Zephanyah 2 – צפניה ב‏ – Mikraot Gedolot

מהפכת סדום ובנותיה – בראשית י״ט:כ״ד-כ״ה, דברים כ״ט:כ״ב, ישעיהו א׳:ט׳, ישעיהו י״ג:י״ט, ירמיהו מ״ט:י״ח, ירמיהו נ׳:מ׳, עמוס ד׳:י״א

בְּכֵן קַיָם אֲנָא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל אֲרֵי מוֹאָב כִּסְדוֹם תְּהֵא וּבְנֵי עַמוֹן כַּעֲמוֹרָה מַשְׁמַט מִלוּחִין וּמַחֲפוּרִין דִמְלַח וְצָדוּ עַד עַלְמָא שְׁאָרָא דְעַמִי יִבְזוּנוּנוּן וּשְׁאַר שִׁבְטַיָא יַחְסְנוּנוּן.

כי מואב כסדום תהיה – גם אתם לקדמתכ׳ תשובו לוט אביכם לא מסדום היה.

ממשק חרול – השמעת קול כמו משק גבים (ישעיהו ל״ג:ד׳) ואף מ״ם הראשונה יסוד היא בתיבה כמו ממשח הסוכך (יחזקאל כ״ח:י״ד) ממשק חרול השמעת קול חרולים הגדילים שם מאין עובר והן נוקשין זו על זו ומשמיעות קול.

ומכרה מלח – מקום כריית מלח.

for Moab shall be like Sodom You, too, shall return to your previous dwelling. Was not your father, Lot, from Sodom?

a rattling of nettles The sound made by the nettles growing there because there are no passersby, and they knock against each other and make sounds.

and a salt mine a place for digging salt.

כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה^א – והקב״ה השיב כנגדן חייכם שגם אתם תחזרו לבית אביכם, שלוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום (בראשית י״ג:י״ב), גם אתם כסדום תהיו וכעמורה.

ממשק – כמו: ועל פיך ישק כל עמי (בראשית מ״א:מ׳). גרנישמינט.

חרול – קורטיא בלעז. כי חרולים במדבר הם גדילין.

{ו}⁠מכרה מלח – שיכרו שם למצוא מלח שבמדבר, שבמקום שחותרין שם המלח לא יזרע ולא יצמח עוד, ולא יעלה בה עשב (דברים כ״ט:כ״ב).

שאירית עמי – יבזו אותם שישובו מן הגלות.

ויתר גוי – ישראל^ב שהם גוי שלי, הם ינחלום.

א. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״ובני עמון כעמורה״.

ב. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו חסרה מלת: ״ישראל״.

לכן – ממשק – כמו: ובן משק ביתי (בראשית ט״ו:ב׳), שאינו זז מן הבית. וככה ממשק – מקום ממשק שלא יזוז החרול משם, הוא מין ממיני הקוצים, כמו: כסו פניו חרולים (משלי כ״ד:ל״א).

ומכרה מלח – כמו: כי יכרה איש (שמות כ״א:ל״ג). ויפת אמר: כי כמוהו כרות רועים (צפניה ב׳:ו׳), כמו: ויכרו שם עבדי יצחק (בראשית כ״ו:כ״ה).

יבזום – מפעלי הכפל כי קמץ חטוף כמו שורק.

ויתר גוי^א ינחלום – גוי – גוי שלי.

א. כן בפסוק ובכ״י רומא 80. בכ״י לונדון 24896: גויי.

ממשק – לשון השקה ורטיבה.

ומכרה מלח – לאסוף שם מים, ומתיבשים ונעשים מלח, לפי שגפרית ומלח שריפה כל ארצה וארץ מליחה היא.

שארית עמי – הנשארים מגלות רומי.

לכן חי אני – כסדום שתהיה חרבה חרבן עולם.

ממשק חרול – לפי מקומו עניינו כמו מוצא שיצאו ויעלו שם חרולים כמו במקום החרב וי״מ המלה מענין ובן משק ביתי (בראשית ט״ו:ב׳) מענין שוק כלומר שיתקשקשון החרולים זה בזה מרובם בנשוב בהם הרוח וישמיעו קול.

ואדוני אבי ז״ל פי׳ ענין עזיבה כלומר שתהיה הארץ נעזבה לחרולים וכן תרגם יונתן משמט מלוחין כמו מלוח עלי שיח (איוב ל׳:ד׳) והוא החרול.

ומכרה מלח – מן כי יכרה איש בור (שמות כ״א:ל״ג) כתרגומו ומחפירין דמלח ויתכן לפרשו מענין כרי בדברי רז״ל התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה ר״ל תל מלח.

שארית עמי יבזום – כפל הענין במ״ש ואמר יתר גוי ינחלום וזה אפשר שהיה בבית שני כששבו מגלות בבל ואפשר לפרשו עתידה בימי המשיח ופסוק כי רזה את כל אלהי הארץ (צפניה ב׳:י״א) עוזר לזה הפי׳.

יבזום – יובזו אותה גוי ביו״ד אחד לבדו והיא יו״ד השרש ויו״ד הכנוי נפלה מהמכתב ונשארה במבטה.

לכן חי אני – לסבה הפועלת קדם זכרה, וכבר העירותיך על מין אלה הסבות הפועלות ולאיזה סבה יאמרם ויכתבם הנביא.

ממשק חרול – כטעם: בן משק ביתי (בראשית ט״ו:ב׳), כלומר תנועת התפשטות החרולים והקוצים.

ומכרה – גם זה מטעם: כי יכרה איש בור (שמות כ״א:ל״ג), כי המלח יעשה במקוה מים ששם יעשו חפירה להקוות שם מן האגם והים.

ולכן היתה גזרת השם שמואב תהיה כסדום ובני עמון כעמורה ממשק חרול ומכרה מלח ר״ל מהשמעת קול חרולים הגדלים שם מאין עובר והם נוקשים זה עם זה ומשמיעים קול, וכן תהיה ארצם מכרה מלח שכאשר יחפרו בה ימצאו מלח בכל פנותיה ומכרה הוא מלשון כי יכרה איש בור (שמות כא, לג), ואמר שארית עמי יבזום להגיד שכאשר ישובו בני יהודה מגלות בבל יבוזו את הארץ ההיא ואת האנשים אשר ישארו בה. וי״מ הייעוד הזה לעתיד לבוא ואינו נכון כפי סדר הפרשיות.

האמנם למה הגדיל השם עונש עמון ומואב כמהפכת סדום ועמורה כבר אמרו חכמינו ז״ל בענינו דברים של טעם אמרו שכאשר היו מוליכים את ישראל בגולה לארץ כשדים היו עוברים דרך עמון ומואב ובוכים ישראל וצועקים והם היו משיבים להם מה לכם סגופים מה תבכו ולא לבית אביכם אתם הולכים בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם (יהושע כד, ב), והיה דבר השם עליהם גם אתם לבית אביכם תלכו לוט אביכם לא מסדום היה לכן מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה. עוד אמרו על זה בפסיקתא (פדר״כ קלח, א) שמעתי חרפת מואב אתה מוצא כשנכנסו גוים לירושלם נכנסו עמהם עמונים ומואבים ונכנסו לבית קדש הקדשים ולקחו הכרובים והיו מחזרין אותם בכל חוצות ירושלם והיו אומרים לא היו ישראל אומרים אין אנו עובדים עבודה זרה ומאלה מה היו עושים הה״ד כי אמר אויב הנה ככל הגוים בית יהודה באותה שעה אמר הקב״ה כי מואב כסדום תהיה.

יבזום – בכל ספרים כ״י מדוייקים הבי״ת בקמץ חטוף מפני דגשות הזי״ן ששרשו בזז וכן כתב הראב״ע בפי׳ ורד״ק במכלול דף קפ״א ועיין חבקוק ב׳.

ויתר גוי – ביו״ד א׳ לבד והיא יו״ד השרש ויו״ד הכנוי נפלה מהמכתב ונשארה במבטא רד״ק.

ממשק – ענין השמעת קול כמו כמשק גבים (ישעיהו ל״ג:ד׳).

חרול – מין קוצים כמו תחת חרול יספחו (איוב ל׳:ז׳).

ומכרה – מלשון כרייה וחפירה.

יבזום – מלשון בזה.

לכן חי אני – לכן הריני נשבע כמו שאני חי כן תהיה מואב נהפכת כסדום וגומר.

ממשק חרול – תהיה מלאה מהשמעות קול חרולים כי שם יגדלו הרבה מאין עובר ומנשיבת הרוח מקישים זה בזה ומשמיעים קול.

ומכרה מלח – תהיה מלאה מכריית מלח בכל הפנות שיחפרו ימצאו מלח.

שארית עמי – הנשאר מעמי יבוזו נחלתם כאשר ישובו לארצם מגלות בבל.

ויתר וגו׳ – כפל הדבר במ״ש.

ממשק – משתתף עם נשק מזויין בחרולים או החרולים נושקים ומתדבקים שם.

ומכרה מלח – יחפרו שם מלח.

שארית עמי יבזום, ויתר גוי ינחלום – עם הוא מעולה מן גוי, כמ״ש ישעיה (א׳ ד׳) ובכ״מ, ושאר הוא הנשאר בכונה, ויתר הוא הנותר מעצמו שלא בכונה, כמ״ש (ישעיהו ד׳) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים שחשובי ציון נשארו בכונה כמ״ש בדניאל א׳, וההמון שבירושלים נותרו שלא בכונה, ועז״א שארית עמי שהם נשארו בכונה משא״כ גוי ההמון נותרו שלא בכונה, והחשובים לא ישבו בעמון ומואב רק יבוזו ביזתם, אבל יתר גויי ההמון הם ינחלום לנחלה והפחותים מישראל ישבו שם.

לכן חי אני כי מואב כסדום תהיה (כי מקורם מלוט שישב בשער סדום), ובני עמון כעמורה שהיה חורבנה יותר מסדום, כי בסדום ניצול לוט ושתי בנותיו.

ממשק חרול שהחרולים גדלים במקום שמם, ושם יכרו מלח כמו בערי הככר יש גפרית ומלח שרפה כל ארצה, שארית עמי יבזום שיהיו ג״כ לישראל.

ממשק – הברת שק היא הברה טבעית וממנה שוֹק, ושוּק ודוב שוקק ונפש שוקקה ומשק גבים (ישעיהו ל״ג:ד׳) כולם מחמת קול שְׁקְ שְׁקְ שמשמיעים, וכפל המ״ם כאן ר״ל קול כפול ומתמיד.

חרול – נרדף לסרפד, והראשון ממקור חרה⁠־ל, והשני ממקור שרף ורפד; ושניהם יש לתרגמם Ortiche, Nesseln המולידות שחין (שחין בלשון ארמית חמוס, שנה שחונה) ע״י קוצים דקים מן הדקים שעל פניהן וליחה ארסיית הנסחטת מהן; ורפד הוראתו סמיכה (סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים, שיר השירים ב׳:ה׳). אולי מפני שהסרפד יסמך ויסתבך סביב גזע האילנות.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון