Tehillim 81 – תהלים פא‏ – Mikraot Gedolot

בְּעִדָן עָקְתָא דְמִצְרַיִם קָרִיתָ וּפַצֵית יְתָךְ עֲנֵית יָתָךְ בַּאֲתַר טְמִיר בֵּית שְׁכִנְתִּי דְאָכְלִין קֳדָמוֹי גַלְגַלִין דִי נוּר בְּחַנְתָּךְ עַל מֵי מַצוּתָא לְעָלְמִין.

In the time of the distress of Egypt, you called and I delivered you; I made you fast¹ in the secret place where my presence is, where wheels of fire call out before him; I tested you by the waters of Dispute forever.

1. Made you fast: answered you.

אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה – דרש רבי יוסי הגלילי משעה שהייתי עמך ומגין עליך ומרעים עליך את כל העולם מאותה שעה היה גלוי לפני מי שאמר והיה העולם שאתה עתיד לעשות ריב על מי מריבה, אבא שאול אומר אתה קורא בסתר ואני אענך בגלוי ומרעים עליך את כל העולם.

קאל להם טאל מא דעותני פי אלשדה וכ׳לצתך מנהא ואג׳בתך מן אלסתר ברעב וקווה, ואוריתך אלתג׳רבה פי מא אלכ׳צומה וגירה סדמדא.

ואמר להם (ה׳ יתברך): הואיל ואתם התפללת אלי בעת צרה ואני הצלתי אותך ממנה. ועניתי לך ממקום מסתור בהפחדה ובכח. ותמיד הראיתי לך את הנסיון [הן] במי מריבה [שם מקום] והן בשאר המקומות.

בצרה, אמר להם כל זמן שקראתני בעת צרה חלצתיך ממנה ועניתיך מן הסתר ברעם וכח, והראיתיך את הנסיון על מי מריבה וזולתו סלה. בסתר, מן הסתר שה׳ נסתר ונעלם בו מלא כל העולם. והוסיף מי מריבה וזולתו לכלול עשרה נסיונות שנסו אבותינו את המקום, והכוונה שה׳ מלא משאלותם ואם כי נענשו על עצם הנסיון.

ומעני אבחנך, הו קול אללה אן אלקום אמתחנוא קדרתה וכאנוא מכ׳טיין, לד׳לך לם נפסרה אמתחנך.

בצרה קראת – כלכם קראתם מצרת עבודת סבלות מצרים ואחלץ אתכם.

אענך בסתר רעם – אתה קראתני בסתר ביני לבינך, ואני עניתיך בקול רעם הודעתי גבורות ונוראות בפרהסיא.

אבחנך על מי מריבה סלה – ואף על פי שגלוי ובחון לפניי שאתם עתידים להמרות במי מריבה, כך שנויה במכילתא (מכילתא דרבי ישמעאל שמות י״ט:ב׳).

In distress, you called to Me, all of you. You called from the distress of the labor of the burdens of Egypt, and I released you.

I answered you in secret with thunder You called in secret between Me and you, but I answered you with a voice of thunder; I made known My might and My awesome deeds in public.

I tried you by the waters of Meribah, forever Although it was revealed and tried before Me that you were destined to provoke Me with the waters of Meribah. So it was taught in Mechilta (Shemot 19:2).

בצרה קראת – ואתה ישראל כמו כן קראת במצרים מרוב צרה, ואחלצך.

אענך בסתר רעם – עניתיך בהסתרת רעמים, מלבא עליך בשעת מכת בכורות, ולא נתת⁠{י} המשחית לבא בבתיכם לנגף (שמות י״ב:כ״ג).

אבחנך וגו׳ – כמה שנאמר: ושם נסהו (שמות ט״ו:כ״ה).

בצרה – זה הוא שהצילם מתחת יד מצרים (שמות י״ח:י׳).

וטעם ואענך בסתר רעם – כדרך ענני במרחביה, כאלו כתוב עניתיך בהסתיר הרעם ממך, בעת השקיף השם בעמוד אש וענן (שמות י״ד:כ״ד), וכתוב קול רעמך בגלגל (תהלים ע״ז:י״ט).

וטעם אבחנך על מי מריבה – מימי הצור שנקרא שם המקום מסה ומריבה (שמות י״ז:ז׳). וטעם להזכיר זה עם זה כי בהיותך במים ואתה עובר בים הסתרתי^א הרעם והענן ממך ובהיותך ביבשה נתתי לך מים.

אבחנך – כדרך ושם נסהו (שמות ט״ו:כ״ה).

וסלה – באמת.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״הסתרתו״.

THOU DIDST CALL IN TROUBLE. The reference is to God saving Israel from the hand of Egypt (Exodus 18:10).

E’enkha be-seter ra’am (I answered thee in the secret place of thunder) is similar to a’nani ba-merchav Yah (He answered me with great enlargement) (Psalms 118:5).⁠¹ Our verse is to be interpreted as if it reads I answered thee by hiding the thunder from you.⁠² This occurred when God looked down upon the Egyptians through the pillar of fire and of cloud (Exodus 14:24). Scripture similarly states, The voice of Thy thunder was in the whirlwind (77:19).

I proved thee at the waters of Meribah refers to the waters of the rock (Exodus 17:6), at the place called Massah, and Meribah [ibid., 7].

The psalmist mentions the water produced by the rock and the hiding of the thunder back to back³ because scripture is, as it were, saying, “When you were in the midst of the waters when you crossed the sea I hid the thunder and the cloud⁴ from you; when you were on dry land, I gave you water.”

I PROVED THEE. On the way. Cf. And there He proved them (Exodus 5:25). SELAH. Selah means “in truth.”

1. Ibn Ezra renders a’nani ba-merchav Yah as “He answered me with a great enlargement.” Ibn Ezra’s point is that He answered me in Ps. 11:8 does not refer to being answered by a voice, but by being answered by an action. The same applies to E’enkha in our verse – R. Sherem.

2. Ibn Ezra renders E’enkha be-seter ra’am (I answered thee in the secret place of thunder) as, “I answered thee by hiding the thunder.”

3. Even though these events did not follow in succession.

4. Through which God looked down on the Egyptians. See Exodus 14:24.

בצרה קראת ואחלצך – כשהיית במצרים בצרה קראת לי. וחלצתי אותך מהצרה, כמו שכתוב ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה (שמות ב׳:כ״ג) ואומר וישמע אלהים את נאקתם (שמות ב׳:כ״ד).

אענך בסתר רעם – אתה קראתני בסתר בצרתך^א ואני עניתיך בקול רעם בהראותי נפלאותי בגלוי.

ויש אומרים: שהסתרתי ממך הרעם שהכיתי בו מצריים כי המכות^ב רעם היו.

או אמר רעם – על מה שאמר וישקף י״י אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן (שמות י״ד:כ״ד) ונאמר גם כן על זה קול רעמך בגלגל (תהלים ע״ז:י״ט) כמו שפרשנו.

אבחנך על מי מריבה סלה – אבחנך – החי״ת נקראת בקמ״ץ חט״ף בפלס אזכרך מארץ ירדן (תהלים מ״ב:ז׳) עשיתי לך כמה טובות שחלצתיך מעבודת מצרים והעברתיך בים ובחנתיך^ג והצמאתיך לראות אם תעמוד עמי בנסיון ואם תזכר הנסים והנפלאות שעשיתי עמך ולא עמדת כי הריבות עמדי ברפידים על המים ואמרתי לך.

א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״ברעתך״.

ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״המכה״.

ג. כן בכ״י מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״ובחנתך״.

ואמר בצרה קראת ר״ל כשהיית במצרים. ואחלצך ממנה. ומילת אענך עתיד במקום עבר, כלומר, עניתיך. בסתר רעם כלומר, שכפלתי הנפלאות, שלא לקו ישראל עמהם בשום דבר בקצתם, וממקנה ישראל לא מת אחד (שם ט, ו) ולכל בני ישראל היה אור במושבותם (שם, כג). וקראה רעם. ואמר שהוא עינה אותם להוציאנו משם בשמירת כל היזק. ועם היותו אלינו מחסה ומסתור מזרם וממטר המכה וצערה, אתה לא שלמת לי גמול, אבל בחנתיך על מי מריבה שהתעוררת בתלונה וריב עם נביאי על המים, ולכן מנע רגלך מנתיב רשע. ואבחנך, בקמץ החי״ת. וקצת מדקדקים קוראים אותו בקמץ חטף כמו אצרך בבטן (ירמיה א, ה).

בצרה קראת ואחלצך. וכן אתה ישראל, ׳בצרה קראת׳ במצרים¹, ׳ואחלצך׳ בזה היום, שבראש השנה בטלה עבודה מאבותינו, כמו שסיפרו ז״ל (ר״ה שם)², וכן לעתיד לבוא אענך ביום זה במלחמת גוג ומגוג, בסתר רעם, כאמרו (זכריה יד יג) ׳תהיה מהומת ה׳ רבה בהם׳³, אמנם אבחנך, כאמרו (שם יג ט) ׳ובחנתים כבחון [את] הזהב׳⁴, על מי מריבה - יותר על מה שבחנתני אתה ב׳מי מריבה׳:

1. ׳ כלכם קראתם מצרת עבודת סבלות מצרים ואחלץ אתכם׳ (רש״י).

2. הרד״ק כתב בתחילת המזמור: ׳ זה המזמור נאמר על יציאת מצרים, ונזכר בו ביטול העבודה מאבותינו שהיה בראש השנה, כמו שאמר הסירותי מסבל שכמו, לפיכך היו אומרים זה המזמור בבית המקדש בראש השנה, ונזכר בו גם כן תקיעת השופר... כי אף על פי שיום הגאולה היה בחמשה עשר בניסן התחלת הגאולה היתה בביטול העבודה שנחו מיגיעם מהעבודה הקשה אשר עבדו בהם, לפיכך ראוי לכם להרנין לאלהי עוזנו׳. וכתב כאן ׳ונראה כי זהו טעם מצות התרועה בראש השנה, לפי שבטלו אבותינו מעבודתם ונחו מיגיעתם ביום זה, והתרועה הוא סימן שילוח עבדים, כמו שצוה הקב״ה תקיעת שופר ביום הכפורים של יובל שהיה סימן לשילוח עבדים וצאתם מרשות אדוניהם, כן צוה הקב״ה לתקוע בראש השנה לזכר כי ביום זה בטלה העבודה והיתה התחלת חרותינו׳.

3. ׳ אענך בסתר רעם כדרך ענני במרחביה כאלו הוא כתוב עניתיך בהסתיר הרעם ממך בעת השקיף השם בעמוד אש וענן וכתוב קול רעמך בגלגל׳ (אבע״ז). ׳כשהיית במצרים בצרה קראת לי ואחלצך, וחלצתי אותך מהצרה, כמו שכתוב (שם ב, כג): ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה, ואומר (שם פסוק כד): וישמע אלהים את נאקתם. אענך בסתר רעם, אתה קראתני בסתר בצרתך, ואני עניתיך בקול רעם, בהראות נפלאותי בגלוי. ויש מפרשים שהסתרתי ממך הרעם שהכיתי בו מצרים, כי המכות רעם היו. או אמר רעם על מה שאמר (שם יד, כד): וישקף ה׳ אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן, ונאמר גם כן על זה (מזמור עז, יט): קול רעמך בגלגל כמו שפירשנו׳ (רד״ק).

4. שלפני מלחמת גוג ומגוג ה׳ יבחון את ישראל, ורק חלקם ישרדו.

ואחלצך – כ״ב.

רעם – בספרים ישנים הרי״ש קמוצה.

אבחנך – קבלנו קריאתו בקמץ חטף אשר לא כדת בהיות העין גרונית וכן ארחמך ה׳ חזקי בפלס אזכרך מארץ ירדן וכ״ב רד״ק בפי׳ ובשרשים.

ואחלצך – ענין הוצאה ושליפה כמו חלוץ הנעל (דברים כ״ה:י׳).

אענך – מלשון עניה ותשובה.

אבחנך – מלשון בחינה.

בצרה – בעת הצרה כשקראת אלי הוצאתיך ממנה.

אענך – עניתיך במה שהייתי מסתיר ממך.

רעם – בעת עברם בים והיה על המצרים לבדם שנאמר קול רעמך בגלגל (תהלים ע״ז:י״ט).

אבחנך – ר״ל עם כי היה בחון וידוע לפני שתחטא במי מריבה עכ״ז עניתיך בעברך במי הים.

סלה – ר״ל וכ״כ עד עולם דרכי להושיע בעת צרה עם כי נגלה לפני שיחטא בדומה לה.

בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם – שגם עתה שהיינו בצרה מפני הרעב, וה׳ ענה אותנו בסתר, ואמר ״בצרה קראת ואחלצך״. והוציא גם אותנו לחירות מן הצרה ביום זה כמו שהוציא את יוסף, וגזר ג״כ על השובע אחרי הרעב כמו שגזר בימי יוסף, וכמו ששם היה עניית ה׳ בסתר, כי בגלוי היה נראה שפרעה הוא העונה, ועניית ה׳ היה נסתר תחת רעם שרים ותרועת מלך, תחת רעם דברי פרעה, כן תשועת ה׳ עתה נגלה ע״י רעם, שבאו רעמים ומטר שהוא ענין טבעי, ותחת קול הרעם שהוא בגלוי, נסתר עניית ה׳ על התפלה, שענה אותנו בסתר בקול הרעם והמטר ואמר לנו ״בצרה קראת ואחלצך״,

אבחנך על מי מריבה – קרא מי הגשמים שירדו בשם מי מריבה, שהם המים אשר רבו בני ישראל אל ה׳, ופה היה המים שרב ה׳ והתוכח עם בני ישראל, כמו שיבאר הריב והוכוח הזה, ובמים אלה שעצר את הגשמים בחן אותנו אם נשמע בקולו, כמו שיבאר סלה נשלם הענין.

בסתר רעם – בהסתיר כבודי תוך ענני המשמיעים רעם להום את אויביך (ע״ד מזמור י״ח:י״ב) ישת חשך סתרו, וירעם בשמים ה׳ וגו׳.

אבחנך על מי מריבה – מאמר מוסגר, הטיבותי עמך ואתה כסית על טובתי והתרעמת עלי, וסלה חוזר לראש הפסוק תמיד חלצתיך וַעֲניתיך.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון