הנה יום בא לה׳ וחולק שללך בקרבך וגומר עד והיה ביום ההוא יצאו מים חיים: המפרשים פירשו הנבואה הזאת על מלחמת גוג ומגוג כמו אותה נבואה שניבא עליה יחזקאל וגם אני אודה להם בזה, אבל מה תהיה ענין אותה מלחמה בזה יתחלף דעתי מאד מדעתם כמו שהודעתיך פעמים רבות, כי הם חשבו שיבוא גוג ומגוג שהוא עם עצום ורב וחזק מאד אשר בצד הצפוני המזרח להלחם על ישראל אחר גאולתם כשישמע שיתקבצו הגליות, ושיעשה הש״י זה לצרף את השלישית שהם בני ישראל אשר ישארו בה, ואני כבר בארתי שאין הדבר בעיני כן אלא שהקדוש ברוך הוא באחרית הזעם וקץ הגלות יעיר את לבב בני אדום לעלות על ירושלם לכבשה ויעיר ג״כ את גוג ומגוג השוכנים בירכתי צפון וגם את שאר האומות השוכנות לצד מזרח לבוא על הנוצרים הערלים ההם בני אדום להחרימם ולהדיחם מן הארץ, ועל זה תהיה ביניהם מלחמה עצומה וזהו יום ה׳ המיועד בדברי הנביאים ואין תכליתו כי אם לתת נקמת ה׳ באדום בעצם וראשונה וגם בשאר האומות אשר החריבו את ארץ ישראל וגלו את השבטים במקום הרשע שמה יהיה המשפט. וראיתי בדבריהם ז״ל (מדרש תהלים (באבער) קיט, ב) שאמר שלשה פעמים בא גוג ומגוג על ירושלם ובשלישית הם באין ועולים לירושלם והם עולין ליהודה ומכתיבין מהם שהם גבורים שנאמר (לעיל י, יב) וגברתים בה׳ ומוסרין לכל אחד מבני יהודה שני גבורים וכו׳ וכמו שזכרו שם במאמר, ומי יתן ואדע מאין לקחו חז״ל ההקדמה הזאת ר״ל שג׳ פעמים יבא גוג על ירושלם כי יחזקאל לא ניבא כ״א על פעם אחת. אבל הם באמת חכמו השכילו הדעת הזה אשר הסכמתי עליו וגוג ומגוג הם הישמעאלים אשר בירכתי צפון ואותם כבר באו על ירושלם שתי פעמים הראשונה היא כשבאו על בני אדום חיל הרומיים שהיו מושלים בארץ ישראל מן העת אשר לכדה טיטוס עד אשר באו אותם הישמעאלים עליהם ולקחו את ארץ ישראל בחזקה והחריבו חיל הרומיים שהיו יושבים עליה, ופעם שנית באו גם כן בימי הצרפתים ושאר הנוצרים שעלו על ארץ ישראל וכבשוה וישבו עליה פ״ה שנה ושבו הישמעאלים ההם וילחמו עמהם ויגרשום מן הארץ ויקחו את ירושלם והחזיקו בה עד היום הזה, והפעם השלישית היא לעתיד לבא, הנה למדנו מזה שגוג ומגוג הם גויי הישמעאלים הדרים בפאות ההם ושאותם שבאו בשתי פעמים האחרים הם אשר יבאו לעתיד. ולמדנו עוד שכל הפעמים שבאו ויבואו גוג ומגוג להלחם על ירושלם היה ויהיה כנגד הנוצרים המחזיקים בה לא כנגד ישראל ושכן יהיה בעתיד וכמו שפירשתי בספר מעיני הישועה.

ולפי שביום המלחמה ההיא יתראו נפלאות הש״י וילחם בגוים ההם בחרב ובדבר ובאש וגפרית ורוח זלעפות מן השמים לכן אמר כאן הנה יום בא לה׳ כי אותו יום המלחמה יהיה יום ה׳ הגדול והנורא, ואומרו וחולק שללך בקרבך אין פירושו שיחלקו הגוים ביניהם את שלל ירושלם בקרבה כמו שפירש הראב״ע והרד״ק, אבל הוא ייעוד טוב לישראל שהשלל ששללו מהם אומות העולם בחרבנות ירושלם ובגלות יבא יום ה׳ שאז יזכו בני ישראל לקחת מאתם אותו שלל ששללו מהם ויחלקו זה ישראל ביניהם והוא אומרו וחולק שללך בקרבך שישראל שבקרבה יחלקו את שלל האויבים שראשונה שללו הם או אבותיהם מישראל, וכן כתב רש״י וחולק שללך בקרבך שלל שתשללי באויביך יחלקו יושביך בקרבך, וכן ת״י ויפלגון בית ישראל נכסי עממיא בגויך ירושלם.