×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ז) {שלישי / חמישי במחוברות} אוַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִיהוֹשֻׁ֗עַב וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כׇל⁠־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת⁠־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל⁠־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃
Moses called to Joshua, and said to him in the sight of all Israel, "Be strong and courageous, for you shall go with this people into the land which Hashem has sworn to their fathers to give them; and you shall cause them to inherit it.
א. ‹סס› ל=פרשה פתוחה
ב. לִיהוֹשֻׁ֗עַ =א (אין געיה)
• ל=לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ (געיה)
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורחזקוניקיצור פענח רזאהדר זקניםרלב״גמזרחיצרור המורר״ע ספורנוכלי יקרמנחת שישפתי חכמיםמלאכת מחשבתאור החייםר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהרש״ר הירשנתווסף למלבי״םנצי״ברד״צ הופמןמשך חכמהתורה תמימהעודהכל
וּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַאֲמַר לֵיהּ לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל תְּקַף וְעֵילַם אֲרֵי אַתְּ תֵּיעוֹל עִם עַמָּא הָדֵין לְאַרְעָא דְּקַיֵּים יְיָ לַאֲבָהָתְהוֹן לְמִתַּן לְהוֹן וְאַתְּ תַּחְסְנִנַּהּ לְהוֹן.
And Moshe called Jehoshua, and said to him before the eyes of all Israel, Be strong and of good courage; for you are to go in with this people to the land which the Lord has sworn to their fathers to give it to them, and you shalt cause them to inherit.
וקרא משה ליהושע ואמר ליה קדם כל ישראל אתוקף ואזדרז ארום את תיעל ית עמה האליין לארעא די קיים י״י לאבהתהון [למיתן להון] ואת תחסן יתה להון.
וקרא משה ליהושע מן גוא עמא ואמר ליה למיחמהון דכל ישראל איתוקף ואתחייל ארום אנת מתמני למיעול עם עמא הדין לארעא דקיים מימרא די״י לאבהתהון למיתן להון ואנת תפליג יתה להון.
And Mosheh called Jehoshua from among the people, and said to him: Be you strong, and of good courage; for you art appointed to go with this people to the land which the Word of the Lord swore to your fathers to give them, and you art to divide it among them.
ת׳ם דעי מוסי ביהושע פקאל לה בחצ׳רה ג׳מיע אלאסראייל אשדד ותאיד פאנך תדכ׳ל מע בני אסראייל אלי אלבלד אלד׳י קסם אללה לאבאיהם אן יעטיהם ואנת תנחלה להם
אחר כך קרא משה ליהושע ואמר לו בנוכחות כל ישראל: התחזק והתאמץ כי אתה תבוא עם בני ישראל אל הארץ אשר נשבע ה׳ לאבותיהם לתת להם ואתה תנחיל אותה להם.
כי אתה תבאא את העם הזה – כתרגומו: ארי את תיעול עם עמא הדין. משה אמר לו ליהושע: זקנים שבדור עמהם,⁠ב הכל לפי דעתם ועצתם. אבל הקב״ה אמר לו:⁠ג כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם (דברים ל״א:כ״ג), תביא – על כרחם, הכל תלוי בך, טול מקל והך על קדקדם, דַבַרד אחד לדור, ואין שני דַבַרים לדור.
א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34, דפוס רומא. בכ״י המבורג 13, לונדון 26917: ״תבוא״.
ב. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י ליידן 1, פריס 154, פריס 155 חסרה מלת: ״עמהם״. בכ״י לונדון 26917 נמחק מלת ״עמהם״, ובגיליון כתוב: ״עמך״.
ג. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י המבורג 13, לונדון 26917: ״ליהושע״.
ד. כן הניקוד בכ״י לייפציג 1, והכוונה: דַּבָּר (ובהמשך ״דַּבָּרים״). ראשוני צרפת לא תמיד הבחינו בין קמץ ופתח – עיינו בהערה על רש״י בראשית י״ד:י׳.
כי אתה תבוא את העם הזה – Translate this as the Targum does: ארי אתה תעול עם עמא הדין, YOU SHALL GO WITH THIS PEOPLE. Moshe, by the statement "You shall go with this people" [as one of them] said in effect to Yehoshua: The elders of the generation will be with you: everything has to be done according to their opinion and their advice. The Holy One, blessed be He, however, said to Yehoshua, "For you shall bring (תביא) the children of Israel into the land which I swore unto them" (v. 23) – you shall bring them even against their will; everything depends on you alone: if necessary take a stick and beat them over the head: there can be but one leader for a generation, and not two leaders for a generation (Sanhedrin 8a).
פס׳: ויקרא משה ליהושע – אחר שדיבר לישראל שלא בפני יהושע חזר וקרא את יהושע. ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ. לכבדו בפניהם. חזק ואמץ כדרך שאמר לישראל אמר לו ליהושע.
תבוא1ולהלן הוא אומר כי אתה תביא, א״ר יוחנן אמר לו משה ליהושע זקנים שבדור עמהם. כלומר התיעץ בהם וחוץ מהם אל תעשה דבר. אבל הקב״ה אמר לו כי אתה תביא. הכל יהו תחת רשותך טול מקל והך על קדקדן. דבר אחד לדור ואין שני דברים לדור.
ד״א: כי אתה תבוא – אתה תבוא ואני איני בא.
ואתה תנחילנה אותם – הבטיחו שהוא חי עד שכובשין ועד שנוחלין:
1. ולהלן הוא אומר כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ וכו׳. (סנהדרין ה׳) ונ״ל הכוונה כי הכא כי אתה תבוא את העם הזה. תרגם אונקלוס ארי את תיעול עם עמא הדין וכו׳. והכוונה כי משה רק הבטיח ליהושע כי יבוא ביחד עם העם לא״י אבל לא יהיה לו מעלה על העם. וזה שאמר התיעץ בהם. (היינו עם הזקנים) וחוץ מהם לא תעשה דבר. אבל לקמן כי אתה תביא את בני ישראל תרגם אונקלוס ארי את תיעול ית בני ישראל לארעא וכו׳ והיינו כי הכל תחת רשותו כי הוא יהיה המוציא והמביא ובלעדו לא ירים איש את ידו וזה שסיים טול מקל וכו׳. וכ״ה הכוונה ברש״י בחומש:
חזק ואמץ – גם אמר משה ליהושע שהוא הפקיד עליהם.⁠א
א. בדפוס ורשא מופיע כאן: כי אתה תבוא את העם הזה – ענין את כמו: עם. הביאור חסר בכ״י פריס 177 ובעדי נוסח אחרים.
BE STRONG AND OF GOOD COURAGE. Moses also said this to Joshua1 whom he appointed over them.
FOR THOU SHALT GO WITH THIS PEOPLE. The word et means with.⁠2
1. As he did to Israel (v. 6).
2. Thus et ha-am means with this people. The word et usually indicates the accusative and is not translated. Hence Ibn Ezra's comment.
אכי אתה תבא את העם הזה – עם העם תבא, כלומר: זקנים שבדור, על פיהם ובעצתם תעשה, ותתנהג {ב}⁠מידת ענוה, כי משה היה עניו מאוד, וצוה ליהושע להתנהג {ב}⁠מידת ענוה. אבל הקב״ה אמר לקמן: כי אתה תביא (דברים ל״א:כ״ג) – אתה תהיה המוציא והמביא,⁠1 על פיך ישק כל עמי2 – דבר אחד לדור ואין שני דברים לדור (בבלי סנהדרין ח׳.). כשיש שני דברים, מה שרוצה זה לא רוצה זה, והוי לה קידרא דבי שותפי (בבלי ב״ב כ״ד:).
א. בכ״י מינכן 52, הביאור לפסוק ז׳ מופיע אחרי הביאור לפסוק ח׳.
כי אתה תבא את העם הזה – FOR YOU SHALL GO WITH THIS PEOPLE – With the people you shall go, meaning to say: the elders of the generation, by their word and with their advice you shall do, and behave {with} the trait of humility, because Moshe was very humble, and commanded Joshua to behave {with the} trait of humility. But the Blessed Holy One said in the continuation: “for you shall bring” (Devarim 31:23) – You will be the one who brings out and the one who brings in, by your word will all my people be provided for – one leader for the generation, and not two leaders for the generation (Bavli Sanhedrin 8a:7). When there are two leaders, what one wants the other does not, and it becomes a pot belonging to two partners (Bavli Bava Batra 24b:9).
לעיני כל ישראל – שלא יאמרו למחר בעוד שמשה קיים לא נתן לך רשות.
כי אתה תבוא את העם הזה – לפי שכאן היה מדבר משה עם יהושע לעיני כל ישראל חלק להם לישראל כבוד כלומר תבואו עם העם הזה.⁠1
1. שאוב מספר הג״ן בשם ״ר׳ יעקב מאורליינש״.
לעיני כל ישראל, "in the sight of all of Israel;⁠" this was necessary so that none of them would ever be able to say to Joshua that as long as Moses had been alive he had not had permission to assume the mantle of leadership.
כי אתה תבא את העם הזה, "for you will come with this people;⁠" seeing that here Moses was speaking with Joshua in the presence of the whole people, he honoured the Jewish people by not saying that Joshua would go ahead of them when crossing the Jordan, but that they would walk alongside them.
כי אתה תבוא את העם הזה וגו׳ – שמעתי דהאי ויקרא משה ליהושע עם ויצו את יהושע בן נון דלקמן בפ׳ האחרת שייכי וקאי תרווייהו תכף אחר ויאמר ה׳ אל משה הן קרבו וגו׳ דלקמן בסמוך שהקב״ה אמר למשה קרא את יהושע וגו׳ ואצונו, והיכן מצינו שאמר הקב״ה ליהושע כי אתה תבוא כמ״ש רש״י כאן אלא ואצונו פי׳ כלומר על ידך שאתה תצוהו ככתוב באתחנן וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו וגו׳ שאתה תאמר לו כי אתה תביא וגו׳ בשמי, והלשון מוכרח כן ומסודר יפה לפ״ז, שאמר הקב״ה למשה קרא את יהושע ואח״כ ויקרא משה ליהושע וגו׳ ויצו את יהושע וגו׳, ובשביל שקראו לעיני כל ישראל ובמעמדם חלק כבוד מתחלה לזקנים ואמר כי אתה תבוא את העם דמשמע עם עצת הזקנים כפירש״י אבל באמת הש״י לא אמר לצוותו כי אם אתה תביא וגו׳ דבר אחד לדור וכו׳ לכן א״ל פ״ש אח״כ את דברי ה׳ כענינן וכהווייתן, הר״י מאורליינש.
כי אתה תבא את העם הזה – זקנים שבדור על פיהם תעשה מה שתעשה. אבל הקב״ה אמר לקמן כי אתה תביא. ונר׳ דקאי ויצו יהושע לויאמר דבפרשה אחרת דאי לא תימא הכי. לא מצינו שאמר הקב״ה למשה קרא ליהושע ואצונו וזו היא הצואה כי אתה תביא בשם הג״ר מתתי״ה מבריא״ה. וה״ר יעקב מעיר אויילי״נש פי׳ שקרא משה אל יהושע לעיני כל ישראל וכל ישראל היו במעמד לפיכך חלק לו כבוד ואמר כי אתה תבא את העם הזה. מצינו בפ׳ ואתחנן שנצטוה משה לצוות את יהושע. והקב״ה אמר בעצמו ואצונו. הא דכתיב כי אתה תבא היינו ציווי של משה והא שהקב״ה צוהו שנא׳ ואצונו היינו דכתיב כי אתה תבא ונר׳ דתביא ותבא הכל אחד אלא מה שלא פי׳ באומרו כי אתה תבא פי׳ לאחריו דכתיב ואתה תנחילנה אותם אלא ואנכי אהיה עמך והני דקרא לפי דמשה שלא נתן לו הכח היה ראוי לומר ואתה תבוא עמהם ואח״כ להבטיחו שינחילנה אותם ולתלות הדבר במקום כענין שנאמר כאשר דבר ה׳. אבל הקב״ה שממנו בא הכח אמר כי אתה תביא ואנכי אהיה עמך ועתה ניחא שפיר כפלות הפרשה ושינוי הלשון דתבא ותביא.
ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל – אמר זה לעיני כל ישראל כדי שיבטחו בו יותר ויכנסו לעשות מצותו.
כי אתה תביא את העם הזה. ארי את תעול עם עמא הדין משה אמר לו ליהושע זקני׳ שבדור יהיו עמך הכל לפי דעתן ועצתן אבל הקב״ה אמר ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל על כרח׳ הכל תלוי בך כו׳. פירש אל יעלה על דעתך שמאחר שאמר לו ליהושע במקום אחר כי אתה תביא את בני ישראל וגו׳ שצריך שיתפר׳ כי אתה תבא את העם הזה פועל יוצ׳ רק פירושו כתרגומו פועל עומד ופירש את העם הזה עם העם הזה והם דברי משה ליהושע שא״ל זה על דרך עצה אבל כי את׳ תבי׳ הם דברי השם ליהושע שאמר לו הכל תלוי בך:
ולפי שיהושע לא ימיש מתוך האהל ולעולם היה דבק עם משה. וכל שכן עכשיו שידע שכבר הגיע זמן פטירת רבו. לזה לא רצה משה לומר אלו הדברים בפני יהושע והלך לישראל למקום שהיו שם. והניח ליהושע באהל ואולי שאמר לו שימתין שם ולא ילך עמו. כדי לדבר עם ישראל שלא בפניו. וזה הפירוש יסתייע ממה שאמר אח״כ ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ. נראה שהדיבור הראשון לא היה יהושע מצוי לעיני כל ישראל אלא שנשאר באהל. ועכשיו רצה לדבר עמו במעמד כל ישראל ולחזק לבו בגבורים. וזהו חזק ואמץ כי אתה תביא את העם הזה. וכאן נתבשר שיבא לארץ. וכשאמר למטה כי אתה תביא בשרו שימלוך על ישראל וה׳ הולך עמך לא ירפך ולכן לא תירא מהמלחמות. וכל זה מעין מה שאמר לישראל:
כי אתה תבא – אף על פי שאני לא זכיתי לזה.
כי אתה תבא, even though I myself have not merited this.
ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל וגו׳ – וכי כל העם היו רואים את הקולות מהו ויאמר לעיני כל ישראל, ומהו חזק ואמץ וכי בו תליא כי אם ה׳ לא יחזק ידו ויהושע מה הוא כי יאמר לו חזק ואמץ, גם יש לכל משכיל להתבונן בשינוים שבאו בין דברי משה ליהושע ובין דברי הקב״ה ליהושע, כי משה אמר כי אתה תבוא את העם והקב״ה אמר כי אתה תביא. ומה שפירש״י שמשה אמר זקנים שבדור עמך הכל לפי דעתם ועצתם לכך אמר כי אתה תבוא אבל הקב״ה אמר כי אתה תביא בעל כרחם טול מקל והך על קדקדם, יש להקשות על זה איך סתר הקב״ה דברי משה כי כל דבריו נאמרו בנבואה ומפי ה׳, משה אמר את העם והקב״ה אמר כי אתה תביא את בני ישראל, משה אמר אל הארץ אשר נשבע ה׳ לאבותם תלה ירושת הארץ באבותם והקב״ה אמר כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ולא תלה באבותם, משה אמר ואתה תנחילנה אותם והקב״ה לא אמר כן אלא אמר ואנכי אהיה עמך, כל השינוים הללו הלא דבר הוא.
ואני אומר שדבר זה דומה ממש בעיני, למ״ש הקב״ה למשה (במדבר כ׳:י״ב) יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל וגו׳. התחיל בבני ישראל וסיים בקהל וכבר בארנו למעלה פרשת חקת (כ׳:י״ב) שהיו בישראל תמיד שני כיתות, בני ישראל הם זרע אברהם יצחק ויעקב מאמינים בני מאמינים, אבל הערב רב וכן הפחותים שבישראל נקראו בשם קהל או עם, והנה מה שחטא משה בהכאת הסלע שלא גרם אל הרואים להביאם לידי אמונה בה׳ ללמוד ק״ו מן הסלע כמו שפירש רש״י שם וכמו שנאמר יען לא האמנתם בי. שלא גרמתם להאמין בי ואילו לא היו שם כי אם בנים מאמינים לא היה צריך לעשות לעיניהם דבר הגורם להם חיזוק באמונה, אבל מצד שהיה שם קהל גרים הצריכים חיזוק באמונה על כן הקפיד ה׳ ואמר יען לא האמנתם בי לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל. כי אילו היו כולם בני ישראל לא הייתי חושש אבל מאחר שיש בהם גם קהל בנים לא אמון בם והם צריכים תמיד למעשים אשר יחזקו ברכים כושלות באמונה, על כן לא תביאו את הקהל אל הארץ. כי אותו קהל צריכין לאיש אשר רוח בו אשר יעשה תמיד לעיניהם ניסים המחזיקים ידים רפות באמונה.
ודומה לזה ממש אמר משה ליהושע, לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבא את העם הזה ומלת לעיני כל ישראל מוסב אשלמטה לומר לעיני כל ישראל כל לרבות הגרים והמוקצים שבעם לעיני כולם חזק ואמץ, ר״ל עשה לעיניהם דברים הגורמים חיזוק באמונה יען כי אתה תבא את העם הזה כי יש בבני ישראל גם מוקצים שנקראו בשם עם, והם אינן חזקים באמונה כי ברע הם תמיד, ע״כ צריך אתה לעשות לעיניהם דברי חיזוק ואימוץ באמונה כדי שלא יקרה לך כדרך שקרה לי, כי מצדם נאמר לי לכן לא תביאו את הקהל אל הארץ יען לא הקדשתם השם לעיני בני ישראל ע״כ אני מזהירך שלעיני כל ישראל תהיה חזק ואמץ בדברים המסבבים האמונה ואז אתה תבא את העם הזה אל הארץ ולא יקרה לך כדרך שקרה לי.
ובהצעה זו מיושבים כל השינוים הנזכרים, כי בדברי משה ליהושע נאמר כי אתה תבוא את העם וזה מדבר במוקצים שבעם מן הטעם שהזכרנו כי מצדם הוצרך להזהירו לעיני כל ישראל חזק ואמץ וע״כ אמר כי אתה תבוא את העם הזה לומר זקנים שבדור עמך הכל לפי דעתם ועצתם כי באמת תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה (משלי י״ז:י׳) והמוקצים שבעם אינן מקבלים מרות כל עיקר ואין דרכם לישא בעול ולקבל עליהם דברי מנהיגיהם ע״כ אמר משה כי אתה תבוא את העם הזה הכל לפי דעתם ועצתם, ואמר אל הארץ אשר נשבע ה׳ לאבותם וגו׳. כי מצד עצמם אינן זוכין לבא אל הארץ כ״א מצד אשר נשבע ה׳ לאבותם כי זכות אבותם וזכותך יעמוד להם, לכך נאמר אשר נשבע ה׳ לאבותם לתת להם ואתה תנחילנה אותם. כי גם זכותך יעמוד להם להנחילם את הארץ אבל להם אין זכות מצד עצמם.
אבל הקב״ה אמר ליהושע סתם חזק ואמץ בתורה ומצוה, ולא אמר לעיני בני ישראל כי הוא מדבר בטובים שבישראל שאינן צריכין חיזוק באמונה והטובים מקבלים מרדות מנהיגיהם, ע״כ אמר כי אתה תביא את בני ישראל כי הטובים שבהם שנקראו בני ישראל שומעים בקול מנהיגיהם אף בדבר שהוא כנגד דעתם שהוא כמוכרח בעשיה לכך נאמר תביא בעל כרחם כי הטובים מקבלים מרדות ומרות כאמור, ואמר אל הארץ אשר נשבעתי להם לא הזכיר לאבותם לפי שהטובים שבישראל זוכים אל הארץ מצד עצמם ואינן צריכין לזכות אבות, ואמר ואנכי אהיה עמך כי זכותם של ישראל גרמה לך שאנכי אהיה עמך כי כל מנהיגי ישראל אינן עולים לגדולה כ״א בזכות ישראל, כמ״ש (שמות כ״ח:א׳) ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך מתוך בני ישראל.
וי״א שמשה למדו דרך ההנהגה המדינית, שצריכה להיות לפי דעתם ועצתם מן הטעם שנתבאר בפר׳ פנחס (כזיח) בפסוק וסמכת את ידך עליו. והראיה על זה סוף הפסוק שאמר ואתה תנחילנה אותם. אבל הקב״ה למדו דרך ההנהגה בתורה ומצוה שכך נאמר בסוף הפסוק ואנכי אהיה עמך. ובזה ודאי אין שייך לומר שיהיה הכל לפי דעתם אלא טול מקל כו׳ לכופם על שמירת התורה.
ד״א לעיני כל ישראל חזק ואמץ – לפי שעיני כל ישראל עליו וממנו יראו וכן יעשו על כן ביותר הוא צריך להתחזק בתורה ויראת ה׳ לעיניהם על דרך קשוט עצמך תחילה (ב״מ קז:) כי הוא כיתד שהכל תולין בו וז״ש כי אתה תבוא את העם ר״ל הטובים שבישראל אינן חושדין בכשרים כל כך כמו הפחותים ובעבורם צריך אתה להיות נזהר ביותר לעיניהם.
כי אתה תָבוֹא: קדמ׳ דקריאה1 תָבוֹא, תניי׳ דצוואה2 תָבִיא, וסי׳ <את הקוצים ואת הברקנים3,>א ודין הוא חד מן ז׳ זוגין מתחלפי׳4 קדמ׳ וי״ו תניי׳ יו״ד, וסי׳ בריש פ׳ בהעלתך. [תָּבוֹא].
1. קדמ׳ דקריאה: פסוקנו.
2. תניי׳ דצוואה: להלן פס׳ כג.
3. את הקוצים ואת הברקנים: על פי שופ׳ ח ז (וראה מ״ק-ד על אתר).
4. ז׳ זוגין מתחלפי׳: מ״ג-ד במ׳ ח טז.
א. נראה שהסימן מתבסס על המילה ׳קוצים׳. שראשיתה םוֹ וסופה םִי, וכך גם תבוֹא-תבִיא. אהרן פולק, בהערתו למ״ש דפוס הולצינגר על אתר, מסביר שהסימן מתבסס על ראשי התיבות של המילה קוצי׳: קריאה וא״ו ציווי יו״ד.
זקנים שבדור יהיו עמך כו׳. ק״ל דלקמן (פסוק כג) כתיב כי אתה תביא וגו׳, א״כ סתרי קראי אהדדי. ואין לומר כי אתה תבוא פירוש כי אתה תביא, כי היכא דלא יהיו סתרי אהדדי הני קראי, זה אינו, שהרי אונקלוס תירגם על כי אתה תבוא וגו׳ ארי את תיעול עם עמא הדין. ומתרץ דהכי פירושו משה אמר לו:
דבר אחד לדור כו׳. דבר, פירושו מנהיג:
Let the elders of the generation join with you, etc. Rashi is answering the question: Later (v. 23) it is written, For you will bring, etc. If so, the verses apparently contradict each other! One cannot answer that You will come has the same meaning as You will bring in order that these verses do not contradict each other. This is not the case, for Unkelos translated the [verse] For you will come, etc. as Because you will go up with this people. Rashi answers and explains that here [it is] Moshe who said it to him.
One leader [דבר] for a generation, etc. The meaning of dabor is leader.
ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ וגו׳ ואתה תנחילנה אותם – מה שנראה מן השינוי וההפרש בין דברי משה ליהושע ובין דברי ה׳ אליו בפרשה למטה בעל כלי יקר השתדל לתקן. ואמנם יש בדבריו גמגומים כלם נכוחים למבין על כן אחוה דעי אף אני, כי באמת ספר דברים כלו דברי תוכחות לישראל ויותר וביותר בפרשה הזאת באשר הוא סוף דברי משה להפטר מן העולם וידענו כי מלת עם תורה על הפחותים שבישראל עם נבל ולא חכם גוי שאינו מקבל מרדות שופטים את שופטיהם ורוצים להיות חבירים לראשיהם. ועד היום הזה כל ישראל יש להם חלק זה ואינם מכירים עבד שלטן על ראשם באמרם גם הוא עברי כמונו. וזאת תורת הצרעת ביניהם תהיה סבה לבל ישמעו איש לרעהו ואוי לבית שכלם ראשים. ועם כזה קשה להשתרר עליו ולמשול בו. וצריך למנהיג שיתחזק ויתאמץ למלוך על ישראל בחימה שפוכה ליטול מקל ולהכות על קדקדם כדי שישמעו וישימו על לב ומורא יעלה על ראשם. והנה משה רצה להוכיחם בדבר הזה כמו שאמר למטה כי אנכי ידעתי את מריך וגו׳ שיבושו ויכלמו מכל אשר עשו ויקבלו את יהושע עליהם. ואגב חדא תרתי בקש משה להודיע ליהושע שעבדות הוא נותן לו לא שררות והמכשלה הזאת תחת ידו. על כן אמר אליו לעיני כל ישראל חזק וגו׳ כי זהו חיזוק היה צריך לעשותו בינו לבין עצמו אלא שרצה גם כן להוכיח את ישראל ובפעולה אחת יפעול שתי הכוונות. בצוותו ליהושע בפניהם חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה וגו׳ כלומר השמר והסכת חזק והתחזק עד מאד על העם הזה עם קשה עורף למלוך עליהם ביד חזקה כי אתה תבוא את העם הזה כתרגומו ארי תעול עם עמא הדין רצונו אתה נחשב בעיניהם לחבר עד שידמה בדמיונם אתה תבוא עמם אל הארץ ולא תביא אותם כשוטר ומושל ושר צבאם ויאמינו שזכותם וזכות אבותם יגרום ולא בזכותך ובכחך זה לכן אמר אשר נשבע ה׳ לאבותם לתת להם. ואמנם אתה תנחילנה להם וגם תריב אתם להנחילם את הארץ כי הם לריב ולמצה יקומו הלכך זרוק מרה בהם ועשה שינהגו בך כבוד. אבל הי״ת דבר עם יהושע בינו לבין עצמו ולכן אמר הדבר לאמיתו שלא בא להוכיח את ישראל כאשר עשה משה:
ד״א: לעיני כל ישראל חזק ואמץ – פירוש אף אם אתה באולי ירא ורך הלבב מ״מ חזק ואמץ לעיני כל ישראל ולא ימס לבב העם כלבבך.
{ב} הואיל וביותר פועל משל השלטון והקצין בדלת העם וכאשר יברח הראש יברחו כלם כידוע:
כי אתה תבוא – ולא אמר תביא, כי ה׳ המביא אותם, כמו שאמר למעלה ה׳ אלהיך הוא העובר וגו׳ הוא ישמיד, אלא שהוא יבוא בראשם. והגם שאמרו ז״ל (שם ח.) בפסוק שאמר בסוף הפרשה (להלן פסוק כג) כי אתה תביא, שאמר הקדוש ברוך הוא דבר אחד לדור, לפי שמשמעות תבוא סובלת גם כן אחרים עמו, לזה רצה הקדוש ברוך הוא שיפרש דבריו, ולעולם כוונת משה היתה להעיר כי ה׳ הוא המביא, נמצאת אומר אמר תבוא לקבוע המעשה (בשם) [בה׳] כי הוא המביא, ואמר תביא לשלול זולתו ממין האנושי.
כי אתה תבא את העם הזה, "for you will come with this people, etc.⁠" Moses did not say תביא, "you will bring this people,⁠" seeing it was God who would actually bring the people by destroying their opposition. All Joshua was required to do was to march at the head of the people. While it is true that our sages in Sanhedrin 8 drew our attention to the end of our portion (verse 23) where God tells Joshua "you shall bring the children of Israel to the land I have sworn to them,⁠" the reason that God used the expression תביא was to correct the impression Moses' words had left when he said תבא. According to Rabbi Yochanan Moses meant "you and the elders.⁠" God objected by saying that there can only be one authoritative spokesman per generation, i.e; dabbar echad ledor. To make this point, God said to Joshua "you will bring,⁠" instead of "you will come.⁠" Now that we have that verse we can interpret the verse in which Moses said "you will come" as a reminder that God would do the actual "bringing.⁠"
כי אתה תבוא את העם הזה – כמו עם העם הזה:
חזק ואמץ – חזק בגוף ואמץ בלב, דהיינו שיאמץ את לבבו שלא ירך (הגר״א).
ויקרא וגו׳ חזק ואמץ – על פי ההקשר, צו זה אל העם – ״חזקו ואמצו״ – מתייחס לאיתנות ואמיצות במלחמה עם יושבי הארץ. לעומת זאת, הצו ליהושע – ״חזק ואמץ״ – כולל את כל תפקידו כמנהיג האומה. כך נאמר שוב ושוב: ״חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל״ וגו׳ (יהושע א, ו), ״רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל⁠־הַתּוֹרָה״ וגו׳ (שם א, ז), ״הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ״ (שם א, ט); וחז״ל מבארים: ״⁠ ⁠׳חזק׳ בתורה, ׳ואמץ׳ במעשים טובים״ (ברכות לב:). היה חזק בעיון בתורה עבור הבנת תפקידיך, והיה אמיץ בהתגברות על כל המכשולים בַּדרך לקיום תפקידים אלה. היה איתן לדבוק בעקרונותיך ואמיץ בקיומם בפועל; אלה הן התכונות החשובות ביותר הנדרשות למנהיג.
ויקרא משה ליהושע – שמתחלה דבר עם העם ואמר שבחו של יהושע שלא בפניו ואח״כ קרא אותו והודיעו במה שיהיה חלוק מכל העם כי אתה תבוא את העם. כמו עם העם בשוה, שביאת הארץ הוא בשביל שנשבע ה׳ להאבות:
אשר נשבע ה׳ לאבותם – לכל אחד מהאבות בעצמו לכן רוצה לקיים שבועתו להביאם בעצמו, רק ואתה תנחילנה אותם. שחלוקת הארץ תהיה על ידך מפני שהחלוקה לא היתה בכלל השבועה שהבטיח להאבות רק בכולל לתת לזרעם ולא לחלוק לכל אחד ואחד רק שנאמר על ידי (במדבר כו נב) לאלה תחלק הארץ ואני הייתי השליח לכן תהיה החלוקה על ידך שתהיה שליח ה׳:
{ליהושע: עיין מה שכתבתי בפסוק י״ד}.
ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ: יש בזה שתי כוונות כדרך משנה תורה. א׳, שאמר לו לעיני בני ישראל. ב׳, שאמר לו שיתחזק לעיני בני ישראל1.
{כי אתה וגו׳: על כן ההכרח להתחזק גם נגד הכנענים (פסוק ו׳) וגם נגד ישראל2, דאי אפשר להנחיל ולחלק הארץ לכל אחד אם לא באומץ הלב3}.
1. ובזה המקרא מתפרש לפניו ולאחריו.
2. כמוזכר בקטע הקודם.
3. כי תמיד יהיו אלה אשר יטענו כי החלוקה אינה הוגנת (אף שהחלוקה היתה ע״פ הגורל).
ויקרא משה ליהושע – משה קרא ליהושע, שעמד בתוך העם, לגשת אליו.
לעיני כל ישראל – בא הכתוב להדגיש, שאחרי שכבר הודיע משה לעם שיהושע יהיה ממלא מקומו, אימץ את לבו בפניהם. למעלה ג׳:כ״א דיבר משה אל יהושע ביחידות.
חזק ואמץ – למעלה ג׳:כ״ח.
כי אתה תבוא וגו׳ – פירוש אתה תבוא עם העם הזה. השומרוני, הפשיטא וגם הוולגטה קראו ״תביא״, מבנין הפעיל, ומבקרי מקרא שיבשו על פי זה את המקרא (כי השוו את הפסוק הזה לפסוק דלהלן ל״א:כ״ג). אבל מלבד התרגומים נמצא כדברי המסורה גם בתרגום השבעים, ויפה נתפרש השינוי בתלמוד (סנהדרין ח׳.): ״כתיב כי אתה תבוא וכתיב כי אתה תביא, אמר רבי יוחנן, אמר לו משה ליהושע: אתה והזקנים שבדור עמך; אמר לו הקדוש ברוך הוא ליהושע: טול מקל והך על קדקדם, דבר (דל״ת פתוחה, בי״ת דגושה) אחד לדור ואין שני דברים לדור״ (השוה רש״י ל״א:ז׳).
הדבר מובן בפשטות, שבפסוק זה, שמשה רבינו דבר אל יהושע לעיני כל ישראל, רמז לו על שיתוף הזקנים בהנהגת העם, אבל להלן (פסוק כ״ג) שמדובר אל יהושע שלא בנוכחות הזקנים, מוזהר יהושע, בתור שר צבא אחראי, שעליו לשים אל לבו את אחריותו ועליו להשתמש לפעמים אף באמצעים חמורים כדי להשיג את המשמעת הדרושה. על כן נאמר שם: ״כי אתה תביא״.
תנחילנה – א׳:ל״ח, ג׳:כ״ח.
לעיני כל ישראל חזק ואמץ – ע״ד צחות כי גם המלך נצטוה לבלי רום לבבו, ויהושפט מלך יהודה כשהיה רואה ת״ח כו׳ מחבקו ומנשקו כו׳ אבי אבי כו׳, אבל זה רק בצנעה, אבל לעיני העם מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ומפני מה נענש שאול על שמחל על כבודו, וזה אם קטן אתה בעיניך וירא וחרד מפני כל ונמוך בדעתך לכבד כל אדם, אבל לעיני כל ישראל חזק ואמץ, לא תתנהג בענוה ולא תראה להם מורך רק היה קשה כברזל וגבור כארי נגד העם.
כי אתה תבוא את העם הזה כו׳ – ולהלן כי אתה תביא וכו׳ אמר ר״י וכו׳ אתה והזקנים שבדור עמך א״ל הקב״ה טול מקל והך על קדקדם (פ״ק דסנהדרין ורש״י הביאו). הענין דאמרו זקנים שבדור אמרו או לאותה בושה כו׳ משה כפני חמה יהושע כפני לבנה, הכוונה כמו הלבנה שאין לה אור בעצם רק שמקבלת האור מן החמה, ולכן אין כח להלבנה להאיר על דבר אחר שתהא מאירה לאחרים, רק כחה להאיר על הארץ אבל לא לעשות דבר אחר למאיר, אבל משה דימה כי יהיה במעלתו ויכול להאיר על הזקנים ולהשפיע עליהם שהם ישפיעו על זולתם, לכן אמר אתה והזקנים שבדור עמך, שגם המה ישפיעו, משא״כ השם שידע האמת שלא יהיה במעלתו והשגתו לעשות הזקנים למשפיעים ומאירים, ולכן אמר כי אתה תביא דבר אחד לדור ואין שני כו׳ רק הוא יהיה משפיע ע״י הארתו ממשה רבינו, אבל לא ישפיע על הזקנים שהם ישפיעו על זולתם.
עוד יש לפרש, כי משה אמר וה׳ הוא ההולך לפניך, וכל מקום שנאמר וה׳ הוא ובית דינו כמו שאמרו במד״ר שיר השירים על פסוק לסוסתי כו׳, א״כ אצל משה שהשם לבדו הלך לפניו היה הוא בעצמו המוליך ומביא אותם, משא״כ ביהושע שה׳ ובית דינו עוברים לפניו לכן גם הוא יהיה מעין דוגמא של מעלה לנהל הוא והזקנים עמו, אולם ה׳ אמר לו כי אתה תביא את העם הזה דבר אחד לדור טול מקל והך על קדקדם ואנכי אהיה עמך, פירוש בלא בית דינו רק השי״ת לבדו, ולכן אמרו בני גד וב״ר אל יהושע רק יהיה ה׳ אלהיך עמך כאשר היה עם משה, פירוש בעצמו ולא עם בית דינו, כל איש אשר ימרה את פיך מות יומת שדבר אחד לדור כו׳, וכשביטל ישראל מת״ת ופו״ר בא המלאך, וכמו שפירשו ז״ל במגילה עיי״ש.
ועוד יתכן עפ״י מה דאמר בפרק הדר דמשום דאלעזר הורה הלכה בפני רבו הלכות גיעולי מדין, לכן נענש שלא היה יהושע צריך אליו, לכן משה שהיה סבור שיהי׳ צריך לאלעזר אמר כי אתה תבוא את העם הזה, אבל השי״ת שהיה יודע שלא יהיה צריך אליו, לכן אמר כי אתה תביא את העם הזה, אתה לבדך ודו״ק.
כי אתה תבוא את העם הזה כו׳ – פירוש חזק ואמץ כי כמו שמכל הנמנים ראשונה לא נשארו רק כלב ויהושע ונתקיים דבר ה׳ שאמר יהושע כו׳ הוא יבוא שמה, כן יתקיים דבר ה׳ מה שדבר כי הוא ינחילנה את ישראל, ולכן הוה בטוח ואתה תנחילנה וממה שאתה תבוא עם העם תדע כי תנחילנה.
כי אתה תבוא – ולהלן כתיב (פ׳ כ״ג) כי אתה תביא,⁠1 א״ר יוחנן, אמר לו משה ליהושע, אתה והזקנים שבדור, אמר לי׳ הקב״ה,⁠2 טול מקל והך על קדקדם, דבר אחד לדור ואין שני דברים לדור.⁠3 (סנהדרין ח׳.)
1. הלשון תבוא את העם [בחול״ם] משמע אתה והעם, אתה כאחד מהם, משא״כ הלשון תביא בחיר״ק מורה שאתה תהיה המביא אותם והיינו שתהיה להם ראש ומנהיג.
2. ליהושע, וכן הוא מפורש בש״ס כת״י.
3. וזה יתבאר מהמבואר כי את הלשון כי אתה תבוא אמר משה והלשון כי אתה תביא אמר הקב״ה, ומבואר ששינה הקב״ה מלשון משה, ולכן דריש שהמכוון הוא מהקב״ה שראה לטוב שיהיה מנהיג אחד לדור וכדמפרש.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורחזקוניקיצור פענח רזאהדר זקניםרלב״גמזרחיצרור המורר״ע ספורנוכלי יקרמנחת שישפתי חכמיםמלאכת מחשבתאור החייםר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהרש״ר הירשנתווסף למלבי״םנצי״ברד״צ הופמןמשך חכמהתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144