Zekharyah 11 – זכריה יא‏ – Mikraot Gedolot

דִי קָנֵיהוֹן קָטְלִין לְהֵין אָמְרִין לָא עֲלָנָא חוֹבָא וּמְזַבְּנֵיהֶן אָמְרִין בְּרִיךְ יְיָ דִי אַעְתַּרִנָא וְרָעֵיהֶן לָא חַיְסִין עֲלֵיהֶן.

ולא יאשמו – מלכי הגויים שאגלם לתוכם זה מוכרם לזה והקונה הורג ואין נותן ללבו שיהא לו אשמה בדבר ומוכריהם מתהלל ברוך י״י שמסרם בידי והריני עשיר.

ואעשיר – והרי הוא עשיר.

and not be guilty The kings of the nations among whom I will exile them; this one sells them, and the buyer slays them, without feeling (lit., "and he does not put to his heart") that there should be guilt in the matter. The seller boasts: Blessed be the Lord Who delivered them into my hand, and behold! I am wealthy.

for I have become wealthy And behold! I am wealthy.

אשר קוניהן יהרגון ולא יאשמו – כשאר צאן, כשאדם קונה אותם שמא הוא מחייה אותו להוליד מהן וולדות או שמא הוא קוניהן להובילן לטבח. אבל ישראל אין אומה בעולם שמרחם עליהן, קוניהן יהרגו אותם ואומרים שאין להם אשם בהורגם אותם.

ומוכריהם^א יאמר ברוך י״י ואעשיר – כל אדם שמוכר את צאנו הוא עצב. אבל אילו שמוכרין את ישראל אומרים ברוך י״י שיצאו מתחת ידי, והריני עשיר מהם.

ורועיהם לא יחמול עליהם^ב – הם מלכי אומות העולם.

א. כן בכ״י ברסלאו 104, לוצקי 777, פריס 162. בנוסח שלנו: ״ומכריהן״.

ב. כן בכ״י ברסלאו 104, לוצקי 777, פריס 162. בנוסח שלנו: ״עליהן״.

אשר – ולא יאשמו – כפי מחשבותם.

ואעשיר – תנועת האל״ף שבה אל הוי״ו, על כן נעלמת כהתעלם אל״ף ואענה את זרע דוד (מלכים א י״א:ל״ט).

ורועיהם – הם מלכי הגוים.

אשר קוניהן יהרגון – יהרגו אותם והנה הם ביד מוכר וקונה בלי חמלה.

ולא יאשמו – אינם חושבים עצמם אשמים אם יהרגו אותם.

ומוכריהן יאמר – כל אחד ממוכריהם יאמר כשמכרן ברוך י״י.

ואעשיר – יאמר ברוך י״י כי אני עשיר מדמי אלה השבויים ובאמרו הרשע המוכר ברוך י״י זהו בחשבו כי רצון האל יתברך במעשה זה כמו שאמר סנחריב המבלעדי י״י עליתי על הארץ הזאת להשחיתה (ישעיהו ל״ו:י׳) או נאמר כי רגילות בני אדם בזה לתת שבח לאל יתברך בכל ריוח שירויחו הן מדרך הצדק הן מדרך הרשע וכענין זה אמרו רז״ל גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי, ואעשיר האלף נחה והוי״ו פתוחה והעי״ן בשו״א לבדו.

ורועיהם לא יחמול עליהם – והאל שהוא רועיהם אינו חומל עליהם לפיכך הם נופלים ביד אויביהם מוכרים וקונים ואמר רועיהם לשון רבים כמו ישמח ישראל בעושיו (תהלים קמ״ט:ב׳) איה אלוה עושי (איוב ל״ה:י׳).

והוא אומרו אשר קוניהן יהרגון ולא יאשמו כלומר שאין אשם בהריגתם כי לכך קנאן להרגן בבית המטבחים ומוכריהם יאמר ברוך ה׳ ואעשיר כלומר שהצאן ההוא אינו מעשיר את בעליו כי אין בם תועלת והבעלים עניים תמיד בהיותם עמו ולכן יודו את השם כשימכרום ויאמרו שבהעדרם יהיו עשירים לא במציאותם, והצאן ההוא שאינו לעזר ולהועיל בהולדה רועיהם לא יחמול עליהם כמו שיחמול על הצאן הפרה ורבה. ואמר כל זה לתת גדר ורושם אמתי לצאן ההרגה. ואפשר גם כן שרמז בקוניהן יהרגון שכל המלכיות המושלות על ישראל ישחיתום כמו שעשו בבל ויון ורומי וגם פרס חשב לעשות, ורמז במוכריהן שהמלכים שהיו עוזרים להם היו נשחתים כי הנה פרעה מפני שנאספו היהודים בארצו בחורבן ראשון הלך נבוכדנצר והחריב את מצרים, ואמר ורועיהם לא יחמול עליהן על מלכיהם שגם הם לא יחמלו עליהן, או שהיה רמז לרועה ישראל יתברך שכן היה רועה ישראל שהם הצאן המעותדים להריגה.

אשר קניהן – בנו״ן ומכריהן בנו״ן ורעיהם במ״ם עליהן בנו״ן כך מצאתי ברוב המדוייקים וחילופים רבים ראיתי בס״א ותקצר נפשי בהם ע״כ הסתרתי פני מהם.

ואעשיר – הוא״ו פתוחה והאל״ף נחה והעי״ן בשוא לבדו כ״כ רד״ק בכל ספריו.

יהרגון – להיות לו למאכל.

ולא יאשמו – ר״ל לא חטא לעצמו לעשות לו היזק והפסד כי עומדים הם לשחיטה ואינם ראויין לגדלן.

ברוך ה׳ – שמכרתי דבר שאין בו סי׳ ברכה ובמחירי אקנה דבר שיש בו סי׳ ברכה ואעשיר.

לא יחמול עליהן – הואיל ואין בהם סי׳ ברכה לא יחמול הרועה עליהן להרביצן בנאות דשא ולנהלן על מי מנוחות ולשמור קצתן מקצתן שלא יהדפון ולא ידחקון זו את זו.

לא יאשמו – לא יחשבו את עצמו אשמים.

ורועיהם – כמו ישמח ישראל בעושיו (תהלות קמ״ט).

אשר קוניהן יהרגון – מפני שאינם כצאן העומדים לגזה ולגדל ולדות שחסים מלהרגם, כי הם עומדות לטבח ולהריגה ועי״כ קוניהם יהרגום, ולא יחשבו זאת לחטא כי הם עומדות לכך, ומוכריהן יאמר ברוך ה׳ ואעשיר – כי צאן העומדות לגיזה ולולדות יתעשר כשהם אצלו, אבל העומדות לטבחה יתעשר בעת ימכור אותם, וגם רועיהם לא יחמול עליהן אחר שעומדות לשחיטה.

יהרגן – היה ראוי להנקד יַהַרְגֵן לשון יחיד כמו יאמר, יחמול שאחריו.

יאשמו – יחושו חרטה בלבם; ואולי מקור התיבה שָׂם, שום לב על דבר.

ואעשר – היה ראוי להנקד ואֶעְשַׁר בנין קל, כמו אך עשרתי (הושע י״ב:ט׳); אקנה עושר במכירתן לטבחה.

ורועיהם – אולי כונתו כאן על האל שהיה יכול למחות ביד קונה ומוכר ולא מחה; ואף על פי שתיבת רועיהם כתובה מלאה יו״ד איננה לשון רבים, והיו״ד תמורת ה״א למ״ד הפעל; או רועיהם הם המלכים והשרים, וכמו שכתוב אחריו האל ימציא את האדם ביד רעהו וגו׳ ולא יציל מידם; ובהיות השגחת האל על העם תרבה ההצלחה בארץ גם אם המלך סכל; עתה שתסור השגחתו ממנו צריך הוא למנהיג חכם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון