×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
דברים א׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) {פרשת דברים} אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין⁠־פָּארָ֧ן וּבֵֽין⁠־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃ (ב) אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יוֹם֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר⁠־שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ (ג) וַֽיְהִי֙א בְּאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעַשְׁתֵּֽי⁠־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה אֹת֖וֹ אֲלֵהֶֽם׃ (ד) אַחֲרֵ֣י הַכֹּת֗וֹ אֵ֚ת סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן וְאֵ֗ת ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר⁠־יוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּאֶדְרֶֽעִי׃ (ה) בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב הוֹאִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת⁠־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר׃ (ו) יְהֹוָ֧היְ⁠־⁠הֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵ֖ינוּ בְּחֹרֵ֣ב לֵאמֹ֑ר רַב⁠־לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת בָּהָ֥ר הַזֶּֽה׃ (ז) פְּנ֣וּ׀ וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם וּבֹ֨אוּ הַ֥ר הָֽאֱמֹרִי֮ וְאֶל⁠־כׇּל⁠־שְׁכֵנָיו֒ בָּעֲרָבָ֥ה בָהָ֛ר וּבַשְּׁפֵלָ֥ה וּבַנֶּ֖גֶב וּבְח֣וֹף הַיָּ֑ם אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַלְּבָנ֔וֹן עַד⁠־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר⁠־פְּרָֽת׃ (ח) רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת⁠־הָאָ֑רֶץ בֹּ֚אוּ וּרְשׁ֣וּ אֶת⁠־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֣ע יְ֠הֹוָ֠היְ֠⁠־⁠הֹוָ֠ה לַאֲבֹ֨תֵיכֶ֜ם לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לָתֵ֣ת לָהֶ֔ם וּלְזַרְעָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃ (ט) וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא⁠־אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם׃ (י) יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיּ֔וֹם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃ (יא) {שני} יְהֹוָ֞היְ⁠־⁠הֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ (יב) אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טׇרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם׃ (יג) הָב֣וּ לָ֠כֶ֠ם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃ (יד) וַֽתַּעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טֽוֹב⁠־הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר⁠־דִּבַּ֖רְתָּ לַעֲשֽׂוֹת׃ (טו) וָאֶקַּ֞ח אֶת⁠־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אוֹתָ֛םב רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵא֗וֹת וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃ (טז) וָאֲצַוֶּה֙ אֶת⁠־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין⁠־אֲחֵיכֶם֙ וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין⁠־אִ֥ישׁ וּבֵין⁠־אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֽוֹ׃ (יז) לֹֽא⁠־תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֙וּרוּ֙ מִפְּנֵי⁠־אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו׃ (יח) וָאֲצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא אֵ֥ת כׇּל⁠־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ (יט) וַנִּסַּ֣ע מֵחֹרֵ֗ב וַנֵּ֡לֶךְ אֵ֣ת כׇּל⁠־הַמִּדְבָּ֣ר הַגָּדוֹל֩ וְהַנּוֹרָ֨א הַה֜וּא אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ הַ֣ר הָֽאֱמֹרִ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֹתָ֑נוּ וַנָּבֹ֕א עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ (כ) וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם בָּאתֶם֙ עַד⁠־הַ֣ר הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁר⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ (כא) רְ֠אֵ֠ה נָתַ֨ן יְהֹוָ֧היְ⁠־⁠הֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ אֶת⁠־הָאָ֑רֶץ עֲלֵ֣ה רֵ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אַל⁠־תִּירָ֖א וְאַל⁠־תֵּחָֽת׃ (כב) {שלישי} וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ⁠־לָ֖נוּ אֶת⁠־הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת⁠־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה⁠־בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן׃ (כג) וַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃ (כד) וַיִּפְנוּ֙ וַיַּעֲל֣וּ הָהָ֔רָה וַיָּבֹ֖אוּ עַד⁠־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ׃ (כה) וַיִּקְח֤וּ בְיָדָם֙ מִפְּרִ֣י הָאָ֔רֶץ וַיּוֹרִ֖דוּ אֵלֵ֑ינוּ וַיָּשִׁ֨בוּ אֹתָ֤נוּ דָבָר֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טוֹבָ֣ה הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ (כו) וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת⁠־פִּ֥י יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (כז) וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאׇהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֹתָ֔נוּ הוֹצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ׃ (כח) אָנָ֣ה׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹלִ֗ים אַחֵ֩ינוּ֩ הֵמַ֨סּוּ אֶת⁠־לְבָבֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר עַ֣ם גָּד֤וֹל וָרָם֙ מִמֶּ֔נּוּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצוּרֹ֖ת בַּשָּׁמָ֑יִם וְגַם⁠־בְּנֵ֥י עֲנָקִ֖ים רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃ (כט) וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם לֹא⁠־תַעַרְצ֥וּן וְלֹא⁠־תִֽירְא֖וּןג מֵהֶֽם׃ (ל) יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ הַהֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֔ם ה֖וּא יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה אִתְּכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֵיכֶֽם׃ (לא) וּבַמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֤ר נְשָׂאֲךָ֙ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר יִשָּׂא⁠־אִ֖ישׁד אֶת⁠־בְּנ֑וֹ בְּכׇל⁠־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֲלַכְתֶּ֔ם עַד⁠־בֹּאֲכֶ֖ם עַד⁠־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ (לב) וּבַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה אֵֽינְכֶם֙ מַאֲמִינִ֔ם בַּיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (לג) הַהֹלֵ֨ךְ לִפְנֵיכֶ֜ם בַּדֶּ֗רֶךְ לָת֥וּר לָכֶ֛ם מָק֖וֹם לַחֲנֹֽתְכֶ֑םה בָּאֵ֣שׁ׀ לַ֗יְלָה לַרְאֹֽתְכֶם֙ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ⁠־בָ֔הּ וּבֶעָנָ֖ן יוֹמָֽם׃ (לד) וַיִּשְׁמַ֥ע יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֶת⁠־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר׃ (לה) אִם⁠־יִרְאֶ֥ה אִישׁ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַדּ֥וֹר הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה אֵ֚ת הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֔עְתִּי לָתֵ֖ת לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃ (לו) זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן⁠־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֽוֹ⁠־אֶתֵּ֧ן אֶת⁠־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ⁠־בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (לז) גַּם⁠־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם⁠־אַתָּ֖ה לֹא⁠־תָבֹ֥א שָֽׁם׃ (לח) יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן⁠־נוּן֙ו הָעֹמֵ֣ד לְפָנֶ֔יךָ ה֖וּא יָ֣בֹא שָׁ֑מָּה אֹת֣וֹ חַזֵּ֔ק כִּי⁠־ה֖וּא יַנְחִלֶ֥נָּה אֶת⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (לט) {רביעי} וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֗ה וּ֠בְנֵיכֶ֠ם אֲשֶׁ֨ר לֹא⁠־יָדְע֤וּ הַיּוֹם֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע הֵ֖מָּה יָבֹ֣אוּ שָׁ֑מָּה וְלָהֶ֣ם אֶתְּנֶ֔נָּה וְהֵ֖ם יִירָשֽׁוּהָז׃ (מ) וְאַתֶּ֖ם פְּנ֣וּ לָכֶ֑ם וּסְע֥וּ הַמִּדְבָּ֖רָה דֶּ֥רֶךְ יַם⁠־סֽוּף׃ (מא) וַֽתַּעֲנ֣וּ׀ וַתֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָ֘אנוּ֮ לַיהֹוָה֒י⁠־⁠הֹוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֖נוּ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת⁠־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּ֔וֹ וַתָּהִ֖ינוּ לַעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה׃ (מב) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה אֵלַ֗י אֱמֹ֤ר לָהֶם֙ לֹ֤א תַֽעֲלוּ֙ח וְלֹא⁠־תִלָּ֣חֲמ֔וּט כִּ֥י אֵינֶ֖נִּי בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּי לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃ (מג) וָאֲדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּמְרוּ֙ אֶת⁠־פִּ֣י יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַתָּזִ֖דוּ וַתַּעֲל֥וּ הָהָֽרָה׃ (מד) וַיֵּצֵ֨א הָאֱמֹרִ֜י הַיֹּשֵׁ֨ב בָּהָ֤ר הַהוּא֙ לִקְרַאתְכֶ֔ם וַיִּרְדְּפ֣וּ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ינָה הַדְּבֹרִ֑ים וַֽיַּכְּת֥וּיא אֶתְכֶ֛ם בְּשֵׂעִ֖יר עַד⁠־חׇרְמָֽה׃ (מה) וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וְלֹֽא⁠־שָׁמַ֤ע יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם׃ (מו) וַתֵּשְׁב֥וּ בְקָדֵ֖שׁ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים כַּיָּמִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּֽם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וַֽיְהִי֙ =ב,ק3[תיקון],ו,ל9 ושיטת-א (בגעיה) וכך אצל ברויאר בשתי מהדורותיו האחרונות ובמג״ה, וכמו כן בחלק מהדפוסים וקורן
• ל,ל1[מחיקה]?,ש,ש1,ל3=וַיְהִי֙ (אין געיה) וכך אצל דותן
ב אוֹתָ֛ם =ב⁠[תיקון],ש,ש1,ו,ל3,ל9,ש2 ומסורת-ל וטברניות ורמ״ה (כתיב מלא וי״ו)
• ל!,ל1?,ק3=אֹתָ֛ם (כתיב חסר וי״ו)
ג לֹא⁠־תַעַרְצ֥וּן וְלֹא⁠־תִֽירְא֖וּן =ב,ל1 (געיה אחת בתי״ו השנייה) וכך במג״ה הדיגיטלי
• ל=לֹא⁠־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא⁠־תִֽירְא֖וּן וכך בקורן ואצל ברויאר; ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.
• ש=לֹֽא⁠־תַעַרְצ֥וּן וְֽלֹא⁠־תִירְא֖וּן (געיה ב״לא״, וגעית וי״ו ב״ולא״)
• ש1=לֹא⁠־תַעַרְצ֥וּן וְֽלֹא⁠־תִירְא֖וּן (געית וי״ו ב״ולא״)
• ק3,ל3=לֹֽא⁠־תַעַרְצ֥וּן וְֽלֹא⁠־תִֽירְא֖וּן (געיה ב״לא״, געית וי״ו ב״ולא״, וגעיה קלה באות תי״ו, ועוד נראה שנחמקה געיה תחת האות למ״ד ב״ולא״)
• מג״ה בדפוס=לֹא⁠־תַעַרְצ֥וּן וְֽלֹא⁠־תִֽירְא֖וּן
ד יִשָּׂא⁠־אִ֖ישׁ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל?!=יִשָׂא⁠־אִ֖ישׁ (חסר דגש באות שי״ן הראשונה?); בהגדלה ניתן לראות נקודה צמודה לרגל השמאלית של האות שי״ן.
ה לַחֲנֹֽתְכֶ֑ם =ל-מ,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכך אצל ברויאר ומג״ה (וכמו כן בדפוסים וקורן); ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״ הערה 8, ובספר טעמי המקרא פרק ח.
• ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם בגעיה (ימנית) נוספת באות למ״ד
• ל1,ב,ש1=לַחֲנֹתְכֶ֑ם (אין געיה)
ו בִּן⁠־נוּן֙ =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן (תיבות מוקפות)
• ל=<בִּן נוּן֙> (חסר מקף, אך התיבות צמודות בכתב⁠־היד)
ז יִירָשֽׁוּהָ =ל?,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ (נקודת מפיק מיותרת באות ה״א?)
ח תַֽעֲלוּ֙ ל=תַֽעֲלוּ֙ בגעיה ימנית
ט וְלֹא⁠־תִלָּ֣חֲמ֔וּ =א⁠(ס),ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 (״ולא״ מוקפת, ״תלחמו״ במונח זקף קטן) <וְלֹ֣א תִֽלָּֽחֲמוּ? לא כן אלא ולא⁠־תלחמו>
• דפוסים וקורן=<וְלֹ֣א תִֽלָּֽחֲמ֔וּ> (המונח ב״ולא״ ושתי געיות ב״תלחמו״)
י תִּנָּ֣גְפ֔וּ
יא וַֽיַּכְּת֥וּ ל=וַֽיַּכְּת֥וּ בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
(א) אלה הדברים – אונקלוס פתר מקרא זה כמו שסדור בפי הכל, אך לפי דרך המקרא הרבה גימגום בדבר: היאך יתפוס תחילת המקרא להזכיר מסעות שחטאו בהן ישראל מנסיעתן מחורב עד שבאו לקדש ברנע, וכולם נפתרים מסעות ממש, ואילו שנים תופל ודי זהב תפתור שם דבר. ואומר לי לבי: שכשם ששאר הנזכרים במקרא מקומות הן, {כך גם אלו מקומות הן}, ומה שלא הוזכרו בכל הספרים, לפי שלא הוצרך. וכאן בא ללמדינו שאלה הדברים אשר דיבר משה בעבר הירדן, באילו מקומות הנכתבי׳ במקרא זה, דבר להם.⁠1 (ב) אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע – אין מקרא לא דברי תוכיחה ולא דברי נחמה, אלא דברי הסופר שכתב ספר זה. לימדך שמנסיעתן מחורב עד קדש ברנע מהלך אחד עשר יום, וראויים היו כשהגיעו לקדש ברנע ליכנס לארץ ולירש אותה, כמו שמפורש בסמוך: ונבוא עד קדש ברנע ואומר אליכם באתם עד הר האמורי וגו׳ עלה רש כאשר דיבר וגו׳ (דברים א׳:י״ט-כ״א), אלא שקילקלו במרגלים וגרמו להניעם במדבר.⁠2 (ג) ויהי בארבעים שנה – כשתמו כל הדור אשר נשבע להם לבלתי בא אל הארץ ועמדו במקומם באי הארץ. דבר משה אל בניא ישראל וגו׳ – הוכיחן שלא ישובו על עוונות אבותם הראשונים אשר מאנו לשמוע את {דבר י״י} פן יוסיף עוד להניעם במדבר. (ד) אחרי הכותו את סיחון – לפי שעתיד לספר בעניין של אחר שכילו להם ישראל לסבוב את ארצות אדום ומואב ועמון, באו להם ממזרח שמש לגבול ארנון ובקשו מסיחון ליכנס לארץ דרך ארצו ולא אבה כענין שנ׳ ואשלח מלאכים ממדבר קדימות וגו׳ וכל העניין עד {ו}⁠לא אבה סיחון וגו׳ (דברים ב׳:כ״ו-ל׳), הוצרך לומר כאן שמשנה תורה נאמ׳ אחרי הכותו וגו׳.⁠3 וגם יש לומ׳: אחרי הכותו – אמר להם לישראל דברי תוכחות: מאחר שהפיל לפניהם סיחון ועוג, ידעו שכשם שנפלו אילו, יפלו שלשים ואחד מלכים, ומעתה יקבלו ישראל תוכחותיו.⁠4 (ח) ראה נתתי לפניכם – לשון זירוז והזמנה ליתן לב ולהתבונן בדבר. (ט) בעת ההיא – במעשה של יתרו. (יא) כאשר דבר לכם – כאשר דבר עליכם: והיה זרעך כעפר הארץ וגו׳ (בראשית כ״ח:י״ד).⁠5 (ט-יא) לא אוכל לבדי שאת אתכם – לפי שי״י אלהיכם הרבה אתכם והינכם היום ככוכבי השמים לרוב, פתרונו: הרי נתקיים בכם ברכת אביכם, שנאמר: כי ברך אברכך והרבה את זרעך ככוכבי השמים (בראשית כ״ב:י״ז). ואין אני אומר דבר זה מפני שעיני רעה בכם, שיהא רצון שי״י אלהי אבותיכם יוסף עליכם וגו׳ כאשר דבר לכם – להרבותכם כעפר הארץ וכחול אשר על שפת הים,⁠6 שהרבהב יותר יש מעפר ומחול מן הכוכבים. כלומר כבר נתקיים בכם שאתם היום ככוכבי השמים לרוב, אבל אותה ברכה שנאמר לו ושמתי את זרעך כעפר הארץ וכחול (בראשית י״ג:ט״ז, כ״ב:י״ז), יהי רצון שי״י יוסיף עליכם להרבותכם אף כעפר וכחול.⁠7 (יב) והואיל ואתם מרובין, איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם – מה שאתם צריכים, כמו שמצינו כשפסק לה חררה שהוציאו ממצרים היו מתלוננים על משה, וכן בשליו, וכן בצמאם למים. וכן הוא אומר: לא אוכל אנכי לבדי לשאת את {כל} העם {הזה} כי כבד הוא ממני (במדבר י״א:י״ד). וריבכם – אילו הדינין. (יג) וידועים לשבטיכם – שהיו בני השבט יודעים בהם שהם אנשי אמת שונאי בצע (שמות י״ח:כ״א). (יז) ושמעתיו – מפי הגבורה, מה יצוה עליו. (כב) נשלחה אנשים וגו׳ וייטב הדבר וגו׳ – פתרונו: ושמעתי בקולכם, אע״פ שלא היה צורך לדבר, שהרי כבר הבטיחהג הק׳. (לב) ובדבר הזה אינכם מאמינים – כלומר בדבר הזה לא האמנתם בי״י אלהיכם. (לג-לד) ההולך לפניכם בדרך – שהיה לכם להאמין שכשם שהולך לפניכם לתור לכם מקום – בכל חנייה וחנייה, באש לילה {וגו׳} ובענן יומם – כך יכול לכבוש לכם הארץ, ולא האמנתם. לפיכך: וישמע י״י את קולד דבריכם וגו׳. (לז) בגללכם – על דבר המים ששאלתם. (לט) {ו}⁠טפכם – קטנים. ובניכם – קורא לפחות מבן עשרים שנה. (מד) כאשר תעשינה הדבורים – בקרוב אדם לרדות דבש מעדת דבורים, יוצאות כולם ועוקצות אותו, כך בקרובכם להלחם באמורי היושב בהר, יצאו כולם לקראתכם, ויכתו אתכם. ויכו משמע מכה בעלמא, ויכתו – מכה גמורה ומרובה, כמו כתית.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 השוו רשב״ם.
2 השוו רש״י ורשב״ם.
3 מתודה של הקדמה.
4 השוו רש״י.
5 השוו ר״י בכור שור.
6 השוו ללשון הפסוק בבראשית כ״ב:י״ז.
7 השוו כ״י המבורג 52.
א בכ״י ברלין 121 (במקום ״בני״): כל.
ב בכ״י ברלין 121 נוסף כאן: יש.
ג אפשר שלשון הנקבה מוסבת על ארץ ישראל (ובמפיק ה׳), אך אפשר שצ״ל ״הבטיח״.
ד בכ״י ברלין 121: ״כל״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144