1. וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי
כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.
(בראשית י״ב:י׳ / מקראות גדולות) (en)
There was a famine in the land, and Avram descended to Egypt to sojourn there because the famine was heavy in the land.
2. וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן כִּי
כָבֵד הוּא מְאֹד.
(בראשית מ״א:ל״א / מקראות גדולות) (en)
and the plenty that was in the land will not be apparent in the face of that famine afterwards, because it will be very heavy.
4. וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי
כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.
(בראשית מ״ז:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
They said to Paroh, "We have come to sojourn in the land because there is no pasture for your servants' sheep, for the famine is heavy in the land of Canaan. Now, please let your servants dwell in the land of Goshen."
5. וְלֶחֶם אֵין בְּכׇל הָאָרֶץ כִּי
כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב.
(בראשית מ״ז:י״ג / מקראות גדולות) (en)
There was no bread in all of the land because the famine was very heavy, and the land of Egypt and the land of Canaan languished because of the famine.
6. וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים וַיְהִי הַמַּחֲנֶה
כָּבֵד מְאֹד.
(בראשית נ׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
He brought up with him chariots and horsemen as well; it was a very heavy company.
7. וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל
וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים.
(בראשית נ׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
They came to Goren Ha'Atad which is on the other side of the Jordan, and they lamented there a very great and heavy lament; and he observed seven days of mourning for his father.
8. וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד וַיֹּאמְרוּ אֵבֶל
כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ אָבֵל מִצְרַיִם אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.
(בראשית נ׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
Those dwelling in the land, the Canaanites, saw the mourning in Goren Ha'Atad and said, "This is heavy mourning for Egypt." Therefore, it was named Avel Mitzrayim which is on the other side of the Jordan.
9-10. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל
יְהֹוָהי״י בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי
כְבַד פֶּה
וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי.
(שמות ד׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
Moshe said to Hashem, "Please, Adonai, I am not a man of words, not yesterday and not the day before, not since You have spoken to me, for I am heavy of mouth and heavy of tongue."
11. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה
כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם.
(שמות ז׳:י״ד / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe, "Paroh's heart is heavy; he refuses to send out the nation.
12. וַיַּעַשׂ
יְהֹוָהי״י כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב
כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכׇל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב.
(שמות ח׳:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem did so, and heavy swarms of beasts came to the house of Paroh and the house of his servants; and throughout the land of Egypt the land was destroyed because of the swarms of beasts.
13. הִנֵּה יַד
יְהֹוָהי״י הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר
כָּבֵד מְאֹד.
(שמות ט׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
behold, Hashem's hand is upon your livestock that is in the field, upon the horses, upon the donkeys, upon the camels, upon the cattle and upon the sheep, a very heavy plague.
14. הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד
כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד עָתָּה.
(שמות ט׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
behold, I will rain down at this time tomorrow very heavy hail, the likes of which has never been in Egypt from the day that it was established until today.
15. וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד
כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי.
(שמות ט׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
There was hail, and flashing fire within the hail, very heavy, the likes of which had not been in all the land of Egypt since it had become a nation.
16. וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כׇּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם
כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן.
(שמות י׳:י״ד / מקראות גדולות) (en)
The locusts rose over all of the land of Egypt, and came to rest in all the borders of Egypt, very severe. Beforehand there were no locusts like them and afterwards there will not be as such.
17. וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה
כָּבֵד מְאֹד.
(שמות י״ב:ל״ח / מקראות גדולות) (en)
And also a mixed multitude went up with them, and sheep and cattle, very much livestock.
18. וִידֵי מֹשֶׁה
כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.
(שמות י״ז:י״ב / מקראות גדולות) (en)
The hands of Moshe were heavy, and they took a stone and placed it under him and he sat upon it, and Aharon and Chur supported his hands, one on this side and one on that. And his hands were steadfast until the sun set.
19. נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי
כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.
(שמות י״ח:י״ח / מקראות גדולות) (en)
You will surely wither away, both you and this entire people who are with you, for the matter is too heavy for you; you will not be able to do it alone.
20. וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן
כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כׇּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.
(שמות י״ט:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
On the third day, in the morning, there was thunder and lightning and a heavy cloud on the mountain, and the sound of a horn, very strong. And all the people in the camp trembled.
21. לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כׇּל הָעָם הַזֶּה כִּי
כָבֵד מִמֶּנִּי.
(במדבר י״א:י״ד / מקראות גדולות) (en)
I am not able to bear all this people alone, because it is too heavy for me.
22. וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם
כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה.
(במדבר כ׳:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
He said, "You shall not pass through." Edom came out against him with many people and with a strong hand.
23. וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת כִּי זָקֵן הָאִישׁ
וְכָבֵד וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה.
(שמואל א ד׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
And it came to pass, when he made mention of the ark of God, that he fell from off his seat backward by the side of the gate, and his neck broke, and he died; for the man was old and heavy. And he had judged Israel forty years.
24. וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ
הַכָּבֵד הַזֶּה.
(מלכים א ג׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
Give Your servant therefore an understanding heart to judge Your people, that I may discern between good and evil; for who is able to judge this great people of Yours?"
25. וַתָּבֹא יְרוּשָׁלַ͏ְמָה בְּחַיִל
כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כׇּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ.
(מלכים א י׳:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
And she came to Jerusalem with a very great entourage, with camels that bore spices and a very large amount of gold and precious stones; and when she came to Solomon, she spoke with him of all that was in her heart.
26. אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ
הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ.
(מלכים א י״ב:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
"Your father made our yoke grievous; now therefore lighten the grievous service of your father and his heavy yoke which he put upon us, and we will serve you."
27. וְעַתָּה אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל
כָּבֵד וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים.
(מלכים א י״ב:י״א / מקראות גדולות) (en)
And now while my father burdened you with a heavy yoke, I will add to your yoke; my father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.'"
28. וַיִּשְׁלַח שָׁמָּה סוּסִים וְרֶכֶב וְחַיִל
כָּבֵד וַיָּבֹאוּ לַיְלָה וַיַּקִּפוּ עַל הָעִיר.
(מלכים ב ו׳:י״ד / מקראות גדולות) (en)
Therefore he sent there horses, and chariots, and a great army; and they came by night, and they encircled the city.
29. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַבְשָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל
כָּבֵד יְרוּשָׁלָ͏ִם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כֹבֵס.
(מלכים ב י״ח:י״ז / מקראות גדולות) (en)
And the king of Assyria sent Tartan and Rab-saris and Rabshakeh from Lachish to King Hezekiah with a great army to Jerusalem. And they went up and came to Jerusalem. And when they came up, they came and stood by the conduit of the upper pool, which is on the highway of the fullers' field.
30. הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם
כֶּבֶד עָוֺן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים עָזְבוּ אֶת
יְהֹוָהי״י נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר.
(ישעיהו א׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Ah, sinful nation, a people laden with iniquity, a seed of evil-doers, children that deal corruptly. They have forsaken Hashem; they have spurned the Holy One of Israel; they have turned away backward.
31. וְהָיָה אִישׁ כְּמַחֲבֵא רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם כְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן כְּצֵל סֶלַע
כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה.
(ישעיהו ל״ב:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
And a man shall be like a refuge from the wind, and a shelter from the tempest, like watercourses in a dry place, like the shadow of a great rock in a weary land.
32. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת רַבְשָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלַ͏ְמָה אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל
כָּבֵד וַיַּעֲמֹד בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס.
(ישעיהו ל״ו:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
And the king of Assyria sent Rab-shakeh from Lachish to Jerusalem to King Hezekiah with a great army. And he stood by the conduit of the upper pool in the highway of the fullers' field.
33. כִּי לֹא אֶל עַם עִמְקֵי שָׂפָה
וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אַתָּה שָׁלוּחַ אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל.
(יחזקאל ג׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
For you are not sent to a people of a strange speech and of a hard language, but to the house of Israel;
34. לֹא אֶל עַמִּים רַבִּים עִמְקֵי שָׂפָה
וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם אִם לֹא אֲלֵיהֶם שְׁלַחְתִּיךָ הֵמָּה יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ.
(יחזקאל ג׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
not to many peoples of a strange speech and of a hard language, whose words you cannot understand. Surely, if I sent you to them, they would listen to you.
35. כִּי עֲוֺנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא
כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי.
(תהלים ל״ח:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
For my iniquities have gone over my head; as a heavy burden they are too heavy for me.
36. כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל
כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם.
(משלי כ״ז:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
A stone is heavy, and sand is a burden; but a fool's provocation is heavier than both.
37. וּמַלְכַּת שְׁבָא שָׁמְעָה אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה וַתָּבוֹא לְנַסּוֹת אֶת שְׁלֹמֹה בְחִידוֹת בִּירוּשָׁלַ͏ִם בְּחַיִל
כָּבֵד מְאֹד וּגְמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב לָרֹב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבוֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר עִמּוֹ אֵת כׇּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ.
(דברי הימים ב ט׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
And when the queen of Sheba heard of the fame of Solomon, she came to test Solomon with hard questions at Jerusalem, with a very great train, and camels that bore spices and gold in abundance, and precious stones; and when she was come to Solomon, she spoke with him of all that was in her heart.
38. אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְעַתָּה הָקֵל מֵעֲבוֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ
הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ.
(דברי הימים ב י׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
"Your father made our yoke hard; now therefore lighten the hard service of your father and his heavy yoke which he put upon us and we will serve you."
39. וְעַתָּה אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל
כָּבֵד וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי בָּעַקְרַבִּים.
(דברי הימים ב י׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
And now while my father loaded you with a heavy yoke, I will add to your yoke; my father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.'"