×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ד) וָאֹמַ֕ר מָ֛ה אֵ֥לֶּה בָאִ֖ים לַֽעֲשׂ֑וֹת וַיֹּ֣אמֶר לֵאמֹ֗ר אֵ֣לֶּה הַקְּרָנ֞וֹת אֲשֶׁר⁠־זֵ֣רוּ אֶת⁠־יְהוּדָ֗ה כְּפִי⁠־אִישׁ֙ לֹא⁠־נָשָׂ֣א רֹאשׁ֔וֹ וַיָּבֹ֤אוּ אֵ֙לֶּה֙ לְהַחֲרִ֣יד אֹתָ֔ם לְיַדּ֞וֹת אֶת⁠־קַרְנ֣וֹת הַגּוֹיִ֗ם הַנֹּשְׂאִ֥ים קֶ֛רֶן אֶל⁠־אֶ֥רֶץ יְהוּדָ֖ה לְזָרוֹתָֽהּ׃
Then I asked, "What are these coming to do?⁠" He said, "These are the horns which scattered Judah, so that no man lifted up his head; but these have come to terrify them, to cast down the horns of the nations which lifted up their horn against the land of Judah to scatter it.⁠"
תרגום יונתןרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קאברבנאלר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וַאֲמָרִית מַה אִלֵין אָתָן לְמֶעְבַּד וַאֲמַר לְמֵימַר אִלֵין מַלְכְּוָתָא דְבַדְרָא יַת אֱנַשׁ יְהוּדָה וְלָא שְׁבָקָא לְהַלְכָא בְּקוֹמָה זְקוּפָה וַאֲתוֹ אִלֵין לַאֲזָעָא יַתְהוֹן לְמִתְבַּר יַת מַלְכְּוַת עַמְמַיָא דִנְטַלָא זְיַן עַל אַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה לְאַגְלָיוּתָהּ.
אלה הקרנות – אשר ראיתי בראשונה.
אשר זרו את יהודה והשפילום עד כפי איש לא נשא ראשו ולא נתנו לאחד מבני עמי להרים ראש.
ויבאו אלה – החרשים להחריד אותן הקרנות ולידות אותן.
לידות – להשליך.
And he said, saying, "These are the horns" that you first saw.
that scattered Judah and humbled them to the extent that no man lifted his head, and they did not allow anyone of My people to raise his head.
And these came These craftsmen came to cause those horns to quake and to cast them away.
to cast away לְיַדּוֹת
אשר זירו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו – שלא זקפו ראשם עד עתה.
ואומר – אל המלאך הדובר בי, אף על פי שלא הזכירו כי תפש דרך קצרה.
וטעם כפי איש – על בני יהודה, כל אחד כפי מעלתו.
לא נשא ראשו – אחד מהם כנגד אלה הקרנות.
ויבואו אלה – האנשים.
לידות את הקרנות – להשליכם ממקומם, כמו: ידו גורל (יואל ד׳:ג׳). והנה הטעם: שיסורו כל השוטנים ויבנו הבית.
אשר זרו את יהודה – כמעט זירוי גדול מאוד למעלה
כפי – שאיש לא נשא – עוד ראשו מפני זירוי הקרנות.
כפי איש – כמדה שאין אדם יכול לישא ראש.
לידות – לדחוף ולהפיל.
ואמר, כפי איש לא נשא ראשו – נגחו וזרו אותם כשיעור שלא נשא איש מבני ישראל ראשו מפניכם כפי פירוש כשיעור וכן איש כפי אכלו (שמות ט״ז:כ״א) וכן תרגם יונתן ולא שביק אינש להלכא בקומה זקופה.
לידות – להשליך כמו וידו אבן בי (איכה ג׳:נ״ג).
וזהו שביאר המלאך לנביא אלה הקרנות אשר זרו יהודה כפי איש לא נשא ראשו ר״ל אלה הקרנות אשר הראיתיך שזרו את יהודה בגלות באופן שאיש מיהודה לא נשא ראשו כנגד אלה הקרנות לרוב הצרה יבאו אלה ר״ל החרשים שהראיתיך להחריד אותם הקרנות לידות ולהשליך אותם קרנות הגוים מן הארץ לפי שהיו נושאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה כלומר שמשלו על הארץ והשחיתוה, ומלת לידות היא מלשון השלכה כמו וידו אבן בי (איכה ג, נג).
וחז״ל בפרק החליל (סוכה נב, ב) אמרו ארבעה חרשים מאי נינהו משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק, ולפי דרכם זה אפשר לפרש הארבע קרנות כולם על מלכות רומי שהחריבה בית שני שע״ז היתה המראה שהם ד׳ מחוזות כולם מבני אדום שעמד בהם מושב הקיסרות, האחת רומי שהם התחילו הקיסרים ראשונה, והשנית קוסטנטינ״ה שנעתק מושב הקיסרות שמה על ידי הקיסר קוסטנטינ״ו, והשלישי צרפת שנעתק מושב הקיסרות שם בימי הקיסרות שם בימי הקיסר קארלו מגנו שהיה גם כן מלך צרפת, והד׳ אשכנז שנעתק שם מושב הקיסרות בימי הקיסר אנטונינו ושם עומד היום, ויש קבלה ביד היהודים האשכנזים שבהיות מושב הקיסרות שמה יבא משיח, ואולי שעליהם אמר שלמה שלשה המה מטיבי צעד וארבעה מטיבי לכת ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל שזה אמר על רומי ששם היתה הגדולה והגבורה והתפארת, והשנית זרזיר מתנים שזה אמר על קוסטנטינה שהיתה ביון רומז לזריזות קוסטנטינו בממשלתו וקבול דתו, והשלישית הוא אומרו או תיש שהוא רומז לצרפת ששם היה הקיסרות יותר חלש ולכן המשילו לתיש, וכנגד אשכנז שהוא הד׳ אמר ומלך אלקום עמו, ועל כללות האומה אמר אם נבלת בהתנשא, ועל אחריתו אמר כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב, ואולי שלזה כיון רש״י במה שפירש הד׳ קרנות שראה הנביא כאן שהם ד׳ רוחות העולם, ויהיה לפ״ז אומרו אלה הקרנות אשר זרו את יהודה לא להגיד שהמחוזות בעצמם זרו אותם כי אם שהיו ישראל מפוזרים בארצותם גם שהכבידו עליהם עולם בגלות אבל כפי פשט הכתובים מה שפירשתי ראשונה היותר נכון:
[אלה הקרנות אשר זרו את יהודה] כפי איש לא נשא ראשו. כל אחד קיבל צער בגלות כפי מה שלא נשא ראשו להתבונן בדעת עליון1: [ויבואו אלה] לידות את קרנות [הגוים]. ׳די קטילת חיותא [וגו׳] ושאר חיותא העדיו שלטנהון׳ (דניאל ז יא-יב)2:
1. ׳אלה הקרנות׳, ארבעת המלכויות, ׳זרו׳ ופיזרו ׳את יהודה׳, וציערו כל ׳איש׳ מישראל, ׳כפי שלא נשא את ראשו׳, כל אחד לפי כמה שלא נשא את ראשו, כלומר שלא עיין בשכלו בדעת עליון, לדעת את דרכי ה׳ וללכת בדרכיו, שכל אחד ואחד סבל כפי התרשלותו בעבודה ה׳. [דרכו של רבינו בפירושו על התורה (בראשית טו ג, שמות פרק א) שמה שנשתעבדו ישראל והתענו במצרים היה מפני קלקול מעשיהם, ולא בגלל שהיתה גזרה קודמת, כי לא היתה הגזירה רק להיות בגלות בארץ לא להם, ולא ללקות ולהשתעבד שם, וכן פירש בישעיה (מ א), שמה שישראל סובלים בגלות הוא על מה שחוטאים בגלות, ולא בגלל גזירה קודמת].
2. כתוב שם: ׳חזה הוית [רואה הייתי] באדין מן קל מליא רברבתא [אז מחמת קול דברי הגדולות] די קרנא ממללא [שה׳קרן׳ היתה מדברת, וזוהי ה׳קרן׳ שרמזה לאדום מן ה׳קרנות׳ האמורות כאן], חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא [רואה הייתי עד אשר בעבור זה שדיברה גדולות נהרגה החיה ונאבד גופה וניתנה לשריפת אש], ושאר חיותא העדיו שלטנהון [וגם לשאר שלושת המלכויות הרמוזות בשאר הקרנות, ובמחזה שם נראו כחיות, הסירו מן השמים ממשלתן]׳. כלומר, ׳ויבואו אלה׳ - ארבעת החרשים באים לבטל את מלכותם של ארבעת המלכויות שהם ׳ארבעת הקרנות׳. ובמנורת הכסף כתב בביאור מראה זה: ׳כי אלו הארבע קרנות הם הארבע מלכיות שהרעו, ושכנגדם ד׳ עוזרים בשמים גלגלים ושכלים אלו זה אחר זה, והצילנו מידם באחרית, כמ״ש דניאל במשל הארבע החיות והאיל... ובימים אלה השתיים התנבאו על ארבעתן, ואעפ״י שלא נשחתו כולם יחד, רק זה אחר זה, הנה השלים ׳ער די קטילת חיותא וגו׳ ושאר חיותא העדיו שלטנהון׳, כי אע״פ שישאר מלכות זה אחר זה, הנה בהשחתת האחרון נכון לומר שאז נשחתו כולם, וכן זכריה ע״ה כשניבא בהתחלה על החיה השנית ראה השחתת החיה הראשונה, ולכן גילה לו האל שכן עוד עתים שישחית זה׳. ובבמדבר (כד כ) כתב רבינו: ׳אף על פי שמלכות כל האומות תכלה לעתיד כאמרו וּשְׁאָר אומיא ולישניא הֶעְדִּיו שָׁלְטָנְהוֹן, מכל מקום לא תכלינה האומות לגמרי חוץ מאלה שתי האומות, והם עמלק שהתחיל להלחם בישראל וכתים שהשלימו חרבנם של ישראל׳. וראה מש״כ בתהלים (קט ח).
לזרותם – אין מאריך בזי״ן.
כפי – כשיעור כמו איש כפי אכלו (שמות י״ב:ד׳).
לידות – ענין הפלה והשלכה כמו ידו אליה (ירמיהו נ׳:י״ד).
הנושאים – ענין הרמה.
לזרותה – לפזרם.
ויאמר לאמר – ר״ל ה׳ אמר אל המלאך שיאמר לי.
אלה הקרנות וגו׳ – ר״ל על כי אלה הקרנות וכו׳ הרעו לעשות כשיעור אשר איש מישראל לא נשא ראשו מפניהם ולכן באו אלה החרשים להחריד את הקרנות ולהפיל אותם על אשר שהיו מרימי׳ קרן על ארץ יהודה לזרותם ולפזרם והחרשים ההם מרמזים על כל מלך בזמנו שהחריד וכבש את המלך שמשל לפניו והחרש האחרון הוא מלך המשיח אשר יחרד ויכבש את המלכות הרביעית (ואף שכבר נפלה בבל הראה לו המקום כפי הגזרה וכאלו עמד לפני מפלת בבל).
אלה הקרנות – ר״ל אחר שהקרנות זרו את יהודה יותר מן הראוי כי זרו אותם כפי אשר איש לא נשא ראשו תפס כמשל החיות העריצות המנגחות בקרניהם ראשי החיות החלושות עד שהכבשים החלשים יראים לשאת ראשם מפני הנגיחה, לכן ויבואו אלה להחריד אותם ר״ל לפעמים באו רק להחריד לבל ירימו קרן לנגח, ולפעמים באו לידות ולהשליך את קרנות הגוים הנושאים קרן – שאם לא יחרדו ויוסיפו לשאת קרן ידו אותם.
כפי איש – מליצה זרה, באופן שאיש לא נשא ראשו, וארבעת התיבות איש לא נשא ראשו משמשות כשם אחד, ואז המליצה דומה למליצת כפי נדרו, כפי עבודתם (פרשת נשא).
להחריד – ולהרחיק.
לידות – מלשון ידו גורל (יואל ד׳:ג׳), לשון השלכה לארץ.
תרגום יונתןרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קאברבנאלר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144