אבן עזרא ורמב"ן

יחידת לימוד אינטראקטיבית

פירוש רמב"ן (כ"י פרמה 3255)

• For the English version of this module, click here.‏
• העיקרון של "אין מוקדם ומאוחר בתורה", לפיו, התורה לא תמיד שומרת על סדר כרונולוגי, ידוע היטב.
• אולם, לא כל הפרשנים מיישמים את העיקרון באותו אופן. יחידת לימוד זו תשווה את גישותיהם של שני פרשנים שלעתים קרובות חולקים בנושא: אבן עזרא ורמב"ן.
• כיצד מתייחס כל פרשן לסוגיות הקשורות לסדר המקרא? עד כמה מוכן כל אחד להציע כי התורה עשויה לפעמים לסטות מן הסדר ההיסטורי של האירועים? אילו סוגים של גורמים מובילים כל אחד להציע שיש סדר אי-כרונולוגי ובאילו נסיבות?

• בפרשת קרח, רמב"ן משווה במפורש את גישתו בהבנת כרונולוגיה מקראית לזו של אבן עזרא. גשו לפירוש רמב"ן לבמדבר ט"ז:א' וגללו למטה לקטע המתחיל: "ואמר רבי אברהם כי זה הדבר היה במדבר סיני".
• כיצד מתאר רמב"ן איך ראב"ע מיישם את העיקרון של "אין מוקדם ומאוחר בתורה"? מה אומר רמב"ן על גישתו האישית לסדר המקרא?
• כיצד חילוקי דעות אלו באים לביטוי בתיארוך של שני הפרשנים למרד קרח?

• לרמב"ן ואבן עזרא דעות מנוגדות בנוגע לכרונולוגיה בתורה. בעוד שאבן עזרא מציע סדר אי-כרונולוגי "כרצונו", רמב"ן עושה זאת רק לעיתים רחוקות ומעדיף לומר "כל התורה כסדר".
• ויכוח זה בא לידי ביטוי בתיארוך שלהם למרד קרח. בעוד שרמב"ן טוען כי הסיפור מופיע בסדר כרונולוגי והתרחש לאחר סיפור המרגלים, אבן עזרא מציע שהוא התרחש בעקבות בחירת הלויים המתוארת בספר במדבר ג'.
• כיצד גישתו של כל אחד לתיארוך הסיפור קשורה להבנתם של התלונות העיקריות שהובילו למרד? באיזה כיוון נעה ההשפעה: האם עמדת הפרשנים ביחס למניעים למרד משפיעה על התיארוך שלהם או להפך?
• האם ישנם קשיים טקסטואליים שעשויים לגרום לקורא להצביע על סדר אי-כרונולוגי? האם יש פסוקים שמוכיחים אחרת? אם הסיפור לא התרחש פה, מדוע בכל זאת הוא ממוקם כאן?
• בהתחשב בניתוח שלנו, האם יש מספיק ראיות טקסטואליות או הוכחות מושגיות כדי לתמוך בטענה של סדר אי-כרונולוגי?

• כעת נבחן כיצד אבן עזרא ורמב"ן מיישמים את העיקרון של "אין מוקדם ומאוחר בתורה" לאורך פירושיהם.
• הדגישו את המילים "אין מוקדם ומאוחר בתורה" בפירושו של רמב"ן ובחרו באופציית "חיפוש" מהתפריט הנפתח (או, לחצו כאן), כדי לראות היכן עוד מופיע המושג. מכיוון ששני הפרשנים לא תמיד משתמשים במונח כאשר הם דנים בנושאים כרונולוגיים, התוצאות שלנו לא יהיו מקיפות ויש לראות בהן רק נקודת מוצא לדיון.
• בעץ המאגרים בצד ימין של המסך, לחצו על סימן הפלוס לצד המילים "מפרשי המקרא" כדי להרחיב ולראות את תוצאות החיפוש עבור מפרשים בודדים. לחצו על אבן עזרא או רמב"ן כדי לגלול לתוצאות אלה.
• רפרפו בתוצאות השונות (לחצו על הקישור בראש כל תוצאת חיפוש כדי לראות את הפירוש המלא).
• כאשר אבן עזרא טוען כי סיפור אינו מופיע במקומו הכרונולוגי, האם הוא מצביע בדרך כלל על קשיים טקסטואליים שעשויים לתמוך בהצעתו? כיצד הוא מסביר מדוע הסיפורים אינם מסופרים במקומם הראוי?
• באיזו תדירות מצטט רמב"ן את העיקרון רק כדי לדחות אותו? כאשר הוא אכן מיישם זאת, אילו סוגי סיבות הוא מספק להעדר הסדר הכרונולוגי?

• הסקירה המהירה שלנו מגלה כי בעוד שאבן עזרא מוכן להציע ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה" לעתים קרובות, רמב"ן עושה זאת רק כאשר חוסר הסדר הכרונולוגי מפורש בטקסט. במקרים כאלו, רמב"ן נוטה לתת הסברים ספרותיים לסדר החדש. למרות שלפעמים גם אבן עזרא עושה זאת, לרוב הוא לא נותן הסבר בכלל.
• כעת נעיין לעומק בשלושה מקרים בהם שני הפרשנים מתווכחים זה עם זה במפורש. נתחיל במחלוקת שלהם על התיארוך לציוויו הראשון של ה' לאברהם: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ".
• ניגש למקראות גדולות על בראשית י"א:ל"א. קראו עד סוף הפרק ואז השתמשו בחץ הכפול בסרגל האדום העליון כדי להמשיך לפרק י"ב. רפרפו בחמשת הפסוקים הראשונים שם.
• לפי הקריאה הפשוטה של הפרק, מתי מצווה ה' את אברהם ללכת לארץ כנען? האם יש בפסוקים משהו שיכול לגרום לקורא להציע כי האירועים אינם מסופרים באופן כרונולוגי?

• נחזור לבראשית י"א:ל"א לראות כיצד ראב"ע, בפירושו הראשון, מבין את הפסוקים. לדעתו, מתי ה' אמר לאברהם לנסוע לכנען – כשהוא היה עדיין באור כשדים, או רק לאחר שהגיע לחרן?
• איזו מילה בדברי ה' אולי מניעה אותו לומר זאת? כיצד המילים "לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" בפרק י"א:ל"א תומכות בטענתו?
• אף שאבן עזרא אינו מזכיר זאת כאן, בפירושו לבראשית ט"ו:ז', הוא מציין מניע טקסטואלי שלישי לסדר האי-כרונולוגי. (לחצו כאן, או השתמשו באייקון הספר שבסרגל האדום העליון לבחירת פרק ופסוק.) כיצד פסוק זה תומך בגישתו?
• אם ציוויו של ה' אכן מתועד שלא במקומו הכרונולוגי, כיצד נוכל להסביר מדוע התורה בחרה לעשות זאת?

• נשווה את קריאתו של רמב"ן. כצפוי, בניגוד לאבן עזרא, הוא טוען כי הציווי ניתן במקום שנכתב, בבראשית י"ב:א', לאחר שאברהם הגיע לחרן.
• נחזור לבראשית י"ב:א' לבחון את טענותיו. נקרא מהקטע שמתחיל, "ורבי אברהם פירש".
• רמב"ן טוען נגד אבן עזרא מבראשית י"א:ל"א, בראשית כ"ד:ד'-י', ומיהושע כ"ד:ג'. כיצד כל אחד מהפסוקים הללו מהווה קושי לפירושו של אבן עזרא? איך הוא יכול להגיב?
• כיצד יכול רמב"ן להסביר מדוע ה' אומר אחר כך, "אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים"?
• לדעתכם, בסך הכל, האם טענותיו של אבן עזרא או של רמב"ן יותר משכנעות?

• אחת מנקודות המחלוקת בין אבן עזרא לרמב"ן נסובה סביב השימוש במילה "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" שנמצא בציוויו של ה' לאברהם (בראשית י"ב:א').
• במבט ראשון, המילה תומכת בעמדתו של אבן עזרא, שהרי משתמע מבראשית י"א:כ"ז-ל"ב כי אור כשדים היא עיר הולדתו של אברהם, ואם כן, דברי ה' הגיעו אליו בעודו מתגורר שם.
• אולם רמב"ן מציין שכאשר אברהם שולח את עבדו "אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי" בבראשית כ"ד:ד'-י', הוא פונה לחרן. זה מביא את רמב"ן למסקנה שאברהם בוודאי נולד בחרן, ושם דיבר איתו ה' לראשונה.
• אך, לפי זה, קשה להבין מדוע אברהם נמצא באור כשדים בבראשית י"א:כ"ז-ל"ב.
• יוצא שהמילה "מולדת" מעוררת שאלות לשני הצדדים. בעוד שעל אבן עזרא להסביר את בראשית כ"ד:י', על רמב"ן להסביר את בראשית י"א:ל"א.

• נעיין בשימוש בשם העצם "מוֹלֶדֶת" במקרא. הבנה מעמיקה יותר בשימוש המילה אולי תאפשר קריאה חדשה של כל אחד מהפסוקים המעוררים קשיים עבור פירושיהם של אבן עזרא ורמב"ן.
• לחצו על המילה "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" בבראשית י"ב:א' כדי לפתוח את הקונקורדנציה בלחיצה אחת.
• רפרפו בפסוקים שבהם מופיע השורש. מה יכולה להיות משמעותו בבראשית מ"ג:ז' (#8), בראשית מ"ח:ו' (#9), או אסתר ח':ו' (#22)? ראו שד"ל על בראשית י"ב:א' שמזכיר את המשמעות הזאת במפורש.
• איך אפשר ליישם את המשמעות הזאת בבראשית י"ב:א' או בראשית כ"ד:י' כדי לפתור את הבעיות שמעלים פסוקים אלו לפירושים של אבן עזרא ורמב"ן?
• לדיון נוסף במחלוקת הגדולה יותר והשלכותיה להבנת סיפורי אברהם, ראו: עליית אברהם.

• נפנה כעת למחלוקת נוספת בין אבן עזרא ורמב"ן, זו שקשורה לתפילתו של משה לאחר חטא העגל המוזכר בשמות ל"ב:י"א-י"ד.
• מהפסוקים בספר שמות נראה שמשה התפלל בעד האומה מיד כששמע על החטא, בעודו על הר סיני.
• התבוננו בפירושו השני של אבן עזרא על פסוק י"א, שם הוא חולק וטוען שמשה התחנן רק לאחר שהשמיד את העגל.
• איזו תמיכה טקסטואלית הוא מביא לטענותיו? איזה טיעון רעיוני הוא מעלה?

• אבן עזרא מזהה את תפילתו של משה בשמות עם זו המתוארת בדברים ט':כ"ה-כ"ט ורמוזה בשמות ל"ב:ל'-ל"ב, התפילה שהשמיע משה כאשר עלה על ההר בפעם השנייה.
• ניגש למעבדת התנ"ך כדי להשוות בין שתי התפילות.
• רק חלק מההקבלות הלשוניות מודגשות. כדי לצבוע אחרים שאתם מוצאים, לחצו על הביטוי הרצוי, ומהתפריט הנפתח בחרו "סמן כל המופעים" או "צבע".
• באיזו מידה שתי התפילות דומות בלשונן? באיזו מידה הן דומות בתוכנן?
• האם זה מוכיח את התיאוריה של אבן עזרא?
• אם התפילות הן זהות, ובעצם מהוות תפילה אחת, שנאמרה רק לאחר השמדת העגל, מדוע היא לא מוזכרת במקומה הראוי, בשמות ל"ב:ל"א? מה מציע ראב"ע? (חזרו למקראות גדולות כאן.)

• כעת נראה איך רמב"ן קורא את הפסוקים. נקרא מהקטע שמתחיל, "ודעת ר"א כי משה לא התפלל".
• מדוע דוחה רמב"ן את האפשרות שהתפילה הנזכרת בפסוקים י"א-י"ד היא באמת חלק מתחנוניו של משה בשמות ל"ב:ל'-ל"ב?
• מבחינה רעיונית, מדוע הוא חושב שזה הגיוני שמשה לא חיכה לפני שהתפלל?
• כיצד מסביר רמב"ן את הדמיון לתפילה בספר דברים? אם שתי התפילות זהות, כיצד הוא יכול להסביר את העובדה שלפי ספר דברים נראה שהתפילה נאמרה במהלך העלייה השנייה ולא מיד כשמשה שמע על החטא?
• מדוע רמב"ן פחות מוטרד להציע שיש סדר אי-כרונולוגי בסיפור בספר דברים מלהציע זאת לגבי הסיפור בספר שמות?

• מלבד חילוקי הדעות הטקסטואליים והמתודולוגיים בין אבן עזרא ורמב"ן, שתי הגישות יכולות ללמד לקחים חשובים בנוגע לתפילה, התנצלויות ומנהיגות.
• מה אומר אבן עזרא על ערך בקשת מחילה שאינה מלווה בתשובה ובמאמץ ברור להשתפר?
• מדוע רמב"ן חושב שתפילתו של משה בכל זאת הצליחה?
• מה מציע רמב"ן לגבי הצורך שמנהיגים יתערבו בעד עמם אפילו כשהם חוטאים?
• מה אפשר ללמוד ממנו על הסכנות הטמונות בדחיינות?

• שורשי מחלוקת מפורסמת נוספת בין אבן עזרא לרמב"ן נמצאים כבר במכילתא דרבי ישמעאל י"ח:א'. המדרש דן בשאלה האם יתרו הגיע למחנה ישראל לפני או אחרי מעמד הר סיני.
• רפרפו בשמות י"ח וחפשו פסוקים היכולים לתמוך בשני צדדי הדיון.
• לאחר מכן, השוו את גישותיהם של אבן עזרא ורמב"ן בפירושיהם לשמות י"ח:א'.

• אילו טיעונים לסדר אי-כרונולוגי מביא אבן עזרא בפירושו הראשון לשמות י"ח:א'? לדעתו, מתי הגיע יתרו?
• מדוע הסיפור מוזכר כאן אם הוא התרחש רק אחר כך? אבן עזרא מרחיב על נקודה זו בסוף פירושו השני לפסוק. (ראו גם את הנושא יתרו ועמלק לדיון נרחב במקבילות בין השניים.)
• מהי השאלה העיקרית של רמב"ן נגד תפיסתו של ראב"ע?
• כיצד הוא מנסה להפריך כל אחד מטיעוניו ולפתור את הקשיים השונים שמעלים הפסוקים?

• למחלוקת בנוגע לעיתוי בואו של יתרו יש השלכות לגבי נושאים רבים ומגוונים:
• לפי כל דעה, מה המריץ את יתרו לבקר את משה דווקא אז? ראו: ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו.
• האם היו חוקים ומשפטים לפני מעמד הר סיני? כמה ואילו מצוות ניתנו לאומה במרה? ראו: ניסים ומצוות במרה.
• מה היחס בין יתרו המוזכר כאן וחובב המוזכר בספר במדבר י'? ראו: יתרו – שמות.
• מה הקשר בין סיפור מינוי השופטים פה ובספר דברים א'? האם שני הפרקים מדברים על אותו אירוע? ראו: מינוי העוזרים של משה.
• האם יתרו או בני משה היו נוכחים במעמד הר סיני?
• להרחבה על גישותיהם של אבן עזרא ורמב"ן ודעות אחרות בנוגע לכרונולוגיה של אירועי שמות י"ח, ראו: כרונולוגיה – שמות י"ח.

• בדקנו את גישותיהם המנוגדות של אבן עזרא ורמב"ן לכרונולוגיה במקרא דרך מספר סיפורים שונים.
• בעוד ששאלות טקסטואליות או רעיוניות מביאות את אבן עזרא לעתים קרובות להסיק כי "אין מוקדם ומאוחר בתורה", רמב"ן מעדיף לומר כי "כל התורה כסדר" ולמצוא פתרונות אחרים לנושאים כאלה.
• לעתים, ראב"ע מסביר כי החלטת התורה לסדר אירועים לא לפי סדר כרונולוגי נובעת מרצון ללמד לקח, אך לעיתים קרובות הוא בכלל לא מסביר את התופעה. לעומת זאת, במקומות המצומצמים שבהם רמב"ן מודה שיש סדר אי-כרונולוגי, בעיקר כשהשינוי בסדר מפורש בטקסט, הוא מייחס את זה בעקביות לשיקולים ספרותיים.
• יתכן שגישותיהם השונות של המפרשים לנושא הכרונולוגיה קשורות לאופי הכללי של פירושיהם. בעוד שלפרשנותו של אבן עזרא יש מבט צר, והוא מעיר לרוב על מילים או פסוקים בודדים בהם כרונולוגיה אינה רלוונטית, לפרשנותו של רמב"ן יש היקף הרבה יותר רחב, מה שהופך סדר אי-כרונולוגי להרבה יותר מטריד.
• הצמדת שתי הגישות זו לעומת זו כאשר לומדים סיפור מסוים מסייעת לקורא להתעמק יותר ולקרוא ביתר זהירות. למרות שלעתים קרובות אנו חושבים על ויכוחים כרונולוגיים כטכניים באופיים, לעיתים קרובות יש להם השלכות מרחיקות לכת להבנת סיפורים ודמויות ולמסרים של תנ"ך בכללותם.

• לדיון כללי בנושא של כרונולוגיה בתנ"ך והסיבות שהתנ"ך לפעמים בוחר לסטות מסדר היסטורי, ראו: סדר כרונולוגי וסדר ענייני.
• להרחבה בנושא מרד קרח, ראו: מרד קרח.
• ללמוד יותר על עלייתו של אברהם והציווי "לֶךְ לְךָ", ראו: עליית אברהם לארץ ישראל.
• לדיון נוסף בנושא עיתוי בואו של יתרו: כרונולוגיה – שמות י"ח.
• חזרו לתחילת יחידה זו.
• גשו ליחידות לימוד אינטראקטיביות נוספות.