×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) בִּשְׁנַ֛ת שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה לַמֶּ֣לֶךְ יָרׇבְעָ֑ם וַיִּמְלֹ֥ךְ אֲבִיָּ֖ה עַל⁠־יְהוּדָֽה׃
In the eighteenth year of king Jeroboam Abijah began to reign over Judah.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודעודהכל
(א-ב) מלכות אביה * – מלכים א ט״ו:א׳-ב׳
בִּשְׁנַת תַּמְנֵסְרֵי לְמַלְכָּא יָרָבְעָם וּמְלַךְ אֲבִיָה עַל בֵּית יְהוּדָה.
בשנת שמנה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה1לא ידענו למה נתעכב שנה אחת מלמלוך, שהרי רחבעם לא מלך אלא שבע עשרה שנה (דברי הימים ב י״ב:י״ג), ורחבעם וירבעם 2תחלת מלכותם בשנה אחת. ויתכן לפרש כי 3רחבעם נכנס בשנת שמנה עשרה, ולא מנה אותה לו לפי שלא השלימה; 4ומנה אותה לירבעם כמשפט.
1. לא ידענו למה וכו׳. כך בפירושו למלכים א ט״ו:א׳.
2. -תחלת מלכותם בשנה אחת. ראו מלכים א פרק יב.
3. רחבעם נכנס בשנת שמנה עשרה. ר״ל: מלך שבע עשרה שנה ומקצת.
4. ומנה אותה לירבעם כמשפט. כי ירבעם מלך כל אותה השנה השמונה עשרה ויותר.
In the eighteenth year of King Jeroboam, Abijah became king. We do not know why his assumption of the kingship was delayed one year. After all, Rehoboam reigned for only seventeen years (2 Chronicles 12:13), and Rehoboam and Jeroboam began their reigns in the same year. Perhaps it can be explained that Rehoboam continued into the eighteenth year, yet it is not counted for him because he did not complete it, whereas the text suitably does count it for Jeroboam.
בשנת שמונה עשרה – כי ירבעם ורחבעם מלכו כאחד ומת רחבעם בי״ז למלכו ובשנה הבאה מלך אביה שהיא בי״ח לירבעם.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודהכל
 
(ב) שָׁל֣וֹשׁ שָׁנִ֗ים מָלַךְ֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מִיכָיָ֥הוּ בַת⁠־אוּרִיאֵ֖ל מִן⁠־גִּבְעָ֑ה וּמִלְחָמָ֥ה הָֽיְתָ֛ה בֵּ֥ין אֲבִיָּ֖ה וּבֵ֥ין יָרׇבְעָֽם׃
He reigned three years in Jerusalem; and his mother's name was Micaiah the daughter of Uriel of Gibeah. And there was war between Abijah and Jeroboam.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

תְּלַת שְׁנִין מְלַךְ בִּירוּשְׁלֵם וְשׁוּם אִמֵיהּ מִיכָיָהוּ בְּרַת אוּרִיאֵל מִן גִבְעָתָא הִיא הֲוַת (ס״א מַעֲכָה) מִיכָה בְּרַת אַבְשָׁלוֹם וְאַמְטוּל דַהֲוַת אִתְּתָא כְּשֵׁרָתָא אִתְהַפְכָא לְמִתְקְרֵי מִיכָיָהוּ שְׁמָא דְמַעֲלֵי וְשׁוּם אֲבוּהָא אִתְהַפֵּךְ לְמִתְקְרֵי אוּרִיאֵל דְמִן גַבְעָתָא דְלָא לְמִדְכַּר שְׁמֵיהּ דְאַבְשָׁלוֹם וּקְרָבָא הֲוַת בֵּינֵי אֲבִיָה וּבֵינֵי יָרָבְעָם.
שלש שנים מלך בירושלים – ולא יותר כדמוכח במלכים ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא מלך יהודה (מלכים א ט״ו:ט׳) נמצא שאפילו שלשה שנים שלמים לא מלך.
מיכיהו בת אוריאל – ולמעלה קורא לה שם אחר מעכה בת אבשלום (דברי הימים ב י״א:כ׳), ובמלכים כתיב כמו כן מעכה בת אבישלום מיכיהו בת אוריאל היה שמה וכאן קורא אותה כן לפי שהוא ספר הייחס של יהודה ובמלכים שהוא ספר מלכי ישראל ויהודה קראה בשם כנויה מעכה בת אבישלום ולפיכך כינו שמה משם גמור שלה מיכיהו מעכה ושם אביה אוריאל אבישלום לפי שעל שם כלתה נקראת שהיתה אשת חיל גברתנית ככתוב: וגם מעכה אם אסא הסירה מגבירה (דברי הימים ב ט״ו:ט״ז) ומשום כבודה של כלתה קראה לחמותה על שם כלתה כך מפורש בירושלמי והמסורת הזה תקח בידך1 בשם רבינו אלעזר וכן אמר לי בשם אביו וכן מצאתי בפירוש אביו בכל מקום שהוסיף וי״ו בשם אשה זו משום שבחה כמו עתליה ועתליהו מולכת על הארץ (מלכים ב י״א:ג׳) כי אשת חיל היתה וכן יכליה יכליהו לפי שהיתה גברתנית כי אמציהו בעלה נס לכישה ויהי שם חמש עשרה שנה עד שמת והיא שפטה את העם כל אותן חמש עשרה השנים ושוב כשמת המליכו את בנו עזיהו אחריו בן שש עשרה שנה.
1. השוו לשון הפסוק בשמות ד׳:י״ז.
Three years he reigned in Jerusalem and no more, as is proven in I Kings (15:9): "And in the twentieth year of Jeroboam, king of Israel, Asa reigned over Judah.⁠" We find that he did not reign even three whole years.
Micaiah the daughter of Uriel And above (11:20), he calls her by a different name, Maacah the daughter of Absalom, and in I Kings (15:10), it is likewise written "Maacah the daughter of Absalom.⁠" Micaiah the daughter of Uriel was her [real] name, and here he calls her thus because this is the genealogical record of Judah. In Kings, which is the book of the kings of Israel and Judah, he calls her by her nickname, Maacah the daughter of Absalom. Now, for this reason, they nicknamed her Maacah, rather than call her by her real name, Micaiah, (and the name of her father was Uriel Abishalom). She was called by the name of her daughter-in-law, who was a valiant woman, a heroic woman, as it is written (below 15:16): "And also Maacah the mother of King Asa he removed from being queen,⁠" and in honor of her daughter-in-law, they called the mother-in-law by the daughter-in-law's name. So it is explained in Yerushalmi (unknown). Now this tradition is in the name of Rabbi Eliezer, and he told me this in the name of his father, and so I found in his father's commentary: Wherever a "vav" is added to the name of a woman, this is to her praise, like Athaliah (below 22:12): "and Athaliah reigned over the land,⁠" for she was a valiant woman; similarly Jecaliah (ibid. 26:3) and Jecaliahu (II Kings 15:2), because she was a heroic woman, for Amaziah her husband fled to Lachish and was there fifteen years until he died, and she judged the people all those fifteen years, and later, when he died, they crowned his son Uzziah after him at the age of sixteen.
ושם אמו מיכיהו בת אוריאל1היא מעכה בת אבשלום הנזכרת למעלה (דברי הימים ב י״א:כ׳), ושני שמות היו לה ולאביהָ; ו״מיכיהו״ ו״מעכה״ קרובים הם בלשון. 2והרבה נמצאים כזה בזה הספר אדם אחד נזכר בשני שמות.
1. היא מעכה בת אבשלום וכו׳. ראו התרגום והמיוחס לרש״י.
2. והרבה נמצאים כזה וכו׳. היינו בין אם השמות קרובים אחד לשני, כ״מיכיהו״ ו״מעכה״, ובין אם לא, כ״אוריאל״ ו״אבשלום״.
His mother’s name was Micaiah daughter of Uriel. She is the same as Maacah daughter of Absalom mentioned above (2 Chronicles 11:20), for she and her father had two names each. “Micaiah” and “Maacah” are in fact phonetically similar. Many such cases can be found in this book, where the text refers to one person by two [different] names.
מיכיהו בת אוריאל – היא מעכה בת אבישלום הנזכרת למעלה ושתי שמות היו לה ולאביה וכמוהו רבים בזה הספר.
ושם אמו מיכיהו – ולמעלה (י״א:י״ט) וכן במלכים (ט״ו:ב׳) מעכה בת אבשלום, וצ״ל ששם מיכיהו נתנו לה אחר שנעשית גבירה, וכן שנו שם אביה אוריאל לשבח.
ומלחמה היתה – מלחמת אביה וירבעם נזכר במלכים (שם ז׳) בקיצור, ופה יספר באורך.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ג) וַיֶּאְסֹ֨ר אֲבִיָּ֜ה אֶת⁠־הַמִּלְחָמָ֗ה בְּחַ֙יִל֙ גִּבּוֹרֵ֣י מִלְחָמָ֔ה אַרְבַּע⁠־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ בָּח֑וּר וְיָרׇבְעָ֗ם עָרַ֤ךְ עִמּוֹ֙ מִלְחָמָ֔ה בִּשְׁמוֹנֶ֨ה מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֥ישׁ בָּח֖וּר גִּבּ֥וֹר חָֽיִל׃
And Abijah joined battle with an army of valiant men of war, four hundred thousand chosen men; and Jeroboam set up battle against him with eight hundred thousand chosen men, who were mighty men of valor.
תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודעודהכל
וְטַקֵס אֲבִיָה אַרְתַכִּין (ס״א אַרְתְּכֵיהּ) וְסַדַר קְרָבָא בְחַיִל גִבָּרֵי עָבְדֵי קְרָבָא אַרְבַּע מְאָה אַלְפִין גוּבְרִין עוּלֵימִין וְיָרָבְעָם טַקֵיס עִמֵיהּ סִדְרֵי קְרָבָא בְּתַמְנֵי מְאָה אַלְפִין גוּבְרִין גִבָּרֵי חֵילָא.
ויאסר אביה את המלחמה – הנה זאת המלחמה לא נזכרה כפרט בספר מלכים.
ארבע מאות אלף איש בחור – הנה לא זכר בכאן שיהיו גבורי חיל וזכר זה באנשי המלחמה לירבעם וכל זה להישיר כי לי״י המלחמה הלא תראה כי חיל אביה לא היו כי אם ארבע מאות אלף איש וחיל ירבעם היו שמונה מאות אלף איש בחור גבורי חיל כלם ועם כל זה נצחו חיל אביה חיל ירבעם עד שכבר המיתו מהם חמש מאות אלף איש כי צעקו לי״י ויעתר להם.
ויאסר אביה – יש ספרים שהאל״ף בחטף סגול ועל המסורת יש לסמוך האומרת בפרשת מקץ על ויאסר אתו לעיניהם לית רפי וכל כתפתייא דשמשון דכוותיה ועיין מ״ש שם.
ויאסור – ראש המלחמה נקרא אוסר על כי הוא מעמיד את אנשי המלחמה וקושר אותם באזהרות בעניני המלחמה וכן מי יאסור המלחמה (מלכים א כ׳:י״ד).
תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודהכל
 
(ד) וַיָּ֣קׇם אֲבִיָּ֗ה מֵעַל֙ לְהַ֣ר צְמָרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיֹּ֕אמֶר שְׁמָע֖וּנִי יָרׇבְעָ֥ם וְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃
And Abijah stood up upon Mount Zemaraim, which is in the hill-country of Ephraim, and said, "Listen to me, O Jeroboam and all Israel.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודעודהכל
וְקָם אֲבִיָה מֵעִלָוֵי לְטוּר (ס״א לִטְוַר) צְמָרַיִם דִי בְטוּר שִׁבְטָא דְבֵית אֶפְרַיִם וַאֲמַר קַבִּילוּ מִנִי יָרָבְעָם וְכֻלְהוֹן בֵּית יִשְרָאֵל.
ויקם אביה – שהלך אביה למלחמה על ירבעם במחוז של ירבעם בהר אפרים.
And Abijah arose For Abijah went to war against Jeroboam in Jeroboam's territory on Mount Ephraim.
צמרים – מלשון גובה כמו צמרת הארז והוא הסעיף העולה למעלה מכולם (יחזקאל י״ז:כ״ב).
מעל להר צמרים – ר״ל במקום גבוה מן ההר.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ה) הֲלֹ֤א לָכֶם֙ לָדַ֔עַת כִּ֞י יְהֹוָ֣הי״י֣׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָתַ֨ן מַמְלָכָ֧ה לְדָוִ֛יד עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעוֹלָ֑ם ל֥וֹ וּלְבָנָ֖יו בְּרִ֥ית מֶֽלַח׃
Do you not to know that Hashem, the God of Israel, gave the kingdom over Israel to David forever, even to him and to his sons by a covenant of salt?
תרגום כתוביםילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
הֲלָא לְכוֹן מִדַע אֲרוּם יְיָ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל יְהַב מַלְכוּתָא לְדָוִד וְאַשְׁלְטֵיהּ עַל יִשְרָאֵל לְעָלַם לֵיהּ וְלִבְנוֹי קְיַם מְלַח הֵיכְמָא דְמוֹי דְיַמָא לֵית אֶפְשַׁר דְמִתְמַתְּקַן לְעָלַם הֵי כְדֵין לֵית אֶפְשַׁר דְתַעְדִי שָׁלְטָנָא מִדְבֵית דָוִד עַד עָלְמָא.
הלוא לכם לדעת כי ה׳ אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד – (בתהלים קל״ב).
לו ולבניו ברית מלח. חתוכה וכרותה: ומי שפירשהו במשמעות הזאת אמר, שמשמעות מלח גזורה מן בלויי מלחים (ירמיה ל״ח:י״א), ולדעתי אינו אלא המלח עצמו, והתכוון לומר, כי יציבות הברית הזאת היא כיציבות מה שמטופל במלח.
(י)
ואנחנו ה׳ אלהינו ולא עזבנוהו. בשיעור: עבדנו את ה׳ אלהינו; או שהמלים ה׳ אלהינו הן מושא, הבא לפני המלים לא עזבנוהו, ומילא את מקומו על ידי הכינוי שבו, דהיינו: ואנחנו לא עזבנו את ה׳ אלהינו.
ברית מלח – בקיום ואמונה, ועתה.
a covenant of salt with endurance and permanence. And now -
ברית מלח – כי המלח מעמיד כל דבר. גם יראה לי כי שרש מלח תחלת הסכמתו קיום ועמידה, ואחר הונח לזה המחצב הדומים מצד היותו מעמיד ומקיים, והוא בעצמו דבר קיים, וכן דעתי בכל העברי.
ברית מלח – הנה המלח שומר הדברים מהעפוש וההפסד ורצה בזה שזה הברית הוא קים תמיד להיות המלכות לבית דוד הנה ספר אביה כל זה הספור לישראל למשוך לבבם אליו כדי שיעזבו שקוצי ירבעם וישובו אל י״י אלהיהם ולא היה רוצה אביה שימותו אך שיתחרטו מתועבותיהם אשר המציא להם ירבעם וישובו אל י״י אלהיהם ואל זרע דוד הראוי למלוך עליהם.
הלא לכם לדעת – ר״ל הלא כולכם יודעים.
ברית מלח – בכריתת ברית המתקיים כמלח הזה המתקיים ואינו מסריח.
כי ה׳ – ר״ל מלכות ב״ד יש לה שורש חזק בתחלתה, א] כי היא לו מה׳, ב] שנתנה לו ולבניו, ג] שנתנה לו בברית מלח – שכמו שהמלח לא יפסד לעולם כן לא תופסק המלכות אף אם בניו חוטאים, כמ״ש אם יעזבו בניו תורתי וכו׳ וחסדי לא אפיר מעמו.
תרגום כתוביםילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ו) וַיָּ֙קׇם֙ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן⁠־נְבָ֔ט עֶ֖בֶד שְׁלֹמֹ֣ה בֶן⁠־דָּוִ֑יד וַיִּמְרֹ֖ד עַל⁠־אֲדֹנָֽיו׃
Yet Jeroboam the son of Nebat, the servant of Solomon the son of David, rose up, and rebelled against his lord.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימלבי״םעודהכל
וְקָם יָרָבְעָם בַּר נְבָט עַבְדָא דִשְׁלמה בְרָא דְדָוִד וּמְרַד עַל רִבּוֹנֵיהּ.
ויקם ירבעם עבד שלמה וגו׳ – ועל זאת יש בזיון גדול.
Jeroboam, etc. the servant of Solomon the son of David, arose, etc. and a great stigma is attached to this.
אולם – התחלת מלכות ירבעם היא כשורש מארץ ציה, א] הוא היה עבד מורד, ב] אנשיו שהתקבצו עליו היו בני בליעל, ג] ויתאמצו – שיש הבדל בין חיזוק ובין אימוץ, החיזוק בפועל והאימוץ בלב, שלא התחזקו עליו במלחמה רק התאמצו בלבם שהעיזו פנים נגדו, ואם היה נלחם אתם היה מתחזק עליהם, רק שהיה נער ורך לב ולא התחזק לפניהם – וא״כ לא בחנתם שלא יתחזקו בני דוד עליכם בעת מלחמה.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימלבי״םהכל
 
(ז) וַיִּקָּבְצ֣וּ עָלָ֗יו אֲנָשִׁ֤ים רֵקִים֙ בְּנֵ֣י בְלִיַּ֔עַל וַיִּֽתְאַמְּצ֖וּ עַל⁠־רְחַבְעָ֣ם בֶּן⁠־שְׁלֹמֹ֑ה וּרְחַבְעָ֗ם הָ֤יָֽה נַ֙עַר֙ וְרַךְ⁠־לֵבָ֔ב וְלֹ֥א הִתְחַזַּ֖ק לִפְנֵיהֶֽם׃
And vain men, base fellows, gathered themselves to him, and strengthened themselves against Rehoboam the son of Solomon, when Rehoboam was young and faint-hearted, and could not withstand them.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודעודהכל
וְאִתְכַּנְשׁוּ לְוָתֵיהּ אֱנָשֵׁי סְרִיקִין בְּנֵי רִשְׁעָא וְאִתְאַלְמוּן עַל רְחַבְעָם בַּר שְׁלמה וּרְחַבְעָם הֲוָה טָלֵי וְרַכִּיךְ לִבָּא וְלָא אִתָּקַף קֳדָמֵיהוֹן.
ויקבצו עליו אנשים רקים – רשעים.
ויתאמצו על רחבעם בן שלמה ורחבעם היה נער ורך לבב – ולפי שמצאו בו שפלות ורכיכות לבב התאמצו עליו.
נער – אע״פ שהיה בן מ״א שנה כשמלך קורהו נער ופי׳ (מיוחס לרש״י דברי הימים א כ״ב:ה׳) על שלמה.
And there gathered to him worthless wicked.
and they overwhelmed Rehoboam the son of Solomon and Rehoboam was young and soft-hearted and since they found in him humility and soft- heartedness, they overwhelmed him.
young – Heb. נַעַר. Although he was forty-one years old when he reigned, he is called a youth (נַעַר), as I explained above (I Chron. 22:5) in regards to Solomon.
נער רך לבב וכו׳ – והלא בן ארבעים ואחת שנה היה במלכו (דברי הימים ב י״ב:י״ג)! 1אלא פרושו: כנער, שלא היה אמיץ לב להלחם.
1. אלא פרושו: כנער. השוו לעומת המיוחס לרש״י כאן ודברי הימים א כ״ב:ה׳ ד״ה ״נער״.
A boy, faint of heart etc. But [Rehoboam] was forty-one years old when he became king (2 Chronicles 12:13)! What this means, rather, is that he was like a boy, in that he did not have the courage to fight.
רקים – פחותים ורקים מכל מעלה.
בליעל – בלי עול, ר״ל שפרקו עול שמים.
ויתאמצו – התחזקו.
היה נער – ר״ל בלא אמוץ הלב כנער בשנים.
ורך לבב – הוא הפוך מן קשה הלב ור״ל שהיה מתפחד לרדת במלחמה.
ולא התחזק – לקחת המלוכה מיד ירבעם.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ח) וְעַתָּ֣ה׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים לְהִתְחַזֵּק֙ לִפְנֵי֙ מַמְלֶ֣כֶת יְהֹוָ֔הי״י֔ בְּיַ֖ד בְּנֵ֣י דָוִ֑יד וְאַתֶּם֙ הָמ֣וֹן רָ֔ב וְעִמָּכֶם֙ עֶגְלֵ֣י זָהָ֔ב אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֥ה לָכֶ֛ם יָרׇבְעָ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
And now you think to withstand the kingdom of Hashem in the hand of the sons of David; and you are a great multitude, and there are with you the golden calves which Jeroboam made you for gods.
תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
וְכַדוּן אַתּוּן אָמְרִין לְאַתְקָפָא קֳדָם מַלְכוּתָא דְמִן קֳדָם יְיָ אִתְיְהִיבַת בְּיַד בְּנוֹי דְדָוִד וְאַתּוּן רִכְפַּת עַמְמִין סַגִיעִין וְעִמְכוֹן עֶגְלִין דְדַהֲבָא דִי עֲבַד לְכוֹן יָרָבְעָם בַּר נְבָט דַחֲלָן (ס״א לְדַחֲלָן) אֱלָהָא.
המון – ענין רבוי ולתוספת ביאור אמר רב.
ביד בני דוד – הנתונה ביד בני דוד.
ואתם המון רב – ר״ל ואם הבטחון הוא בעבור שאתם המון רב והלא עמכם עון עגלי הזהב ולא תוכלו לעמוד כי אתם המון רב.
ועתה אתם אומרים להתחזק – בפועל ע״י מלחמה.
לפני ממלכת ה׳ – וה׳ עמהם לעזרם, ואתם מה כחכם, אם ברוב עם, אתם רק המון רב בלתי מסודר, לא ממלכה ואנשי חיל. ואם ע״י עזרת האל אשר לו המלחמה, הלא עמכם עגלי הזהב – ולא תאמרו שאינכם עובדי ע״ז רק הוא מין עבודה לה׳ והוא ירצה בזה, לא כן כי אשר עשה לכם ירבעם לאלהים – לשם אלהות. ובאר זה בראיות, א] מצד העובדים.
תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ט) הֲלֹ֤א הִדַּחְתֶּם֙ אֶת⁠־כֹּהֲנֵ֣י יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶת⁠־בְּנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְהַלְוִיִּ֑ם וַתַּעֲשׂ֨וּ לָכֶ֤ם כֹּֽהֲנִים֙ כְּעַמֵּ֣י הָאֲרָצ֔וֹת כׇּל⁠־הַבָּ֗א לְמַלֵּ֨א יָד֜וֹ בְּפַ֤ר בֶּן⁠־בָּקָר֙ וְאֵילִ֣ם שִׁבְעָ֔ה וְהָיָ֥ה כֹהֵ֖ן לְלֹ֥א אֱלֹהִֽים׃
Have you not driven out the priests of Hashem, the sons of Aaron, and the Levites, and have made for yourselves priests after the manner of the peoples of other lands? So that whoever comes to consecrate himself with a young bullock and seven rams, he becomes a priest of those that are no gods.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
הֲלָא תָרֵכְתּוּן יַת כַּהֲנַיָא דַייָ בְּנֵי אַהֲרן וְלֵיוָאֵי וַעֲבַדְתּוּן לְכוֹן כּוּמְרִין הֵי כְעַמֵי אַרְעָתָא כָּל דְאָתֵי לְקָרָבָא קֻרְבְּנֵיהּ בְּתוֹר בַּר תּוֹרֵי וְדִכְרִין שַׁבְעָא וִיהֵי כָהֵין בַּר מִן מֵימְרָא דַיָי.
כעמי הארצות – כל הרוצה לבוא ולמלא ידו ולהיות כהן לעגל זהב יביא עמו פר בן בקר ואילים שבעה ויקבלוהו.
והיה כהן ללא אלהים – למלא ידו להבדיל בין טומאה לטהרה דוגמא למשחה בהם ולמלא בם את ידם (שמות כ״ט:כ״ט).
like the peoples of the lands Whoever wishes to come and be initiated to be a priest to a golden calf, shall bring a young bull and seven rams, and be accepted.
to initiate himself – Heb. לְמַלֵּא יָדוֹ. To differentiate between impure and pure, similar to (Exod. 29:29): "to be anointed and initiated (וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם) through them.⁠"
למלא ידו – ענין חנוך כמו ומלאת את ידם (שמות כ״ח:מ״א).
הדחתם – ע״י נדחו ממקומם ובאו לשבת עמדי וזה על כי לא הנחתם לבוא לשרת בבית ה׳.
כל הבא – כל הרוצה לחנך עצמו לעבודה.
בפר וכו׳ – היה לכהן לעגלי הזהב.
הלא הדחתם את כהני ה׳ – ב] מצד העבודה עצמה, כל הבא למלא ידו בפר – לא כפי העבודה הסדורה מה׳. ג] מצד הנעבד, והיה כהן ללא אלהים:
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(י) וַאֲנַ֛חְנוּ יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵ֖ינוּ וְלֹ֣א עֲזַבְנֻ֑הוּ וְכֹ֨הֲנִ֜ים מְשָׁרְתִ֤ים לַֽיהֹוָה֙י״י֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן וְהַלְוִיִּ֖ם בַּמְלָֽאכֶת׃
But as for us, Hashem is our God, and we have not forsaken Him; and we have priests ministering to Hashem, the sons of Aaron, and the Levites in their work;
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
וַאֲנַחְנָא מֵימְרָא דַייָ בְּסַעֲדָנָא וְהוּא אֱלָהָנָא וְלָא שְׁבַקְנָא דְחַלְתֵּיהּ וְכַהֲנַיָא דִמְשַׁמְשִׁין קֳדָם יְיָ בְּנֵי אַהֲרן וְלֵיוָאֵי בְּעִיבִידְתָּא.
והלוים במלאכת – כלומר במלאכתם זה לשיר וזה לשוער כל איש למלאכתו כאשר הכין דוד.
engage in the work i.e., in their work; this one to sing, and that one to guard the gates, every man to his work, as David prepared it.
והלוים במלאכת1במלאכה הראויה להם, והם כלי השיר. 2והיתה מ״ם ״בַּמְלָאכֶת״ 3ראויה להדגש, ונרפתה להקל. 4וכן ״בשר חי בַּשְאֵת״ (ויקרא י״ג:י׳) וזולתם, כמו שכתבנו בספר מכלל (מ״א.).
1. במלאכה הראויה להם וכו׳. הוא מסביר על איזו מלאכה מדובר, כי הפסוק אינו מברר כך למרות שהמילה ״בַמלאכה״ היא מיודעת.
2. והיתה מ״ם וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
3. ראויה להדגש. כמנהג עיצור שבא אחרי פת״ח השייך במקורו לה״א הידיעה.
4. וכן בשר חי בשאת וכו׳. באמת, הדגש רגיל להשמט במ״ם המנוקדת בשו״א (השוו דוגמאותיו שם במכלול), ואילו חוסר הדגש במילה ״בַשְׂאת״ מהווה יוצא מן הכלל.
And the Levites are on the job (ba-mlakhet). [This means]: on the job appropriate for them, involving the musical instruments. The mem of ba-mlakhet should in principle have been geminated, but it is softened to ease [pronunciation]. The same is true for “fresh skin ba-s’et (=on the elevation)” (Lev 13:10) and others besides these, as we have written in the Mikhlol (41a).
ואנחנו י״י אלהינו ולא עזבנוהו – רוצה לומר: ואמנם אנחנו הנה י״י הוא אלהינו ולא עזבנוהו.
והלוים במלאכת – רוצה לומר: לעבוד עבודתם בשיר ובכלי ובפה להודות לי״י כי טוב כי לעולם חסדו.
במלאכת – מ״מ רפה ונפל ג״כ הגעיא מהבי״ת רד״ק בפי׳ ומכלול דף נ״א ור׳ יונה בספר הרקמה.
ואנחנו – אבל אנחנו ה׳ הוא אלהינו.
בני אהרן – המה בני אהרן.
במלאכת – המה במלאכתם המוטל עליהם לשורר בבית ה׳.
ואנחנו – אם מצד הנעבד, ה׳ הוא אלהינו – ואם מצד העובדים, וכהנים משרתים וכו׳ והלוים במלאכת – ר״ל שוערים ומשוררים. ואם מצד העבודה.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(יא) וּמַקְטִרִ֣ים לַיהֹוָ֡הי״י֡ עֹל֣וֹת בַּבֹּֽקֶר⁠־בַּבֹּ֣קֶר וּבָעֶֽרֶב⁠־בָּעֶ֣רֶב וּקְטֹֽרֶת⁠־סַמִּים֩ וּמַעֲרֶ֨כֶת לֶ֜חֶם עַל⁠־הַשֻּׁלְחָ֣ן הַטָּה֗וֹר וּמְנוֹרַ֨ת הַזָּהָ֤ב וְנֵרֹתֶ֙יהָ֙ לְבָעֵר֙ בָּעֶ֣רֶב בָּעֶ֔רֶב כִּֽי⁠־שֹׁמְרִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת⁠־מִשְׁמֶ֖רֶת יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַתֶּ֖ם עֲזַבְתֶּ֥ם אֹתֽוֹ׃
and they burn to Hashem every morning and every evening burnt-offerings and sweet incense; the showbread also set they in order upon the pure table; and the candlestick of gold with its lamps, to burn every evening; for we keep the charge of Hashem our God; but you have forsaken Him.
תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
וּמַסְקִין קְטוֹרֶת בּוּסְמִין קֳדָם יְיָ בִּצְפַר בִּצְפַר וּבִרְמַשׁ בִּרְמַשׁ וּקְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא וְסִדוּר לַחְמָא עַל פָּתוֹרָא דְכֵי וּמְנוֹרְתָּא דְדַהֲבָא וּבוּצִינָהָא לְאַדְלָקָא בִּרְמַשׁ בִּרְמַשׁ אֲרוּם נָטְרִין אֲנַחְנָא יַת מַטְרַת מֵימְרָא דַייָ אֱלָהָנָא וְאַתּוּן שְׁבַקְתּוּן יַת דַחַלְתֵּיהּ.
ומערכת – ענין סדור.
ונרותיה – כעין בזיכין והשמן והפתילה נתון בהם.
לבער – להדליק כמו ובער עליה הכהן (ויקרא ו׳:ה׳).
ומקטירים – הוא חוזר על בני אהרן.
בבקר בבקר – ר״ל בכל בוקר.
ומערכת – ועורכים מערכת לחם הפנים.
ומנורת וכו׳ – ר״ל וזהירים הם בדבר המנורה לבער את הנרות בכל ערב.
ומקטירים לה׳ עולות וכו׳. הכל כפי מצות התורה, וזה לראיה כי שומרים את משמרת ה׳ – כפי דיני הקרבנות שבתורה, ומזה ג״כ האות כי אתם עזבתם אותו:
תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יב) וְהִנֵּה֩ עִמָּ֨נוּ בָרֹ֜אשׁ הָאֱלֹהִ֧ים ׀ וְכֹהֲנָ֛יו וַחֲצֹצְר֥וֹת הַתְּרוּעָ֖ה לְהָרִ֣יעַ עֲלֵיכֶ֑ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אַל⁠־תִּלָּ֥חֲמ֛וּ עִם⁠־יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵֽי⁠־אֲבֹתֵיכֶ֖ם כִּי⁠־לֹ֥א תַצְלִֽיחוּ׃
And, behold, God is with us at our head, and His priests with the trumpets of alarm to sound an alarm against you. O children of Israel, fight not against Hashem, the God of your fathers; for you shall not prosper.⁠"
תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
וְהָא עִמָנָא בְּרֵישָׁא יְיָ וְכַהֲנוֹהִי וַחֲצצְרוֹת יַבָּבָא לְיַבָּבָא עֲלֵיכוֹן בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא תְנִיחוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דַאֲבָהַתְכוֹן אֲרוּם לָא תִצְלְחוּן.
אל תלחמו – ג׳ בטעם מאריך ותברא במלה חדא ומלך ביניהון וסימן ותעלו על שפת (יחזקאל ל״ו). אל תלחמו עם ה׳. וידרש יחזקיהו על הכהנים (דברי הימים ב ל״א).
בראש – ללכת בראש המלחמה.
להריע עליכם – להעלות זכרונינו לטובה כמ״ש וכי תבואו מלחמה וכו׳ והרעותם וכו׳ ונזכרתם וכו׳ (במדבר י׳:ט׳).
והנה – לפ״ז השלשה דברים אלה הם הולכים עמנו בראש, א] האלהים – ב] וכהניו העובדים, ג] וחצוצרות שבם אנו מריעים בעת העבודה, ובשלשת אלה נריע עליכם תרועת נצחון, ומלחמתכם היא נגד ה׳ ולא תצליחו.
תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(יג) וְיָרׇבְעָ֗ם הֵסֵב֙ אֶת⁠־הַמַּאְרָ֔ב לָב֖וֹא מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּֽהְיוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְהַמַּאְרָ֖ב מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃
But Jeroboam caused an ambush to come about behind them; so they were before Judah, and the ambush was behind them.
תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודעודהכל
וְיָרָבְעָם אַסְחַר יַת כְּמָנָא לְמֵיתֵי מִן בַּתְרֵיהוֹן וַהֲווֹ לְאַפֵּי דְבֵית יְהוּדָה וּכְמָנָא מִן בַּתְרֵיהוֹן.
את המארב וגו׳ והמארב מאחריהם – בס״ס האל״ף בשו״א לבדו כמ״ש ביהושע ח׳ ותילים י׳.
הסב – הסתיר אנשים במארב וסיבב אנשי המארב לבוא מאחרי בני יהודה.
ויהיו – ירבעם והעם אשר עמו.
תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודהכל
 
(יד) וַיִּפְנ֣וּ יְהוּדָ֗ה וְהִנֵּ֨ה לָהֶ֤ם הַמִּלְחָמָה֙ פָּנִ֣ים וְאָח֔וֹר וַֽיִּצְעֲק֖וּ לַיהֹוָ֑הי״י֑ וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים [מַחְצְרִ֖ים] (מחצצרים) בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃
And when Judah looked back, behold, the battle was before and behind them; and they cried to Hashem, and the priests sounded with the trumpets.
תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
וְאִסְתְּכִיוּ דְבֵית יְהוּדָה וְהָא לְהוֹן קְרָבָא מִן קֳדָמֵיהוֹן וּמִן בַּתְרֵיהוֹן וְקַבִּילוּ קֳדָם יְיָ וְכַהֲנַיָא מְחַצְרִין בַּחֲצצְרָתָא.
מחצצרים – יתיר צד״י ועיין לעיל סימן ה׳.
המלחמה – אנשי המלחמה.
מחצרים – היו תוקעים בחצוצרות ולתוספת ביאור אמר בחצוצרות.
ויצעקו – הוא הג׳ דברים שחשב בפי״ב, א] לה׳, ב] הכהנים – ג] חצוצרות התרועה – ובזה ויריעו איש יהודה וינצחו בכח ה׳.
תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(טו) וַיָּרִ֖יעוּ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֑ה וַיְהִ֗י בְּהָרִ֙יעַ֙ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֗ים נָגַ֤ף אֶת⁠־יָֽרׇבְעָם֙ וְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֥י אֲבִיָּ֖ה וִיהוּדָֽה׃
Then the men of Judah gave a shout; and as the men of Judah shouted, it came to pass, that God smote Jeroboam and all Israel before Abijah and Judah.
תרגום כתוביםמצודת דודעודהכל
וְיַבִּיבוּ אֱנָשׁ יְהוּדָה וַהֲוָה כַד יַבִּיבוּ אֱנָשׁ יְהוּדָה וּמֵימְרָא דַייָ תַּבַּר (ס״א תַּכְרִית) יַת יְרָבְעָם וְכֻלְהוֹן יִשְרָאֵל קֳדָם אֲבִיָה וּבֵית יְהוּדָה.
ויריעו – תרועת נצחון כי בטחו בה׳ שינצחו המלחמה.
נגף – הכה והחליש.
תרגום כתוביםמצודת דודהכל
 
(טז) וַיָּנ֥וּסוּ בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל מִפְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיִּתְּנֵ֥ם אֱלֹהִ֖ים בְּיָדָֽם׃
And the children of Israel fled before Judah; and God delivered them into their hand.
תרגום כתוביםמלבי״םעודהכל
וְאַפָּכוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל מִן קֳדָם דְבֵית יְהוּדָה וּמְסָרִנוּן יְיָ בִּידֵיהוֹן.
ויתנם – אחר הניסה נתנם ה׳ שנית בידם עד שהכו מהם ה׳ מאות אלף.
תרגום כתוביםמלבי״םהכל
 
(יז) וַיַּכּ֥וּ בָהֶ֛ם אֲבִיָּ֥ה וְעַמּ֖וֹ מַכָּ֣ה רַבָּ֑ה וַיִּפְּל֤וּ חֲלָלִים֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל חֲמֵשׁ⁠־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִ֥ישׁ בָּחֽוּר׃
And Abijah and his people slew them with a great slaughter; and there fell down slain of Israel five hundred thousand chosen men.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירד״קעודהכל
וּמְחוֹ בְּהוֹן אֲבִיָה וְעַמֵיהּ מְחָתָא רַבְּתָא וּנְפָלוּ קְטִילִין בְּחַרְבָּא מִדְבֵית יִשְרָאֵל חֲמֵשׁ מְאָה אַלְפִין גְבַר עוּלַיִם.
ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה – מה מכה רבה, רבי אבא בר כהנא אמר שהעביר צורת פניהם של ישראל כמה ד״א הכרת פניהם ענתה בם וגו׳ וכו׳ (כתוב במלכים א׳ ברמז ר״ו).
1ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה – לפי הפשט 2פרושו לפניו – ויפלו חללים מישראל חמש מאות אלף איש. ויש בו דרש (ירושלמי יבמות פ״ב:): 3למה אמ׳ ״מכה רבה״? כלומ׳: יותר על הריגתם, שלא יהיו נשותיהם ראויות להנשא. אמרו: אמ׳ ר׳ אבא בר כהנא: שהעביר הכרת פניהם מהם; 4הה״ד ״הכרת פניהם ענתה בם״ (ישעיהו ג׳:ט׳)5זה החוטם. ר׳ אמי אמ׳: שהושיב עליהם שומרים שלשה ימים עד שנתקלקלה צורתן; 6הה״ד ״עצמו לי אלמנותיו מחול ימים״ (ירמיהו ט״ו:ח׳).
1. ויכו בהם אביה וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
2. פרושו לפניו. אין הכוונה ״לפניו״ בניגוד ל״לאחריו״, כי ה״פרוש״ של אותה ״מכה רבה״ – נפילת החללים – באמת מופיע אחרי כן.
3. -למה אמ׳...ראויות להנשא. דבריו אלה של רד״ק הם ביאורו את כוונת המדרש. על ענין זה בספרות רז״ל עיינו בהערות לבראשית רבה מהדורת טהעאדער-אלבק ע׳ 735-736.
4. הה״ד ״הכרת פניהם ענתה בם״. על אותו פסוק מפרש רד״ק: ״בפניהם יוכל אדם להכיר שהם רעים״. באופן דומה, כוונת המדרש היא שמהפנים של אותם חללים ניתן לראות את רשעותם של אלה שעיוותו אותן.
5. זה החוטם. אי אפשר לזהות את המת אם נהרס החוטם שלו (משנה יבמות ט״ז:ג׳) כי אין בכך ״הכרת פנים״; ובכן אין להתיר לאלמנה להינשא.
6. הה״ד ״עצמו לי אלמנותיו מחול ימים״. דורש עיון מהו היחס בין פסוק זה לדברי רבי אמי דווקא (מלשון המדרש בבראשית רבה ס״ה:כ׳ אכן נשמע שהוא מתייחס לענין הכללי של עיגון הנשים). ב״קרבן העדה״ על הירושלמי מבואר שרבי אמי דורש ״יַמים״ כמו ״יָמים״, והכוונה היא לתקופה של שלשה ימים אשר בה שמרו על החללים; וראו שם איך שהוא דוחק לפרש את המילה ״חול״.
Abijah and his army inflicted a severe defeat on them. According to the plain sense, this is elaborated by what follows it: five hundred thousand men of Israel fell slain. But there is the following midrashic interpretation (y. Yevamot 82b): “Why does the text say ‘a severe defeat’? It means: Beyond killing them, [Abijah’s army saw to it] that their wives would be unable to marry.” They say: “Rabbi Abba son of Kahana says: They mutilated their faces beyond recognition. It is in connection with this that it says, ‘The extent to which their faces are recognizable (hakarat penehem) accuses them’ (Isa 3:9), referring to the nose. Rabbi Ammi says: He positioned guards over them for three days until they lost their form. It is in connection with this that it says, ‘To my chagrin, their widows have outnumbered the sand of the seas’ (Jeremiah 15:8).”
תרגום כתוביםילקוט שמעונירד״קהכל
 
(יח) וַיִּכָּנְע֥וּ בְנֵי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וַיֶּֽאֶמְצוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה כִּ֣י נִשְׁעֲנ֔וּ עַל⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃
Thus the children of Israel were subdued at that time, and the children of Judah prevailed, because they relied upon Hashem, the God of their fathers.
תרגום כתוביםמלבי״םעודהכל
וְאִתְּבָרוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּעִדָנָא הַהִיא וְאִתַּקְפוּ בְּנֵי יְהוּדָה אֲרוּם אִסְתְּמִיכוּ עַל מֵימְרָא דַייָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתְהוֹן.
ויכנעו, ויאמצו – באר שלא בחיל ולא בכח נצחו, רק שישראל נכנעו, ויהודה אמצו לבם ע״י המשענת החזק שנשענו בה׳.
תרגום כתוביםמלבי״םהכל
 
(יט) וַיִּרְדֹּ֣ף אֲבִיָּה֮ אַחֲרֵ֣י יָרׇבְעָם֒ וַיִּלְכֹּ֤ד מִמֶּ֙נּוּ֙ עָרִ֔ים אֶת⁠־בֵּֽית⁠־אֵל֙ וְאֶת⁠־בְּנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת⁠־יְשָׁנָ֖ה וְאֶת⁠־בְּנוֹתֶ֑יהָ וְאֶת⁠־[עֶפְרַ֖יִן] (עפרון) וּבְנֹתֶֽיהָ׃
And Abijah pursued after Jeroboam, and took cities from him, Bethel with its towns, and Jeshanah with its towns, and Ephrain with its towns.
תרגום כתוביםמנחת שימצודת ציוןעודהכל
וּרְדַף אֲבִיָה בָּתַר יָרָבְעָם וּכְבַשׁ מִנֵיהּ קִרְוִין בֵּית אֵל וְיַת כַּפְרָנָהָא וְיַת יְשָׁנָה וְיַת כַּפְרָנָהָא וְיַת עֶפְרוֹן וְכַפְרָנָהָא.
ואת עפרון ובנתיה – עפרין ק׳.
בנותיה – הכפרים הסמוכים לה.
תרגום כתוביםמנחת שימצודת ציוןהכל
 
(כ) וְלֹֽא⁠־עָצַ֧ר כֹּֽחַ⁠־יָרׇבְעָ֛ם ע֖וֹד בִּימֵ֣י אֲבִיָּ֑הוּ וַיִּגְּפֵ֥הוּ יְהֹוָ֖הי״י֖ וַיָּמֹֽת׃
And Jeroboam did not recover strength again in the days of Abijah; and Hashem smote him, and he died.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
וְלָא הֲוָה חֵילָא בְּיָרָבְעָם תּוּב בְּיוֹמֵי אֲבִיָהוּ וְתַבְרֵיהּ יְיָ וּמִית.
ולא עצר וכו׳ – מפני מה מת אביה במגפה, מפני שהוכיח את ישראל שהיו עובדים א העגליםב, והוא לכד ביתאל מן ירבעם מקום שהיו שם העגליםג ולא ביערן (סדר עולם פרק ט״ז; בראשית רבה ס״ה:כ׳), וכל מי שיש בידו לבער עבודה זרהד ואינו מבערה מעלה עליו הכתובה כאילו הוא עובדהו, ראה מה הוא אומר ביהוא: לכה נא אתי וראה בקנאתי לה׳ (מלכים ב י׳:ט״ז) וישמד יהוא את הבעל מישראל (מלכים ב י׳:כ״ח), ואומר: רק חטאי ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל (שם כ״ט) וכי עלתז על דעתםח שהיהט עובד עבודה זרה, אלא מפני שכתב ירבעם על העגלים כל מי שיבערםי לא יהיה לו חלק במלכות ישראל, וחס על כבודו יותר מכבודו של הקב״היא ולא ביטל אותם עגליםיב, לכך נכתב עליו שעבדם, וכן באביה.
א. בכ״י מינכן 5 נוסף: ״את הבעלים ואת״
ב. בכ״י רוסטוק 32: ״לעגלים
ג. בכ״י רוסטוק 32: ״העגלים שם״
ד. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32: ״שיש בידו ע״ז״, בכ״י מינכן 5: ״שיש ע״ז בידו״
ה. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״מעלה עליו הכתוב״
ו. כך בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5, מוסקבה 853. במהד׳ קירכהיים: ״עבדה״
ז. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32 (במקום ״וכי עלת״): ״וכו׳ עלה״, בכ״י מינכן 5: ״וכי תעלה״
ח. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י מינכן 5: ״דעתנו״
ט. כך בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5: ״שיהוא״
י. כך בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5: ״שלא יעבד״
יא. כך במהד׳ קירכהיים, וכעי״ז בכ״י מוסקבה 853 (״מכבוד הקב״ה״). ובכ״י מינכן 5: ״מכבוד שמים״
יב. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י מינכן 5: ״את העגלים״. ובכ״י רוסטוק 32 חסר ״ולא.. עגלים״
ולא עצר כח וגו׳ ויגפהו י״י – לירבעם.
וימת – לא שמת מיד אלא הולך וחסר בעבור המלחמות.
ובב״ר (בראשית רבה ל׳:כ״ג) מפורש: ויגפהו י״י – לאביה.
And Jeroboam could muster no more strength, etc., and the Lord smote him i.e., Jeroboam.
and he died He did not die immediately, but continuously deteriorated because of the wars, and in Genesis Rabbah (65:20), it is explained that the Lord smote Abijah.
ויגפהו יי׳ וימת1לא שמת בימי אביה. שהרי אביה לא מלך אלא שלש שנים (לעיל פס׳ ב), ומלך בשנת שמנה עשרה לירבעם (שם פס׳ א), ואסא בנו מלך בשנת עשרים לירבעם (מלכים א ט״ו:ט׳) – נמצא כשמלך אסא עדין חי ירבעם. ועוד חיה משמלך אסא שתי שנים, כי עשרים ושתים שנה מלך ירבעם (מלכים א י״ד:כ׳). אלא פרושו: ויגפהו יי׳ במלחמותיו, כמו שכ׳ ״והאלהים נגף את ירבעם וכל ישר׳ לפני אביה״ (לעיל פס׳ טו), ״וימת״, כלומ׳: מת לו בזאת השפלות, 2שלא עצר כח עוד 3משמלך אביה. 4ובבראשית רבה (ס״ה:כ׳) ובסדר עולם (סע״ר טז) מפרש ״ויגפהו״ על אביה, ומפרש: בעון שלקח בית אל (לעיל פס׳ יט) 5ולא בער ע״ז ממנו – שמצא שם אחד מן העגלים. 6ועוד יש בו דרש (ירושלמי יבמות פ״ב:), 7והוא רחוק: ״ויגפהו יי׳⁠ ⁠⁠״ – את סבור שהוא ירבעם? אינו אלא אביה! ולמה נגף? על שבזה לירבעם ברבים; הה״ד ״ועמכם עגלי זהב״ (לעיל פס׳ ח).
1. לא שמת בימי אביה וכו׳. השוו המיוחס לרש״י.
2. שלא עצר כח. עיינו להלן י״ד:י׳ ובהערות.
3. משמלך אביה. אין הכוונה לתחילת מלכות אביה ממש, כי הוגף ירבעם במלחמה רק אחרי שאביה מלך ונלחם בו.
4. ובבראשית רבה ובסדר עולם וכו׳. על ענין זה במדרשי רז״ל עיינו בהערות לבראשית רבה מהדורת טהעאדאר-אלבק ע׳ 736-737, ולסדר עולם מהדורת מיליקובסקי. והשוו המיוחס לתלמיד רס״ג. וכן מצטט המיוחס לרש״י מבראשית רבה.
5. ולא בער ע״ז ממנו וכו׳. במלכים א י״ב:כ״ח-כ״ט נמצא שירבעם שם בבית אל את אחד העגלים שעשה.
6. ועוד יש בו דרש וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוסף באותו זמן שהוסף הציטוט מאותה פיסקה בירושלמי שבדיבור הקודם.
7. והוא רחוק וכו׳. פירוש זה הוא ״רחוק״ מחמת שלא נמצא באותו פסוק לעיל שאביה היה אחד מהמדברים. יתירה מזו, אין סיבה להקפיד על מה שטען על העגלים שעשה ירבעם, בייחוד כשהטענה היתה תגובה לאנשים שהשתתפו במרד שלו.
The Lord inflicted harm upon him and he died. It is not that [Jeroboam] died in the days of Abijah. For Abijah, who became king in the eighteenth year of Jeroboam (v. 1), reigned for just three years (v. 2), at which point, in the twentieth year of Jeroboam, his son Asa became king (1 Kings 15:9). So it emerges that when Asa became king, Jeroboam was still alive. He even lived for two years after Asa became king, for Jeroboam reigned for twenty-two years (1 Kings 14:20). The text means, rather, that the Lord inflicted harm upon him in his battles—as it says, “God inflicted harm upon Jeroboam and all Israel before Abijah” (v. 15)—“and he died,” meaning that he died in that lowly state, unable to muster any more strength from the time that Abijah reigned. But in Genesis Rabbah (65:20) and in Seder Olam (16), [the phrase] “inflicted harm upon him” is interpreted to refer to Abijah; and it is explained that this was for the sin of conquering Bethel (v. 19) without purging it of idolatrous entities—for he had found one of the calves there. There is another midrashic interpretation (y. Yevamot 82b) that is improbable: “‘The Lord inflicted harm upon him’—you think this means Jeroboam? No—it means Abijah! And why was he harmed? Because he shamed Jeroboam publicly, as it says, ‘and you possess golden calves’ (v. 8).”
ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו – רוצה לומר: כי לא השאיר לעצמו עוד ירבעם כח להלחם עם אביה כי מתו רב גבוריו.
ויגפהו י״י וימות – הנה ידענו כי חיה שתי שנים אחרי אביה ולזה יהיה הרצון בזה כי מרב מצוקתו בהחלשו ואפיסת כחו מת קודם עתו כמו שאמר בנבל ויגוף י״י את נבל וימות (שמואל א כ״ה:ל״ח).
עצר – ענין עכבה.
ולא עצר כח – לא היה יכול להתחזק עוד בימי אביה.
וימת – ר״ל היה מנוגף ומוכנע עד כי מת בימי אסא בנו.
ויגפהו – פי׳ חז״ל שנגף לאביה מפני שלא בטל העגל שבבית אל, ועוד טעמים. אבל לפי הפשט מורה שמוסב על ירבעם, שלא עצר כח עוד ונעשה חולה מאז. הגם שחי עוד שנה אחרי אביה, היה מנוגף במחלה רעה. ואביה התחזק ונשא עוד נשים עד שכל נשיו היו ארבע עשרה, ועז״א תחלה (י״א:כ״ג) וישאל המון נשים, לפי׳ השני שם.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(כא) וַיִּתְחַזֵּ֣ק אֲבִיָּ֔הוּ וַיִּ֨שָּׂא⁠־ל֔וֹ נָשִׁ֖ים אַרְבַּ֣ע עֶשְׂרֵ֑ה וַיּ֗וֹלֶד עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ בָּנִ֔ים וְשֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה בָּנֽוֹת׃
But Abijah grew mighty, and took to himself fourteen wives, and fathered twenty-two sons, and sixteen daughters.
תרגום כתוביםמצודת דודעודהכל
וְאִתַּקַף אֲבִיָהוּ וּנְסִיב לֵיהּ נְשִׁין אַרְבֵּיסְרֵי וְאוֹלִיד עֶשְרִין וּתְרֵין בְּנִין וְשִׁתְּסְרֵי בְּנָן.
ויתחזק – וכאשר התחזק במלוכה נשא לו נשים וכו׳.
תרגום כתוביםמצודת דודהכל
 
(כב) וְיֶ֙תֶר֙ דִּבְרֵ֣י אֲבִיָּ֔ה וּדְרָכָ֖יו וּדְבָרָ֑יו כְּתוּבִ֕ים בְּמִדְרַ֖שׁ הַנָּבִ֥יא עִדּֽוֹ׃
And the rest of the acts of Abijah, and his ways, and his sayings, are written in the commentary of the prophet Iddo.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
(כב-כג) מות אביה * – מלכים א ט״ו:ז׳-ח׳
וּשְׁאָר פִּתְגָמֵי אֲבִיָה וְאָרְחָתֵיהּ וּפִתְגָמוֹי כְּתִיבִין בְּמִדְרָשֵׁיהּ דִנְבִיָא עִדוֹ.
במדרש הנביא עדו – נקרא ספרו ״מדרש״ 1לפי שהיה נדרש תמיד לראות שם עניני המלכים.
1. לפי שהיה נדרש וכו׳. השוו ספר השרשים ערך ״דרש״, ועיינו להלן כ״ד:כ״ז ובהערות.
In the midrash of the prophet Iddo. His book was called a midrash because it was regularly nidrash (=sought out) for the purpose of looking up matters pertaining to the kings.
במדרש – בספר מדרש של הנביא עדו ונקראה כן ע״ש שבה היה נדרש ספור עניני המלכים.
דברי אביה – במלכים אמר שדברי אביה וכל אשר עשה כתובים בספר דברי הימים, ר״ל מלחמותיו, ועזרא יאמר שדרכיו ודבריו כתובים במדרש עדו, שהוא ספר אחר.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םהכל
 
(כג) וַיִּשְׁכַּ֨ב אֲבִיָּ֜ה עִם⁠־אֲבֹתָ֗יו וַיִּקְבְּר֤וּ אֹתוֹ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וַיִּמְלֹ֛ךְ אָסָ֥א בְנ֖וֹ תַּחְתָּ֑יו בְּיָמָ֛יו שָׁקְטָ֥ה הָאָ֖רֶץ עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃
So Abijah slept with his fathers, and they buried him in the city of David, and Asa his son reigned in his stead; in his days the land was quiet ten years.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כב]

וּשְׁכִיב אֲבִיָה עִם אֲבָהָתוֹי וּקְבָרוּ יָתֵיהּ בְּקַרְתָּא דְדָוִד וּמְלַךְ אָסָא בְּרֵיהּ בְּאַתְרוֹי בְּיוֹמוֹי שְׁדוֹכַת אַרְעָא דְיִשְרָאֵל עֵשַרְתֵּי שְׁנִין.
בימיו שקטה הארץ עשר שנים – רוצה לומר: ששקטה ארץ יהודה ובנימין מכל מלחמה כמו שבארנו זה בספר מלכים הנה זה באור מה שהגבלנו באורו מזה הספר בזה המקום שלא בארנוהו בספר מלכים.
שקטה הארץ – נחה מן המלחמה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת דודהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

דברי הימים ב יג – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, מקבילות במקרא דברי הימים ב יג, תרגום כתובים דברי הימים ב יג, ילקוט שמעוני דברי הימים ב יג, מיוחס לתלמיד רס"ג דברי הימים ב יג – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) המבוססת על מהדורת קירכהיים, ובתוספת תיקונים והערות מאת עזריאל רוזנשטרק, ר׳ יהודה אבן בלעם דברי הימים ב יג, מיוחס לרש"י דברי הימים ב יג, רד"ק דברי הימים ב יגמהדורת פרופ' יצחק ברגר (ניו יורק, תשס"ג, תשע"ו), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר), ר"י אבן כספי דברי הימים ב יג, רלב"ג דברי הימים ב יג, מנחת שי דברי הימים ב יג, מצודת ציון דברי הימים ב יג, מצודת דוד דברי הימים ב יג, מלבי"ם דברי הימים ב יג

Divrei HaYamim II 13, Biblical Parallels Divrei HaYamim II 13, Targum Ketuvim Divrei HaYamim II 13, Yalkut Shimoni Divrei HaYamim II 13, Attributed to Student of R. Saadia Gaon Divrei HaYamim II 13, R. Yehuda ibn Balaam Divrei HaYamim II 13, Attributed to Rashi Divrei HaYamim II 13 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (London, 1952) (CC BY 3.0), Radak Divrei HaYamim II 13 – Translation by Professor Yitzhak Berger (all rights reserved), with his gracious permission, R. Yosef ibn Kaspi Divrei HaYamim II 13, Ralbag Divrei HaYamim II 13, Minchat Shai Divrei HaYamim II 13, Metzudat Zion Divrei HaYamim II 13, Metzudat David Divrei HaYamim II 13, Malbim Divrei HaYamim II 13

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×