×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יב) וָאֹמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם אִם⁠־ט֧וֹב בְּעֵינֵיכֶ֛ם הָב֥וּ שְׂכָרִ֖י וְאִם⁠־לֹ֣א ׀ חֲדָ֑לוּ וַיִּשְׁקְל֥וּ אֶת⁠־שְׂכָרִ֖י שְׁלֹשִׁ֥ים כָּֽסֶף׃
I said to them, "If you think it best, give me my wages; and if not, keep them.⁠" So they weighed for my wages thirty pieces of silver.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קאברבנאלר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וַאֲמָרֵית לְהוֹן אִם תַקִין בְעֵינֵיכוֹן עֲבִידוּ רְעוּתִי וְאִם לָא אִתְמְנָעוּ וַעֲבָדוּ יַת רְעוּתִי גַבְרִין מִקְצַת.
ואומר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף – א״ר יהודה אלו שלשים צדיקי אומות העולם שאומות העולם מתקיימים בהם, רבא אמר אלו שלשים מצות שקבלו בני נח ולא קיימו מהם אלא שלש, אחת שאין כותבין כתובה לזכרים, ושאין שוקלין בשר המת במקולין, ואחת שמכבדין את התורה.
ואומר אלהם – אל מלכי יהודה הנותרים.
אם טוב בעיניכם הבו שכרי – קיימו מצותיי והוא יהיה שכרי על כל הטובה אשר נתתי לכם כמו שנותנין שכר לרועה הצאן, ואשוב וארעה אתכם.
ואם לא חדלו – וגם אני לא איטיב לכם וכן מצינו שאמר הקב״ה ליחזקאל: השומע ישמע והחדל יחדל (יחזקאל ג׳:כ״ז).
וישקלו את שכרי שלשים כסף – תירגם יונתן: ועבדו ית רעותי גברין מקצת. אנשים טובים מעט היו בהן שעשו רצוני כגון החרש והמסגר דניאל חנניה מישאל ועזריה ויחזקאל.
ולשון שלשים כסף לא ידעתי לכוין כאן אלא כסף לשון חמדה, ואף רבותינו פירשו כן בשחיטת חולין (חולין צב.), והביאו ראיה: צרור הכסף לקח בידו (משלי ז׳:כ׳) ואת השלשים פירשו שארבעים וחמשה צדיקים יש בכל דור ודור והביאו ראיה: וחומר שעורים ולתך שעורים (הושע ג׳:ב׳) – חמשה עשר בבבל ושלשים בארץ ישראל, שנאמר: ואקחה את שלשים הכסף ואשליכהו בית י״י (זכריה י״א:י״ג) – בארץ ישראל.
ומניין השלשים מדרש אגדה הוא שהובטח אברהם אבינו בכך שלא יהא דור פחות משלשים צדיקים. מיניין? כה יהיה זרעך (בראשית ט״ו:ה׳) – ׳יהיה׳ בגימטריא שלשים.
And I said to the remaining kings of Judah.
"If it pleases you, give [Me] My hire...⁠" Fulfill My commandments, and that will be My payment for all the good that I have given you; as they give hire to a shepherd, I will return and tend you.
and if not, forbear And I, too, will not do good for you. We find that the Holy One, blessed be He, said similarly to Yechezkel: "He that hears, let him hear, and he that forbears, let him forbear" (3:27).
And they weighed out My hire, thirty pieces of silver Jonathan paraphrases: And they performed My will with a few men. There were a few good men among them, such as the craftsmen and the sentries, Daniel, Hananiah, Mishael, Azariah, and Yechezkel. But I do not know how to explain the expression here of thirty pieces of silver exactly, except that כֶּסֶף is an expression of desire. Our Sages, too, explained it this way in Chulin (92a). They brought proof from, "The bundle of the desirable ones He took in His hand" (Mishlei 7:20). The thirty they explained in the following manner: There are forty-five righteous men in every generation. They brought proof from, "a חֹמֶר of barley and a לֶתֶךְ of barley" (Hoshea 3:2) – fifteen righteous in Babylon and thirty in Eretz Israel. It is said: "And I took the thirty pieces of silver, and I cast them into the house of the Lord in Eretz Israel.⁠" The number thirty is explained by the Midrash Aggadah (Cf. Bereshit Rabbah 49:3, Pesikta deRav Kahana 88a), that our father Abraham was promised that no generation would have fewer than thirty righteous in men, the number of: "So shall your seed be" (Bereshit 15:8). The word יִהְיֶה has the numerical value of thirty.
הבו שכרי – אילו שבט יהודה ובנימן שנשארו אחריהן ששלח להן הקב״ה יחזקאל להחזירן למוטב.
הבו שכרי – פירוש: שמעו בקולי. אלא לפי שדיבר בעניין הצאן לכך הוא אומר הבו שכרי – שהרועה מקבל שכר שמירת הצאן.
ואם לא חדלו – אם אין רוצין לשמוע בְקולי חדלו לכם. וכן אמר יחזקאל: השומע ישמע והחדל יחדל (יחזקאל ג׳:כ״ז). וישקלו את שכרי שלשים כסףא – כתרגומו ועבדו רעותי גוברין במקצת. אילו יכניה וגלותו שהיו צדיקים ועשו רצונו של הקב״ה.
א. בכ״י: ״שקל״.
ואמר אליהם – דבר י״י הוא שאמר אליהם ע״י הנביאים.
הבו שכרי – כיון שאני רועה אתכם הבו שכרי והשכר הוא התשובה ומעשים טובים.
ואם לא חדלו – כמו שאמר יחזקאל אם ישמעו ואם יחדלו (יחזקאל ב׳:ה׳,ז׳, ג׳:י״א).
וישקלו את שכרי שלשים כסף – שלשים צדיקים היו בהם בימי אלה שלשת הרועים ומצאנו מהם דניאל חנניה מישאל ועזריה וירמיה ויחזקאל וצפניה ואי אפשר שלא היו בהם אחרים ואם לא נזכרו שהרי כתוב נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ (תהלים ע״ט:ב׳).
ויונתן תרגם: ואמרית להון אם תקין בעיניכון עבדו רעותי ואם לא אתמנעו ועבדו ית רעותי גוברין מקצת כלומר קצת אנשים שבו בתשובה.
ואמנם ואומר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ענינו שאמר הנביא אל בעלי הצאן אם טוב בעיניכם שאשובה ארעה צאנכם אשמור הבו שכרי שכר הרועה, ואם לא רוצה לומר ואם אין טוב בעיניכם שארעה עוד חדלו מתת לי שום שכר על מה שעבר, והיה בזה רמז למלכי חשמונאי שקמו אחרי בני מתתיהו שהיה אומר להם השם אל תמנעו עבודתי שמרו מצותי וארעה אתכם ואם לא אסתירה פני מכם. וזכר הנביא שבמעשה ובפעל אותם בעלי הצאן שקלו בשכרו שלשים כסף והשם צוהו השליכהו אל היוצר להודיע שהיה בזה סימן שהחשמונאים אשר קמו אחרי בני מתתיה במקום שהיה להם לתת שכר לשם לעבוד עבודתו במצותו הרשיעו לעשות עצמם מלכים מה שלא עשו אבותיהם, וכבר זכרו חכמים ז״ל (משנה אבות ו׳:ו׳) שהמלכות נקנית בשלשים מעלות והכהונה בעשרים וארבעה מעלות ולכן השלשים כסף אשר שקלו בעלי הצאן היה רמז לשלשים מעלות המלכות שבכוסף וחמדה בלתי ראויה לקחו לעצמם.
הבו לי שכרי. שהצלתי לתת לכם פליטה מיד האויבים1, לעשות לכם זכרון לקצת המצוות הנוהגות בחוצה לארץ ובזמן הגלות2: ואם לא, חדלו. חדלו לכם מהקרא ׳עמי3 ועבדי׳ בשום אופן4, כי בלי ספק תשכחו כל המצוות בגלות5: וישקלו [את שכרי] שלושים כסף. שלושים מסכתות הנוהגות בגלות6, שתי מסכתות בסדר זרעים7, וי״א מהם בסדר מועד8, וה׳ מהם בסדר נשים9, וח׳ מהם בסדר נזיקין10, וג׳ מהם בסדר קדשים11, ואחד מהם בסדר טהרות12:
1. ה׳ קורא לשארית הפליטה שנותרו אחרי מות הנשיא ללא רועה, שיתנו לו את שכרו על שהציל אותם, ואומר להם, אם תרצו שאשגיח אני בכם, קיימו רצוני ושמרו מצוותי ותחשב לי לשכר (ת״י, מצודות), קיימו מצוותי והוא יהיה ׳שכרי׳ על כל הטובה אשר נתתי לכם, כמו שנותנין שכר לרועה צאן, ואשוב וארעה אתכם (רש״י).
2. כלומר, השכר שה׳ מבקש מישראל הוא שיעשו דבר שיועיל להם לזכור את אותן המצוות הנוהגות בזמן הגלות, שאותם צריכים לזכור היטב כדי לדעת איך להתנהג.
3. כי ׳עמי׳ הוא כינוי שה׳ מכנה בו רק את הצדיקים שבישראל (ראה לעיל ב טז, ותהלים פא יב-יד, צד יד, ועוד).
4. בדברים (לב ט) עה״פ ׳כי חלק ה׳ עמו׳, ופירש רבינו ׳כי אין לאל יתברך חלק במין האנושי אלא ׳עמו׳, כי כל שאר האומות הם בני אל נכר וכו׳, יעקב חבל נחלתו, שהוא ובניו ׳עבדים׳ לאל יתעלה, אבל באומות העולם אם ימצא ביניהם איזה חסיד, לא ימשך זה לבניו׳ (רבינו שם). ובאבות (ה׳:ב׳) ׳עשרה דורות מנח עד אברהם, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם וקיבל עליו שכר כולם׳, ופירש רבינו ׳וקיבל הוא יתברך שכר ותועלת נחת רוח לפניו כל כך וכו׳, וקרא זה הנחת רוח ׳שכר׳ אליו יתברך, על דרך ׳כי חלק ה׳ עמו׳, ועל דרך ׳הבו לי שכרי וגו׳ וישקלו את שכרי שלשים כסף׳, שביארו ז״ל (חולין צב.) על צדיקי הדור׳. [שם נראה שמפרש ׳חלק׳ מלשון שכר, על דרך ׳זה חלקי מכל עמלי׳ (קהלת ב י), ואילו כאן ובדברים מפרש שישראל הם ׳חלקו׳ של ה׳ ששייכים לו, ואילו שאר האומות שייכים לשריהם. ונראה שבדברים פירש על כל עם ישראל, וכולם הם חלקו של ה׳ ולא של שרי האומות ׳בני אל נכר׳, ואילו באבות מפרש את המשנה שה׳ קיבל ׳שכר׳ באברהם, ומעלה זו ניתנה לומר רק על הצדיקים, ולכן ראה לפרש המשנה על אופן אחר מפירושו לפסוק].
5. אם לא תעשו פעולה לזכור את המצוות שאתם חייבים בהם אף בגלות, תפסיקו ממילא להיות עמו ועבדיו של ה׳, כיון שבהכרח יקרה שבהמשך לא תקיימו את המצוות כלל, ונמצא שלא יהיה לה׳ ׳שכר׳ מאתכם.
6. כלומר, עם ישראל נענו לבקשת ה׳, וחיברו את הגמרא על המסכתות הנוהגים בגלות, להיות לזכרון לאותם מצוות שיידעו איך לקיים אותם.
7. ברכות וכלאיים, או ערלה, ואילו שאר המסכתות דנות בהלכות התלויות בארץ.
8. כל הסדר מלבד שקלים שתלוי בבית המקדש.
9. ולא כלל את נזיר וסוטה שהלכותיהם תלויים בבית המקדש.
10. בנזיקין ישנם עשר מסכתות, ועל אבות ועדיות אין גמרא.
11. חולין, בכורות, וכריתות. ומנה אותם שיש בהם הלכות הנוהגות בזמן הזה, אף שיש גמרא על מסכתות נוספות. [וראה מש״כ בזה בפסוק הבא].
12. מסכת נדה.
הבו – תנו כמו הבו מקניכם (בראשית מ״ז:ט״ז).
חדלו – מנעו.
ואומר אליהם – אמרתי לבעלי הצאן אם טוב בעיניכם שארעה עוד את הצאן הבו שכרי כדרך שנותנים לרועה ואם לא תאבו לתת שכרי חדלו ממני את הצאן לבל אטרח עוד עמהם.
וישקלו – בעלי הצאן שקלו בשכרי ל׳ שקל כסף ויתכן שכן היה הערך הנתון אל הרועה והרמז הוא שהמקום אמר לישראל אם תרצו שאשגיח אני בכם עשו עבודתי ושמרו מצותי ותחשב לי לשכר ואם לא אסיר השגחתי ול׳ כסף ירמז על ל׳ צדיקים שבכל דור ודור אין נגרע כמ״ש רז״ל וכסף הוא ענין חמדה כמו נכסף נכספתה (בראשית ל״א:ל׳) כי הצדיקים הם מחמדי עין.
חדלו – מהיות במציאות, כמו השומע ישמע והחדל יחדל (יחזקאל ג׳ כ״ז) לפי פירושי.
כסף – משתתף ונרדף עם כוסף וחשק.
ואומר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי – מצייר במשל שה׳ בקש מאתם שכר בעד מה שישמור אותם לבל יחרב הבית ולבל יכלו ע״י האויבים, ר״ל שרצה שיהיה להם זכות שימליץ בעדם אצל ה׳, ואם לא חדלו – אם לא תתנו לי שכר ולא יהיה לכם זכות, תחדלו מלהיות עם, וישקלו את שכרי שלשים כסף – כבר פי׳ חז״ל שאין לך דור שאין בו שלשים צדקים, ר״ל שהצדיקים שהיו אז ביניהם שהיו במספר שלשים הם מסרו נפשם על קדושת השם, וזה נתנו לה׳ לשכר שישוב ירעה צאנו ישמור.
הבו שכרי – הראוי לי על אותו זמן שרעיתי אתכם ע״י מקלי נועם; והוראה אמתית לתיבת הבו היא תנו פה (עיין באוצר נרדפי).
שלשים כסף – שכר גרוע.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קאברבנאלר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144