מפלצת – כמו מפרצת, וכפרוץ הדבר
(דברי הימים ב ל״א:ה׳) נפרצה נשלחה על אחינו
א (דברי הימים א י״ג:ב׳), ובלשון תלמוד:
ב עד היכן
ג פרצה טהרה בישראל
(שבת י״ג.), כולם לשון גודל ורבוי וגובה הם, וזה
ד מפלצת כמו
ה מפרצת, כלומר ריבתה והגביהה האשרה על בית ה׳. ואל תתמה על הל׳ המתחלפת בר׳ וה׳ בחית,
ו כמו נהר נחל, בטחורים
(דברים כ״ח:כ״ז) מן הטחול
ז, סהר סחר
(שיר השירים ז׳:ג׳)ח [
טחרם הרם
י]. וחכמים אומרים
יא (עבודה זרה מ״ד.): דהוה
יב מפליא לצנותא, שעשתה כמין זכרות
יג וגו׳. ואני אומר, כמו: תפלצתך השיא אותך זדון לבך
(ירמיהו מ״ט:ט״ז) שתפלצתך הוא זדון הלב
יד.
וישרף בנחל קדרון – שרפות הללו שבמקרא אינם
טו אלא כמו קיבוץ, כמו משרפות מים
(יהושע י״א:ח׳) ותרגם יונתן: ועד בית כנישת מיא
טז, כי כל שרפה שהיא שרפה ממש כתב בה
יז אש, כמו ושרפת באש
(דברים י״ג:י״ז) [
יח כלומר תכנוס ותקבוץ אותם לתוך האש] כי ושרפת
יט כמו וצירפת וקיבצת. ואף על פי שתרגם אונקלוס ונשרפה לשרפה - ונוקדינון
כ בנורא
(בראשית י״א:ג׳), כי אין דרכם של לבינים לשרפם באש
כא אלא דשין אותם
כב מלבן וחומר
כג וזורים לרוח
כד או לשרב ושם מתיבשות ומתקשות
כה כאבן. ואשר אמרו אנשי מגדל ונשרפה לשרפה, כך אמרו: נעשה לבנים הרבה ונקבצם במקום קיבוץ שיהיו מזומנות למלאכה. ואשר כתוב
כו על אסא: וישרפו לו שרפה גדולה
(דברי הימים ב ט״ז:י״ד) כלומר קיבוץ גדול עשו לו בשמים ורקח מרקחת. והיינו דאמרינן התם
(נזיר ס״ה.) זורק
כז הקסמים ואת הקססות
כח. ואשר אמרו חכמים: כשמת רבן גמליאל
כט שרף עליו אונקלוס הגר במאה
ל מנה צורי
(עבודה זרה י״א.) לגרמיה הוא דעבד
לא, ומה
לב שנאמר בצדקיהו: ובמשרפות אבותיך [...] כן ישרפו לך
(ירמיהו ל״ד:ה׳) כלומר קיבוץ גדול, ואף על פי שנחלקה הגולה
לג.
א. כך במהד׳ קירכהיים, ונראה שכך היה כתוב בכ״י רוסטוק 32 (שתי המילים הראשונות מחוקות). בכ״י מינכן 5: ״ומן ה׳ אלהינו נפרצה״ (תחילת הפסוק). ובכ״י מוסקבה 853: ״נפרצה בין ה׳ אלהינו״ (אין פסוק כזה, ואולי צ״ל ״מן״ ואז הוא דומה לכ״י מינכן)
ב. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 (במקום ״תלמוד״): ״חכמים״
ג. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853, וכן מופיע לפנינו בגמרא. בכ״י רוסטוק 32 ובמהד׳ קירכהיים: ״עד כמה״
ד. כך בכ״י מינכן 5. במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853: ״כמו זה״, ובכ״י רוסטוק 32: ״ומה״
ה. בכ״י רוסטוק 32 (במקום ״כמו״): ״לשון״
ו. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״וה׳ בחית״
ז. כך בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853. במהד׳ קירכהיים (במקום ״מן הטחול״): ״בעפולים״. ובכ״י מינכן 5 חסר ״בטחורים מין הטחול״
ח. השווה בפסיקתא זוטרתא שם. בכ״י מינכן 5 חסר: ״סהר סחר״
ט. נוסף ע״פ כ״י רוסטוק 32, מינכן 5, מוסקבה 853. חסר במהד׳ קירכהיים
י. אולי הכוונה ש״חרם״ מלשון הרמה, שמֵרִים ומייחד לה׳
יא. בכ״י רוסטוק 32 (במקום ״אומרים״): ״פרשו״
יב. נוסף בכ״י רוסטוק 32, וכ״ה בגמרא לפנינו, וכעי״ז בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 (״דהויא״). במהד׳ קירכהיים חסר ״דהוה״
יג. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 חסר: ״זכרות״
יד. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״שתפלצתה הוא זדון לבה״; בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853: ״זדון גובה״
טו. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5, מוסקבה 853: ״אינו״
טז. לפנינו בתרגום: ״וְעַד חַרְצֵי יַמָא (נ״א: מַיָא)״. קירכהיים אמר ש״חרצי מיא״ הם בריכות להפקת מלח ע״י אידוי המים, ושלפי גרסה זו יתכן ש״משרפות״ בהוראה הרגילה ולא בהוראת קיבוץ. יש לציין שבתרגום הפשיטא שם מתורגם: ״ועדמא לבית כנשא דמיא״
יז. כך במה׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י מינכן 5: ״כתוב בהן״
יח. נוסף בכ״י טורינו 124 (לפי עדות קירכהיים), מוסקבה 853. חסר בכ״י בכ״י רוסטוק 32.
יט. כך בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5. במהד׳ קירכהיים: ״כי נשרפת״
כ. לפנינו: ״וְנִשְׂרוֹפִנּוּן״, אמנם הנוסחה ״וְנוֹקֵידִינוּן״ מצויה בכ״י של התרגום
כא. כך בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5: ״בנורא״
כב. כך בכ״י רוסטוק 32. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים: ״אותו״
כג. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י מינכן 5: ״בחומר״
כד. בכ״י רוסטוק 32: ״ברוח״
כה. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 (במקום מתיבשות ומתקשות״): ״מתקשות״
כו. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5: ״ואשר אמר״, ובכ״י מוסקבה 853: ״ויש אומרים״
כז. כך בגמרא לפנינו, ובכ״י מוסקבה 853. במהד׳ קירכהיים ובכ״י מינכן 5: ״זורקין״
כח. כך בכ״י מינכן 5, וכן בגמרא לפנינו. במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853: ״הקסתות״
כט. בכ״י מינכן 5 נוסף: ״זכרו לברכה״
ל. וכן גרסת הרי״ף (
מועד קטן י״ד. בדפי הרי״ף), אבל לפנינו בגמרא: ״שבעים״
לא. -על דעת עצמו עשה
לב. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״כמה״, ובכ״י מינכן 5: ״כי מה״
לג. כך בכ״י טורינו 124 (לפי עדות קירכהיים) ומינכן 5 (והכוונה שלמרות שרבים מעמ״י כבר גלו, בכ״ז התקבצו רבים במותו). בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853: ״הגורל״