Zephanyah 1 – צפניה א‏ – Mikraot Gedolot

וְאָעִיק לִבְנֵי אֱנָשָׁא וְיַהֲכוֹן כְּסָמָן אֲרֵי קֳדָם יְיָ חָבוּ וְיִשְׁתְּפַךְ דִמְהוֹן לְעַפְרָא וּנְבַלְתְּהוֹן כְּסָחִיתָא.

והצרותי לאדם – לישראל הקרויים אדם.

ולחומם – בשרם ולשון ערבי בשר קורין אל לחם.

כגללים – רעי.

And I will bring distress upon men Upon Israel, who is called "man.⁠"

and their flesh their flesh. In Arabic, flesh is called al laham.

like dung dung.

והצרותי לאדם והלכו – בעמים כעיוורים – שלא ימצאו להם עצה להינצל מאותה צרה.

כי לי״י חטאו – ולכך לא יוכלו להצילם מצרתם ומגזירתם.

ולחומם^א כגללים – בשרם יושלך כגללי צואת האדם.

א. בכ״י ברסלאו 104: ״ולחומים״.

והצרותי לאדם – שהם בערים הבצורות.

ושפך דמם – לרוב כעפר.

ולחומם כגללים – בשרם בלשון ישמעאל, וכמוהו וימטר עלימו בלחומו (איוב כ׳:כ״ג).

כגללים – כמו:⁠^א בגללי צאת האדם (יחזקאל ד׳:י״ב).

א. כן בכ״י וטיקן 75, רומא 80. בכ״י לונדון 24896 חסר: ״כגללים כמו״.

והלכו כעורים – מרוב שממון וצרה שאין להם עזר וסמך מכל צד.

ושפך דמם כעפר – כאילו בעפר. כלומר שלא יהיה להם דורש וגואל, כענין לא שפכתהו^א על הארץ לכסות עליו עפר (יחזקאל כ״ד:ז׳). כלומר, להסתר מעיני שלא לידרש, וכן הוא אומר ושפך את דמו וכסה⁠{ו} בעפר (ויקרא י״ז:י״ג), וכבר פירשתיו פירוש מבואר במקומו.

ולחומם – יהיה כגללים – סחוב והשלך בלי קבורה.

ואינו מוסב ולחומם על ושפך, שאין שפיכה נופלת אלא בדם.

ולחומם – פיטום אכילתם כלומר אכילתם שאכלו שמנו ועשתו והיו טובים ויפים בה תהיה נמסת ע״י סחיבה כגללים. וכן הוא אומר ולחומי רשף (דברים ל״ב:כ״ד), אכולי רשף. וקטב מרירי ושן בהמות (דברים ל״ב:כ״ד) יוכיחו עליו. וכן וימטר עלימו^ב בלחומו (איוב כ׳:כ״ג), בעת אכילתו ושבעתו ימטיר עליו חרון אפו, ויגיד עליו יהי למלא בטנו (איוב כ׳:כ״ג). וכלם מלשון אל תלחם את לחם רע עין (משלי כ״ג:ו׳). לכו לחמו בלחמי (משלי ט׳:ה׳).

א. בכ״י: שפכתיהו.

ב. בכ״י: עליהם.

והצרותי לאדם – הצרותי מלרע, לאדם הלמ״ד קמוצה פי׳ והצרותי אל האדם שיהיו תוך הערים במצור שיחיו בה בלחם צר ומים לחץ.

כעפר – שהוא נשפך לרוב שאין אדם חושש על שפיכותו כן ישפך דמם בלי חמלה לרוב.

ולחומם כגללים – בשרם יהיה נשפך באשפות כמו הזבל וכן וימטר עלימו בלחומו (איוב כ׳:כ״ג) בבשרו.

והצרותי לאדם רוצה לומר אז יהיה כל אדם במצור ירמוז לבני יהודה שעליהם היתה נבואתו שיצר להם נבוכד נצר ויהיו מפני הכשדים במצור ובמצוק, וילכו כעורים שלא יראו מה לעשות ויכשלו איש ברעהו כמו שעושים העורים, והנה תהיה כל הרעה הזאת לפי שלה׳ חטאו ולכן ישפוך דמם כעפר כי מפני רבוי הדם הנשפך סביבות ירושלם אמר שיהיה כעפר שהוא רב מאד ולא יחוש אליו אדם, ואומרו ולחומם כגללים פירשו המפרשים שבשרם יהיה כגללי צואת אדם ואמרו שלחומם הוא לשון ערבי שקורין לבשר לחם, ולא ידעתי למה לא יאמר הנביא דבריו בלשון הקדש ויבחר לשון הערביים ויותר נכון לפרש לחומם מלשון לחם ומאכל כלומר שבהיותם במצור יהיה לחומם ומאכלם טמא כגללי צואת האדם.

והצרתי – בספרי הדפוס וגם בס״ס מדוייקים כ״י מלעיל הטעם ברי״ש וכ״כ בהמסרה שאמרה והצרתי ב׳ וחסר והצרתי להם למען ימצאו (ירמיהו י׳) והצרתי לאדם ולא אמרה מענין מלעיל ומלרע כלום אלב במקצת ספרים כ״י זה של צפניה מלרע ונמסר עליו לית מלרע וזהו גם דעת רד״ק שכתב בפי׳ ובשרשים שרש צור והצרתי לאדם מלרע והצרתי להם מלעיל.

והצרותי – מלשון צרה.

ולחומם – כן יקרא גם הבשר כמו כי לחמם לנפשם (הושע ט׳:ד׳).

כגללים – כצואה כמו כגללו לנצח יאבד (איוב כ׳:ז׳).

והצרותי לאדם – אביא צרה על יושבי ארץ ישראל וילכו כעורים מבלי דעת אנה ימצאו הצלה.

כעפר – כמו העפר הנשפך בכל הארץ ובשרם יושלך בכל המקומות כגללי הצואה.

כי לה׳ חטאו – הוסב על והצרותי לאדם.

ולחמם – בשר הפגרים יהיו כגללים מאין קובר.

והצרותי – דברי ה׳ אחרי שאני אציר לבני אדם והם לא יתנו לב לפקוח עיניהם ולשוב אלי, רק והלכו כעורים כולם – ולא יראו שסבת הצרה הוא מפני שלה׳ חטאו – עי״כ יבא האויב עליהם שנית בעת החורבן ושפך דמם כעפר.

ולחמם – ובשרם (רש״י).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון