Tehillim 8 – תהלים ח‏ – Mikraot Gedolot

מְטוּל דְאֶחְמֵי שְׁמָיִךְ עוֹבָדִי אֶצְבְּעָתָךְ סִיהֲרָא וְכֹכְבַיָא דִי אַתְקֵינְתָּא.

Because I see your heavens, the works of your fingers, the moon and the stars that you have fixed in place,

כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך – רבי איבו אמר שלש כתות הן. אחת אומרת אילו לא בראני אלא לראות השמים והארץ והמזלות דיינו. שנאמר כי אראה שמיך. והשניה אומרת כל מה שיש לי ליתן לעתיד לבוא. והשלישית של פועלים עצלים אומרת תן לנו של אבות. מעשה אצבעותיך.

כי אראה שמיך – ר׳ איבו אמר שלש כתות הם, אחת אומרת אלו לא נבראתי אלא לראות השמים והארץ דיינו שנאמר כי אראה שמיך. והשניה אומרת כל מה שיש לו ליתן לעתיד לבא. והשלישי של פועלים עצלים לתן לנו משל אבותינו. מעשה אצבעותיך אריב״ל לפי שהקב״ה אמר להם הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, העליונים והתחתונים אין בהם אלא משמוש אצבעותי (בפסוק השמים מספרים רמז תרע״ב).

ואד׳ ארי סמאואתך ועמלך אלבאהר, ואלקמר ואלכואכב אלתי אתקנתהא.

כאשר אראה את השמים (לשון רבים: רקיעים) שלך ומעשיך העצומים וגם את הירח ואת הכוכבים אשר סדרת.

כי, וכאשר אראה שמיך ומעשיך הנפלאים והירח והכוכבים אשר התקנת.

כי – ידוע כי שבעה מעונות למאורות ולחמשה כוכבי לכת, והמעין השמיני^א לצבא הגדול, והתשיעי לגלגל המזלות ההולך ממזרח למערב, והעשירי כסא הכבוד, על כן כתב מעשה אצבעותיך כי הם עשר. והזכיר הירח והכוכבים ולא הזכיר השמש בעבור כי אין יכולת לעין לראותם יומם בעבור אור השמש.

ויש אומרים: כי טעם הודך (תהלים ח׳:ב׳) – על השמש כי היא הבריאה הגדולה, והנה לא יראה ביום כי אם אחד ובלילה יראה צבא גדול מאד.

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13: ״והשמיני״.

WHEN I BEHOLD THY HEAVENS. It is known that there are seven dwelling places¹ for the lights² and the five moving stars.⁠³ The Eighth dwelling place⁴ is set-aside for the great host.⁠⁵ The ninth sphere is the sphere of the constellations.⁠⁶ It moves from east to west. The tenth sphere is God’s Glorious Throne.⁠⁷ Scripture therefore reads: the work of Thy fingers that are ten in number.

Our Psalm mentions The moon and the stars. It does not mention the sun because it is impossible to see the moon and the stars⁸ during the day because of the light of the sun.⁠⁹

Some say that hodekha (Thy majesty) (v. 2) refers to the sun, for it is the great creation.⁠¹⁰ Now, during the day only one heavenly body is visible. However, at night a very great host is visible.⁠¹¹

1. In the spheres. Medieval cosmology pictured the earth as the center of the world. The earth was believed to be surrounded by ten spheres.

2. The sun and the moon. Each one of these heavenly bodies has a sphere of its own.

3. The five planets visible to ancient man, Venus, Jupiter, Mars, and Saturn. Each one of these heavenly bodies has a sphere of its own.

4. Sphere.

5. The many stars in heaven.

6. It propels the sphere of the constellations.

7. The kisse ha-kavod, God’s glorious throne. Some of the Medieval Jewish Philosophers identified the kisse ha-kavod with the active intellect. See Rabbi Zerahiah Ha-Levi’s introduction to his Ma’or in the Vilna edition of the Talmud.

8. Lit., “them.”

9. Our verse would not say, when I behold the sun, the moon and the stars, for one cannot behold the sun, the moon and the stars at the same time.

10. In the sky.

11. Hence our verse speaks of the night sky.

כי אראה שמיך מעשה אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה – ולא זכר השמש. יש אומרים כי בלילה אמר זה המזמור בעת שהיה מסתכל בירח ובכוכבים ומבין בנפלאות הבורא.

ויש אומרים (אבן עזרא) כי ביום לא יראה כי אם השמש לבדו, ובלילה יראה צבא גדול מאוד. לפיכך לא זכר השמש.

ויש אומרים (ראב״ע בשם אחרים): כי מה שאמר אשר תנה הודך על השמים רמז בו על השמש, כי היא הבריאה הגדולה. ואמר כי אראה שמיך כלומר: כשאראה הבריאות הגדולות אשר יש לך בעולם ואבין ענין האדם אני תמה.

When I consider Thy heavens, the work of Thy fingers, The moon and the stars which Thou hast ordained – He does not mention the sun. Some say that (David) uttered this Psalm at night, at a time when he was considering the moon and stars, and discerning the wonders of the Creator. Others also say (Ibn Ezra, ad loc.) that in the daytime only the sun is seen, while at night a very great host is seen. It is for this reason, then, that he makes no mention of the sun. And others again say (ibid. in the name of others) that when he said Who hast set Thy glory over the heavens he hinted at the sun in this, for it is the great creation par excellence. And he says When I consider Thy heavens as though meaning: "When I consider Thy great creations in the world, and reflect upon human affairs, then I stand amazed.⁠" So he says:

כי אראה – מן הפלא הזה אראה בחכמה שמעשה אצבעותיך הם שמיך אף הירח והכוכבים אשר כוננתה המה כולם מעשה ידיך ואין העולם קדמון.

מעשה אצבעותיך – מובדל מן מעשה ידיך, שמציין דבר שעשה בעצמו לא על ידי שליח (ישעיהו ב׳ ח׳) וכן יציין המלאכות הנפלאות והדקות.

כי – אחר שהקדים ההקדמה הזאת, אשר היא תכלית הדרוש וקוטבו, בא להראות גם כן הטענות אשר יטענו להכריח הפך זה, אשר רוצים לברר כי השמים המון הנמצאים הרמים והנשאים אשר בתוכם, יקרים ונעלים ממין האדם, וזה מכמה טעמים,

א. מצד מקומם שהם עומדים ברום עולם, ועל זה אמר כי אראה שמיך כי שם שמים הוא הריבוי הזוגיי ממלת שם שמורה על הריחוק, ובטענה זו כולל,

א. מצד המצב שמצב העולמות האלה עליון ונשא על כדור הארץ משכן האדם שהיא מערה שפלה,

ב. מצד התפשטות הכמות במקום, גדלם ומרחקם עובי הגרמים השמימיים והמרחק אשר ביניהם, אשר אי אפשר לעמוד על שעורו. (הטענה הב׳) מצד יופי מלאכתם ודקות חומרם, וביחוד לשטת הראשונים אשר הניחו כי חומר השמים הוא משונה מחומר הארץ וקראוהו גשם חמישי, ועל זה אמר מעשה אצבעותיך – כי ההבדל בין מעשה ידיו ובין מעשה אצבעותיו, שמעשה ידיו כולל גם הנעשה בפקודתו על ידי שליח לא כן מעשה אצבעותיו שמגביל רק אשר עשה האומן בעצמו שלא על ידי אמצעי, ומיופי המלאכה ותפארתה המובט בראשית ההשקפה בכדורים השמיימים מתראה שאלה עשית באצבעותך, בעצמך ומתיחסות אליך בבלתי אמצעי לא מלאכת הארץ ואשר בה שהיא גרועה בערכם, כאילו היא רק מעשה ידך באמצעות שלוחך לא מעשה אצבעותיך. (טענה ג׳) מצד הקיום והנצחיות הנראה בגופים השמימיים שהם קיימים באיש ובלתי נפסדים, לא כן תולדות הארץ וצאצאיה שכולם רק קיימים במין, ויסודם הוא ההעדר אשר הוא סבת ההויה, על זה אמר ירח וכוכבים אשר כוננת – ומלת כונן מורה על הקיום והחוזק וההתמדה, ובהשקף על אלה הטענות מצד העילוי והתפארת שנמצא אל הנמצאים העליונים אלה אגזור בהכרח בראשית העיון לאמר

מעשה אצבעותיך – אולי ייחס השמים אל האצבעות ולא אל היד בכללותה להורות שנעשו בחכמה ובכונה עצומה, וכוכביהם נתנו אחד אחד במקומו הראוי לו, והראיה אשר כוננת שאחריו שמתם במכונם אשר ישכנו שם, וגם שרש שכן ממקור כון בתוספת שי״ן (להבת⁠־שלהבת) ומכון ומקום נרדפים, רק הראשון מורה דירה יותר קבועה מהשני (מכון לשבתך, בשלח, וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם, שמואל א׳ כ״ט:ד׳) כדבר היושב על כנו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון