Yechezkel 43 – יחזקאל מג‏ – Mikraot Gedolot

וּמַדְבְּחָא תַּרְתָּא עַסְרֵי אוּרְכָּא בְּתַרְתָּא עַסְרֵי פּוּתְיָא מְרֻבַּע עַל אַרְבְּעָא סִיטְרוֹהִי.

והאריאל שתים עשרה ארך – מקום המערכה היה עשרים וארבע על עשרים וארבע וזהו שתים עשרה בי״ב.

אל ארבעת רבעיו – שמאמצעיתו הוא מודד שתים עשרה לכל רוח הרי כ״ד על כ״ד כך מפורש בזבחים וכן שנינו במסכת מדות המזבח היה שלשים ושתים על שלשים ושתים עלה אמה וכנס אמה זה היסוד נמצא שלשים על שלשים עלה חמש וכנס אמה זה הסובב נמצא עשרים ושמונה על עשרים ושמונה מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים ושש על עשרים ושש מקום הילוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע מקום המערכה.

And the altar hearth shall be twelve [cubits in] length The [entire] place for the woodpile was twenty-four [cubits] by twenty-four [cubits] and this [section] was twelve by twelve.

to [each of] its four sides [i.e.,] he measured twelve [cubits] from its center to every side. Behold [it was] 24 [cubits] by 24 [cubits]. So is it clear from Zebahim (61b), and so have we learned in Tractate Middoth (3:1): The altar [of the second Temple] was 32 by 32 [cubits]. It extended upward a cubit and receded a cubitforming the baseleaving it 30 by 30 [cubits]. It extended upward five [cubits] and receded a cubitthis is the circuitleaving 28 by 28 [cubits]. The area for the horns was a cubit here and a cubit there, leaving 26 by 26 [cubits]. The area for the priests to walk was a cubit here and a cubit there, leaving 24 by 24 [cubits]the place for the woodpiles.

והרי פרשתי בעזרות גובה ורחב, ובהראל גובה, ועתה מפרש הרחב. ולכך אומר: שתים עשרה וגו׳ – עשה הרחב עיקר, שבשתים עשרה אמות של רחב פשוטו היה י״ב ארך, ולא כל ארכו ורחבו אלא רבוע אל ארבעת רבעיו. ואילו הרבעים אם תאמר רבעי הקיפו מה לימדנו בהן, ועוד מדת רחב שבו כלן בגג הן נמדדות וזה בהיקף, בתמיה, אלא על כרחך רבעי רחב גגו ועביו. וכן נדקדק למטה בי״ד של העזרה. וכמין גאם מדדו למעלה והתחיל מן הקרנות. כיצד מקרן דרומית מזרחית מדד הימנה ולצפון י״ב ולהימנה ולמערב י״ב והיא הפנה. וחוט הסיקרא מפסיק בין הפנות. ומקרן מזרחית צפונית לדרום י״ב והימנה ולמערב י״ב. ומקרן צפונית מערבית למזרח י״ב והימנה לדרום י״ב. ומקרן מערבית דרומית לצפון י״ב והימנה למזרח י״ב. וכל כך למה כדי לברר את הקרנות ופנות המזבח ליתן מדם החטאת על ד׳ קרנותיו ופנותיו כמו שיאמר. והשמיעך שרבעי האריאל למעלה מן העזרות בכלל הקרנות הן ורבעי העזרה בכלל הפנות, והן הן פנותיו. ותדע שהרי שכשמונה משך העזרות הוא מונה אותן כאחת מה שגדלו בין שתיהן.

ואותו מקום שנקרא אריאל היה י״ב באורך וי״ב ברוחב רבוע אל ארבעת רבעיו ומשם ולמעלה היו ד׳ הקרנות.

והאראיל – והאריאל קרי.

רבוע – מרובע.

רבעיו – צדדיו וכן על ארבעת רבעיהם (יחזקאל א׳:ח׳) והוא מלשון רבע כי כל צד הוא רבע כי ארבע צדדים יש.

והאריאל – שטח המזבח הוא מקום המערכה היה י״ב אמות על י״ב וזהו מאמצעיתו לכל רוח והיה א״כ כ״ד על כ״ד.

רבוע – היה מרובע בארבעת צדדיו.

האריאל – כן נקרא המזבח ע״ש אש השמים שהיתה רבוצה כארי ואוכלת הקרבנות.

והאריאל רוחב מקום המערכה היה שתים עשרה ארך על שתים עשרה רחב – פירש במשנה דמדות שמודד מדה זאת מאמצעו של מזבח, שמאמצע מקום המערכה יהיה י״ב אמה לכל צד, ועז״א אל ארבעת רבעיו והיה מצד אל צד כ״ד אמה, כי במקום המערכה נתקצר המזבח עוד שתי אמות מכל צד, אמה למקום הקרנות ואמה למקום הילוך רגלי הכהנים.

אל ארבעת רבעיו – ארבעה צדיו שוים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון