Zekharyah 14 – זכריה יד‏ – Mikraot Gedolot

יִקְפָא כָל אַרְעָא כְמֵישְׁרָא מִגֶבַע לְרִמוֹן דָרוֹם יְרוּשְׁלֵם וְתִתְרַבֵּי וְתִתַּב בְּאַתְרֵיהּ לְמִתְּרַע שִׁבְטָא בִנְיָמִן עַד אֲתַר תְּרַע קַדְמָאָה עַד תְּרַע זִוְיָתָא וּמִגְדַל פִּקוּס עַד שִׂיחֵי מַלְכָּא.

יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלים – והלא נגב ירושלים מישור היה וגבע ורמון מקום טרשין וקרקשין היה, אלא מה גבע ורמון עתידין ליעשות מישור כנגב ירושלים כך כל הארצות עתידין לעשות מישור כנגב ירושלים.

וראמה וישבה תחתיה – אמר רבא עתיד הקב״ה להגביה ירושלים שלש פרסאות למעלה וכו׳.

יסוב כל הארץ – יהפך להיות כל הארץ כערבה, ישפלו ההרים ויהא כל העולם מישור וירושלים הר כדי שתיראה גבוהה על הכל.

מגבע לרמון נגב ירושלים – שנינו בתוספתא דסוטה (תוספתא סוטה י״א:ט״ו) נגב ירושלים מישור הוא וגבע רמון טרשין וקרקסין וכן פתרונו מגבע לרמון שהוא מקום הרים משם יתחילו להיות נהפכים לערבה ומישור ויהו דומין לנגב ירושלים שהוא מישור.

וראמה – מתוך שכל סביביה מישור תיראה היא גבוהה.

וישבה תחתיה – במקומה.

עד שער הפנים ומגדל חננאל – גם הוא במקומו ומשם ימשך אורך העיר.

עד יקבי המלך – תירגם יונתן שיחי דמלכא פושיין בלעז, כמו (ב״ק נ.) שיחין ומערות וכן כל יקבים שבמקרא לשון שיחין הן בור שלפני הגת שהיין זב לתוכו.

ומדרש אגדה: יקבי המלך – הוא מקוה ים אוקיינוס שתגיע ירושלים עד סוף העולם יקבים שחצבם מלך מלכי המלכים.

The whole earth shall be changed The whole earth shall be changed to be like a plain. The mountains will be lowered, and the whole world will be a plain; and Jerusalem will be a mountain, so that it should appear higher than everything [else in the world].

from the hill of Rimmon We learned in Tosefta of Sotah (11:14): South of Jerusalem is a plain, and the hill of Rimmon is rocks and clods. Rather, so is [the] interpretation [of this phrase]: From the hill of Rimmon, which is a mountainous place from there [the mountains of the world] will begin to be changed, to [be] a plain; and they will be like the south of Jerusalem, which is a plain.

but it will be elevated high Since its entire environs are a plain, it will appear high.

and remain in its old place in its place.

until the corner gate, and from the tower of Hananel which will also be in its place; and from there shall extend the length of the city until the king's wine-cellars Jonathan renders: the pits off the king, fosec in Old French. [This is] like [a word in] Baba Kamma 50b, "trenches and caves.⁠" And so, all wine cellars in Scripture are expressions of trenches, referring to the pit that is before the wine press, into which the wine flows. And the Midrash Aggadah (Pesikta deRav Kahana p. 143a; Shir HaShirim Rabbah 7:4, cf. Mattenoth Kehunnah, Radal) [identifies] the pits of the king with the ocean: that Jerusalem will reach the end of the whole world, the pits dug out by the supreme King of kings.

מגבע לרימון – נגב לירושלים.

כך מפרש בפסיקתא: יסוב כל הארץ כערבה – כל ההרים ישובו להיות ערבה ועמק, וגבע רימון שהוא גבוה יסוב לדרום ירושלם שכולו חלק ואין בו הר.

ושמא תאמר ירושלם^א יהיה עמק, לכך נאמר וראמה וישבה תחתיה – שתרים למעלה עד מאד, וזהו חוזק שלה שֶסביבה יהיה חלק וירושלם תהיה גבוהה שאין שום אדם שיכול לה.

א. כן בכ״י פריס 162, לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״ירושלים״.

יסוב – הישוב.

אל״ף וראמה – האל״ף נוסף, ומצאנו אל״ף נוספה באמצע המלה והאזניחו נהרות (ישעיהו י״ט:ו׳), או היא תחת אות הכפל, כמו: אשר בזאו נהרים (ישעיהו י״ח:ב׳).

יסוב כל הארץ – יסוב אדם ויקיף כל הארץ ההיא וכל המקום ההוא.

כערבה – ומישור בלי הר.

מגבע – בנימין, שכנגד ירושלים בצפון ברחוק

לרמון – שהוא נגב ירושלים – כי משנסתלק הר הזתים נעשה הכל מישור וערבה לפני ירושלים.

וראמה – ירושלים במקומה שיושבת שם מתחלה שלא תסתלק ממקומה להתישב בהר גבוה יותר אלא על ידי הערבה שנעשית לפניה מחדש, ראמה וגבהה עד מאד

למשער בנימין – שהוא בצפון כנגד גבע כי חלק בנימין שיש לו בירושלים בצפון הוא

עד מקום שער הראשון – במזרח, ולפי שנסתם אותו שער בבנין שני בימי נחמיה בן חכליה לכך אומר מקום שער.

ועד שער הפנים – בזוית מזרחית דרומית,

ולמעלה בדרום מגדל חננאל עד יקבי המלך – מקום קביעות יקבי המלך, נמצא כל פאת המזרח ערבה ע״י הר הזתים. ופאת צפון מגבע ועד המזרח היתה מתחלה ערבה וכן הדרום עד יקבי המלך כי גיא בן הנם שם, נמצא אדם מקיף בערבה ומישור רוב פאת הצפון והדרום וכל פאת המזרח ע״י בקיעת הר הזתים, כך עיקר פתרונו למבינים.

יסוב כל הארץ כערבה – כל הארץ סביב ירושלם שהיא עתה הרים כמו שאמר ירושלם הרים סביב לה (תהלים קכ״ה:ב׳) תהיה אז מישור כערבה והיא תרום ותגביה על כל הארץ אף על פי שעתה ג״כ היא גבוה מכל ארץ ישראל מפני ההרים שהם סביב לה היום לא תראה גבהותה כל כך אבל באותו הזמן שתהיה כל הארץ סביבותיה ארץ מישור תראה גבהותה על כל הארץ הוא שאמר בנבואת ישעיה יהיה הר בית י״י נכון בראש ההרים ונשא מגבעות (ישעיהו ב׳:א׳) ואף על פי שפירושו שם נשא בגדולה ובמעלה הכל יהיה זה וזה.

מגבע לרמון – משם יחל המישור.

נגב ירושלם – לדרום ירושלם.

וראמה – בתנועת האלף והוא במקום וי״ו עי״ן הפעל כאלף וקאם שאון אלא שהאל״ף ההיא היא נחה ופי׳ וראמה כמו שכתבנו שתהיה רמה וגבוה על כל הארץ.

וישבה תחתיה – במקומה תהיה אלא שתארך ותרחב.

שער הפנים – הוא שנאמר בנבואת ירמיה שער הפנה ומגדל חננאל נזכר גם כן שם.

יקבי המלך – מן גורן ויקב (הושע ט׳:ב׳) וידועים היו אצלם שהיו חוץ לעיר ותרגם יונתן עד שיחי מלכא.

ולכן היה היעוד הזה וראמה וישבה תחתיה רוצה לומר שלעתיד לבא תתישב העיר במקומה האמתי הראשון. וחז״ל דרשו (תוספתא סוטה י״א:ז׳) במקום הנזכר יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם והלא נגב ירושלם מישור היה וגבע רמון מקום טרשין וקשקשא היה, אלא שמגבע ורמון עתידים להעשות מישור נגב ירושלם כך כל הארצות עתידין להעשות מישור נגב ירושלם, רצו בזה שהיה זה המאמר המשליי ושההרים אשר סביב ירושלם הם שכיניה הרעים בבל ומצרים אשור ורומי עמון ומואב ושאר המלכיות ושלעתיד לבוא יתמו חטאים מן הארץ ונמסו ההרים הרעים ההם וראמה ירושלם וישבה תחתיה בשלוה והשקט מבלי צרים ואויבים ולא תפחד מאויבים.

ושמו זה¹ יסוב בכל הארץ כמו שיהיה בערבה מגבע וכו׳, שהם גבולי ירושלים²:

1. שם הוי״ה, הוא שם המיוחד שיתגלה לעתיד.

2. כ״ף הדמיון של ׳כערבה׳ מוסב על כל הפסוק, כלומר, שֵם ה׳ ששכן בירושלים, שהשרה שם את שכינתו, תסוב ותשרה בכל הארץ, ופירש בפסוק את גבולות ירושלים ששם היתה השראת השכינה מקודם, ואלה הגבולות הם גבולות ירושלים לעתיד, כמו שכתוב בירמיה (לא לז-לט) ׳הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְנִבְנְתָה הָעִיר [ירושלים] לַה׳ מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה, וְיָצָא עוֹד קָו הַמִּדָּה נֶגְדּוֹ עַל גִּבְעַת גָּרֵב וְנָסַב גֹּעָתָה, וְכָל הָעֵמֶק הַפְּגָרִים וְהַדֶּשֶׁן וְכָל הַשְּׁדֵמוֹת עַד נַחַל קִדְרוֹן עַד פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַה׳ לֹא יִנָּתֵשׁ וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם׳.

כערבה – בכ״ף והם שנים במסורת וחברו היה השרון כערבה (ישעיהו לג) עיין תוספתא דסוטה פי״א.

וראמה – הוא״ו בגעיא ברוב הספרים כב״א ובס״א האל״ף בשוא ובס״א הא׳ לבדו נחה וראמה וכן מצאתי כתוב בספר קדמון כ״י מדוקדק שהאל״ף נראית ואינה נקראת כמו וקאם שאון בעמך (הושע י) ע״כ. ואולם ברוב הספרים האל״ף של וראמה בשוא ופתח גם לא נמנה במסרה גדולה עם מלין דנסבין אל״ף באמצעות תיבותא ולקא קריין וכ״כ רד״ק וראמה בתנועת האל״ף במקום וא״ו עי״ן הפעל כאל״ף וקאם שאון בעמך אלא שהאל״ף ההיא היא נחה.

ומגדל – הוא״ו בלא מאריך.

יסוב – יהפוך.

כערבה – כמדבר שהוא ארץ מישור.

מגבע – מלשון גבעה והר.

וראמה – מלשון הרמה.

תחתיה – במקומה.

שער הפינים – שער העומד בפינה ובזוית.

יקבי – בורות שלפני הגת והיין יורד בהן כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה׳:ב׳).

יסוב וגו׳ – עם כי ירושלים הרים סביב לה יהפוך המקום להיות ארץ מישור כערבה וזהו למען תתראה ירושלים גבוהה ורמה על כל הארץ לנוי ולפאר.

מגבע לרמון – המישור יתחיל מן הגבעה של רמון העומדת מנגב ירושלים.

וראמה – וירושלים תהיה רמה כי ההר שעומדת עליו ישאר בגבהו.

וישבה תחתיה – כי ירושלים הבנויה אחר שהחריבוה לא בנוה במקומה הראשון ולכן אמר שאז תשב במקומה הראשון.

למשער בנימין – ר״ל תשב במקומה מן שער בנימין עד וגו׳ ועוד תתרחב מצפון לדרום עד שער הפנים מהעבר מזה ועד מגדל חננאל מהעבר מזה וכן נאמר ונבנתה העיר לה׳ ממגדל חננאל עד שער הפנה (ירמיהו ל״א:ל״ז) והוא שער הפנים.

עד יקבי המלך – ר״ל וכלפי המזרח יתארך עד מקום יקבי המלך כי ההוספה תהיה כלפי המזרח כמ״ש עד פנת וגו׳ מזרחה (שם).

יסוב כל הארץ כערבה – אחר שיתחלק הר הזיתים לשנים יהיה הגאי שבין שני ההרים כערבה ומישור, וזה ימשך מן גבע שהיא בדרומית ירושלים של עכשיו עד רמון שאצל רמון תעמוד ירושלים החדשה שראה יחזקאל שתהיה מנגב ירושלים של עכשיו.

וראמה – וירושלים עצמה בין הישנה שעליה יעמד המקדש על חצי ההר הצפוני ובין החדשה שעליה תעמוד העיר, יהיו רמים ונשאים, וישבה תחתיה במקומה, כי שניהם יעמדו על הררי עד ששם עמדה ירושלים מעולם, וזה יהיה למשער בנימין עד מקום שער הראשון ששם עמדה מקדם, עד שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך שם תעמוד ירושלים החדשה.

יסוב – לשון סתמי, תתהפך כל הארץ, מגבע בנחלת בנימין לצפון ירושלים עד רמון בנחלת יהודה אל גבול אדום לדרומה של ירושלים (יהושע ט״ו:כ״א, ל״ב), שעתה היא ארץ הרים, ותהיה כערבה וכארץ מישור.

וראמה וגו׳ – יתר הערים הגבוהות תשפלנה וירושלים תשב במקומה הרם.

למשער בנימין וגו׳ – הם גבולי ירושלים בימי הנביא, ומגדל חננאל ושער הראשון (שער הישנה) הוזכרו גם בנחמיה (ג׳:א׳, ו׳) שהחזיקום והעמידו דלתותיהם השבים מן הגולה, ושער בנימין הוזכר בירמיה ל״ז:י״ב, א״כ היו כבר בימי בית ראשון.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון