Tehillim 8 – תהלים ח‏ – Mikraot Gedolot

מַה בַּר נָשָׁא מִטוּל תִּדְכַּר עוֹבָדוֹי וּבַר נָשָׁא מְטוּל תִּסְעַר עֲלוֹי.

What is a son of man, because you will remember his deeds, and a son of man, because you will punish him?

מה אנוש כי תזכרנו – א״ר ברכיה כשברא הקב״ה את עולמו ביקש להראות למלאכים שבח מעשה הצדיקים אמרו לו מה אנוש. א״ר יהושע בן לוי לפי שהקב״ה אומר להם (ירמיהו כ״ג:כ״ד) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. עליונים ותחתונים אין להם (אלא) משמוש אצבעות. מה אנוש זה אברהם שנאמר (בראשית י״ט:כ״ט) ויזכור אלהים את אברהם. ובן אדם זה יצחק שנאמר (שם כ״א:א׳) וה׳ פקד את שרה. ותחסרהו מעט מאלהים זה יעקב (שם ל׳:ל״ט) ויחמו הצאן. מלמד שלא היה חסר אלא ליתן בהן את הנפשות. ואומר (הושע י״ב:ה׳) וישר אל מלאך ויוכל. וכבוד והדר תעטרהו. זה משה. שנאמר (שמות ל״ד:כ״ט) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו. תמשילהו במעשה ידיך. זה יהושע שאמר (יהושע י׳:י״ב) שמש בגבעון דום. כל שתה תחת רגליו. זה דוד שנפלו לפניו כל שונאיו שנאמר (שמואל ב כ״ב:מ״ג) ואשחקם כעפר ארץ. צונה ואלפים כלם. זה שלמה. (מלכים א ה׳:י״ג) וידבר על העצים. וגם בהמות שדי זה שמשון. אמר רבי הונא בר פפא הראה להם שמשון (כשחל) (שופטים ט״ו:ד׳) לוכד שלש מאות שועלים. ר׳ סימון אמר הראה להן דניאל (דניאל ו׳:י״ז) יורד לגוב אריות ויושב על צואריהם ואינו ניזוק. צפור שמים זה אליהו שמסבב את העולם כצפור. שנאמר (מלכים א י״ז:ו׳) והעורבים מביאים לו לחם ובשר. ודגי הים זה יונה. שנאמר (יונה ב׳:א׳) ויהי יונה במעי הדג. עובר ארחות ימים אלו ישראל. שנאמר (שמות ט״ו:י״ט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. אמרו המלאכים ה׳ אדונינו מה אדיר שמך. כבודך הוא לדור על בניך שנאמר מה אדיר שמך בכל הארץ.

רמז תרמא

מה אנוש כי תזכרנו – א״ר יהושע בן לוי כשעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבש״ע מה לילוד אשה בינינו, א״ל לקבל תורה בא, א״ל חמדה גנוזה תתקע״ד דורות אתה מבקש ליתנה לבר ודם מה אנו כי תזכרנו וגו׳ תנה הודך על המים, א״ל הקב״ה למשה החזר להם תשובה, אמר לפניו רב״ע מתירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם, א״ל אחוז בכסא כבודי נאמר מאחז פני כסא פרז עליו עננו, א״ר תנחום מלמד שפרש שדי זיו שכינתו ועננו עליו, א״ל רבש״ע תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה לא יהיה לך וגו׳ בין העו״א אתם שאתם עובדים עבודה זרה, שוב מה כתיב בה לא יהיה לך וגו׳ בין העו״א אתם שאתם עובדים עבודה זרה, שוב מה כתיב לא יהיה לך וגו׳ בין העו״א אתם שאתם עובדים עבודה זרה, שוב מה כתיב בה לא תשא כו׳ משא ומתן יש ביניכם, שוב מה כתיב בה כבד את אביך כלום אב ואם יש לכם, שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב כלום יצר הרע יש ביניכם, חזרו והודו להקב״ה שנאמר ה׳ אדונינו מה אדיר שמך בכלל הארץ ואלו תנה הודך על השמים לא כתיב, מיד כל אחד ואחד מסר לו דבר שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם, בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות, ואף מלאך המות מסר לו דבר שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם, בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות, ואף מלאך המות מסר לו דבר שנאמר ויתן את הקטרת ויכפר על העם אי לאו דמסר ליה מנא הוה ידע. רב הונא בשם ר׳ איבו בדעת בראו הקב״ה לאדם הראשון שברא מזונותיו ואחר כך בראו, אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה מה אנוש כי תזכרנו הדא עקתא בו למה מיברי, אמר להם הקב״ה אם כן צונה ואלפים כלם למה נבראו, צפור שמים ודגי הים למה נבראו, מגדל מלא טוב ואין לו אורחים מה הנאה לבעליו שמלאו, הושיט אצבעו ביניהן ושרפן, וכן כת שניה וכת שלישית, והאחרונים אמרו ה׳ אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ עביד מה דהניא לך. מה אנוש כי תזכרנו, אמר רבי ברכיה כשברא הקב״ה את עולמו בקש להראות למלאכים שבח מעשה הצדיקים, מה אנוש כי תזכרנו זה אברהם שנאמר ויזכור אלהים את אברהם, ובן אדם כי תפקדנו זו שרה שנאמר וה׳ פקד את שרה, ותחסרהו מעט מאלהים זה יעקב שנאמר ויחמו הצאן אל המקלות מלמד שלא היה חסר ליתן להם אלא הנפשות, ואומר וישר אל מלאך ויוכל, וכבוד והדר תעטרהו זה משה שנאמר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו, תמשילהו במעשי ידיך זה יהושע שנאמר שמש בגבעון דום, כל שתה תחת רגליו זה דור שנפלו כל אויביו שנאמר ואשחקם כעפר ארץ, צונה ואלפים כלם זה שלמה שנאמר ויזבח שלמה את זבח השלמים.

אקול מא אלאנסאן אד׳ ג׳עלת לה ד׳כרא, ואבן אדם אד׳ צירת לה מרתבה.

ואני אומר: מה הוא האדם שעשית לו זכר! (ומה הוא הבן אדם) שעשית לו מעלה!.

מה, אומר מה הוא האדם כי עשית לו זכר ובן אדם כי עשית לו מעלה.

מה – ידוע כי הירח ואחד עשר כוכבים כנקודה בעגולה מהגלגל וכל הארץ כנקודה^א שלא^ב תתחלק כנגד הרקיע ובן אדם נחלק שלא יקבל חלוק כנגד כל הארץ, על כן מה אנוש כי תזכרנו דרך בזוי והטעם אחר שיש לך בריאות גדולות ונכבדות מהאדם איך שמת לב לתת לו כבוד.

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״כנקודה״.

ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״שלו״.

WHAT IS MAN? It is known that the moon and eleven stars are the dot in the circle of the sphere.⁠¹ The entire earth is an undivided dot² with regard to the firmament.⁠³ However, humans are not part of the earth’s mass.⁠⁴ Hence they do not receive the heavenly influence that the entire earth receives. Scripture therefore states: What is man, that Thou art mindful of him? The intention of the latter is to deprecate man.⁠⁵ Its import is as follows: You have creations that are greater and more glorious than man. Why then did You decide to honor man?

1. The reference is to the heavenly spheres. Each heavenly body is embedded in its own sphere and forms a dot on it. The clause and the eleven stars presents a problem, viz. what eleven stars is Ibn Ezra referring to? It appears that the aforementioned is a copyist’s error. It was inserted either consciously or unconsciously from Gen. 37:9, which speaks of Joseph’s dream, which consisted of the sun and moon and eleven stars. Our sentence should read: “It is known that the moon and the stars are the dot [or dots in the case of the stars] in the circle of the sphere.” I. Levin, Yalkut Avraham ibn Ezra, (New York – Tel Aviv 1985) p. 269.

2. Lit., “is like an undivided dot.”

3. The earth is a sphere in the center of the sky. No part of it escapes the heavenly influence.

4. Lit. “Humans are apart from the earth.”

5. Mah is used in verse 2 in the sense of wonder. Here it has a negative connotation.

ואמר: מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו – ומה אנוש הוא הפך מה אדיר שמך, כי הוא להגדלה וזה להקטנה. אמר: כי אראה שמיך והירח והכוכבים, שהם בריאות גדולות ומשכילות: מה אנוש כי זכרת אותו ואצלת עליו מהוד המשכילים העליונים שאינם גוף. כי אף אותם שהם גופות אני רואה גודל גופם וערכם, כי האנוש כאין נגדם. ואמר: מעשה אצבעתיך, ואמר: אשר כוננתה להכחיש הכופרים האומרים שהעולם קדמון. לפיכך אמר מעשה וכוננתה שאתה חדשת אותם כלם. ואמר: אראה על שמיך, ואם אין נראה לנו אלא הסמוך לנו, לפי שהם זה ממול זה עד השמיני שהוא גלגל המזלות, ולפי שהם מזהירים כלם כמו הדבר אשר בתוך כלי הזכוכית שהוא נראה מבחוץ. וכתב החכם רבי אברהם בן עזרא, זכרו לברכה: כי אמר אצבעתיך, כי האצבעות עשרה והגלגלים עשרה: שבעה רקיעים שבהם שבעה ככבי לכת, וגלגל המזלות, וגלגל התשיעי למעלה מגלגל המזלות, והעשירי כסא הכבוד.

מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו – כפל ענין במלות שונות. או רצונו לומר: כי תזכרנו, כי זכרתו בבריאתו שהאצלת מהודך עליו.

ותפקדנו, כל הימים אשר הוא חי תשגיח עליו ובמעשיו לתת לאיש כדרכיו.⁠¹

1. השוו ללשון הפסוק בירמיהו ל״ב:י״ט.

What is man, that Thou art mindful of him? And the son of man, that Thou visitest him? – What is man! is the antithesis of How Excellent is Thy Name! for the latter expression is intended to magnify, but this to depreciate. He says, When I consider Thy heavens, the moon and the stars, great creations and intelligences as they are, (I exclaim) What is man! that Thou dost remember him and hast imparted to him some of the glory of the higher incorporeal intelligences; for even in the case of those that are corporeal I see their great bodily size and relative superiority, and that man is as nothing compared with them. And he says, the work of Thy fingers, and also which Thou hast ordained, to confute the scoffers who say the world is eternal; therefore he says work and Thou hast ordained, for Thou didst make them all new. And he says: I will consider of Thy heavens, although only the nearest is visible to us, because they are concentric up to the eighth, which is the sphere of the Zodiac, and because they are all transparent, as an object in a glass vessel which is visible from outside. And the learned Rabbi Abraham ben Ezra, of blessed memory, has written that the Psalmist says Thy fingers because the fingers are ten in number and the spheres are ten – seven firmaments containing the seven planets, the sphere of the Zodiac, the ninth sphere above that of the Zodiac, and the tenth the Throne of Glory. What is man that Thou art mindful of him? And the son of man that Thou visitest him? repeating the idea with a change of terms. Or he means to say by that Thou art mindful of him, that Thou didst remember him at his creation and didst impart to him some of Thy glory. And Thou visitest him – all the days of his life Thou watchest over him and his deeds to reward every man according to his ways.

תפקדנו – תזכרנו וכפל הדבר במ״ש.

מה אנוש – הוסיף להוכיח שה׳ משגיח על הכל ואמר הלא מה הוא חשיבות האדם להזכר לפני ה׳.

אנוש, בן אדם – האנוש מורה על חולשתו מצד עצמו ובן אדם מציין חולשתו מצד מינו שאינו מתקיים זמן רב (ישעיהו נ״א י״ב),

תזכרנו, תפקדנו – הפקידה היא אחר הזכירה, שמציין שפוקד לעשות לו איזה דבר טוב או רע (התו״ה אחרי סי׳ קמ״ח) ומוסיף וכ״ש איך עוד תפקדנו.

מה אנוש כי תזכרנו – שם אנוש מורה על ההקטנה, האנוש הקטן מאד מצד קוטן גופו וחולשתו מצד שפלת מקומו, מצד פחיתת כחותיו הטבעיים חלוש ההרכבה רפה המזג, ניתר הקשורים, שכל זה נכלל במלת אנוש, במה נחשב הוא כי תזכרנו, וזה מגביל נגד שני טענות שהזכיר במעלות העליונים, שכללם במ״ש שמיך מעשה אצבעותיך,

ומה בן אדם – שם זה מציין מה שהאדם בלתי נצחי בלתי קיים באיש כגרמים השמימים, רק הוא בן אדם נולד מאדם אשר רק מינו מתקיים לא אישו, ובמה נחשב הוא כי תפקדנו (עיין באה״מ), (וזה נגד מ״ש ירח וכוכבים אשר כוננת).

אנוש ובן אדם – שניהם לשון חולשה.

תפקדנו – ההפרש בין זכר ופקד נ״ל שהראשון מורה השיב איזה דבר על לבו הן במקרה הן ברצון בהזכיר שמו (זה שמי לעולם וזה זכרי, שמות); והשני מורה הלוך וחקור מעמדו ותכונותיו, ובכן תפקדנו מוסיף על תזכרנו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון