Divrei HaYamim I 12 – דברי הימים א יב‏ – Mikraot Gedolot

(א) וְאֵ֗לֶּה הַבָּאִ֤ים אֶל⁠־דָּוִיד֙ לְצִ֣יקְלַ֔ג ע֣וֹד עָצ֔וּר מִפְּנֵ֖י שָׁא֣וּל בֶּן⁠־קִ֑ישׁ וְהֵ֙מָּה֙ בַּגִּבּוֹרִ֔ים עֹזְרֵ֖י הַמִּלְחָמָֽה׃

Now these are those that came to David to Ziklag, while he was still restrained because of Saul the son of Kish; and they were among the mighty men, his helpers in war.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְאִלֵין דַאֲתוֹ לְוַת דָוִד לְצִקְלַג עוֹד הֲוָה כָּבוּשׁ מִן קֳדָם שָׁאוּל בַּר קִיש וְהִנוּן בְּגִבָּרַיָא דִמְסַיְעִין לֵיהּ בִּקְרָבָא.

עוד עצור – נחבא.

when he was still hiding – Heb. עָצוּר, hiding.

ואלה הבאים אל דוד לציקלג וגו׳ – הנה דוד ברח לשדה פלשתים אל אכיש להמלט משאול ונתן לו אכיש ציקלג כמו שנזכר בספר שמואל (שמואל א כ״ז:ו׳) ושם באו לו מבנימין אלו הגבורים וזה מורה על הצלחת דוד וחוזק השגחת י״י יתברך בו.

(א-ב) ואולם התועלות המגיעים ממנו מלבד מה שמנינו מזה בס׳ שמואל הם אלו:

התועלת הראשון הוא להודיע עוצם ההשגחה האלהית להביא המלוכה לדוד עד שבעת שהיה נרדף משאול הסב לב גבורי ישראל וראשיהם להתחבר עמו ובאלו היו גם כן מבני בנימין אחי שאול והגיע מחשקם לבא אל דוד שעברו את הירדן בחדש הראשון והוצרכו לשום בריחים על כל העמקים באופן שיוכלו לעבור עליהם ולא נתעצלו מלבא אליו עד שיסור רבוי המים כי מאת י״י היה והיו באים אליו יום ביום לעזרו עד שהיה למחנה גדול וגם בעת בואם לחברון באו בני בנימין אחי שאול להמליך את דוד ואע״פ שהיו רבם שומרים משמרת מלכות בית שאול.

לציקלג – ברוב המדוייקים מלא יו״ד.

עצור – נחבא וכלוא כמו עצור בחצר המטרה (ירמיהו ל״ג:א׳).

עוד עצור – בעוד שהיה נחבא מפני שאול.

והמה בגבורים – נחשבים המה בין הגבורים עוזרי נצחון המלחמה.

עוד עצור מפני שאול – ר״ל שלא באו בעת שבאו בני מנשה לציקלג (פסוק י״ט), שאז מת שאול בימים ההם, רק הם באו לפני זה בעת שישב בצקלג ימים וארבעה חדשים (שמואל א כ״ז), שאז היה עצור שלא לשוב לארץ יהודה.

בגבורים – היה בין גבורי דוד עוזרים לו במלחמותיו.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ב) נֹ֣שְׁקֵי קֶ֗שֶׁת מַיְמִינִ֤ים וּמַשְׂמִאלִים֙ בָּאֲבָנִ֔ים וּבַחִצִּ֖ים בַּקָּ֑שֶׁת מֵאֲחֵ֥י שָׁא֖וּל מִבִּנְיָמִֽן׃

They were armed with bows, and could use both the right hand and the left in slinging stones and in shooting arrows from the bow; they were of Saul's brothers of Benjamin.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

אוּמָנִין לְמֵיגַר בְּקַשְׁתָּא רָאמָן גִירְרִין מִן יַמִינְהוֹן וּמִן שְמָאלֵיהוֹן רָגְמִין בְּאַבְנַיָא וּמְגִיחִין קְרָבָא בְּגִירְרִין וּבְקַשְׁתָּא מִקָרִיבֵי שָׁאוּל מִשִׁבְטָא דְבִנְיָמִין.

נשקי קשת – מזוינים בקשת ובחצים ומורים לפניהם ולאחריהם אף באבנים היו נותנים על יתר הקשת אבן מורים ואני ראיתי כן הרבה.

מאחי שאול מבנימין – לפי שכולם יצאו מאיש אחד מבנימין קרויים כולם אחים ולכבוד גדולת דוד אומר מאחי שאול שאפילו אחי שאול באו אליו בעוד שאול חי.

Armed with bows armed with a bow and with arrows and shooting in front of them and behind them. And they would even place stones on the bowstring and shoot. I personally saw many like these.

of Saul's brethren of Benjamin Since they were all descended from one man, from Benjamin, they are all called brethren, and in honor of David's greatness, the Chronicler says, "of Saul's brethren,⁠" [saying] that even Saul's brethren came to him while Saul was still living.

נשקי קשת – ¹מזויינים בקשת ובחצים.

מימינים ומשמאילים – שהיו שולטים ²בשתי ידיהם בין לירות אבנים בין לירות חיצים. ³״ומשמאילים״ בנוח האל״ף.

מאחי שאול מבנימן – כלומ׳: מקרובי שאול באו אליו לעזרו, ⁴ואע״פ שהיה שאול חי.

1. מזויינים בקשת ובחצים. כלשון המיוחס לרש״י; והשוו ספר השרשים ערך ״נשק״.

2. בשתי ידיהם בין לירות אבנים וכו׳. כך נשמע מהמיוחס לר״י קרא. נראה שמה שכותב המיוחס לרש״י ״ומורים לפניהם ולאחריהם״ הוא פירושו ל״מימינים ומשמאלים״. וראו גם התרגום.

3. ״ומשמאילים״ בנוח האל״ף. משפט זה נמצא רק בענף אחד של כת״י, והוא כנראה מתוספותיו של רד״ק. סביר שהנוסחה המקורית בתוספת זו היתה ״ומשמאלים״ כמו שנמצא לפנינו בפסוק, חסר יו״ד, ובא רד״ק לפרש שהאל״ף – במקום יו״ד – מאריכה את החיר״ק כתפקידו של האות הנח; השוו מכלול פ״ג.

4. ואע״פ שהיה שאול חי. השוו המיוחס לרש״י; וכעין זה נמצא במיוחס לר״י קרא.

Nosheqei qeshet. [This means]: armed with bows (qeshet) and arrows.

They could use both the right hand and the left hand (mayminim u-masmilim [ומשמאילים]). They had enough control over both hands for slinging stones and shooting arrows. The alef in ומשמאילים is quiescent.

They were kinsmen of Saul from Benjamin. That is to say, relatives of Saul came to help [David] even though Saul was alive.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ומשמאלים – בנוח האל״ף.

ובחצים – בפתח הבי״ת לא בשוא כמו שהוא בדפוס ישן.

נושקי – ענין מזוין כמו נושקי רומי קשת (תהלים ע״ח:ט׳).

מימינים וכו׳ – שולטים בשתי ידיהם לירות באבנים ובחצים ע״י הקשת.

מאחי שאול – מקרובי שאול מבני בנימין.

נושקי – הכלי נשק שלהם היה בקשת.

מימינים ומשמאלים – כי רוב בני בנימין היו אטר יד ימין (שופטים כ׳).

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ג) הָרֹ֨אשׁ אֲחִיעֶ֜זֶר וְיוֹאָ֗שׁ בְּנֵי֙ הַשְּׁמָעָ֣ה הַגִּבְעָתִ֔י [וִיזִיאֵ֥ל] (ויזואל) וָפֶ֖לֶט בְּנֵ֣י עַזְמָ֑וֶת וּבְרָכָ֕ה וְיֵה֖וּא הָעַנְּתֹתִֽי׃

The chief was Ahiezer, then Joash, the sons of Shemaah the Gibeathite; and Jeziel, and Pelet, the sons of Azmaveth; and Beracah, and Jehu the Anathothite;

תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

דִמְמַנָא לְרֵישָׁא אֲחִיעֶזֶר וְיוֹאָשׁ בְּנֵי שָׁמָעָא דְמִן גִבְעָתָא וִיזִיאֵל וָפֶלֶט בְּנֵי עַזְמָוֶת וּבְרָכָה וְיֵהוּא דְמִן עֲנָתוֹת.

השמעה – בדגש השי״ן ברוב הספרים.

ויזואל – ויזיאל קרי וכן הוא למערבאי.

הענתתי – בדגש הנו״ן.

הראש – מן הבאים היה הראש אחיעזר ובא עמו יואש אחיו והמה בני השמעה.

הראש אחיעזר ויואש – כי באו מהם כ״ג, והיה עליהם שני שרי עשרות אחיעזר ויואש.

וישמעיה גבור בשלשים – כי גם מן גד הגיעו י״א גבורים (פסוק ט-יג), וא׳ היה הראש, נשארו בין כולם שלשים גבורים (חוץ מראשיהם, וישמעיה), והיה ישמעיה גבור בין השלשים גבורים ושר השלשים.

תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(ד) וְיִֽשְׁמַעְיָ֧ה הַגִּבְעוֹנִ֛י גִּבּ֥וֹר בַּשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל⁠־הַשְּׁלֹשִֽׁים׃

and Ishmaiah the Gibeonite, a mighty man among the thirty, and over the thirty;

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

וְיִשְׁמַעְיָה דְמִן גִבְעוֹן גִבַר בְּגִבָּרַיָא וּמָטָא לִגְבוּרַת גִבָּרִין.

ועל השלשים – ראש לשלשים.

and over the thirty the chief of the thirty.

וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל השלשים – רוצה לומר: בשלשים הגבורים הנזכרים בראשונה שהם נזכרים גם כן בספר שמואל ואמר שהוא היה נחשב בגבורה לאחד מהם ויותר.

וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל השלשים. כאן הוא סוף פסוק בכל ספרים כ״י ובדפוסים ישנים וראש פסוק שלאחריו וירמי׳ ויחזיאל וגו׳.

בשלשים – בשרים כמו ומבחר שלישיו (שמות ט״ו:ד׳).

גבור בשלשים – הוא היה הגבור בהשרים וממונה עליהם.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(ה) וְיִרְמְיָ֤ה וְיַחֲזִיאֵל֙ וְי֣וֹחָנָ֔ן וְיוֹזָבָ֖ד הַגְּדֵרָתִֽי׃

and Jeremiah, and Jahaziel, and Johanan, and Jozabad the Gederathite;

תרגום כתוביםעודהכל

וְיִרְמְיָה וְיַחֲזִיאֵל וְיוֹחָנָן וְיוֹזָבָד דְמִן גְדֵרָה.

תרגום כתוביםהכל

(ו) אֶלְעוּזַ֤י וִֽירִימוֹת֙ וּבְעַלְיָ֣ה וּשְׁמַרְיָ֔הוּ וּשְׁפַטְיָ֖הוּ [הַחֲרוּפִֽי] (החריפי)׃

Eluzai, and Jerimoth, and Bealiah, and Shemariah, and Shephatiah the Hariphite;

תרגום כתוביםמנחת שיעודהכל

וִירֵימוֹת וּבְעַלְיָה וּשְׁמַרְיָהוּ וּשְׁפַטְיָהוּ דְמִן חָרוּף.

החריפי – החרופי ק׳.

תרגום כתוביםמנחת שיהכל

(ז) אֶלְקָנָ֡ה וְ֠יִשִּׁיָּ֠הוּ וַעֲזַרְאֵ֧ל וְיוֹעֶ֛זֶר וְיָשׇׁבְעָ֖ם הַקׇּרְחִֽים׃

Elkanah, and Isshiah, and Azarel, and Joezer, and Jashobeam, the Korahites;

תרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

אֶלְקָנָה וְיִשִׁיָהוּ וַאֲזַרְאֵל וְיוֹעֶזֶר וְיָשָׁבְעָם דְמִן זַרְעֲיַת קרַח.

הקרחים – אלקנה וכו׳ היו מבני קרח.

תרגום כתוביםמצודת דודהכל

(ח) וְיוֹעֵאלָ֧ה וּזְבַדְיָ֛ה בְּנֵ֥י יְרֹחָ֖ם מִֽן⁠־הַגְּדֽוֹר׃

and Joelah, and Zebadiah, the sons of Jeroham of the troop.

תרגום כתוביםמנחת שיעודהכל

וְיוֹעֵאלָה וּזְבַדְיָה בְּנֵי יְרוֹחָם מִן גְדוּר.

מן הגדוד – קא שכיחן ספרי דכתיבין טפי מן ארבע מאה שנין וכתיב בהן הגדוד בשני דלתי״ן ובשורק ואיכא נוסחי דכתיבין הגדור בשורק ורי״ש וס״א בחולם ורי״ש.

תרגום כתוביםמנחת שיהכל

(ט) וּמִן⁠־הַגָּדִ֡י נִבְדְּל֣וּ אֶל⁠־דָּוִיד֩ לַמְצַ֨ד מִדְבָּ֜רָה גִּבֹּרֵ֣י הַחַ֗יִל אַנְשֵׁ֤י צָבָא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עֹרְכֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח וּפְנֵ֤י אַרְיֵה֙ פְּנֵיהֶ֔ם וְכִצְבָאיִ֥ם עַל⁠־הֶהָרִ֖ים לְמַהֵֽר׃

And of the Gadites there separated themselves to David to the stronghold in the wilderness, mighty men of valor, men trained for war, that could handle shield and spear; whose faces were like the faces of lions, and they were as swift as the roes upon the mountains:

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

וּמִן שִׁבְטָא דְגָד אִיתְפְּרָשׁוּ לְדָוִד בְּחַקְרָא בְּמַדְבְּרָא גִבָּרֵי חֵילָא אֱנָשֵׁי חֵילָא לִקְרָבָא מְסַדְרֵי תְרֵיסִין וְנָטְלֵי מוּרְנִיתָא וּדְמוּת אַרְיְוָא דְמוּתְהוֹן בִּקְרָבָא וְהֵי כְטָבַיָא עַל טוּרַיָא רְהָטִין לְאוֹחָאָה.

למצד מדברה – למצודות המדבר שנחבא מפני שאול דכתיב ויקומו וילכו זיפה לפני שאול ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה (שמואל א כ״ג:כ״ד), וכתיב ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי (שמואל א כ״ג:כ״ט).

ופני אריה – פניהם מפוחדים כאריה.

וכצבאים על ההרים למהר – קלים היו במרוצתם כי דרכן של צבאים לרוץ על ההרים כשצדין אותם.

to the stronghold of the desert to the strongholds of the desert where he hid from Saul, as it is written (I Sam. 23:24): "And they arose and went to Ziph before Saul, and David and his men were in the desert of Maon, in the plain,⁠" and it is written (ibid. 24:1): "And David went up from there, and he stayed in the strongholds of En-Gedi.⁠"

and whose faces were [like] the faces of lions Their faces were frightful like lions.

and as swift as gazelles on the mountains They were swift in their running, for it is customary for gazelles to run on the mountains when people hunt them.

ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה וגו׳ – רוצה לומר: בהיותו מסתתר במצודות במדבר מעון בערבה אל ימין הישימון כי שם הסתתר כמו שנזכר בספר שמואל (שמואל א כ״ג:כ״ד) וזה היה קודם לכתו לצקלג.

למצד – הוקל המ״ם כדלעיל סימן י״א ולקמן בהאי סי׳ והלמ״ד בלא מאריך מכלול דף נ״א.

ערכי צנה ורמח – בכל ספרים מדוייקים וישנים כ״י וגם מהדפוס כתוב ורמח ובדפוסים אחרונים כתוב צנה ומגן ובודאי כי טעות נפל בהם ולקמן נמי בהאי פרשתא כתיב בני יהודה נשאי צנה ורומח והכי מייתי להו בעל מאיר נתיב.

וכצבאים – האל״ף נחה למשך והיו״ד נעה והוא למ״ד הפעל ויו״ד הרבים חסרה ושרשו צבי מכלול דף רל״ט ושרשים ועיין מ״ש בתילים סימן ק״ד וסימן קי״ו.

נבדלו – מעם שאול נבדלו ללכת אל דוד אל המצודה אשר במדבר שהיה דוד נחבא שם.

אנשי צבא – למודים לצאת בצבא מלחמה ועורכי מלחמה בצנה והוא כעין מגן.

ופני אריה פניהם – מפחידים במראות פניהם כמו האריה.

וכצבאים – ממהרים לרוץ כצבי הרץ מהר על ההרים להנצל מיד הציד.

ומן הגדי – הם באו קודם בני בנימין הקודמים.

נבדלו – כי היו שרי צבא כמ״ש (פי״ד) ועזבו צבאותיהם לצאת אל דוד.

למצד מדברה – בעת שישב במצודות כמ״ש בשמואל (א׳ כ״ג:י״ד).

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(י) עֵ֖זֶר הָרֹ֑אשׁ עֹֽבַדְיָה֙ הַשֵּׁנִ֔י אֱלִיאָ֖ב הַשְּׁלִשִֽׁי׃

Ezer the chief, Obadiah the second, Eliab the third;

תרגום כתוביםעודהכל

עֵזֶר רֵישָׁא עוֹבַדְיָה תִנְיָנָא אֱלִיאָב תְּלִיתָאָה.

תרגום כתוביםהכל

(יא) מִשְׁמַנָּה֙ הָרְבִיעִ֔י יִרְמְיָ֖ה הַחֲמִשִֽׁי׃

Mashmannah the fourth, Jeremiah the fifth;

תרגום כתוביםמנחת שיעודהכל

מִשְׁמַנָה רְבִיעָאָה יִרְמְיָה חֲמִישָׁאָה.

משמנה – במקצת מדוייקים מ״ם ראשונה בחיר״ק ובמקצתם בפתח.

תרגום כתוביםמנחת שיהכל

(יב) עַתַּי֙ הַשִּׁשִּׁ֔י אֱלִיאֵ֖ל הַשְּׁבִעִֽי׃

Attai the sixth, Eliel the seventh;

תרגום כתוביםעודהכל

עַתֵּי אֶשְׁתָּאָה אֱלִיאֵל שְׁבִיעָאָה.

תרגום כתוביםהכל

(יג) יֽוֹחָנָן֙ הַשְּׁמִינִ֔י אֶלְזָבָ֖ד הַתְּשִׁיעִֽי׃

Johanan the eighth, Elzabad the ninth;

תרגום כתוביםעודהכל

יוֹחָנָן תְּמִינָאָה אֶלְזָבָד תְּשִׁיעָאָה.

תרגום כתוביםהכל

(יד) יִרְמְיָ֙הוּ֙ הָעֲשִׂירִ֔י מַכְבַּנַּ֖י עַשְׁתֵּ֥י עָשָֽׂר׃

Jeremiah the tenth, Machbannai the eleventh.

תרגום כתוביםעודהכל

יִרְמְיָהוּ עֲשִירָאָה מַכְבַּנַי חַד סְרָאָה.

תרגום כתוביםהכל

(טו) אֵ֥לֶּה מִבְּנֵי⁠־גָ֖ד רָאשֵׁ֣י הַצָּבָ֑א אֶחָ֤ד לְמֵאָה֙ הַקָּטָ֔ן וְהַגָּד֖וֹל לְאָֽלֶף׃

These of the sons of Gad were captains of the army; he that was least was equal to one hundred, and the greatest to one thousand.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

אִלֵין מִבְּנֵי גָד רֵישֵׁי חַיָלַיָא דְכָל חַד וְחַד הֲוָה מְסַדֵר קְרָבָא עִם אַלְפָא (ל״א) זְעִירָא דִבְּהוֹן עִם מְאָה וְרַבָּא עִם אַלְפָא. (ס״א מְסַדֵר עִם מְאָה וְהוּא מִן זוּטְרַיָא בְּרַם רַבְהָא דִבְהוֹן הֲוָה מְסַדָר קְרָבָא עִם אַלְפָא).

אלה מבני גד – כדכתיב למעלה ומן הגדי נבדלו אל דוד (דברי הימים א י״ב:ט׳).

אחד למאה הקטן – הקטן שבכולם ירדוף מאה.

והגדול לאלף – והגדול שבכולם ירדוף אלף כאן נתקיים הפסוק ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם וגו׳ (ויקרא כ״ו:ח׳).

these were some of the sons of Gad as is written above (v. 8): "And some of the Gadites separated to David.⁠"

the smallest one a hundred The smallest of them could pursue a hundred.

and the greatest a thousand And the greatest of them could pursue a thousand. This is an actualization of the verse (Lev. 26:8): "Five of you will pursue one hundred, and one hundred of you, etc.⁠"

אחד למאה הקטן והגדול לאלף – זה גם כן הורה בהצלחת דוד כי אלו שהיו ראשי הצבא קצתם היו שרי אלפים והקטנים מהם היו שרי מאות ועם כל זה הסכימו ללכת אל דוד להסתתר עמו להיות לו לעזר ולהועיל.

הקטן – החלש שבהם האחד ירדוף מאה והגבור שבהם האחד ירדוף אלף.

ראשי הצבא – בהיותם בביתם היו ראשי הצבא.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(טז) אֵ֣לֶּה הֵ֗ם אֲשֶׁ֨ר עָבְר֤וּ אֶת⁠־הַיַּרְדֵּן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן וְה֥וּא מְמַלֵּ֖א עַל⁠־כׇּל⁠־[גְּדוֹתָ֑יו] (גדיתיו) וַיַּבְרִ֙יחוּ֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־הָ֣עֲמָקִ֔ים לַמִּזְרָ֖ח וְלַֽמַּעֲרָֽב׃

These are those that went over the Jordan in the first month, when it had overflown all its banks; and they put to flight all those of the valleys, both toward the east, and toward the west.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

אִלֵין הִינוּן דִעֲבָרוּ יַת יַרְדְנָא בְּיַרְחָא קַדְמָאָה וְהוּא מִתְמַלֵי עַל כָּל פַּצִידוֹהִי וְאַפָּכוּ כָּל יַתְבֵי מֵישְׁרַיָא לְמַדִינְחָא וּלְמַעַרְבָא.

אלה הם אשר עברו את הירדן בחודש הראשון – בניסן שכבר נפשרו השלגים.

ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב – עברו את הירדן ובקעו במגיניהם את כל עמקי המים למזרח ולמערב ועברו ביבשה.

ויש אומרים: ויבריחו את כל העמקים – עמים היושבים בעמקים.

These are the ones who crossed the Jordan in the first month in Nissan, when the snows had already melted.

and they put all the valley-dwellers to flight to the east and to the west They crossed the Jordan and with their shields split all the depths of the water to the east and to the west and crossed on dry land. Some say that ויַּבְרִיחוּ אֶת כָּל הָעֲמָקִים refers to the people dwelling in the valleys.

¹ממלא – תואר, כמו ״מָלֵא״.

²ויבריחו את כל העמקים – הבריחו ³יושבי העמקים בעברם צבא גדול, וחשבו כי אויבים היו וברחו.

1. ממלא וכו׳. דיבור זה נמצא רק בענף אחד של עדי-נוסח, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. השוו מכלול קס״ה., ומה שכתבנו לעיל ו׳:ט״ז הערה ד״ה ״כי הם שני משקלים״.

2. ויבריחו וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

3. יושבי העמקים. כך בתרגום. המיוחס לר״י קרא מפרש: ״מים עמוקים״, ובמיוחס לרש״י נמצאים שני הפירושים.

Memallei. This is an adjective: it is the equivalent of malei (=full).

And [the Gadites] drove away all the lowlanders. When they passed through with a large army, they drove away the dwellers of the lowlands, who mistook them for enemies and fled.

והוא ממלא על כל גדותיו – אז היה הירדן גדול מאד והיה ממלא ועובר על כל שפתיו אשר למזרח ולמערב כי לשתי אלו הפאות היו שפתיו כי עברו האחד היה לפאת מזרח ועברו השני לפאת מערב ולזה אמר מעבר הירדן מזרחה (יהושע י״ג:ה׳).

ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב – רוצה לומר: שכל המקומות שהיו עמוקים בנהר ההוא שמו בהם בריחים לעבור עליהם וזה עשו במה שהיה מהעמקים לפאת מזרח ובמה שהיה מהם לפאת מערב כי לרוב רוחב הנהר לא היו יכולים לשים בו בריחים משפתו האחת לשנית אך נשאו עמהם בריחים ובמקום שהיו המים עמוקים מאד שמו בעמק ההוא בריח היו ראשיו לפאת מזרח ומערב וכן עשו עד כלות כל העמקים.

גדיותיו – גדותיו ק׳.

גדותיו – שפתי הנחל.

והוא ממלא – כי אז מתרבים המים מן הפשרת שלגים ובעבור זה היה הירדן מלא עד שהלכו המים על כל שפתיו ולגבורה גדולה תחשב לעבור במים עמוקים שוטפים ולא ישטפוהו המים.

ויבריחו – עם כי נתייגעו בעברם במים מ״מ הבריחו כל יושבי העמקים לפה ולפה ולא עצרו כח לעמוד כנגדם.

והוא ממלא וגו׳ – היינו מ״ש למעלה כצבאים על ההרים למהר כי מחמת המהירות עברו מיכל המים כדרך שאמרו חז״ל נפתלי היה רץ על שבלים ולא כפפן.

ויבריחו את כל העמקים – רצה לומר את יושבי העמקים והוא מ״ש למעלה ופני אריה פניהם.

אשר עברו – בהיותם שרי הצבא, ואז בימי שאול היה לבני גד מלחמה עם ההגריאים כמ״ש (למעלה ה׳:י׳) עברו את הירדן והירדן היה מלא על כל גדותיו.

ויברחו – כל ההגריים שהיו בעמק.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(יז) וַיָּבֹ֗אוּ מִן⁠־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ וִֽיהוּדָ֔ה עַד⁠־לַמְצָ֖ד לְדָוִֽיד׃

And there came of the children of Benjamin and Judah to the stronghold to David.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימלבי״םעודהכל

וַאֲתוֹ מִן בְּנֵי בִנְיָמִן וִיהוּדָה עַד לְחַקְרָא לְוַת דָוִד.

מן בני בנימין יהודה עד למצד לדויד – אל המצודה אשר דוד נחבא שם מפני שאול ולקחו עמהם בן אחות דוד לפי שדאגו בני בנימן מדוד שמא סבור הוא דוד שבאו בני בנימין לכפותו ולתתו ביד שאול לפיכך לקחו עמשי עמהם וגם שאר מיהודה קרובי דוד כדכתיב מן בני בנימין ויהודה כשיראה דוד שבאו עמהם באמונתם שלא יחשדם בכל דבר.

And there came some of the sons of Benjamin and Judah up to the stronghold, to David to the stronghold where David was hiding from Saul. And they took David's sister's son with them, because the sons of Benjamin were concerned that David might think that the sons of Benjamin had come to bind him and deliver him into Saul's hands. Therefore, they took Amasa with them to David, and also some of David's kinsmen from the rest of Judah, as it is written, "some of the sons of Benjamin and Judah,⁠" in order that David would see that they came with them in good faith, so that he should not suspect them of anything.

למצד – הוקל המ״ם כחברו של מעלה ר׳ יונה בספר הרקמה ונשתנה זה להיות בקמץ הצד״י וכן מסור עליו ב׳ חד קמץ וחד פתח וסימן למצד מדברה פתח. עד למצד קמץ.

ויבואו – בהיותו במצד באו גם מבני בנימין, והיו עמהם מבני יהודה ועמשי היה בראשם, כמו שפרש״י שהתיראו שיחשוד דוד אותם אחר שהם משבטו של שאול, שבאו לתפשו ולמסרו ביד שאול, לקחו עמהם את עמשי שארו של דוד.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימלבי״םהכל

(יח) וַיֵּצֵ֣א דָוִיד֮ לִפְנֵיהֶם֒ וַיַּ֙עַן֙ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אִם⁠־לְשָׁל֞וֹם בָּאתֶ֤ם אֵלַי֙ לְעׇזְרֵ֔נִי יִֽהְיֶה⁠־לִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם לֵבָ֖ב לְיָ֑חַד וְאִֽם⁠־לְרַמּוֹתַ֣נִי לְצָרַ֗י בְּלֹ֤א חָמָס֙ בְּכַפַּ֔י יֵ֛רֶא אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵ֖ינוּ וְיוֹכַֽח׃

And David went out to meet them, and answered and said to them, "If you come peaceably to me to help me, my heart shall be united with you; but if you come to betray me to my adversaries, seeing there is no wrong in my hands, may the God of our fathers look upon it, and give judgment.⁠"

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּנְפַק דָוִד לִקָדָמֵיהוֹן וַאֲמַר לְהוֹן אִין לִשְׁלַם אֲתֵיתוּן לְוָתִי לְסַיָעוּתִי יְהִי לִי עֲלֵיכוֹן שְׁלַם לְבָבָא כַּחֲדָא וְאִין לְנַכָּלָא יָתִי לְאָעָקוּתִי בְּלָא חֲטוּפִין בִּידִי יִתְגְלֵא קֳדָם אֱלָהָא דַאֲבָהָתָנָא וְיִתְפְּרָע.

ויצא דויד לפניהם – מן המצד.

ויען ויאמר להם וגו׳ – לבב ליחד לבבכם ולבבי יהיה כלב אחד.

ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי – כי מה עשיתי לשאול כי הוא צודה את נפשי לקחתה (שמואל א כ״ד:י״א) על חנם.

And David came out before them from the stronghold.

my heart will be upon you as one My heart and your heart will be like one heart.

but if you have come to betray me to my adversaries although there is no injustice in my hands for what have I done to Saul that he is stalking my soul to take it for nothing?

ואם לרמותני לצרי – ¹בעבור צרי; ²ולפי שהיו שם מבני בנימן, היה ירא דוד. ותי״ו ״לרמותני״ ³בפת״ח במקום צר״י.

1. בעבור צרי. ר״ל: בשביל אויבי. התרגום מפרש את המילה ״לצרי״: ״לאעקותי״; וכנראה הוא מבין אותו כפועַל עם כינוי הפעול, למרות שלפי זה הצורה היא בעייתית.

2. ולפי שהיו וכו׳. ר״ל: פחד מבני שבטו של שאול.

3. בפת״ח במקום צר״י. מובנו: לרמות אותי; וצורתו הרגילה: ״לרמותֵני״.

But if to fool me (le-rammotani) le-ṣaray. [This means]: for the sake of ṣaray (=my enemies): because there were Benjaminites there, David was afraid. The tav of le-rammotani has a pataḥ instead of a ṣerei.

ויוכח – ענין ברור דברים כמו אשר הוכיח ה׳ (בראשית כ״ד:ס׳).

ויצא דוד – מן המצד.

יהיה לי וכו׳ – ר״ל ה׳ יתן בלבי שיהיה לבבי עליכם להיות לעם אחד ר״ל אהובים זה לזה.

ואם לרמותני – על שראה בהם מאחי שאול חשש בדבר ואמר אם ביאתכם הנה לרמות אותי למען לא אהיה נשמר מכם ורוצים אתם לתפשני ולהצר לי בחנם בלא חמס בכפי כי לא עשיתי מאומה רע לשאול.

ירא אלהי וכו׳ – אזי יראה ה׳ בהחמס הנעשה לי ויברר את הדבר להיות נגלה המרמה לבל אשמע לכם להיות לעם אחד.

אם לשלום – אמר זה בדרך תפלה, באשר לא ידע אם באו לטובתו או לרעתו, בקש מה׳ היודע תעלומות לב שהוא יברר לו האמת, ואם באו לשלום ולעזרו יתן ה׳ בלבב דוד אהבה עליהם, ויהיה לבבו מוכן להתאחד עמהם, ואם באו לרמאות אותו (אחר שהוא בלא חמס בכפו, יראה ה׳) יוכיח ה׳ ויברר לו האמת שיתן בלבבו להשמר מפניהם [ויוכח היינו יברר הדבר, כמו (בראשית ל״א:מ״ב) את עניי ראה אלהים ויוכח אמש].

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יט) וְר֣וּחַ לָֽבְשָׁ֗ה אֶת⁠־עֲמָשַׂי֮ רֹ֣אשׁ [הַשָּׁלִישִׁים֒] (השלושים) לְךָ֤ דָוִיד֙ וְעִמְּךָ֣ בֶן⁠־יִשַׁ֔י שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לְךָ֗ וְשָׁלוֹם֙ לְעֹ֣זְרֶ֔ךָ כִּ֥י עֲזָֽרְךָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וַיְקַבְּלֵ֣ם דָּוִ֔יד וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּרָאשֵׁ֥י הַגְּדֽוּד׃

Then the spirit clothed Amasai, who was chief of the captains, "We are yours, David, and with you, son of Jesse; peace, peace be to you, and peace be to your helpers; for your God helps you.⁠" Then David received them, and made them captains of the band.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

וְרוּחַ גְבוּרָה לַבְשַׁת יַת עֲמָשַי רֵישׁ גִבָּרַיָא וַאֲתֵיב אַמְטוּלְתָּךְ דָוִד אָתֵינָא וּלְמֶהֱוֵי עִמָךְ בַּר יִשָׁי שְׁלָמָא בִּימָמָא וּשְׁלָמָא בְּלֵילְיָא לָךְ וּשְׁלָמָא לְדִמְסַיְעִין לָךְ אֲרוּם בְּסַעְדָךְ מֵימַר אֱלָהָךְ וְקַבְּלִנוּן דָוִד וּמַנֵנוּן בְּרֵישֵׁי מְזָרְזֵי חֵילָא.

מנא לן דרבנן איקרו מלכי דכתיב בי מלכים ימלוכו, ומנ״ל דכפלינן שלמא למלכא דכתיב ורוח לבשה את עמשי וגו׳ שלום שלום לך.

ורוח לבשה את עמשי – טלטנט בלעז, ולא רוח נבואה כלומר זה הרוח והרצון לבשו שקפץ בראש לדבר לפני בנימין ויהודה הבאים עמו ודוגמתו ותהי על יפתח רוח י״י (שופטים י״א:כ״ט). ואמר לך דוד אתה אומר אם לשלום באתם ודאי לשלום באנו אליך ועמך בן ישי. אנו רוצים להיות עמך ולעזרך.

שלום שלום לך ושלום לעוזרך – ואתה שואל אלי לעזרך ודאי לעזרך באנו ולנו אין לך להחזיק טובה כי מאת השם הוא וזהו כי עזרך אלהיך.

ויקבלם דוד – לאותם בני בנימין ויתנם בראשי הגדוד שלו.

And a spirit enwrapped Amasai – Heb. רוּחַ, talent, a will or desire, not a spirit of prophecy; i.e., this desire and will enwrapped him so that he sprang first to speak before the sons of Benjamin and Judah who came with him. A similar instance is (Jud. 11:29): "And a spirit of the Lord was upon Jephthah" and he said: To you, David You say, "Have you come to me in peace?⁠" We have surely come to you in peace. and with you, O son of Jesse We wish to be with you and at your assistance.

peace, peace to you and peace to your helper And you ask me to help you? We have surely come to help you, but you need not thank us because it is from the Lord, and that is the meaning of "for your God has helped you.⁠"

and David received them those sons of Benjamin and placed them at the head of his troop.

ורוח לבשה את עמשי – ¹רוח הרצון.

1. רוח הרצון. כך גם במיוחס לרש״י ובמיוחס לר״י קרא, שלא כבבלי מגילה י״ד: המפרש שהכוונה לרוח הקודש. ובתרגום: ״רוח גבורא״.

Then the spirit seized Amasai. [This means]: the spirit of desire.

ורוח לבשה את עמשי וג׳ – אין זה רק התעוררות הכח לדבר נכוחות, וזה הוא המדרגה הראשונה, שזכר הרב המורה פל״ו משני (מורה נבוכים ב׳:ל״ו).

לך דוד וגו׳ – רוצה לומר: לך אנחנו והננו באנו להיות עמך שלום שלום מצדנו אל הרחוקים ואל הקרובים שהם לך ושלום גם כן מצדנו לעוזריך לפי שאנחנו רואים כי עזרך אלהיך וידו הטובה עליך.

השלושים – השלישים ק׳.

ורוח – ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (מלכים ב י״ט:ז׳).

הגדוד – חיל הצבא.

ורוח לבשה וכו׳ – ר״ל באה בלבו הרצון לדבר בעבור כולם.

לך דויד – ר״ל להנאתך ולטובתך באנו.

ועמך – חפצים אנו להיות עמך ובעזרתך.

שלום שלום לך – ר״ל הלוא רואים אנו אשר השלום עמך ועם העוזרים לך ולא השיגם יד שאול וזהו בעזר אלהים ובהשגתו ומדוע א״כ נבוא עמך ברמאות וכפל שלום שלום לחזק.

ויקבלם – כי האמין לדברי עמשי בן אחותו.

בראשי הגדוד – להיות גם המה לראשים על הגדוד.

לך דוד – רצה לומר מחמת יחוס עצמך ראוי לבא אליך.

ועמך בן ישי – רצה לומר וגם ראוי לבא אליך מחמת שעמך היתרון מן האב שאתה בן ישי.

ורוח לבשה – וכה אמר עמשא, הלא ראש השלישים לך דויד – ר״ל הלא אני העומד בראש השלישים והגבורים האלה הלא אני לך, כי אני שארך ובשרך.

ועמך אני בן ישי – כי עמשא היה בן אביגיל, וכבר בארתי (למעלה ב׳:ט״ז) שאביגיל היתה אחות דוד מן האם ולא מן האב, כי אמה נשאת תחלה לנחש והולידה את אביגיל, ואח״כ נשאת לישי והולידה את דוד, ולא היה עמשי מבני ישי, רק שאם אמו היתה אשת ישי ואם דוד, ונתגדל בביתו, ובהיותו עם דוד שהוא אחי אמו נחשב כאלו הוא בן ישי, ואחר שאני מבית אביך ושארך, שלום – ואל תירא, כי שלום לך ושלום לעוזרך – שהאנשים האלה הבאים שלמים הם בין עמך בין עם עוזרך.

כי עזרך ה׳ – י״ל שזה היה אחר שכרת כנף המעיל לשאול שראו שעזר ה׳ נלוה אל דוד (ולמ״ש מ״ש ראש השלישים מוסב למעלה ולמטה, עמשא ראש השלישים אמר ראש השלישים לך דוד).

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(כ) וּמִֽמְּנַשֶּׁ֞ה נָפְל֣וּ עַל⁠־דָּוִ֗יד בְּבֹא֨וֹ עִם⁠־פְּלִשְׁתִּ֧ים עַל⁠־שָׁא֛וּל לַמִּלְחָמָ֖ה וְלֹ֣א עֲזָרֻ֑ם כִּ֣י בְעֵצָ֗ה שִׁלְּחֻ֜הוּ סַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ לֵאמֹ֔ר בְּרָאשֵׁ֕ינוּ יִפּ֖וֹל אֶל⁠־אֲדֹנָ֥יו שָׁאֽוּל׃

Also of Manasseh some defected to David, when he came with the Philistines to battle against Saul. But they did not help them; for lords of the Philistines upon advisement sent him away, saying, "He will fall away to his master Saul to the jeopardy of our heads.⁠"

תרגום כתוביםמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּמִשִׁבְטָא מְנַשֶׁה שְׁרוֹ עִם דָוִד כַּד אֲתָא עִם פְּלִשְׁתָּאֵי עַל שָׁאוּל לַאֲגָחָא קְרָבָא וְלָא סְעָדוּנוּן אֲרוּם בְּעֵיטָתָא פְּטָרוּ יָתֵיהּ אִסְטַרְטִיגֵי פְלִשְׁתָּאֵי לְמֵימָר בְּרֵישָׁנָא לְמִקְטְלָא יְתוּב לְוַת רִבּוֹנֵיהּ שָׁאוּל.

וממנשה נפלו על דוד – לעזרו.

בבואו עם פלשתים על שאול למלחמה – באותה מלחמה שנהרג בה שאול.

ולא עזרום – ח״ו שעזרו לפלשתים אלא בעצה שלחוהו סרני פלשתים, אלא כי עצה נתיעצו הסרנים לשלחו לביתו כי אמרו בראשינו יפול אל אדוניו דוגמת נפלו אל דוד.

And from Manasseh there defected to David to help him.

when he came with the Philistines against Saul in battle in that war in which Saul was slain.

but they did not help them God forbid that they helped the Philistines, but with a counsel the chiefs of the Philistines sent him away. The chiefs of the Philistines took counsel to send him home because they said, "With our heads he will defect to his master,⁠" an expression similar to "defected to David"

(כ-כא) בראשינו יפול אל וג׳ – יתנועע, וכן: על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח), כי העברי יתאר סוג התנועה, בירודה ובעליה ובסובב, הכל כרצון המדבר, ופעמים יאמר סוג, רצה לומר, ינוע יתנועע וילך ויסע, כן יאמר אחר זה: נפלו עליו ממנשה.

וממנשה נפלו על דוד וגו׳ – כבר נזכר בספר שמואל (שמואל א כ״ט) כי אכיש מלך גת הביא דוד עמו להלחם עם שאול וסרני פלשתים לא הסכימו בזה כי אמרו שדוד יתרצה אל אדניו שאול בראשי האנשים ההם ואמר בזה המקום כי כאשר שלחוהו סרני פלשתים והיה שב אל ציקלג אז נפלו עליו גבורים ממנשה והמה עזרו לדוד לרדוף אחרי הגדוד ששרפו ציקלג באש ושבו נשי דוד ואנשיו וטפיהם. והנה רדף דוד אחריהם והשיגם כמו שכתוב בספר שמואל [ל׳] והשיב את כל השבי ושלל רב הביא.

נפלו – ענין נטיה והתקרבות וכן אל הכשדים אתה נופל (ירמיהו ל״ז:י״ג).

סרני – ענין שררה.

בבואו – כשבא דוד עם פלשתים כשהלכו להלחם בשאול.

ולא עזרום – אבל דוד לא עזר לפלשתים במלחמה כי בעצת הסרנים שלחוהו מן המלחמה לשוב למקומו כי אמרו בראשינו יפול וכו׳ ר״ל עם הבאת ראשינו ישוב אל שאול כי בזה ירצה אותו למחול לו על מה שמרד בו ובערמה הולך למלחמה.

וממנשה נפלו – התחברו אל דוד, וזה היה בעת שהלך עם פלשתים עד אפק למלחמה נגד שאול עפ״י בקשת אכיש מלך גת (שמואל א כ״ח) ולא עזרו אנשיו לפלשתים אחר ששלחוהו סרני פלשתים לשוב לציקלג כי אמרו במה יתרצה זה אל אדוניו הלא בראשי האנשים ההם, ובעת שובו פגע בבני מנשה שהלכו לעזור לשאול נגד פלשתים, והתחברו עמו.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כא) בְּלֶכְתּ֣וֹ אֶל⁠־צִֽיקְלַ֗ג נָפְל֣וּ עָלָ֣יו ׀ מִֽמְּנַשֶּׁ֡ה עַ֠דְנַ֠ח וְיוֹזָבָ֤ד וִידִֽיעֲאֵל֙ וּמִיכָאֵ֣ל וְיוֹזָבָ֔ד וֶאֱלִיה֖וּא וְצִלְּתָ֑י רָאשֵׁ֥י הָאֲלָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִמְנַשֶּֽׁה׃

As he went to Ziklag, there defected to him of Manasseh, Adnah, and Jozabad, and Jediael, and Michael, and Jozabad, and Elihu, and Zillethai, captains of thousands that were of Manasseh.

תרגום כתוביםילקוט שמעוניר״י אבן כספימנחת שימצודת דודעודהכל

כַּד אֲזַל לְצִקְלָג שְׁרוֹ עֲלוֹהִי וְאִתְחַבָּרוּ עִמֵיהּ מִשִׁבְטָא מְנַשֶׁה עַדְנַח וְיוֹזָבָד וִידִיעֲאֵל וּמִיכָאֵל וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיהוּא וְצִלְתַי רֵישֵׁי גִבָּרַיָא דְמִן שִׁבְטָא מְנַשֶׁה.

בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה – בעא מיניה ר׳ שמואל בר נחמני מר׳ יונתן מאי דכתיב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני מאי שנא עד דאיתיליד יוסף, אלא ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף שנא׳ והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, איתיביה ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם. א״ל דאקרייך נביאי לא אקרייך כתובי דכתיב בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה.

רמז תתרעט

עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה – מתיב רב יוסף ומהם מבני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות פלטיא וגו׳ עד ובני ישעי בראשם אטמר רבא בר שילא ישעי׳ נמי ממנשה הוא דכתיב ובני מנשה עפר וישעי.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

עדנח – בחי״ת במקצת מדוייקים ובמקצתם עדנה בה״א ואם הוא בחי״ת הנו״ן בפתח. ואם בה״א הנו״ן בקמ״ץ.

בלכתו – כשחזר מן המלחמה לשוב למקומו לצקלג.

ראשי האלפים – כ״א היה ראש על אלף אנשים.

תרגום כתוביםילקוט שמעוניר״י אבן כספימנחת שימצודת דודהכל

(כב) וְהֵ֗מָּה עָזְר֤וּ עִם⁠־דָּוִיד֙ עַֽל⁠־הַגְּד֔וּד כִּֽי⁠־גִבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל כֻּלָּ֑ם וַיִּהְי֥וּ שָׂרִ֖ים בַּצָּבָֽא׃

And they helped David against the troop, for they were all mighty men of valor, and were captains in the host.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

וְהִנוּן סַיָעוּ עִם דָוִד עַל מְזָרְזֵי חֵילָא מְטוּל דְגִבָּרֵי חֵילָא הֲווֹ כֻלְהוֹן וַהֲווֹ מִתְמַנֵן רַבָּנֵי חֵילָא.

על הגדוד – של עמלקים כשנשבו נשיו כי באותו פרק היה כי בלכתו אל צקלג כששלחוהו סרני פלשתים ובא אל צקלג כבר נשבו.

against the troop of Amalekites when his wives were captured; it was at that time, for when he went to Ziklag when the chiefs of the Philistines sent him away and he came to Ziklag, they had already been captured.

עזרו עם דוד – ר״ל כמו שעזר דוד את עצמו כן המה עזרוהו על הגדוד מבני עמלק אשר שבו נשי דוד ואנשיו ובניהם כמ״ש בשמואל א׳.

ויהיו שרים – כשרדף אחר עמלק מינה אותם לשרים על הצבא.

והמה עזרו על הגדוד – של עמלק, ששבו את מחנה דוד.

ויהיו שרים בצבא – שאחר כך כששב דוד בעת ההיא ליהודה עשאם לשרי הצבא לבני מנשה שבאו אליו לחברון, ומפרש.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(כג) כִּ֚י לְעֶת⁠־י֣וֹם בְּי֔וֹם יָבֹ֥אוּ עַל⁠־דָּוִ֖יד לְעׇזְר֑וֹ עַד⁠־לְמַחֲנֶ֥ה גָד֖וֹל כְּמַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִֽים׃

For from day to day men came to David to help him, until there was a great army, like the army of God.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

אֲרוּם לִזְמַן יוֹמָא בְּיוֹמָא אַתְיָן לְוַת דָוִד לְסַיָעוּתֵיהּ עַד דַהֲווֹ לְמַשִׁרְיֵי אוּכְלוֹזִין סַגִיעִין כִּדְמוּת מַשִׁרְיֵי מַלְאָכַיָא דַיָי.

כי לעת יום ביום יבואו על דוד לעזרו – פתרונו מה לך לספר יותר מי ומי באו אליו אלא סוף דבר בכל עת ועת באים אל דוד.

עד למחנה גדול כמחנה אלהים – פתרון לא היה המחנה של דוד להיות כך גדול אלא כי מהשם היה המחנה כך גדול שבאו לו בעצת אלהים וזהו כמחנה אלהים ודוגמא מחנה אלהים (בראשית ל״ב:ג׳) דיעקב, ויש לומר מרוב חיילות קרהו מחנה אלהים.

For from day to day [men] came to David to help him The meaning is: What is the purpose of continuing to recount who came to him? The final analysis is that at all times people were coming to David.

until it became a huge camp, like the camp of God The meaning is that David's camp should not have been so large, but from God the camp was so large, because they came to him by the counsel of God. And that is the meaning of "like the camp of God.⁠" A similar instance of this is (Gen. 32:2): "the camp of God" of Jacob. We can also say that because of the magnitude of his armies, it was called "the camp of God.⁠"

כמחנה אלהים – ¹רוצ׳ לומ׳: גדול; וכן דרך הלשון כשרוצה להגדיל הדבר מיחשו אל השם יתברך, כמו ״כהררי אל״ (תהלים ל״ו:ז׳), ״עיר גדולה לאלהים״ (יונה ג׳:ג׳), ²״שלהבת יה״ (שיר השירים ח׳:ו׳), ״מאפליה״ (ירמיהו ב׳:ל״א). ³ואע״פ כי ⁴״שלהבת יה״ מלה אחת, וכן ״מאפליה״, ענינם שתי מלות.

1. רוצ׳ לומ׳: גדול וכו׳. כעין זה נשמע פירושו השני של המיוחס לרש״י; ופירושו הראשון: שבאו לו בעצת ה׳. ובתרגום: שהיו מרובים כמו במחנה מלאכי ה׳. וכעין זה במיוחס לר״י קרא; והוא מוסיף: ״והיכן מצינו שמחנה (בוראינו) [בוראנו] גדול? דכת׳ אלף אלפי אלפין ישמשוניה וריבו ריבוון קדמוהי יקומון״ (השוו דניאל ז׳:י׳). והשוו דברי רד״ק על הדוגמאות מספרי תהלים ויונה על-אתר.

2. ״שלהבת יה״. במהדורות המדוייקות של המקרא היא מילה אחת (אך ראו החילופים בליקוטו של כ״ד גינצבורג), וכן בדברי רד״ק לפי קצת עדי-נוסח; וראו בהמשך הדיבור (שהוא כנראה מתוספותיו של רד״ק).

3. ואע״פ וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

4. ״שלהבת יה״ מלה אחת. כמובן, כאן יש להתחשב הרבה בנוסחה ״שלהבתיה״, כמילה אחת, המופיעה בקצת עדי-נוסח.

As the camp of God. This means that [the camp] was large. To compare something to God, may He be blessed, when one wants to indicate that something is particularly large, is a standard feature of the language, as in: “like the mountains of God” (Psalm 36:7), “a city of Godlike enormity” (Jon 3:3), “a Divine flame” (shalhevetyah; Song 8:6), and “Divine darkness” (ma’peleyah; Jer 2:31). Even though shalhevetyah is one word, as is ma’peleyah, their meaning is that of two words.

עד למחנה גדולה כמחנה אלהים וג׳ – כן דרך העברי, גם הרומי, ליחס כל דבר גדול לאלהים, וכן: ורוח אלהים – אש אלהים.

עד למחנה גדול כמחנה – הנו״ן בציר״י בשניהם במדוייקים.

כי לעת – כאומר סוף הדבר אשר בכל יום ויום באו אנשים לעזרו.

עד למחנה גדול – עד נתרבו להיות מחנה גדול כמחנה אלהים ר״ל מרובה מאד וכן דרך המקרא כשרוצה להגדיל דבר מה סומכו למלת אלהים כמו עיר גדולה לאלהים (יונה ג׳:ג׳).

כי לעת יום – כמו אשר לעת יום.

כמחנה אלהים – היינו היוצאים ממצרים היו שרי האלפים שש מאות וכן היה מספר מחנה דוד.

כי לעת יום ביום יבואו – שמעת ההיא שאז שב דוד לארץ יהודה המליכו אותו באו גם מיתר שבטים ונוספו על מחנותיו בכל עת, כמ״ש שמואל ב (ג׳:א׳) ודוד הולך וחזק ובית שאול הולכים ודלים, וכמש״פ שם.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(כד) וְ֠אֵ֠לֶּה מִסְפְּרֵ֞י רָאשֵׁ֤י הֶחָלוּץ֙ לַצָּבָ֔א בָּ֥אוּ עַל⁠־דָּוִ֖יד חֶבְר֑וֹנָה לְהָסֵ֞ב מַלְכ֥וּת שָׁא֛וּל אֵלָ֖יו כְּפִ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃

And these are the numbers of the heads of those that were armed for war, who came to David to Hebron, to turn the kingdom of Saul to him, according to the word of Hashem.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְאִלֵין סְכוֹמֵי רֵישֵׁי חֵילָא דִמְזָרְזִין לְחֵילָא דַאֲתוֹ לְוַת דָוִד לְחֶבְרוֹן לְאַחֲזָרָא מַלְכוּתָא דְשָׁאוּל לְוָתֵיהּ בִּגְזֵרַת מֵימְרָא דַיָי.

להסב מלכות שאול אליו – מן בני שאול ודוגמא ותסוב המלוכה (מלכים א ב׳:ט״ו).

to turn Saul's kingdom to him from Saul's sons. A similar instance is (I Kings 2:15): "...but the kingdom turned about.⁠"

להסב מלכות שאול אליו כפי י״י – רוצה לומר: כאשר דבר י״י ביד עבדו שמואל.

החלוץ – ענין מזוין כמו חלוצי צבא (במדבר ל״א:ה׳).

מספרי – על כי חשב כל שבט לעצמו אמר מספרי בלשון רבים.

ראשי וכו׳ – הראשים של חלוצי הצבא.

באו – אשר באו אל דוד לחברון אחר שמלך על בני יהודה.

להסב – לסבב אליו המלכות מבני שאול להמליכו על כל ישראל.

ואלה – מעתה יספר בעת שבאו כל ישראל להמליכו.

מספרי ראשי החלוץ – המספרים שנתנו לו ראשי החלוץ, שכל ראש הודיע מספר אנשיו.

באו – אשר באו.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כה) בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נֹשְׂאֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח שֵׁ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים וּשְׁמוֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא׃

The children of Judah that bore shield and spear were six thousand and eight hundred, armed for war.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

בְּנֵי יְהוּדָה נָטְלֵי תְּרֵיסִין וּמוּרְנִין אֶשְׁתָּא אַלְפִין וְתַמְנֵי מְאָה מְזָרְזֵי חֵילָא.

בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות – ואל תתמה שמיהודה באו לו מעט מכל שבט ושבט שבא לו שהרי אין צריך לבוא לו שום אדם מיהודה להמליכהו כי בני יהודה הם המליכוהו כבר בחברון אבל יתר השבטים שהיו עם בני שאול עד עתה הם הוצרכו לבוא בחברון להמליכו.

חלוצי צבא – המוציאים מן העם ודוגמתו חלוצי צבא דמטות.

ויש אומרים: חלוצים כמו זריזים כמו רצה והחליצנו.

The sons of Judah, bearing shield and spear, six thousand and eight hundred Do not wonder that the smallest number of all the [people from] the tribes that came to him were from Judah, because it was not necessary for anyone to come to him from Judah to crown him since the sons of Judah had already crowned him in Hebron. But the remaining tribes, who had been with Saul's sons until now – had to come to Hebron to crown him.

armed men of the army – Heb. חֲלוּצֵי צָבָא, those taken out of the people, and a similar case is found in חֲלוּצֵי צָבָא, of the Portion מַטּוֹת. Some say that חֲלוּצִים means armed, like רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ: be pleased and strengthen us.

ושמנה מאות – במקצת מדוייקים מלא וא״ו אחר מ״ם. וכן משמע ממסורת דסוף ירמיה ואע״ג דהתם קאמר שמונה ג׳ מלאים בנביאים בלא וא״ו בראשית המלה ומסיים בה וכל ד״ה דכוותא מלא מסתברא דהה״נ ושמונה כיון דחזינן בספרי דיקי דכולהו מלאים בד״ה.

נושאי צנה – בעת יבאו למלחמה.

בני יהודה – הם המליכו אותו מכבר ולא באו רק לכבודו, ולכן באו מעט, כפרש״י.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(כו) מִן⁠־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן גִּבּ֤וֹרֵֽי חַ֙יִל֙ לַצָּבָ֔א שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וּמֵאָֽה׃

Of the children of Simeon, mighty men of valor for the war, seven thousand and one hundred.

תרגום כתוביםעודהכל

מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן גִבָּרֵי חֵילָא לְחַיָלָא שַׁבְעָא אַלְפִין וּמְאָה.

תרגום כתוביםהכל

(כז) מִן⁠־בְּנֵי֙ הַלֵּוִ֔י אַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

Of the children of Levi four thousand and six hundred.

תרגום כתוביםעודהכל

מִן בְּנֵי לֵיוָאֵי אַרְבַּעַת אַלְפִין וְשִׁיתְּ מְאָה.

תרגום כתוביםהכל

(כח) וִיהוֹיָדָ֖ע הַנָּגִ֣יד לְאַהֲרֹ֑ן וְעִמּ֕וֹ שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃

And Jehoiada was the leader of the house of Aaron, and with him were three thousand and seven hundred;

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וִיהוֹיָדָע אֲמַרְכּוֹל לְבֵית אַהֲרן וְעִמֵיהּ תְּלָתָא אַלְפִין וּשְׁבַע מְאָה.

ויהוידע הנגיד לאהרן – הוא אביו של בניהו.

הנגיד לאהרן – המוציא והמביא.

ועמו שלשת אלפים ושבע מאות – כולם מבני אהרן הכהן ויהוידע שהיה בימי יואש בן בניהו בנו של יהוידע.

And Jehoiada was the ruler of Aaron He is the father of Benaiah.

the ruler of Aaron who would lead them out and bring them in.

three thousand and seven hundred all of them were descendants of Aaron the Priest, and Jehoiada, who was in the time of Joash, was the son of Benaiah the son of Jehoiada.

הנגיד לאהרן – ¹לזרע אהרן; כלומ׳: ²הוא היה הכהן הגדול. ובא אל דוד עם שלשת אלפים ושבע מאות. ובניהו בנו היה ראש שלשים הגבורים כמו שאמ׳ למעלה (י״א:כ״ד-כ״ה).

1. לזרע אהרן. השוו דבריו לתהלים צ׳:א׳ על משמעות ״תפלה למשה״ לפי דעת רס״ג.

2. הוא היה הכהן הגדול. אבל המיוחס לר״י קרא טוען שעד אז אביתר היה הכהן הגדול ושלא היה כהן גדול אחר עד צדוק, והוא מפרש ״נגיד״: ״שר צבא״. ובמיוחס לרש״י: ״המוליך והמביא״, כי גם הוא סובר שלא היה כהן גדול; ראו דבריו לדברי הימים א כ״ז:ה׳.

Chief officer of Aaron (ha-nagid le-Aharon). [This means]: of the descendants of Aaron—meaning [Jehoiada] was the high priest. He joined David along with three thousand seven hundred men. And his son Benaiah was head of the thirty warriors, as the text says above (11:24–25).

ויהוידע הנגיד לאהרן – ידמה שאז היה יהוידע כהן גדול כי אביתר היה עם דוד.

ויהוידע – הוא אביו של בניהו והיה השר על בני אהרן.

ויהוידע – אביו של בניהו.

הנגיד – שר ומנהיג.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(כט) וְצָד֥וֹק נַ֖עַר גִּבּ֣וֹר חָ֑יִל וּבֵית⁠־אָבִ֥יו שָׂרִ֖ים עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃

and Zadok, a young man mighty of valor, and of his father's house twenty and two captains.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודעודהכל

וְצָדוֹק טָלֵי גִבָּר חֵילָא וּבֵית אֲבוֹי רַבָּנִין עֶשְרִין וּתְרֵין.

וצדוק נער – לפיכך אל תתמה שלא היה נגיד.

ובית אביו שרים עשרים ושנים – זה היא גדולה גדולה ועל כן לקחו הכהונה גדולה מאביתר ונתנוה לצדוק הכהן.

And Zadok was a youth Therefore, do not wonder that he was not the ruler.

and his father's house had twenty-two officers This is a great honor; therefore, they took the high priesthood from Ebiathar and gave it to Zadok the Priest.

וצדוק נער – ¹באותו הזמן היה עדין נער, והיה גבור חיל, ובא אל דוד עם עשרים ושנים שרים מבית אביו.

1. באותו זמן וכו׳. אולי כוונתו היא להדגיש שהואיל והיה אז נער, לא היה עדיין כהן גדול אלא גבור חיל; וכן נמצא במיוחס לרש״י ובמיוחס לר״י קרא.

And Zadok, a young man. At the time he was still a young man. He was valiant, and he joined David together with twenty-two officers from his clan.

וצדוק נער גבור חיל וגו׳ – הוא צדוק שהיה כהן גדול עם אביתר.

נער – אז בבואו היה עדיין נער בשנים וגבור חיל ובאו עמו בית אביו השרים.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודהכל

(ל) וּמִן⁠־בְּנֵ֧י בִנְיָמִ֛ן אֲחֵ֥י שָׁא֖וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וְעַד⁠־הֵ֙נָּה֙ מַרְבִּיתָ֔ם שֹׁמְרִ֕ים מִשְׁמֶ֖רֶת בֵּ֥ית שָׁאֽוּל׃

And of the children of Benjamin, the brothers of Saul, three thousand; for until now the greatest part of them had kept their allegiance to the house of Saul.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּמִן בְּנֵי בִנְיָמִן קְרֵיבוֹ דְשָׁאוּל תְּלָתָא אַלְפִין וְעַד כַּדוֹן בְּנֵיהוֹן נַטְרִין מַטְרַת שָׁאוּל.

ומן בני בנימין אחי שאול וגו׳ – ואל תתמה שלא באו אלא כי אם ג׳ אלפים כי עד הנה מרביתם שומרים משמרת בני שאול לעוזרן.

And of the sons of Benjamin, Saul's brethren, etc. Do not wonder that only three thousand came to him, because "heretofore their majority kept the watch of the house of Saul,⁠" to help them.

ועד הנה מרביתם – כלומ׳: אלה שלשת אלפים מבני בנימן שבאו אל דוד חברונה – אחרי מות אבנר ואיש בשת, שבאו כל ישראל אל דוד חברונה (שמואל ב ה׳:א׳); אז באו אלה שלשת אלפים, כי ¹עד אותו הזמן היה מרביתם עם בית שאול ושומרים לו המלכות, לא כאותם שבאו אל דוד בחיי שאול לצקלג (דברי הימים א י״ב:א׳-ב׳).

1. כי עד אותו הזמן וכו׳. נראה שהוא מפרש ״מרביתם״: רוב בני בנימן, פרט לאלה שהלכו אל דוד בחיי שאול. מהמיוחס לר״י קרא נשמע שהוא מפרש ״מרביתם״: רוב אלה שלשת האלפים; זאת אומרת: רוב אלה שמרו את בית שאול ובאו לדוד רק לבסוף. וראו גם המיוחס לרש״י.

Until that point, many of them. This means that these three thousand Benjaminties joined David in Hebron after the deaths of Abner and Ish-bosheth, when all of Israel joined David in Hebron (2 Samuel 5:1). It was only then that these three thousand came; for until that point, “many of them” were with the House of Saul protecting his kingship, unlike those who joined David in Ziklag during Saul’s lifetime (1 Chronicles 12:1–2).

ומן בני בנימין אחי שאול – אמר זה לפי שהוא היה משבטם.

ועד הנה מרביתם שומרים משמרת בית שאול – רוצה לומר: כי רוב אלו שבאו להמליך את דוד היו רובם עד הנה ממונים לשמור משמרת מלכות שאול ועם כל זה באו ברצון להמליך את דוד.

מרביתם – ל׳ רבוי.

אחי שאול – קרובי שאול.

ועד הנה – עד הזמן ההוא עדיין היו מרבית אנשיהם שומרים משמרת בית שאול להעמיד המלכות בידם ומעט מהם באו אל דוד כשהיה עוד עצור מפני שאול אבל לאחר שמת איש בושת הרבו לבא גם מהם.

מרביתם – רובם היו אצל מלכות שאול משומרי ראש המלך ושומרי ביתו ונאמנים לו.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(לא) וּמִן⁠־בְּנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם עֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף וּשְׁמוֹנֶ֣ה מֵא֑וֹת גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל אַנְשֵׁ֥י שֵׁמ֖וֹת לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃

And of the children of Ephraim twenty thousand and eight hundred, mighty men of valor, famous men in their fathers' houses.

תרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

וּמִן בְּנֵי אֶפְרַיִם עֶשְרִין אַלְפִין וְתַמְנֵי מְאָה גִבָּרֵי חֵילָא אֱנָשֵׁי שְׁמָהָן לְבֵית אֲבָהַתְהוֹן.

אנשי שמות – היו המפורסמים וידועים בשמם בבית אבותם.

תרגום כתוביםמצודת דודהכל

(לב) וּמֵֽחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף אֲשֶׁ֤ר נִקְּבוּ֙ בְּשֵׁמ֔וֹת לָב֖וֹא לְהַמְלִ֥יךְ אֶת⁠־דָּוִֽיד׃

And of the half-tribe of Manasseh eighteen thousand, who were mentioned by name to come and make David king.

תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּמִפַּלְגוּת שִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה תַּמְנֵיסַר אַלְפִין דְאִתְפְּרִשׁוּ בִשְׁמָהָן לְמֵיעַל לְאַמְלָכָא יַת דָוִד.

נקבו – נתפרשו כמו ונוקב שם (ויקרא כ״ד:ט״ז).

ומחצי מטה מנשה – הם שנחלו בא״י עצמה.

אשר נקבו בשמות – בני השבט פרשו בשמות מי ומי ההולכים לבא להמליך את דוד.

אשר נקבו בשמות – שבאו ראשיהם והביאו שמותם חתום שמסכימים על המלוכה.

תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(לג) וּמִבְּנֵ֣י יִשָּׂשכָ֗ר יוֹדְעֵ֤י בִינָה֙ לַֽעִתִּ֔ים לָדַ֖עַת מַה⁠־יַּעֲשֶׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל רָאשֵׁיהֶ֣ם מָאתַ֔יִם וְכׇל⁠־אֲחֵיהֶ֖ם עַל⁠־פִּיהֶֽם׃

And of the children of Issachar, men that had understanding of the times, to know what Israel ought to do; the heads of them were two hundred; and all their brothers were at their commandment.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

וּמִן בְּנֵי יִשָשכָר יָדְעֵי סוּכְלְתָנוּ לְעִדָנַיָא חַכִּימִין לְמִקְבַע רֵישֵׁי שְׁגִין וְרֵישֵׁי יַרְחִין וּלְעַבָּרָא יַרְחַיָא וּשְׁנַיָא סוֹפִיסְטִין בְּמוֹלָדָא דְסִיהֲרָא לְמִקְבַּע מוֹעֲדַיָא בְּעִדַנְהוֹן בְּקִיאִין בִּתְקוּפָתָא דְשִׁמְשָׁא אִצְרוֹלוֹגִין (ס״א אִצְטְרוֹלוֹגִין) בְּמַזָלַיָא וְכוֹכְבַיָא לְמִידַע מָה כַשְׁרִין לְמֶעְבַּד בֵּית יִשְרָאֵל רַבָּנֵיהוֹן רֵישֵׁי סַנֶדְרִיָא מָאתָן כָּל אֲחוּהוֹן עַבְדִין פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא וְחַכִּימִין עַל מֵימַר פּוּמְהוֹן.

ומבני יששכר יודעי בינה לעתים – א״ר שמואל בר נמני כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הויין ליה בנים שאפילו בדורו של משה לא הוו כוותייהו, בדורו של משה כתיב הבו לכם אנשים חכמים וידועים ואילו נבונים לא אשכח, וגבי לאה כתיב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא, וכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. אמר רבא לא אשכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי מלוי או מיששכר, מלוי דכתיב יורו משפטיך ליעקב, מיששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ואי יהודה מחוקקי אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא קאמינא. יששכר תשיעי לשבטים והוא הקריב שני למלך, הה״ד ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר, מפני מה מפני שהוא בן תורה הה״ד ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, מהו לעתים, ר׳ תנחומא אמר רובי חכמה היה יודע, ר׳ יוסי בן קוצרי אמר לעבד שנים הה״ד וכל אחיהם על פיהם, כל ישראל היו מסכימין הלכה על פיהם והוא משיב להם הלכה למשה מסיני, וחייו של יששכר מנין לו מזבולון שהיה עוסק בפרקמטיא שלו ומאכיל את יששכר שהוא בן תורה, הה״ד זבולון לחוף ימים ישכון, ובשביל כך יששכר חמור גרם, וכשבא משה לברך את השבטים הקדים ברכת זבולון לברכת יששכר, הה״ד שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך, ואומר ושרי ביששכר עם דבורה, וכן הכתוב משבחו בבתי דינים במצרים לישוב משפחת הישובי, ואין ישוב אלא ב״ד שנאמר ויבאו אליך כמבוא עם וישבו לפניך, ואומר ויעקב איש תם יושב אהלים, אשרי צדיק אשרי שכונותיו, יהודה ויששכר וזבולון שהיו סמוכין לאהרן ולמשה שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו, וכתיב דגל מחנה יהודה וגו׳ ונעשו גדולים בתורה שנאמר יהודה מחוקקי ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ומזבולון מושכים בשבט סופר, אבל מן הדרום בני קהת וסמוכים להם ראובן שמעון וגד והיו שרויים עם קרח אדם בעל מחלוקת אבדו עמו במחלוקתו, מכאן אמרו אוי לרשע ואוי לשכנו.

ומבני יששכר יודעי בינה לעתים – שיודעים לתת עצה לפי הענין של מעשה שצריך לדוד להתיעץ היאך יחזק המלכות מפני בני שאול.

ראשיהם מאתים – לבד מן השאר.

וכל אחיהם על פיהם – על עצתם.

those who had an understanding of the times They knew how to give counsel appropriate to the incident; David had to take counsel on how to strengthen the kingdom against the sons of Saul.

their chiefs were two hundred besides the rest.

and all their brethren obeyed their word on their counsel.

ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל – ¹רבותי׳ ז״ל פרשו שיודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים, וזהו שאמ׳ ״לדעת מה יעשה ישראל״; וזהו ״יודעי בינה לעתים״, כלומ׳: לזמני העולם, שהיו יודעים לחשב בתקופות ומזלות. וזכר ענין זה בזה המקום כי צריך המלך אליהם להתיעץ עמהם בזה, כי על פי המלך היה נעשה העבור והקבוע ²כמו שנודע בדבר חזקיהו המלך (בבלי סנהדרין י״ב.). ור׳ יונה פרשו (סה״ש ע׳ ״עות״) ענין ״משפטים״, וכן ״יודעי העתים״ (אסתר א׳:י״ג), כמו שאמ׳ ״לפני כל יודעי דת ודין״ (שם), ³וכן ״עת ומשפט ידע לב חכם״ (קהלת ח׳:ה׳); והיה צריך המלך להתיעץ עמהם על ענין הדינין. ⁴אבל ״לדעת מה יעשה ישראל״ אין טעמו דבק לזה הפי׳, כי היה לו לומ׳ ״לדעת מה יעשה המלך״; אבל לפי׳ רבותי׳ ז״ל יבא בטוב ״לדעת מה יעשה ישראל״ – היאך ישמרו המועדים ובאי זה זמן יעשו אותם.

1. רבותי׳ ז״ל פרשו וכו׳. במדרשים שלפנינו, כגון בראשית רבה ע״ב:ה׳, נמצאת רק הלשון ״עיבורין״, ואילו לשון ״ולקבוע חדשים״ מופיעה בבבלי מגילה י״ב: על ״חכמים יודעי העתים״ באסתר א׳:י״ג, ולא על יששכר (אבל ראו תרגום ראשון שם המזכיר את יששכר בקשר לזה). אך בתרגום כאן נמצא ככל דברי רד״ק. אכן, מצאנו לשון ״עיבור״ גם בקשר לחדשים; ראו למשל התרגום על שמואל א כ׳:כ״ז, המצוטט ברד״ק שם. והשוו דברי רד״ק לעומת המיוחס לרש״י; וכדבריו מצטט גם המיוחס לר״י קרא.

2. כמו שנודע בדבר חזקיהו המלך. ראו רד״ק דברי הימים ב ל׳:ב׳. דבריו אלה חסרים בכת״י פריס ומינכן, וכנראה הם מתוספותיו.

3. וכן ״עת...חכם״. ראו ראב״ע שם, המערער על אותו פירוש.

4. אבל ״לדעת מה יעשה ישראל״ וכו׳. ריב״ג שם כותב שזהו דווקא הוכחה לפירוש שלו: ״והראיה על זה אמרו ׳לדעת מה יעשה ישראל׳⁠ ⁠⁠״; זאת אומרת: בני יששכר ידעו איך לקבוע משפטים שידריכו את העם במעשיהם. אבל רד״ק כנראה תופס ש״משפטים״ שייכים בעיקר למלך ולבתי משפט, בעוד שכל העם שייכים לשמירת המועדים.

Of the Issacharites, men who possessed the wisdom of times (‘ittim), to determine how Israel should act. Our Sages, of blessed memory (cf. Genesis Rabbah 72:5; b. Megillah 12b), explain that they knew how to calculate leap years and to determine the beginnings of months. This explains why it says “to determine how Israel should act” and “who possessed the wisdom of times”—that is, of seasons—for they knew how to make calculations based on celestial cycles and constellations. The text mentions this matter here because the king needed to consult with them on [these issues]; for the declaration of leap years and [of new months] was done by royal decree, as is apparent in the case of King Hezekiah (b. Sanhedrin 12a). But R. Jonah [ibn Janaḥ] (Shorashim entry עות) explains [‘ittim (עתים)] in the sense of “laws”; for the king needed to consult with them on legal matters. The same is true for “learned in ‘ittim” (Esth 1:13)—as the text elaborates: “before all who were versed in law and precedent” (ibid.)—and for “the heart of a wise man knows ‘et (עת) and law” (Eccl 8:5). But according to this interpretation, [the phrase] “to determine how Israel should act” does not fit; for the text should have said, “to determine how the king should act.” However, according to the interpretation of our Sages, of blessed memory, [the phrase] “to determine how Israel should act”—meaning how to observe the holidays in their proper time—is entirely suitable.

ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה וג׳ – זה סובל כוונות רבות, ואולי כלם היו בהם.

יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל – ידמה שאלו היו חכמים ונבונים ואנשי עצה ובעת ועת ידעו לתת עצה נבונה מה ראוי שיעשה ישראל בעת ההיא לפי הדברים אשר יקרו אז אשר בהם קצת עדות על העתיד לבא והנה אלו כלם הסכימו להמליך את דוד.

יודעי בינה לעתים – המשכילים לקבוע עתים לדעת מה יעשה ישראל ר״ל המה קבעו החדשים ועברו השנים כן ארז״ל, או ר״ל שהיו משכילים לקבוע עתים בדבר המלחמה וכדומה.

ראשיהם – מהם באו ראשיהם והיו במספר מאתים וכל אחיהם הנשארים בארצם על פיהם יצאו ויבאו וכאומר והרי היא כאילו באו כולם.

יודעי בינה לעתים – ידעו להתבונן בכל דבר לפי העת והזמן כמ״ש חז״ל אחיתופל לא היה מתפלל תפלה אחת פעמים משום דהתפלות ראוי להשתנות לפי העת והזמן.

ראשיהם – פירש כולם היו ראשי סנהדראות וכל אחיהם היו עושים על פיהם ובאו גם כן עמהם.

יודעי בינה לעתים – היו יודעים לתת עצות על מעשה בני ישראל לפי הזמן. וחז״ל פי׳ שהיו בקיאים בחשבון תקופות ומזלות.

ראשיהם מאתים – כבר בארתי למעלה (ז׳:י״ב) שבני יששכר היו להם מאתים שרי אלפים, והם באו בשם כל השבט להמליך את דוד.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(לד) מִזְּבֻל֞וּן יוֹצְאֵ֣י צָבָ֗א עֹרְכֵ֧י מִלְחָמָ֛ה בְּכׇל⁠־כְּלֵ֥י מִלְחָמָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אָ֑לֶף וְלַעֲדֹ֖ר בְּלֹא⁠־לֵ֥ב וָלֵֽב׃

Of Zebulun, such as were able to go out in the host, that could set the battle in array, with all manner of instruments of war, fifty thousand; and that could order the battle array, and were not of double heart.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

וּמִשִׁבְטָא זְבֻלוּן נַפְקֵי חֵילָא מְסַדְרֵי קְרָבָא בְּכָל זְיָנֵי קְרָבָא חַמְשִׁין אַלְפִין וּלְמֶעְסַק בְּלָא לִבָּא וְלִבָּא.

מזבלון יוצאי צבא וגו׳ – (במשלי ברמז תתקל״ח).

ולעדור בלא לב ולב – כמו ולעזר, וַיִּזֶר ודרא תרגומו (שמות ל״ב:כ׳)^א.

א. הוא מוכיח שז׳ וד׳ מתחלפות מכך ש״זָרַה״ (״ויזר״ ו׳ ההיפוך) מתורגם ״דרא״.

ולעדור – ל׳ עדור ממש כמו כל ההרים אשר במעדר יעדרון (ישעיהו ז׳:כ״ה), ומתוך כך יעמדו הם כעורכי המלחמה וי״מ לעדור כמו לערוך מלחמה.

בלא לב ולב – מפורש בב״ר בין במתכוין בין שלא במתכוין היו מנצחין.

wage war וְלַעֲדר, an expression of digging, like (Isa. 7:25): "And all the mountains that will be dug with a spade (בַּמַעְדֵּר יֵעָדֵרוּן),⁠" and as a result, those who set up the battle array will stand there. Some say that לַעֲדוֹר is like לַעֲרֹך, to set up a battle array.

of double heart It is explained in Genesis Rabbah (Lev. Rabbah 25:2): "... whether with intention or without intention, they would be victorious.⁠"

מזבלון וגו׳ ולעדר בלא לב ולב – פי׳ ״ולעדר״: ¹ולערך, ²וכן ״עודרי מערכה״ (להלן פס׳ לט); וכן ״ועדרים לאורות״ (דברי הימים ב ל״ב:כ״ח) פי׳: ״מערכות״. ומזה נקרא מערכת הצאן ״עדר״. ופי׳ הפסוק כי אלה היו לערך מלחמה כנגד אויבי דוד בלא לב ולב, כלו׳ שלא היו להם שני לבבות, כי אם לב אחד שלם אל דוד. ³ובבראשית רבה (ר׳ ויק״ר כ״ה:ב׳): ״בלא לב ולב״ – בין במתכוין בין בלא מתכוין היו מנצחים.

1. ולערך וכו׳. כך במיוחס לרש״י בשם ״יש מפרשים״. בתרגום: ״ולמעסק״. במיוחס לתלמיד רס״ג: ״כמו ׳ולעזר׳⁠ ⁠⁠״ כי הזי״ן התחלפה בדל״ת (ראו הערת ר׳ קירכהיים שם). דעת המיוחס לר״י קרא שהוא ענין עקירה: ״דוגמת ׳כל ההרים אשר במעדר יעדרון׳ (ישעיהו ז׳:כ״ה); ופתרונו: בכל מקום שהיו החיילות צבאות, זבולון היו עודרים ומעקרים בשנאיהם...⁠״. וכן נראית דעת המיוחס לרש״י בפירושו העיקרי.

2. וכן ״עודרי מערכה״. גם לדעת המיוחס לר״י קרא הוא ענין עריכה; וכן בתרגום: ״מסדרי סדרא״.

3. ובבראשית רבה וכו׳. כך כותב גם המיוחס לרש״י בשם בראשית רבה, אך לא מצאתי פירוש זה אלא בויקרא רבה. וכך מפרש המיוחס לר״י קרא. והכוונה: ״בלא לב״ – בלא מתכוון, ״ולב״ – במתכוון.

Of Zebulun … ve-la‘ador be-lo lev va-lev. Ve-la‘ador means ve-la‘arokh (=and to carry out in an ordered fashion), as in ‘oderei ma‘arakhah (=men who manned the battle lines; v. 39). Similarly, “and ‘adarim for the troughs” (2 Chronicles 32:28) means orderly storage places. This is why a flock (ma‘arekhet) of sheep is called an ‘eder. The meaning of the verse, then, is that these men would carry out battles against the enemies of David be-lo lev va-lev (=without being of one heart [on the one hand] and of another heart [on the other]); that is, they were not of two hearts, but of one heart in full solidarity with David. But in Genesis Rabbah (cf. Leviticus Rabbah 25:2) [it says]: “Be-lo lev va-lev (=without heart or with heart): they would win whether or not they put their minds to it.”

ולעדר בלא לב ולב – ולעדור עדר וחיל והנה המשיל הצבא לעדר שיש להם רועה ינהיגם באשר ירצה. וכן עדרי מערכה (פסוק ל״ח) הרצון בו עורכי מערכה.

ולעדור – ענינו כמו ולערוך וע״ש זה נקראים מערכת וקבוצת המקנה בשם עדר.

ולעדור בלא לב ולב – ר״ל ובאו לערוך מלחמה בעבורו בלבב שלם ולא באו לערוך בלב ולב והוא ענין רמיה וכן בלב ולב ידברו (תהלים י״ב:ג׳) ע״ש שנראה כאלו מדבר ועושה בשליחות לב האחד ולב האחר בל עמו והוא ענין מליצה.

בכל כלי מלחמה – ולמטה אצל ראובן כתיב כלי צבא מלחמה.

ולעדר – הוא מין תכסיס מלחמה שיתיצבו המחנות עדרים עדרים איש מול חברו, ובכ״ז יהיה לב כולם שלם זה עם זה להתגבר נגד האויב.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(לה) וּמִנַּפְתָּלִ֖י שָׂרִ֣ים אָ֑לֶף וְעִמָּהֶם֙ בְּצִנָּ֣ה וַחֲנִ֔ית שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה אָֽלֶף׃

And of Naphtali a thousand captains, and with them with shield and spear thirty-seven thousand.

תרגום כתוביםעודהכל

וּמִשִׁבְטָא נַפְתָּלִי רַבָּנִין אַלְפָא וְעִמְהוֹן בִּתְרֵיסִין וּמוּרְנִין תְּלָתִין וְשַׁבְעָא אַלְפִין.

תרגום כתוביםהכל

(לו) וּמִן⁠־הַדָּנִי֙ עֹרְכֵ֣י מִלְחָמָ֔ה עֶשְׂרִֽים⁠־וּשְׁמוֹנָ֥ה אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

And of the Danites that could set the battle in array, twenty-eight thousand and six hundred.

תרגום כתוביםעודהכל

וּמִן שִׁבְטָא דָן מְסַדְרֵי קָרָבָא עֶשְרִין וְתַמְנֵי אַלְפִין וְשִׁית מְאָה.

תרגום כתוביםהכל

(לז) וּמֵאָשֵׁ֗ר יוֹצְאֵ֥י צָבָ֛א לַעֲרֹ֥ךְ מִלְחָמָ֖ה אַרְבָּעִ֥ים אָֽלֶף׃

And of Asher, such as were able to go out to war, that could set the battle in array, forty thousand.

תרגום כתוביםעודהכל

וּמִשִׁבְטָא אֲשֵׁר נַפְקָא חֵילָא לְסַדָרָא קְרָבָא אַרְבְּעִין אַלְפִין.

תרגום כתוביםהכל

(לח) וּמֵעֵ֣בֶר לַ֠יַּרְדֵּ֠ן מִן⁠־הָראוּבֵנִ֨י וְהַגָּדִ֜י וַחֲצִ֣י׀ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֗ה בְּכֹל֙ כְּלֵי֙ צְבָ֣א מִלְחָמָ֔ה מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃

And on the other side of the Jordan, of the Reubenites, and the Gadites, and of the half-tribe of Manasseh, with all manner of weapons of war for the battle, one hundred twenty thousand.

תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודעודהכל

וּמֵעִבְרָא לְיַרְדְנָא מִשִׁבְטָא רְאוּבֵן וּמִשִׁבְטָא גָד וּמִפַּלְגוּת שִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה מְזָרְזִין בְּכָל זְיָנִין לְחֵילָא מְאָה וְעֶשְרִין אַלְפִין.

הראובני – נקוד הרי״ש שורק והאל״ף נחה כמ״ש עתים רבות.

בכל כלי – ר״ל בכל כלי זיין אשר יוצאים בהם בצבא מלחמה.

תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודהכל

(לט) כׇּל⁠־אֵ֜לֶּה אַנְשֵׁ֣י מִלְחָמָה֮ עֹדְרֵ֣י מַעֲרָכָה֒ בְּלֵבָ֤ב שָׁלֵם֙ בָּ֣אוּ חֶבְר֔וֹנָה לְהַמְלִ֥יךְ אֶת⁠־דָּוִ֖יד עַל⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וְ֠גַ֠ם כׇּל⁠־שֵׁרִ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל לֵ֥ב אֶחָ֖ד לְהַמְלִ֥יךְ אֶת⁠־דָּוִֽיד׃

All these, being men of war, that could order the battle array, came with a whole heart to Hebron, to make David king over all Israel; and all the rest also of Israel were of one heart to make David king.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

כָּל אִלֵין אַנְשֵׁי קְרָבָא מְסַדְרֵי סִדְרָא בְּלֵב שְׁלִים אֲתוֹ לְחֶבְרוֹן לְאַמְלָכָא יַת דָוִד עַל כָּל יִשְרָאֵל וְאוֹף כָּל שְׁאָרָא דְיִשְרָאֵל לִבָּא חָד לְאַמְלָכָא יַת דָוִד.

וגם כל שרית ישראל לב אחד להמליך את דוד – אע״פ שלא באו לחברון לכך שארית חסר אלף כלומר אפי׳ שארית לא היה שלא נשתיירו כי אם מעט כי כולם באו לחברון בשמחה.

and also the entire remnant of Israel was of one heart to crown David even though they did not come to Hebron. For this reason, שֵׁרִית is missing an "aleph,⁠" to imply that there was not even a remnant. Only a few remained, for they all came to Hebron joyfully.

וגם כל שרית ישראל – ¹כמו ״שארית״, וכן ״יתן את שלתך״ (שמואל א א׳:י״ז) כמו ״שאלתך״.

1. כמו ״שארית״ וכו׳. השוו ספר השרשים ערכים ״שאר״ ו״שאל״, ודבריו על ירמיהו ט״ו:י״א ושמואל א א׳:י״ז.

Likewise, all sherit (=the rest of) Israel. This is equivalent to she’erit. Similarly, “shall grant you shelatekh (=your request)” (1 Samuel 1:17) is equivalent to she’elatekh.

באו חברונה – בכל מדוייקים מלא וא״ו וכן במסורת יהושע י׳ נמסר חברונה ט׳ ח׳ מלאים וא׳ חסר והתם חשיב לכולהו ולא מסיק בה מילתי הי ניהו החסר אמנם בשמואל ב׳ ריש סי׳ ב׳ על ויאמר חברנה נמסר לית חסר.

כל שרית ישראל – לית וחסר אל״ף כמו שארית. ולשון רש״י לכך חסר אל״ף ר״ל אפילו שארית לא היה שלא נשתיירו כי אם מעט כי כולם באו לחברון בשמחה.

עודרי מערכה – עורכי מערכה.

שרית – כמו שארית ונפלה האל״ף ודוגמתו יתן ה׳ את שלתך (שמואל א א׳:י״ז) והוא כמו שאלתך.

בלבב שלם – כי רכי הלבב אף בעת יערכו מלחמה לבם חלוק אם ללחום אם לחדול אבל כל אלה לא כן המה.

כל שרית ישראל – הנשארים בארצם ולא באו.

לב אחד – ר״ל מבלי רמיה ולא בלב ולב.

וגם כל שארית – אף אותם שלא באו.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(מ) וַיִּֽהְיוּ⁠־שָׁ֤ם עִם⁠־דָּוִיד֙ יָמִ֣ים שְׁלוֹשָׁ֔ה אֹכְלִ֖ים וְשׁוֹתִ֑ים כִּי⁠־הֵכִ֥ינוּ לָהֶ֖ם אֲחֵיהֶֽם׃

And they were there with David three days, eating and drinking; for their brothers had made preparation for them.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל

וַהֲווֹ תַמָן עִם דָוִד יוֹמִין תְּלָתָא אָכְלִין וְשָׁאתִין (ס״א וְשָׁתָאן) אֲרוּם זַמִינוּ לְהוֹן אֲחוּהוֹן.

ויהיו שם עם דוד ימים שלשה – ואל תתמה היכן לקחו כל החיל הזה כל כך אכילה ושתיה שהיה מספיק להם כי אחיהם הכינו להם מקודם לכן.

And they were there with David for three days And do not wonder where this whole army obtained so much food and drink that sufficed them, because their brethren had prepared it for them beforehand.

כי הכינו – ולכן מצאו די ספוקם.

אחיהם – חבריהם אנשי חברון.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל

(מא) וְגַ֣ם הַקְּרֽוֹבִים⁠־אֲ֠לֵיהֶ֠ם עַד⁠־יִשָּׂשכָ֨ר וּזְבֻל֜וּן וְנַפְתָּלִ֗י מְבִיאִ֣ים לֶ֡חֶם בַּחֲמוֹרִ֣ים וּבַגְּמַלִּ֣ים וּבַפְּרָדִ֣ים ׀ וּֽבַבָּקָ֡ר מַאֲכָ֡ל קֶ֠מַח דְּבֵלִ֨ים וְצִמּוּקִ֧ים וְיַיִן⁠־וְשֶׁ֛מֶן וּבָקָ֥ר וְצֹ֖אן לָרֹ֑ב כִּ֥י שִׂמְחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

Moreover those that were near to them, even as far as Issachar and Zebulun and Naphtali, brought bread on asses, and on camels, and on mules, and on oxen, victual of meal, cakes of figs, and clusters of raisins, and wine, and oil, and oxen, and sheep in abundance; for there was joy in Israel.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל

וְאוֹף דְקָרִיבִין לְהוֹן עַד יִשָשכָר וּזְבוּלֻן וְנַפְתָּלִי מַיְתִין לְהוֹן לַחְמָא בַּחֲמָרִין וּבִגְמַלִין וּבְכוּדָנִין וּבְתוֹרִין מְזוֹנָא וּמָנָן דְדִיבְלִין וְאֶתְכְּלִין דְעִנְבִין וַחֲמַר וּמְשַׁח וְתוֹרִין וְעָאן לְסָגְעִי מְטוּל דְחֶדְוָה הֲוַת בְּיִשְרָאֵל:

כי שמחה בישראל – שהיה להם מלך מצליח ומשכיל.

for there was joy in Israel that they had a prosperous and wise king.

מאכל קמח – בטעם פזר גדול ואינו סמוך.

וצמקים – י״ס וצמוקים מלא וא״ו.

ובפרדים – הם הבאים מן הסוס והחמור.

דבלים – תאנים יבשים דרוסות יחד ונעשים גוף אחד.

וצמוקים – ענבים יבשים.

הקרובים אליהם – הסמוכים לאנשי חברון.

עד יששכר וכו׳ – ואף כי נחלתם היה בקצה גבול א״י כמ״ש ביהושע מ״מ קרובים היו מבני עבר הירדן.

ובבקר – טעונים על הבקר.

מאכל קמח – גם הביאו מיני מאכל עשוי מקמח.

כי שמחה בישראל – שמחה היתה בישראל על שהמליכו מלך משכיל ומוצלח ולזה הרבו להביא כל אלה לעשות משתה ושמחה.

מאכל קמח – היינו תבשיל כי היו קרובין והיו יכולין להביא עד שלא יתקלקל המאכל.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון