ונר הוליד את קיש –
1ובספר שמואל אומר כי אביאל אבי קיש
(שמואל א ט׳:א׳),
2ונר היה אחי קיש
3בן אביאל והיה אבי אבנר
(שם י״ד:נ״א), וכן אמ׳ בפסוק אחר ״אבינר בן נר
4דוד שאול״
(שם י״ד:נ׳); והנה הוא אומ׳ כי נר היה אבי קיש אבי שאול!
5וכן בפסוק שלמטה אמ׳ ״וקיש ובעל ונר ונדב״
(דברי הימים א ט׳:ל״ו) – ידמה כי אחים היו נר וקיש.
6וזה נוכל לומ׳ כי קרא נר לשם בנו ״קיש״ כשם אחיו.
7ויתכן לפרש כי אביאל הוא נר, ושני שמות היו לו, וקרא שם בנו ״נר״ כשמו, והוא אבי אבנר;
8וזהו שקרא נר שם בנו ״אבנר״, רוצ׳ לומ׳: שם אביו שהיה שמו ״נר״.
9וכן מצאתי בדברי רבותי׳ ז״ל בויקרא רבה
(ט׳:ב׳): אמ״ר שמעון בן לקיש: כתוב אחד אומ׳ ״ונר הוליד את קיש״, וכת׳ אחר אומר ״קיש בן אביאל״
(שמואל א ט׳:א׳); הא כיצד? ״אביאל״ שמו, ועל שהיה מדליק נרות לרבים במבואות האפלים נקרא שמו ״נר״.
את יהונתן ואת מלכי שוע ואת אבינדב ואת אשבעל – אבינדב הוא ישוי
10שזוכר בספר שמואל
(שמואל א י״ד:מ״ט),
11וכן זוכר אותו שם ״אבינדב״ כשמתו במלחמה
(שמואל א ל״א:ב׳). ואשבעל הוא איש בשת בן שאול
(שמואל ב ב׳:ח׳); ו״בעל״ ו״בשת״ אחד,
12כי הבעל נקרא ״בשת״ כמו שנ׳ ״וינזרו לבשת״
(הושע ט׳:י׳); וכן אמ׳ ״שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל״
(ירמיהו י״א:י״ג). וכן גדעון נקרא ״ירבעל״
(שופטים ו׳:ל״ב) ונקרא ״ירבשת״
(שמואל ב י״א:כ״א);
13ולא ספר לנו הכת׳ למה נקרא שמו כן. וכן בן יהונתן: בספר שמואל זוכר אותו ״מפיבשת״
(שמואל ב ד׳:ד׳),
14והנה ״מריב בעל״ (להלן פס׳ לד): הנה ״בעל״ במקום ״בשת״; ו״מריב״ במקום ״מפי״ כי קרובים הם, כי
15המריבה היא על הפה. ונקראו כן על ענין ידוע אצלם ולא נודע אצלנו.
1. ובספר שמואל וכו׳. השוו דבריו שם.
2. ונר היה אחי קיש. לא כתוב כך במפורש, אלא הוא מדייק ממה ששניהם היו בני אביאל.
3.
בן אביאל והיה אבי אבנר. כל זה על פי
שמואל א י״ד:נ״א; וכך לשונו שם ט׳:א׳: ״ונר היה בן אביאל, והוא אחי קיש ואבי אבנר כדברי הספר הזה״ (שלא כפיסוק שבמהדורת ״הכתר״).
4. דוד שאול. היינו שנר היה דוד שאול, שהיה בן קיש אחיו.
5. וכן בפסוק וכו׳. מכאן עד ״כשם אחיו״ חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
6. וזה נוכל לומר וכו׳. ר״ל: לענין זה שלנר – שהיה אבי קיש לפי הפסוקים כאן – היה גם אח בשם קיש, יש לפרש שקרא לבנו כשם אחיו. אבל נשארת הבעיה שאביאל, ולא נר, הוא שהיה אביו של קיש אבי שאול, ושנר היה אחיו של אותו קיש ולא אביו.
7.
ויתכן לפרש וכו׳. אבל שיטת המיוחס לתלמיד רס״ג היא שאביאל הוא אבי גבעון דלעיל פסוק כט (שהוא יעיאל דלהלן ט׳:ל״ה), והוא אביו של נר; ונר היה אבי אבנר, וגם אבי קיש אביו של שאול. ולדעתו הפסוק
בשמואל א ט׳:א׳ – בו נמצא שקיש הוא בן אביאל – מדלג על דורו של נר; ו״אבינר בן נר דוד שאול״ פירושו: אבנר דוד שאול (ולא: נר דוד שאול).
8. וזהו שקרא וכו׳. ר״ל: נר קרא שם בנו ״אבנר״, במובן של ״אב נר״, על שם אביו שהיה שמו גם כן ״נר״.
9. וכן מצאתי וכו׳. מדרש זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. והוא תומך בשיטת רד״ק לענין ש״אביאל״ ו״נר״ הם שמות של אדם אחד.
10. שזוכר בספר שמואל. השוו דבריו שם.
11. וכן...מלחמה. שורה זו חסירה בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
12. כי הבעל נקרא ״בשת״. ראו דברי המיוחס לרש״י להלן ט׳:ל״ט ד״ה ״מריב בעל״.
13. ולא ספר לנו הכת׳ למה נקרא שמו כן. נראה שהכוונה בזה היא לאותם שמות של גדעון שרד״ק מזכיר, ולא לאשבעל. אכן, ניתן גם לתמוה על שמותיו של אשבעל – היינו איש בשת – הרומזים אל הבעל באופן הנראה חיובי. ואמנם, מה שכותב רד״ק בסוף הדיבור ש״נקראו כן על ענין ידוע אצלם...״ כנראה מתייחס לכל השמות שהוא דן בהם. על הפסוק בשמואל רד״ק מפרש את השם ״ירבשת״: ״שעשה מריבה עם הבושת, הוא הבעל״.
14.
והנה ״מריב בעל״. דעת המיוחס לר״י קרא היא שלפי הפשט מפיבשת אינו מריב בעל, על אף שהוא מצטט את דברי רז״ל
(בבלי שבת נ״ו:) התומכים בשיטת רד״ק. אך אין המיוחס לר״י קרא מתייחס לעדות שמציין רד״ק בדיבור הבא.
15.
המריבה היא על הפה. בכוונתו נראה ש״ריב״ משמעותו בדרך כלל ויכוח, ולא התנגשות פיזית. ברם, משמעות השם ״ירבעל״
בשופטים ו׳:ל״ב, הדומה כנראה ל״מריב בעל״, נראית כענין פיזי; והכוונה שם: הבעל ימית את מי שנתץ את מזבחו (השוו דברי רד״ק שם).