Tehillim 81 – תהלים פא‏ – Mikraot Gedolot

אֲרוּם קְיָם גְזַר יִשְׂרָאֵל הוּא הִלְכָת דִינָא לֵאלָהָא דְיַעֲקֹב.

For he made a covenant for Israel; it is a legal ruling of the God of Jacob.

שנו רבותינו כי חק לישראל הוא – אין לי אלא ישראל, אוה״ע מנין תלמוד לומר משפט לאלהי יעקב, א״כ מה ת״ל כי חק לישראל הוא מלמד שאין ב״ד של מעלה נכנסין לדין אלא אם כן קדשו ב״ד של מטה את החדש.

דבר אחר מלמד שישראל נכנסין תחלה לדין דאמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין שנאמר לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל, מאי טעמא לאו אורח ארעא למיקם מלכא מאבראי. ואיתימא מקמי דליפוש חרון אף. בר״ה יצא יוסף מבית האסורים דכתיב תקעו בחדש שופר וסמיך ליה עדות ביהוסף שמו. בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו ממצרים אתיא סבל סבל כתיב הכא הסירותי מסבל שכמו וכתיב התם והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, בניסן נגאלו כדאיתא, בתשרי עתידין ליגאל מנלן, אתיא שופר שופר כתיב הכא תקעו בחדש שופר וכתיב התם והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ר׳ יהושע אומר בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל, מאי טעמא, אמר קרא ליל שמורים הוא לה׳ לילה המשומר ובא מששת ימי בראשית, לילה המשומר לבא.

שנו רבותינו אין מעברין את השנה אלא ביום, ואם עברוהו בלילה אינה מעוברת, ואין מקדשין את החדש אלא ביום ואם קדשוהו בלילה אינה מקודשת, א״ר אבהו מאי קראה תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וגו׳ וכתיב כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב, מה משפט ביום אף קדוש החדש ביום. תני ר׳ אושעיא גזרו בית דין למטה היום ראש השנה אומר הקב״ה למלאכי השרת העמידו בימה ויעמדו סניגוריא ויעמדו סקיפטורין שגזרו בית דין למטה ואמרו היום ראש השנה, נשתהו העדים מלבא שנמלכו בית דין לעברה הקב״ה אומר למלאכי השרת העבירו בימה העבירו סניגוריא ויעברו סקיפטורין שגזרו בית דין למטה ואמרו למחר יהיה ראש השנה, מראי טעמא כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. ר׳ פנחס ור׳ חלקיה בשם ר׳ סימון מתכנסין מלאכי השרת אצל הקב״ה ואומרים אימתי ראש השנה והוא אומר ולי אתם שואלים אני ואתם נשאל לבית דין של מטה שנאמר בכל קראנו אליו.

דבר אחר בכסה בחדש שיש בו חג הסוכות. ד״א בשופר אני מכסה עונותיכם תקעו בחדש שופר, באיזה חדש בכסה, בחדש שהוא נכסה, והרי כל החדשים נכסים, אלא ליום חגנו איזהו חדש שהוא נכסה ויש לו חג וחגו בן יומו הוי אומר זה תשרי.

בחדש שופר – רבנן אמרין חדשו מעשיכם ושפרו מעשיכם ואני מכסה על עונותיכם שנאמר נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה. ד״א בחדש שופר אמר ר׳ ברכיה בשם ר׳ ירמיה חדשתם מעשיכם מה שופר זה אדם תוקע בזו ומוציא בזו כך כל קטיגורין המקטרגין עליכם אני שומע בזו ומוציא בזו, הוי תקעו בחדש שופר.

פאן ד׳לך רסם לאל אסדאיל, וסירה לאלאה יעקוב עליהם.

לפי שזה [התקיעה בשופר] חוק לבית ישראל. וזה דין עליהם מאת אלוהי יעקוב.

כי, כי זה חוק לישראל ותודה לאלהי יעקב שהוטל עליהם. כי חק היא התקיעה בראשי חדשים ועל הקרבנות. ותרגם כאן משפט ״סירה״ כעין מה שתרגם בבמדבר כט כמשפט כמשפטו ״סביל״ וענין שתיהן תורה אורח סדר וחוק קבוע. וכן תרגם לקמן צו ח למען משפטיך. וקי״ט לט, ונב, וסב, וצא, וקלב, וקמט, וקנו, וכל יתר המקומות שענינן דין מתרגם ״חכם״. ואלו משפט האמור בחשן בשמות כח כט - ל, ובמשכן שם כו ל, תרגם ״היאה״ תכנית.

כי חק – הוא לישראל מאת הקב״ה לתקוע באותו היום והוא יום המשפט להקב״ה.

For it is a statute for Israel from the Holy One, blessed be He, to sound the shofar on that day, the day of the judgment of the Holy One, blessed be He.

כי חק ומשפט – קרובים בטעם. וטעם זה היה החוק לישראל להריע לאלהי יעקב בזמן הזה.⁠^א

א. כן בכ״י פרמא 2062 ובגיליון פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״בזמן הזה״.

FOR IT IS A STATUTE. The word chok (statute) and the word mishpat (ordinance) are close in meaning. The meaning of For it is a statute for Israel is, “For it was¹ a statute in Israel to sound the shofar unto the God of Jacob at this time.”²

1. Literally, “was.”

2. On the new moon.

כי חוק לישראל – זה שאני אומר לכם תקעו חק ומשפט הוא עליכם^א שצוה אתכם אלהי יעקב.

א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״עליהם״.

כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב כי בזה החודש משפט השם בזה העולם. כי חק הוא שנצטוה בתורה. ומשפט לאלהי יעקב אע״פ שאין המצוה טעמה נגלית לעם והיא אצלם חוק, אצל השם הוא משפט, כלומר, שכל מצוותיו נמשכות אחר החכמה והיושר והמשפט.

כי חק לישראל הוא. וַתְּהִי תקיעת השופר לקיים מצות התורה על ישראל מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה¹, משפט לאלהי יעקב - לזכור בזה שהוא יום דין, וראוי שיקבצו בתקיעה כל עמו לעבודתו, וישמחו בתרועה על מלכותו שיזַכה אותנו בדין, ובו ישפוט משפטנו מיד צוררנו ויושיענו²:

1. ע״פ לשה״כ בישעיה ׳ותהי ... מצות אנשים מלומדה׳, וצ״ע למה נקט בלשון הזה כאן. ונראה שכוונתו לקרוא עם המשך, ותהיה אותו חק לישראל למשפט לאלהי יעקב, שיזכרו מה שתועלת בזה. [ולהעיר כי בעניין תקיעת שופר מצינו מאי טעמא רחמנא אמר תקעו׳, ודו״ק]. ראה מש״כ בכוונות]. ואבע״ז כתב: ׳זה היה החוק לישראל להריע לאלהי יעקב בזמן הזה׳.

2. רמז ללשון הכתוב בישעיה (לג כב) כִּי ה׳ שֹׁפְטֵנוּ ה׳ מְחֹקְקֵנוּ ה׳ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ, וכן כתב רבינו בויקרא (כג כד) פירש ׳זכרון תרועה׳, זכרון תרועת מלך, בה יגילו במלכם, כאמרו (תהלים פא ב) הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ, וזה מפני היותו יושב אז על כסא דין כמו שבא בקבלה (ראש השנה לב:, ויקר״ר כט ג), כאמרו (שם פסוק ד-ה) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בכסא לְיוֹם חַגֵּנוּ, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, וראוי לנו לשמוח אז יותר על שהוא מלכנו שֶיַטֶּה כלפי חסד וִיזַכֶּה אותנו בשפטו אותנו, כאמרו (ישעיהו לג כב) כִּי ה׳ שֹׁפְטֵנוּ ה׳ מְחֹקְקֵנוּ ה׳ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׳. אך נראה שהכוונה למה שכתב במקום אחר שמלחמת גוג ומגוג בראש השנה ודו״ק.

כי חק – התקיעה ההיא היא חק גזרת המקום על ישראל כי הוא יום המשפט ובא התקיעה לזרז על התשובה לזכות במשפט.

חק, משפט – חק דבר שאין טעמו ידוע, ומשפט דבר שטעמו ידוע (אילת השחר כלל תקי״ג).

כי חק – אין לנו לדרוש טעם על מצוה זאת של תקיעת שופר, כי לישראל הוא חק – שהוא דבר שאין לו טעם רק חקה מאת ה׳, אבל הוא משפט לאלהי יעקב – ה׳ יודע טעמו ואצלו הוא משפט ולא חקה, וגם רמז שהוא יום משפט לאלהי יעקב, שמצד שהוא אלהי יעקב ומשגיח עליהם הכין יום משפט לבחון בו את מעשיהם ולדון אותם איש כדרכיו.

משפט – יום שאלהי יעקב עשה משפט ושפטים באויבי עמו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון