1. וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב
אֹהֶל וּמִקְנֶה.
(בראשית ד׳:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
Adah bore Yaval; he was the first of those who dwell in tents and tend livestock.
2. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ
אׇהֳלֹה.
(בראשית ט׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
He drank from the wine and got drunk, and revealed himself within his tent.
3. יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן
בְּאׇהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ.
(בראשית ט׳:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
May God expand Yefet, but may He dwell in the tents of Shem. May Canaan be a servant to them."
4. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט
אׇהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַ
יהֹוָהי״י וַיִּקְרָא בְּשֵׁם
יְהֹוָהי״י.
(בראשית י״ב:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
He moved on from there to the hill country to the east of Beit El and pitched his tent, with Beit El to the west and Ai to the east, and there he built an altar to Hashem and called in the name of Hashem.
5. וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם
אׇהֳלֹה בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעָי.
(בראשית י״ג:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
He went on his journeys from the Negev until Beit El, to the site where his tent had been at the beginning, between Beit El and Ai,
6. וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר
וְאֹהָלִים.
(בראשית י״ג:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
And Lot, too, who went with Avram, had sheep, cattle, and tents.
7. וַיֵּרָא אֵלָיו
יְהֹוָהי״י בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח
הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם.
(בראשית י״ח:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem appeared to him in Elonei Mamre while he was sitting at the entrance to the tent in the heat of the day.
8. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרׇץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח
הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה.
(בראשית י״ח:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
He lifted his eyes and saw, and, behold, three men were standing before him. He saw, and he ran towards them from the entrance of the tent and bowed to the ground.
9. וַיְמַהֵר אַבְרָהָם
הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת.
(בראשית י״ח:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
Avraham hurried to the tent, to Sarah, and said, "Hurry! Three se'ahs of fine flour, knead and make loaves."
10. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה
בָאֹהֶל.
(בראשית י״ח:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
They said to him, "Where is your wife, Sarah?" He said, "Here, in the tent."
11. וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח
הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו.
(בראשית י״ח:י׳ / מקראות גדולות) (en)
He said, "I will surely return to you when the season comes again, and, behold, your wife Sarah will have a child!" Sarah was listening from the entrance to the tent which was behind him.
12. וַיְבִאֶהָ יִצְחָק
הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ.
(בראשית כ״ד:ס״ז / מקראות גדולות) (en)
Yitzchak brought her to the tent of his mother, Sarah, and he took Rivka and she became his wife. He loved her, and Yitzchak was comforted after his mother.
13. וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב
אֹהָלִים.
(בראשית כ״ה:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
The boys grew up. Esav was a man skilled in hunting, a man of the field, while Yaakov was a man of integrity, a dweller in tents.
14. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם
יְהֹוָהי״י וַיֶּט שָׁם
אׇהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר.
(בראשית כ״ו:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
He built an altar there and called out in the name of Hashem. He pitched his tent there and, there, Yitzchak's servants dug a well.
15. וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת
אׇהֳלוֹ בָּהָר וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד.
(בראשית ל״א:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
Lavan overtook Yaakov, and Yaakov had pitched his tent in the hills and Lavan pitched with his relatives in the hill country of Gilad.
16-20. וַיָּבֹא לָבָן
בְּאֹהֶל יַעֲקֹב
וּבְאֹהֶל לֵאָה
וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת וְלֹא מָצָא וַיֵּצֵא
מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא
בְּאֹהֶל רָחֵל.
(בראשית ל״א:ל״ג / מקראות גדולות) (en)
Lavan came into the Yaakov's tent, Leah's tent, and the two maidservants' tents, and he did not find anything; he left Leah's tent and came into Rachel's tent.
21. וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כׇּל
הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא.
(בראשית ל״א:ל״ד / מקראות גדולות) (en)
And Rachel had taken the household idols and put them in the camel's saddle and sat upon them. Lavan rummaged through the entire tent and did not find them.
22. וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם
אׇהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה.
(בראשית ל״ג:י״ט / מקראות גדולות) (en)
He bought the portion of the field in which he had pitched his tent from the people of Chamor, the father of Shekhem, for one hundred kesitahs.
23. וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט
אׇהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר.
(בראשית ל״ה:כ״א / מקראות גדולות) (en)
Yisrael traveled and he pitched his tent beyond Migdal Eder.
24. זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה
יְהֹוָהי״י לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר
בְּאׇהֳלוֹ תִּקָּחוּ.
(שמות ט״ז:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
This is the thing that Hashem has commanded: 'Gather from it, each according to what he can eat, an omer per head according to the number of your people; each shall take for those in his tent.'"
25. וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ
הָאֹהֱלָה.
(שמות י״ח:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Moshe went out to meet his father-in-law, and he bowed down and kissed him. They asked each other of their welfare, and they came to the tent.
26. וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים
לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם.
(שמות כ״ו:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall make woven panels of goat hair as a tent over the Tabernacle; eleven woven panels you shall make them.
27. וְחִבַּרְתָּ אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְכָפַלְתָּ אֶת הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית אֶל מוּל פְּנֵי
הָאֹהֶל.
(שמות כ״ו:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall join the five woven panels by themselves, and the six woven panels by themselves, and you shall fold over the sixth woven panel against the front of the tent.
28. וְעָשִׂיתָ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים וְהֵבֵאתָ אֶת הַקְּרָסִים בַּלֻּלָאֹת וְחִבַּרְתָּ אֶת
הָאֹהֶל וְהָיָה אֶחָד.
(שמות כ״ו:י״א / מקראות גדולות) (en)
You shall makes fifty clasps of copper and bring the clasps through the loops to join the tent, so that it shall be one.
29. וְסֶרַח הָעֹדֵף בִּירִיעֹת
הָאֹהֶל חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן.
(שמות כ״ו:י״ב / מקראות גדולות) (en)
The overhang that remains of the tent's woven panels, the remaining half of the woven panel, you shall hang over the back of the Tabernacle.
30. וְהָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה בָּעֹדֵף בְּאֹרֶךְ יְרִיעֹת
הָאֹהֶל יִהְיֶה סָרוּחַ עַל צִדֵּי הַמִּשְׁכָּן מִזֶּה וּמִזֶּה לְכַסֹּתוֹ.
(שמות כ״ו:י״ג / מקראות גדולות) (en)
The cubit from one side and the cubit from the other side of what remains of the length of the tent's woven panels will hang over the sides of the Tabernacle, from this side and that, to cover it.
31. וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה
לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאׇדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה.
(שמות כ״ו:י״ד / מקראות גדולות) (en)
You shall make a covering for the tent of red-dyed ram skins and a covering of sea cow hides on top.
32. וְעָשִׂיתָ מָסָךְ לְפֶתַח
הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם.
(שמות כ״ו:ל״ו / מקראות גדולות) (en)
You shall make a screen for the entrance of the tent, of blue and purple and worm-scarlet and twined linen, the work of the embroiderer.
33. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
(שמות כ״ז:כ״א / מקראות גדולות) (en)
In the Tent of Meeting, outside of the veil that is on the Testimony, Aharon and his sons shall arrange it from evening to morning, before Hashem, an everlasting statute throughout their generations, from the Children of Israel.
34. וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא יִשְׂאוּ עָוֺן וָמֵתוּ חֻקַּת עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.
(שמות כ״ח:מ״ג / מקראות גדולות) (en)
They shall be on Aharon and on his sons when they come to the Tent of Meeting or when they approach the altar to serve in the Holy, that they not bear iniquity and die. It shall be an everlasting statute for him and his descendants after him.
35. וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם.
(שמות כ״ט:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
And Aharon and his sons you shall bring near to the entrance of the Tent of Meeting, and you shall wash them in water.
36. וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַפָּר לִפְנֵי
אֹהֶל מוֹעֵד וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר.
(שמות כ״ט:י׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall bring the bull close, before the Tent of Meeting; and Aharon and his sons shall lay their hands on the head of the bull.
37. וְשָׁחַטְתָּ אֶת הַפָּר לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(שמות כ״ט:י״א / מקראות גדולות) (en)
You shall slaughter the bull before Hashem at the entrance to the Tent of Meeting.
38. שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ.
(שמות כ״ט:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
Seven days shall the priest wear them, he who takes his place from among his sons, who will come to the Tent of Meeting to serve in the Holy.
39. וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת בְּשַׂר הָאַיִל וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסָּל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(שמות כ״ט:ל״ב / מקראות גדולות) (en)
Aharon and his sons shall eat the ram's flesh and the bread that is in the basket at the entrance to the Tent of Meeting.
40. עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם.
(שמות כ״ט:מ״ב / מקראות גדולות) (en)
It shall be a continual burnt offering throughout your generations, at the entrance to the Tent of Meeting, before Hashem, where I will meet with you to speak to you there.
41. וְקִדַּשְׁתִּי אֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי.
(שמות כ״ט:מ״ד / מקראות גדולות) (en)
I will sanctify the Tent of Meeting and the altar; and Aharon and his sons I will sanctify to serve Me as priests.
42. וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת
אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.
(שמות ל׳:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
You shall take the ransom money from the Children of Israel, and you shall give it for the service of the Tent of Meeting; and it shall be for the Children of Israel as a memorial before Hashem to ransom your souls."
43. וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרׇחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין
אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם.
(שמות ל׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
"You shall make a copper basin and its copper base for washing. You shall put it between the Tent of Meeting and the altar, and you shall put water there.
44. בְּבֹאָם אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַ
יהֹוָהי״י.
(שמות ל׳:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
When they come to the Tent of Meeting they shall wash with water that they not die, or when they approach the altar to serve, to burn a fire-offering for Hashem.
45. וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת.
(שמות ל׳:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
You shall anoint with it the Tent of Meeting and the Ark of Testimony,
46. וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת
בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם.
(שמות ל׳:ל״ו / מקראות גדולות) (en)
You shall pound some of it very fine, and put some of it before the Testimony in the Tent of Meeting where I will meet with you; a holy of holies it shall be for you.
47-48. אֵת
אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הָאָרֹן לָעֵדֻת וְאֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עָלָיו וְאֵת כׇּל כְּלֵי
הָאֹהֶל.
(שמות ל״א:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
the Tent of Meeting, and the ark for the Testimony and the cover which is upon it, and all the vessels of the tent,
49-51. וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת
הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ
אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כׇּל מְבַקֵּשׁ
יְהֹוָהי״י יֵצֵא אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.
(שמות ל״ג:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
And Moshe would take the tent and pitch it outside of the camp, far from the camp, and he called it the Tent of Meeting, and all who sought Hashem would go to the Tent of Meeting that was outside the camp.
52-54. וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל
הָאֹהֶל יָקוּמוּ כׇּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח
אׇהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ
הָאֹהֱלָה.
(שמות ל״ג:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
And when Moshe would go out to the tent, all the people would rise, and each would station himself by the entrance to their tent, and they would look at Moshe until he came to the tent.
55-56. וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה
הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח
הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה.
(שמות ל״ג:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
And when Moshe would come to the tent, the pillar of cloud would descend and stand at the entrance of the tent, and He would speak with Moshe.
57-58. וְרָאָה כׇל הָעָם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח
הָאֹהֶל וְקָם כׇּל הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ פֶּתַח
אׇהֳלוֹ.
(שמות ל״ג:י׳ / מקראות גדולות) (en)
All the people would see the pillar of cloud standing by the entrance of the tent, and all the people would rise, and each would bow at the entrance to his tent.
59. וְדִבֶּר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ
הָאֹהֶל.
(שמות ל״ג:י״א / מקראות גדולות) (en)
Hashem would speak to Moshe face to face, as a man speaks to his fellow. And he would return to the camp, but his servant Yehoshua, his assistant, would not depart from the tent.
60. אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶת
אׇהֳלוֹ וְאֶת מִכְסֵהוּ אֶת קְרָסָיו וְאֶת קְרָשָׁיו אֶת בְּרִיחָו אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנָיו.
(שמות ל״ה:י״א / מקראות גדולות) (en)
the Tabernacle, its tent and its cover, its clasps and its boards, its crossbars, its pillars, and its sockets,
61. וַיָּבֹאוּ כׇּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת
יְהֹוָהי״י לִמְלֶאכֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכׇל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ.
(שמות ל״ה:כ״א / מקראות גדולות) (en)
Every man whose heart inspired him came, and everyone whose spirit made him willing brought Hashem's donation offering for the work of the Tent of Meeting, for all its service, and for the holy garments.
62. וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים
לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת עָשָׂה אֹתָם.
(שמות ל״ו:י״ד / מקראות גדולות) (en)
He made woven panels of goat hair as a tent over the Tabernacle; eleven woven panels he made them.
63. וַיַּעַשׂ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים לְחַבֵּר אֶת
הָאֹהֶל לִהְיֹת אֶחָד.
(שמות ל״ו:י״ח / מקראות גדולות) (en)
He made fifty clasps of copper to join the tent, so that it was one.
64. וַיַּעַשׂ מִכְסֶה
לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאׇדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה.
(שמות ל״ו:י״ט / מקראות גדולות) (en)
He made a covering for the tent of red-dyed ram skins and a covering of sea cow hides on top.
65. וַיַּעַשׂ מָסָךְ לְפֶתַח
הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם.
(שמות ל״ו:ל״ז / מקראות גדולות) (en)
He made a screen for the entrance to the tent of blue and purple and worm-scarlet and twined linen, the work of the embroiderer,
66. וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(שמות ל״ח:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
He made the copper basin and its copper base from the mirrors of those who gathered for service, who gathered for service at the entrance to the Tent of Meeting.
67. וַיַּעַשׂ בָּהּ אֶת אַדְנֵי פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ וְאֵת כׇּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ.
(שמות ל״ח:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
And he made with it the sockets for the entrance to the Tabernacle and the copper altar and its copper grating and all the vessels of the altar,
68. וַתֵּכֶל כׇּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן
אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה
יְהֹוָהי״י אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ.
(שמות ל״ט:ל״ב / מקראות גדולות) (en)
All the work of the Tent of Meeting was completed. The Children of Israel did according to all that Hashem commanded Moshe; so they did.
69. וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת
הָאֹהֶל וְאֶת כׇּל כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בְּרִיחָו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו.
(שמות ל״ט:ל״ג / מקראות גדולות) (en)
They brought the Tabernacle to Moshe: the tent and all its vessels, its clasps, its boards, its crossbars and its pillars and its sockets,
70. וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֵת מָסַךְ פֶּתַח
הָאֹהֶל.
(שמות ל״ט:ל״ח / מקראות גדולות) (en)
and the golden altar and the anointing oil and the fragrance spices and the screen for the entrance to the tent,
71. אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדֶיהָ וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֶת הַמָּסָךְ לְשַׁעַר הֶחָצֵר אֶת מֵיתָרָיו וִיתֵדֹתֶיהָ וְאֵת כׇּל כְּלֵי עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן
לְאֹהֶל מוֹעֵד.
(שמות ל״ט:מ׳ / מקראות גדולות) (en)
the curtains of the courtyard, its pillars and its sockets, and the screen for the gate of the courtyard, its cords and its pegs, and all the vessels for the service of the Tabernacle, for the Tent of Meeting,
72. בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן
אֹהֶל מוֹעֵד.
(שמות מ׳:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
"On the first new moon, on the first of the month, you shall erect the Tabernacle of the Tent of Meeting.
73. וְנָתַתָּה אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה לִפְנֵי פֶּתַח מִשְׁכַּן
אֹהֶל מוֹעֵד.
(שמות מ׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall place the altar of the burnt offering before the entrance of the Tabernacle of the Tent of Meeting.
74. וְנָתַתָּ אֶת הַכִּיֹּר בֵּין
אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁם מָיִם.
(שמות מ׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall place the basin between the Tent of Meeting and the altar, and you shall place there water.
75. וְהִקְרַבְתָּ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם.
(שמות מ׳:י״ב / מקראות גדולות) (en)
You shall bring Aharon and his sons near to the entrance to the Tent of Meeting and wash them in water.
76-77. וַיִּפְרֹשׂ אֶת
הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה
הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה
יְהֹוָהי״י אֶת מֹשֶׁה.
(שמות מ׳:י״ט / מקראות גדולות) (en)
He spread the tent over the Tabernacle and put the covering of the tent over it, on top, as Hashem commanded Moshe.
78. וַיִּתֵּן אֶת הַשֻּׁלְחָן
בְּאֹהֶל מוֹעֵד עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן צָפֹנָה מִחוּץ לַפָּרֹכֶת.
(שמות מ׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
He placed the table in the Tent of Meeting on the northern side of the Tabernacle, outside of the veil.
79. וַיָּשֶׂם אֶת הַמְּנֹרָה
בְּאֹהֶל מוֹעֵד נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן נֶגְבָּה.
(שמות מ׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
He put the Menorah in the Tent of Meeting opposite the table, on the southern side of the Tabernacle.
80. וַיָּשֶׂם אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב
בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת.
(שמות מ׳:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
He put the golden altar in the Tent of Meeting before the veil.
81. וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן
אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה
יְהֹוָהי״י אֶת מֹשֶׁה.
(שמות מ׳:כ״ט / מקראות גדולות) (en)
And the altar of the burnt offering he put at the entrance of the Tabernacle of the Tent of Meeting; and he offered up on it the burnt offering and the grain offering, as Hashem commanded Moshe.
82. וַיָּשֶׂם אֶת הַכִּיֹּר בֵּין
אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן שָׁמָּה מַיִם לְרׇחְצָה.
(שמות מ׳:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
He put the basin between the Tent of Meeting and the altar and placed there water for washing.
83. בְּבֹאָם אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד וּבְקׇרְבָתָם אֶל הַמִּזְבֵּחַ יִרְחָצוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה
יְהֹוָהי״י אֶת מֹשֶׁה.
(שמות מ׳:ל״ב / מקראות גדולות) (en)
When they came to the Tent of Meeting and when they came close to the altar, they would wash, as Hashem commanded Moshe.
84. וַיְכַס הֶעָנָן אֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד
יְהֹוָהי״י מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.
(שמות מ׳:ל״ד / מקראות גדולות) (en)
The cloud covered the Tent of Meeting, and the glory of Hashem filled the Tabernacle.
85. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד
יְהֹוָהי״י מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.
(שמות מ׳:ל״ה / מקראות גדולות) (en)
And Moshe could not come into the Tent of Meeting because the cloud dwelled upon it; and the glory of Hashem filled the Tabernacle.
86. וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר
יְהֹוָהי״י אֵלָיו
מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר.
(ויקרא א׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem called to Moses, and spoke to him out of the Tent of Meeting, saying,
87. אִם עֹלָה קׇרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י.
(ויקרא א׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
If his offering is a burnt offering from the herd, he shall offer a male without blemish. He shall offer it at the door of the Tent of Meeting, that he may be accepted before Hashem.
88. וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(ויקרא א׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
He shall kill the bull before Hashem. Aaron's sons, the priests, shall offer the blood and sprinkle the blood around on the altar that is at the door of the Tent of Meeting.
89. וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קׇרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
(ויקרא ג׳:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
He shall lay his hand on the head of his offering, and kill it at the door of the Tent of Meeting; and Aaron's sons, the priests shall sprinkle the blood around on the altar.
90. וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ קׇרְבָּנוֹ וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי
אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
(ויקרא ג׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
He shall lay his hand on the head of his offering, and kill it before the Tent of Meeting; and Aaron's sons shall sprinkle its blood around on the altar.
91. וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי
אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
(ויקרא ג׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
He shall lay his hand on its head, and kill it before the Tent of Meeting; and the sons of Aaron shall sprinkle its blood around on the altar.
92. וְהֵבִיא אֶת הַפָּר אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַפָּר וְשָׁחַט אֶת הַפָּר לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י.
(ויקרא ד׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
He shall bring the bull to the door of the Tent of Meeting before Hashem; and he shall lay his hand on the head of the bull, and kill the bull before Hashem.
93. וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר וְהֵבִיא אֹתוֹ אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד.
(ויקרא ד׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
The anointed priest shall take some of the blood of the bull, and bring it to the Tent of Meeting.
94-95. וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר
בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת כׇּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(ויקרא ד׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
The priest shall put some of the blood on the horns of the altar of sweet incense before Hashem, which is in the Tent of Meeting; and he shall pour out all of rest of the blood of the bull at the base of the altar of burnt offering, which is at the door of the Tent of Meeting.
96. וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ לִפְנֵי
אֹהֶל מוֹעֵד.
(ויקרא ד׳:י״ד / מקראות גדולות) (en)
when the sin in which they have sinned is known, then the assembly shall offer a young bull for a sin offering, and bring it before the Tent of Meeting.
97. וְהֵבִיא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד.
(ויקרא ד׳:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
The anointed priest shall bring of the blood of the bull to the Tent of Meeting,
98-99. וּמִן הַדָּם יִתֵּן עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר
בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת כׇּל הַדָּם יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(ויקרא ד׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
He shall put some of the blood on the horns of the altar which is before Hashem that is in the Tent of Meeting; and the rest of the blood he shall pour out at the base of the altar of burnt offering, which is at the door of the Tent of Meeting.
100. וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדֹשׁ בַּחֲצַר
אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ.
(ויקרא ו׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
That which is left of it Aaron and his sons shall eat. It shall be eaten as unleavened bread in a holy place. They shall eat it in the court of the Tent of Meeting.
101. הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה בְּמָקוֹם קָדֹשׁ תֵּאָכֵל בַּחֲצַר
אֹהֶל מוֹעֵד.
(ויקרא ו׳:י״ט / מקראות גדולות) (en)
The priest who offers it for sin shall eat it. It shall be eaten in a holy place, in the court of the Tent of Meeting.
102. וְכׇל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף.
(ויקרא ו׳:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
No sin offering, of which any of the blood is brought into the Tent of Meeting to make atonement in the Holy Place, shall be eaten; it shall be burned with fire.
103. וְאֵת כׇּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(ויקרא ח׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
and assemble all the congregation at the door of the Tent of Meeting."
104. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה
יְהֹוָהי״י אֹתוֹ וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(ויקרא ח׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Moses did as Hashem commanded him; and the congregation was assembled at the door of the Tent of Meeting.
105. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו בַּשְּׁלוּ אֶת הַבָּשָׂר פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁם תֹּאכְלוּ אֹתוֹ וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בְּסַל הַמִּלֻּאִים כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי לֵאמֹר אַהֲרֹן וּבָנָיו יֹאכְלֻהוּ.
(ויקרא ח׳:ל״א / מקראות גדולות) (en)
Moses said to Aaron and to his sons, "Boil the flesh at the door of the Tent of Meeting, and there eat it and the bread that is in the basket of consecration, as I commanded, saying, 'Aaron and his sons shall eat it.'
106. וּמִפֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם.
(ויקרא ח׳:ל״ג / מקראות גדולות) (en)
You shall not go out from the door of the Tent of Meeting seven days, until the days of your consecration are fulfilled, for he shall consecrate you seven days.
107. וּפֶתַח
אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת
יְהֹוָהי״י וְלֹא תָמוּתוּ כִּי כֵן צֻוֵּיתִי.
(ויקרא ח׳:ל״ה / מקראות גדולות) (en)
You shall stay at the door of the Tent of Meeting day and night seven days, and keep Hashem's command, that you don't die, for so I am commanded."
108. וַיִּקְחוּ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶל פְּנֵי
אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּקְרְבוּ כׇּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י.
(ויקרא ט׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
They brought what Moses commanded before the Tent of Meeting; and the entire congregation drew near and stood before Hashem.
109. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרְכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד
יְהֹוָהי״י אֶל כׇּל הָעָם.
(ויקרא ט׳:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
Moses and Aaron went into the Tent of Meeting, and came out, and blessed the people; and the glory of Hashem appeared to all the people.
110. וּמִפֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת
יְהֹוָהי״י עֲלֵיכֶם וַיַּעֲשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה.
(ויקרא י׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall not go out from the door of the Tent of Meeting, lest you die; for the anointing oil of Hashem is on you." They did according to the word of Moses.
111. יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם.
(ויקרא י׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
"Do not drink wine or strong drink, you and your sons with you, when you go into the Tent of Meeting, that you don't die; it shall be a statute forever throughout your generations,
112. וּבִמְלֹאת יְמֵי טׇהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן.
(ויקרא י״ב:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
When the days of her purification are completed, for a son or for a daughter, she shall bring to the priest at the door of the Tent of Meeting a year old lamb for a burnt offering and a young pigeon or a turtledove for a sin offering.
113. וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת כׇּל שְׂעָרוֹ וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְיָשַׁב מִחוּץ
לְאׇהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים.
(ויקרא י״ד:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
He who is to be cleansed shall wash his clothes, and shave off all his hair, and bathe himself in water; and he shall be clean. After that he shall come into the camp, but he shall dwell outside his tent seven days.
114. וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְאֹתָם לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(ויקרא י״ד:י״א / מקראות גדולות) (en)
The priest who cleanses him shall set the man who is to be cleansed, and those things, before Hashem, at the door of the Tent of Meeting.
115. וְהֵבִיא אֹתָם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטׇהֳרָתוֹ אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י.
(ויקרא י״ד:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
On the eighth day he shall bring them for his cleansing to the priest, to the door of the Tent of Meeting, before Hashem.
116. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח לוֹ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וּבָא לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד וּנְתָנָם אֶל הַכֹּהֵן.
(ויקרא ט״ו:י״ד / מקראות גדולות) (en)
On the eighth day he shall take two turtledoves or two young pigeons, and he shall come before Hashem to the door of the Tent of Meeting and give them to the priest.
117. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(ויקרא ט״ו:כ״ט / מקראות גדולות) (en)
On the eighth day she shall take two turtledoves or two young pigeons, and bring them to the priest, to the door of the Tent of Meeting.
118. וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(ויקרא ט״ז:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
He shall take the two goats and set them before Hashem at the door of the Tent of Meeting.
119. וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם וְכֵן יַעֲשֶׂה
לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם.
(ויקרא ט״ז:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
And he shall make atonement for the Holy Place, because of the uncleanness of the Children of Israel, and because of their transgressions, even all their sins; and so he shall do for the Tent of Meeting that dwells with them in the midst of their uncleanness.
120. וְכׇל אָדָם לֹא יִהְיֶה
בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כׇּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.
(ויקרא ט״ז:י״ז / מקראות גדולות) (en)
No one shall be in the Tent of Meeting when he enters to make atonement in the Holy Place until he comes out and has made atonement for himself and for his household, and for all the assembly of Israel.
121. וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהִקְרִיב אֶת הַשָּׂעִיר הֶחָי.
(ויקרא ט״ז:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
When he has finished atoning for the Holy Place, the Tent of Meeting, and the altar, he shall present the live goat.
122. וּבָא אַהֲרֹן אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם.
(ויקרא ט״ז:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
Aaron shall come into the Tent of Meeting, and shall take off the linen garments which he put on when he went into the Holy Place, and he shall leave them there.
123. וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ וְאֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כׇּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר.
(ויקרא ט״ז:ל״ג / מקראות גדולות) (en)
Then he shall make atonement for the Holy Sanctuary; and he shall make atonement for the Tent of Meeting and for the altar; and he shall make atonement for the priests and for all the people of the assembly.
124. וְאֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קׇרְבָּן לַ
יהֹוָהי״י לִפְנֵי מִשְׁכַּן
יְהֹוָהי״י דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ.
(ויקרא י״ז:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
and hasn't brought it to the door of the Tent of Meeting to offer it as an offering to Hashem before the Tabernacle of Hashem, blood shall be reckoned to that man. He has shed blood. And that man shall be cut off from among his people.
125. לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וֶהֱבִיאֻם לַ
יהֹוָהי״י אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַ
יהֹוָהי״י אוֹתָם.
(ויקרא י״ז:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
This is so that the Children of Israel may bring their sacrifices which they sacrifice in the open field, that they may bring them to Hashem, to the door of the Tent of Meeting, to the priest, and sacrifice them for sacrifices of peace offerings to Hashem.
126. וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח
יְהֹוָהי״י פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַ
יהֹוָהי״י.
(ויקרא י״ז:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
The priest shall sprinkle the blood on the altar of Hashem at the door of the Tent of Meeting and burn the fat for a pleasant aroma to Hashem.
127. וְאֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ לַ
יהֹוָהי״י וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו.
(ויקרא י״ז:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
and doesn't bring it to the door of the Tent of Meeting, to sacrifice it to Hashem; that man shall be cut off from his people.
128. וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַ
יהֹוָהי״י אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד אֵיל אָשָׁם.
(ויקרא י״ט:כ״א / מקראות גדולות) (en)
He shall bring his trespass offering to Hashem, to the door of the Tent of Meeting, a ram for a trespass offering.
129. מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת
בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם.
(ויקרא כ״ד:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
Outside of the veil of the Testimony, in the Tent of Meeting, Aaron shall arrange it from evening to morning before Hashem continually; it shall be a statute forever throughout your generations.
130. וַיְדַבֵּר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי
בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר.
(במדבר א׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem spoke to Moses in the wilderness of Sinai, in the Tent of Meeting, on the first day of the second month, in the second year after they had come out of the land of Egypt, saying,
131. אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב
לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ.
(במדבר ב׳:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
"The Children of Israel shall encamp every man by his own standard, with the banners of their fathers' houses; at a distance from the Tent of Meeting they shall encamp around it."
132. וְנָסַע
אֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֹת כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם.
(במדבר ב׳:י״ז / מקראות גדולות) (en)
Then the Tent of Meeting shall set out, with the camp of the Levites in the midst of the camps. As they encamp, so shall they set out, every man in his place, by their standards.
133. וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כׇּל הָעֵדָה לִפְנֵי
אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.
(במדבר ג׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
They shall keep his requirements, and the requirements of the whole congregation before the Tent of Meeting, to do the service of the Tabernacle.
134. וְשָׁמְרוּ אֶת כׇּל כְּלֵי
אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.
(במדבר ג׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
They shall keep all the furnishings of the Tent of Meeting, and the obligations of the Children of Israel, to do the service of the Tabernacle.
135-137. וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן
בְּאֹהֶל מוֹעֵד הַמִּשְׁכָּן
וְהָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסַךְ פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ג׳:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
The duty of the sons of Gershon in the Tent of Meeting shall be the Tabernacle, and the tent, its covering, and the screen for the door of the Tent of Meeting,
138. וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי
אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.
(במדבר ג׳:ל״ח / מקראות גדולות) (en)
Those who encamp before the Tabernacle eastward, in front of the Tent of Meeting toward the sunrise, shall be Moses, and Aaron and his sons, keeping the requirements of the sanctuary for the duty of the Children of Israel. The stranger who comes near shall be put to death.
139. מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה
בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ד׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
from thirty years old and upward even until fifty years old, all who enter into the service, to do the work in the Tent of Meeting.
140. זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת
בְּאֹהֶל מוֹעֵד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
(במדבר ד׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
This is the service of the sons of Kohath in the Tent of Meeting, the most holy things.
141. וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כׇּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְלֹא יִגְּעוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ אֵלֶּה מַשָּׂא בְנֵי קְהָת
בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ד׳:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
When Aaron and his sons have finished covering the sanctuary, and all the furniture of the sanctuary, as the camp moves forward, after that, the sons of Kohath shall come to carry it. But they shall not touch the sanctuary, lest they die. These things are the burden of the sons of Kohath in the Tent of Meeting.
142. מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כׇּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה
בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ד׳:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
you shall count them from thirty years old and upward until fifty years old; all who enter in to wait on the service, to do the work in the Tent of Meeting.
143-144. וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת
אֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר עָלָיו מִלְמָעְלָה וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ד׳:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
They shall carry the curtains of the Tabernacle, and the Tent of Meeting, its covering, and the covering of sealskin that is above on it, and the screen for the door of the Tent of Meeting,
145. זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי
בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּמִשְׁמַרְתָּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.
(במדבר ד׳:כ״ח / מקראות גדולות) (en)
This is the service of the families of the sons of the Gershonites in the Tent of Meeting; and their duty shall be under the hand of Ithamar the son of Aaron the priest.
146. מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקְדֵם כׇּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת
אֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ד׳:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall count them from thirty years old and upward even to fifty years old, everyone who enters on the service, to do the work of the Tent of Meeting.
147. וְזֹאת מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם לְכׇל עֲבֹדָתָם
בְּאֹהֶל מוֹעֵד קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו.
(במדבר ד׳:ל״א / מקראות גדולות) (en)
This is the duty of their burden, according to all their service in the Tent of Meeting: the Tabernacle's boards, its bars, its pillars, its sockets,
148. זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי לְכׇל עֲבֹדָתָם
בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.
(במדבר ד׳:ל״ג / מקראות גדולות) (en)
This is the service of the families of the sons of Merari, according to all their service, in the Tent of Meeting, under the hand of Ithamar the son of Aaron the priest."
149. מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה
בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ד׳:ל״ה / מקראות גדולות) (en)
from thirty years old and upward even to fifty years old, everyone who entered into the service, for work in the Tent of Meeting.
150. אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי כׇּל הָעֹבֵד
בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי
יְהֹוָהי״י בְּיַד מֹשֶׁה.
(במדבר ד׳:ל״ז / מקראות גדולות) (en)
These are those who were numbered of the families of the Kohathites, all who served in the Tent of Meeting, whom Moses and Aaron numbered according to the commandment of Hashem by Moses.
151. מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה
בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ד׳:ל״ט / מקראות גדולות) (en)
from thirty years old and upward even to fifty years old, everyone who entered into the service, for work in the Tent of Meeting,
152. אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כׇּל הָעֹבֵד
בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי
יְהֹוָהי״י.
(במדבר ד׳:מ״א / מקראות גדולות) (en)
These are those who were numbered of the families of the sons of Gershon, all who served in the Tent of Meeting, whom Moses and Aaron numbered according to the commandment of Hashem.
153. מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה
בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ד׳:מ״ג / מקראות גדולות) (en)
from thirty years old and upward even to fifty years old, everyone who entered into the service, for work in the Tent of Meeting,
154. מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא
בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ד׳:מ״ז / מקראות גדולות) (en)
from thirty years old and upward even to fifty years old, everyone who entered in to do the work of service, and the work of bearing burdens in the Tent of Meeting,
155. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ו׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
On the eighth day he shall bring two turtledoves or two young pigeons to the priest, to the door of the Tent of Meeting.
156. וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ו׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
This is the law of the Nazirite: when the days of his separation are fulfilled, he shall be brought to the door of the Tent of Meeting,
157. וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד אֶת רֹאשׁ נִזְרוֹ וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים.
(במדבר ו׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
The Nazirite shall shave the head of his separation at the door of the Tent of Meeting, and he shall take the hair of the head of his separation and put it on the fire which is under the sacrifice of peace offerings.
158. קַח מֵאִתָּם וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת
אֹהֶל מוֹעֵד וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ.
(במדבר ז׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
"Accept these from them, that they may be used in doing the service of the Tent of Meeting; and you shall give them to the Levites, to every man according to his service."
159. וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו.
(במדבר ז׳:פ״ט / מקראות גדולות) (en)
When Moses went into the Tent of Meeting to speak with Hashem, he heard his voice speaking to him from above the cover that was on the ark of the Testimony, from between the two cherubim; and He spoke to him.
160. וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי
אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
(במדבר ח׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall present the Levites before the Tent of Meeting. You shall assemble the whole congregation of the Children of Israel.
161. וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וְטִהַרְתָּ אֹתָם וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה.
(במדבר ח׳:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
After that, the Levites shall go in to do the service of the Tent of Meeting; and you shall cleanse them, and offer them as a wave offering.
162. וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ.
(במדבר ח׳:י״ט / מקראות גדולות) (en)
I have given the Levites as a gift to Aaron and to his sons from among the Children of Israel, to do the service of the Children of Israel in the Tent of Meeting, and to make atonement for the Children of Israel, that there be no plague among the Children of Israel, when the Children of Israel come near to the sanctuary."
163. וְאַחֲרֵי כֵן בָּאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדָתָם
בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו כַּאֲשֶׁר צִוָּה
יְהֹוָהי״י אֶת מֹשֶׁה עַל הַלְוִיִּם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם.
(במדבר ח׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
After that, the Levites went in to do their service in the Tent of Meeting before Aaron, and before his sons: as Hashem had commanded Moses concerning the Levites, so they did to them.
164. זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת
אֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר ח׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
"This is that which belongs to the Levites: from twenty-five years old and upward they shall go in to perform the service in the work of the Tent of Meeting;
165. וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו
בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם.
(במדבר ח׳:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
However, they shall minister with their brothers in the Tent of Meeting, to perform the duty, but they shall do no service. You shall do thus to the Levites concerning their duties."
166. וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן
לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר.
(במדבר ט׳:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
On the day that the Tabernacle was raised up, the cloud covered the Tabernacle, even the Tent of the Testimony: and at evening it was over the Tabernacle as it were the appearance of fire, until morning.
167. וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל
הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכׇּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
(במדבר ט׳:י״ז / מקראות גדולות) (en)
Whenever the cloud was taken up from over the Tent, then after that the Children of Israel traveled; and in the place where the cloud remained, there the Children of Israel encamped.
168. וְתָקְעוּ בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כׇּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר י׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
When they blow them, all the congregation shall gather themselves to you at the door of the Tent of Meeting.
169. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח
אׇהֳלוֹ וַיִּחַר אַף
יְהֹוָהי״י מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע.
(במדבר י״א:י׳ / מקראות גדולות) (en)
Moses heard the people weeping throughout their families, every man at the door of his tent; and the anger of Hashem was kindled greatly; and Moses was displeased.
170. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ.
(במדבר י״א:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moses, "Gather to me seventy men of the elders of Israel, whom you know to be the elders of the people, and officers over them; and bring them to the Tent of Meeting, that they may stand there with you.
171. וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם אֵת דִּבְרֵי
יְהֹוָהי״י וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת
הָאֹהֶל.
(במדבר י״א:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
Moses went out, and told the people the words of Hashem; and he gathered seventy men of the elders of the people, and set them around the Tent.
172. וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ
הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה.
(במדבר י״א:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
But two men remained in the camp. The name of one was Eldad, and the name of the other Medad, and the Spirit rested on them. And they were of those who were written, but had not gone out to the Tent; and they prophesied in the camp.
173. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאוּ שְׁלׇשְׁתְּכֶם אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ שְׁלׇשְׁתָּם.
(במדבר י״ב:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem spoke suddenly to Moses, to Aaron, and to Miriam, "You three come out to the Tent of Meeting!" The three of them came out.
174. וַיֵּרֶד
יְהֹוָהי״י בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח
הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם.
(במדבר י״ב:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem came down in a pillar of cloud, and stood at the door of the Tent, and called Aaron and Miriam; and they both came forward.
175. וְהֶעָנָן סָר מֵעַל
הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.
(במדבר י״ב:י׳ / מקראות גדולות) (en)
The cloud departed from over the Tent; and behold, Miriam was leprous, as white as snow. Aaron looked at Miriam, and behold, she was leprous.
176. וַיֹּאמְרוּ כׇּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד
יְהֹוָהי״י נִרְאָה
בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
(במדבר י״ד:י׳ / מקראות גדולות) (en)
But all the congregation threatened to stone them with stones. The glory of Hashem appeared in the Tent of Meeting to all the Children of Israel.
177. וַיִּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ עֲלֵיהֶם אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
(במדבר ט״ז:י״ח / מקראות גדולות) (en)
They each took his censer, and put fire in them, and laid incense on them, and stood at the door of the Tent of Meeting with Moses and Aaron.
178. וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כׇּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּרָא כְבוֹד
יְהֹוָהי״י אֶל כׇּל הָעֵדָה.
(במדבר ט״ז:י״ט / מקראות גדולות) (en)
Korah assembled all the congregation against them to the door of the Tent of Meeting: and the glory of Hashem appeared to all the congregation.
179. וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל
אׇהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכׇל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכׇל חַטֹּאתָם.
(במדבר ט״ז:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
He spoke to the congregation, saying, "Depart, please, from the tents of these wicked men, and touch nothing of theirs, lest you be consumed in all their sins!"
180. וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח
אׇהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם.
(במדבר ט״ז:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
So they went away from the tent of Korah, Dathan, and Abiram, on every side; and Dathan and Abiram came out, and stood at the door of their tents, and their wives, and their sons, and their little ones.
181. וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיִּפְנוּ אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן וַיֵּרָא כְּבוֹד
יְהֹוָהי״י.
(במדבר י״ז:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
It happened, when the congregation was assembled against Moses and against Aaron, that they looked toward the Tent of Meeting, and behold, the cloud covered it, and the glory of Hashem appeared.
182. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פְּנֵי
אֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר י״ז:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
Moses and Aaron came to the front of the Tent of Meeting.
183. וַיָּשׇׁב אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה.
(במדבר י״ז:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
Aaron returned to Moses to the door of the Tent of Meeting, and the plague stopped.
184. וְהִנַּחְתָּם
בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה.
(במדבר י״ז:י״ט / מקראות גדולות) (en)
You shall lay them up in the Tent of Meeting before the testimony, where I meet with you.
185. וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֹּת לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י בְּאֹהֶל הָעֵדֻת.
(במדבר י״ז:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Moses laid up the rods before Hashem in the tent of the testimony.
186. וַיְהִי מִמׇּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל
אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.
(במדבר י״ז:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
It happened on the next day, that Moses went into the tent of the testimony; and behold, the rod of Aaron for the house of Levi had budded, and put forth buds, and produced blossoms, and bore ripe almonds.
187. וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי
אֹהֶל הָעֵדֻת.
(במדבר י״ח:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
Your brothers also, the tribe of Levi, the tribe of your father, bring near with you, that they may be joined to you, and minister to you; but you and your sons with you shall be before the tent of the testimony.
188. וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כׇּל
הָאֹהֶל אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם.
(במדבר י״ח:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
They shall keep your commands, and the duty of all the Tent. Only, they shall not come near to the vessels of the sanctuary and to the altar, that they not die, neither they, nor you.
189-190. וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת
אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת
הָאֹהֶל וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם.
(במדבר י״ח:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
They shall be joined to you and keep the responsibility of the Tent of Meeting, for all the service of the Tent; and a stranger shall not come near to you.
191. וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַ
יהֹוָהי״י לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת
אֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר י״ח:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
I, behold, I have taken your brothers the Levites from among the Children of Israel; to you they are a gift, given to Hashem, to do the service of the Tent of Meeting.
192. וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כׇּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת
אֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר י״ח:כ״א / מקראות גדולות) (en)
To the children of Levi, behold, I have given all the tithe in Israel for an inheritance, in return for their service which they serve, even the service of the Tent of Meeting.
193. וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת.
(במדבר י״ח:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Henceforth the Children of Israel shall not come near the Tent of Meeting, lest they bear sin, and die.
194. וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת
אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֺנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה.
(במדבר י״ח:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
But the Levites shall do the service of the Tent of Meeting, and they shall bear their iniquity; it shall be a statute forever throughout your generations. And among the Children of Israel they shall have no inheritance.
195. וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכׇל מָקוֹם אַתֶּם וּבֵיתְכֶם כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם
בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר י״ח:ל״א / מקראות גדולות) (en)
You shall eat it in every place, you and your households, for it is your reward in return for your service in the Tent of Meeting.
196. וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי
אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים.
(במדבר י״ט:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Eleazar the priest shall take of her blood with his finger, and sprinkle her blood toward the front of the Tent of Meeting seven times.
197-199. זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת
בְּאֹהֶל כׇּל הַבָּא אֶל
הָאֹהֶל וְכׇל אֲשֶׁר
בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים.
(במדבר י״ט:י״ד / מקראות גדולות) (en)
This is the law when a man dies in a tent. Everyone who comes into the tent and everyone who is in the tent shall be unclean seven days.
200. וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל
הָאֹהֶל וְעַל כׇּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר.
(במדבר י״ט:י״ח / מקראות גדולות) (en)
And a clean person shall take hyssop, and dip it in the water, and sprinkle it on the tent, and on all the vessels, and on the persons who were there, and on him who touched the bone, or the slain, or the dead, or the grave.
201. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד
יְהֹוָהי״י אֲלֵיהֶם.
(במדבר כ׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
Moses and Aaron went from the presence of the assembly to the door of the Tent of Meeting, and fell on their faces; and the glory of Hashem appeared to them.
202. מַה טֹּבוּ
אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.
(במדבר כ״ד:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
How goodly are your tents, Yaakov; your dwelling places, Israel!
203. וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(במדבר כ״ה:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
Behold, one of the Children of Israel came and brought to his brothers a Midianite woman in the sight of Moses and in the sight of all the congregation of the Children of Israel, while they were weeping at the door of the Tent of Meeting.
204. וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכׇל הָעֵדָה פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר.
(במדבר כ״ז:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
They stood before Moses, and before Eleazar the priest, and before the princes and all the congregation, at the door of the Tent of Meeting, saying,
205. וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י.
(במדבר ל״א:נ״ד / מקראות גדולות) (en)
Moses and Eleazar the priest took the gold of the captains of thousands and of hundreds, and brought it into the Tent of Meeting, for a memorial for the Children of Israel before Hashem.
206. וַתֵּרָגְנוּ
בְאׇהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת
יְהֹוָהי״י אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ.
(דברים א׳:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
You murmured in your tents, and said, "Because Hashem hated us, He has brought us forth out of the land of Egypt, to deliver us into the hand of the Amorites, to destroy us.
208. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת
אׇהֳלֵיהֶם וְאֵת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כׇּל יִשְׂרָאֵל.
(דברים י״א:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
and what He did to Dathan and Abiram, the sons of Eliab, the son of Reuben, how the earth opened its mouth, and swallowed them up, and their households, and their tents, and every living thing that followed them, in the midst of all Israel.
209. וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ
לְאֹהָלֶיךָ.
(דברים ט״ז:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall roast and eat it in the place which Hashem your God shall choose: and you shall turn in the morning, and go to your tents.
210-211. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ
בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ
בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
(דברים ל״א:י״ד / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moses, "Behold, your days approach that you must die. Call Joshua, and present yourselves in the Tent of Meeting, that I may commission him." Moses and Joshua went, and presented themselves in the Tent of Meeting.
212-213. וַיֵּרָא
יְהֹוָהי״י בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן עַל פֶּתַח
הָאֹהֶל.
(דברים ל״א:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
Hashem appeared in the Tent in a pillar of cloud, and the pillar of cloud stood over the door of the Tent.
214. וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר
בְּאֹהָלֶיךָ.
(דברים ל״ג:י״ח / מקראות גדולות) (en)
Of Zebulun he said, "Rejoice, Zebulun, in your going out; and Issachar, in your tents.
215. וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם
מֵאׇהֳלֵיהֶם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם.
(יהושע ג׳:י״ד / מקראות גדולות) (en)
And it came to pass, when the people traveled from their tents to pass over the Jordan, the priests that bore the ark of the covenant were before the people.
216. [וָאֵרֶא] (ואראה) בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם וְהִנָּם טְמוּנִים בָּאָרֶץ בְּתוֹךְ
הָאׇהֳלִי וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ.
(יהושע ז׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
When I saw among the spoil a goodly Shinar mantle, and two hundred shekels of silver, and a wedge of gold of fifty shekels weight, then I coveted them and took them; and, behold, they are hidden in the earth in the midst of my tent, and the silver under it."
217-218. וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מַלְאָכִים וַיָּרֻצוּ
הָאֹהֱלָה וְהִנֵּה טְמוּנָה
בְּאׇהֳלוֹ וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ.
(יהושע ז׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
So Joshua sent messengers, and they ran to the tent; and, behold, it was hidden in his tent, and the silver under it.
219. וַיִּקָּחוּם מִתּוֹךְ
הָאֹהֶל וַיְבִאוּם אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּצִּקֻם לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י.
(יהושע ז׳:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
And they took them from the midst of the tent and brought them to Joshua and to all the Children of Israel; and they laid them down before Hashem.
220. וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת
אׇהֳלוֹ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר.
(יהושע ז׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
And Joshua, and all Israel with him, took Achan, the son of Zerah, and the silver, and the mantle, and the wedge of gold, and his sons, and his daughters, and his oxen, and his asses, and his sheep, and his tent, and all that he had, and they brought them up to the valley of Achor.
221. וַיִּקָּהֲלוּ כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיהֶם.
(יהושע י״ח:א׳ / מקראות גדולות) (en)
And the whole congregation of the Children of Israel assembled themselves together at Shiloh, and set up the Tent of Meeting there; and the land was subdued before them.
222. אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוֹרָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד וַיְכַלּוּ מֵחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ.
(יהושע י״ט:נ״א / מקראות גדולות) (en)
These are the inheritances which Eleazar the priest, and Joshua, the son of Nun, and the heads of the fathers' houses of the tribes of the Children of Israel, distributed for inheritance by lot in Shiloh before Hashem, at the door of the Tent of Meeting. So they finished dividing the land.
223. וְעַתָּה הֵנִיחַ
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם לַאֲחֵיכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וְעַתָּה פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם
לְאׇהֳלֵיכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד
יְהֹוָהי״י בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.
(יהושע כ״ב:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
And now Hashem your God has given rest to your brethren, as He spoke to them; therefore now turn and get to your tents, to the land of your possession which Moses the servant of Hashem gave you beyond the Jordan.
224. וַיְבָרְכֵם יְהוֹשֻׁעַ וַיְשַׁלְּחֵם וַיֵּלְכוּ אֶל
אׇהֳלֵיהֶם.
(יהושע כ״ב:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
So Joshua blessed them, and sent them away; and they went to their tents.
225. וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה נָתַן מֹשֶׁה בַּבָּשָׁן וּלְחֶצְיוֹ נָתַן יְהוֹשֻׁעַ עִם אֲחֵיהֶם [בְּעֵבֶר] (מעבר) הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְגַם כִּי שִׁלְּחָם יְהוֹשֻׁעַ אֶל
אׇהֳלֵיהֶם וַיְבָרְכֵם.
(יהושע כ״ב:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Now to the one half-tribe of Manasseh Moses had given inheritance in Bashan; but to the other half Joshua gave among their brethren beyond the Jordan westward. Moreover when Joshua sent them away to their tents, he blessed them,
226. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר בִּנְכָסִים רַבִּים שׁוּבוּ אֶל
אׇהֳלֵיכֶם וּבְמִקְנֶה רַב מְאֹד בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִנְחֹשֶׁת וּבְבַרְזֶל וּבִשְׂלָמוֹת הַרְבֵּה מְאֹד חִלְקוּ שְׁלַל אֹיְבֵיכֶם עִם אֲחֵיכֶם.
(יהושע כ״ב:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
and spoke to them, saying, "Return with much wealth to your tents, and with very much cattle, with silver, and with gold, and with brass, and with iron, and with very many garments; divide the spoil of your enemies with your brethren."
227. וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה וַיֵּט
אׇהֳלוֹ עַד אֵילוֹן [בְּצַעֲנַנִּים] (בצענים) אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ.
(שופטים ד׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
Now Heber the Kenite had separated himself from the Kenites, from the children of Hobab the brother-in-law of Moses, and had pitched his tent as far as the oak in Zaanannim, which is by Kedesh.
228. וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל
אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי כִּי שָׁלוֹם בֵּין יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וּבֵין בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי.
(שופטים ד׳:י״ז / מקראות גדולות) (en)
However Sisera fled away on his feet to the tent of Yael the wife of Heber the Kenite, for there was peace between Jabin the king of Hazor and the house of Heber the Kenite.
229. וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא וַיָּסַר אֵלֶיהָ
הָאֹהֱלָה וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה.
(שופטים ד׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
Yael went out to meet Sisera, and said to him, "Turn in, my lord, turn in to me; don't be afraid." He came in to her into the tent, and she covered him with a rug.
230. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֲמֹד פֶּתַח
הָאֹהֶל וְהָיָה אִם אִישׁ יָבֹא וּשְׁאֵלֵךְ וְאָמַר הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן.
(שופטים ד׳:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
He said to her, "Stand in the door of the tent, and it shall be, when any man comes and inquires of you and says, 'Is there any man here?' that you shall say, No."
231. וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד
הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת.
(שופטים ד׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
Then Yael, Heber's wife, took a tent peg, and took a hammer in her hand, and went softly to him, and struck the peg into his temples, and it pierced through into the ground, for he was in a deep sleep; so he swooned and died.
232. תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים
בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.
(שופטים ה׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
Yael shall be blessed above women, the wife of Heber the Kenite; blessed shall she be above women in the tent.
233. כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ
וְאׇהֳלֵיהֶם [וּבָאוּ] (יבאו) כְדֵי אַרְבֶּה לָרֹב וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר וַיָּבֹאוּ בָאָרֶץ לְשַׁחֲתָהּ.
(שופטים ו׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
For they came up with their livestock and their tents. They came in as locusts for multitude; both they and their camels were without number. And they came into the land to destroy it.
234. וַיִּקְחוּ אֶת צֵדָה הָעָם בְּיָדָם וְאֵת שׁוֹפְרֹתֵיהֶם וְאֵת כׇּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שִׁלַּח אִישׁ
לְאֹהָלָיו וּבִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הֶחֱזִיק וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה לוֹ מִתַּחַת בָּעֵמֶק.
(שופטים ז׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
So the people took food in their hand and their trumpets; and he sent all the men of Israel every man to his tent, but he retained the three hundred men. And the camp of Midian was beneath him in the valley.
235-236. וַיָּבֹא גִדְעוֹן וְהִנֵּה אִישׁ מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן וַיָּבֹא עַד
הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה וְנָפַל
הָאֹהֶל.
(שופטים ז׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
When Gideon had come, behold, there was a man telling a dream to his fellow; and he said, "Behold, I dreamed a dream; and behold, a cake of barley bread tumbled into the camp of Midian and came to the tent, and struck it so that it fell and turned it upside down, so that the tent lay flat."
237. וַיַּעַל גִּדְעוֹן דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי
בׇאֳהָלִים מִקֶּדֶם לְנֹבַח וְיׇגְבְּהָה וַיַּךְ אֶת הַמַּחֲנֶה וְהַמַּחֲנֶה הָיָה בֶטַח.
(שופטים ח׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
Gideon went up by the way of those who lived in tents on the east of Nobah and Jogbehah, and struck the army; for the army felt secure.
238. וַיָּקׇם הָאִישׁ לָלֶכֶת הוּא וּפִילַגְשׁוֹ וְנַעֲרוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ חֹתְנוֹ אֲבִי הַנַּעֲרָה הִנֵּה נָא רָפָה הַיּוֹם לַעֲרוֹב לִינוּ נָא הִנֵּה חֲנוֹת הַיּוֹם לִין פֹּה וְיִיטַב לְבָבֶךָ וְהִשְׁכַּמְתֶּם מָחָר לְדַרְכְּכֶם וְהָלַכְתָּ
לְאֹהָלֶךָ.
(שופטים י״ט:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
When the man rose up to depart, he, and his concubine, and his servant, his father-in-law, the young lady's father, said to him, "Behold, now the day draws toward evening, please stay all night. Behold, the day grows to an end, lodge here, that your heart may be merry; and tomorrow get you early on your way, that you may go home."
239. וַיָּקׇם כׇּל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד לֵאמֹר לֹא נֵלֵךְ אִישׁ
לְאׇהֳלוֹ וְלֹא נָסוּר אִישׁ לְבֵיתוֹ.
(שופטים כ׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
All the people arose as one man, saying, "None of us will go to his tent, neither will any of us turn to his house.
240. וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כׇּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכׇל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד.
(שמואל א ב׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Now Eli was very old; and he heard all that his sons did to all Israel and how that they lay with the women that served at the door of the Tent of Meeting.
241. וַיִּלָּחֲמוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ
לְאֹהָלָיו וַתְּהִי הַמַּכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רַגְלִי.
(שמואל א ד׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
And the Philistines fought, and Israel was smitten, and every man fled to his tent. And there was a very great slaughter; thirty thousand footmen fell from Israel.
242. וַיִּבְחַר לוֹ שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ עִם שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית אֵל וְאֶלֶף הָיוּ עִם יוֹנָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין וְיֶתֶר הָעָם שִׁלַּח אִישׁ
לְאֹהָלָיו.
(שמואל א י״ג:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
And Saul chose three thousand men of Israel of which two thousand were with Saul in Michmas and in the mount of Beth-el, and a thousand were with Jonathan in Gibeath-benjamin; and the rest of the people he sent every man to his tent.
243. וַיִּקַּח דָּוִד אֶת רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלָ͏ִם וְאֶת כֵּלָיו שָׂם
בְּאׇהֳלוֹ.
(שמואל א י״ז:נ״ד / מקראות גדולות) (en)
And David took the head of the Philistine, and brought it to Jerusalem; but he put his armor in his tent.
244. וַיָּבִאוּ אֶת אֲרוֹן
יְהֹוָהי״י וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ
הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד וַיַּעַל דָּוִד עֹלוֹת לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י וּשְׁלָמִים.
(שמואל ב ו׳:י״ז / מקראות גדולות) (en)
And they brought in the ark of Hashem, and set it in its place, in the middle of the tent that David had pitched for it; and David offered burnt-offerings and peace-offerings before Hashem.
245. כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ
בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן.
(שמואל ב ז׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
For I have not dwelled in a house since the day that I brought the Children of Israel up out of Egypt, even to this day, but have walked in a tent and in a tabernacle.
246. וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם
הָאֹהֶל עַל הַגָּג וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיו לְעֵינֵי כׇּל יִשְׂרָאֵל.
(שמואל ב ט״ז:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
So they spread a tent for Absalom on the top of the house; and Absalom came to his father's concubines in the sight of all Israel.
247. וַיִּקְחוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ בַיַּעַר אֶל הַפַּחַת הַגָּדוֹל וַיַּצִּבוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל מְאֹד וְכׇל יִשְׂרָאֵל נָסוּ אִישׁ
לְאֹהָלָו.
(שמואל ב י״ח:י״ז / מקראות גדולות) (en)
And they took Absalom, and cast him into the great pit in the forest, and raised over him a very great heap of stones; and all of Israel fled, everyone to his tent.
248. וַיָּקׇם הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בַּשָּׁעַר וּלְכׇל הָעָם הִגִּידוּ לֵאמֹר הִנֵּה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּשַּׁעַר וַיָּבֹא כׇל הָעָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיִשְׂרָאֵל נָס אִישׁ
לְאֹהָלָיו.
(שמואל ב י״ט:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
Then the king arose, and sat in the gate. And they told all the people, saying, "Behold, the king sits in the gate"; and all the people came before the king. Now Israel had fled every man to his tent.
249. וְשָׁם נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל וּשְׁמוֹ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי אִישׁ יְמִינִי וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר וַיֹּאמֶר אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה לָנוּ בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ
לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל.
(שמואל ב כ׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Now there happened to be there a wicked fellow, whose name was Sheba, the son of Bichri, a Benjamite. And he blew the horn, and said, "We have no portion in David, and we have no inheritance in the son of Jesse; every man to his tents, O Israel."
250. וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל כׇּל הָעָם בְּחׇכְמָתָהּ וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וַיַּשְׁלִכוּ אֶל יוֹאָב וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר וַיָּפֻצוּ מֵעַל הָעִיר אִישׁ
לְאֹהָלָיו וְיוֹאָב שָׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶל הַמֶּלֶךְ.
(שמואל ב כ׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Then the woman went to all the people in her wisdom. And they cut off the head of Sheba the son of Bichri, and threw it out to Joab. And he blew the horn, and they dispersed from the city, every man to his tent. And Joab returned to Jerusalem to the king.
251. וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן
הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כׇּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
(מלכים א א׳:ל״ט / מקראות גדולות) (en)
And Zadok the priest took the horn of oil out of the tent and anointed Solomon. And they blew the ram's horn; and all the people said, "Long live King Solomon."
252. וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה וַיָּנׇס יוֹאָב אֶל
אֹהֶל יְהֹוָהי״י וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.
(מלכים א ב׳:כ״ח / מקראות גדולות) (en)
And the news came to Joab; for Joab had followed Adonijah, though he had not followed Absalom. And Joab fled to the Tent of Hashem, and caught hold of the horns of the altar.
253. וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כִּי נָס יוֹאָב אֶל
אֹהֶל יְהֹוָהי״י וְהִנֵּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע לֵאמֹר לֵךְ פְּגַע בּוֹ.
(מלכים א ב׳:כ״ט / מקראות גדולות) (en)
And it was told to King Solomon, "Joab has fled to the Tent of Hashem, and, behold, he is by the altar." Then Solomon sent Benaiah the son of Jehoiada, saying, "Go, strike him."
254. וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל
אֹהֶל יְהֹוָהי״י וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ צֵא וַיֹּאמֶר לֹא כִּי פֹה אָמוּת וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר כֹּה דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי.
(מלכים א ב׳:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
And Benaiah came to the Tent of Hashem, and said to him, "Thus says the king, 'Come forth.'" And he said, "No; but I will die here." And Benaiah brought back word to the king, saying, "Thus said Joab, and thus he answered me."
255-256. וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן
יְהֹוָהי״י וְאֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כׇּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר
בָּאֹהֶל וַיַּעֲלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם.
(מלכים א ח׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
And they brought up the ark of Hashem, and the tent of meeting, and all the holy vessels that were in the Tent; the priests and the Levites brought them up.
257. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ
לְאׇהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כׇּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה
יְהֹוָהי״י לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.
(מלכים א ח׳:ס״ו / מקראות גדולות) (en)
On the eighth day he sent the people away, and they blessed the king, and went to their tents joyful and glad of heart for all the goodness that Hashem had shown to David His servant and to Israel His people.
258-259. וַיַּרְא כׇּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי
לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל
לְאֹהָלָיו.
(מלכים א י״ב:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
And when all Israel saw that the king did not listen to them, the people answered the king, saying, "What portion have we in David? What inheritance in the son of Jesse? To your tents, O Israel! Now see to your own house, David." So Israel departed to their tents.
260. וַיָּקוּמוּ וַיָּנוּסוּ בַנֶּשֶׁף וַיַּעַזְבוּ אֶת
אׇהֳלֵיהֶם וְאֶת סוּסֵיהֶם וְאֶת חֲמֹרֵיהֶם הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר הִיא וַיָּנֻסוּ אֶל נַפְשָׁם.
(מלכים ב ז׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Therefore they arose and fled in the twilight, and left their tents, and their horses, and their donkeys, leaving the camp as it was, and they fled for their life.
261-262. וַיָּבֹאוּ הַמְצֹרָעִים הָאֵלֶּה עַד קְצֵה הַמַּחֲנֶה וַיָּבֹאוּ אֶל
אֹהֶל אֶחָד וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים וַיֵּלְכוּ וַיַּטְמִנוּ וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל
אֹהֶל אַחֵר וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם וַיֵּלְכוּ וַיַּטְמִנוּ.
(מלכים ב ז׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
And when these lepers came to the outermost part of the camp, they went into one tent, and ate and drank, and carried from there silver, and gold, and clothing, and they went and hid it. And they came back and entered into another tent, and they carried from there also, and went and hid it.
263. וַיָּבֹאוּ וַיִּקְרְאוּ אֶל שֹׁעֵר הָעִיר וַיַּגִּידוּ לָהֶם לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל מַחֲנֵה אֲרָם וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ וְקוֹל אָדָם כִּי אִם הַסּוּס אָסוּר וְהַחֲמוֹר אָסוּר
וְאֹהָלִים כַּאֲשֶׁר הֵמָּה.
(מלכים ב ז׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
So they came and called to the gatekeepers of the city; and they told them, saying, "We came to the camp of the Arameans, and, behold, there was no man there and no voice of man, but the horses tied, and the donkeys tied, and the tents as they were."
264. וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה וְכׇל הָרֶכֶב עִמּוֹ וַיְהִי הוּא קָם לַיְלָה וַיַּכֶּה אֶת אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב וַיָּנׇס הָעָם
לְאֹהָלָיו.
(מלכים ב ח׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
Then Joram passed over to Zair, and all his chariots with him; and he rose up by night, and he smote the Edomites that surrounded him and the captains of the chariots; but the people fled to their tents.
265. וַיִּתֵּן
יְהֹוָהי״י לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ וַיֵּצְאוּ מִתַּחַת יַד אֲרָם וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל
בְּאׇהֳלֵיהֶם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
(מלכים ב י״ג:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
And Hashem gave Israel a deliverer, so that they went out from under the hand of the Arameans; and the Children of Israel dwelled in their tents, as beforehand.
266. וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ
לְאֹהָלָו.
(מלכים ב י״ד:י״ב / מקראות גדולות) (en)
And Judah was defeated before Israel; and every man fled to his tent.
267. וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת
בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק.
(ישעיהו ט״ז:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
And a throne is established through mercy, and on it, there sits, in truth, in the tent of David, one that judges and seeks justice, and is ready in righteousness.
268. חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַ͏ִם נָוֶה שַׁאֲנָן
אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכׇל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ.
(ישעיהו ל״ג:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
Look upon Zion, the city of our solemn gatherings. Your eyes shall see Jerusalem, a peaceful habitation, a tent that shall not be removed, whose stakes shall never be plucked up, and none of its cords be broken.
269. דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי
כְּאֹהֶל רֹעִי קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי מִיּוֹם עַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי.
(ישעיהו ל״ח:י״ב / מקראות גדולות) (en)
My habitation is plucked up and carried away from me as a shepherd's tent. I have rolled up my life like a weaver. He will cut me off from the loom. From day to night you will make an end of me.
270. הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם
כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת.
(ישעיהו מ׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
It is He that sits above the circle of the earth whose inhabitants are like grasshoppers, that stretches out the heavens as a curtain and spreads them out as a tent to dwell in,
271. הַרְחִיבִי מְקוֹם
אׇהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי.
(ישעיהו נ״ד:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
Enlarge the place of your tent, and let them stretch forth the curtains of your habitations. Spare not;
lengthen your cords and strengthen your stakes.
272. שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא כִּי שֻׁדְּדָה כׇּל הָאָרֶץ פִּתְאֹם שֻׁדְּדוּ
אֹהָלַי רֶגַע יְרִיעֹתָי.
(ירמיהו ד׳:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
Destruction on destruction is cried; for the whole land is laid waste. Suddenly are my tents destroyed, and my curtains in a moment.
273. אֵלֶיהָ יָבֹאוּ רֹעִים וְעֶדְרֵיהֶם תָּקְעוּ עָלֶיהָ
אֹהָלִים סָבִיב רָעוּ אִישׁ אֶת יָדוֹ.
(ירמיהו ו׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
Shepherds with their flocks shall come to her; they shall pitch their tents against her round about; they shall feed everyone in his place.
274-275. אׇהֳלִי שֻׁדָּד וְכׇל מֵיתָרַי נִתָּקוּ בָּנַי יְצָאֻנִי וְאֵינָם אֵין נֹטֶה עוֹד
אׇהֳלִי וּמֵקִים יְרִיעוֹתָי.
(ירמיהו י׳:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
My tent is destroyed, and all my cords are broken. My children are gone forth from me, and they are no more. There is none to spread my tent any more, and to set up my curtains.
276. כֹּה אָמַר
יְהֹוָהי״י הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת
אׇהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב.
(ירמיהו ל׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
Thus says Hashem, "Behold, I will turn again the captivity of Jacob's tents, and have compassion on his dwelling places; and the city shall be built on its own hill, and the palace shall be inhabited after its own manner.
277. וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי
בׇּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כׇּל יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם.
(ירמיהו ל״ה:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Neither shall you build house, nor sow seed, nor plant vineyard, nor have any; but all your days you shall dwell in tents; that you may live many days in the land in which you sojourn.'
278. וַנֵּשֶׁב
בׇּאֳהָלִים וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ.
(ירמיהו ל״ה:י׳ / מקראות גדולות) (en)
But we have lived in tents, and have obeyed, and done according to all that Jonadab our father commanded us.
279. כִּי אִם הִכִּיתֶם כׇּל חֵיל כַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים אִתְּכֶם וְנִשְׁאֲרוּ בָם אֲנָשִׁים מְדֻקָּרִים אִישׁ
בְּאׇהֳלוֹ יָקוּמוּ וְשָׂרְפוּ אֶת הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ.
(ירמיהו ל״ז:י׳ / מקראות גדולות) (en)
For though you had struck the whole army of the Chaldeans who fight against you, and there remained but wounded men among them, yes would they rise up every man in his tent, and burn this city with fire.'"
280. אׇהֳלֵיהֶם וְצֹאנָם יִקָּחוּ יְרִיעוֹתֵיהֶם וְכׇל כְּלֵיהֶם וּגְמַלֵּיהֶם יִשְׂאוּ לָהֶם וְקָרְאוּ עֲלֵיהֶם מָגוֹר מִסָּבִיב.
(ירמיהו מ״ט:כ״ט / מקראות גדולות) (en)
Their tents and their flocks they shall take; they shall carry away for themselves their curtains, and all their vessels, and their camels; and they shall cry to them, 'Terror on every side!'
281. וַיְבִיאֵנִי אֶל הַהֵיכָל וַיָּמׇד אֶת הָאֵילִים שֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ רֹחַב
הָאֹהֶל.
(יחזקאל מ״א:א׳ / מקראות גדולות) (en)
He brought me to the temple, and measured the posts, six cubits broad on the one side, and six cubits broad on the other side, which was the breadth of the tent.
282. כִּי הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם מַחְמַד לְכַסְפָּם קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם חוֹחַ
בְּאׇהֳלֵיהֶם.
(הושע ט׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
For, behold, they have gone away from destruction. Egypt will gather them up. Memphis will bury them. Nettles will possess their pleasant things of silver. Thorns will be in their tents.
283. וְאָנֹכִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עֹד אוֹשִׁיבְךָ
בׇאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד.
(הושע י״ב:י׳ / מקראות גדולות) (en)
"But I am Hashem your God from the land of Egypt. I will yet again make you dwell in tents, as on the days of the solemn feast.
284. תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי
אׇהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן.
(חבקוק ג׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
I saw the tents of Cushan in affliction. The dwellings of the land of Midian trembled.
285. וְהוֹשִׁעַ
יְהֹוָהי״י אֶת
אׇהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְמַעַן לֹא תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית דָּוִיד וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם עַל יְהוּדָה.
(זכריה י״ב:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem also will save the tents of Judah first, that the glory of the house of David and the glory of the inhabitants of Jerusalem not be magnified above Judah.
286. יַכְרֵת
יְהֹוָהי״י לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה
מֵאׇהֳלֵי יַעֲקֹב וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַ
יהֹוָהי״י צְבָאוֹת.
(מלאכי ב׳:י״ב / מקראות גדולות) (en)
Hashem will cut off, to the man who does this, him who wakes and him who answers, out of the tents of Jacob, and him who offers an offering to Hashem of Hosts.
287. מִזְמוֹר לְדָוִד
יְהֹוָהי״י מִי יָגוּר
בְּאׇהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קׇדְשֶׁךָ.
(תהלים ט״ו:א׳ / מקראות גדולות) (en)
A Psalm of David. Hashem, who shall sojourn in Your tabernacle? Who shall dwell upon Your holy mountain?
288. בְּכׇל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם
אֹהֶל בָּהֶם.
(תהלים י״ט:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
Throughout the earth, their talk goes out, and to the ends of the world, their words. In them He has set a tent for the sun.
289. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר
אׇהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי.
(תהלים כ״ז:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
For He will hide me in His covert on a day of evil; He will conceal me in the shelter of His tent. On a rock, He will raise me up.
290. וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה
בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַ
יהֹוָהי״י.
(תהלים כ״ז:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
And now, my head will rise over my enemies around me, and I will offer in His tent sacrifices with joyful blasts. I shall sing and hymn to Hashem.
291. גַּם אֵל יִתׇּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ
מֵאֹהֶל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה.
(תהלים נ״ב:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
God will likewise break you forever. He will take you up, and pluck you out of your tent, and root you out of the land of the living. Selah.
292. אָגוּרָה
בְאׇהׇלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה.
(תהלים ס״א:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
I will dwell in Your tent forever; I will take refuge in the shelter of Your wings. Selah.
293. תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה
בְּאׇהֳלֵיהֶם אַל יְהִי יֹשֵׁב.
(תהלים ס״ט:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
Let their encampment be desolate; let none dwell in their tents.
294. וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים
בְּאׇהֳלֵי חָם.
(תהלים ע״ח:נ״א / מקראות גדולות) (en)
He smote all the first-born in Egypt, the first-fruits of their strength in the tents of Ham.
295. וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה וַיַּשְׁכֵּן
בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
(תהלים ע״ח:נ״ה / מקראות גדולות) (en)
He drove out the nations also before them, and allotted them for an inheritance by line, and made the tribes of Israel dwell in their tents.
296. וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ
אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם.
(תהלים ע״ח:ס׳ / מקראות גדולות) (en)
And He abandoned the tabernacle of Shiloh, the tent which He had made to dwell among men.
297. וַיִּמְאַס
בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר.
(תהלים ע״ח:ס״ז / מקראות גדולות) (en)
Moreover He abhorred the tent of Joseph, and did not choose the tribe of Ephraim;
298. אׇהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים.
(תהלים פ״ג:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
The tents of Edom and the Ishmaelites; Moab, and the Hagrites;
299. כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר
בְּאׇהֳלֵי רֶשַׁע.
(תהלים פ״ד:י״א / מקראות גדולות) (en)
For a day in Your courts is better than a thousand. I had rather stand at the threshold of the house of my God, than dwell in the tents of wickedness.
300. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב
בְּאׇהֳלֶךָ.
(תהלים צ״א:י׳ / מקראות גדולות) (en)
No harm shall befall you, and no plague shall come near your tent.
301. וַיֵּרָגְנוּ
בְאׇהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל
יְהֹוָהי״י.
(תהלים ק״ו:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
And they murmured in their tents; they did not heed the voice of Hashem.
302. קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה
בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין
יְהֹוָהי״י עֹשָׂה חָיִל.
(תהלים קי״ח:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
The sound of singing and salvation is in the tents of the righteous: Hashem's right hand does valiantly.
303. אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם
אׇהֳלֵי קֵדָר.
(תהלים ק״כ:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
Woe to me for I sojourn in Meshekh and dwell among the tents of Kedar.
304. אִם אָבֹא
בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי.
(תהלים קל״ב:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
I will not come into the tent of my house, I will not mount my cushioned couch,
305. בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד
וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ.
(משלי י״ד:י״א / מקראות גדולות) (en)
The house of the wicked will be overthrown, but the tent of the upright will flourish.
306. וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם
אׇהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא.
(איוב ה׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
And you shall know that your tent is in peace; and you shall visit your habitation, and shall miss nothing.
307. שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת
וְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶנּוּ.
(איוב ח׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Those that hate you shall be clothed with shame; and the tent of the wicked shall be no more.
308. אִם אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל תַּשְׁכֵּן
בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה.
(איוב י״א:י״ד / מקראות גדולות) (en)
If iniquity is in your hand, put it far away, and do not let wickedness dwell in your tents—
309. יִשְׁלָיוּ
אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ.
(איוב י״ב:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
The tents of robbers are tranquil, and those that provoke God are secure, in whatever God brought into their hands!
310. כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד וְאֵשׁ אָכְלָה
אׇהֳלֵי שֹׁחַד.
(איוב ט״ו:ל״ד / מקראות גדולות) (en)
For the company of the godless shall be desolate, and fire shall consume the tents of bribery.
311. אוֹר חָשַׁךְ
בְּאׇהֳלוֹ וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ.
(איוב י״ח:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
The light shall be dark in his tent, and his lamp which is over him shall be put out.
312. יִנָּתֵק
מֵאׇהֳלוֹ מִבְטַחוֹ וְתַצְעִדֵהוּ לְמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת.
(איוב י״ח:י״ד / מקראות גדולות) (en)
He shall be plucked out of his tent, of his security; and he shall be brought to the king of terrors.
313. תִּשְׁכּוֹן
בְּאׇהֳלוֹ מִבְּלִילוֹ יְזֹרֶה עַל נָוֵהוּ גׇפְרִית.
(איוב י״ח:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
That which is not his shall dwell in his tent; brimstone shall be scattered upon his habitation.
314. יַחַד יָבֹאוּ גְדוּדָיו וַיָּסֹלּוּ עָלַי דַּרְכָּם וַיַּחֲנוּ סָבִיב
לְאׇהֳלִי.
(איוב י״ט:י״ב / מקראות גדולות) (en)
His troops come on together, and cast up their way against me, and encamp round about my tent.
315. כׇּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאׇכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד
בְּאׇהֳלוֹ.
(איוב כ׳:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
All darkness awaits his treasures; a fire not blown by man shall consume him; harm shall befall that which is left in his tent.
316. כִּי תֹאמְרוּ אַיֵּה בֵית נָדִיב וְאַיֵּה
אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים.
(איוב כ״א:כ״ח / מקראות גדולות) (en)
For you say: 'Where is the house of the prince? And where is the tent in which the wicked dwelt?'
317. אִם תָּשׁוּב עַד שַׁדַּי תִּבָּנֶה תַּרְחִיק עַוְלָה
מֵאׇהֳלֶךָ.
(איוב כ״ב:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
If you return to the Almighty, you shall be built up; if you put away unrighteousness far from your tents,
318. כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חׇרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי
אׇהֳלִי.
(איוב כ״ט:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
as I was in the days of my youth, when the counsel of God was upon my tent;
319. אִם לֹא אָמְרוּ מְתֵי
אׇהֳלִי מִי יִתֵּן מִבְּשָׂרוֹ לֹא נִשְׂבָּע.
(איוב ל״א:ל״א / מקראות גדולות) (en)
If the men of my tent never said: 'Who can find one that has not been satisfied with his meat?'
320. שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם
כְּאׇהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.
(שיר השירים א׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
I am black, but lovely, O daughters of Jerusalem, like the tents of Kedar, like the curtains of Solomon.
321. דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי עָיִן
בְּאֹהֶל בַּת צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ.
(איכה ב׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
He has drawn his bow like an enemy; His right hand is stationed like a foe. He killed all that were precious to the eye. In the tent of Daughter Zion, He spilled forth His anger like fire.
322. וְיִטַּע
אׇהֳלֵי אַפַּדְנוֹ בֵּין יַמִּים לְהַר צְבִי קֹדֶשׁ וּבָא עַד קִצּוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ.
(דניאל י״א:מ״ה / מקראות גדולות) (en)
And he shall plant the tents of his palace between the seas and the beautiful holy mountain; and he shall come to his end, and none shall help him.
323. וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה הַכְּתוּבִים בְּשֵׁמוֹת בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיַּכּוּ אֶת
אׇהֳלֵיהֶם וְאֶת [הַמְּעוּנִים] (המעינים) אֲשֶׁר נִמְצְאוּ שָׁמָּה וַיַּחֲרִימֻם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתֵּיהֶם כִּי מִרְעֶה לְצֹאנָם שָׁם.
(דברי הימים א ד׳:מ״א / מקראות גדולות) (en)
And these written by name came in the days of Hezekiah king of Judah, and smote their tents, and the Meunim that were found there, and destroyed them utterly, to this day, and dwelled in their stead; because there was pasture there for their flocks.
324. וּבִימֵי שָׁאוּל עָשׂוּ מִלְחָמָה עִם הַהַגְרִאִים וַיִּפְּלוּ בְּיָדָם וַיֵּשְׁבוּ
בְּאׇהֳלֵיהֶם עַל כׇּל פְּנֵי מִזְרָח לַגִּלְעָד.
(דברי הימים א ה׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
And in the days of Saul they made war with the Hagrites, who fell by their hand; and they dwelled in their tents throughout all the land east of Gilead.
325. וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן
אֹהֶל מוֹעֵד בַּשִּׁיר עַד בְּנוֹת שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית
יְהֹוָהי״י בִּירוּשָׁלָ͏ִם וַיַּעַמְדוּ כְמִשְׁפָּטָם עַל עֲבוֹדָתָם.
(דברי הימים א ו׳:י״ז / מקראות גדולות) (en)
And they ministered with song before the Tabernacle of the tent of meeting, until Solomon had built the house of Hashem in Jerusalem; and they took their station at their service according to their order.
326. וְשַׁלּוּם בֶּן קוֹרֵא בֶּן אֶבְיָסָף בֶּן קֹרַח וְאֶחָיו לְבֵית אָבִיו הַקׇּרְחִים עַל מְלֶאכֶת הָעֲבוֹדָה שֹׁמְרֵי הַסִּפִּים
לָאֹהֶל וַאֲבֹתֵיהֶם עַל מַחֲנֵה
יְהֹוָהי״י שֹׁמְרֵי הַמָּבוֹא.
(דברי הימים א ט׳:י״ט / מקראות גדולות) (en)
And Shallum the son of Kore, the son of Ebiasaph, the son of Korah, and his brothers, of his father's house, the Korahites, were over the work of the service, keepers of the gates of the Tent; and their fathers had been over the camp of Hashem, keepers of the entry;
327. זְכַרְיָה בֶּן מְשֶׁלֶמְיָה שֹׁעֵר פֶּתַח
לְאֹהֶל מוֹעֵד.
(דברי הימים א ט׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
Zechariah the son of Meshelemiah was gate keeper of the door of the tent of meeting.
328. וְהֵם וּבְנֵיהֶם עַל הַשְּׁעָרִים לְבֵית
יְהֹוָהי״י לְבֵית
הָאֹהֶל לְמִשְׁמָרוֹת.
(דברי הימים א ט׳:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
So they and their children had oversight of the gates of the house of Hashem, even the house of the Tent, by watches.
329. וַיַּעַשׂ לוֹ בָתִּים בְּעִיר דָּוִיד וַיָּכֶן מָקוֹם לַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֶּט לוֹ
אֹהֶל.
(דברי הימים א ט״ו:א׳ / מקראות גדולות) (en)
And he made himself houses in the city of David; and he prepared a place for the ark of God and pitched for it a tent.
330. וַיָּבִיאוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ בְּתוֹךְ
הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִיד וַיַּקְרִיבוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
(דברי הימים א ט״ז:א׳ / מקראות גדולות) (en)
And they brought in the ark of God, and set it in the midst of the tent that David had pitched for it, and they offered burnt-offerings and peace-offerings before God.
331-332. כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה
מֵאֹהֶל אֶל
אֹהֶל וּמִמִּשְׁכָּן.
(דברי הימים א י״ז:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
for I have not dwelled in a house since the day that I brought up Israel, until this day; but have gone from tent to tent, and from one Tabernacle to another.
333. וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי אַהֲרֹן אֲחֵיהֶם לַעֲבֹדַת בֵּית
יְהֹוָהי״י.
(דברי הימים א כ״ג:ל״ב / מקראות גדולות) (en)
and that they should keep the charge of the tent of meeting, and the charge of the holy place, and the charge of the sons of Aaron their brothers, for the service of the house of Hashem.
334. וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכׇל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן כִּי שָׁם הָיָה
אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד
יְהֹוָהי״י בַּמִּדְבָּר.
(דברי הימים ב א׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
So Solomon, and all the congregation with him, went to the high place that was at Gibeon; for there was the tent of meeting of God which Moses the servant of Hashem had made in the wilderness.
335. אֲבָל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים בַּהֵכִין לוֹ דָּוִיד כִּי נָטָה לוֹ
אֹהֶל בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
(דברי הימים ב א׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
But David had brought up the ark of God from Kiriath-jearim to the place that David had prepared for it; for he had pitched a tent for it at Jerusalem.
336. וַיַּעַל שְׁלֹמֹה שָׁם עַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר
לְאֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו עֹלוֹת אָלֶף.
(דברי הימים ב א׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
And Solomon offered there, upon the brazen altar before Hashem, which was at the tent of meeting, he offered one thousand burnt-offerings upon it.
337. וַיָּבֹא שְׁלֹמֹה לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן יְרוּשָׁלַ͏ִם מִלִּפְנֵי
אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל.
(דברי הימים ב א׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
So Solomon came to the high place that was at Gibeon, from before the tent of meeting, to Jerusalem; and he reigned over Israel.
338-339. וַיַּעֲלוּ אֶת הָאָרוֹן וְאֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כׇּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר
בָּאֹהֶל הֶעֱלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.
(דברי הימים ב ה׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
And they brought up the ark, and the tent of meeting, and all the holy vessels that were in the Tent the priests and the Levites brought up.
340. וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת הָעָם
לְאׇהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה
יְהֹוָהי״י לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.
(דברי הימים ב ז׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
And on the twenty-third day of the seventh month he sent the people away to their tents, joyful and glad of heart for the goodness that Hashem had shown to David, and to Solomon, and to Israel His people.
341-342. וְכׇל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ לָהֶם וַיָּשִׁיבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִיד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ
לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִיד וַיֵּלֶךְ כׇּל יִשְׂרָאֵל
לְאֹהָלָיו.
(דברי הימים ב י׳:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
And when all Israel saw that the king did not listen to them, the people answered the king, saying, "What portion do we have in David? Neither do we have an inheritance in the son of Jesse. Every man to your tents, O Israel! Now see to your own house, David." So all Israel departed to their tents.
343. וְגַם
אׇהֳלֵי מִקְנֶה הִכּוּ וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלָ͏ִם.
(דברי הימים ב י״ד:י״ד / מקראות גדולות) (en)
They smote also the tents of cattle, and carried away sheep in abundance and camels, and returned to Jerusalem.
344. וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לִיהוֹיָדָע הָרֹאשׁ וַיֹּאמֶר לוֹ מַדּוּעַ לֹא דָרַשְׁתָּ עַל הַלְוִיִּם לְהָבִיא מִיהוּדָה וּמִירוּשָׁלַ͏ִם אֶת מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד
יְהֹוָהי״י וְהַקָּהָל לְיִשְׂרָאֵל
לְאֹהֶל הָעֵדוּת.
(דברי הימים ב כ״ד:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
And the king called for Jehoiada the chief, and to him, "Why have you not required of the Levites to bring in out of Judah and out of Jerusalem the tax of Moses the servant of Hashem, and of the congregation of Israel, for the tent of the testimony?"
345. וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ
לְאֹהָלָיו.
(דברי הימים ב כ״ה:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
And Judah was smitten before Israel; and every man fled to his tent.