Zekharyah 10 – זכריה י‏ – Mikraot Gedolot

אֲרֵי פָלְחֵי צַלְמַיָא מְמַלְלִין אוֹנָס וְקוֹסְמַיָא מִתְנַבָּן שְׁקַר וּנְבִיֵי שִׁקְרָא בִּנְבוּאַת שִׁקְרֵיהוֹן שִׁקְרָא מְמַלְלִין לָא מִדָעַם מְנַחֲמִין עַל כֵּן אִתְבַּדָרוּ כְּבַדוּר עָנָא גְלוֹ אֲרֵי לֵית מְלַךְ.

כי התרפים דברו און – ומה הם התרפים שוחטים אדם בכור ומולגים את ראשו ומולחים אותו במלח ובבשמים וכותבים על ציץ זהב שם רוח הטומאה ומניחין תחת לשונו ותוחבים אותו בקיר ומדליקין לפניו נרות והוא מדבר עמהם.

וחלומות השווא ידברו – שמואל כד הווה חזי חלמא בישא אמר וחלומות השוא ידברו, וכד הוה חזי חלמא טבא הוה קא מתמה ואמר וחלומות השוא ידברו, והא כתיב בחלום אדבר בו. רבא רמי כתיב וחלומות השוא ידברו, והא כתיב בחלום אדבר בו. לא קשיא כאן על ידי שד כאן על ידי מלאך.

כי התרפים – והקוסמים חזו שקר – והחלומות אשר הטעו את אבותיכם לאמר חלמתי והיו מחזיקים ידיהם למרוד בהקב״ה דברו און והבל נחמו לאמר: שלום ואין שלום (יחזקאל י״ג:י׳).

על כן נסעו וגו׳ – אבל אני נבא לכם באמת.

יענו – יתכנעו כמו לענות מפני (שמות י׳:ג׳) לשון עוני.

For the teraphim, etc., and the soothsayers envisioned lies, and dreamers who misled your forefathers, saying, "I dreamt.⁠" They would encourage [your forefathers] to rebel against the Holy One, blessed be He. They spoke futility, and they spoke vanity, saying "peace" – but there was no peace.

Therefore, they traveled. I, however, am a true prophet for them.

they were humbled "to humble yourself before Me.⁠" An expression of humility.

כי התרפים דברו און – עכשיו יהו שואלין מאת הקב״ה ויעזבו אמנה שהאמינו עד עכשיו בתרפים ובקסמים ובחלומות שהם שוא ושקר. ועל כן שהאמינו בשקריהם ובפחזותם לפיכך נסעו בגלות כצאן אשר אין להם רועה.

יענו^א – לשון הכנעה, כמו: עד מתי מאנת לענות מפני (שמות י׳:ג׳), ותרגומו: לאיתכנעא.

א. כן תוקן בין השיטין בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: יענה. בכ״י פריס 162: ״וענה״.

כי – האומרים לא יבוא מושיע^א לישראל, הבל ינחמו צרי ישראל. על כן נסעו – ישראל וברחו מירושלם לפני מלחמות החשמונים, ויענו – לשואלים למה תברחו, כי אין רועה – לישראל מישראל.

א. כן בכ״י וטיקן 75, מונטיפיורי 34. בכ״י לונדון 24896 חסר: ״מושיע״.

כי – לשעבר התרפים – שהיו שואלים בהם דברו להם און – ולא הצליחו בם,

אבל עתה שאלו מי״י ויתן לכם, כן השיטה.

על כן נסעו – ממקומם כמו צאן – שיענו ויחלשו ויכנעו בלי רועה.

כי התרפים – אז יכירו כי התרפים דברו און כי יראו כי הנבואות שאמרו נביאי האמת נתקיימו הרעות נתקיימו בחרבן הארץ והנחמות נתקיימו בזמן ההוא יכירו אז כי בעלי התרפים שהיו מתעים אותם קודם חרבן הארץ וכן הקוסמים ונביאי השקר בחלומותיהם שהיו אומרים להם קודם החרבן שלום יהיה לכם (ירמיהו כ״ג:י״ז) יכירו אז כי הבל ינחמון והכל היה שקר ואון והבל.

על כן נסעו – נסעו וגלו מארצם כמו הצאן אשר אין להם רועה.⁠¹

יענו כי אין רועה – יענו יכנעו וכן ומהמונם לא יענה (ישעיהו ל״א:ד׳) ענין הכנעה.

1. השוו ללשון הפסוק במלכים א כ״ב:י״ז.

גם אין ספק, ואם זה לא כתב יוסיפון, כי היה בזמן זה ובכל זמן בארץ ישראל ובכל גלילות הארצות ההם כלם, עונן ומנחש ומכשף וקוסם ועושה תרפים ובעלי חלומות ושגעונות, כמו שראיתי גם כן לאין מספר בארצות ההם גם היום, אם כן מבואר אמרו: כי התרפים דברו און – כי אלו נמצאים היו גם לעמנו, גם לבני יון, גם מבואר בעצמו.

ואמנם אומרו אחר זה כי התרפים דברו און לא אמרו על קוסמי ישראל ונביאי השקר אשר להם כי אם על האויבים, כי מפני שהיונים ושאר העמים שיעלו אז לכבוש את ארץ ישראל יסמכו בעלייתם על דברי הקוסמים שלהם שיאמרו להם שיצליחו לכן אמר שעתה ידעו שהדברים דברו און להם והקוסמים והחולמים ראו שקר וכזב, ועל כן אותם האומות נסעו כמו צאן שנסו או שהלכו רוצה לומר בלי כח לפני אויב עד שאותם הקוסמים ובעלי התרפים המייעדים כפי המערכות השמימיות יענו ויאמרו להנצל מהכזב הנמצא בפיהם כי אין רועה רוצה לומר שכבר אין להם רועה ושר בשמים כי אינו משפיע עליהם כירחי קדם. ואומר השם יתברך שאמת דברו שבזמן ההוא על הרועים שהוא משל לשרי האומות המשפיעים בהם יחרה אפו ועל העתודים שהם האומות הנשמרות מהם יפקוד להחריבם לפי שאז יפקוד השם צבאות את עדרו שהוא בית יהודה, וישם אותם כסוס הודו במלחמה רוצה לומר כמו הסוס שיראה כחו והודו במלחמה וכמו שאמר על הסוס ישיש בכח יצא לקראת נשק, והנה החרון אפו שזכר הוא משל שהקדוש ברוך הוא ישדד בזמן הגאולה כוחות המערכות העליונות המשפיעות על אויבי ישראל וכמו שאמר ישעיהו (ישעיה כז, א) ביום ההוא יפקוד השם על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה:

התרפים – עשוים הם בצורת אדם ומדברים עתידות ע״י כשוף.

און – שקר ודבר תוהו.

והקוסמים – הם חוזי הכוכבים.

חזו – ראו.

יענו – ענין הכנעה כמו מאנת לענות (שמות י׳:ג׳).

רועה – ר״ל מנהיג.

כי התרפים – כאומר שלא יפה עשו אבותיכם שפסקו בתרפים וקוסמים ובחלומות כי התרפים דברו און ודבר תוהו והקוסמים ראו שקר ובעלי החלומות ידברו שוא.

הבל ינחמון – מה שנחמו אותם לאמר שלום יהיה לכם אל תיראו הנה הוא הבל כי לא כן היה.

על כן – הואיל ועסקו בהם נסעו מארצם ללכת בגולה כמו צאן שהרועה מסיעם ממקומם בע״כ.

יענו – היו מוכנעים אל האויב כי לא היה להם מנהיג טוב להוליכם בדרך הישר ולכן אחזו בדרכם ובגמול זה היו מוכנעים אל האויב.

יענו – מענין הכרעה ועוני.

צאן – (אשר) יענו.

כי – לא יסמכו עוד על הכחות הטבעיות ומעשה הטלמסאות ודרכי האצטגנינים, באשר יכירו כי התרפים דברו און, והקוסמים – המגידים עתידות עפ״י הקסם דברו שקר – וכן לא יאמינו עוד בחלומות כי ידעו שהחלומות שוא ידברו – וירמוז שקודם בוא המשיח יעמדו תרפים וקוסמים וחולמי חלומות שיתעו את העם בהבליהם ואז ידעו כי אין בם ממש, כי על כן על שהאמינו בהבלים אלה נסעו כמו צאן אשר יענו כי אין רעה – כי לא היה להם רועים משכילים מנהיגים אותם עפ״י התורה והשכל רק מהבילים אותם בחלומות והבלים ודברים הרבה והיו כצאן אשר אין להם רועה נאמן.

און – בחילוף אותיות הבל; וגם שם עון קרוב לו; ותועלת הבאה לאדם מאון ועון תועלת הבל הוא.

נסעו – נעתקו ממקומם ונדו הנה והנה.

יענו – ישאו קולם באנחתם, ואין לקול השה תיבה מיוחדת בלשון הקודש, ע״כ נשתמש בשרש ענה הכולל כל מין הרמת קול; ושריקות עדרים שבשירת דברה (פסוק ט״ז) לא נודע בבירור משמעו, ונוטה אני לומר שיש ליחסו לרועי העדרים ולא לעדרים עצמם. ואולי שם שה (שה כשבים ושה עזים, פרשת ראה) נגזר מקול הצאן שבאזני בני כנען נשמע כדברת שה (belare, blöcken, meckern).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון