×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ד) תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑רבַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ׃
Blow the horn on the new moon, on the moon's covering,⁠1 for our festival day.⁠2
1. on the moon's covering | בַּכֵּסֶה – The word appears only here and in Mishlei 7:20 (where it is spelled "כֵּסֶא"). See Bavli Rosh HaShanah 34a that it relates to the root "כסה" (to cover), and refers to the day that the moon is covered, i.e. the new moon. The word, thus, is parallel to "בַחֹדֶשׁ" of the first clause. Rashi and others alternatively maintain that the word means: "the set day", pointing to this usage in Mishlei. Hoil Moshe reaches the same conclusion but suggests that the word might relate to the noun "מִכְסָה" (Shemot 12:4), a computation. Cf. Shadal that the verse refers to the day of the Pesach sacrifice, in the middle rather than the beginning of the month.
2. for our festival day | לְיוֹם חַגֵּנוּ – Bavli Rosh HaShanah 34a learns from this phrase that the verse is speaking of Rosh HaShanah, for this is the only festival that falls out on the new moon. However, the verse appears more simply to be referring to the festival of the new moon itself.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משהעודהכל
תְּקַעוּ בְּיַרְחָא דְתִשְׁרֵי שׁוֹפְרָא בְּיַרְחָא דְמִתְכַּסֵי יוֹמֵי חַגַיָא דִילָנָא.
Blow the horn in the month of Tishri, in the month in which the day of our festivals is concealed.
תקעו בחדש שופר – זה שאמר הכתוב (שם פ״ט:ט״ז) אשרי העם יודעי תרועה ה׳ באור פניך יהלכון. יודעי תרועה זה דור המדבר שהיו חונין בתרועה ונוסעין בתרועה שנאמר (במדבר י׳:ד׳) ואם באחת יתקעו. ה׳ באור פניך יהלכון שנאמר (שמות י״ג:כ״א) וה׳ הולך לפניהם יומם. דבר אחר אשרי העם אלו הזקנים שמעברין את השנה וקובעים את החדשים. באור פניך. ר׳ אבהו אמר זה הקב״ה שמסכים עמהם. א״ר יוסי בן יעקב בשם רבי אחא (בראשית מ״ט:כ״א) נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. אלו דברי תורה שנתנו על ידי שופר שנאמר (שמות כ׳:י״ד) את קול השופר. לכך תקעו בחדש שופר. אמר רבי יאשיה והלא אומות העכו״ם יש להם ספק ידים אלא ישראל הם יודעים לרצות להקב״ה בשופר דבר אחר אשרי העם אלו ישראל שיודעין לרצות להקב״ה בראש השנה. באור פניך יהלכון זה יום הכפורים שהקב״ה מוחל להם ומאיר להם. תקעו בחדש שופר. באיזה חדש בכסא שהחדש מתכסה בו ואי זה הוא זה ראש השנה. תקעו בחדש שופר. רבנן אמרי חדשו מעשיכם ושפרו מעשיכם ואני מכסה על עונותיכם שנאמר (תהלים פ״ה:ג׳) נשאת עון עמך כסית כל חטאתם. אמר ר׳ ברכיה בשם רבי אבא שפרו מעשיכם וחדשו מעשיכם. ומה שופר זה תוקע מזה ומוציא מזה כך כל קטיגורין שבעולם מקטרגין לפני אני שומע מזה ומוציא מזה. הוי תקעו בחדש שופר.
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו – תני רב תחליפא אבוה דרבנאה חוזאה ואמרי לה אחוה דרבנאה חזאה כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו. אמר ר׳ אבהו מאי קראה תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, אי זהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה, וכתיב כי חק לישראל הוא, מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני הוא, דכתיב ואכלו את חקם, מר זוטרא אמר מהכא הטריפני לחם חקי. שנו רבותינו באחד בתשרי ראש השנה לשנים, למאי הלכתא, אמר רב נחמן בר יצחק לדין, דכתיב מראשית השנה ועד אחרית שנה, מראש השנה נידון מה יהא בסופה, וכתיב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וגו׳.
ואצ׳רבוא באלבוק פי רווס שהודה, עלי צ׳חייה פי איאם חג׳ קומה.
ותתקעו בשופר בראשי החדשים שלו. ובבוקר (אחרי הזריחה) חלק מימות חגי העם שלו.
תקעו, ותקעו כשופר בראשי חדשיו ועל השחיטה בימי חגי עמו.
אמרו תקעו בחדש שופר כי חק לישראל, הוא מה שצוה בתורה וביום שמחתכם ובמועדיבם ובראשי חדשיכם וגו׳1. ופירשתי בכסא, על שחיטת, כי תרגום זבח נכסתא2, וכן ושחט ויכוס3, והוא מה שנאמר בפסוק על עלותיכם ועל זבחי שלמיכם.
1. במדבר י י.
2. בראשית לא נד.
3. ויקרא א ה.
קולה תקעו בחדש שופר כי חק לישראל, הו מא אפרץ׳ פי אלתוריה וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וגו׳.
ופסרת בכסא, עלי צ׳חייה, לאנה תרגום זבח, נכסתא, וכד׳לך ושחט ויכוס, הו מא צ׳מן אלפסוק על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם.
בחדש – בחדוש הלבנה.
בכסה – יום מועד קבוע לכך וכן ליום הכסא יבא ביתו (משלי ז׳:כ׳), למועד הקבוע.
on the New Moon When the moon renews itself.
on the appointed time The appointed day for it, and so: "on the appointed day (בכסה) he will come home" (Mishlei 7:20); to the appointed time that had been fixed.
תקעו בחדש – ביום החדש.
בכסה – ליום המועד, כמו: ליום הכסא (משלי ז׳:כ׳).⁠1
1. כן גם ברש״י.
תקעו בחדש – תחלת חדוש הלבנה, כמו: חדשיכם ומועדיכם (ישעיהו א׳:י״ד), חדש ושבת (ישעיהו א׳:י״ג). וכתובה בתורה תקיעת החצוצרות (במדבר י׳:י׳), ונכון הוא שהיו תוקעים גם בשופרות. ורבותינו ז״ל פירשוהו על יום ראש השנה.
וטעם בכסא – שהלבנה מתכסה בו. והנה כן משפט כל חדש.
ומלת חגינו – זביחת הכבשים, כמו: חגים ינקופו (ישעיהו כ״ט:א׳), אסרו חג בעבותים (תהלים קי״ח:כ״ז).
ולפי דעתי: שמלת כסא – כמו זמן קבוע או מועד ידוע, וככה: ליום הכסא יבוא ביתו (משלי ז׳:כ׳).
BLOW THE SHOFAR AT THE NEW MOON. The word chodesh refers to the beginning of the lunar month.⁠1 Compare this to your new moons (chodshekhem) and your appointed seasons (Isaiah 1:14) and new moon (chodesh) and Sabbath (ibid. 13).
The Torah states that trumpets were sounded [on the new moon].⁠2 In truth they also sounded ram horns [on the new moon].⁠3
The sages, of blessed memory, say that our verse speaks of Rosh Ha-Shanah.⁠4 They say that the meaning of ba-keseh (at the full moon) is, “when the moon is covered.”5 Now the aforementioned is true regarding every month.⁠6
Chaggenu (our feast-day) refers to the slaughter of the lambs.⁠7 Compare this to let the feasts (chaggim) come round (Isaiah 29:1); order the festival proces-sion (chag) with boughs (Psalms 118:27).
According to my opinion, the word keseh (the full moon) means a “fixed date” or a known time.⁠8 The word ha-kese (at the fixed time) in he will come home at the fixed time (Prov. 7:20) has a similar meaning.⁠9
1. It does not only refer to Rosh Ha-Shanah. It refers to every month.
2. Numbers 10:10.
3. As noted in our verse.
4. B.T. Rosh Ha-Shanah 33b; 34a.
5. When the moon is not seen. The rabbis interpret ba-kese le-yom chaggenu (at the full moon for our feast-day) as “at the festival when the moon is covered.” The only festival at which the moon is not visible is Rosh Ha-Shanah.
6. The moon is not seen at the beginning of every month. Hence, even if we accept the midrashic interpretation that ba-keseh means “at the covering” it does not necessarily apply to Rosh Ha-Shanah. It can apply to every new moon.
7. It does not mean a holiday as in the rabbinic interpretation. The rabbis interpret ba-kese le-yom chaggenu as meaning, “at the time of our festival (chaggnu) which falls when the moon is covered” (B.T. Rosh Ha-Shanah 33b; 34a).
8. According to Ibn Ezra, ba-kese le-yom chaggenu (at the full moon for our feast-day) means, “at the fixed time of our feast-day” – that is, at the new moon.
9. Translated according to Ibn Ezra
תקעו בחדש שופרבחדש – יום ראשון של חדש נקרא חדש, כמו מחר חדש (שמואל א כ׳:י״ח) כי בו תתחדש הלבנה, וכל החדש נקרא על שמו חדש. ואמר תקעו בזה היום שהוא ראש חודש, תקעו שופר – פירוש: בשופר, כמו שצוה אתכם משה: באחד לחדש השביעי זכרון תרועה. ונראה כי זה הוא טעם מצות התרועה בראש השנה לפי שבטלו אבותינו מעבודתםא ונחו מיגיעם ביום זה והתרועה הוא סימן שלוח עבדים וצאתם מרשות אדניהם וכן צוה הקב״ה תקיעת שופר ביום הכפורים של יובל שהיה סימן לשילוח עבדים וצאתם מרשות אדוניהם כן צוה הקב״הב לתקוע בראש השנה לזכר כי ביום זה בטלה העבדה והיה תחלת חירותנו.
בכסה ליום חגנובכסה – בזמן ומועד וכן ליום הכסא יבא ביתו (משלי ז׳:כ׳).
ליוםג חגנו – שהוא חג מן החגים הידועים לנו.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״מעבדתם״.
ב. כן בכ״י מינכן 363. בכ״י פריס 207, פרמא 1872, פרמא 3239 הושמט ע״י הדומות: ״תקיעת שופר ביום הכיפורים... כן צוה הקב״ה״.
ג. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, וכן בפסוק. בכ״י פריס 207: ״ביום״.
ובחדש פירוש, ביום החודש שבו תתחדש הלבנה והוא יום ראשון של תשרי. ובכסא כמו במועד, או הוא מלשון תכוסו על השה (שמות יב, ד), ור״ל באותו חודש שהוא חשבון לחג הסוכות שהוא נקרא חג סתם. ליום חגנו הוא ראש השנה.
תקעו בחודש שופר. ולעשות זה1, ׳תקעו שופר׳ באותו ראש ׳חודש׳2 שהוא כסא3 - יום כסא דין4, ליום חגנו - שהוא ראש השנה:
1. שישמחו הכל בהיגלות המלך ה׳.
2. ׳ בחדש - בחידוש הלבנה׳ (רש״י). וראה שמות יט א בחודש השלישי, ביום החודש. ואבע״ז כתב: ׳בחודש - תחילת חידוש הלבנה, כמו חדשיכם ומועדיכם, חודש ושבת, וכתובה בתורה תקיעת החצוצרות, ונכון הוא, שהיו תוקעים גם בשופרות [בראש חודש], ורבותי׳ ז״ל פירשוהו על יום ר״ה, וטעם בכסה שהלבנה מתכסה בו׳. ׳ בחֹדשׁ - יום ראשון של חודש נקרא חודש, כמו (ש״א כ, יח): מחר חֹדשׁ, כי בו תתחדש הלבנה, וכל החודש נקרא על שמו חודש, וכן כל החודש נקרא חודש על שם חידוש הלבנה. ואמר: תקעו בזה היום שהוא ראש חודש׳ (רש״י).
3. לשה״כ ׳בכסה׳.
4. אך כל המפרשים פירשו מלשון זמן ומועד, או מלשון כיסוי. [וגם המפרשים מלשון זמן ומועד, הה״א בא במקום אל״ף, כלשון הכתוב ׳ליום הכסא יבוא (משלי ז׳)׳.
בכסה – המסורת עליו לית וכתיב ה״א ורבותינו דרשו במסכת ר״ה פ׳ ב׳ איזה חג שהחודש מתכסה בו הוי אומר זה ר״ה ויש בזה פי׳ רבים עיין עליהם ובזוהר פ׳ אמור דף ק׳ ע׳ ב׳ ופרשת פינחס דף רל״א ע׳ ב׳ ופרשת שופטים דף רע״ה.
בכסה – ענין זמן מיועד כמו ליום הכסא יבוא (משלי ז׳:כ׳) והה״א תמורת האל״ף.
בחודש – בהתחלת החודש ר״ל ביום הראשון תקעו שופר.
בכסה – בזמן המיועד להיות בו יום חג והוא ר״ה.
בחדש – ר״ח שבו התחדש הירח, הנה חדש מחר.
בכסא – יום המוכן ומזומן, כמו ליום הכסא יבא ביתו.
בחדש – הידוע והוא ניסן.
בכסא – מלשון במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה (פרשת בא) לשון חשבון, וממנו בהיפוך אותיות גם שם סך, וכמוהו (משלי ז׳:כ׳) ליום הכסא יבוא ביתו, ליום הקבוע; ושד״ל (אוהב גר, דף 116) סובר שכונתו על יום זביחת הפסח, ואם כדבריו יהיה מקור התיבה משורש נכס בלשון ארמי זבח ושחט.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144