Attributed to Rashi Divrei HaYamim I 7 – מיוחס לרש"י דברי הימים א ז‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) וְלִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֗ר^א תּוֹלָ֧ע וּפוּאָ֛ה [יָשׁ֥וּב] (ישיב) וְשִׁמְר֖וֹן אַרְבָּעָֽה׃ (ב) וּבְנֵ֣י תוֹלָ֗ע עֻזִּ֡י וּרְפָיָ֡ה וִ֠ירִיאֵ֠ל וְיַחְמַ֨י וְיִבְשָׂ֜ם וּשְׁמוּאֵ֗ל רָאשִׁ֤ים לְבֵית⁠־אֲבוֹתָם֙ לְתוֹלָ֔ע גִּבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל לְתֹלְדוֹתָ֑ם מִסְפָּרָם֙ בִּימֵ֣י דָוִ֔יד עֶשְׂרִֽים⁠־וּשְׁנַ֥יִם אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (ג) וּבְנֵ֥י עֻזִּ֖י יִֽזְרַֽחְיָ֑ה וּבְנֵ֣י יִֽזְרַֽחְיָ֗ה מִיכָאֵ֡ל וְ֠עֹבַדְיָ֠ה וְיוֹאֵ֧ל יִשִּׁיָּ֛ה חֲמִשָּׁ֖ה רָאשִׁ֥ים כֻּלָּֽם׃ (ד) וַעֲלֵיהֶ֨ם לְתֹלְדוֹתָ֜ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתָ֗ם גְּדוּדֵי֙ צְבָ֣א מִלְחָמָ֔ה שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה אָ֑לֶף כִּי⁠־הִרְבּ֥וּ נָשִׁ֖ים וּבָנִֽים׃ (ה) וַאֲחֵיהֶ֗ם לְכֹל֙ מִשְׁפְּח֣וֹת יִשָּׂשכָ֔ר^ב גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים שְׁמוֹנִ֤ים וְשִׁבְעָה֙ אֶ֔לֶף הִתְיַחְשָׂ֖ם לַכֹּֽל׃ (ו) בִּנְיָמִ֗ן בֶּ֧לַע וָבֶ֛כֶר וִידִֽיעֲאֵ֖ל שְׁלֹשָֽׁה׃ (ז) וּבְנֵ֣י בֶ֗לַע אֶצְבּ֡וֹן וְעֻזִּ֡י וְ֠עֻזִּיאֵ֠ל וִירִימ֨וֹת וְעִירִ֜י חֲמִשָּׁ֗ה רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית אָב֔וֹת גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים וְהִתְיַחְשָׂ֗ם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וּשְׁלֹשִׁ֖ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ח) וּבְנֵ֣י בֶ֗כֶר זְמִירָ֡ה וְיוֹעָ֡שׁ וֶֽ֠אֱלִיעֶ֠זֶר וְאֶלְיוֹעֵינַ֤י וְעׇמְרִי֙ וִירֵמ֣וֹת וַאֲבִיָּ֔ה וַעֲנָת֖וֹת וְעָלָ֑מֶת כׇּל⁠־אֵ֖לֶּה בְּנֵי⁠־בָֽכֶר׃ (ט) וְהִתְיַחְשָׂ֣ם לְתֹלְדוֹתָ֗ם רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית אֲבוֹתָ֔ם גִּבּוֹרֵ֖י חָ֑יִל עֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ (י) וּבְנֵ֥י יְדִיעֲאֵ֖ל בִּלְהָ֑ן וּבְנֵ֣י בִלְהָ֗ן [יְע֡וּשׁ] (יעיש) וּ֠בִנְיָמִ֠ן וְאֵה֤וּד וּֽכְנַעֲנָה֙ וְזֵיתָ֔ן וְתַרְשִׁ֖ישׁ וַאֲחִישָֽׁחַר׃ (יא) כׇּל⁠־אֵ֜לֶּה בְּנֵ֤י יְדִֽיעֲאֵל֙ לְרָאשֵׁ֣י הָאָב֔וֹת גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים שִׁבְעָֽה⁠־עָשָׂ֥ר אֶ֙לֶף֙ וּמָאתַ֔יִם יֹצְאֵ֥י צָבָ֖א לַמִּלְחָמָֽה׃ (יב) וְשֻׁפִּ֤ם וְחֻפִּם֙ בְּנֵ֣י עִ֔יר חֻשִׁ֖ם בְּנֵ֥י אַחֵֽר׃ (יג) בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֗י יַחֲצִיאֵ֧ל וְגוּנִ֛י וְיֵ֥צֶר וְשַׁלּ֖וּם בְּנֵ֥י בִלְהָֽה׃ (יד) בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה אַשְׂרִיאֵ֖ל אֲשֶׁ֣ר יָלָ֑דָה פִּֽילַגְשׁוֹ֙ הָֽאֲרַמִּיָּ֔ה יָלְדָ֕ה אֶת⁠־מָכִ֖יר אֲבִ֥י גִלְעָֽד׃ (טו) וּמָכִ֞יר לָקַ֤ח אִשָּׁה֙ לְחֻפִּ֣ים וּלְשֻׁפִּ֔ים וְשֵׁ֤ם אֲחֹתוֹ֙ מַֽעֲכָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י צְלׇפְחָ֑ד וַתִּהְיֶ֥נָה לִצְלׇפְחָ֖ד בָּנֽוֹת׃ (טז) וַתֵּ֨לֶד מַעֲכָ֤ה אֵֽשֶׁת⁠־מָכִיר֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ פֶּ֔רֶשׁ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו שָׁ֑רֶשׁ וּבָנָ֖יו אוּלָ֥ם וָרָֽקֶם׃ (יז) וּבְנֵ֥י אוּלָ֖ם בְּדָ֑ן אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י גִלְעָ֔ד בֶּן⁠־מָכִ֖יר בֶּן⁠־מְנַשֶּֽׁה׃ (יח) וַאֲחֹת֖וֹ הַמֹּלֶ֑כֶת יָֽלְדָה֙ אֶת⁠־אִ֣ישְׁה֔וֹד וְאֶת⁠־אֲבִיעֶ֖זֶר וְאֶת⁠־מַחְלָֽה׃ (יט) וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י שְׁמִידָ֑ע אַחְיָ֣ן וָשֶׁ֔כֶם וְלִקְחִ֖י וַאֲנִיעָֽם׃ (כ) וּבְנֵ֥י אֶפְרַ֖יִם שׁוּתָ֑לַח וּבֶ֤רֶד בְּנוֹ֙ וְתַ֣חַת בְּנ֔וֹ וְאֶלְעָדָ֥ה בְנ֖וֹ וְתַ֥חַת בְּנֽוֹ׃ (כא) וְזָבָ֥ד בְּנ֛וֹ וְשׁוּתֶ֥לַח בְּנ֖וֹ וְעֵ֣זֶר וְאֶלְעָ֑ד וַהֲרָג֗וּם אַנְשֵׁי⁠־גַת֙ הַנּוֹלָדִ֣ים בָּאָ֔רֶץ כִּ֣י יָֽרְד֔וּ לָקַ֖חַת אֶת⁠־מִקְנֵיהֶֽם׃ (כב) וַיִּתְאַבֵּ֛ל אֶפְרַ֥יִם אֲבִיהֶ֖ם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּבֹ֥אוּ אֶחָ֖יו לְנַחֲמֽוֹ׃ (כג) וַיָּבֹא֙ אֶל⁠־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֤א אֶת⁠־שְׁמוֹ֙ בְּרִיעָ֔ה כִּ֥י בְרָעָ֖ה הָיְתָ֥ה בְּבֵיתֽוֹ׃ (כד) וּבִתּ֣וֹ שֶֽׁאֱרָ֔ה וַתִּ֧בֶן אֶת⁠־בֵּית⁠־חוֹר֛וֹן הַתַּחְתּ֖וֹן וְאֶת⁠־הָעֶלְי֑וֹן וְאֵ֖ת אֻזֵּ֥ן שֶׁאֱרָֽה׃ (כה) וְרֶ֣פַח בְּנ֗וֹ וְרֶ֧שֶׁף וְתֶ֛לַח בְּנ֖וֹ וְתַ֥חַן בְּנֽוֹ׃ (כו) לַעְדָּ֥ן בְּנ֛וֹ עַמִּיה֥וּד בְּנ֖וֹ אֱלִישָׁמָ֥ע בְּנֽוֹ׃ (כז) נ֥וֹן בְּנ֖וֹ יְהוֹשֻׁ֥עַ בְּנֽוֹ׃ (כח) וַֽאֲחֻזָּתָם֙ וּמֹ֣שְׁבוֹתָ֔ם בֵּֽית⁠־אֵ֖ל וּבְנֹתֶ֑יהָ וְלַמִּזְרָ֣ח נַעֲרָ֔ן וְלַֽמַּעֲרָ֗ב גֶּ֤זֶר וּבְנֹתֶ֙יהָ֙ וּשְׁכֶ֣ם וּבְנֹתֶ֔יהָ עַד⁠־עַיָּ֖ה וּבְנֹתֶֽיהָ׃ (כט) וְעַל⁠־יְדֵ֣י בְנֵֽי⁠־מְנַשֶּׁ֗ה בֵּית⁠־שְׁאָ֤ן וּבְנֹתֶ֙יהָ֙ תַּעְנַ֣ךְ וּבְנֹתֶ֔יהָ מְגִדּ֥וֹ וּבְנוֹתֶ֖יהָ דּ֣וֹר וּבְנוֹתֶ֑יהָ בְּאֵ֙לֶּה֙ יָֽשְׁב֔וּ בְּנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (ל) בְּנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֥רַח אֲחוֹתָֽם׃ (לא) וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵ֑ל ה֖וּא אֲבִ֥י [בִרְזָֽיִת] (ברזות)׃ (לב) וְחֶ֙בֶר֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־יַפְלֵ֔ט וְאֶת⁠־שׁוֹמֵ֖ר וְאֶת⁠־חוֹתָ֑ם וְאֵ֖ת שׁוּעָ֥א אֲחוֹתָֽם׃ (לג) וּבְנֵ֣י יַפְלֵ֔ט פָּסַ֥ךְ וּבִמְהָ֖ל וְעַשְׁוָ֑ת אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יַפְלֵֽט׃ (לד) וּבְנֵ֖י שָׁ֑מֶר אֲחִ֥י [וְרׇהְגָּ֖ה] (ורוהגה) [וְחֻבָּ֥ה] (יחבה) וַאֲרָֽם׃ (לה) וּבֶן⁠־הֵ֖לֶם אָחִ֑יו צוֹפַ֥ח וְיִמְנָ֖ע וְשֵׁ֥לֶשׁ וְעָמָֽל׃ (לו) בְּנֵ֖י צוֹפָ֑ח ס֧וּחַ וְחַרְנֶ֛פֶר וְשׁוּעָ֖ל וּבֵרִ֥י וְיִמְרָֽה׃ (לז) בֶּ֣צֶר וָה֗וֹד וְשַׁמָּ֧א וְשִׁלְשָׁ֛ה וְיִתְרָ֖ן וּבְאֵרָֽא׃ (לח) וּבְנֵ֖י יֶ֑תֶר יְפֻנֶּ֥ה וּפִסְפָּ֖ה וַאְרָֽא׃ (לט) וּבְנֵ֖י עֻלָּ֑א אָרַ֥ח וְחַנִּיאֵ֖ל וְרִצְיָֽא׃ (מ) כׇּל⁠־אֵ֣לֶּה בְנֵֽי⁠־אָ֠שֵׁ֠ר רָאשֵׁ֨י בֵית⁠־הָאָב֤וֹת בְּרוּרִים֙ גִּבּוֹרֵ֣י חֲיָלִ֔ים רָאשֵׁ֖י הַנְּשִׂיאִ֑ים וְהִתְיַחְשָׂ֤ם בַּצָּבָא֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה מִסְפָּרָ֣ם אֲנָשִׁ֔ים עֶשְׂרִ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה אָֽלֶף׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א יִשָּׂשכָ֗ר =א,ק13,ב1,ש2 וכך הכריעו ברויאר ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן; נראה שאות שי״ן הראשונה דגושה בכתר בהתאם לשיטתו, כי למרות שהתיבה די מטושטשת, ניתן להבחין בשאריות של נקודת הדגש.
• ל,ש1=יִשָׂשכָ֗ר (אין דגש)

^ב יִשָּׂשכָ֔ר =א,ק13,ב1,ש2 וכך הכריעו ברויאר ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן; נראה שאות שי״ן הראשונה דגושה בכתר בהתאם לשיטתו, כי למרות שהתיבה די מטושטשת, ניתן להבחין בשאריות של נקודת הדגש.
• ל,ש1=יִשָׂשכָ֔ר (אין דגש)

(א) ולבני יששכר תולע ופואה – ישוב ושמרון, בחומש כתיב ויוב (בראשית מ״ו:י״ג). יוב היה שמו ולפי שנתיישבו ללמוד תור׳ דכתי׳ מבני יששכר יודעי בינה לעתים (דברי הימים א י״ב:ל״ג), לכך זכה ונקרא ישוב. (ב) ובני תולע – מספרם בימי דוד עשרים ושנים אלף ושש מאות כל אלה בני תולע לבד מבני עזי. (ג) ובני עזי וגו׳ – שלשים וששה אלף כי הרבו נשים ובנים (דברי הימים א ז׳:ד׳) וכל אלה היו לבד מאותן עשרים ושנים אלף ושש מאות (דברי הימים א ז׳:ב׳) של בני תולע. (ה) ואחיהם לכל משפחות – בין בני תולע בין בני עזי בין כל גבורי החיילים של דוד שמונים ושבעה אלף.
התיחשם לכל – פתרון לכל היחס שלהם. (ו) בנימין בלע ובכר וידיעאל – זה שקורא בספר הישר אשבל (בראשית מ״ו:כ״א). (יב) ושפים וחפים בני עיר חשם בני אחר – עזרא שכתב ספר היחס הזה לא היה יודע אם היו מבני בנימין אם לאו לפיכך כתבם לבדם וגם משום דכתיב ומכיר לקח אשה לחפים (דברי הימים א ז׳:ט״ו) מספקא ליה. (יג) בני נפתלי יחציאל וגו׳ – מה שלא נתיחס יותר זהו הטעם כמפורש בשלהי מגילת ירושלמי ג׳ ספרים מצא עזרא וכל אחד ואחד מן היחס ומה שמצא כתב ומה שלא מצא לא כתב ומן בני נפתלי לא מצא יותר וזהו הטעם שכל היחס הזה מייחד בדילוגים כי דילג מספר זה אל ספר זה וחברם ומה שלא היה יכול לכתוב בספר זה כתב בספר עזרא תדע כי נאמר בסמוך: וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה הגלו לבבל (דברי הימים א ט׳:א׳) פתרון אם רצונך לידע יחס עשרת שבטים לך לחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי (מלכים ב י״ז:ו׳) כי ספר דברי הימים שלהם גלה עמהם אבל יהודה מצאתי ספרן בבבל ומה שמצאתי כתבתי. (יד) בני מנשה אשריאל אשר ילדה – פירוש אשר ילדה לו אשתו דוגמא אשר ילדה אותה ללוי במצרים (במדבר כ״ו:נ״ט) אבל פילגשו הארמיה ילדה את מכיר. (כ-כא) ובני אפרים שותלח וגו׳ והרגום אנשי גת וגו׳ כי ירדו לקחת את מקניהם – ולא היו בקיאים במוצאי הדרכים ובמוצאי הארץ והרגום אנשי גת הנולדים בארץ (דברי הימים א ז׳:כ״א) כי הם היו בקיאים בארץ ההיא. (כד) ובתו שארה ותבן את בית חורון – שארה בנאתו.
ואת אזן שארה – על שמה קראה שם העיר. (כה) ורפח בנו – של בריעה.
ורשף ותלח – בנים של רפח כמו כן חשב דורות. (כט) ועל ידי בני מנשה בית שאן – פתרון סמוך לבני מנשה כמו איש על ידו לדגליהם (במדבר ב׳:י״ז). (לא) הוא אבי ברזית – שר אותה העיר ובב״ר ר׳ לוי ור׳ סימון ר׳ לוי אומר שהיו בנותיו נאות ונשואות לכהנים שנמשחו בשמן זית ר׳ סימון אומר שהיו בנותיו נאות ונשואות למלכים שנמשחו בשמן המשחה ולפי שהיו להם שמן הרבה היו מושחין בו לכך היו נאות דהא באשר כתיב וטובל בשמן רגלו (דברים ל״ג:כ״ד), ואמר ר׳ חנניה חמין ושמן שסכתני אמי החזירוני לנערותי. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון