Zephanyah 3 – צפניה ג‏ – Mikraot Gedolot

דִי הֲווֹ מְעַכְּבִין בִּיךְ זְמַנֵי מוֹעֲדֵיךְ אַרְחִיקֵית מִנֵיךְ וַי עֲלֵיהוֹן עַל דַהֲווֹ נַטְלִין זְיָנֵיהוֹן לְקִבְלֵיךְ וּמְחַסְדִין לִיךְ.

נוגי ממועד אספתי ממך – אמר רבי אלעזר בן עזריה כל המתפלל שחרית אחר ארבע שעות לרבי יהודה עליו הכתוב אומר נוגי ממועד, מאי משמע דהאי נוגי לישנא דתברא הוא, כדמתרגם רב יוסף תברא על תברא אייתי על שונאיהן דישראל על דאוחרו זימני מועדיא די בירושלם, רב נחמן בר יצחק אמר מהכא בתולותיה נוגות והיא מר לה.

נוגי ממועד – אספתי את המוצאים ממועדי שלא היו משמרים שבתות וימים טובים.

נוגי – לשון הוצאה כמו הגו סיגים (משלי כ״ה:ד׳), כאשר הוגה מן המסילה (שמואל ב כ׳:י״ג). ואין שורש בתיבה אלא הגימ״ל לבדה.

אספתי – כליתי.

ממך היו – מעמך היו.

משאת עליה חרפה – על אותה אשמה היה לך משאת חרפה.

Those who are removed from the appointed season I destroyed those removed from My appointed seasons, those who did not keep the Sabbaths and the festivals.

I have destroyed lit., I gathered in.

they were of you They were of your people.

it was a burden of shame upon her That guilt was a burden of shame to you.

Those who are removed an expression of taking out, as in "Take away the dross from the silver" (Mishlei 25:4); and "When he was removed from the highway" (II Sam. 20:13). The only radical letter is the "gimel.⁠"

נוגי ממועד אספתי ממך היו – אותם שהם נוגים ואבילים מבלי באי מועד (איכה א׳:ד׳), מפני שאספתי את שלומי מהם, שנהרגו ונחרב בית המקדש, ואספתי אותן שהיו באין ממך לירושלם.

משאת עליה^א חרפה – לא ישאו עוד חרפה בגוים, שאקבץ אותם מן הגליות וביתי אבנה נאם י״י.

א. בכ״י ברסלאו 104: ״עליו״.

נוגי – בנין נפעל מגזרת יגון.

ופירוש ממועד – מקום התחברות ישראל במועדים, כמו שרפו כל מועדי אל בארץ (תהלים ע״ד:ח׳).

והנה אספתי – אותם אליך, כי ממך היו – והטעם על^א אבותם.

משאת – שנשאו חרפה על ירושלם, על כן עליה.

א. כן בכ״י וטיקן 75, רומא 80. בכ״י לונדון 24896: ״אל״.

נוגי ממועד – אותן שהיו נוגים ונאנחים ממועדייך שחרבו,

אספתי – בקרבך.

ממך היו – מוסב על נוגי ממועד, לומר נוגי ממועד שהיו ממך, נועדים בבית מועדייך, אספתי וייעדתי לתוכך כבראשונה,

על משאת חרפה – שנשאו עליך בגוים של חורבותיך ושוממותיך.

נוגי ממועד – מענין יגון מבנין נפעל כמו בתולותיה נוגות (איכה א׳:ד׳) אמר כנגד ציון וירושלם בנים שהיו נוגי׳ ממועד הגאולה שארך כל כך הנה אספתי אותם אליך כי ממך היו ויצאו בגלות ועתה אספתי אותם אליך והטעם על בניהם ויש לומר גם הם עצמם ורמז בזה לתחיית המתים.

משאת עליה חרפה – כי כבר נשאו חרפה גדולה ימים רבים עליה ר״ל על ירושלם ומה שדבר לנכח ושלא לנכח בפסוק יש רבים כמוהו במקרא.

משאת – שם.

נוגי ממועד – תאר כן ישראל, כי כן היו בזמן ממשלת החיה השלישית, רוצה לומר מלכות יון, כמו שמבואר ביוסיפון (יוסיפון פרק י״ח) כי אנטיוכוס מנעם מלשמור מועדי השם.

וטעם אספתי – בתוך ירושלים, כי הפושעים שנשתמדו היו חוץ לירושלים, וכשנשחת אנטיוכוס ואחריו גם בנו, שבו בני חשמונאי וכל החסידים לירושלים ועשו חגים ומועדים.

וטעם ממך היו דבק עם נוגי ממועד – כלומר שממך היו.

וטעם משאת עליה חרפה – שנשאו חרפה וחרפות על ירושלים שקדם זכרה (צפניה ג׳:ט״ז), וכן רמז לה אמרו ממך, וכן מבואר שקרא לבני חשמונאי וחביריו זקני ישראל.

ואומרו נוגי ממועד אספתי ממך היו פירש רש״י אספתי את המוצאים ממועדי שלא היו שומרים שבתות וימים טובים אספתי כליתי ממך, על אותה אשמה היתה לך משאת חרפה, נוגי לשון הוצאה כמו הגו סיגים. ויותר נכון לפרש נוגי מגזרת יגון מלשון בתולותיה נוגות (איכה א, ד), ואספתי הוא מלשון אסף אלהים את חרפתי (בראשית ל, כג), ומועד הוא מועד קץ הגלות יאמר האנשים הצדיקים שהיו בגלותך תמיד ביגון ואנחה על מועד הקץ שהיה מתארך הנה בבא גאולתך אספתי אותם שלא יהיה להם עוד יגון כלל, והם היו נושאים עליה חרפה ר״ל נושאים על ירושלם חרפה מהאומות על דרך מה שאמר המשורר (תהלים פט, נא - נב) זכור ה׳ חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים אשר חרפו אויביך ה׳ אשר חרפו עקבות משיחך.

נוגי – מלשון יגון ותוגה.

ממועד – ענין זמן ועת כמו למועד אשוב אליך (בראשית י״ח:י״ד).

אספתי – ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים י״ט:ט״ו).

משאת – מלשון משא וסבל.

נוגי ממועד – אל מול ירושלים יאמר בניך שהיו מליאי יגון בעבור איחור זמן הגאולה הכנסתים אליך כי ממך היו והושבתים למקומם.

משאת עליה חרפה – ר״ל כבר נשאו על חורבן ירושלים חרפה מרובה בהיותם בארץ אויביהם.

נוגי – משורש יגון, כמו בתולותיה נוגות, תאר מבנין נפעל.

ממועד – מענין נכון למועדי רגל, ובא פה על מי שמט מאמונת ישראל, כמו כמעט נטיו רגלי, ומלת אספתי נמשך לשתים, אספתי חרפה שנשאו, כמו אסף אלהים את חרפתי.

נוגי ממועד – גם אלה שמלאים יגון על שמעדה רגלם מן האמונה, והם אלה שלא עמדו בנסיון בדורות השמד ויצאו מדת ישראל ולבבם מלא תוגה ע״ז, אאסף אותם אל העם (כמ״ש וגם מהם אקח לכהנים ללוים (ישעיהו ס״ו) כמש״פ שם), כי הלא ממך היו – הלא היו מבני ישראל, ואנסו אותם על אמונתם, משאת – שעורו אספתי משאת עליה חרפה – שעד עתה נשאו חרפה על שהם מבני ישראל שגם אחר כשטמעו בין העכו״ם חרפו אותם על צור מחצבתם, עתה אספתי חרפתם אשר נשאו.

נוגי וגו׳ – נוגי ממועד היו, אותם שכבר זמן הרבה היו נוגים ביגון ואנחה, אספתים והסירותים ממך.

משאת – נפרשהו כאילו נקוד מִשְאֵת, אספתים באופן שלא ישאו עוד חרפה, והמ״ם היא מ״ם השלילה.

עליה – עליך ירושלים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון