף אני ברית ששם כתוב אתם נצבים וגו׳ (דברים כ״ט:ט׳) אף אני ויעמד כל העם הנמצא בירושלים מקטן ועד גדול.
בכל לבבו ובכל נפשו וגו׳ – אשר מצא שם כתוב ושבת עד י״י אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך (דברים ל׳:ב׳).
the Scroll of the Covenant All the fright that the king experienced was due to the words (Deut. 28:36): "The Lord will lead you," and he saw that the Torah called it a covenant: "These are the words of the covenant." Therefore, he too enacted a covenant and saw written immediately following it (ibid. 29:8): "And you shall keep the words, etc., and practice them." Josiah also saw written immediately following (ibid. verses 9ff.): "You are standing today, all of you, etc....your children, your wives...that you should pass into the covenant...enacts with you today." He said, "In such a manner, I too shall enact a covenant, for there it is written: 'You are standing, etc.' I too [will do so], 'And he caused all those found in Jerusalem, both small and great, to stand.'"
with all his heart and with all his soul as he found written there, (Deut. 30:2): "And you will return to the Lord your God, etc. with all your heart and with all your soul."
ספר הברית – ספור התוכחות הנאמרים בברית.
הנמצא בית ה׳ – וזהו על בי בהספר ההוא מצאו תוכחות מגולה בפתיחתה ואף היא כתובה בידי משה המקודשות ומפי ה׳ והמה סיבות עצומות להחריד את העם לשוב לה׳.
And the king stood in his place, and made a covenant before Hashem, to walk after Hashem, and to keep His commandments, and His testimonies, and His statutes, with all his heart, and with all his soul, to perform the words of the covenant that were written in this book.
in his place An expression of נִצָּבִים, standing.
1על עמדו – ובספר מלכים ״על העמוד״ (מלכים ב כ״ג:ג׳); רוצ׳ לומ׳ 2שעמד על רגליו סמוך לעמוד. 3ויונתן תרגם ״העמוד״: ״אסטוונא״, וכבר פרשנוהו למעלה (דברי הימים ב כ״ג:י״ג).
1. על עמדו וכו׳. הדיבור זה והדיבור הבא חסרים בכת״י מינכן, וסביר שהם מתוספותיו של רד״ק.
2. שעמד על רגליו סמוך לעמוד. נראה שכוונתו היא: סמוך לעמוד הבית (ראו ספר השרשים ערך ״עמד״), וש״על עמדו״ כאן פירושו: על רגליו.
3. ויונתן תרגם...פרשנוהו למעלה. רד״ק מעדיף פירוש זה של התרגום הן באותה פיסקה (שאף הוא מתוספותיו כדבריו כאן; וראו הערותינו שם) הן בדבריו על הפסוקים במלכים שהוא מציין כאן ושם. במקום ״וכבר פרשנוהו למעלה״ נמצא כאן בכת״י אוקספורד 125 ״ולפירושו יהיה על העמוד עליו ממש״; אך לא ברור אם שורה זו היא פרי עטו של רד״ק או לא.
In his place. In the book of Kings, however, [it says], “on the ‘ammud” (2 Kings 23:3). What is meant, then, is that [Josiah] stood on his feet, near the ‘ammud (=pillar). But Targum Jonathan renders “the ‘ammud”: istevana (=the stand). We have already explained this above (2 Chronicles 23:13).
ועדותיו – חד מן ה׳ מפקין וא״ו בלישנא וסימן נמסר במלכים א׳ ב׳.
על עמדו – על המקום המיוחד למלך לעמוד שם.
את דברי הברית – דברי התורה הנתונה בברית.
בכל לבבו – שם כתוב בכל לבב, ועזרא הוסיף שגם הוא נכנס בברית הזה על עצמו לעשות ככל התורה.
And he caused all that were found in Jerusalem and Benjamin to stand by it. And the inhabitants of Jerusalem did according to the covenant of God, the God of their fathers.
כברית אלהים אלהי אבותיהם – ככל אותן שכתוב שם אלהי אבותיהם לפיכך כתיב כאן אלהי אבותיהם שכרת לאבותם במדבר וכל ברית שלשם על עבודה זרה דכתיב ותראו את שקוציהם וגו׳ (דברים כ״ט:ט״ז) עד פונה היום מעם י״י (דברים כ״ט:י״ז), לפיכך ויסר יאשיהו את כל התועבות וגו׳ (דברי הימים ב ל״ד:ל״ג).
according to the covenant of God, the God of their forefathers According to all that which is written there: "the God of their forefathers." Therefore, it is written here, "the God of their forefathers," which He enacted for their forefathers in the desert. And every covenant that is there concerns idolatry, as it is written (Deut. 29:16f.): "And you saw their abominations and their depravities, etc....turns away today from the Lord." Therefore, Josiah "removed all the abominations, etc."
כברית – בכ״ף.
ויעמד – העמיד כולם בברית.
ויעשו – מאז והלאה עשו כדברי התורה הנתונה בברית.
ויעמד – שהעמידם לעשות כברית, ובזה העביד אותם לעבוד עבודת ה׳ כל ימיו.
And Josiah took away all the abominations out of all the countries that belonged to the children of Israel, and made all that were found in Israel serve Hashem their God. All his days they did not depart from following Hashem, the God of their fathers.
ויעבד את כל הנמצא בישראל – ואחר כן פרש מה עבודה העבידם – לעבוד את יי׳.
And he imposed upon all who were in Israel to worship. The text then continues to explain the worship that he imposed on them—to worship the Lord.
ויעבר את כל הנמצא בישראל – רוצה לומר: שכבר העביר כל הנמצא בהם מהתועבות והגלולים אשר לא בער אותו קודם זה וכבר האריך בזה הספור בספר מלכים לזכור מה שהעביר מאלו התועבות והגלולים.
ויעבד – במקצת ספרים ברי״ש וברוב המדוייקים בדל״ת וכן פירש רד״ק.
ויעבד – העביד את כל הנמצא בישראל וחוזר ומפרש מהו העבודה ואמר לעבוד את ה׳.