Zekharyah 10 – זכריה י‏ – Mikraot Gedolot

וְיִתְעַבְּדוּן לְהוֹן נִסִין וּגְבוּרָן כְּמָא דְאִתְעֲבִידוּ לַאֲבָהָתְכוֹן בְּיַמָא וְיֶחֱזוּן בְּפוּרְעֲנוּת סָנְאֵיהוֹן כְּמָא דְאִיטְרָפוּ גִבָּרַיָא כְּגַלֵי יַמָא וְיִבְהֲתוּן כָּל מַלְכֵי עַמְמַיָא וְיִבַּטֵיל תּוּקְפָא מֵאַתּוּרָאָה וְשִׁלְטָן מִצְרַיִם יֶעְדֵי.

ועבר בים צרה – א״ר יוחנן זה פסלו של מיכה, תני רבי נתן אומר מגרב לשילה שלשה מילין והיה עשן של מערכה ועשן פסלו של מיכה מעורבבים זה בזה, בקשו מלאכי השרת לדחפו, א״ל הקב״ה הניחו לו שפתו מצויה לעוברים ושבים, ועל דבר זה נענשו אנשי פילגש בגבעה א״ל הקב״ה לכבודי לא מחיתם ולכבוד בשר ודם מחיתם, ומפני מה לא מנו את מיכה מפני שפתו מצויה לעוברים ושבים.

ועבר בים צרה – ותעבור צרה בצור היושבת בתוך הים והיא ראש לאדום.

והכה – הקב״ה שהוא המכה יכה בים גלים רבים להשקיע את צור.

כל מצולות יאר – היא מצרים.

And trouble shall pass through the sea And the trouble shall pass through Tyre, which is situated in the midst of the sea, it is the head of Edom.

and He shall strike The Holy One, blessed be He, Who is the One Who strikes the waves of the sea to sink Tyre.

all the depths of the river That is, Egypt.

ועבר בים צרה – כשהוא אומר ועבר בים – חשוב כאילו אומר ועבר באדום צרה, לפי שרומי היא ראש הגיות, ויושבת על הים באנטוכיא. וכן כשהוא אומר: ונתתי יאורים חרבה (יחזקאל ל׳:י״ב), חשוב כאילו אומר:⁠^א ונתתי מצרים חרבה. ולפי שכל מחייתם ביאור לכך הוא אומר ונתתי^ב יאורים חרבה.

ושבט מצרים יסור – מלכות מצרים יסור.

א. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 הושמט ע״י הדומות: ״ונתתי יאורים... אומר״.

ב. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 נוסף כאן: ״את״.

ועבר – רוח צרה – הטעם כי יבש הים, גם יאור מצרים, להיות דרך לעבור גאולים¹ מאשור. כי בים יבואו אל היאור אל מצרים ומשם אל ארץ ישראל. וככה אמר ישעיהו: והחרים י״י את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר (ישעיהו י״א:ט״ו), זהו יאור מצרים. ושם כתוב: והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור (ישעיהו י״א:ט״ז).

והורד גאון אשור – שלא ימשלו בישראל כי יפל פחד החשמונים עליהם, וככה מצרים.

1. השוו ללשון הפסוק בישעיהו נ״א:י׳.

ועבר בים צרה – האומות שהם רבים כמו הים תעבור בהם צרה ואמר ועבר לשון זכר ר״ל דבר הצרה.

והכה בים גלים – האל יתברך יכה בים ובגליו וייבש אותם ר״ל המון העמים וזהו והובישו כל מצלות יאור כמו שפירש והורד גאון אשור וזכר אשור ומצרים שהם הרעו לישראל יותר משאר האומות.

ואמנם אומרו ועבר בים צרה אפשר לי לפרשו באחד משני פנים, הראשון מה שניבא ישעיה על זה (ישעיה יא, טו) והחרים ה׳ את לשון מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים שביאר הנביא שם שבקבוץ הגליות תהיה קריעת הים כמו שהיה ביציאת מצרים, ועז״א כאן ועבר בים צרה והכה בים גלים והוביש כל מצולות יאור לרמוז לאותו נס אשר יעשה השם באותו זמן: והפן השני מהפירוש הוא שכבר נודע בדברי הנביאים והמליצים שהעולם הזה נקרא ים זועף והמעלות והממשלות אשר בו הם גלי הים פעם עולות ופעם יורדות ונשפלות, ולכן אמר על מלחמת האומות ונקמתם שתהיה בזמן ההוא ועבר בים צרה רוצה לומר שיעביר בעולם צרה רבה מאד ומלחמות עצומות, והכה בים גלים רוצה לומר שיכה הקדוש ברוך הוא הגלים שבים שהם ממשלות האומות ומלכיהם, והובישו כל מצולות יאור שהוא גם כן רמז לזה, ולפי שאמר זה בדרך משל אמר בענין הנמשל בביאור והורד גאון אשור שהיו מושלים בעשרת השבטים שתרד מעלתו במלחמת גוג ומגוג ונפילתם ושבט מצרים יסור שהיו בארצו גם כן רבים מבני יהודה גולים. ולפי שמצרים ואשור ילחמו אז על בני אדום הנוצרים כמו שזכרתי פעמים.

מצולות יאר – במסרה גדולה דילן הכי נמסר יאור היאור ו׳ מלאים וסי׳ נמסר בס׳ מקץ והתם נמסר יאר היאר כל אורייתא חסר וכל נביאים וכתובים דכוותא חסר בר מן ו׳ ע״כ ותו לא והעיקר חסר וגם בס״א כ״י נמסר היאר כל לישנא חסר במ״ו מלא ע״כ. וחפשתי עד מקום שידי הגיעה ולא זכיתי למצוא בשום מקום פרטן מאלה הששה מלאים גם כי אמרתי ללקטן אחד לא׳ מתוך הכתובים כדי למצוא חשבונם לא עשיתי מאומה מפני החילופים שנפלו בספרים ומי יוכל לתקן את אשר עוותו כותבי הספרים ומי יודע להבחין איזה יכשר הזה או זה נקיטנא מיהא ד׳ מלאים דלא חזינא להו פלוגתא בספרי דייקי ואלו הן ערות על יאור עלפי יאור וכל מזרע יאור (ישעיהו י״ט) ובסי׳ כ״ג קציר יאור תבואתה כי פליגי ספרי בפסוק כל משליכי ביאור (שם סי׳ י״ט) ובעמוס ח׳ נשקעה כיאור מצרים וכאן בזכריה זאת חשבתי לעשות מלא כל משליכי ביאור דסמיך ליה לתלתא אחריני מלאים וגם ההוא דעמוס משום דבתרווייהו נמסר במ״ג ו׳ מלא טוב וסלח ה׳ יורנו איזה הדרך ישכון אור יעבר על פשע ותמחה אשם ותשליך במצולותים כל חטאתינו אמן.

והובישו – מלשון יובש.

מצולות – עומק המים כמו ירדו במצולות (שמות ט״ו:ה׳).

יאור – כן נקרא נחל מצרים.

והורד – מלשון ירידה והשפלה.

גאון – ענין רוממות והתנשאות.

ושבט – ענין ממשלה כמו לא יסור שבט מיהודה (בראשית מ״ט:י׳).

ועבר בים צרה – אז תעבור צרה על מצרים הרבים כמי הים והצרה ההיא תכה את הגלים אשר בים ר״ל השרים הרמים והנשאים.

והובישו וגו׳ – כל המקומות העמוקות שביאור יתייבשו ר״ל כל המון מצרים יאבדו ולפי שכל שבח מצרים הוא בהיאור שעולה ומשקה השדות לכן מדמה אבדן אנשיה ליבשות מי היאור.

והורד – יושפל רוממות אשור ויסיר ממשלת מצרים.

בים צרה, בים גלים – בדרך המליצה יצייר הצרה כים זועף, כמו בים דאגה (ירמיהו מ״ט כ״ג), ולנגד זה קורא הים בשם ים גלים, שיעבור ים ההגיוני ים של הצרה, ויכה ים החושיי הנמצא בפועל שיש לו גלים.

ועבר בים צרה – מצייר הצרה כים זועף, שהגם שיהיה בים הצרה שיתגברו הצרות אז וחבלי משיח יעבור את הים הזה בשלום, והכה בים של הגלים – הוא הים ממש שיש לו גלים ר״ל שיחריב את הים לעבור בו מן הגלות, כמ״ש והחריב ה׳ את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר, וז״ש והובישו כל מצולות יאור – הוא יאור מצרים, ואז יורד גאון אשור ויסור שבט מצרים – שהם משלו מקדם בישראל והם יפלו בין העמים שיתקבצו למלחמת גוג ומגוג (כמו שהתבאר ביחזקאל סי׳ ל״ב וסי׳ ל״ח).

ועבר – לפי רש״י ורד״ק הוא לשון סתמי ונופל גם על שם צרה גם כי לשון נקבה היא. והכונה על האומות בכלל (לפי רד״ק), או על צור בפרט היושבת על חוף הים (לפי רש״י), ומהר״ר אהוד לולי מסכים גם הוא (בתרגומו) לפירוש זה; ויש שחשבו שנושא הדיבור הוא האל הוא המכה בים גלים, וראוי להיות ועבר בים בצרה, בהביאו עמו צרה לשונאי ישראל; ולפי דעתי ראויה התיבה להנקד בְּיַם בצרה רחבה כים, וכן פירשתי גם כן נמוגו בְּיַם דאגה (ירמיהו מ״ט:כ״ג) ודמשק וחמת וארפד שעליהן מדבר שם אינן על שפת הים; ונראית כמליצה בלתי נהוגה בלשון הקודש, מ״מ באה כמה וכמה פעמים בתנ״ך תיבת ים להוראת דבר בלי חקר וגבול על דרך משל כי גדול כים שברך (איכה ב׳:י״ג), ועבר מוסב לעם ישראל שיעבור תוך צרה גדולה.

והכה בים גלים – ישפיל גאות גלי הים המאיימים עליו לשטפו, כלומר יעבור על כל המונעים המתייצבים נגדו.

והבישו כל מצולות יאור – נילוס נהר מצרים שמימיו רבים ועמוקים ייבש, משל על הֵחָלֵש כח מלכי מצרים שלא יעכבו על ישראל אם יחפצו לשוב לארצם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון