×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וּבִ֨נְיָמִ֔ן הוֹלִ֖יד אֶת⁠־בֶּ֣לַע בְּכֹר֑וֹ אַשְׁבֵּל֙ הַשֵּׁנִ֔י וְאַחְרַ֖ח הַשְּׁלִישִֽׁי׃
And Benjamin fathered Bela his first-born, Ashbel the second, and Aharah the third;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
וּבִנְיָמִין אוֹלִיד יַת בֶּלַע בּוּכְרֵיהּ אַשְׁבֵּל תִּנְיָן אַחֲרַח תְּלִיתָאֵי.
ובנימן הוליד את בלע בכורו – ייחסו למעלה (דברי הימים א ז׳:ו׳) עם ג׳ בניו ולא הזכיר השנים לפי שהשלשה שהזכיר למעלה הרבו בנים הרבה והשנים לא הרבו, ושנה היחס לכאן עבור להביא ייחוסו של שאול שהוא מבנימן.
ובנימין הוליד את בלע בכורו – כבר יחסו (דברי הימים א ז׳:ו׳) ולפי שרצה ליחס עד שאול המלך מתחיל ליחס מבנימן ושמות אחרים קוראם כאן וכל היחס למפרע והרוצה לדקדק רוב ערי הלוים ומגרשיהם האמורים כאן למפרע הן ביהושע כי עזרא ספרים מצא.
And Benjamin begot Bela his firstborn He already traced his genealogy (above 7:6-11), but since he wished to trace his genealogy until Saul, he commences to trace it from Benjamin. We read other names here and the entire genealogy above, and whoever wishes to study with exactitude the majority of the Levitic cities and the open land around them – they are in Joshua, because Ezra found various books.
ובנימין הוליד את בלע בכרו אשבל השני1אמ׳ ״אשבל השני״, ולא היה אלא שלישי, כי בני בנימין בלע ובכר ואשבל (בראשית מ״ו:כ״א), וכן אמ׳ למעלה ״בלע ובכר״ (ז׳:ו׳); אלא לפי שלא זכר בכר אמר ״אשבל השני״. ולא זכר בכר הנה כמו שלא זכרו גם כן בסדר פנחס, אלא: ״לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי״ (במדבר כ״ו:ל״ח). 2ובסדר ויגש זכר עשרה בנים לבנימן (בראשית מ״ו:כ״א), ובסדר פנחס לא זכר כי אם חמשה (במדבר כ״ו:ל״ח-ל״ט)! אולי הם ראשי המשפחות לבנימן; 3לפיכך לא זכר הנה גם כן בכר, אע״פ שזכר אותו בספור הראשון. ובסדר ויגש (שם) גם כן זכר ארד ונעמן בבני בנימן, ובסדר פנחס (שם פס׳ מ) זכרם בבני בלע! ואפשר כי בסדר ויגש זכר בני בנים עם הבנים; או מה שזכר בסדר פנחס ״ויהיו בני בלע ארד ונעמן״ (שם)4שקרא בלע שם בניו כשם אחיו. 5גם שנה זכר השמות בסדר פנחס ממה שזכרם בסדר ויגש, כמו שעשה בספר הזה, 6ובזולתו בהרבה מקומות כמו שכתבנו (דברי הימים א ו׳:י״ח). 7ורבותי׳ ז״ל אמרו (במדבר רבה כ״א:ח׳) כי אותם משפחות שחסרו בסדר פנחס כלו במדבר בדבר בלעם; ומה יאמרו בבכר שלא נזכר בסדר פנחס, ונזכר בזה הספר למעלה (ז׳:ח׳-ט׳) הוא ומשפחתו ומספרם שהיו בימי דוד?.
1. אמ׳ ״אשבל השני״ וכו׳. ראו החילופים. ממה שחסר כל משפט זה בכת״י פריס אין להסיק בוודאות שהוא מתוספותיו של רד״ק (כמו זו שנציין בהערה הבאה), כי יתכן שהוחסר מחמת טעות-הדומות.
2. ובסדר ויגש זכר וכו׳. בכת״י פריס חסר מכאן עד ״בספור הראשון״, ושוב יתכן דהיינו מחמת טעות-הדומות.
3. לפיכך לא זכר הנה גם כן בכר. ר״ל: דילג עליו כי לא היה ראש משפחה.
4. שקרא בלע שם בניו כשם אחיו. כבר נמצא בראב״ע (בראשית מ״ו:כ״א) שנעמן אחד היה בנו של בנימין ונעמן אחר היה בן בנו.
5. גם שנה זכר השמות וכו׳. ראו המיוחס לרש״י כאן אודות ״ג׳ ספרים מצא״. המיוחס לרש״י מתייחס להבדלים בין שמות בני בנימין ברשימה זו לבין שמות בניו הנזכרים לעיל ז׳:ו׳ ואילך; אך לא ברור אם הוא היה מיישם כלל זה להבדלים בין שמות הנזכרים בשני מקומות בתורה, כמו אותם שמתייחס להם רד״ק כאן. וראו דבריו של המיוחס לתלמיד רס״ג לעיל ז׳:ו׳.
6. ובזולתו בהרבה מקומות. נראה שהכוונה היא: בהרבה מקומות בספר זה נוסף על הדוגמה שלפנינו.
7. ורבותי׳ ז״ל אמרו וכו׳. הלשון ״דבר בלעם״ מבוססת על במדבר ל״א:ט״ז. ראו במקביל תנחומא פנחס ה, ומה שמקשה רש״י (במדבר כ״ו:י״ג) על מדרש זה ממה שנראה שכל אלה שמתו היו משבט שמעון, ושלא מתו אז משבט בנימן כלל (והשוו תנחומא ויחי י, ורד״ק לבראשית מ״ט:ז׳ ד״ה ״אחלקם ביעקב״). מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
Benjamin begot Bela his first-born, Ashbel the second. The text says “Ashbel the second” when he was really the third; for the sons of Benjamin were Bela, Becher, and Ashbel (Genesis 46:21). Indeed, above it does say “Bela, Becher” (7:6). But because it does not mention Becher [here], it says “Ashbel the second.” It does not mention Becher here much as it does not mention him in parashat Pineḥas—just: “Of Bela, the clan of the Belaites; of Ashbel, the clan of the Ashbelites” (Numbers 26:38). Now in parashat Vayyiggash (Genesis 46:21) the text lists ten sons for Benjamin, whereas in Pineḥas (Numbers 26:38–39) it only lists five! Perhaps these five were the clan chiefs for Benjamin. That would also be why it does not list Becher here even though it lists him in the first account. Also, in Vayyiggash (Genesis 46:21) the text lists Ard and Naaman among the sons of Benjamin, whereas in Pineḥas (Numbers 26:40) it lists them among the sons of Bela! Perhaps in Vayyiggash it includes grandsons with sons. Alternatively, it says “The sons of Bela were Ard and Naaman” because Bela named his sons for his brothers. In Pineḥas, the text also presents the names differently from the way it presents them in Vayyiggash, as this book does [here] and in many places besides it, as we have written (1 Chronicles 6:18). But our Sages, of blessed memory (Numbers Rabbah 21:8), say that those families missing in Pineḥas perished in the wilderness in the affair of Balaam. What will they say, though, concerning Becher, who is not mentioned in Pineḥas but is mentioned above in this book (7:8–9)—himself, his family, and the numbers they reached in the time of David?
ובנימין הוליד את בלע בכורו – הנה במה שקדם זכר משפחות בני בנימין אשר התיחשו בימי דוד ולא היו כי אם לבלע ובכר וידיעאל וידמה כי ידיעאל הוא אשבל והנה בדבר פילגש בגבעה מתו מהם משפחות רבות ואולם בזה המקום הזכיר כל המשפחות. וידמה כי אחרת שהיה השלישי הוא הנקרא אחירם בפרשת פנחס.
ובנימין – חזר להזכיר את בנימין לייחס אחריו שאול המלך.
אשבל – למעלה חשב אחרים וכן יש הרבה שינוים בין זה לזה וכן דרך הספר מה שחיסר כאן גלה במקום אחר ואולם יש דרש בכל זה כמ״ש רז״ל לא ניתן ספר ד״ה אלא להדרש.
ואחרח – הוא אחירם.
ובנימין הוליד – בתורה חושב בני בנימין שהיו ראשי משפחות בלע אשבל אחירם שפופם חופם (כ״ה בפ׳ פנחס), ובימי עזרא שינו מקצת בתי אבות את שמם, תחת אחירם אחרח,⁠א תחת שפופםב נוחה, ותחת חופם רפא (ובכר וגרא וראש שבפ׳ ויגש נחסרו כי לא הולידו משפחות).
א. כן צ״ל. בדפוסים: ״אחרת״.
ב. כן צ״ל. בדפוסים: ״שפיפן״.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(ב) נוֹחָה֙ הָרְבִיעִ֔י וְרָפָ֖א הַחֲמִישִֽׁי׃
Nohah the fourth, and Rapha the fifth.
מקבילות במקראתרגום כתוביםאדרת אליהו לגר״אעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

נוֹחָה רְבִיעָאֵי וְרַפָא חֲמִישָׁאֵי.
נוחאא ורפא – הם מפים וחפים.
א. כן בדפוסים, וכן בכמה כ״י של המקרא. בפסוק: ״נוחה״.
מקבילות במקראתרגום כתוביםאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(ג) וַיִּהְי֥וּ בָנִ֖ים לְבָ֑לַע אַדָּ֥ר וְגֵרָ֖א וַאֲבִיהֽוּד׃
And Bela had sons, Addar, and Gera, and Abihud;
מקבילות במקראתרגום כתוביםאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַהֲווֹ בְּנִין לְבָלַע אַדָר וְגֵרָא וַאֲבִיהוּד.
לא הזכיר כאן נעמן ובתורה הזכירהו ואפשר הוא בן אביהוד בן בלע.
ויהיו בנים לבלע – בתורה נאמרו לבלע שני ראשי משפחות ארד ונעמן, והם הכתובים בפ׳ ויגש בין בני בנימין, והיו בני בניו, וכתובים פה בשם אדר ונעמן, וברבות הימים נתוספו עליהם ראשי משפחות למשפחת אדר (בן בלע) נתוספו גרא ואביהוד ואבישוע, ולמשפחת נעמן (בן בלע) נתוספו אחוח וגרא ושפופן וחורם.
מקבילות במקראתרגום כתוביםאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(ד) וַאֲבִישׁ֥וּעַ וְנַעֲמָ֖ן וַאֲחֽוֹחַ׃
and Abishua, and Naaman, and Ahoah;
מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲבִישׁוּעַ וְנַעֲמָן וַאֲחוֹחַ.
מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל
 
(ה) וְגֵרָ֥א וּשְׁפוּפָ֖ן וְחוּרָֽם׃
and Gera, and Shephuphan, and Huram.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״געודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְגֵרָא וּשְׁפוּפָם וְחוּרָם.
ושפופן וחורם – הם שפופם וחופם בפרשת פנחס.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גהכל
 
(ו) וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י אֵח֑וּדא אֵ֣לֶּה הֵ֞ם רָאשֵׁ֤י אָבוֹת֙ לְי֣וֹשְׁבֵי גֶ֔בַע וַיַּגְל֖וּם אֶל⁠־מָנָֽחַת׃
And these are the sons of Ehud — these are the heads of fathers' houses of the inhabitants of Geba, and they were carried captive to Manahath;
א. אֵח֑וּד =ל,ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-א וטברניות ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה)
• א?!=אֵה֑וּד (כתיב ה״א במקום חי״ת?); הקצה השמאלי של הגג בולט בדומה לה”א טיפוסי של הסופר)
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאִלֵין בְּנֵי אֵחוּד אִלֵין הִנוּן רֵישֵׁי אֲבָהָן דְיָתְבֵי גִבְעָתָא וְאַגְלִיאוּנוּן (ס״א וְאַגְלִינוּן) לְמָנַחַת לְאַרְעָא דְבֵית עֵשָו.
ויגלום אל מנחת – מי הגלם ומפרש אחריו בפסוק ונעמן ואחיה וגרא הוא הגלם (דברי הימים א ח׳:ז׳).
מנחת – שם מדינה כדכתיב הרואה חצי המנחות (דברי הימים א ב׳:נ״ב), וכתיב וחצי המנחתי (דברי הימים א ב׳:נ״ד).
And they exiled them to Manahath Who exiled them? He explains this in the [next] verse: And Naaman and Ahiah and Gera – he exiled them.
Manahath This is the name of a province, as it is written (above 2:52): "who ruled over half the Menuhoth,⁠" and it is written (ibid. verse 54): "and half the Manahtites.⁠"
ויגלום אל מנחת – פי׳: 1אלה ראשי האבות הגלו יושבי גבע אל מנחת; ואחר כן זוכר איזה מן הראשים שהגלם, והם נעמן ואחיה וגרא. והגלות הזה לשון טלטול, כלומ׳: הניעֻם וטלטלום ממקומם שהיה גבע אל מנחת; 2וכן ״וגם גולה אתה״ (שמואל ב ט״ו:י״ט) לשון טלטול. וכן כל לשון גלות, אלא שרובם טלטול השבי.
1. אלה ראשי האבות הגלו וכו׳. השוו לעומת המיוחס לתלמיד רס״ג, הסובר שגלות זו היא של אשור. וראו שם בדעתו על שיעור הפסוקים. לדעת המיוחס לר״י קרא כך הפירוש: ראשי האבות ליושבי גבע, שהם נעמן ואחיה הנזכרים בפסוק הבא, הוגלו אל מנחת על ידי גרא הנזכר שם (וכן שחרים הוגלה; עיינו בפסוק הבא ובהערות); וגרא הוא שהוליד את עזא ואת אחיהד. לשיטת רד״ק, קשה לשון היחיד של ״הוא הגלם״, שהרי לדעתו שלשה ראשי אבות – נעמן, אחיה וגרא – הגלו את יושבי גבע.
2. וכן ״וגם גולה אתה״ וכו׳. השוו דבריו על הפסוק בשמואל, וספר השרשים ערך ״גלה״. פסוקנו ואותו פסוק בשמואל הם דוגמאותיו לשורש ״גלה״ במשמעות טלטול אנשים שאינו טלטול שבי. אבל ראו במכלול שם עוד כמה דוגמאות לאותו שורש, בייחוד בבנין קל, שאין משמעותן טלטול אנשים דווקא.
And they transferred them (vayyaglum) to Manahath. This means: These clan chiefs transferred the inhabitants of Geba to Manahath; and after that, the text mentions which of the heads transferred them, namely Naaman, Ahijah, and Gera. The sense of this usage of glh is one of movement; that is, he made them get up and move from their place, which was Geba, to Manahath. The sense of “You are also a goleh (=an exile)” (2 Samuel 15:19) is also one of movement. It is the same for every use of glh, except that most of them refer to moving captives.
ואלה בני אחוד – ידוע כי אחוד היה בן גרא כמו שנזכר בס׳ שופטים וידמה שהוא היה מבני בלע ולזה יוחסו בניו לבלע ואמר שאלו התשעה בנים שזכר שהם בני אחוד היו ראשי האבות ליושבי גבע כי עיר גבע היתה מנחלת בני בנימין כמו שנזכר. והנה הגלו קצתם אל עיר מנחת כי גברה יד קצתם על קצתם. והנה זכר.
(ו-יג) התועלת השלשה עשר הוא להודיע כי י״י יתברך ישגיח בנרדפים. ולזה זכר שקצת בני אחוד הוציאו אחיהם מגבע והגלו אותם אל מנחת וקצת הגולי׳ הצליחו מאד בבנים (דברי הימים א ח׳:ח׳) ובנו עירו׳ והצליחו במלחמה להבריח את יושבי גת.
ויגלום – ענין הנוע ממקום למקום, ועם היא בלא שבי כמו וגם גולה אתה למקומך (שמואל ב ט״ו:י״ט).
ואלה בני אחוד – יתכן שהוא בלע והיה נקרא בב׳ השמות.
ויגלום – הראשים ההם הגלו את יושבי גבע אל מנחת.
ואלה בני אחוד – הוא אביהוד.
אלה הם ראשי אבות – היינו האמורים למעלה מאבישוע ולהלן הם בני אחוד וראשי אבות ליושבי גבע.
ויגלום – ואחר כך פירש מי הגלם, נעמן הגלם.
ואלה – ר״ל ואלה האחרונים שהם שפופן וחורם היו בני אחוד, שאיש שמו אחוד ממשפחות נעמן הוליד אותם, והם ר״ל שפופן וחורם בני אחוד היו ראשי אבות ליושבי גבע, שבעת שהיה המעשה של פלגש בגבעה היו הם הראשים שמה.
ויגלום אל מנחת – ואחר המלחמה של ישראל על גבע הגלו את הראשים שפופן וחורם אל מנחת, שם עיר או מקום, שישראל לא הניחום לגור ביניהם מפני שהם היו הראשים ולא מיחו בדבר.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(ז) וְנַעֲמָ֧ן וַאֲחִיָּ֛ה וְגֵרָ֖א ה֣וּא הֶגְלָ֑ם וְהוֹלִ֥יד אֶת⁠־עֻזָּ֖א וְאֶת⁠־אֲחִיחֻֽד׃
and Naaman, and Ahijah, and Gera were those that carried them captive — and he fathered Uzza, and Ahihud.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְנַעֲמָן וַאֲחִיָה וְגֵרָא הִנוּן אַגְלִיאוּנוּן וְאוֹלִיד יַת עֻזָה וְיַת אֲחִיחוּד.
ונעמן ואחיה וגרא הוא הגלם – פירש יהודה בן קורייש ואנשי קירוון: ונעמן בן בלע, דברי הוואי ונואש ואי איפשי בהם, ויצא יראם המגדיאלי משיטתו ופרשו שנעמן הגלה את אחיו, ודברי נואש הם ולא זז ממקומו ולא זו הדרך ולא העמיק בשרשי הדברים, אמנם לכך שנה לו לייחוס בנימן מפני שאול כאשר אמרתי ואח״כ מגלהו כאשר הגלה לכל השבטים כל שבט ושבט לפי ענינו, ועכשיו הזכיר שבט דן למעלה כאשר אמרנו: חושים בני אחר (דברי הימים א ז׳:י״ב). ומהו שאמר בני אחוד (דברי הימים א ח׳:ו׳) כמו בני אהוד (דברי הימים א ז׳:י׳), ה׳ וח׳ מתחלפים, ומגלהו עתה אחר בנימן כאשר ייחסו אחריו ולכך הוא אומר אלה בני אחוד. ופירש מר רב סעדיה גאון: על שם שהיתה נחלתם בעלת ויהוד ובני ברק (יהושע י״ט:מ״ד-מ״ה) ועל שם שהיתה נחלתם רחוקה ונסבה אל בני בנימן שהיה לשם גבע והם היו ראשים על גבע לכך הוגלו עם בני בנימין.
והגלם מלך אשור אל מנחת – אל מנה אחת וחלק אחרת, כמו וינחם בחלח ובחבור (מלכים ב י״ח:י״א). ונעמן ואחיה וגרא הוא מלך אשור הגלם, כי נחלת בני בנימן בנחלת בניא אפרים הובלעה שנאמר בחלק בנימן ובית הערבה וצמרים וביתאלב [...] וכפר העמוניג והעפני (יהושע י״ח:כ״ב-כ״ד), גבע וצמרים וביתאל בנחלת בני אפרים היו שנאמר: ויקם אביה מעל להר צמרים אשר בהר אפרים (דברי הימים ב י״ג:ד׳)ד. ולפי שהללו היו לשם אזה והוקצעו והתרחקו מן בנימן אחיהם במקצוע נחלת אפרים לכך כללו עם אפרים ושאר כל התולדה.
שחרים (דברי הימים א ח׳:ח׳) וכל בני בנימן האחרים שמזכיר בכאן ראשי אבות לתולדותם (דברי הימים א ח׳:כ״ח) ראשים לאלה, ואומר: אלה ישבו בירושלם (דברי הימים א ח׳:כ״ח) כי הם היו עם שבט יהודה עד שגלו לבבל.
ועכשיו הזכיר כל השבטים ייחוסם ותולדותם לבד משבט זבולון שלא הזכיר לא ייחוסו ולא גלותוו, אבל נפתלי גלותו לא הזכיר ייחוסו הזכיר (דברי הימים א ז׳:י״ג) ולא פירש היכן גלו זבולון ונפתלי כי לא הגלה אותם מלך אשור עם שאר השבטים לפי שהיו רחוקים מאלו והיתה נחלתם מוקצעה למזרח ימה וסוף הירדן בפאת קצות ארץ יהודה בין חרושת הגוים וקצה ארץ יהודה ובנימן, ולפי שלא פירשם לכאן פירשם למטה: וכל ישראל התיחשו (דברי הימים א ט׳:א׳) ואע״פ ששבט זבולון לא נתייחס כאן מיוחס הוא עם שאר השבטים בשמונה נביאים, ואע״פ שלא מזכיר גלות נפתלי וזבולון ולא גלו עם שאר השבטים, אמנם גלו עם בנימן ויהודה, וזה שאמר הכתוב: הגלו לבבל במעלם (דברי הימים א ט׳:א׳) וזה שאמר הנביא: כי לא מועף לאשר מוצק לה (ישעיהו ח׳:כ״ג) כלומר אין עיף ואין מוצק לאשר באו להגלות אלו השבטים, ואל תבטחו לכם כי כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי, שלא הגלם מלך אשור כי הקל ונבזה בעיניו ללכת אחר שבטים הללו זבולון ונפתלי ורחוקים היו ומופאתים למזרח גליל הים וקצות הירדן, אבל עכשיו האחרון נבוכדנצר הכביד עליהם ושלח חיילותיו דרך הים עבר הירדן גליל הגוים והגלם עם שבט יהודה ובנימן. וארץ זבולון ונפתלי לשם היתה ימה ושב הגבול אזנות תבור [...] וביהודה הירדן מזרח השמש (יהושע י״ט:ל״ד) בין חרושת הגוים וארץ יהודה וזהו דרך הים ועבר הירדן והגליל. וכן נחלת ופאת גבולם מאלון בצעננים וקדש ותבור אדמי הנקב (יהושע י״ט:ל״ג) וחרשת הגויםז.
נחזור לענין ראשון; והוליד גרא לעזא ואת אחיהודח, ואחיהוד הוליד לשחרים.
א. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״בהר״.
ב. לפנינו: ״ובית אל״.
ג. לפנינו: ״העמונה״.
ד. ולגבי בית אל ראו דברי הימים א ז׳:כ״ח.
ה. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 חסר ״אז״.
ו. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״תולדותיו״.
ז. חרושת הגוים לא מופיע ביהושע, אלא הוא מתבסס על האמור בשופטים ד׳:י״ד-ט״ז בקביעה זו.
ח. לפנינו: ״אחיחֻד״.
כי נעמן ואחיה וגרא הוא הגלם – רוצה לומר: שכל אחד מהם עזר בהגלות הששה הנשארים והנה אחיה הוא אחוח שזכר קודם זה.
והוליד את עזא ואת אחיחוד – ידמה ששב זה אל גרא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

ואת החיחד – בחי״ת וכן במסורת חשיב ליה עם זוגין דחד ק׳ חי״ת וחד ה״א.
ונעמן וכו׳ – עתה מפרש מי ומי מהם אשר הגלום.
ואחיה – יתכן שהוא אחות הנזכר למעלה כי קרובים הם בלשון.
הוא – מוסב על גרא לומר כאשר הגלם הוליד את עזא וכו׳.
והוליד את עזה – פירש אחרי שהגלם.
ונעמן – ואז הלך אחוד אביהם והגלה לשם גם את נעמן ואחוח וגרא – ר״ל יתר ראשי בתי אבות של משפחות אלה שיצאו מנעמן בן בלע, כדי שיהיו כולם במקום אחד, וז״ש הוא הגלם – ר״ל אחוד הנזכר הוא הגלה את נעמן ואחיה (שהוא אחוח) וגרא.
והוליד – ואז הוליד (אחוד) את עזרא ואת אחיחוד ואת שחרים – ומפרש שאת שחרים הוליד בשדה מואב (כי שני בנים הקודמים הוליד במנחת), אבל בעת שהוליד את שחרים גר בשדה מואב מן שלחו אותם – ר״ל שאחוד היה לו שלש נשים, שם האחת שלחו אותם – ושם השניה חושים – ושם השלישית את בערא – ומן שלש נשיו אלה הוליד שלשה הבנים הנזכרים, וז״ש שהוליד (הבנים הנזכרים) מן שלחו אותם ומן חושים ומן את בערא, שלשת נשיו. ואל תתמה שמלת את בערא יהיה שם, שכבר הבאתי כמה דוגמאות לזה (למעלה ב׳:י״ח) על ואת יריעות, וכן על שם שלחו אותם לא תתמה, שנמצא כאלה. וכן הרד״ק פי׳ בפי׳ א׳ ששלחו אותם הוא שם, ולמ״ש לקמן פסוק ל״א, פירושו הוא ששחרים הוליד, עיי״ש.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(ח) וְשַׁחֲרַ֗יִם הוֹלִיד֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב מִן⁠־שִׁלְח֖וֹ אֹתָ֑ם חוּשִׁ֥ים וְאֶֽת⁠־בַּעֲרָ֖א נָשָֽׁיו׃
And Shaharaim fathered children in the field of Moab, after he had sent them away, of Hushim and Baara his wives;
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְשַׁחֲרַיִם אוֹלִיד בְּחַקְלֵי מוֹאָב מִן בָּתַר דִיפְטַר (ס״א דְיִפְטַר) יַתְהוֹן וְתָב וּנְסִיבֻנוּן יַת חוּשִׁים וְיַת בַּעֲרָא נְשׁוֹהִי.
ושחרים – זה בעז שנשתחרר מן העונות. הוליד בשדה מואב – שנשא את רות שהיתה משדה מואב.
(ושלחו) [מן שלחו] – דכתיב ואת יהודה שלח לפניו.
(ואת) חושים ואת בערא נשיו – וכי יש לך אדם שהוא מוליד נשיו אלא (חשש כנערה) [שחש כנמר] ובאר את ההלכה.
ושחרים הוליד מן שלחו אותם חושים – פתרונו מן שלחו אותם חושים ומן בערהא נשיו הוליד בנים הרבה ומתו, שלש נשים היו לו, שלחו אותם, חושים ובערה, ומתו בני השניםב.
א. לפנינו: ״בערא״.
ב. כלומר בני שלחו אותם ובני בערא.
ושחרים הוליד – הוא היה אחד מן הגולים ולאחר ששלחו אותו מן הגלות הוליד את אלה.
חושים ואת בערא נשיו – כך היו שמותיהם של נשיו.
And Shaharaim begot He was one of the exiles, and after they sent him out of exile, he begot these.
Hushim and Baara were his wives. These were the names of his wives.
ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אתם – שחרים זה הוא 1מתולדת בנימין – ואע״פ שלא זכרו, כמהו רבים בספר – שהלך לגור בשדה מואב 2מפני רעב או מפני מקרה אחר, והוליד מן שלחו אותם. 3והוא שם אשתו האחת, וחשים השנית, ובערה השלישית – שלשתן נשיו. 4ואומ׳ כי משלשתן הוליד; ו״מן״ ״מן שלחו״ 5עומד במקום שנים, כאלו אמר ״מן שלחו אותם ומן חושים״, ״ואת בערא״ 6כמו ״ומן בערה״, כמו ״הם יצאו את העיר״ (בראשית מ״ד:ד׳), ״כצאתי את העיר״ (שמות ט׳:כ״ט), שפרושם ״מן״. וזכר תולדות שתי נשיו ולא זכר תולדות בערה (להלן פס׳ ט׳-י״א) – אולי לא היו נכבדים וראשים, כי אלה שזכר היו ראשי האבות כמו שאו׳ (להלן פס׳ כח); ו״חדש אשתו״ (להלן פס׳ ט) 7היא שלחו אותם שזכר.
8ויש מפרשי׳ ״מן שלחו אותם״ – מעת ששלח אותם שחרים, שהגלה אותם ושאר ראשי האבות אל מנחת (לעיל פס׳ ו׳-ז׳); מעת ששלח אותם, הלך הוא בשדה מואב והוליד שם מחשים ומבערא נשיו.
1. מתולדות בנימן. השוו התרגום, המיוחס לתלמיד רס״ג והמיוחס לרש״י; וכך מפרש המיוחס לר״י קרא.
2. מפני רעב. דברי רד״ק אלה מבוססים כנראה על תחילת ספר רות, אשר שם אלימלך ומשפחתו עוברים לשדה מואב מחמת רעב.
3. והוא שם אשתו האחת. כך במיוחס לתלמיד רס״ג. אבל לפי התרגום והמיוחס לרש״י משמעות ״מן שלחו אתם״ היא שהוליד בנים מזמן שנשלחו מהגלות; ולפי המיוחס לר״י קרא הכוונה היא שהולידם מזמן שנשלחו אל הגלות. בקשר לזה ראו גם השיטה שרד״ק מצטט בסוף הדיבור ובהערות שם.
4. ואומ׳ כי משלשתן הוליד. ראו פירושיהם העקביים של התרגום (כאן ועל הפסוק הבא) והמיוחס לרש״י (וכמוהו המיוחס לר״י קרא) על כל הפסוק.
5. עומד במקום שנים. השוו מכלול נ״א.
6. כמו ״ומן בערה״ וכו׳. ראו ספר השרשים ערך ״את״.
7. היא שלחו אותם. המיוחס לתלמיד רס״ג, למות שמסכים עם רד״ק ש״שלחו אותם״ הוא שם אחת מנשי שחרים, סובר שחדש זו היא אשה אחרת. לדעתו, בני שלחו אותם ובערא לא נזכרו כי הם מתו.
8. ויש מפרשי׳ וכו׳. השוו מה שצטטנו בשם קודמיו של רד״ק לעיל הערה ד״ה ״והוא שם״. אבל מה שנמצא כאן ששחרים הוא שהגלה אותם לא מצאתי מקורו. וראו ביאורו של י׳ ווייסע על פירוש זה.
And Shaharaim had sons in the country of Moab min (=from) Shilḥo Otam. This Shaharaim is a descendant of Benjamin—even though the text does not mention him, there are many such cases in the book—who went to live in the country of Moab because of famine or some other occurrence and had sons from Shilho Otam. That is the name of one of his wives; Hushim is [the name of] the second; and Baara is [the name of] the third—all three were his wives. The text is saying that he had sons by all three: [the word] “from” in “from Shilho” serves a double function, so that it is as though it had said: “from Shilho Otam and from Hushim”; and ve-et Baara is equivalent to “u-min (=and from) Baara,” as in “they had just gone out et the city” (Genesis 44:4) and “as I go out et the city” (Exodus 9:29), where [et] means min. The text provides the lines of two of his wives (vv. 9–11)—“his wife Hodesh” (v. 9) is the same as Shilho Otam whom it mentioned—but it does not provide the lines of Baara. Perhaps this is because [Baara’s descendants] were not highly regarded or in positions of leadership; for the ones that it does mention were clan chiefs, as it says (v. 28). But some (?) explain min shilḥo otam to mean: After (me-‘et; =min ‘et; =from the time) Shaharaim sent them away (shilaḥ otam), transferring them and the rest of the clan chiefs to Manahath (vv. 6–7), he subsequently went to the country of Moab and had sons there by his wives Hushim and Baara.
ואמר כי שחרים והוא חורם הנזכר (דברי הימים א ח׳:ה׳) הוליד את תולדות בשדי מואב מן העת אשר שלח אותם גרא מגבע ר״ל ששלח הוא וקצת אחיו. ואמר שהוליד תולדות מחשים ובערא שהיו נשיו. והנה היו לבערא שני שמות כי היתה נקראת גם כן לפי מה שאחשוב חדש ואמר שהיא ילדה לו את יובב ואת צביא וגו׳.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

בערא – באל״ף.
ושחרים – גם הוא מבני בנימין ואולי נזכר הוא למעלה בשמו האחר.
בשדה מואב – בעת שהלך לגור שם.
מן שלחו אתם וכו׳ – מן שאמר עומד במקום שנים כאלו אמר מן שלחו אותם ומן חושים ומבערא נשיו והן שמות הנשים האחת שלחו אותם והשנית חושים והג׳ בערא ואת הוא כמו מן וכן כצאתי את העיר (שמות ט׳:כ״ט) ומשפטו מן העיר.
ושחרים – היינו שהוליד גם את שחרים, ושחרים הוליד וגו׳.
מן שלחו אותם – פירש אחר ששלח את נשיו בגט וחזר ונשאם. ומפרש שמות הנשים הא׳ חושים והשניה בערא.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(ט) וַיּ֖וֹלֶד מִן⁠־חֹ֣דֶשׁ אִשְׁתּ֑וֹ אֶת⁠־יוֹבָב֙ וְאֶת⁠־צִבְיָ֔א וְאֶת⁠־מֵישָׁ֖א וְאֶת⁠־מַלְכָּֽם׃
he fathered of Hodesh his wife, Jobab, and Zibia, and Mesha, and Malcam;
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גרלב״ג תועלותמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאוֹלִיד מִן בַּעֲרָא הִיא חֲדָשָׁה אִתְּתֵיהּ דְאִתְחַדְתָּא בְּנִישוּאָה יַת יוֹאָב וְיַת צִבְיָה וְיַת מֵישָׁא וְיַת מַלְכָּם.
ויולד מן חדש אשתו – שבימיו נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית.
ויולד מן חדש אשתו את יובב – זאת אחרת.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

מן חדש אשתו – היא שלחו אותם שזכר ובשתי השמות נקראה.
ויולד מן חדש אשתו – פירש מאשתו שנתחדשה לו כעת והיא בערא שלקחה תחלה.
ויולד – אח״כ נשא אשה חדשה, ועז״א חדש אשתו – או שהיה שמה חדש, וממנה הוליד אח״כ את יובב ואת צביא וכו׳ ואת יעץ וכו׳.
אלה בניו – היו ראשי אבות.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גרלב״ג תועלותמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(י) וְאֶת⁠־יְע֥וּץ וְאֶת⁠־שָֽׂכְיָ֖ה וְאֶת⁠־מִרְמָ֑ה אֵ֥לֶּה בָנָ֖יו רָאשֵׁ֥י אָבֽוֹת׃
and Jeuz, and Sachiah, and Mirmah. These were his sons, heads of fathers' houses.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שיעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְיַת יְעוּץ וְיַת שַׁבְיָה וְיַת מִרְמָה אִלֵין בְּנוֹי רֵישֵׁי בֵּית אֲבָהָן.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

ואת שכיא – בשי״ן שמאלית קמיצה עם מאריך. וכתוב בכ״ף לא בבי״ת ואל״ף בסוף תיבה כך מצאתי במדוייקים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שיהכל
 
(יא) וּמֵחֻשִׁ֛ים הוֹלִ֥יד אֶת⁠־אֲבִיט֖וּב וְאֶת⁠־אֶלְפָּֽעַל׃
and of Hushim he fathered Abitub, and Elpaal.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמִן חֻשִׁים אִתְּתֵיהּ אוֹלִיד יַת אֲבִיטוּב וְיַת אֶלְפָּעַל.
ומחושים אשתו הוליד את אביטוב.
ומחשים הוליד – זאת חושים אשתו שהזכירה למעלה ולפי שהפסיקה בחדש אשתו.
And from Hushim he begot This is Hushim his wife, mentioned above, and because there was an interruption with Hodesh his wife.
ומחשים אשתו הוליד את אביטוב וגו׳ – וידמה שזכר כל זה כי הנרדפים ברב העתים הם יותר מצליחים ולזה אמר כי בני שחרים הצליחו מאד ובנו אונו ולוד והבריחו יושבי גת.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

ומחשים – היא אשתו השניה שהחזירה בשנית.
ומחשים הוליד – אח״כ הוליד מן אשתו חושים (הנזכר פסוק ח׳), את אביטוב ואת אלפעל.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(יב) וּבְנֵ֣י אֶלְפַּ֔עַל עֵ֥בֶר וּמִשְׁעָ֖ם וָשָׁ֑מֶד ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת⁠־אוֹנ֔וֹ וְאֶת⁠־לֹ֖ד וּבְנֹתֶֽיהָ׃
And the sons of Elpaal: Eber, and Misham, and Shemed, who built Ono, and Lod, with its towns;
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּבְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶר הוּא אֶלְפַּעַל דִבְנֵה (ס״א דִבְנָא) יַת אוֹנוֹ וְיַת לוֹד וְכַפְרָנָהָא דְצַדִיאֵי (ס״א דִצְדִיאוּ) בְּנֵי יִשְרָאֵל וְאוֹקְדוֹנוּן בְּנוּרָא כַּד אֲגָחוּ קְרָבָא בְּגִבְעָתָא עִם שִׁבְטָא דְבִנְיָמִין.
ובני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה – א״ר יהושע בן לוי לוד ואונו וגי החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, והני יהושע בנינהו הני אלפעל בנינהו דכתיב ובני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו וגו׳, ולטעמיך אסא בנינהו דכתיב ויבן ערי מצודות ביהודה, אלא מוקפות חומה מימות יהושע היו וחרוב בימי פלגש בגבעה ואתא אלפעל ובנינהו, והדור נפול ואתא אסא ושפצינהו, דיקא נמי דכתיב נבנה את הערים, מכלל נבנה הוו.
ר׳ שמאלי אתא לקמיה דר׳ יוחנן א״ל ניתני מר ספר יוחסין, א״ל אין שונין לא ללודים ולא לנהרדעים כ״ש דאת מלוד וקבעך בנהרדעא, אכפייה א״ל מתנינא לך א״ל ניתני לי בתלתא ירחי, א״ל ברוריא דביתהו דר׳ מאיר ברתיה דר׳ חנניא בן תרדיון דהות גמירא תלת מאה שמעתתא ביומא אפילו הכי בשש שנים לא יצא ידי חובתה ואת אמרת הכי. א״ר מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים ונכהה מאור עיניהם דבין אצל לאצל הוה טעין ארבע מאה גמלי דדרשא.
הוא בנה – שמרא. ויש אומרים הוא אלפעל. וחכמים פירשו, ושחרים זה בועז, ויולד מן חדש אשתו שנתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית כמפורש על הסדר (ירושלמי יבמות ח׳:ג׳).
א. לפנינו: ״שמד״, עי׳ מנחת שי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

ושמד – ברוב הספרים בדל״ת לא ברי״ש.
הוא בנה – ומלת הוא בשופר ולכן הבי״ת דגושה.
הוא בנה – על שמר יאמר.
הוא בנה את אונו – היינו שמר בנה.
ובני אלפעל עבר וכו׳ הוא בנה – ר״ל שמר בנה את אונו, וכן בריעה ושמע היו בני אלפעל והמה הבריחו את יושבי גת.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(יג) וּבְרִעָ֣ה וָשֶׁ֔מַע הֵ֚מָּה רָאשֵׁ֣י הָאָב֔וֹת לְיוֹשְׁבֵ֖י אַיָּל֑וֹן הֵ֥מָּה הִבְרִ֖יחוּ אֶת⁠־י֥וֹשְׁבֵי גַֽת׃
and Beriah, and Shema, who were heads of fathers' houses of the inhabitants of Aijalon, who put to flight the inhabitants of Gath.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״ג תועלותמצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּבְרִיעָה וְשֶׁמַע הִנוּן רֵישֵׁי אֲבָהָן דְיָתְבֵי אַיָלוֹן הִנוּן גֻבְרַיָא אַפִּיכוּ בִקְרָבָא יַת יָתְבֵי גַת.
ובריעה ושמע – הם בני שמר.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

ובריעה ושמע – גם המה מבני אלפעל.
הבריחו – בהלחמם עמהם.
ובריעה ושמע – הם בני אלפעל.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״ג תועלותמצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(יד) וְאַחְי֥וֹ שָׁשָׁ֖ק וִירֵמֽוֹת׃
And Ahio, Shashak, and Jeremoth;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״יאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאַחְיוֹ שָׁשַׁק וִירֵמוֹת.
ואחיו ששקא – בני בריעה.
א. כך בכ״י מוסקבה 853, וכ״ה לפנינו. במהדורת קירכהיים: ״שקק״.
ואחיו ששק – כל אלה בני אלפעל, ע״א ועיקר מן אחיו ששק עד ויוחא כל אלה בני בריעה ומזבדיה עד יובב כל אלה בני אלפעל ומן ויקים עד ושמרת כל אלה בני שמעי.
And Ahio, Shashak All these were the sons of Elpaal. Another explanation, which is more correct, is that from "Ahio, Shashak" until "and Joha,⁠" all these are the sons of Beriah, and from "Zebadiah" until "Jobab,⁠" all these are the sons of Elpaal, and from "And Jakim,⁠" until "and Shimrath,⁠" all these are the sons of Shimei.
(יד-טז) ואחיו ששק וגו׳ בני בריעה – אף על פי שחושב בני אלפעל אחר כך חושב תחלה בני בריעה לפי שנולדו קודם לבני אלפעל.
ואחיו ששק וירמות – מפרש בני בריעה (יד-טו) ויתר בני אלפעל (יז-יח), ובני שמעי (יט-כא). ואח״כ חוזר אל יחוס בני ששק (כב-כה), ואח״כ בני ירוחם, שכפי הנראה כיון על בני ירמות (כו-כז).
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״יאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(טו) וּזְבַדְיָ֥ה וַעֲרָ֖ד וָעָֽדֶר׃
and Zebadiah, and Arad, and Eder;
מקבילות במקראתרגום כתוביםאדרת אליהו לגר״אעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּזְבַדְיָה וַעֲרָד וָעָדֶר.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

מקבילות במקראתרגום כתוביםאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(טז) וּמִיכָאֵ֧ל וְיִשְׁפָּ֛ה וְיוֹחָ֖א בְּנֵ֥י בְרִיעָֽה׃
and Michael, and Ishpah, and Joha, were the sons of Beriah.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמִיכָאֵל וְיִשְׁפָּה וְיוֹחָא בְּנֵי בְרִיעָה.
בני בריעה – חוזר על כלן מן אחיו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(יז) וּזְבַדְיָ֥ה וּמְשֻׁלָּ֖ם וְחִזְקִ֥י וָחָֽבֶר׃
And Zebadiah, and Meshullam, and Hizki, and Heber;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״געודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּזְבַדְיָה וּמְשֻׁלָם וְחִזְקִי וָחָבֶר.
וזבדיה ומשלם – כלם בני אלפעל זולתי אלה הנזכרים למעלה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גהכל
 
(יח) וְיִשְׁמְרַ֧י וְיִזְלִיאָ֛ה וְיוֹבָ֖ב בְּנֵ֥י אֶלְפָּֽעַל׃
and Ishmerai, and Izliah, and Jobab, were the sons of Elpaal.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְיִשְׁמְרֵי וְיִזְלִיאָה וְיוֹבָב בְּנֵי אֶלְפָּעַל.
בני אלפעל – יתכן שהיו בני בניו ולא בניו ממש ולזה לא חשבם למעלה עם בניו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל
 
(יט) וְיָקִ֥ים וְזִכְרִ֖י וְזַבְדִּֽי׃
And Jakim, and Zichri, and Zabdi;
מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְיָקִים וְזִכְרִי וְזַבְדִי.
מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל
 
(כ) וֶאֱלִיעֵינַ֥י וְצִלְּתַ֖י וֶאֱלִיאֵֽל׃
and Elienai, and Zillethai, and Eliel;
מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וֶאֱלִיעֵינַי וְצִלְתַי וֶאֱלִיאֵל.
מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל
 
(כא) וַעֲדָיָ֧ה וּבְרָאיָ֛ה וְשִׁמְרָ֖ת בְּנֵ֥י שִׁמְעִֽי׃
and Adaiah, and Beraiah, and Shimrath, were the sons of Shimei.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַעֲדָיָה וּבְרָאָה וְשִׁמְרָת בְּנֵי שִׁמְעִי.
בני שמעי – הוא שמע בן אלפעל הנזכר למעלה.
בני שמעי – הוא שמע.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(כב) וְיִשְׁפָּ֥ן וָעֵ֖בֶר וֶאֱלִיאֵֽל׃
And Ishpan, and Ebed, and Eliel;
מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְיִשְׁפָּן וָעֵבֶר וֶאֱלִיאֵל.
מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל
 
(כג) וְעַבְדּ֥וֹן וְזִכְרִ֖י וְחָנָֽן׃
and Abdon, and Zichri, and Hanan;
מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְעַבְדוֹן וְזִכְרִי וְחָנָן.
מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל
 
(כד) וַחֲנַנְיָ֥ה וְעֵילָ֖ם וְעַנְתֹתִיָּֽה׃
and Hananiah, and Elam, and Anthothiah;
מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַחֲנַנְיָה וְעֵילָם וְעַנְתוֹתִיָה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל
 
(כה) וְיִפְדְיָ֥ה [וּפְנוּאֵ֖ל] (ופניאל) בְּנֵ֥י שָׁשָֽׁק׃
and Iphdeiah, and Penuel, were the sons of Shashak.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שיעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְיִפְדְיָה וּפְנוּאֵל בְּנֵי שֵׁשָׁק.
ופניאל – ופנואל ק׳.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שיהכל
 
(כו) וְשַׁמְשְׁרַ֥י וּשְׁחַרְיָ֖ה וַעֲתַלְיָֽה׃
And Shamsherai, and Shehariah, and Athaliah;
מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְשִׁמְשְׁרֵי וּשְׁחַרְיָה וַעֲתַלְיָה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל
 
(כז) וְיַעֲרֶשְׁיָ֧ה וְאֵלִיָּ֛ה וְזִכְרִ֖י בְּנֵ֥י יְרֹחָֽם׃
and Jaareshiah, and Elijah, and Zichri, were the sons of Jeroham.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרוֹחָם.
ויערשיה ואליה וזכרי – מצינו באגדה, שג׳ שמות הללו של אליהו הן, שהקב״ה מרעיש את עולמו, מזכיר את אליהו ומרחם, וזהו בני ירחם (בראשית רבה ע״א:ט׳).
1ויערשיה ואליה וזכרי בני ירחם – מצאתי בדרש (שמ״ר מ׳:ד׳) שזה אליה הוא אליה הנביא, וארבע שמות היו לו; ואלה השמות מפרשם עליו 2כמו שכת׳ בדרש ההוא. ומבני בנימין היה, כי אלה התולדות תולדות בנימין הם כמו שאומ׳ (דברי הימים א ח׳:א׳); אם כן לדברי בעל הדרש הזה 3פנחס אינו אליהו. 4ומצאתי גם כן בסדר אליהו רבה (יח) ובבראשית רבה (ע״א:ט׳): אמ׳ להם ״רבותי, עד מה אתם 5חולקים עלי? איני אלא מזרעה של רחל!⁠״ 6אמרו לו ״תן סימן לדבריך״. אמ׳ להם ״לא כן כתוב בספר יוחסין: ׳ואליה וזכרי בני ירחם׳?⁠״.
1. ויערשיה וכו׳. כל דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוסיפו רד״ק כדי להפנות למאמרי רז״ל אשר לפיהם פנחס אינו אליהו; ראו ברגר, ״Peshat and the Authority of Ḥazal״. והשוו דבריו לדברי הימים א ט׳:כ׳ ולשופטים כ׳:כ״ח, ומבואו של מ׳ איש-שלום לאליהו רבה ע׳ 4 ואילך. המיוחס לר״י קרא להלן ט׳:כ׳ טוען בחריפות שפינחס אינו אליהו.
2. כמו שכת׳ בדרש ההוא. לשון המדרש: ״...בשעה שהקדוש ברוך הוא מבקש להרעיש עולמו, הוא [=אליהו] עומד ומזכיר זכות אבות ואלהים מרחם על עולמו״. ובזה כל השמות נדרשים. ועיינו איש שלום, שם ע׳ 4-5, ובהערות לבראשית רבה, מהדורת טהעאדאר-אלבק ע׳ 834.
3. פנחס אינו אליהו. בפרקי דרבי אליעזר מז נמצא שפנחס הוא אליהו. על פרסום אותה שיטה ראו איש-שלום, שם ע׳ 7.
4. ומצאתי גם כן וכו׳. על מדרש זה ראו איש שלום, שם ע׳ 6-7 וע׳ 98 הערה 57, וטהעאדאר-אלבק שם.
5. חולקים עלי. נראית הכוונה: חולקים אחד על השני אודותי. ובבראשית רבה מהדורת טהעאדאר-אלבק: ״פעם אחת נחלקו רבותינו עליו, אלו אמרו מגד ואילו אמרו מבינימן, בא ועמד לפניהם, אמר להם רבותיי למה אתם נחלקים [הדגשה שלי] עלי, אני מבני בניה שלרחל״. אך ראו החילופים שם, וההערה על הנוסחאות שבמדרשים מקבילים. בסדר אליהו רבה השאלה ״עד מה אתם חולקים עלי״ אינה; אך בסדר אליהו זוטא סוף פרק טו: ״רבותיי, מפני [מה] אתם מצטערים?⁠״
6. אמרו לו ״תן סימן לדבריך״. כך בתוספות ב״מ קי״ד: בשם סדר אליהו רבה, אבל אין זה לפנינו; וראו המאמר המוסגר בטהעאדאר-אלבק, שם ע׳ 834-845.
Jaareshiah, Elijah, and Zichri were the sons of Jeroham. I found in the Midrash (Exodus Rabbah 40:4) that this Elijah is the prophet Elijah, and that he had four names; and these four names are interpreted as references to him, as expounded in that midrashic passage. He was a Benjaminite, then—for as the text says (v. 1), these are the lines of Benjamin—in which case Phinehas is not the same as Elijah according to this midrashic author. I also found in Seder Eliyyahu Rabbah (18)
and in Genesis Rabbah (71:9): “[Elijah] said to them: ‘My distinguished scholars, how much longer are you going to debate over me? I am a descendant of Rachel!’ They said to him: ‘Provide evidence for your claim.’ He said to them: ‘Is this not what it says in the book of genealogies: “Elijah and Zichri were the sons of Jeroham”?’”
ויערשיה – בסגול הרי״ש.
בני ירוחם – אולי נזכר למעלה בשמו האחר.
בני ירחם – הוא ירמות.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(כח) אֵ֣לֶּה רָאשֵׁ֥י אָב֛וֹת לְתֹלְדוֹתָ֖ם רָאשִׁ֑ים אֵ֖לֶּה יָשְׁב֥וּ בִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
These were heads of fathers' houses throughout their generations, chief men; these dwelled in Jerusalem.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אִלֵין רֵישֵׁי אֲבָהַת לִגְנֵיסַתְהוֹן רֵישִׁין אִלֵין יְתִיבוּ בִּירוּשְׁלֵם.
אלה ישבו בירושלם1כי ירושלם מקצתה היתה לבנימן ומקצתה ליהודה, ואלה שזכר עד עתה מבני בנימן ישבו בירושלם.
1. כי ירושלם וכו׳. כך במיוחס לר״י קרא.
These dwelt in Jerusalem. For part of Jerusalem belonged to Benjamin and part of it to Judah, and the Benjaminites mentioned to this point dwelt in Jerusalem.
לתולדותם ראשים – היו לראשים לבני תולדות אבותם ועם כי אמר ראשי אבות כפל הדבר לתוספת ביאור.
לתלדותם ראשים – הם היו הראשים לכל התולדות שיצאו ממנו.
אלה ישבו בירושלם – היינו האמורים למעלה.
אלה, לתולדותם ראשים – ר״ל ראשים לבית אב שלהם.
אלה ישבו בירושלם – גם לקמן (ט, ז-ח) חשב בני בנימין שישבו בירושלים, שם חשב הראשים על כולם, ופה מפרש הראשים על תולדותם לבד, כי יכניה בן ירוחם שחשב שם היה ראש על הכלל, ובני ירוחם שחשב פה היו ראשים רק על תולדותם לבד.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(כט) וּבְגִבְע֥וֹן יָשְׁב֖וּ אֲבִ֣י גִבְע֑וֹן וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ מַעֲכָֽה׃
And in Gibeon dwelled the father of Gibeon, whose wife's name was Maacah;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּבְגִבְעוֹן יְתִיבוּ רַבָּנֵי דְגִבְעוֹן וְשׁוּם אִנְתְּתֵיהּ דְגִבְעוֹן מַעֲכָה.
ובגבעון ישבו – לשם היו מיושבים אלה שנזכיר, ואבי גבעון כלומר שר וראש של גבעון היה יעיאל וכן הוא אומר בדף האחר (דברי הימים א ט׳:ל״ה): ובגבעון ישבו אבי גבעון יעיאל, וזה יעיאל יש לו ב׳ שמות יעיאל אביאל (שמואל א ט׳:א׳) הוא אביו של נר ונר אבי קיש ואבי אבנר בן אביאל כי אבנר וקיש אחים היו (שמואל א י״ד:נ״א) וזהו שאמר הכתוב: ושר צבאו אבנר בן נר דוד שאול (שמואל א י״ד:נ׳), ומה שאמר לשם: ושמו קיש בן אביאל (שמואל א ט׳:א׳) דילג נר וקרא קיש בשם אביו אביאל כמו שאני אומר זרובבל בן שאלתיאל הוא בןא פדיה בן שאלתיאלב.
א. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים חסר ״בן״.
ב. עי׳ בפירוש ג׳:י״ז.
ובגבעון ישבו אבי גבעון – פרשה זו עד כל אלה בני אצל (דברי הימים א ח׳:ל״ח) כתובה ב׳ פעמים בספר זה גם פרשת והיושבים הראשונים אשר באחוזתם בעריהם (דברי הימים א ט׳:ב׳) ופרשת ומן הכהנים ידעיה ויהויריב (דברי הימים א ט׳:י׳), כמו כן בס׳ עזרא דכתיב ואלה ראשי המדינה (נחמיה י״א:ג׳) וזהו שמפרש בסוף מגילת ירושלמי ג׳ ספרים מצא עזרא ספר מעונים ספר זאטוטי ספר האחים ובטלו דברי האחד וקיימו דברי השנים וכן מצאו הרבה ספרי יחוסין כשנמצא שלשה או חמשה בטלו המועט וקיימו המרובים וכשנמצאו זוגות כמו ובגבעון ישבו אבי גבעון הוצרך לכתוב שתי פעמים שאין סדר יחוסן שוה וכן היושבים הראשונים מצא זוגות וחלוקים זה על זה כתבוהו שני פעמים בכאן ובספרו ולמה לא כתב שתיהן כאן אותם שבעזרא ואלה ראשי המדינה וגומר (נחמיה י״א:ג׳). ולפי שייחס לשם עד ואלה הכהנים הלוים ומיחס עד ידעיה שהיה לאחר עזרא ומה ענין לפרש ולייחס בכאן בדברי הימים דורות יחד ולאחר עזרא כי אם אותם שהיו בבית ראשון ובפרשה האחרת של ובגבעון ישבו וגו׳ ועוד אמרו חכמים בפסוק ולאצל ששה בנים (דברי הימים א ח׳:ל״ח) תליסר אלפי גמלי טעוני מדרשות.
And in Gibeon dwelt the leader of Gibeon This section until (verse 38): "...all these were the sons of Azel,⁠" is written twice in this Book. Also the section (9:2): "And the first settlers, who were in their inheritance in their cities,⁠" and the section (9:10): "And of the priests: Jedaiah and Jehoirib" are likewise in the Book of Nehemiah, as it is written (11:3): "And these are the heads of the province.⁠" This is what is explained at the end of Megillath Yerushalmi. Ezra found scrolls: the scroll of מְעוֹנִים, the scroll of זַאַטוּטֵי and the scrolls of הָאַחִים, and they rejected the words of the one and accepted the words of the two. Likewise, they found many genealogical records. When they found three or five, they rejected the minority and accepted the majority. When they found an even number, e.g. "And in Gibeon dwelt the leader of Gibeon,⁠" he had to write it twice because the order of their genealogy is not uniform, and likewise, [in] "the first settlers,⁠" he found an even number, which differed one from the other. [Therefore], it was written twice: here and in his [Ezra's] book. Now why did he not write both of them here, including those that are in Ezra: "And these are the heads of the province, etc.⁠"? Because he traced the genealogy there until, "And these are the priests and the Levites,⁠" and he traced the genealogy here until Jedaiah, who was after Ezra. Now what purpose would it have to explain and to trace the genealogy here in Chronicles, the generations and the genealogy after Ezra, except for those who were alive during the First Temple period?
ובגבעון ישבו – גבעון היתה עיר לבני בנימין, כמו שאומר בספר יהושע (י״ח:כ״ה). 1ואולי אבי גבעון זה בנה אותה ונקראת על שמו; או שמו המיוחד היה ״יעיאל״ 2כמו שזוכר אותה למטה בפעם השנית בזכור זה היחש (דברי הימים א ט׳:ל״ה), וקראו ״אבי גבעון״ 3שהיה גדול העיר הנקראת ״גבעון״.
1. ואולי אבי גבעון זה בנה אותה ונקראת על שמו; או שמו המיוחד היה יעיאל וכו׳. כנראה, בפירשו הראשון מציע רד״ק ש״אבי גבעון״ היה שמו העיקרי; אך לא ברור איך הוא מבין לפי זה אותו פסוק להלן המזכיר את השם ״יעיאל״: ״ובגבעון ישבו אבי גבעון יעיאל ושם אשתו מעכה״. לא יתכן לפרש ״אבי גבעון״: האב של איש ששמו גבעון, כמו שנציין להלן הערה ד״ה ״שהיה״.
2. כמו שזוכר אותה. כמו ״אותו״, כפי שנמצא בכמה עדי-נוסח; ראו החילופים.
3. שהיה גדול העיר וכו׳. השוו התרגום והמיוחס לתלמיד רס״ג (וכן נמצא במיוחס לר״י קרא). וראו לעיל ב׳:נ׳ ד״ה ״אבי קרית יערים״. מה שמעדיף רד״ק שם לפרש ״אבי״ במובן של אב ממש אינו שייך לכאן, כי שם הכוונה היא שנכללים כל בני שובל שישבו בקרית יערים בביטוי ״אבי קרית יערים״ (וכמו כן שאר הדוגמאות שם); אבל כאן הרי כתובים במפורש שמות בני ״אבי גבעון״ שישבו בגבעון, ובכן הוצרך רד״ק למצוא פירוש אחר לביטוי ״אבי גבעון״.
Dwelt in Gibeon (Giv‘on). Gibeon was a Benjaminite city, as it says in the book of Joshua (18:25). Perhaps this Avi Giv‘on built it, and it was named for him. Alternatively, his real name was Jeiel—mentioned below where the text provides this genealogy a second time (1 Chronicles 9:35)—but it calls him Avi Giv‘on (=father of Gibeon) because he was the elder of the city called Giv‘on.
אבי גבעון – שר של גבעון.
ישבו אבי גבעון – הוא יעיאל וקיצר כאן.
ובגבעון ישבו – זה הוכפל לקמן סי׳ ט׳ (לה-לט) בתוס׳ קצת.
אבי גבעון – ולקמן באר שהיה שמו יעואל.
ושם אשתו מעכה – ולקמן (שם ל״ה) ושם אחותו מעכה, י״ל שהי״ל גם אחות ששמה מעכה (ובמנחת שי תקן ששם אשתו כמו כאן).
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(ל) וּבְנ֥וֹ הַבְּכ֖וֹר עַבְדּ֑וֹן וְצ֥וּר וְקִ֖ישׁ וּבַ֥עַל וְנָדָֽב׃
and his first-born son Abdon, and Zur, and Kish, and Baal, and Nadab;
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּבְרֵיהּ בּוּכְרָא עַבְדוֹן וְצוּר וְקִישׁ וּבַעַל וְנָדָב.
ובעל ונדב – לא זכר נר; 1ובפעם השנית זכרו: ״ובעל ונר ונדב״ (שם ט׳:ל״ו).
1. ובפעם השנית זכרו וכו׳. ראו דברי הימים א ט׳:ג׳ ובהערות.
Baal, Nadab. The text does not mention Ner; but the second time it does mention him: “Baal, Ner, Nadab” (1 Chronicles 9:36).
וצור וכו׳ – גם המה היו בני אבי גבעון ועמו ישבו בגבעון.
ובעל ונדב – קיצר כאן נר שהוא גם כן מבני יעיאל כמבואר להלן.
ובעל – ולקמן (שם ל״ו) ובעל ונר ונדב.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(לא) וּגְד֥וֹר וְאַחְי֖וֹ וָזָֽכֶר׃
and Gedor, and Ahio, and Zecher.
מקבילות במקראתרגום כתוביםאדרת אליהו לגר״אעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּגְדוֹר וְאַחְיו וָזָכֶר.
ואחיו וזכר – קיצר כאן ומקלות כמבואר לקמן.
מקבילות במקראתרגום כתוביםאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(לב) וּמִקְל֖וֹת הוֹלִ֣יד אֶת⁠־שִׁמְאָ֑ה וְאַף⁠־הֵ֗מָּה נֶ֧גֶד אֲחֵיהֶ֛ם יָשְׁב֥וּ בִירוּשָׁלַ֖͏ִם עִם⁠־אֲחֵיהֶֽם׃
And Mikloth fathered Shimeah. And they also dwelled with their brothers in Jerusalem, over against their brothers.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמִקְלוֹת אוֹלִיד יַת שִׁמְאָה וּבְרַם אִנוּן קָבֵל אֲחוּהוֹן יְתִיבוּ בִּירוּשְׁלֵם עִם אֲחוּהוֹן.
ואף המה נגד אחיהם – אע״פ 1שלא היתה עקר ישיבת אלו בירושלם, גם הם ישבו עם אחיהם בירושלם.
1. שלא היתה עקר ישיבת אלו בירושלם. שהרי הם ישבו בגבעון.
They, too, opposite their kinsmen. They too dwelt with their kinsmen in Jerusalem, even though their primary residence was not in Jerusalem.
שמעה ואף המה – ע׳ מ״ש בסימן ט׳.
נגד אחיהם – שוה לאחיהם כמו ואלכה לנגדך (בראשית ל״ג:י״ב) ורבים כמוהו.
ומקלות – גם הוא בן אבי גבעון וכן נאמר למטה.
ואף המה – ר״ל אף כי ישבו בגבעון מ״מ לפעמים ישבו בירושלים נגד אחיהם הנזכרים למעלה ושוה להם.
עם אחיהם – הוא כפל ענין לתוספת ביאור כי עם הוא כמו נגד.
ואף המה נגד אחיהם – פירש אחיהם הראשים הנזכרים התנדבו לישב בירושלים ואותן שחשב כאן היינו שכולם נפל בגורל לישב בירושלים בשביל כלל ישראל. ז״ש נגד אחיהם פירש וישבו עם אחיהם הראשים הנזכרים למעלה.
ומקלות – שם כתב וזכריה ומקלות, ומקלות הוליד את שמעם, ומזה נודע לנו שבכ״מ שכתב כזאת, השם נמשך למעלה ולמטה, כמ״ש הרשב״ם פ׳ וישלח עמ״ש ותמנע היתה פילגש ששם תמנע נמשך למעלה ולמטה, וכן תראה מבואר שלקמן (שם, מא-מב) ותרחע ואחז הוליד, מבואר פה ותארע ואחז, ואחז הוליד, ולפ״ז ה״ה במ״ש למעלה (ד׳:ח׳) ואתנן וקוץ הוליד, צל״פ ואתנן וקוץ, וקוץ הוליד, וכן (שם י״ד) ובני עתניאל חתת ומעונתי הוליד, צל״פ חתת ומעונתי, ומעונתי הוליד, וכן (שם י״ז) ואשראל ובן עזרא יתר, (להמפרשים בן עזרא, בני עזרא) צל״פ ואשראל ובן עזרא, ובן עזרא הוליד, וכן במ״ש (למעלה פסוק ח׳) ואת אחיחוד ושחרים הוליד, צל״פ ואת אחיחוד ושחרים, ושחרים הוליד, ויהיו כל הבנים הנחשבים בני שחרים.
ואף המה – אח״כ נתישבו גם מקלות ושמאה בירושלים עם אחיהם שחשב למעלה שישבו בירושלים כמ״ש (פסוק כ״ח), וזה היה נגד אחיהם – ר״ל התנגדות אל דעת אחיהם שישבו בגבעון.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(לג) וְנֵר֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־קִ֔ישׁ וְקִ֖ישׁ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־שָׁא֑וּל וְשָׁא֗וּל הוֹלִ֤יד אֶת⁠־יְהֽוֹנָתָן֙ וְאֶת⁠־מַלְכִּישׁ֔וּעַא וְאֶת⁠־אֲבִינָדָ֖ב וְאֶת⁠־אֶשְׁבָּֽעַל׃
And Ner fathered Kish; and Kish fathered Saul; and Saul fathered Jonathan, and Malchi-shua, and Abinadab, and Eshbaal.
א. מַלְכִּישׁ֔וּעַ =א,ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ש1 (תיבה אחת), וראו לעיל בהערה על שמ״א יד,מט; בהגדלה רואים היטב את הרווח בין האותיות בכתר בלי מקף, אבל בגודל טבעי קצת נראה שיש צל מסוים המחבר בין האותיות שאולי מאפשר זיהוי מטעה של מקף.
• ל?=מַלְכִּי⁠־שׁ֔וּעַ (תיבות מוקפות?) וכמו כן בכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים; בכתי״ל נראה שיש מקף בין התיבות הצמודות אך לא רואים אותו באופן מובהק.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״ג תועלותמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְנֵר (ס״א וְנֵר דְמִתְקְרִי אֲבִיאֵל אוֹלִיד יַת קִישׁ וַהֲווֹ צַוְחִין לֵיהּ נֵר מְטוּל דַהֲוָה מַדְלִיק שְׁרַגַיָא בְּבֵית מֶדְרְשַׁיָא וּבְבָתֵּי כְנִשְׁתָּא וְהוּא זְכוּתָא גַרְמַת לְשָׁאוּל בַּר בְּרֵיהּ לְמֵהֲוֵי מַלְכָּא אֲרוּם מַלְכוּתָא אַמְתִּיל לֵיהּ לִשְׁרַגָא וְקִישׁ וכו׳) אוֹלִיד יַת קִישׁ וְקִישׁ אוֹלִיד יַת שָׁאוּל וְשָׁאוּל אוֹלִיד יַת יְהוֹנָתָן וְיַת מַלְכִּישׁוּעַ וְיַת אֲבִינָדָב וְיַת אֶשְׁבָּעַל.
ונר הוליד את קיש1ובספר שמואל אומר כי אביאל אבי קיש (שמואל א ט׳:א׳), 2ונר היה אחי קיש 3בן אביאל והיה אבי אבנר (שם י״ד:נ״א), וכן אמ׳ בפסוק אחר ״אבינר בן נר 4דוד שאול״ (שם י״ד:נ׳); והנה הוא אומ׳ כי נר היה אבי קיש אבי שאול! 5וכן בפסוק שלמטה אמ׳ ״וקיש ובעל ונר ונדב״ (דברי הימים א ט׳:ל״ו) – ידמה כי אחים היו נר וקיש. 6וזה נוכל לומ׳ כי קרא נר לשם בנו ״קיש״ כשם אחיו. 7ויתכן לפרש כי אביאל הוא נר, ושני שמות היו לו, וקרא שם בנו ״נר״ כשמו, והוא אבי אבנר; 8וזהו שקרא נר שם בנו ״אבנר״, רוצ׳ לומ׳: שם אביו שהיה שמו ״נר״. 9וכן מצאתי בדברי רבותי׳ ז״ל בויקרא רבה (ט׳:ב׳): אמ״ר שמעון בן לקיש: כתוב אחד אומ׳ ״ונר הוליד את קיש״, וכת׳ אחר אומר ״קיש בן אביאל״ (שמואל א ט׳:א׳); הא כיצד? ״אביאל״ שמו, ועל שהיה מדליק נרות לרבים במבואות האפלים נקרא שמו ״נר״.
את יהונתן ואת מלכי שוע ואת אבינדב ואת אשבעל – אבינדב הוא ישוי 10שזוכר בספר שמואל (שמואל א י״ד:מ״ט), 11וכן זוכר אותו שם ״אבינדב״ כשמתו במלחמה (שמואל א ל״א:ב׳). ואשבעל הוא איש בשת בן שאול (שמואל ב ב׳:ח׳); ו״בעל״ ו״בשת״ אחד, 12כי הבעל נקרא ״בשת״ כמו שנ׳ ״וינזרו לבשת״ (הושע ט׳:י׳); וכן אמ׳ ״שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל״ (ירמיהו י״א:י״ג). וכן גדעון נקרא ״ירבעל״ (שופטים ו׳:ל״ב) ונקרא ״ירבשת״ (שמואל ב י״א:כ״א); 13ולא ספר לנו הכת׳ למה נקרא שמו כן. וכן בן יהונתן: בספר שמואל זוכר אותו ״מפיבשת״ (שמואל ב ד׳:ד׳), 14והנה ״מריב בעל״ (להלן פס׳ לד): הנה ״בעל״ במקום ״בשת״; ו״מריב״ במקום ״מפי״ כי קרובים הם, כי 15המריבה היא על הפה. ונקראו כן על ענין ידוע אצלם ולא נודע אצלנו.
1. ובספר שמואל וכו׳. השוו דבריו שם.
2. ונר היה אחי קיש. לא כתוב כך במפורש, אלא הוא מדייק ממה ששניהם היו בני אביאל.
3. בן אביאל והיה אבי אבנר. כל זה על פי שמואל א י״ד:נ״א; וכך לשונו שם ט׳:א׳: ״ונר היה בן אביאל, והוא אחי קיש ואבי אבנר כדברי הספר הזה״ (שלא כפיסוק שבמהדורת ״הכתר״).
4. דוד שאול. היינו שנר היה דוד שאול, שהיה בן קיש אחיו.
5. וכן בפסוק וכו׳. מכאן עד ״כשם אחיו״ חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
6. וזה נוכל לומר וכו׳. ר״ל: לענין זה שלנר – שהיה אבי קיש לפי הפסוקים כאן – היה גם אח בשם קיש, יש לפרש שקרא לבנו כשם אחיו. אבל נשארת הבעיה שאביאל, ולא נר, הוא שהיה אביו של קיש אבי שאול, ושנר היה אחיו של אותו קיש ולא אביו.
7. ויתכן לפרש וכו׳. אבל שיטת המיוחס לתלמיד רס״ג היא שאביאל הוא אבי גבעון דלעיל פסוק כט (שהוא יעיאל דלהלן ט׳:ל״ה), והוא אביו של נר; ונר היה אבי אבנר, וגם אבי קיש אביו של שאול. ולדעתו הפסוק בשמואל א ט׳:א׳ – בו נמצא שקיש הוא בן אביאל – מדלג על דורו של נר; ו״אבינר בן נר דוד שאול״ פירושו: אבנר דוד שאול (ולא: נר דוד שאול).
8. וזהו שקרא וכו׳. ר״ל: נר קרא שם בנו ״אבנר״, במובן של ״אב נר״, על שם אביו שהיה שמו גם כן ״נר״.
9. וכן מצאתי וכו׳. מדרש זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. והוא תומך בשיטת רד״ק לענין ש״אביאל״ ו״נר״ הם שמות של אדם אחד.
10. שזוכר בספר שמואל. השוו דבריו שם.
11. וכן...מלחמה. שורה זו חסירה בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
12. כי הבעל נקרא ״בשת״. ראו דברי המיוחס לרש״י להלן ט׳:ל״ט ד״ה ״מריב בעל״.
13. ולא ספר לנו הכת׳ למה נקרא שמו כן. נראה שהכוונה בזה היא לאותם שמות של גדעון שרד״ק מזכיר, ולא לאשבעל. אכן, ניתן גם לתמוה על שמותיו של אשבעל – היינו איש בשת – הרומזים אל הבעל באופן הנראה חיובי. ואמנם, מה שכותב רד״ק בסוף הדיבור ש״נקראו כן על ענין ידוע אצלם...⁠״ כנראה מתייחס לכל השמות שהוא דן בהם. על הפסוק בשמואל רד״ק מפרש את השם ״ירבשת״: ״שעשה מריבה עם הבושת, הוא הבעל״.
14. והנה ״מריב בעל״. דעת המיוחס לר״י קרא היא שלפי הפשט מפיבשת אינו מריב בעל, על אף שהוא מצטט את דברי רז״ל (בבלי שבת נ״ו:) התומכים בשיטת רד״ק. אך אין המיוחס לר״י קרא מתייחס לעדות שמציין רד״ק בדיבור הבא.
15. המריבה היא על הפה. בכוונתו נראה ש״ריב״ משמעותו בדרך כלל ויכוח, ולא התנגשות פיזית. ברם, משמעות השם ״ירבעל״ בשופטים ו׳:ל״ב, הדומה כנראה ל״מריב בעל״, נראית כענין פיזי; והכוונה שם: הבעל ימית את מי שנתץ את מזבחו (השוו דברי רד״ק שם).
Ner begot Kish. In the book of Samuel it says that Abiel was the father of Kish (1 Samuel 9:1), and that Ner was a brother of Kish son of Abiel and the father of Abner (ibid. 14:51). In another verse also, it says “Abiner son of Ner, Saul’s uncle” (ibid. 14:50). But here it says that Ner was the father of Kish the father of Saul! (Also, in the verse below it says “Kish, Baal, Ner, Nadab” [1 Chronicles 9:36], from which it seems that Ner and Kish were brothers. Concerning that, however, we might explain that Ner named his son Kish, for his brother.) It is possible to explain that Abiel is the same as Ner and that he had two names, and that his son—who was the father of Abner—he named Ner, for himself. So when Ner named his son Abner (Avner), he meant to refer to the name of his father (av), which was Ner. I similarly found the following in a rabbinic source, in Leviticus Rabbah (9:2): “Rabbi Simeon ben Lakish said: One verse says ‘Ner begot Kish,’ and another verse says ‘Kish son of Abiel’ (1 Samuel 9:1). How can this be? His name was Abiel, but because he would light candles (nerot) for the public in dark alleys he acquired the name Ner.”
Jonathan, Malchi-shua, Abinadab, and Eshbaal. Abinadab is the same as Ishvi mentioned in the book of Samuel (1 Samuel 14:49): the text calls him Abinadab there also when they died at war (1 Samuel 31:2). Eshbaal is the same as Ish-bosheth (Ish Boshet) son of Saul (2 Samuel 2:8): “baal” and “bosheth” are the same, because the Baal-deity is called Boshet (=shame), as it says, “They turned aside to Boshet(Hos 9:10). It also says, “you have set up altars to Boshet, altars for sacrifice to Baal” (Jeremiah 11:13). Furthermore, Gideon is called both Jerubbaal (Judg 6:32) and Jerubbesheth (2 Samuel 11:21). (The text, however, does not tell us why he was called that.) The same is true for Jonathan’s son: in the book of Samuel it calls him Mephibosheth (2 Samuel 4:4), and here “Merib-baal” (v. 34). “Baal” stands in place of “bosheth”; and “Merib (meriv)” stands in place of “Mephi (mefi [מפי])” because they are similar, for a merivah (=quarrel) is ‘al ha-peh (על הפה; [=oral]). This is what they were called because of some matter known to them that it not known to us.
(לג-מ) התועלת הארבעה עשר הוא להודיע כי י״י יתברך לא יקפח שכר כל בריה ובריה. ולזה ספר כי אף על פי שבחטאי שאול חיוב הכליון לבניו כדי שתסוב המלוכה לדוד הנה השגיח י״י יתברך ביהונתן לטוב לבבו עם האלהים ועם אנשי׳ והשגיח במפיבשת בנו להשאיר ממנו זרע עד שמזרעו היה אחד והוא אולם שהרבה בנים ובני בנים מאה וחמשים.
ונר – גם הוא בן אבי גבעון וכן נאמר למטה.
אשבעל – היא איש בושת שמלך תחת שאול והוא ישוי האמור בש״א.
ונר – קאי נמי אלמעלה שגם הוא היה מבני יעיאל והוא הוליד את קיש ולא נר שמו אלא אביאל שמו. ונר הוא בנו אחי קיש. על כן יצא לחז״ל לדרוש על נר על שם שעשה נרות למקדש.
ואת אשבעל – הוא איש בושת האמור במלכים כי בעל נקרא בושת. ובעת שמלך לא חשב הכתוב את איש בושת מפני שנולד אחר כך ולפיכך בטלה מלכות שאול חמש שנים אחר מיתת שאול עד שנתגדל איש בושת והוצלח למלוכה.
ונר הוליד את קיש – הנה זה סותר למ״ש (בפסוק כט-ל) שאבי גבעון (שהיה שמו יעיאל כמ״ש לקמן ט׳ ל״ה) היה אבי קיש ונר ונדב, ומבואר שאבי גבעון היה נקרא ג״כ בשם נר, ובש״א מבואר שהיה נקרא גם בשם אביאל, ששם (ט׳:א׳) קיש בן אביאל, ושם (יד, נ-נא) אבנר בן נר דוד שאול, ושם, אבנר בן נר בן אביאל, מבואר שקיש ונר אבי שאול ואבי אבנר היו בני אביאל, כי יעיאל הנזכר שהיה אבי גבעון היה נקרא גם אביאל, וגם נר. ומ״ש פה בפי׳ הגר״א ווילנער וז״ל, ונר קאי אלמעלה, שגם הוא היה מבני יעיאל והוא הוליד את קיש, ולא נר שמו אלא אביאל שמו, הכותב לא כיון שמועתו יפה, ובודאי שמע שנר הוא יעיאל בעצמו ושגם אביאל שמו, והדברים פלאים.
ואת אשבעל – הוא איש בושת, שבושת ובעל, אחד הוא, מזבחות לבושת מזבחות לקטר לבעל (ירמיהו י״א:י״ג), וכן ירובעל (שופטים ו׳), ירובשת (שמואל ב י״א), וזה שלא להזכיר שם הבעל.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״ג תועלותמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(לד) וּבֶן⁠־יְהוֹנָתָ֖ן מְרִ֣יב בָּ֑עַל וּמְרִ֥יב בַּ֖עַל הוֹלִ֥יד אֶת⁠־מִיכָֽה׃
And the son of Jonathan was Merib-baal; and Merib-baal fathered Micah.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּבַר יְהוֹנָתָן מְרִיב בָּעַל וּמְרִיב בָּעַל אוֹלִיד יַת מִיכָה.
ומריב בעל הוליד את מיכה – מיכה זה נזכר בספר שמואל 1שהיה בן מפיבשת (שמואל ב ט׳:י״ב).
1. שהיה בן מפיבשת. השוו הדיבור הקודם.
Merib-baal begot Micah. In the book of Samuel (2 Samuel 9:12) it says that this Micah was a son of Mephibosheth.
ובן יהונתן מריב בעל – ידמה שמריב בעל הוא מפיבושת כי לא נשאר לבית שאול בן כי אם מפיבושת כמו שנזכר בסוף ספר שמואל.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לג]

מריב בעל – הוא מפיבושת.
מריב בעל – ובשמואל מפי בושת.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל
 
(לה) וּבְנֵ֖י מִיכָ֑ה פִּית֥וֹן וָמֶ֖לֶךְ וְתַאְרֵ֥עַ וְאָחָֽז׃
And the sons of Micah; Pithon, and Melech, and Taarea, and Ahaz.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּבְנֵי מִיכָה פִּיתוֹן וָמֶלֶךְ וְתַאֲרֵעַ וְאָחָז.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לג]

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל
 
(לו) וְאָחָז֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־יְהוֹעַדָּ֔ה וִיהוֹעַדָּ֗ה הוֹלִ֛יד אֶת⁠־עָלֶ֥מֶת וְאֶת⁠־עַזְמָ֖וֶת וְאֶת⁠־זִמְרִ֑י וְזִמְרִ֖י הוֹלִ֥יד אֶת⁠־מוֹצָֽא׃
And Ahaz fathered Jehoaddah; and Jehoaddah fathered Alemeth, and Azmaveth, and Zimri; and Zimri fathered Moza;
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאָחָז אוֹלִיד יַת יְהוֹעַדָה וִיהוֹעַדָה אוֹלִיד יַת עָלֶמֶת וְיַת עַזְמָוֶת וְיַת זִמְרִי וְזִמְרִי אוֹלִיד יַת מוֹצָא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לג]

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל
 
(לז) וּמוֹצָ֖א הוֹלִ֣יד אֶת⁠־בִּנְעָ֑א רָפָ֥ה בְנ֛וֹ אֶלְעָשָׂ֥ה בְנ֖וֹ אָצֵ֥ל בְּנֽוֹ׃
and Moza fathered Binea; Raphah was his son, Eleasah his son, Azel his son.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמוֹצָא אוֹלִיד יַת בִּנְעָא רָפָה בְרֵיהּ אֶלְעָשָה בְּרֵיהּ אָצֵל בְּרֵיהּ.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לג]

את בנעא – במדוייקים באל״ף ומסורת נמי הכי מסרה בנעא תרין בקריא כוליה וכתיבין אל״ף וסי׳ הוליד את בנעא וחברו לקמן סוף סי׳ ט׳.
רפה בנו – של בענה וכן חושב אחד בן א׳.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודהכל
 
(לח) וּלְאָצֵל֮ שִׁשָּׁ֣ה בָנִים֒ וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֗ם עַזְרִיקָ֥ם ׀ בֹּ֙כְרוּ֙ וְיִשְׁמָעֵ֣אל וּשְׁעַרְיָ֔ה וְעֹבַדְיָ֖ה וְחָנָ֑ן כׇּל⁠־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י אָצַֽל׃
And Azel had six sons, and these are their names: Azrikam, Bocru, and Ishmael, and Sheariah, and Obadiah, and Hanan. All these were the sons of Azel.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״ג תועלותמצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּלְאָצֵל אֶשְׁתָּה בְּנִין וְאִלֵין שְׁמָהַתְהוֹן עַזְרִיקָם בּוּכְרֵיהּ וְיִשְׁמָעֵאל וּשְׁעַרְיָה וְעוֹבַדְיָה וְחָנָן כָּל אִלֵין בְּנֵי אָצָל.
1ולאצל – בצר״י הצד״י; בני אצל בפת״ח הצד״י מפני ההפסק.
1. ולאצל...ההפסק. דברי רד״ק אלה חסרים בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהם מתוספותיו. והשוו מכלול ג׳:-ד׳.
Azel (אצל) had. The ṣadei has a ṣerei; but in “the sons of Azal,” the ṣadei has a pataḥ, because of the pause.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לג]

בכרו – כן שמו.
בכרו – הוא שם הבן.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״ג תועלותמצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל
 
(לט) וּבְנֵ֖י עֵ֣שֶׁק אָחִ֑יו אוּלָ֣ם בְּכֹר֔וֹ יְעוּשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וֶאֱלִיפֶ֖לֶט הַשְּׁלִשִֽׁי׃
And the sons of Eshek his brother: Ulam his firstborn, Jeush the second, and Eliphelet the third.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּבְנֵי עֵשֶׁק אֲחוּהִי אוּלָם בּוּכְרֵיהּ יְעוּשׁ תִּנְיָן וֶאֱלִיפֶלֶט תְּלִיתָאָה.
ובני עשק אחיו – שם איש הוא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לג]

אולם בכרו – בכל ספרים ישנים חסר וא״ו וכן דינו מכח המסורת דפרשת וישב שאין זה מן ג׳ מלאים האמורים שם.
ואליפלט השלשי – במקצת ספרים מוגים חסר יו״ד ומסורת יתרו מסייעא להו שאין זה מן המלאים דד״ה הנזכרים שם.
ובני עשק אחיו – שהיה אחיו של אצל.
ובני עשק אחיו – היינו אחיו של אצל.
ובני עשק – פי׳ המפ׳ שר״ל בני אלעשה, ובפשוט שלא חשב בפסוק ל״ז כל בני מוצא רק החשובים והי״ל עוד בן ששמו עשק.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(מ) וַיִּהְי֣וּ בְנֵֽי⁠־א֠וּלָ֠ם אֲנָשִׁ֨ים גִּבּוֹרֵי⁠־חַ֜יִל דֹּ֣רְכֵי קֶ֗שֶׁת וּמַרְבִּ֤ים בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים מֵאָ֖ה וַחֲמִשִּׁ֑ים כׇּל⁠־אֵ֖לֶּה מִבְּנֵ֥י בִנְיָמִֽן׃
And the sons of Ulam were mighty men of valor, archers, who had many sons, and sons' sons, one hundred and fifty. All these were of the sons of Benjamin.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונירלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַהֲווֹ בְנֵי אוּלָם גֻבְרִין גִבָּרֵי חֵילָא כַּבְשִׁין יַצְרֵיהוֹן (ס״א הֵיךְ גַבְרָא דִנְגֵיד) הֵיכְגַבְרָא דְנָגִיד בְּקַשְׁתָּא בְחָכְמְתָא בְּגִין כֵּן הֲווֹ מַסְגִין בְּנִין וּבְנֵי בְנִין נְגֵיסַתְהוֹן מְאָה וְחַמְשִׁין כָּל אִלֵין מִבְּנֵי דְשִׁבְטָא בִּנְיָמִין.
ויהיו בני אולם אנשים גבורי חיל (רוכבי) [דורכי] קשת (מלומדי מלחמה ומרבים בנים ובני בנים – וכי בידו של אדם להרבות בנים ובני בנים, אלא לפי שמשהין עצמם בבטן כדי שיזרעו נשותיהם תחלה מעלה עליהם הכתוב כאלו מרבים בנים ובני בנים, והיינו דאמר רב קטינא יכול אני לעשות כל בני זכרים, דא״ר יצחק א״ר אסי אשה מזרעת תחלה יולדת זכר שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה, ולא פרשו חכמים את הדבר עד שבא ר׳ צדוק ופרשה אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו תלה הכתוב נקבות בזכרים וזכרים בנקבות, אמר רבא הרוצה לעשות בניו זכרים יבעול וישנה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לג]

גבורי חיל – הב׳ במאריך.
דרכי קשת – חד מן אלפ״א ביתא מן ב׳ ב׳ לא נסבין וא״ו בריש תיבותא ומטעין בהון וסימן במסרה רבתא. בפרשה זו יש ספורי דברים שהם כמו כן בנחמיה סימן י״א ולא יתחלפו אלא במקומות מועטים ועיין בפי׳ רד״ק הנה ובפי׳ רש״י בפרשה של מעלה.
מאה וחמשים – במספר מאה וחמשים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונירלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

דברי הימים א ח – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, מקבילות במקרא דברי הימים א ח, תרגום כתובים דברי הימים א ח, ילקוט שמעוני דברי הימים א ח, מיוחס לתלמיד רס"ג דברי הימים א ח – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) המבוססת על מהדורת קירכהיים, ובתוספת תיקונים והערות מאת עזריאל רוזנשטרק, מיוחס לרש"י דברי הימים א ח, רד"ק דברי הימים א חמהדורת פרופ' יצחק ברגר (ניו יורק, תשס"ג, תשע"ו), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר), רלב"ג דברי הימים א ח, רלב"ג תועלות דברי הימים א ח, מנחת שי דברי הימים א ח, מצודת ציון דברי הימים א ח, מצודת דוד דברי הימים א ח, אדרת אליהו לגר"א דברי הימים א ח, מלבי"ם דברי הימים א ח

Divrei HaYamim I 8, Biblical Parallels Divrei HaYamim I 8, Targum Ketuvim Divrei HaYamim I 8, Yalkut Shimoni Divrei HaYamim I 8, Attributed to Student of R. Saadia Gaon Divrei HaYamim I 8, Attributed to Rashi Divrei HaYamim I 8 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (London, 1952) (CC BY 3.0), Radak Divrei HaYamim I 8 – Translation by Professor Yitzhak Berger (all rights reserved), with his gracious permission, Ralbag Divrei HaYamim I 8, Ralbag Toalot Divrei HaYamim I 8, Minchat Shai Divrei HaYamim I 8, Metzudat Zion Divrei HaYamim I 8, Metzudat David Divrei HaYamim I 8, Vilna Gaon (GR"A) Divrei HaYamim I 8, Malbim Divrei HaYamim I 8

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×