Divrei HaYamim I 15 – דברי הימים א טו‏ – Mikraot Gedolot

(א) וַיַּ⁠עַשׂ⁠־ל֥וֹ בָתִּ֖⁠ים בְּ⁠עִ֣יר דָּוִ֑יד וַיָּ֤⁠כֶן מָקוֹם֙ לַאֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיֶּ⁠ט⁠־ל֖וֹ אֹֽהֶל׃

And he made himself houses in the city of David; and he prepared a place for the ark of God and pitched for it a tent.

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

וַעֲבַד לֵיהּ בָּתִּין בְּקַרְתָּא דְדָוִד וְאַתְקֵין אַתְרָא לַאֲרוֹנָא דַייָ וּפְרַס לֵיהּ מַשְׁכְּנָא.

ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל – הוא האהל שהכין לתת שם את ארון האלהים.

ויכן וכו׳ – הכין מקום על הארון ופירש עליו אוהל.

ויכן מקום לארון האלהים – היינו בנין אבנים.

ויט לו אהל – הוא יריעות פרושות מלמעלה.

ויעש, ויכן מקום – של בנין אבנים.

ויט לו אהל – של יריעות מלמעלה, שעד עתה היה מתהלך באהל ובמשכן, כמ״ש (יהושע יח, א; ש״ב ז׳:ו׳).

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(ב) אָ֚ז אָמַ֣ר דָּוִ֔יד לֹ֤א לָשֵׂאת֙ אֶת⁠־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים כִּ֖י אִם⁠־הַלְוִיִּ֑⁠ם כִּֽי⁠־בָ֣ם⁠׀ ⁠בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗הי״י֗ לָשֵׂ֞את אֶת⁠־אֲר֧וֹן יְהֹוָ֛הי״י֛ וּֽלְשָׁרְ⁠ת֖וֹ עַד⁠־עוֹלָֽם׃

Then David said, "No one should carry the ark of God except the Levites; for Hashem has chosen them to carry the ark of Hashem and to minister to Him forever.⁠"

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

הָא בְכֵין אֲמַר דָוִד דְלָא כַשְׁרִין לְמֵיטַל יַת אֲרוֹנָא דַייָ אֱלָהֵן לֵיוָאֵי אֲרוּם בְּהוֹן אִתְרְעֵי יְיָ לְמֵיטַל יַת אֲרוֹנָא דַייָ וּלְשַׁמָשָׁא יָתֵיהּ עַד עַלְמָא.

כי אם הלוים כי בם בחר – כלומר בלוים בחר ולא בעגלה שלפי שהרכבנוהו בעגלה נענש עוזה וזהו שאמר למטה כי למבראשונה לא אתם פרץ י״י אלהינו בנו כי לא דרשנוהו כמשפט (דברי הימים א ט״ו:י״ג) שהרכבנוהו בעגלה.

except the Levites, for the Lord chose them i.e., God chose the Levites [to carry the Ark], and not a cart, for because we placed it in a cart, Uzza was punished, and that is what is stated further: "For from the beginning, [when] you were not [the bearers], the Lord our God made a breach in us, for we had not sought Him properly,⁠" for we placed it in a cart.

לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים – זה כתוב בתורה בעבודת בני קהת כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו.

אז – כשמת עזא על אשר שלח ידו בארון.

כי בם בחר ה׳ – ולא יבוא בידם המכשול שנכשל בו עזא.

אז אמר דויד – היינו כי בתחלה חשב דוד, האמור בכתף ישאו לא נאמר אלא לדור המדבר שהיה ראוי לישא בכתף כי העדה כולם קדושים ודור דעה, ובדורו אין ראוי אלא לישא בעגלה אבל כשראה פרץ עוזה אז אמר לא לשאת כי אם הלוים ולשרתו עד עולם.

לא לשאת – כי כבר בארתי (שמואל ב ו, ב-ד) שחטאו אז, א] במה שעוזא ואחיו נשאוהו בכתף מבית אבינדב אל העגלה, שהם לא היו לוים, וגם שנשאוהו בידיהם בלא מוטות. ב] מה שנתנוהו על העגלה. ע״כ אמר לא לשאת כי אם הלוים – לא ישראלים. והנה במדבר נשאוהו רק בני קהת, ולמד דוד שזה אינו מצוה מוכרחת, דהא בפ׳ עקב (י׳:ח׳) בעת ההיא הבדיל ה׳ את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה׳ לעמוד לפני ה׳ וכו׳ עד היום הזה ע״כ לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו, מזה מבואר שמצות נשיאת הארון הוא על כל בני לוי, ושנשיאה בכתף היא מצוה נהוגה לדורות, דהא אמר עד היום הזה, וע״כ אמר כי בם בחר ה׳ לשאת את ארון האלהים ולשרתו עד עולם, שהם דברי הכתוב שבפ׳ עקב, שממנו הוציא שהיא מצוה לדורות, שבזה טעה תחלה וחשב שהיה רק במדבר.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(ג) ⁠וַיַּ⁠קְהֵ֥ל דָּוִ֛יד אֶת⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל⁠־יְ⁠רוּשָׁלָ֑͏ִם לְ⁠הַֽעֲלוֹת֙ אֶת⁠־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶל⁠־מְ⁠קוֹמ֖וֹ אֲשֶׁר⁠־הֵכִ֥ין לֽוֹ׃

And David assembled all Israel at Jerusalem to bring up the ark of Hashem to its place which he had prepared for it.

תרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּכְנַשׁ (ס״א וְאַכְנֵשׁ) דָוִד יַת כָּל יִשְרָאֵל לִירוּשָׁלַםִ לְאַסָקָא יַת אֲרוֹנָא דַייָ לְאַתְרֵיהּ דְזַמִין לֵיהּ.

להעלות – מבית עובד אדום.

ויקהל, ויאסף – התבאר אצלי שהמקהיל הוא ע״י קול וכרוז וזה לכל ישראל, אבל הלוים באו מעצמם והוא אספם אליו לדבר עמהם.

תרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(ד) וַיֶּ⁠אֱסֹ֥ף דָּוִ֛יד אֶת⁠־בְּ⁠נֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְ⁠אֶת⁠־הַלְוִיִּֽ⁠ם׃

And David gathered together the sons of Aaron, and the Levites;

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל

וּכְנַשׁ דָוִד יַת בְּנֵי אַהֲרן וְיַת לֵיוָאֵי.

(ד-כד) התועלת השלישי הוא מה שלמדנו מזה הספור מענין מחלקות הכהנים שהיו מאת י״י כמו שיתבאר מדברי דוד ומזה המקום נתישרנו לעמוד על כונת התורה במה שאמרה חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות וראוי היה להיות כן בזאת העבודה הנכבדת. ר״ל שיהיה מוגבל בה הכל בדרך שלא יחסר ממנה דבר ולזה היה ראוי שידעו מי יעשה העבודה ביום ויום עם שבזה תסור הקטטה והמחלוקת מביניהם.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל

(ה) ⁠לִבְנֵ֖י קְ⁠הָ֑ת אוּרִיאֵ֣ל הַשָּׂ֔⁠ר וְ⁠אֶחָ֖יו מֵאָ֥ה וְ⁠עֶשְׂרִֽים׃

of the sons of Kohath: Uriel the chief, and his brothers one hundred and twenty;

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל

לִבְנֵי קְהָת אוּרִיאֵל רַבָּנָא וַאֲחוּהִי מְאָה וְעֶשְרִין.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

לבני קהת – היו הבאים אוריאל השר וחביריו.

לבני קהת – עמרם ויצהר וחברון ועוזיאל, היו עמרם ויצהר למשפחה אחת, וחברון לבד, ומעוזיאל יצאו שתי משפחות עוזיאל ואליצפן בנו, וגרשון ומררי כ״א משפחה אחת.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל

(ו) ⁠לִבְנֵ֖י מְ⁠רָרִ֑י עֲשָׂיָ֣ה הַשָּׂ֔⁠ר וְ⁠אֶחָ֖יו מָאתַ֥יִם וְ⁠עֶשְׂרִֽים׃

of the sons of Merari: Asaiah the chief, and his brothers two hundred and twenty;

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל

לִבְנֵי מְרָרִי עֲשָיָה רַבָּנָא וַאֲחוּהִי מָאתָן וְעֶשְרִין.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל

(ז) ⁠לִבְנֵ֖י גֵּרְ⁠שׁ֑וֹם יוֹאֵ֣ל הַשָּׂ֔⁠ר וְ⁠אֶחָ֖יו מֵאָ֥ה וּשְׁלֹשִֽׁים׃

of the sons of Gershom: Joel the chief, and his brothers one hundred and thirty;

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל

לִבְנֵי גֵרְשׁוֹם יוֹאֵל רַבָּנָא וַאֲחוּהִי מְאָה וּתְלָתִין.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל

(ח) ⁠לִבְנֵ֖י אֱלִיצָפָ֑ן שְׁ⁠מַֽעְיָ֥ה הַשָּׂ֖⁠ר וְ⁠אֶחָ֥יו מָאתָֽיִם׃

of the sons of Elizaphan: Shemaiah the chief, and his brothers two hundred;

תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותעודהכל

לִבְנֵי אֱלִיצָפָן שְׁמַעְיָה רַבָּנָא וַאֲחוּהִי מָאתָן.

לבני אליצפן – הוא מבני קהת ונקרא שמו אלצפן בפרשת וארא וגם חברון ועזיאל הם מבני קהת והנה היו רבים מבני קהת כי הם לבדם ישאו הארון.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותהכל

(ט) ⁠לִבְנֵ֖י חֶבְר֑וֹן אֱלִיאֵ֥ל הַשָּׂ֖⁠ר וְ⁠אֶחָ֥יו שְׁ⁠מוֹנִֽים׃

of the sons of Hebron: Eliel the chief, and his brothers eighty;

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל

לִבְנֵי חֶבְרוֹן אֱלִיאֵל רַבָּנָא וַאֲחוּהִי תַמְנָן.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל

(י) ⁠לִבְנֵ֖י עֻזִּ⁠יאֵ֑ל עַמִּ⁠ינָדָ֣ב הַשָּׂ֔⁠ר וְ⁠אֶחָ֕יו מֵאָ֖ה וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃

of the sons of Uzziel: Amminadab the chief, and his brothers one hundred and twelve.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל

לִבְנֵי עֻזִיאֵל עַמִינָדָב רַבָּנָא וַאֲחוּהִי מְאָה וּתְרֵיסָר.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל

(יא) ⁠וַיִּ⁠קְרָ֣א דָוִ֔יד לְ⁠צָד֥וֹק וּלְאֶבְיָתָ֖ר הַכֹּ⁠הֲנִ֑ים וְ⁠לַלְוִיִּ֗⁠ם לְ⁠אוּרִיאֵ֤ל עֲשָׂיָה֙ וְ⁠יוֹאֵ֣ל שְׁ⁠מַֽעְיָ֔ה וֶאֱלִיאֵ֖ל וְ⁠עַמִּ⁠ינָדָֽב׃

And David called for Zadok and Abiathar the priests, and for the Levites, for Uriel, Asaiah, and Joel, Shemaiah, and Eliel, and Amminadab,

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שימלבי״םעודהכל

וּקְרָא דָוִד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר כַּהֲנַיָא וּלְלֵיוָאֵי לְאוּרִיאֵל עֲשָיָה וְיוֹאֵל וּשְׁמַעְיָה וֶאֱלִיאֵל וְעַמִינָדָב.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וללוים לאוריאל – בדפוס ישן כתוב והלוים ולאוריאל וגם מדפוס ישן מוויניציאה יש הערה מזה ודא בשותא מרעיתא בבעלי דפוסא דלא מסתייא דלא גמירי אלא מגמר נמי מגמרי שבושיהון לאחריני כי היכא דאישתבש להו הכא.

ויקרא לצדוק – כי הכהנים היו צריכים לכסות את הארון בפרוכת וכסוי עור תחש ובגד כליל תכלת, כמבואר (במדבר ה׳:ד׳), ואח״כ נשאו הלוים.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שימלבי״םהכל

(יב) ⁠וַיֹּ֣⁠אמֶר לָהֶ֔ם אַתֶּ֛⁠ם רָאשֵׁ֥י הָאָב֖וֹת לַלְוִיִּ֑⁠ם הִֽתְקַדְּ⁠שׁוּ֙ אַתֶּ֣⁠ם וַאֲחֵיכֶ֔ם וְ⁠הַעֲלִיתֶ֗ם אֵ֣ת אֲר֤וֹן יְהֹוָה֙י״י֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל⁠־הֲכִינ֖וֹתִי לֽוֹ׃

and he said to them, "You are the heads of the fathers' houses of the Levites; sanctify yourselves, both you and your brothers, that you may bring up the ark of Hashem, the God of Israel, to the place that I have prepared for it.

תרגום כתוביםרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודעודהכל

וַאֲמַר לְהוֹן אַתּוּן רֵישֵׁי אֲבָהַת לְלֵיוָאֵי אִזְדַמָנוּ אַתּוּן וַאֲחוּכוֹן וְתַסְקוּן יַת אֲרוֹנָא דַייָ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל לְאַתְרָא דְזַמֵנִית לֵיהּ.

אל הכינותי לו – פי׳: ¹אל המקום אשר הכינותי לו. וכן ״מהשלל הביאו״ (דברי הימים ב ט״ו:י״א): אשר הביאו; ואחרים זולתם, כמו שהבאתי אותם בספר המכלל בחלק הראשון מן הספר (נ.).

1. אל המקום אשר הכינותי לו. כך במיוחס לר״י קרא, הקורא לביטוי הזה ״מקרא קצר״.

To hakhinoti lo. This means: to the place asher hakhinoti lo (=that I have prepared for it). Similarly, “from the spoils hevi’u” (2 Chronicles 15:11) means asher hevi’u (=that they brought). There are others like these, which I have cited in the Mikhlol in the first section of the book (50a).

אל הכינותי לו – רוצה לומר: אל המקום אשר הכנותי לו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

אתם ראשי וכו׳ – ועליכם הדבר.

התקדשו – הטהרו.

אל הכינותי – אל מקום אשר הכינותי לו.

תרגום כתוביםרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודהכל

(יג) כִּ֛י לְ⁠מַבָּ⁠רִ֥אשׁוֹנָ֖ה לֹ֣א אַתֶּ֑⁠ם פָּרַ֨ץ יְהֹוָ֤הי״י֤ אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ בָּ֔נוּ כִּֽי⁠־לֹ֥א דְ⁠רַשְׁנֻ֖הוּ כַּמִּ⁠שְׁפָּֽט׃

For because you did not carry it at the first, Hashem our God made a breach upon us, for we did not seek Him according to the ordinance.⁠"

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

אֲרוּם בְּקַדְמֵיתָא עַד לָא הֲוֵיתוּן אַתּוּן תְּרַע יְיָ אֱלָהָנָא בָּנָא אֲרוּם לָא תְבַעֲנוֹהִי כִזְחָזֵי.

לא אתם – לא הייתם אתם המקודשים, לפיכך פרץ ה׳ אלהינו בנו.

כי למבראשונה לא אתם – כלומ׳: ¹לא הייתם אתם בראשונה כשנשאנו אותו מבית אבינדב; ²לפיכך פרץ יי׳ אלהינו בנו, ³כי לא דרשנוהו כמשפט, כי המשפט כמו שכת׳ בתורת משה לשאת אותו הלוים בכתפם במוטות (במדבר ז׳:ט׳). ⁴ומ״ם ״למבראשונה״ פתוחה, ומשפטה בחר״ק על המנהג; וכן ״לא התקדשו למַדי״ (דברי הימים ב ל׳:ג׳), ״חלקו מַחמאות פיו״ (תהלים נ״ה:כ״ב).

1. לא הייתם אתם בראשונה. רד״ק מפרש שחסר הפועַל ״היה״ בביטוי ״למבראשונה לא אתם״, ומשמעותו: לא הייתם נמצאים במלאכת נשיאת המשכן. וכך נשמע מהתרגום. כעין זה גם במיוחס לתלמיד רס״ג: ״לא הייתם אתם המקודשים״ (על פי הלשון ״התקדשו אתם״ שבפסוק הקודם); וכלשון זו מצטט המיוחס לר״י קרא מרז״ל, אך לא מצאתי מקורו. המיוחס לר״י קרא עצמו מפרש: ״למתחילה, בשעה שנשאנו אותו מבית אבינדב, שנשאנו אותו על עגלה שלא כדין, לא אתם? – בתמיה; לא בשבילכם נעשה הדבר הזה שפרץ ה׳ אלקינו בנו והרג את עוזא? ועל כן, תטהרו את עצמכם שלא יארע לכם כמו שאירע לעוזא״.

2. לפיכך פרץ וכו׳. לדעת רד״ק, צירוף הלמ״ד והמ״ם במילה ״למבראשונה״ מובנו ״בעבור״ (ראו מכלול מ״ו.); ובכן, פירוש הפסוק: בעבור שלא הייתם נושאי הארון, לפיכך פרץ ה׳ וכו׳. השוו לעומת התרגום: ״בקדמיתא עד לא הויתון...⁠״. מהמיוחס לר״י קרא (ראו ההערה הקודמת) נשמע שהוא סובר שהלמ״ד חסירה משמעות (וכך אמנם נשמע מהתרגום); והשוו ראב״ע על שמות כ׳:ט״ז.

3. כי לא דרשנוהו...כי המשפט...לשאת אותו הלוים וכו׳. מלשון זו נשמע ש״לא דרשנוהו״ פירושו: לא דרשנו את הארון (ולא: לא דרשנו את ה׳), שכן ״לשאת אותו״ מוסב על הארון. כך גם דעתם של המיוחס לרש״י והמיוחס לר״י קרא, וכן נראה מלשון התרגום ״לא תבענוהו״. אבל עיינו לעיל י״ג:ג׳ ובהערות, שם ביארנו שלדעת רד״ק הביטוי ״כי לא דרשנהו״ המופיע שם מוסב על ה׳, למרות שנזכר ה׳ שם רק כ״סומך״ בביטוי ״ארון אלקינו״. לעומת כן כאן, איפה שהוא כנראה מפרש ״לא דרשנוהו״ על הארון, ה׳ הוא נושא המשפט, והארון נזכר רק בפסוק הקודם! אכן, ראוי לציין שדבריו שם נראים כאחת מתוספותיו (ראו שם ובהערות); וסביר איפוא שהם משקפים התפתחות בהבנתו את הביטוי.

4. ומ״ם ״למבראשונה״ פתוחה וכו׳. השוו דבריו על דוגמאות אלה ועל יואל א׳:י״ז, מכלול ל״ח., וספר השרשים ערך ״מן״. כוונתו היא שמ״ם זו, שתנועתה פת״ח, היא כמו ״מִן״, ודינה של המילה להיות ״למִבראשונה״. וראו לעיל הערה ד״ה ״לא הייתם״. על הדוגמה מספר תהלים ראו הדעות השונות במפרשים שם, וסיכום דבריהם בהערה 621 במכלול מהדורת חומסקי, ע׳ 338-339.

For the first time not you (ki le-ma-ba-rishonah lo attem). This means: You were not there the first time, when we carried [the Ark] out of Abinadab’s house. So the Lord our God burst out against us, because we did not set out to obtain it (lo derashnuhu) according to the law—for the law provides that the Levites carry it on their shoulders with a carrying frame, as it says in the Torah of Moses (Numbers 7:9). The mem in le-ma-ba-rishonah has a pataḥ, though as a rule, it should properly take a ḥireq. The same is true for “they did not sanctify themselves le-ma-day (=in great enough numbers)” (2 Chronicles 30:3), and for “His words were smoother ma-ḥama’ot (מחמאות; =than butter)” (Ps 55:22).

כי למבראשונה לא אתם פרץ י״י אלהינו בנו – רוצה לומר: מפני כי בראשונה לא נשאתם אתם ארון י״י פרץ אלהינו בנו והוא מה שמת עזא כי אחז בארון לפי שלא דרשנוהו כמשפט כי משפט התורה הוא שישאו הלוים את הארון בכתף.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

למבראשונה – במ״ם פתוחה ומשפטה חירק רד״ק בפירוש ומכלול ד׳ מ״ז ושרשים ומי שכתבו בחירק טעה.

כי למבראשונה – בהעלאה הראשונה מקרית יערים.

לא אתם – לא הייתם אתם המעלים ולזה נתגלגל הדבר שפרץ ה׳ בעוזא כי לא דרשנוהו כמשפט התורה שאמר׳ שבני לוי ישאו את הארון ובעבור זה באה התקלה.

לא אתם – מלת והעליתם נמשך לשתים, לא העליתם אתם.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(יד) וַיִּֽ⁠תְקַדְּ⁠שׁ֔וּ הַכֹּ⁠הֲנִ֖ים וְ⁠הַלְוִיִּ֑⁠ם לְ⁠הַעֲל֕וֹת אֶת⁠־אֲר֥וֹן יְהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

So the priests and the Levites sanctified themselves to bring up the ark of Hashem, the God of Israel.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל

וְאִזְדַמְנוּ כַּהֲנַיָא וְלֵיוָאֵי לְאַסָקָא יַת אֲרוֹנָא דַייָ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל

(טו) וַיִּ⁠שְׂא֣וּ בְ⁠נֵֽי⁠־הַלְוִיִּ֗⁠ם אֵ֚ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥⁠ה מֹשֶׁ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑הי״י֑ בִּכְתֵפָ֥ם בַּמֹּ⁠ט֖וֹת עֲלֵיהֶֽם׃

And the children of the Levites bore the ark of God upon their shoulders with the bars on it, as Moses commanded according to the word of Hashem.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּנְטָלוּ לֵיוָאֵי (ס״א בְּנֵי לֵיוָאֵי) יַת אֲרוֹנָא דַייָ הֵיכְמָא דִי פַקֵיד משֶׁה הֵי כְפִתְגָמָא דַייָ עַל כִּתְפֵיהוֹן בַּאֲסְלַוָן (ס״א בְּאַסְלַוָן עֲלֵיהוֹן) עִלַוֵיהוֹן.

כדבר י״י בכתפם – לשאת אותו ולא ממש בכתפם כי אם במוטות עליהם.

according to the word of the Lord, on their shoulders to carry it, not actually on their shoulders, but with staves upon them.

במוטות עליהם – הנה היו מוטות על כתפם יונחו בם בדי הארון ונשא בם.

התועלת השני הוא להודיע שאין לשאת ארון האלהים כי אם הלוים בכתף ולמדנו מזה כי אמרו בתורה כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו היא מצות עשה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

בכתפם – לא בעגלה ע״י הבקר כי אם בכתפם בהבגדים אשר שמו עליהם.

בכתפם במוטות – כי גם בזה לא עשו בראשונה כמשפט, שנשאו מבית אבינדב שלא במוטות.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל

(טז) ⁠וַיֹּ֣⁠אמֶר דָּוִיד֮ לְ⁠שָׂרֵ֣י הַלְוִיִּ⁠ם֒ לְ⁠הַעֲמִ֗יד אֶת⁠־אֲחֵיהֶם֙ הַמְשֹׁ֣רְ⁠רִ֔ים בִּכְלֵי⁠־שִׁ֛יר נְ⁠בָלִ֥ים וְ⁠כִנֹּ⁠ר֖וֹת וּמְצִלְתָּ֑יִם מַשְׁמִיעִ֥ים לְ⁠הָרִֽים⁠־בְּ⁠ק֖וֹל לְ⁠שִׂמְחָֽה׃

And David spoke to the chief of the Levites to appoint their brothers the singers, with instruments of music, psalteries and harps and loud cymbals, lifting up the voice with joy.

תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַאֲמַר דָוִד לְרַבְרְבָנֵי (ס״א לְרַבָּנֵי) לֵיוָאֵי לְאַסָקָא יַת אֲחוּהוֹן דִמְשַׁבְּחַיָא בְּמָאנֵי תֻשְׁבְּחָתָא בְּנִבְלִין וְכִנָרִין וְצֶלְצְלִין מַשְׁמְעִין לַאֲרָמָא בְּקָלָא לְחֶדְוָא.

ומצלתים – צנבש בלעז והם רקועים מנחשת יקשקשו זה בזה כשיכו בתוף אשר הם קבועים בה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

(טז-כב) התועלת הרביעי הוא מה שלמדנו מזה כי עבודת הלוים היתה בשיר בפה להודות לי״י על יד מי שיהיה מהם יותר ראוי כאמרו יסור במשא כי מבין הוא (דברי הימים א ט״ו:כ״ב) ומזה עמדנו על הכוונה במה שאמר בתורה לעמד לשרת בשם י״י (דברים י״ח:ה׳) ומזה גם כן נמשך שיהיו מהם משוררים בכל זמר. והנה למדנו מזה עוד כי מה שיסדה התורה על הלוים לשמור משמרת בית י״י כלל שיהיו שוערים. ושישמרו הקדשים מכל טומאה ושישמרו האוצרות וההקדשות וכלי בית המקדש והסולת והיין והשמן המיוחדי׳ למנחות ויתקנו מלאכת לחם הפנים והסלתות והחביתין של כהן גדול. ובכלל כל מה שהיה אפשר להם לשרת בו הכהנים בעניני המקדש וקדשיו וכבר יסד דוד בזה מחלקות לכל אלו הדברים כדי שיהיה איש על עבודתו כמו שמצאנו שהקפידה התורה בזה שיהיה איש על עבודתו ועל משאו.

ומצלתים משמיעים – המשמיעים קול גדול וכן נאמר בצלצלי שמע (תהלים ק״נ:ה׳).

לשמחה – לעורר השמחה בעת העלות הארון.

להרים בקול – כמו להרים קול, או יהיה פעל להרים הלבבות ע״י קול וע״י שמחה.

תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל

(יז) ⁠וַיַּ⁠עֲמִ֣ידוּ הַלְוִיִּ֗⁠ם אֵ֚ת הֵימָ֣ן בֶּן⁠־יוֹאֵ֔ל וּמִ֨ן⁠־אֶחָ֔יו אָסָ֖ף בֶּן⁠־בֶּרֶכְיָ֑הוּ ⁠וּמִן⁠־בְּ⁠נֵ֤י מְ⁠רָרִי֙ אֲחֵיהֶ֔ם אֵיתָ֖ן בֶּן⁠־קוּשָׁיָֽהוּ׃

So the Levites appointed Heman the son of Joel; and of his brothers, Asaph the son of Berechiah; and of the sons of Merari their brothers, Ethan the son of Kushaiah;

תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

וְאוֹקִימוּ לֵיוָאֵי יַת הֵימָן בַּר יוֹאֵל וּמִן קָרִיבוֹהִי אָסָף בַּר בֶּרֶכְיָהוּ וּמִן בְּנֵי מְרָרִי קָרִיבֵיהוֹן אֵיתָן בַּר קוּשָׁיָהוּ.

הימן אסף ואיתן – הם המשוררים הנזכרים במה שקדם והנה היה הימן מבני קהת ואסף מבני גרשום והיו משוררים במצלתים נחשת להשמיע הקול למרחוק כמו שנזכר אחר זה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

ויעמידו הלוים את הימן וגו׳ – פירש שהעמידו את איתן, הימן ואסף להיות משוררים.

הימן – מבני קהת.

ואסף – מבני גרשון.

ואיתן – מבני מררי (כנ״ל ו׳).

תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(יח) וְ⁠עִמָּ⁠הֶ֖ם אֲחֵיהֶ֣ם הַמִּ⁠שְׁנִ֑ים זְ⁠כַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְ⁠יַעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל⁠ ׀ וְ⁠עֻנִּ֡⁠י אֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ וּמַעֲשֵׂיָ֡הוּ וּמַתִּ⁠תְיָ֩הוּ֩ וֶאֱלִ֨י⁠פְ⁠לֵ֜הוּ^א וּמִקְנֵיָ֨הוּ וְ⁠עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם וִיעִיאֵ֖ל הַשֹּׁ⁠עֲרִֽים׃

and with them their brothers of the second degree, Zechariah, Ben, and Jaaziel, and Shemiramoth, and Jehiel, and Unni, Eliab, and Benaiah, and Maaseiah, and Mattithiah, and Eliphalehu, and Mikneiah, and Obed-edom, and Jeiel, the doorkeepers.

א. וֶאֱלִ֨יפְלֵ֜הוּ א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ (חטף)

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

וְעִמְהוֹן אֲחוּהוֹן בְּתִנְיָנוּת זְכַרְיָהוּ בַר (ס״א בֶּן) וְיַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִי אֱלִיאָב וּבְנָיָהוּ וּמַעֲשֵיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעוֹבֵד אֱדוֹם וִיעִיאֵל תַּרְעַיָא.

זכריהו בן – לבדו שם הוא כמו בני (דברי הימים א ו׳:ל״א)^א.

א. קירכהיים ציין לדברי הימים א כ״ד:כ״ג, ועי׳ בפירוש כ״ג:ה׳.

ועמהם אחיהם המשנים – משנה להם לשוערים.

זכריהו בן – כך שמו וכל אלו משוררים ושוערים היו בדרך שהביאו את הארון והמשוררים והשוערים שהעמיד דוד לאחר שנתנו הארון אל האהל אשר נטה לו דוד ובמשכן שילה היו שוערים ובדרך לא היו שוערים לפי שלא הוצרכו כל כך שוערים לפיכך נעשו משוררים חוץ משנים ברכי׳ ואלקנה וכל זה היה בדרך אבל בנוח הארון היו משוררים שוערים.

And with them, their brethren the second in rank second in rank to them as gate sentries.

Zechariah Ben That was his name; and all these singers and gate sentries [served] on the road by bringing the Ark. The singers and the gate sentries that David stationed after they placed the Ark into the tent that David had pitched for it and in the Tabernacle of Shiloh, were gate sentries, but they were not gate sentries while on the road, because not that many gate sentries were required. Therefore, they became singers, with the exception of two, Berechiah and Elkanah (verse 23). All this was on the road, but when the Ark rested, the singers became gate sentries.

אחיהם המשנים – ¹שניים להם, כמו ״משנה למלך״ (אסתר י׳:ג׳), כמו שאמר ״אסף הראש ומשנהו זכריה״ וגו׳ (דברי הימים א ט״ז:ה׳).

זכריה בן – ²כן היה שמו: ״בן״; ³וכן פרש אדני אבי ז״ל (ספר הגלוי, תשובה יא) ״לַבֵּן״ הנזכר בספר תהלים (ט׳:א׳) כי על זה המשורר אמ׳, שהוא נגן אותו המזמור שעשה דוד על מות גלית ונצוח פלשתים. ⁴ואע״פ שלמ״ד ״לבן״ ⁵פתוחה שתורה על ה״א הידיעה, וה״א הידיעה לא תבא על שם אדם, ⁶בא זה כן בה״א הידיעה להודיע כי הוא המשורר; כי אם היה אומר ״לְבֵן״ היה דומה מן ״בנים״.

השערים – ⁷שהיו שוערים לארן אחר שהציגו הארן באהל אשר נטה לו דוד (דברי הימים א ט״ז:א׳); או היו שוערים מתחלה כשהיה הארן בשלה ובנב ובגבעון.

1. שניים להם וכו׳. כך במיוחס לרש״י ובמיוחס לר״י קרא.

2. כן היה שמו: ״בן״. כך במיוחס לתלמיד רס״ג (וכן הוא מבין ״בנָי״ בדברי הימים א כ״ד:כ״ג, לעומת התרגום שם), במיוחס לרש״י ובמיוחס לר״י קרא. וכך גם לפי רוב נוסחאות התרגום, חוץ מעד-נוסח אחד שכתוב בו ״בר״; ראו על כך מהדורת ל״ד-רוברט על-אתר, ושם כרך א ע׳ 75 הערה 4. טוען י׳ ווייסע על דברי רד״ק שלא נזכר ״בן״ זה ברשימת הלויים שבמשמרות להלן.

3. וכן פרש אדני אבי ז״ל וכו׳. השוו דברי רד״ק על הפסוק בתהלים, וראו דברי התרגום ושאר המפרשים שם. וראו כמה פירושים אחרים למילה בתהלים המובאים בדברי ריק״ם.

4. ואע״פ וכו׳. כך בדברי הריק״ם. גם הראב״ע בפירושו על הפסוק בתהלים מעלה אותו קושי.

5. פתוחה שתורה על ה״א הידיעה. ר״ל: מחמת הפת״ח שמתחת ללמ״ד, מובנו כמו ״לְהַבֵּן״.

6. בא זה כן וכו׳. ר״ל: באמת המילה היתה צריכה להינקד ״לְבֵן״, בשו״א ולא בפת״ח; אבל בכך היינו מבינים אותה כלשון היחיד של שם-העצם ״בנים״. ובכן, היא מנוקדת בפת״ח כדי שנבין שה״בן״ הזה הוא מיודע; וכיון שאין שום בן – במובן של לשון היחיד של ״בנים״ – שהפסוק מתייחס אליו בהקשר זה, האפשרות היחידה היא שהכוונה למשורר ששמו ״בן״. כך אמנם משמעות דברי ריק״ם שם; והשוו ספר השרשים ערך ״לבן״. ריק״ם גם מציין דוגמאות נוספות שהן לדעתו שמות של בני אדם או ערים עם פת״ח המורה על ה״א הידיעה; ובכללן: ״בַסֻכות הושבתי את בני ישראל״, אשר לדעתו מתייחס לעיר ״סוכות״ (!), אשר שם חנו בני ישראל מיד ביציאתם מצרים (במדבר ל״ג:ה׳).

7. שהיו שוערים וכו׳. מדבריו להלן פסוק כד ד״ה ״שערים לארון״ נשמע שהוא מפרש ״שערים״ כאן רק על עובד אדום ויעיאל; עיינו שם ובהערות. ובכן הוקשה לו, הרי בפסוק כא נמצא שאותם לויים היו משוררים בכלי נגינה, וכאן הפסוק אומר שהם היו שוערים? ועל כך הוא מתרץ שהיו שוערים אחרי שנח הארון בירושלים או לפני שהעבירו אותו לירושלים, אבל בדרך הם היו אמנם משוררים. גם המיוחס לר״י קרא כותב שהם היו שוערים לפני כן (וכנראה דווקא לפני כן), אך הוא מפרש שהמילה ״השערים״ מתארת את כל הנזכרים בפסוק זה. לעומת כן, המיוחס לרש״י מפרש שאלה המשוררים שנכתב עליהם בפסוקנו ״שערים״ היו שוערים בדרך, שלא כדעת רד״ק, ואלה שבפסוק כג שנכתב עליהם ״שערים לארון״, ולא נזכר שהיו משוררים בכלי נגינה, היו בדרך רק שוערים ולא משוררים. אך כל האחרים לא היו שוערים בדרך אלא משוררים – כי בדרך לא היה צורך לכל כך הרבה שוערים – מה שאין כן אחרי שנח הארון, מתי שאף הם היו שוערים.

Their kinsmen of second rank. [This means]: second in rank to them—as in “second in rank to the king” (Esth 10:3)—as it says, “Asaph the chief, Zechariah the second to him in rank …” (1 Chronicles 16:5).

Zechariah, Ben. That was his name: “Ben.” This is also how my master, my father, of blessed memory (Sefer Ha-Galuy 11), explained la-Ben in the book of Psalms (9:1); that is, it refers to this musician, who played that psalm, composed by David on the death of Goliath and the defeat of the Philistines. Even though the lamed of la-Ben has a pataḥ that serves the function of a definite hei, and a definite hei does not belong with the name of a person, the function of this particular definite hei is to clarify that Ben refers to the musician. For had the text said le-Ben, it would have seemed as though [the noun] was related to banim (=sons).

The gatekeepers. For they guarded the Ark after it was placed in the tent that David pitched for it (1 Chronicles 16:1). Alternatively, they had originally been gatekeepers, when the Ark was in Shiloh, Nob, and Gibeon.

ועמהם אחיהם המשנים – רוצה לומר: השנים להם והם השוערים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

ובניהו ומעשיהו – אין דגש ביו״ד.

המשנים – שניים להם במעלה.

זכריהו בן – כן שמו.

השוערים – שהיו שוערים מאז כשהיה הארון בשילה ובנוב ובגבעון.

ועמהם אחיהם המשנים – היינו שהיו שוערים והעמידם להיות משוררים ולקמן מפרש כל אחד עם כלי שירו שהיה ממונה עליו.

אחיהם המשנים – שניים להם במעלה.

זכריה בן – שעורו זכריה בן יעזיאל ויעזיאל, ר״ל ויעזיאל אביו, כי כן הוא מונה בפסוק כ׳.

השוערים – שעד עתה היו שוערים במשכן.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(יט) וְ⁠הַמְשֹׁ֣רְ⁠רִ֔ים^א הֵימָ֥ן אָסָ֖ף וְ⁠אֵיתָ֑ן בִּמְצִלְתַּ֥יִם נְ⁠חֹ֖שֶׁת לְ⁠הַשְׁמִֽיעַ׃

So the singers, Heman, Asaph, and Ethan, were appointed, with cymbals of brass to sound aloud;

א. וְהַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים (חטף)

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

וּמְשַׁבְּחַיָא הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן בְּצֶלְצְלִין דִנְחָשָׁא לְאַשְׁמָעָא.

והמשוררים הימן אסף ואיתן וגו׳ להשמיע – קול הם היו ממונים על אותו כלי שיר.

And the singers: Heman, Asaph, and Ethan, etc. To make a resounding voice, they were appointed over those musical instruments.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

במצלתים – ר״ל המה הקישו במצלתים של נחושת להשמיע קול גדול.

והמשררים הימן וגו׳ – רצה לומר אותן המשוררים האמורים היו מקצתן ממונים במצלתים להשמיע וזכריה בנבלים ומתתיהו בכנורות.

והמשוררים – מפרש מה עשו עתה, שהמשוררים (הנזכר בפסוק י״ז) היו במצלתים, ומן השוערים (הנחשבים בפסוק י״ח), נגנו חצים בנבלים על עלמות וחצים בכנורות על השמינית, והם מיני נגונים, או כלי שיר (ועזזיא לא נחשב תחלה, שהוא לא היה מן השוערים). והנה כפי הדין אין לשוערים לסייע למשוררים (רמב״ם ה׳ כה״מ פ״ג), רק בכאן לא היה שיר לעבודה בבהמ״ק, דהא כפי הדין אין מוסיפים על ששה נבלים ולא פוחתין מתשעה כנורות (רמב״ם שם), וכאן היו שמונה נבלים וששה כנורות, והצלצל אחד לבד וכאן היו המצלתים שלשה, כי היו רק לכבוד הארון.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(כ) וּזְכַרְיָ֨ה וַעֲזִיאֵ֜ל וּשְׁמִירָמ֤וֹת וִֽיחִיאֵל֙ וְ⁠עֻנִּ֣⁠י וֶאֱלִיאָ֔ב וּמַעֲשֵׂיָ֖הוּ וּבְנָיָ֑הוּ בִּנְבָלִ֖ים עַל⁠־עֲלָמֽוֹת׃

and Zechariah, and Aziel, and Shemiramoth, and Jehiel, and Unni, and Eliab, and Maaseiah, and Benaiah, with psalteries set to Alamoth;

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודעודהכל

וּזְכַרְיָה וְעֻזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִי וֶאֱלִיאָב וּמַעֲשֵיָהוּ וּבְנָיָהוּ בְּנִבְלִים עַל בַּסִימוּת קַלְפוֹנִין דִי שְׁבָחָא.

על עלמות – ביתרי^א הנבלים החזקות באומץ ותוקף גדול ליגע בם, וחזקהו ואמצהו (דברים ג׳:כ״ח) תרגום: ותקיפהי ועלימהי, אמוצות הם עלמות, והוא כמו: עלמות לבן (תהלים ט׳:א׳) אומץ תוקף היד ובינה גדולה^ב היאך מנצחים כשתוקעים באותו יתר ביד.

א. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״ביתר״.

ב. בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״היא״.

וזכריה ועזיאל וגו׳ – אלו שנאמרו בפסוק למעלה שהיו שוערים החזירו כאן לעשות משוררים.

על עלמות – על אותן כלי שיר שמנגנין בהם אותן מזמורים למנצח על עלמות וגו׳.

And Zechariah and Aziel, etc. Those, mentioned in the preceding verse as being gate sentries, were here transferred to become singers.

over alamoth over those instruments with which they played those psalms, entitled: "To the conductor, on alamoth, etc.⁠"

(כ-כא) בנבלים על עלמות וג׳, בכנרת על השמינית לנצח וג׳ – זה היה ידוע אצלם, ואנחנו מה נוכל לדעת? אך דוד זכר אלה המדות בספר תהלים, וגם כזה יאמר שם.

בנבלים על עלמות – אחשוב שהם אורגנאש בלעז והנה הנבלים הם כדמות נודות יבוא מהם הרוח לקנים החלולים אשר בהם ויוציאו השיריות הנעימות. והנה קראם עלמות להיותם נסתרות ונעלמות.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

וזכריה ועזיאל – כן כתיב לא ועזיאל.

על עלמות – ועל עלמות וגם הוא שם כ״ז ונזכר בתהלים.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודהכל

(כא) וּמַתִּ⁠תְיָ֣הוּ וֶאֱלִֽי⁠פְ⁠לֵ֗הוּ^א וּמִקְנֵיָ֙הוּ֙ וְ⁠עֹבֵ֣ד אֱדֹ֔ם וִיעִיאֵ֖ל וַעֲזַזְיָ֑הוּ בְּ⁠כִנֹּ⁠ר֥וֹת עַל⁠־הַשְּׁ⁠מִינִ֖ית לְ⁠נַצֵּֽ⁠חַ׃

and Mattithiah, and Eliphalehu, and Mikneiahu, and Obed-edom, and Jeiel, and Azaziah, with harps on the Sheminith, to lead.

א. וֶאֱלִֽיפְלֵ֗הוּ א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ (חטף)

תרגום כתוביםמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודעודהכל

וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנַיָהוּ וְעוֹבֵד אֱדוֹם וִיעִיאֵל וַעַזַזְיָהוּ בְּכִנָרִין עַל תְּמַנְיָתָא לִמְשַׁבָּחָא.

ומתתיהו ואליפלהו וגו׳ על השמינית לנצח – אותו כלי שיר שמנגנין עליו אותן מזמורים למנצח על השמינית (תהלים י״ב:א׳).

And Mattithiah and Eliphelehu, etc. with harps on the sheminith to conduct those musical instruments upon which they play the psalms entitled: "For the conductor, on the sheminith.⁠"

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

בכנרות על השמינית – אחשוב שהוא כלי זמר יש בו שמנה יתרים הנקרא גיטארא לטינא בלעז ומזה המין הנקרא לאוט בלעז והוא עוגב בלשון הקדש כי יש לו בדמות עגבות.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

על השמינית – בכינור שיש בו שמנה נימין.

לנצח – המנגנים יקראו מנצחים על כי דרכם לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעת הנעימה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודהכל

(כב) וּכְנַנְיָ֥הוּ שַֽׂר⁠־הַלְוִיִּ֖⁠ם בְּ⁠מַשָּׂ֑⁠א יָסֹר֙ בַּמַּשָּׂ֔⁠א כִּ֥י מֵבִ֖ין הֽוּא׃

And Chenaniah, chief of the Levites, was over the song; he was master in the song, because he was skillful.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּכְנַנְיָהוּ רַב לֵיוָאֵי בְּמַטוּל מִתְרַבְרֵב עַל נַטְלֵי מַטוּלָא אֲרוּם סוּכְלְתָן הוּא.

במשא – בנבואה היה מנגן, שהיתה רוח הקדש שורה עליו היאך ליגע ביתרי הנבלים ומי הוא מעלה להגביה ומי הוא הנמיכה^א למאך^ב את הקול.

יסור – הוא היה גדול ושר על ענין השיר ללמדו ולמסרו לאסף ולידותון והימן.

א. כך במהדורת קירכהיים, ובכ״י מוסקבה 853: ״הממיכה״. ואולי צ״ל: ״מנמיכה״.

ב. כמו: ״למעך״.

וכנניהו שר הלוים במשא – במה היה שר במשא בנשאות השיר.

יסר במשא – מייסר ומוכיח אותם על המשא בנגון נעימות שיר אם להרים קול אם להשפיל.

כי מבין הוא – במשא בנשיאות הנגון ולשון מבין נופל על למוד השיר ודוגמא ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר לי״י כל המבין וגומר (דברי הימים א כ״ה:ז׳), וכתוב ויפילו גורלות וגו׳ מבין עם תלמיד (דברי הימים א כ״ה:ח׳).

And Chenaniah, the leader of the Levites in song In what was he a leader? In בַּמַּשָּׂא, in raising [the voice in]song.

he would chastise in song He would chastise and reprove them concerning raising the voice in the melody of the song, whether to raise the voice or lower [it].

because he was an expert in raising [the voice] in the melody, and the expression of מֵבִין applies to the study of voice. A similar instance is found (below 25:7): "And their number with their brethren, trained in song to the Lord, every expert (מֵבִין) etc.,⁠" and it is written (ibid. verse 8): "and they cast lots, etc.,... expert (מֵבִין) with student.⁠"

יסר במשא כי מבין הוא – פי׳: לבד חכמת השיר שהיתה לו, ¹היה שר וגדול בנבואה כי מבין הוא. ²ויש מפרש׳: בהגבהת הקול, מן ״וישא את קולו״ (בראשית כ״ט:י״א), כלומ׳ שהיה שר וגדול על כלם בנשיאות הקול בשיר. ו״יסר״ כת׳ בסמ״ך, ³והוא כמו בשי״ן; ⁴וכן ״כולם סרי סררים״ (ירמיהו ו׳:כ״ח) כמו ״שרי״ בשי״ן.

1. היה שר וגדול בנבואה. על ״יסר״ מלשון שררה השוו לשון התרגום: ״מתרברב״. גם המיוחס לתלמיד רס״ג כותב שהיה ״שר על ענין השיר ללמדו ולמסרו לאסף ולידותון והימן״. לעומת כן, לפי המיוחס לרש״י ופירוש אחד שהמיוחס לר״י קרא מצטט, ״יסר״ הוא מענין מוסר ותוכחה. אבל מהפירוש שכנראה מעדיף המיוחס לר״י קרא נשמע שהוא מלשון הסרה, כלומר, כנניהו היה רגיל ״לסור (ר״ל: להסיר) את הלויים״ כששר לפני הבמה שבגבעון, בעוד שכאן כולם באו לשורר לפני הארון בדרך. המיוחס לתלמיד רס״ג, כמו רד״ק, מפרש ״משא״ מענין נבואה, והוא מוסיף שאותה נבואה נתנה לכנניהו את היכולת לנגן כראוי.

2. ויש מפרש׳ וכו׳. גם לפירוש זה ״יסר״ הוא מענין שררה, רק ״משא״ מתפרש אחרת; ובהתאם לכך נמצא בכמה עדי-נוסח: ״ויש מפרשים ׳במשא׳...⁠״; והשוו המיוחס לרש״י והמיוחס לר״י קרא בביאור אותה מילה.

3. והוא כמו בשי״ן. היינו רק לדעת רד״ק שהוא מענין שררה.

4. וכן ״כולם סרי סררים״ וכו׳. השוו דבריו שם; וכן בתרגום: ״רברבי״. אך מרש״י שם נשמע שהוא מפרש את שתי המילים במשמעות ״סרים מן הדרך״. וכך אמנם פירוש ״סררים״ גם לדעת רד״ק.

Yasor (יסר) ba-massa (=[Chenaniah] distinguished himself in prophetic inspiration), for he was a master. This means: Besides the musical talent that he had, he was a leader of distinction (sar [שר] ve-gadol) in prophetic inspiration, for he was a master. But some (cf. Pseudo-Rashi) explain this to mean “with the power of his voice,” in the same sense as “vayyissa (=he raised) his voice” (Genesis 29:11); that is, he distinguished himself above all the rest with the power of his singing voice. Yasor is spelled with a samekh; but it is as though it had a sin. Similarly, “They are all sarei (סרי; =officers of) deviance” (Jeremiah 6:28) is equivalent to שרי, with a sin.

במשא יסר במשא וג׳ – והנה ישר בצד שמאל, כטעם: בי שרים ישורו (משלי ח׳:ט״ז), וכן יאמר עוד: השר המשא (דברי הימים א ט״ו:כ״ז). וכל אלו הענינים, ידועים היו אצלם.

וכנניהו שר הלוים במשא – רוצה לומר: הוא היה השר והנגיד בשיר אשר בדבור להודות בו השם יתברך ולהללו והנה היתה סבת היותו שר במשא כי מבין הוא וזה השיר אין ראוי שיאמר כי אם מפי המבינים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

במשא – בפתח הבי״ת.

במשא – מלשון נשיאה והרמה.

יסור – כמו ישור בשי״ן והוא מלשון שר.

במשא – בדבר הרמת הקול.

יסור במשא – היה שר וגדול בענין הרמת הקול וכפל דברו.

כי מבין הוא – בדבר הזה להרים הקול ולהכריע במקום הראוי.

וכנניהו שר הלוים במשא – שהיה השר על הלוים המשוררים בפה, ששיר זה נקרא משא, שהיו נושאים בו דברי תהלות במשל ומליצה.

יסור במשא – הוא היה אוסר קשר המשוררים, על פיו ערכו את השיר, על פיו התחילו וסיימו, כי מבין הוא בחכמה זו (כמו (מלכים א כ׳:י״ד) מי יאסור את המלחמה, שהוא העורך המערכה וקושרה יחד).

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כג) וּבֶֽרֶכְיָה֙ וְ⁠אֶלְקָנָ֔ה שֹׁעֲרִ֖ים לָאָרֽוֹן׃

And Berechiah and Elkanah were door-keepers for the ark.

תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּבֶרֶכְיָה וְאֶלְקָנָה תַּרְעַיָא לִפְרַסָא דְתַמָן אֲרוֹנָא.

וברכיה ואלקנה שוערים לארון – רוצה לומר: כי לכבוד י״י יתברך שמם דוד שומרי׳ שער האהל ששם שמו הארון בעיר דוד והנה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

שערים לארון – מאז היו שוערים באהל הארון ועתה שבו להיות משוררים.

וברכיה וכו׳. הנה הלוים היו הולכים אחרי הארון, ושבעה הכהנים בחצוצרות הלכו לפני הארון (כמו בעת כיבוש ירחו שהלכו ז׳ כהנים בשופרות היובלים לפני הארון), והיו שני שוערים מן הלוים אחרי הארון, שהם ברכיה ואלקנה שהיו מפסיקים בין הארון ובין הלוים בל יקרבו אליו, וע״ז קראם שוערים לארון, ושני כהנים עובד אדום ויחיה היו שוערים לארון לפניו, מפסיקים בין הארון ובין הכהנים שלא יקרבו אליו.

תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל

(כד) וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְ⁠יוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י וּ֠זְכַרְיָ֠הוּ וּבְנָיָ֤הוּ וֶאֱלִיעֶ֙זֶר֙ הַכֹּ֣⁠הֲנִ֔ים [מַחְצְ⁠רִים֙] (מחצצרים) בַּחֲצֹ֣צְ⁠ר֔וֹת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְ⁠עֹבֵ֤ד אֱדֹם֙ וִֽיחִיָּ֔⁠ה שֹׁעֲרִ֖ים לָאָרֽוֹן׃

And Shebaniah, and Joshaphat, and Nethanel, and Amasai, and Zechariah, and Benaiah, and Eliezer, the priests blew with the trumpets before the ark of God; and Obed-edom and Jehiah were doorkeepers for the ark.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל

וּשְׁבַנְיָהוּ וְיוֹשָׁפָט וּנְתַנְאֵל וַעֲמָשַי וּזְכַרְיָהוּ וּבְנָיָהוּ וֶאֱלִיעֶזֶר כַּהֲנַיָא מְחַצְצְרִין בַּחֲצוֹצְרָתָא קֳדָם אֲרוֹנָא דַייָ וְעוֹבֵד אֱדוֹם וִיחִיָה תַרְעַיָא לִפְרָסָא דְתַמָן אֲרוֹנָא.

^א

א. בדפוסים יש תוספת כאן שמקורה בפירוש רד״ק.

מחצצרים – ¹כת׳ בשתי צד״ין, והראשונה נקראת והשניה איננה נקראת. ²וכן ״יששכר״ (בראשית ל׳:י״ח) – השי״ן הראשונה נקראת והשניה איננה נקראת, ³וכן ״ומחייאל ילד את מתושאל״ (בראשית ד׳:י״ח), וכן ״יראייה בן שלמיה״ (ירמיהו ל״ז:י״ג) – היו״ד הראשונה נקראת והשנייה אינה נקראת.

⁴ויחיה – ⁵הוא יעיאל שזכר למעלה (פס׳ יח), ושני שמות היו לו.

שערים לארון – כלומ׳: ⁶אע״פ שהיו שוערים, היו גם כן משוררים.

1. כת׳ בשני צד״ין. כנגד אלה שבמילה ״חצוצרות״, כמו שכותב רד״ק בספר השרשים ערך ״חצר״.

2. וכן ״יששכר״. בפירושו לירמיהו ל״ז:י״ג רד״ק מוסיף: ״לקריאת בן אשר״. על הדיעות השונות בזה אצל בעלי המסורה ראו הקדמת א׳ ליפשיץ לספר החילופים ע׳ 16-17, ושם ע׳ 10 ואילך על רד״ק והאסכולות המסורתיות.

3. וכן ״ומחייאל ילד את מתושאל״. השוו דבריו שם.

4. ויחיה וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן; ואף לא הוסף בשוליים של כת״י פריס, ולכן הוא חסר גם בנדפס המבוסס על אותו כת״י. נראה בבירור שהוא מתוספותיו של רד״ק ממה שנמצא שלא במקום הנכון גם בשאר כת״י; עיינו בחילופים.

5. הוא יעיאל וכו׳. רד״ק כותב כך, ככל הנראה, מפני שהוא מבין ש״השערים״ שם מתייחס רק לעובד אדום ויעיאל, והוא מניח שהם הם שוערי הארון שבכאן. וראו שם הערה ד״ה ״שהיו שוערים״.

6. אע״פ שהיו שוערים וכו׳. השוו דבריו לעיל פסוק יח ד״ה ״השוערים״ ובהערות שם.

Maḥṣerim (מחצצרים; =would sound). This is spelled with two ṣadeis, the first one pronounced, the second one unpronounced. The same is true for Yissakhar (ישָשכר; =Issachar; Gen 30:18): the first sin is pronounced, the second one unpronounced. And the same for “u-Meḥiyya’el (ומחיָיאל; =and Mehujael) begot Methuseal” (Genesis 4:18) and “Yir’iyyah (יראיָיה; =Irijah) son of Shelemiah” (Jeremiah 37:13): the first yod is pronounced, the second one unpronounced.

And Jehiah. This is the same as Jeiel mentioned above (v. 18): he had two names.

Gatekeepers for the Ark. That is, even though they were gatekeepers, they also were musicians.

הכהנים – היו מחצצרים בחצוצרות וזה היה מהשלמת השמחה והנה התקיעה בחצוצרות לא תהיה כי אם על ידי הכהנים כמו שנתבאר בתורה ואולם השיר בכלי זמר ובפה יהיה על יד הלוים.

ועובד אדום ויהיה שוערים לארון – רוצה לומר: כי בעת היות הארון בבית עובד אדום היו אלו שוערים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

ושבניהו – בבי״ת.

ויושפט – כ״כ וטעה מי שכתב ויהושפט.

מחצצרים – יתיר צד״י הראשונה נקראת והשנית אינה נקראת וכן כתוב בהגהת לוית חן פ׳ כ״ד שער ג׳ דצד״י שניה מן מחצצרים בחצצרות במכתב ולא במבטא כשי״ן יששכר וכבר נתבאר זה הענין בפ׳ ויצא סימן ל׳.

לפני ארון האלהים ועבד אדם – במקצת דפוסים חסר מלת ועבד ושבוש הוא.

מחצרים – היו מנגנים בחצוצרות ולתוספת ביאור אמר בחצוצרות וכן ותשרש שרשיה (תהלים פ׳:י׳).

ועבד אדם – אולי הוא הוא אחר ולא זהו האמור למעלה.

שערים לארון – גם המה היו מאז שוערים ושבו עתה להיות משוררים.

ועבד אדום ויחיה שערים לארון – פירש הם היו כהנים וברכיהו ואלקנה היו לוים וכולם היו שוערים אלא זה לפנים מזה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל

(כה) וַיְהִ֥י דָוִ֛יד וְ⁠זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְ⁠שָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֑ים הַהֹלְ⁠כִ֗ים לְֽ⁠הַעֲל֞וֹת אֶת⁠־אֲר֧וֹן בְּ⁠רִית⁠־יְהֹוָ֛הי״י֛ מִן⁠־בֵּ֥ית עֹבֵֽד⁠־אֱדֹ֖ם בְּ⁠שִׂמְחָֽה׃

So David, and the elders of Israel, and the captains over thousands, went to bring up the ark of the covenant of Hashem out of the house of Obed-edom with joy.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

(כה-כט) העלאת הארון לירושלים * – שמואל ב ו׳:י״ב-י״ט, דברי הימים א ט״ז:א׳-ג׳

וַהֲוָה דָוִד וְסָבֵי יִשְרָאֵל וְרַבָּנֵי אַלְפִין דְאָזְלִין לְאַסָקָא יַת אֲרוֹן קְיָמָא דַייָ מִן בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם בְּחֶדְוָא.

להעלות – הלמ״ד בגעיא בס״ס.

מן בית עבד – במקרא עם ביאור המלות דפוס וויניציאה שנת ש״ל כתוב מן עבד וטעות הוא מהמדפיסים.

בשמחה – חוזר על תחלת המקרא לומר ויהי דוד וכו׳ בשמחה.

ויהי – כל הנאמר עד עתה הוא הוספה עמש״ש (שמואל ב ז׳:י״ב) וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עובד אדום עיר דוד בשמחה, ושם קצר, ופירש עזרא באורך, וסיים שדוד והזקנים והשרים היו בשמחה, שהיו מלאים שמחה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(כו) ⁠וַֽיְהִי֙ בֶּעְזֹ֣ר הָאֱלֹהִ֔ים אֶ֨ת⁠־הַלְוִיִּ֔⁠ם נֹשְׂ⁠אֵ֖י אֲר֣וֹן בְּ⁠רִית⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ וַיִּ⁠זְבְּ⁠ח֥וּ שִׁבְעָֽה⁠־פָרִ֖ים וְ⁠שִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃

And it came to pass, when God helped the Levites that bore the ark of the covenant of Hashem, that they sacrificed seven bullocks and seven rams.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

וַהֲוָה כַּד סְעֵיד יְיָ יַת לֵיוָאֵי נַטְלֵי אֲרוֹן קְיָמָא דַייָ וְדַבָּחוּ שַׁבְעָה תוֹרִין וְשַׁבְעָא אִמְרִין.

^ארבותינו אמרו מכאן שהארון נושא את עצמו.

א. בדפוסים יש תוספת כאן שמקורה בפירוש רד״ק.

[And it came to pass when God helped the Levites – Heb. בֶּעְֹזר. The "beth" of בֶּעְֹזר is vowelized with a "segol,⁠" but as a rule, it is vowelized with a "pattah.⁠" The meaning of "when [God] helped,⁠" is that they did not err when they carried the Ark as they had erred in the beginning when Uzza died. And in the Book of Samuel (II 6:13), it says that when they had trodden six paces, they made this sacrifice.] Our Rabbis derived from here that the Ark carried itself.

¹ויהי בעזר האלהים את הלוים – בי״ת ״בעזר״ בסגו״ל; ומשפטה בפת״ח על המנהג. ²וטעם ״בעזר״: שלא נכשלו בנשאם הארן כאשר נכשלו בתחלה כשמת עזא. ³ודרשו רבותי׳ ז״ל: ״בעזר״ – מכאן שהארן נשא את עצמו. ⁴ובספר שמואל אומ׳ כאשר צעדו ששה צעדים זבחו זה הזבח (שמואל ב ו׳:י״ג).

1. ויהי בעזר וכו׳. במקראות גדולות דפוס לובלין (ובדפוסים המבוססים עליו), כל דיבור זה הוכנס בטעות לתוך דברי המיוחס לרש״י.

2. וטעם ״בעזר״ וכו׳. השוו דבריו על שמואל ב ו׳:י״ג.

3. ודרשו רבותי׳ וכו׳. ראו בבלי סוטה ל״ה.. כך כותב גם המיוחס לר״י קרא לפי הפשט: ״שהיו מרגישים הכהנים בהם שהוקל משאם מעליהם, שהיה הארון נושא את עצמו״. אך מה שלמדו כך רז״ל מהמילה ״בעזר״ לא מצאתי מקורו.

4. ובספר שמואל וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. (הוא נמצא בנדפס שלא במקום הנכון מחמת קריאה מוטעית של אותה תוספת בשולי כת״י פריס.) חשיבות תוספת זו לפירושו כאן מתגלה מדבריו על הפסוק בשמואל, שם הוא מבאר שזבחו את הזבח כל ששה צעדים מפני שעוזא מת אחרי שאחז בארון ששה צעדים; וזה הרי מתאים לפירוש רד״ק על ״ויהי בעזר...⁠״ שבכאן, המתייחס למות עוזא.

As God helped (be‘zor ha-Elohim) the Levites. The bet of be‘zor has a segol, though as a rule, it should properly take a pataḥ. This “help” refers to their not having committed any violations when carrying the Ark, the way they had earlier when Uzza died. But our Sages, of blessed memory (cf. b. Sotah 35a), explain midrashically that this implies that the Ark carries itself. In the book of Samuel, the text says that they would offer this sacrifice after walking six steps (2 Samuel 6:13).

ויהי בעזור האלהים את הלוים נשאי ארון ברית י״י – אמר תמורת זה בספר שמואל (שמואל ב ו׳:י״ג) ויהי כי צעדו נשאי ארון י״י ששם צעדים כי אז נתבאר שעזרם י״י יתברך כשלא קרה להם מקרה רע בזה ושם אמר ויזבח שור ומריא ובזה המקום אמר שבעה פרים ושבעה אילים והכל אחד אלא שכבר באר זה יותר בזה המקום.

בעזר – הבי״ת בסגול והעי״ן בשו״א לבדו מכלול דף מ״ז ולוית חן ש׳ ג׳ פ׳ י״ט.

בעזר – ר״ל בעבור שעזרם האלהים ולא נכשלו בנשאם לזה זבחו הקרבנות הללו מלבד השור ומריא שזבחו אחר כל ששת הצעדים האמורים בש״ב.

ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון וגו׳ – היינו הלוים לא נשאו את הארון רק הכהנים נשאו הארון אלא כשראו הכהנים שאלהים בעזרם בהיות הארון נושא את נושאיו היו נותנים אותו גם על כתפות הלוים והוא נושא את הלוים וזה שכתוב הלוים הנושאים את הארון רצה לומר עם הארון.

ויהי בעזר – בשמואל (פסוק י״ג) ויהי כי צעדו נושאי ארון ברית ה׳ ששה צעדים ויזבח שור ומריא, והוסיף עזרא שבכל סדר שהלכו ששה פעמים ששה צעדים הקריב ז׳ פרים וז׳ אלים, כמו שפי׳ חז״ל, ועמש״ש.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(כז) וְ⁠דָוִ֞יד מְ⁠כֻרְבָּ֣ל⁠׀ ⁠בִּמְעִ֣יל בּ֗וּץ וְ⁠כׇל⁠־הַלְוִיִּ⁠ם֙ הַנֹּשְׂ⁠אִ֣ים אֶת⁠־הָאָר֔וֹן וְ⁠הַמְשֹׁ֣רְ⁠רִ֔ים^א וּכְנַנְיָ֛ה הַשַּׂ֥⁠ר הַמַּשָּׂ֖⁠א הַמְשֹׁרְ⁠רִ֑ים^ב וְ⁠עַל⁠־דָּוִ֖יד אֵפ֥וֹד בָּֽד׃

And David was clothed with a robe of fine linen, and all the Levites that bore the ark, and the singers, and Chenaniah the master of the singers in the song. And David had upon him an ephod of linen.

א. וְהַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים (חטף)

ב. הַמְשֹׁרְרִ֑ים א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים (חטף)

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

וְדָוִד הֲוָה מִתְעַטָף בְּמַנְטֵר דְבוּץ וְכָל לֵיוָאֵי נָטְלִין יַת אֲרוֹנָא וּמְשַׁבְּחַיָא וּכְנָנְיָה רַב נַטְלֵי מְטוּלָא וְעַל דָוִד כַּרְדוּט דְבוּץ.

ודוד מכרבל – כמו בדניאל בכרבלתהון דוגמא כרבלתא דתרנגולא.

וכל הלוים – כמו כן מכורבלים במעיל בוץ ולפי שהיה דוד משורר כמו לוים לבש גם הוא לבושיהם שלבשו גם הם וראיה להבדיל כך היה מנהג מלכים ושרים שאוכלים עם הגלחים כחוקם היו לובשים לבושיהם של גלחים.

ועל דויד אפוד בד – כאותו אפוד של אהרן שהיה כמין שני לבדין אחד לפנים ואחד לאחור ומגיע עד מתניו והיה האזור ארוג ממנו וחגרו בו.

And David was enwrapped in a linen robe – Heb. מְכֻרְבָּל enwrapped, as in Daniel (3:21): "their robes (וְכַרְבְּלָתְהוֹן).⁠" A similar case is the comb (כַּרְבַּלְתָּא) of a rooster.

and all the Levites were likewise enwrapped in linen robes, and since David was a singer like the Levites, he too wore their raiments, which they wore, and proof of this – to distinguish between the unclean and the clean: It was the custom of the heathen kings and princes, that when they would dine with their priests according to their custom, they would don the garb of their priests.

and on David was a linen ephod like the ephod of Aaron, which was like two felt cloths, one in the front and one in the back, and it reached to his loins, and the girdle was woven from it, and he would gird himself with it.

מכרבל במעיל בוץ – ¹מעוטף; וכן בארמית: ²״פטשיהון וכרבלתהון״ (דניאל ג׳:כ״א). ³ו״מעיל בוץ״ שאומר הנה הוא אפוד בד שאומר בספר שמואל (שם פס׳ יד). ⁴ויונתן תרגם ״אפוד בד״ – ״כרדוט דבוץ״, ותרגם ״כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים״ (שם י״ג:י״ח) – ״כרדוטין״.

וכנניה השר המשא – ⁵חסר הנסמך: ״השר שר המשא״; וכן ״הארון הברית״ (יהושע ג׳:י״ד), ואחרים זולתם.

1. מעוטף. כך בתרגום ובמיוחס לר״י קרא; והשוו המיוחס לרש״י.

2. ״פטשיהון וכרבלתהון״. בסוף ספר השרשים, בביאורי המילים הארמיות שבספר דניאל, מוסיף רד״ק: ״מיני מלבושים הם״.

3. ו״מעיל בוץ״ וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוסיפו רד״ק אחרי שעסק בפירושו לשמואל. והשוו דבריו שם.

4. ויונתן תרגם וכו׳. ר״ל: תרגם ״מעיל״ ו״אפוד״ באותו אופן; וזה תומך בקביעתו של רד״ק שהאפוד שם והמעיל כאן הם אותו דבר. אבל על פסוקנו, התרגום של ״מעיל״ והתרגום של ״אפוד״ אינם זהים.

5. חסר הנסמך וכו׳. ראו מכלול מ״ג.; והשוו דבריו על הפסוק ביהושע. המיוחס לר״י קרא מפרש שהוא כמו ״שר משא המשוררים״.

Mekhurbal in a me‘il buṣ (=linen cloak). [Mekhurbal means that David was] wrapped; compare the Aramaic patteshehon ve-karbelatehon (=their trousers and hats; Dan 3:21). The me‘il buṣ that the text mentions here is the same as the efod bad (=linen ephod) that it mentions in the book of Samuel (2 Samuel 6:14). Targum Jonathan in fact renders efod bad as kardot de-buṣ. And [in the case of] “for maiden princesses were customarily dressed in me‘ilim” (2 Samuel 13:18), he renders kardotin.

And Chenaniah ha-sar ha-massa. The genitive noun is elided: this means ha-sar sar ha-massa (=the chief, chief for prophetic inspiration). The same is true for “ha-aron ha-berit (=the Ark, [the Ark of] the Covenant)” (Joshua 3:14), and others like these.

ודוד מכרבל במעיל בוץ – רוצה לומר: שהיה על ראשו דמות כובע מפה והיה דבק למעיל בד שהיה לבוש כחוק המתנאה לכבוד י״י יתברך.

וכנניה השר המשא – רוצה לומר: השר שר המשא.

ועל דוד אפוד בד – רוצה לומר: שדוד היה חגור אפוד בד ולא השלים בזה המקום זכירת דברי מיכל לדוד ודברי דוד לה להשענו על מה שנזכר מזה בספר שמואל.

התועלת החמישי הוא להודיע שראוי ללכת לפני י״י ית׳ בלבוש מורה על הנקיות והם הבגדים הלבנים ובלבוש בלתי מורה על שררה ומלכות. ולזה ספר כי לא היה דוד לבוש בגדי מלכות בהיותו הולך לפני ארון האלהים אך היה מכורבל במעיל בוץ והיה חגור אפוד בד ולהמשך לזאת הכוונה היה דוד מרקד ומשחק לפני י״י ולא היה מתנהג כמלך.

מכורבל – מעוטף והוא מלשון ארמי ודוגמתו פטשיהון וכרבלתהון (דניאל ג׳:כ״א) ור״ל עטופיהון.

במעיל – שם מלבוש העליון כעין המעיל של כה״ג.

בוץ – פשתן.

מכרבל – היה מעוטף במעיל של בוץ וכן כל הלוים וכו׳.

השר המשא המשררים – השר בהרמת הקול על המשוררים.

אפוד בד – מין לבוש עשויה כעין האפוד של כ״ג והיא מיוחדת להמתבודדים בעבודת ה׳ וכן נאמר בשמואל שהיה חגור אפוד בד עם כי היה לוי.

ודוד – שם, יד-טו) ספר שדוד התיחד בג׳ ענינים, א] בגופו, שרץ בכל עוז לפני ארון. ב] במלבושיו, שהיה חגור אפוד כלבוש הכהנים, לא כלבוש מלכות. ג] מה שהשתתף עם כלל ישראל שהעלו את הארון בתרועה ובקול שופר. וכ״ז לא הוצרך עזרא לכתבו שנית כי נודע משם, רק הוסיף לפרש שדוד הלך מכורבל ומעוטף (כמו כרבלתהון, דניאל ג׳) במעיל בוץ, וכן היו מעוטפים הלוים הנושאים הארון הלוים והמשוררים, המשוררים – ר״ל המשוררים שהיו משוררים בפה, וכנניהו השר שלהם היו מעוטפים כן, וביחוד היה על דוד אפוד בד על המעיל כלבוש הכהנים. והוסיף עוד שחוץ ממש״ש שכל ישראל היו מעלים בתרועה ובקול שופר, היו להם ג״כ חצוצרות ומצלתים נבלים וכנורות, וגם ישראל יודעי נגן היו מנגנים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כח) וְ⁠כׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֗ל מַֽעֲלִים֙ אֶת⁠־אֲר֣וֹן בְּ⁠רִית⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ בִּתְרוּעָה֙ וּבְק֣וֹל שׁוֹפָ֔ר וּבַחֲצֹצְ⁠ר֖וֹת וּבִמְצִלְתָּ֑יִם מַשְׁמִעִ֕ים בִּנְבָלִ֖ים וְ⁠כִנֹּ⁠רֽוֹת׃

Thus all Israel brought up the ark of the covenant of Hashem with shouting, and with sound of the horn, and with trumpets, and with cymbals, sounding aloud with psalteries and harps.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

וְכָל יִשְרָאֵל מַסְקִין יַת אֲרוֹנָא קְיָמָא דַייָ בְּיַבָּבָא וּבְקוֹל שׁוֹפָרָא וּבַחֲצוֹצַרְתָּא וּבִמְצֶלְצְלִין דְמַשְׁמִיעִין בְּנִבְלִין וְכִנָרִין.

¹משמיעים בנבלים – פי׳: משמיעים קול.

1. משמיעים בנבלים. פי׳: משמיעים קול. רבב״י מרומא לעיל פסוק טז מפרש ש״משמיעים״ שם מוסב רק על המצילתיים (ולא על הנבלים והכנורות הנזכרים שם), שהן ״שני מזרקים״, כי בהן המנגן משמיע קול באופן פעיל על ידי הכאת אחת על השניה; והוא מוסיף ש״כן פיר׳ ר׳ דוד קמחי ׳בנבלים׳⁠ ⁠⁠״ כאן. לדעתו, אם כן, כוונת רד״ק היא להסביר שמשמיעים קול בנבל באופן פעיל, ושבכך מובן הניסוח ״משמִעים בנבלים״. (אך אין לדעת בבירור אם לרד״ק ״משמִעים״ מוסב גם על כלי נגינה אחרים הנזכרים כאן או לא. המיוחס לר״י קרא מפרש שהוא מוסב על כולם. ועיינו בתרגום.) אולם, יותר נראה שנמצא ״בנבלים״ ב״דיבור המתחיל״ כאן רק כדי להראות שאין מושא אחרי הפועל ״משמִעים״ ושמוכרחים איפוא לפרש כי כוונת הפסוק היא ״משמיעים קול״. ובכן, אין כוונת רד״ק לבאר איך מתייחס הפועל ״משמִעים״ ל״בנבלים״.

Mashmi‘im (=causing to be heard) on harps. This means: mashmi‘im qol (=causing sounds to be heard; =playing music).

ובקול שופר – הוא הקול פשוט.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודהכל

(כט) וַיְהִ֗י אֲרוֹן֙ בְּ⁠רִ֣ית יְהֹוָ֔הי״י֔ בָּ֖א עַד⁠־עִ֣יר דָּוִ֑יד וּמִיכַ֨ל בַּת⁠־שָׁא֜וּל נִשְׁקְ⁠פָ֣ה⁠׀ בְּ⁠עַ֣ד הַחַלּ֗⁠וֹן וַתֵּ֨⁠רֶא אֶת⁠־הַמֶּ֤⁠לֶךְ דָּוִיד֙ מְ⁠רַקֵּ֣⁠ד וּמְשַׂחֵ֔ק וַתִּ֥⁠בֶז ל֖וֹ בְּ⁠לִבָּֽ⁠הּ׃

And it came to pass, as the ark of the covenant of Hashem came to the city of David, that Michal the daughter of Saul looked out at the window and saw King David dancing and making merry; and she despised him in her heart.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

וַהֲוָה אֲרוֹנָא קְיָמָא דַייָ אָתֵי עַד קַרְתָּא דְדָוִד וּמִיכַל בְּרַת שָׁאוּל אוֹדִיקַת מִן חַרְכָּא (ס״א חֲרַכָּא) וַחֲמַת יַת מַלְכָּא מְטַפֵז וּמְשַׁבֵּחַ וּבְסַרַת עֲלוֹי בְּלִבְבָהּ.

ומיכל בת שאול וגו׳ – לפי שספר דברי הימים בשביל כבוד דוד הוא לפיכך אין כתוב כאן מה אמרה מיכל לדוד כמו שכתוב בשמואל מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הריקים (שמואל ב ו׳:כ׳) כי זילותא של דוד היה שאמרה לו אשה כן.

And Michal the daughter of Saul, etc. Since the Book of Chronicles is for David's honor, it does not write here what Michal said to David, as is written in Samuel (II 6:20): "How esteemed was the king of Israel today, who appeared today in the eyes of the handmaids of his servants, as one of the idlers would appear!⁠" because it was a disgrace for David that a woman said that to him.

נשקפה – ענין ראיה והבטה.

בעד החלון – דרך החלון.

מרקד – ענין דלוג וקפיצה של שמחה.

ומשחק – ענין שמחה.

ארון ברית – הארון שמונחים בו הלוחות הנתונים בברית.

ותבז – בזתה אותו בלבה בחשבה שאין מהראוי למלך להקל בכבודו כ״כ ועם שהוא לכבוד ארון ה׳.

ויהי – זה נאמר גם בשמואל, ושם (טז) כתיב בא עיר דוד, ועזרא פי׳ עד עיר דוד – שראתה מרחוק ותבז בלבה. ושם כתיב מפזז ומכרכר, ופירש עזרא מרקד ומשחק.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון