×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יט) וְהָיָ֞ה בִּמְק֤וֹם הַשְּׁחִין֙ שְׂאֵ֣ת לְבָנָ֔ה א֥וֹ בַהֶ֖רֶת לְבָנָ֣ה אֲדַמְדָּ֑מֶת וְנִרְאָ֖ה אֶל⁠־הַכֹּהֵֽן׃
and in the place of the boil there is a white swelling or a bright spot, reddish-white, then it shall be shown to the priest.
מוני המצוותתורה שלמהספראתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (יונתן) מתורגם לעבריתילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורדעת זקניםרלב״גאברבנאלר״ע ספורנותולדות אהרןשפתי חכמיםאור החייםאדרת אליהו לגר״אר' נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימהעודהכל
[פד] 1והיה במקום השחין, מלמד שאינו פושה לעור הבשר, ולא צרעת עור הבשר פושה לתוכו, לכך נחלק לענין בפני עצמו. (מדרש הגדול)
[פה] 2שאת לבנה או בהרת לבנה, אשכחן טפילה לשאת, טפילה לבהרת מנלן, אמר ר׳ זירא נאמרה לבנה בשאת, ונאמרה לבנה בבהרת, מה לבנה האמורה בשאת יש לה טפילה, אף לבנה האמורה בבהרת יש לה טפילה. (שבועות ו:)
[פו] 3שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת, הפתוך שבשלג, כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד, כדם המזוג בחלב, דברי רבי ישמעאל (פתוך המעורב מן הלובן והאודם וגם היא ממראות נגעים, ואע״פ שלא נתבאר זה בשאת, אלא אמר שאת לבנה בלבד, אבל נתבאר בבהרת, אמר או בהרת לבנה אדמדמת. ובספרא מנין ליתן את האמור בבהרת בשאת ואת האמור בשאת בבהרת, ת״ל צרעת היא, לפי שנאמר בבהרת צרעת היא וכן בשאת, פהמ״ש להרמב״ם), ר״ע אומר אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה ממנה. (משנה נגעים א׳:ב׳)
1. רמב״ם טו״צ פ״ה ה״ה: השחין והמכוה אין מצטרפין זה עם זה וכו׳ ואין פושין זה לזה, ואין פושין לעור הבשר ולא בהרת עור הבשר פושה לתוכן.
2. ראה לעיל אות לז וצרף לכאן.
3. ראה תו״כ ולק״ט כאן.
– רמב״ם טו״צ פ״א ה״ד: היה במראה הלובן מארבע מראות אלו, מקצת אדמומיות מעורבות בו גם זה נגע צרעת הוא שנאמר או בהרת לבנה אדמדמת, והוא הדין לשאת ולספחת של שאת ולספחת הבהרת. והמראה הזה שהוא מעורב מלבנונית ומעט אודם הוא הנקרא פתוך. וכיצד מראה הפתוך בארבע מראות אלו כאילו הן ארבע כוסות מלאות חלב ונתערב בכוס הראשונה שני טיפי דם, ובשניה ארבע טיפין, ובשלישית שמונה טיפין וברביעית ששה עשר טיפין.
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פָּרָשָׁה ד]
[א]
״וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת״ – שֶׁיִּקְדֹּם הַשְּׁחִין לַשְּׂאֵת, לֹא תִקְדֹּם הַשְּׂאֵת לַשְּׁחִין.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: קָרוּי הוּא בִמְקוֹמוֹ עַד שֶׁלֹּא בָא לְשָׁם.
[ב]
כֵּיצַד?
הָיָה בְעוֹר הַבָּשָׂר עַד שֶׁלֹּא נֶעֱשָׂה שְׁחִין, וְנֶעֱשָׂה שְׁחִין.
וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
[ג]
״שְׂאֵת לְבָנָה״ – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מְטַמָּא חֲלָקָה.
״בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת״ – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מְטַמָּא בְּפָתוֹךְ.
יָכֹל הַשְּׂאֵת תְּטַמֵּא חֲלָקָה וְהַבַּהֶרֶת תְּטַמֵּא בְפָתוֹךְ, וּמְנַיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר בַּשְּׂאֵת בַּבַּהֶרֶת, וְאֶת הָאָמוּר בַּבַּהֶרֶת בַּשְּׂאֵת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נֶגַע צָרַעַת״ (ויקרא י״ג:כ׳).
וִיהֵי בַּאֲתַר שִׁחְנָא עָמְקָא חָוְרָא אוֹ בַהֲרָא חָוְרָא סָמְקָא וְיִתַּחְזֵי לְכָהֲנָא.
but in the place of the ulcer there come a white abscess, or a bright spot, reddish-white, let him show it to the priest,
וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת וְנִרְאָה אֶל הַכֹּהֵן
וִיהֵי בַּאֲתַר שִׁיחְנָא עָמְקָא חַוְּרָא אוֹ בַהְרָא חַוְּרָא סָמְקָא וְיִתְחֲזֵי לְכַהֲנָא
א. ת״א ״אֲדַמְדָּמֶת״ – ״סָמְקָא״ יתבאר להלן ״יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם״ (מט) ״יָרוֹק אוֹ סָמוֹק״.
לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת – ת״א ו״יונתן״
ב. המיוחס ליונתן תרגם ״לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת״ – ״חַוְּרָא סָמְקָא מְעַרְבִין״ כדרשת חז״ל המובאת ברש״י: ״שאין הנגע לבן חלק אלא פתוך ומעורב בשתי מראות לובן ואודם״. אבל אונקלוס שכדרכו אינו מזכיר מדרשי הלכה תרגם ״חַוְּרָא סָמְקָא״, ואין צורך לדיחוקו של ״נתינה לגר״.
ויהוי בתרא שיחנא שומא חוורהב או בהקי חוורהג וסמוקהד ויתחוויה לכהנא.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בתר״) גם נוסח חילופי: ״באתרא״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״חוורה״) גם נוסח חילופי: ״חיורה״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״חוורה״) גם נוסח חילופי: ״חיורה״.
ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״וסמוקה״) גם נוסח חילופי: ״סמקה״.
ה. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ויתחווי״) גם נוסח חילופי: ״ויתחמי״.
ויהי באתר שיחנא שומא זקיפא חוורא או בהקי מיטפלא חוורא סמקא מערבין ויתחמי לות כהנא.
but in the place of the ulcer there hath come a white rising tumour, or a bright fixed spot, (in colour) white mixed with red; he shall be seen by the priest.
ותהיה במקום השחין יבלת זקופה לבנה או בוהק טפל לבן אדום מעורבין ויראה אל הכהן.
וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת – שֶׁיַּקְדִּים שְׁחִין לִשְׂאֵת וְלֹא שֶׁתַּקְדִּים שְׂאֵת לִשְׁחִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר קָרוּי הוּא בִּמְקוֹמוֹ וְאַעַ״פּ שֶׁלֹּא בָּא לְשָׁם, כֵּיצַד הָיָה בְּעוֹר הַבָּשָׂר עַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה הַשְּׁחִין וְחָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. ״שְׂאֵת לְבָנָה״ מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמְּאָה חֲלָקָה. ״בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת״ מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמֵּא בְּפָתוּךְ. יָכוֹל שְׂאֵת מְטַמֵּא חֲלָקָה וּבַהֶרֶת תְּטַמֵּא בְּפָתוּךְ מִנַּיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר בִּשְׂאֵת בְּבַהֶרֶת וְאֶת הָאָמוּר בְּבַהֶרֶת בִּשְׂאֵת תַּלְמוּד לוֹמַר ״נֶגַע צָרַעַת״.
וַצַארַ פִי מַוְצִ׳עִהִ שַׁאמַתֹ בַּיְצַ׳אאֻ אַוְ בֻּקעַתֹ בַּיְצַ׳אאֻ מֻחמַרַּתֹ פַליֻרַ לִלאִמַאםִ
ונהיה במקומו, שומה לבנה או כתם לבן נוטה לאדמומיות, אזי שיראה אל הכהן.
או בהרת לבנה אדמדמת – שאין הנגע לבן חלק, אלא פתוך ומעורב בשתי מראות לובן ואדום.
או בהרת לבנה אדמדמת in OR A BRIGHT SPOT REDDISH-WHITE – It means that the plague is not evenly white but it is compounded and intermingled with two colors – white and red.
פס׳: והיה במקום השחין שאת1שיקרום השחין לשאת לא שתקרום השאת לשחין.
שחין שחין – לרבות כל מיני שחין בין שלקה בעין ובאבן בגפת במי טבריה וכל שאינן מחמת האש.
או בהרת לבנה אדמדמת – מלמד שהיא מטמאה בפתוך שיכול השאת 2תטמא חלקה והבהרת תטמא בפתוך:
1. שיקרום השחין וכו׳. היינו דווקא מתחלה היה שחין ואח״כ שאת ולא להיפך ועיין ת״כ:
2. תטמא חלקה. היינו מראה לבן:
לבנה אדמדמת – מעורבת משני העינים, אוא קצתה כן וקצתה כן.
א. כן בכ״י פריס 176, פרנקפורט 150. בכ״י פריס 177: בזו.
REDDISH-WHITE. A mixture of the two colors. Or a little of each.
The word tzara'at (leprosy) (v. 20) means a disease. Similarly ha-tzirah (the disease)⁠1 in I will send the disease (Ex. 23:28). The fact that the Torah reads, and I will send is no argument against this interpretation,⁠2 for Scripture reads, He sent His word (Ps. 107:20); For I…send all My plagues (Ex. 9:14); and He sent forth upon them the fierceness of His anger (Ps. 78:49).
1. Translated according to Ibn Ezra.
2. That tzirah means a disease. There are some who argue that the term "sent" (shalach) applies only to living things. They translate ha-tizirah (the disease) in Ex. 23:28 as the hornet. They render Ex. 23:28 as I will send the hornet.
לבנה אדמדמת – פתוך כמו כוס של חלב שנפלו בו טיפי דמים.⁠1
לבנה אדמדמת – REDDISH WHITE – Mixed, like a cup of milk that drops of blood fell into (Bavli Shevuot 6a:8).
או בהרת לבנה אדמדמת – בת״כ דריש מלמד שמטמא בפתוך פי׳ מעורב בלובן ואודם.
או בהרת לבנה אדמדמת, "or a white rising or a bright spot, reddish white;⁠" according to Torat Kohanim, the reddish looking spot is a phenomenon that occurs with all the four different types of the skin diseases described in this chapter. It is a clear sign that the afflicted person will be declared ritually impure.
והיה במקום השחין שאת לבנה, או בהרת לבנה אדמדמת – רוצה לומר שיהיה צבעה מעורב מלובן ואודם, באופן שיהיה הלובן המופלג ההוא נוטה לאודם נטייה⁠־מה. וראוי שתדע שהמעורב מלובן ואודם ינהג גם כן בשאת; אמר אחר זה: ׳והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת׳ (פסוק מג); ומזה נשפוט שהענין כן בספחת הבהרת והשאת. ויתבאר שזה המראה המעורב עם אודם ינהג גם כן בצרעת עור בשר, שנאמר: ׳והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר׳ (פסוק מג). ובכלל, הנה מראות נגעי הצרעת ראוי שיהיו בלתי מתחלפים זה מזה באי⁠־זה מקום שיהיו מגוף האדם; וזה מבואר עם מעט עיון. וכבר ביארו רבותינו ז״ל איך נשפוט באלו המראים המתמזגים עם אודם, לפי מה שקיבלו בזה מפי משה, איש מפי איש; והוא, שכאשר נקח כוס מלא חלב ונשליך לתוכו שני טיפי דם - יהיה מראהו כמראה בהרת לבנה אדמדמת; ואם השלכנו לתוכו ארבעה טיפי דם - יהיה מראהו השאת האדמדמת; ואם השלכנו לתוכו שמונה טיפי דם - יהיה מראהו כמראה ספחת הבהרת האדמדמת; ואם השלכנו לתוכו ששה עשר טיפי דם - יהיה מראהו כמראה ספחת השאת האדמדמת. והיה זה כן, כי האודם, להיותו הפכיי ללובן באופן⁠־מה, הנה יחסר לובן הנגע כשהתמזג עמו; וכל מה שהיה המראה יותר לבן ישאר יותר לבן, וזה בלתי צריך אל ביאור; ומזה יתבאר שהבהרת היא היותר לבנה עם אדמימותה, ואחריה השאת, ואחריה ספחת הבהרת, ואחריה ספחת השאת; וזה דומה ליחס מדרגותיהם בלובן. ואולם שהמראה הלבן המעורב באודם יורה על הצרעות הנה הוא מבואר מן החוש; והסיבה בזה, כי מפני שהיה שורש הויתו מהדם המעופש, הנה יקרה לו זה, והוא היותר נמצא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אך במקום השחין נשארה ליחה גורמת שאת לבנה עזה או בהרת לבנה אדמדמת מעורב משני המינים יחד וזהו מה שחדש במקום הזה בענין השחין ואינו כן בנגעים שזכר למעלה רוצה לומר שהחומר המוליד לשחין הוא חם ומוליד אדמימות.
והיה במקום השחין שאת לבנה – שאין אותו המקום נדון בסימני עור בשר של מעלה, וכן מקום מכות אש. כי אמנם העור הטבעי שנאבד בשחין או במכוה לא ישוב עוד כמאז, אבל יולד במקומו דבר דומה לעור, שאין עור מחליף, כדאיתא פרק בא סימן (נדה נ״ה.), וכמו שספרו הרופאים.
והיה במקום השחין שאת לבנה, this spot is not being judged by the same criteria as listed earlier which were inflammations of skin on the flesh; similarly, inflammations caused by fire burning the skin. When ordinary שחין destroys the tissue on top of the skin it never grows back to look as it did originally. What grows on the afflicted area is tissue which resembles the original skin, so that no skin graft is needed. Original skin is medically irreplaceable.⁠a When someone suffers from a נגע צרעת the skin, when healed, looks indistinguishable from the original.
a. opinions in those days.
[א] שאת לבנה
[1] שבועות פרק ראשון דף ו ע״ב (שבועות ו:)1
1. על שאלת הגמרא מה המקור לתולדה גם בבהרת תרצה הגמרא שני תרוצים:
אמר רבי זירא: נאמרה ׳לבנה׳ בשאת ונאמרה ׳לבנה׳ בבהרת, מה ׳לבנה׳ האמורה בשאת יש לה טפילה, אף ׳לבנה׳ האמורה בבהרת יש לה טפילה. עיין בהערה על פסוק ד בפירוש הדרשה.
במתניתא תנא: הטיל הכתוב לספחת בין שאת לבהרת (פסוק ב), לומר לך: כשם שטפילה לשאת, כך טפילה לבהרת. עכ״ל.
לפי ההפניות לשבועות ו, בפסוק ד, וגם בפסוק יט, אנו למדים שרבנו מפנה לפי תרוצו של רבי זירא, ולא לפי תרוץ הברייתא, שהרי לפי תרוץ הברייתא היה לו להפנות מפסוק ב כי שם התורה מזכירה את הספחת בין השאת והבהרת.
פתוך. פירש״י בשבועות דף ו׳ פתוך מעורב:
פתוך. In Shavuos (6a) Rashi explains פתוך means intermingled.
שאת לבנה או וגו׳ – בתורת כהנים אמרו טעם אומרו לבנה, לומר שאינה אדמדמת, ובהרת לבנה אדמדמת, ומנין ליתן בשאת אדמדמת ובבהרת לבנה חלקה תלמוד לומר נגע צרעת פירוש בסוף הענין. ונראה שלא הוצרך התנא לריבוי של נגע צרעת אלא לפתוך של שאת, שלא תאמר כיון שלבנוניתה אינו עז אם יבא בו הפתוך יחשך הלבנונית תלמוד לומר, אבל לא לחלקה של בהרת, כי הגם שלא היה ריבוי של נגע צרעת לא הייתי מטהר בהרת חלק, שלא מצינו שיש טומאה בשאת יותר מבהרת.
ופירוש הכתוב כן הוא שאת לבנה או בהרת לבנה הגם שהיא אדמדמת, כי גוון הבהרת יש בו שאת ולא יטהר לצד שגדל בו מראית הצרעת ולא הוצרך ריבוי של נגע צרעת אלא לפתוך השאת, והגם שאמר התנא ב׳ חלוקות, אגב אמרה. ודע כי לאו דוקא שאת אלא הוא הדין ספחתה של בהרת ושל שאת מטמאין בחלק ובפתוך. כן מוכח במסכת נגעים (משנה נגעים א׳:ב׳), וטעמו ממה שריבה נגע צרעת כל ד׳ מראות שוים הם בדין זה.
שאת לבנה או בהרת לבנה, "a white rising or a very bright spot, etc.⁠" According to Torat Kohanim the reason the Torah writes לבנה, white, is to exclude אדמדמת, a שאת of a reddish appearance; the words בהרת לבנה אדמדמת refer to a בהרת mixed with a reddish appearance. [I did not find this in my edition of Torat Kohanim on this verse. Ed.] How do I know that the rules stated in our verse apply to a שאת אדמדמת, and to בהרת לבנה that instead of the שחין there is now a completely white spot of the intensity called בהרת? This is why the Torah added the words נגע צרעת, "it is a form of leprosy,⁠" in verse 20. At first glance it seems that these extra words should have been necessary only in respect of שאת, the rising on the skin which was of a mixed colouring (white and reddish); seeing that the basic colour was not an intense white I might have presumed that it did not qualify anymore as a symptom conferring ritual impurity. We never would have assumed this of an area which contained the kind of bright whiteness known as בהרת. We never find that שאת is more susceptible to impurity than בהרת.
The true explanation of the verse then is this: "a white rising on the skin of the kind called שאת לבנה or an intensely white spot called בהרת which contains also some reddish appearance is still a symptom of ritual impurity because the colour of בהרת contains some rising, שאת, and will not result in purification seeing a leprosy like appearance grew in it.⁠" The words נגע צרעת are not necessary except to tell us that the שאת underwent a dimming of its white colour. While it is true that the author of Torat Kohanim speaks of two divisions, the second one is mentioned as incidental not because we needed the words נגע צרעת to convey this information.
והיה במקום – שתקדום השחין לשאת כיצד היה כו׳ שאת לבנה חלקה בהרת לבנה אדמדמת פתוך מעורב בב׳ מראות לובן ואודם. מניין ליתן את האמור בשאת בבהרת ואת האמור בבהרת בשאת ת״ל נגע צרעת. מראה שפל. מניין לרבות שוה וגובה ת״ל ושפלה איננה כו׳.
והיה במקום השחין – במקום שהיה תחלה שחין, נולד עתה שאת לבנה או בהרת לבנה, כלומר אחת מד׳ מראות נגעים.
שאת לבנה – ״מלמד שהיא מטמאה חלקה, בהרת לבנה אדמדמת, מלמד שהיא מטמא בפתוך. ומניין ליתן את האמור בבהרת בשאת? ואת האמור בשאת בבהרת? תלמוד לומר ׳כנגע צרעת׳⁠ ⁠⁠״, בתורת כהנים.
אדמדמת – שיש מראה אודם בלובן הנגע, פתוך ומעורב בשתי מראות. ובמשנה1 נחלקו תנאים במראה הפתוך. ואמר ״אדמדמת״, כי המלות הכפולות [פעלים] עי״ן ולמ״ד שלהם יורו על ההפלגה. וכן פירשו2 רבותינו ז״ל ״ירקרק ירוק שבירוקין, ואדמדם אדום שבאדומים״. וכן כאן מראה אדום שבו צריך להיות אודם חזק. ולפי הפשט מלת אדמדמת אעפ״י שסמוכה לבהרת, שָׁבָה גם על שאת, וכאילו אמר שאת לבנה אדמדמת, או בהרת לבנה אדמדמת. והכלל שכולן קורא הכתוב ״נגע צרעת״ להשוותן זו לזו כמו שאמרו חכמים בתורת כהנים. ולא בנגע שחין לבד מטמא הפתוך, אלא בכל נגעי עור בשר, ונכתב בשחין שדרכו לְהֵרָאוֹת בו מראה זו, ואם נולדה בשאר המקומות גם כן טמא; וכמו שנהגה תורה בשער לבן, בפשיון ובמחיה, שקבע כל אחד בפרשה בפני עצמה.
1. מסכת נגעים, א, ב.
2. תורת כהנים, נגעים, ה, יד.
שאת וכו׳ – אחת מד׳ מראות נגעים:
אדמדמת – אודם חזק, כי כפל העי״ן והלמ״ד יורה על ההפלגה, כלומר אדום שבאדומים ומלת אדמדמת אעפ״י שסמוכה לבהרת שבה גם על שאת, וכאילו אמר שאת לבנה אדמדמת או בהרת לבנה אדמדמת:
לבנה אדמדמת – עיין פירוש להלן פסוק מט. גוון זה של לבן המעורב עם אדום, נוהג בכל ארבעת המראות וגם בנגעי עור בשר. בהלכה הוא קרוי ״פתוך״, מעורב (שבועות ו.).
[ק]
והיה במקום השחין שאת – מבואר כפי הפשט שאחר שנרפא השחין בא במקומו שאת. וממילא אם קדם השאת לשחין אינו בגדר שחין וזה דעת חכמים. [ובתוספתא ספ״ג דנגעים אמר הסגירו בעור הבשר ולבסוף נעשית שחין ומכוה – יסגיר בתחלה, וזה לחכמים שס״ל שאינו נגע אחד רק בטלה נגע הראשונה, ואף שהיה בה אז סימן טומאה טהור ממנה ומתחיל ההסגר משום השאת הנראה עתה במקום השחין] וראב״י לו שיטה אחרת שס״ל שמ״ש ״והיה במקום השחין״ הוא פעל עבר בוי״ו החיבור ור״ל כי יהיה בו שחין והיה כבר במקום שהשחין בו עתה שאת וז״ש קרוי הוא מקומו עד שלא בא לשם ובזה מישב הוא מ״ש כי יהיה בפעל עתיד כמו שהעירותי (בסי׳ צו) ומ״ש (במשנה ב׳) והיה וכולי פירוש – ונשאר השאת אחר שנעשה שחין. גם נראה שראב״י וחכמים אזלי לשטתם במה דפליגי (בפ״ז דנגעים מ״א) הראש והזקן עד שלא העלו שער, העלו שער ונקרחו, השחין והמכוה והקדח עד שלא נעשו צרבת, נעשו צרבת וחי׳ ראב״י מטמא שתחלחן וסופן טמא וחכמים מטהרין וגי׳ מהר״ם ״עד שלא נעשו״ והוא גי׳ נכונה כי לראב״י מטמא משום שחין גם במקום השאת וס״ל דאע״ג שבעת שהיה השחין לח אינו מטמא אח״כ כשחיה חוזר ומטמא וה״ה בכ״מ שתחלתו וסופו בטומאה.
[קא]
שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת – כבר התבאר (סימן נו) שנגעי בשר לא יטמאו רק במראה לובן או במראה לובן אדמדם פי׳ מעורב משניהם. וכן ת״י ״חוורא סמקא מערבין״ ושם התבאר שמה שבא בא׳ ממיני הנגעים ילמד על חברו ר״ל כל מקום שתפס ״בהרת״ הוא הדין ל״שאת״ וכן כולם עיי״ש. ומצאנו שהבהרת מטמא בלובן כמ״ש ״אם בהרת לבנה היא״ ובפתוך כמ״ש פה ובפסוק יא ״בהרת לבנה אדמדמת או לבנה״ וכן מצאנו בשאת שמטמא בשניהם כמ״ש ״והנה שאת לבנה״ ובפסוק מג ״והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת״ והכתוב תפס פה שאת לבנה ובהרת פתוכה שכן טבע תולדותם בשחין. והוא הדין שאת פתוכה ובהרת לבנה ולמען לא תטעה בזה הזכיר בסוף הענין ״נגע צרעת היא״ שהיא שם הכולל לכל הצרעת למען נדע שהכל נכנס תחת סוג הכולל ומה שיש בא׳ יש בחברו. וז״ש מנין ליתן את האמור בבהרת בשאת ת״ל נגע צרעת היא. ושמ״ש באה״ש כלל קלה.
לבנה אדמדמת – זהו בהרת שמטמאת גם בפתוך מראה אודם שבלבנונית וכמו כן מטמא בפתוך שארי מראות עור בשר. אלא שרגילה יותר להיות בשחין. וכמו דמשום זה כתיב דיני מחיה בשאת יותר מבהרת. משום דמחיה מצוי יותר בשאת וע״ע להלן מקרא מ״ג דשם מבואר דפתוך מטמא גם בשאת.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יח]

במקום השחין שאת – שיקדים השחין לשאת ולא שתקדים השאת לשחין.⁠1 (שם)
שאת לבנה וגו׳ – שאת לבנה – מלמד שהיא מטמאה חלקה,⁠2 בהרת לבנה אדמדמת – מלמד שהיא מטמאה בפתוך,⁠3 ומניין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה, ת״ל נגע צרעת4. (שם)
1. כי כן מורה פשט הכתוב, דאחר שנרפא השחין בא במקומו שאת, וממילא אם קדם השאת לשחין אינו בגדר שחין.
2. ר״ל במראה לובן לבד בלא תערובות מראה אחרת כמו נגעי עור הבשר בריש פרשה זו, וזה נקראת חלקה, מפני שכשמטמאה במראה לובן לבד, הוי המראה לובן חלקה.
3. ר״ל במראה לבן מעורבת עם אודם והוא בערך יין המזוג במים. ושורש פתוך בארמית הוא כמו עירוב בעברית. וטעם הדיוק י״ל עפ״י המבואר בתו״כ לקמן פ׳ מ״ט והי׳ הנגע ירקרק או אדמדם, מלמד שאין מטמאין בפתוך, ושם הדיוק מדכתיב ירקרק או אדמדם, ולפי״ז כאן דלא כתיב בהרת לבנה או אדמדמת רק לבנה אדמדמת מבואר שמטמאה בפתוך.
4. ר״ל מניין דנגעי עור הבשר יטמאו גם בפתוך ושחין ומכוה יטמאו גם במראה לבן חלוק, ת״ל נגע צרעת, והכונה דלשון זה הוא שם כולל לכל מיני צרעת שכולם נכנסים תחת סוג אחד, ומה שיש באחת יש בחבירתה.
וע״ע בתו״כ לקמן פ׳ מ״ט דריש מלשון אדמדם אדום שבאדומים, כלומר אדום מאד, ולכאורה היה צריך גם כאן לדרוש כן, וצ״ל דשאני הכא דהמלה אדמדמת היא תואר על המלה לבנה, משא״כ התם.
מוני המצוותתורה שלמהספראתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (יונתן) מתורגם לעבריתילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורדעת זקניםרלב״גאברבנאלר״ע ספורנותולדות אהרןשפתי חכמיםאור החייםאדרת אליהו לגר״אר' נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×