×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ו) עֵד֤וּת׀ בִּיה֘וֹסֵ֤ף שָׂמ֗וֹ בְּ֭צֵאתוֹ עַל⁠־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִםשְׂפַ֖ת לֹא⁠־יָדַ֣עְתִּי אֶשְׁמָֽע׃
He set it as a testimony1 in Yosef2 when He went forth against Egypt.⁠3 A language that I did not know, I heard.⁠4
1. testimony | עֵדוּת – See Radak. Alternatively: "an ornament", related to the word "עדי" (opinion in Ibn Ezra, who points to such usage in Melakhim II 11:12). This accords with Bavli Rosh HaShanah 11b that the verse refers to Yosef's being freed from prison and appointed viceroy, when he was adorned with a golden chain, on Rosh HaShanah.
2. in Yosef | בִּיהוֹסֵף – This is a unique spelling of the name Yosef. Here, the name might serve as an epithet for all of Israel (Ibn Ezra and Radak), or at least the northern kingdom. Cf. Bavli Rosh HaShanah 11a and commentators in its wake that the verse refers to Yosef himself. Hashem ordained that the shofar be blown on Rosh HaShanah to commemorate his being freed on that day (see previous footnotes).
3. When He... against Egypt | בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם – See Radak and Hoil Moshe that the clause is referring to Hashem setting the celebration of the new moon as a statute at the time of the Exodus, when He went to plague the Egyptians. Radak alternatively suggests: "when he [the nation of Israel] went forth from Egypt", explaining that here "עַל" (usually translated as "upon") is used instead of the word "מן" (from) to show that the people left "with an upraised hand". Cf. Bavli Rosh HaShanah 11b (and previous footnotes) that the clause refers to Yosef's leaving of prison to go out as viceroy over Egypt (Bereshit 41:45).
4. A language... I heard | שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע – See Radak who compares the phrase to the term "מֵעַם לֹעֵז" in Tehillim 114:1, suggesting that the speaker stands in for Israel who recall their time in Egypt when they were amidst a people who spoke a foreign tongue. Cf. Ibn Ezra that the poet might alternatively be referring to hearing the voice of God at Sinai or to listening to Moshe who had a speech impediment. Cf. Rashi and Bavli Sotah 36b that the verse speaks of Yosef's learning seventy languages. It is also possible that this phrase is a segue to the second part of the psalm, with the poet introducing the speech of God which is to follow.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
סַהֲדוּתָא עַל יְהוֹסֵף שַׁוְיֵהּ דְלָא קָרֵב לְאִתַּת רִבּוֹנֵיהּ בֵּיהּ בְּיוֹמָא נְפַק מִבֵּית אַסִירֵי וְשַׁלִיט בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרָיִם סִפְתָא דְלָא חַכִּימַת אֲלֵיפִית שְׁמַעִית.
He made it a testimony for Joseph, who did not go near the wife of his master; on that day he went out of the prison and ruled over all the land of Egypt. The tongue I did not know I have taught [and] heard.
עדות ביהוסף שמו – אמר ר׳ חייא בר אבא בשעה שא״ל פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו אמרו אצטגנינין לפרעה עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמליכהו עלינו, א״ל גווני מלכות אני רואה בו, אמר ליה אם כן ספר עמו בשבעים לשון, באותה שעה בא גבריאל ולמדו שביעם לשון ולא הוה גמיר עד שהוסיף לו אות א׳ משמו של הקב״ה שנא׳ עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע. הפסוק הזה מתחיל בע׳ ומסיים בע׳ על ע׳ לשון שלמדו, ולא עוד אלא שמדבר בלשון שלא היה בהם כח לשמוע שנא׳ עדות ביהוסף שמו וגו׳ (בשופטים ברמז מ״ד).
ושהאדה ציירהא פי אל יוסף מד׳ אכ׳רג׳הם מן ארץ׳ מצר, אלי בלד לא יערפון לגהֵ אהלהא.
וזאת גם עדות שהטיל עליהם בית יוסף מאז שהוא הוציא אותם מארץ מצרים אל ארץ שאינם מכירים את שפת אנשיה.
ערות, וערות שמה בבני יוסף מאז אשר הוציאם ממצרים אל ארץ אשר אינם יורשים שפת אנשיה.
ופירשתי עדות ביהוסף, בבית יוסף, כי כך דרך אבותינו לומר יונתן יהונתן, יונדב יהונדב, יוחנן יהוחנן, והרבה דומה לזה. ודרכו לספח יוסף אל יעקב כמו יעקב ויוסף סלה1, ואמר עוד רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף2, כך אמר משפט לאלהי יעקב עדות ביהוסף.
1. לעיל עז טז.
2. לעיל פ, ב.
ועברת עדות ביהוסף, פי אל יוסף, לאן אבאינא כד׳א עאדתהם אן יקולון יונתן יהונתן, יונדב יהונדב, יוחנן יהוחנן, ואמת׳אל ד׳לך כת׳יר.
ומן שאנה אן יצ׳ם יוסף אלי יעקב מת׳ל יעקב ויוסף סלה, וקאל איצ׳א רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף, כד׳אך קאל משפט לאלהי יעקב עדות ביהוסף.
עדות ביהוסף שמו – בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים.
שפת לא ידעתי אשמע – מפורש במסכת סוטה (בבלי סוטה ל״ו:) שלימדו גבריאל שבעים לשון.
As a testimony for Jehoseph He ordained it On Rosh Hashanah, Joseph went out of prison.
[when] I understood a language that I had not known It is explained in tractate Sotah (36b) that [the angel] Gabriel taught him seventy languages.
ולמה צוה אתכם: עדות ביהוסף שמו – כלומר זכר ועדות שם היה זה החוק שהיא תקיעת השופר ביהוסף.
יהוסף ויוסף כמו יהוחנן ויוחנן יהונדב ויונדב. וכל ישראל נקרא בשם יוסף, כמו שאמר ויקרא בהם שמי (בראשית מ״ח:ט״ז), וכן אומר נוהג כצאן יוסף (תהלים פ׳:ב׳), אולי יחנן י״י צבאות שארית יוסף (עמוס ה׳:ט״ו).
ומהו העדות בצאתו על ארץא מצרים – יש מפרשים כשיצא ישראל ממצרים, ואמר על ארץ מצרים – לפי שכתוב ובני ישראל יוצאים ביד רמה (שמות י״ד:ח׳).
והנכון בעיני כי בצאתו נאמר על האל יתברך כלומר כשיצא על ארץ מצרים לגאלנו, כמו שנאמר אני יוצא בתוך מצרים (שמות י״א:ד׳).
שפת לא ידעתי אשמע – כלומר אז כשגאלנו הייתי שומע מדברים לשון אחרת שאינו לשוני כמו שכתוב בית יעקב מעם לועז (תהלים קי״ד:א׳). ואמר: לא ידעתי שלא היה לי לדעת אותו לולי שנשתעבדתי ביניהם.
או אמר: לא ידעתי – כי רובם לא היו מבינים לשון המצרים כי היו מדברים בלשון הקדש. וכן אמרו רבותינו ז״ל כי ישראל במצרים לא שנו את לשונם ולא שנו את שמותם.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, וכן בפסוק. בכ״י פריס 207: ״מארץ״.
ורמז במילת עדות למצוות שהאמנתם מצד הקבלה, על הדרך שביארנו בעדות ה׳ נאמנה (תהלים יט, ח). ביהוסף נאמר על כלל כל ישראל, וכ״ש שבזמן יציאת מצרים היו ראויים להקרא על שמו, להיות הוא אז היסוד והעיקר. ואמר שהוא שם בישראל המצוה הזאת והחוק הזה, להיות בידם כשאר המצוות הנכללות במילת עדות, כאשר נקבעה האמונה הזאת בידם בצאת האל על ארץ מצרים ושנותו בהם הטבעים מדרך מופת, עד שיאמר כל חכם לב שפת לא ידעתי אשמע, ר״ל שמה שלא נודע לי בעיון, שמעתיו וקיימתיו והאמנתיו מצד הקבלה.
ולכן עדות ביהוסף שמו, שָׂם אותו היום ל׳עדות׳1 שיעשה כך לעתיד לבוא ׳ביהוסף׳2 ׳כי מבית האסורים יצא למלוך׳3 בראש השנה, כמו שסיפרו ז״ל (ר״ה יא.)4:
1. האבע״ז התקשה על מה מוסב ׳עדות׳ ולמה נכתב בלשון זכר, ורבינו פירש שהכוונה ליום.
2. ששם ביהוסף עדות שכך יהיה לעתיד, ע״ד מעשה אבות סימן לבנים. והאבע״ז כתב ׳ והנכון בעיני כי הזכיר יהוסף בתוספת ה״א תפארת בעבור השם הנכבד והוא כנגד כל ישראל׳.
3. ע״פ לשה״כ בקהלת (ד יד).
4. כ״כ רש״י: ׳עדות ביהוסף שמו - בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים׳. ׳ כלומר, זֵכֶר ועדות שָׂם זה החוק שהיא תקיעת שופר ביהוסף׳ (רד״ק). ולפירוש רבינו ׳בצאתו על ארץ מצרים׳ היא יציאת יוסף, שאחרי שיצא מבית האסורים, גם יצא על כל ארץ מצרים להמלכתו, כמבואר בבראשית שם. והרד״ק כתב: ׳ והנכון בעיני כי בצאתו נאמר על האל יתברך, כלומר, כשיצא על ארץ מצרים לגאלנו, כמו שנאמר (שם יא, ד): אני יוצא בתוך מצרים׳.
עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ. הניח ׳עדות׳ בעניין יוסף לדורות הבאים, שתשועתו באה אחר הי⁠[אוש] בלי זמן כהרף עין שלא כמנהג הטבע1, וכן עתיד לעשות. הלוא תראה שיוסף לעבד נמכר והיה נער עברי אסור, לא נפקד ולא נזכר, ואחר כך שָׂמו למושל בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, כדכתיב (בראשית מ״א:מ״ה) ׳ויצא יוסף על כל ארץ מצרים׳: שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע. שלא היה עדיין יוסף מדבר בלשון מצרי, שעמד בבור, ולא יכול יוסף ללמוד לשונם:
1. כיוסף שהיתה תשועתו כהרף עין, ראה מש״כ בבראשית (מא יד).
עדות ביהוסף שמו – פסוק זה מתחיל בעי״ן ומסיים בעי״ן רמז למה שאמרו בסוטה פ׳ אלו נאמרים בא גבריאל ולמדו שבעים לשון. א״נ לפי שלא נהנה מן הערוה זכה שלא ישלוט בו ובזרעו ע״ה מדה כנגד מדה באמרם ז״ל אל תקרא עלי אל עולי עין עיין מסורת הברית הגדול.
שפת לא ידעתי אשמע – כתוב בספר רב פעלים שבמסרה מקצת ספרים מצא שפת לא ידעתי אשמע לית פתח בס״פ ולא מצאתי כן בשום ספר.
עדות – מלשון עדי וקשוט וכן את הנזר ואת העדות (מלכים ב י״א:י״ב).
שפת – לשון עם ועם כמו שפה אחת (בראשית י״א:א׳).
עדות – ביום הזה שמו עדי הזהב על יוסף כמ״ש וישם רביד הזהב על צוארו (בראשית מ״א:מ״ב) כי ארז״ל בר״ה יצא יוסף מבית האסורים.
בצאתו – בעת שיצא למשול על ארץ מצרים.
שפת – אז היה יוסף משתבח לומר שפת לשון אשר לא ידעתי מעולם הנה עתה אשמע ואבין כי ארז״ל שבא גבריאל ולמדו שבעים לשון לפי שכתוב בנמוסי מצרים שאין למשול בהם כ״א המכיר בכולן.
עדות ביהוסף שמו – יען שענין יוסף שיצא מבית האסורים היה ג״כ בר״ה, כמ״ש חז״ל, ואז היה ג״כ הדין על הרעב והשובע, שע״כ חלם פרעה ביום ההוא את חלומו, אמר שכבר שם ה׳ עדות זה ביהוסף שהוא שופט ביום ההוא על הרעב והשובע ועל כל עלילות מצעדי גבר, כי בצאתו על ארץ מצרים – אז אשמע שפת (מי) שלא ידעתי אותו שאמר לאמר
עדות – התראה לדורות, ע״ד והיה לאות על ידכה ולזכרון בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה׳ ממצאים (סוף פרשת בא), שענינו יציאת מצאים תהיה לך לאות וזכרון כי יש אל משגיח ומושיע.
בצאתו – מוסב (כמו נושא פֹּעַל שמו) לאלהי יעקב הנ״ל, ור״ל בצאתו להכות בארץ מצרים, וכה״א כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים (פרשת בא).
שפת וגו׳ – ע״ד מעם לעז (למטה קי״ד:א׳) גוי לא תשמע לשונו (פרשת תבא), שהשתוות הלשון יוליד אהבה ואחוה בין בני אדם.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144