×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ג) מִפִּ֤י עוֹלְלִ֨ים׀ אוְֽיֹנְקִים֮ יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥זלְמַ֥עַן צוֹרְרֶ֑יךָב לְהַשְׁבִּ֥ית א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם׃
From the mouths of infants and nursing babes, You established strength on account of Your adversaries,⁠1 to put an end to enemy and avenger.
1. on account of Your adversaries | לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ – Perhaps: "against" (see Radak). The connection between the two halves of the verse is unclear. The connotation might be that man's ability to speak, symbolic of his intellect as a whole, and the miracle of a child's ability to nurse, emblematic of the miracles of creation, are ammunition against heretics who do not believe in God; seeing the complexity of and intelligence behind man's design should put an end to non-believers (Radak, Malbim, and see similarly Ibn Chiquitilla).
א. עוֹלְלִ֨ים׀ א=<עוֹלֲלִ֨ים ׀> (חטף)
ב. צוֹרְרֶ֑יךָ א=צוֹרֲרֶ֑יךָ (חטף)
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מִפּוּם עוּלֵמַיָא וְיוֹנְקַיָא אִשְׁתֵּסְתָּא עוֹשָׁנָא מִן בִּגְלַל מְעִיקָיִךְ לְבַטָלָא בְּעֵיל דְבָבָא וְגָזוֹמָא.
From the mouth of children and infants you have established strength because of your oppressors, to bring to naught the enemy and the violent man.
מפי עוללים ויונקים יסדת עז למען וגו׳ – זה שאמר הכתוב (משלי ו׳:א׳) בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך. בתלמידי חכמים הכתוב מדבר בשעה שהזקן נתמנה אומר לו הקב״ה עד שלא נתמנית לא היית ערב על הצבור עכשיו שנתמנית נעשית ערב שנאמר אם ערבת לרעך. זה הקב״ה שנאמר (שיר השירים ה׳:ט״ז) זה דודי וזה רעי. ואומר (משלי כ״ז:י׳) רעך ורע אביך אל תעזוב. וכן (תהלים קכ״ב:ח׳) למען אחי ורעי. ומה אתה עושה שלא תאמר על הטמא טהור ועל הטהור טמא ועל האסור מותר ועל המותר אסור ותתחייב באמרי פיך. ומה תעשה עסוק בתורה. שנאמר (משלי ו׳:ג׳) עשה זאת איפא בני והנצל. ואין זאת אלא תורה שנאמר (במדבר י״ט:י״ד) זאת התורה אדם. (משלי ו׳:ג׳) לך התרפס ורהב רעך. עשה לך רב ומדייש עליך כעפר והמליכהו עליך שנאמר ורהב רעך. ואין רהב אלא מלכות שנאמר (תהלים פ״ז:ד׳) אזכיר רהב ובבל. ואם עשית כן תנצל כצבי מיד.
דבר אחר: בני אם ערבת לרעך. בישראל הכתוב מדבר בשעת מתן תורה שהיו ערבים זה לזה. שבשעה שביקש הקב״ה ליתן את התורה לישראל אמר להן תנו לי ערבים שתקיימו את התורה. אמרו לו הרי אבות ערבים בנו. אמר להן הקב״ה חייבין הן לי ולואי שיעמדו בעצמן. משל למה הדבר דומה למי שהולך ללוות אמר לו הבא לי ערב הלך והביא את מי שחייב לו. אמר לו ולואי שיעמוד בעצמו הבא לי מי שאינו חייב לי. כך אמר הקב״ה לישראל הבאתם לי ערבים וכמה חובות יש לי עליהם אלא תנו לי ערבים שאינן חייבין לי כלום. וכן הוא אומר (דברים ה׳:ג׳) לא את אבותינו כרת ה׳ את הברית הזאת. אמרו לו מי הן שאינן חייבין לך. אמר להן התינוקות. מיד הביאו לו התינוקות מדדי אמותיהן ומעוברות שלהן ועמדה כריסן של אמן כמראה של זכוכית והיו רואין להקב״ה מתוך כריסן ומדברין עמו. שנאמר מפי עוללים ויונקים. וכתיב (איוב ג׳:ט״ז) כעוללים לא ראו אור. אמר להם הקב״ה ערבים אתם על אבותיכם שאם אינן מקיימין את התורה שאתם נתפסין עליהן. אמרו לו הן. אמר להם (שמות כ׳:ב׳) אנכי ה׳ אלהיך. אמרו לו הן. אמר להם (שם ג׳) לא יהיה לך אלהים אחרים. אמרו לו הן. וכן על כל דבור ודבור היו משיבים לו על לאו לאו ועל הן הן. אמר להן מפיכם אני נותן את התורה להן שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עז. ואין עז אלא תורה שנאמר (תהלים כ״ט:י״א) ה׳ עוז לעמו יתן. לכך כשיבטלו ישראל את התורה הן נתפסין עליהן שנאמר (הושע ד׳:ו׳) נדמו עמי מבלי דעת ואומר (שם) ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני. מה הוא גם אני מצטער אני עליהם שהם מחסירים עצמם ואינם מקיימין את התורה. דבר אחר: מה הוא גם אני. אמר ר׳ חייא כביכול אף אני משתכח שיהו התינוקות מברכין אותי שנאמר גם אני. מהו עוללים ר״י אמר עוללים אלו שבחוץ. שנאמר (איכה ד׳:ד׳) עוללים שאלו לחם. יונקים אלו שבמעי אמן. ר״י אמר עוללים אלו שבפנים. שנאמר (איוב ג׳:ט״ז) כעוללים לא ראו אור. יונקים אלו שבחוץ. רב ולוי. רב אמר נעשו כריסותיהן של אמן כאיספקלרייא המאירה. מיד התינוקות פרשו מדדי אמותיהן והעוללים פרשו מטבורן. א״ר לוי הנס האחרון גדול מן הראשון שחזרו כריסן של אמותיהן לכמות שהיו והתינוקות חזרו לדדיהן ועוללים חזרו לטבורן. פתחו פיהם אלו ואלו ואמרו שירה הדא הוא דכתיב מפי עוללים ויונקים יסדת עז.
למען צורריך – שנים. להשבית אויב ומתנקם – שנים. הרי ד׳ מלכיות.
דבר אחר: למען צורריך – בגין שנאיכון יהבית לכון אורייתא.
מפי עוללים ויונקים יסדת עז – זה שאמר הכתוב בני אם ערבת לרעך (ברמז רס״ז). מהו עוללים, רבי ורבי יוסי, רבי אומר עוללים אלו שבחוץ שנאמר להכרית עולל מחוץ, עוללים שאלו לחם, יונקים אלו שבמעי אמן, רבי יוסי אומר עוללים אלו שבמעי אמן כעוללים לא ראו אור, ויונקים אלו שבחוץ אלו ואלו אמרו שירה על הים. רב ור׳ לוי אמר נעשו כריסותיהן של אמן כאספקלריא המאירה, מיד התינוקות פרשו מדדי אמותיהן והעוללים פרשו מטבורן, א״ר לוי גדול הנס האחרון מן הראשון שחזרו כריסי אמותיהן לכמות שהיו התינוקות חזרו לדדיהן ועוללים חזרו לטבורן. למען צורריך שנים, להשבית אויב ומתנקם שנים הרי ארבע מלכיות. ד״א למען צורריך בגין שונאיכון יהבית לכון אורייתא.
ומע ד׳לך פקד ארתצ׳ית באג׳תמאע אלעז מן אפוא מן כאנא צביאנא רצ׳עא, לתרהב בד׳לך אעדאך, ותתואעד באבטאל אלעדו ואלמנתקם.
ועם כל זה כבר רצית באסיפת העוז שלך שיהיו [השבחים הנ״ל] בפיות אלה שהיו ילדים יונקים (בני שלוש וארבע) כדי להפחיד על ידי זה את האויבים שלך. ולהכין את ביטול האויב והמתנקם.
מפי, ואף על פי כן רצוי לפניך התקבצות העוז מפיות אותם שהם עוללים יונקים להפחיד בכך אויביך ותאמר להכחיד האויב והמתנקם.
ופירשתי יסדת התקבצות, לפי שאני גזרתיו מן נוסדו יחד1 וכן בהוסדם יחד2, שהם התאגדות והתקבצות.
1. לעיל ב ב.
2. לקמן לא יד.
וג׳עלת תפסיר יסדת אג׳תמאע לאני צרפתה מן נוסדו יחד, ואיצ׳א בהוסדם יחד, אלד׳י הו עצבה ואג׳תמאע.
ויעני בקולה מפי עוללים ויונקים אלדׄי לא ינטקון באפואההם פהם בדׄואתהם אדלא עלי פצׄלך בתכפלך ארזאקהם ובתקויה אלנמו פיהם.
וקו׳ למען צוררך להשבית אויב יעני אבטאל קול אלמלחﹺדין בך בעד מא שאהﹶדוא איאתך [11א] אלטׄאהרה ואעלאמך אלקאהרה. ועאד עלי וצף כׄלק אלסמא ופצׄילתהא במא פיהא מן אלאנואר אלבאהרה וצגר קדר אלאנסאן עלי אלאנתסאב מנהא ואלאצׄאפה אליהא.
The meaning [yaʿnî] of the phrase, “from the mouths of infants and sucklings(Psalms 8:3) is even though they cannot talk with their own mouths, they themselves praise Your munificence which sustains them and strengthens their growth.⁠1
The phrase, “On account of Your foes to put an end to an enemy(Psalms 8:3) signifies negation of the heretic’s words against You despite their having witnessed clear signs and Your decisive power.⁠2 Then he returns to describing creation of the heavens, its munificence; it contains dazzling luminaries and the insignificance of man’s power in relation to them and in comparison to them.⁠3
1. Ibn Ezra cites and rejects Ibn Chiquitilla’s opinion, ad. loc.
2. Mulḥîd [heretics]. See Radaq ad. loc. identifies this with the teleological explanation, ‘intelligent design’ and the enemies who believe it is all natural. This seems to be implied by Ibn Ezra’s explanation, ad. loc.
3. Referring to verses 4 and 5.
ואתה בענוותך הגדולה יסדת עוז מפי עוללים ויונקים – השריתה שכינתך במקדש, ותיקנתה להודות לך עוז מפי הלוים והכהנים שהם בני אדם גדילים בליכלוךא ויונקי שדים.
עוללים – לשון ועוללתי בעפר קרני (איוב ט״ז:ט״ו). ועל שם הליכלוך נקראו כל התינוקות עוללים.
למען צורריך – להודיעם כי עמך אנחנו.
להשבית חרפת אויב ומתנקם – האומרים: לא טובים אתם משאר אומות.
א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, ברלין 122, אוקספורד 34, מוסקבה 104, ובהתאם להמשך שבו מתפרש מלת ״עוללים״ כלכלוך. בדפוסים נוספה כאן מלת: ״כעוללים״, כנראה במטרה לרכך את הביאור.
Out of the mouth of babes and sucklings You have established strength You caused Your Shechinah to rest in the Temple, and You decreed that we thank You. This is strength [that emerges] from the mouth of the Levites and the priests, who are people raised in filth like babes and sucklings. [The word] עוללים is an expression of "and sullied my radiance in the dust" (Iyyov 16:15), and because of the filth, all infants are called עוללים.
because of Your adversaries To inform them that we are Your people.
to put an end to the disgrace of the enemy and avenger, who says, "You are no better than the other nations.⁠"
מפי – אמר ר׳ משה: כי טעם מפי עולליםא אשר לא ידברוב בפיהם הםג בעצמםד יודו לחסדיך כי תכלכלם ותפרם ותרבם בגופם באורך וברוחב.
והנכון בעיניי: בעבור היות אדם נכבד מכל נבראי מטה אמר כן כי מעת שיחל הנער לדבר וזה טעם מפי עוללים אז תחלה מתכונתו לקבל כח הנשמה החכמה עד שתשכל בשקול דעתה כח בוראהו כי תחזק הנפש יום אחרז יום וזה טעם יסדת עוז.
וטעם למען צרריך – לבטל דברי המכחישים האומרים אין אלוה. וזה טעם להשבית אויב ומתנקם – על המאמינים בשם בדבור או במעשה.
א. כן בכ״י פרמא 2062 ובגיליון כ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״עוללים״.
ב. כן בכ״י פרמא 2062 ובגיליון כ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״ידברו״.
ג. כן בכ״י פרמא 2062, פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״הוא״.
ד. כן בכ״י פרמא 2062 ובגיליון כ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״בעצמם״.
ה. כן בכ״י פרמא 1870, פרמא 2862. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״תקבל״.
ו. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13: ״בראה״. בכ״י לונדון 24896: ״בריאה״.
ז. כן בכ״י פרמא 1870, פרמא 2862. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״אחר״.
OUT OF THE MOUTH OF BABES. Rabbi Moses says that out of the mouth of babes means, the babes themselves will praise You even though they cannot speak, for You sustain them.⁠1 You make them fruitful and You multiply and increase their body’s height and width.
However, in my opinion Scripture reads Out of the mouth of babes, because man is the most glorious being created in this world.⁠2 Now out of the mouth of babes refers to the time that a child first begins to speak. Its meaning is that the power of the rational soul first appears in the body when the child begins to speak. The rational soul develops to the point where it can learn of the power of its creator by logical thinking. Indeed3 the soul grows in strength day by day. This is the meaning of, hast Thou founded strength.⁠4 Because of Thine adversaries means, in order to nullify the arguments of the heretics5 who say that there is no God.
The enemy and the avenger refer to the ones who express in word or deed their hatred of those who believe in God.⁠6
1. The way children grow bears witness to the existence of a Creator. Thus the babes, as it were, declare that there is a God.”
2. Only man has a rational soul and can speak. Human beings are the highest creation on earth. Man is referred to in Medieval Jewish philosophy as ha-medabber, the one who speaks.
3. Lit., “for.”
4. The reference is to the strength of the soul that increases day by day.
5. Lit., “the deniers.”
6. God’s commandments are observed by word and by deed. See The Secret of the Torah p. 91 (Chap. 7 of the Yesod Mora).
מפי עוללים וינקים יסדת עז – תחלת הנפלאות אשר באדם אחר יצאו לאויר העולם היא היניקה. כי צריך האדם להודות הבורא ולהכיר כחו ויכלתו מצד מעשיו הנראים בשמים ובארץ, ומתכונת גופו שנברא מטפת הזרע אשר תהפך לדם, ומשם יגדל מעט מעט עד שישתלמו אבריו ויצא לאויר העולם. וכבר זכר זה במזמור י״י חקרתי ותדע (תהלים קל״ט). ובזה המזמור אמר: מתחלת צאתו לאויר העולם ומיניקתו נכרות נפלאות הבורא וחסדו על האדם. לפיכך אמר יסדת: כמו שהיסוד תחלת הבנין, כן היניקה תחלת ההכרה בחסד הבורא על האדם אחר צאתו לאויר העולם שעשה לו הקדוש ברוך הוא, נקב בשדים כעין נקב מחט דקה. לא יותר רחב מכך, שאם היה יותר רחב פן יזרום החלב בלא מיץ ויבוא לתוך פיו יותר מן הצורך עד שיחנק בו. ואם יהיה יותר דק ממה שהוא יכבד המיץ על הילד ותכאבנה שפתיו, אלא הכל בשעור ובמדה. והפליאו משאר החיים שנתן לאמו דדים במקום בינה, כמו שאמרו רבותינו, זכרם לברכה (בבלי ברכות י׳.). לפיכך אמר: מפי עוללים וינקים יסדת עז. שיכול האדם להכיר, כי הכל בכונת מכון. לא כמו שאמרו אויבי י״י, כי הכל בטבע ובמקרה, בלא הנהגת מנהיג וכונת מכון.
וזהו שאמר: למען צורריך להשבית אויב ומתנקם – ואף על פי שזה החסד גם כן בבהמות ובחיות, באדם נתן האל בינה ושכל להכיר מעשה האל ולהודות לו ולשבחו על הכל, וכלם נבראו לתועלתו. אם כן עליו להתבונן ולהכיר מעשה האל ולהודות לו על הכל.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: בעבור היות האדם נכבד מכל נבראי מטה אמר כן, כי מעת שיחל הנער לדבר, וזה טעם מפי עוללים, אז תחל מתכונתו לקבל כח הנשמה עד שתשכיל בשקול דעתה כח בוראה, כי תתחזק הנפש יום אחר יום: וזה טעם יסדת עז. וטעם למען צורריך לבטל דברי המכחישים האומרים אין אלוה.
ורבנו משה הכהן בן גיקטילא פרש: מפי עוללים אשר לא ידברו בפיהם, הם בעצמם יורו על רוב חסדיך, כי תכלכלם ותרבם בגופם באורך וברוחב.
Out of the mouth of babes and sucklings Thou hast laid the foundation of Strength – The first of the distinguishing marks in man after his coming into the (light and) air of the world is the power to suck. It is needful that man should confess the Creator and recognise His might and power on account of His works that are visible in heaven and in earth; and also from the constitution of his body, which is created from a drop of seed which turns to blood, and from that grows little by little until the limbs are perfectly formed and it comes forth into the (light and) air of the world. He has already made mention of this in the Psalm "O Lord, Thou hast searched vie and known" (139 infra). In the present Psalm he says that the wonders of the Creator and His loving–kindness toman are to be recognised from the moment of his first coming into the (light and) air of the world, and from his early infancy. It is for this reason that he uses the word יסדת (Thou hast laid the foundation); for, just as יסוד (foundation) is the beginning of the building, so the suckling period is the beginning of the (power to) recognise the loving–kindness of the Creator towards man after his coming into the (light and) air of the world, because the Holy One – Blessed be He! – has made for him in the breasts an incision like the eye–hole of a fine needle. It is no wider, for if it were wider, the milk would flow forth in a stream without sucking, and too much would come into his mouth, so that he would be choked by it; and if it were smaller than it is, sucking would be difficult to the child and his lips would become painful. Everything, however, is in due proportion and measure. Further, He has distinguished man from the rest of the creatures in that He has put his mother's teats in the place of understanding, as our Rabbis of blessed memory have remarked (Bavli Berakhoth 10a). It is for this reason that he says: Out of the mouth of babes and sucklings Thou hast laid the foundation of strength, that man may be able to see that all is within the design of a Designer, and not, as the enemies of the Lord say, that everything happens by nature and chance without the direction of a Director and the design of a Designer. And this is the meaning of what he says next:
Because of Thine adversaries, That Thou mightest still the enemy and the avenger – Although this loving–kindness is to be seen also in like manner in the case of the beasts and living creatures, to man God has given understanding and discernment to recognise God's work and to confess Him and praise Him for all; and all of them have been created for his (man's) use. Such being the case, it is incumbent upon him to reflect, and to recognise the work of God, and to confess Him in everything. And the learned Rabbi Abraham ben Ezra has expounded {ad loc.) that he speaks so "on account of man's being honoured above all the lower creatures, for from the time that the child begins to speak (and this is the meaning of out of the mouth of babes), then the spirit, by reason of his constitution, begins to receive strength until it discerns the power of its Creator by a deliberate act of judgement, for the soul is strengthened day after day; and this is the meaning of Thou hast laid the foundation of strength. And the meaning of because of Thine adversaries (is) to bring to naught the words of the deniers, who say there is no God.⁠" And our teacher Moses ha–Cohen ben Giktilla has expounded thus: out of the mouth of babes, though they cannot speak with their mouths, (yet) in themselves they teach of the multitude of Thy loving–kindnesses, for Thou dost sustain them and makest them to grow in their bodily development.
כי אמנם מפי עוללים ויונקים - בפלאי הטבע המסודר מאתך הנראים ב׳עוללים׳ בעת ההריון1 וב׳יונקים׳ בעת היניקה - יסדת עוז, כבר התבאר ׳עוז׳ מלכותך2 לכל המין האנושי כשיתבוננו בזה3. ומה שביקשתי שלא תעשה פלאות לאומות העולם אלא לעמך, לא שאלתי בשביל כבודנו, אבל למען צורריך, שהם מתנגדים וצוררים לעמך, וזה שאלתי להשבית אויב ומתנקם, כשיכירו ההבדל שתעשה בין עמך וביניהם4:
1. גם העובר לפני שנולד נקרא ׳עולל׳, כלשה״כ (איוב ג טז) ׳כעוללים לא ראו אור׳ (מצודות).
2. ׳מעלת העוז הוא המלך, שהוא יותר עז ותקיף מכל אחר זולתו במלכותו, כאמרם ז״ל (ב״ר צט ו) אין עוז אלא מלכות׳ (לשון רבינו בבראשית מט ג).
3. ׳יסדת׳ - שמת אותם ליסודות ביאור העניין, ובא לתת טעם למה אין צורך לעשות ניסים ומופתים שלא כדרך הטבע, כי גם מתוך הטבע יוכל כל אדם המתבונן להשיג את מציאותך ומעלתך, כשיראה את הנפלאות שעשה לאדם בעיבורו ובינקותו, ׳כי צריך האדם להודות הבורא ולהכיר כוחו ויכלתו מצד מעשיו הנראים בשמים ובארץ, ומתכונת גופו שנברא מטיפת הזרע אשר תהפך לדם, ומשם יגדל מעט מעט עד שישתלמו אבריו ויצא לאויר העולם וכו׳, ובזה המזמור אמר, מתחילת צאתו לאויר העולם ומיניקתו ניכרות נפלאות הבורא וחסדו על האדם, לפיכך אמר ׳יסדת׳, כמו שהיסוד תחילת הבנין - כן היניקה תחילת ההכרה בחסד הבורא על האדם אחר צאתו לאויר העולם, שעשה לו הקב״ה נקב בשדיים כעין נקב מחט דקה, לא יותר רחב מכך, שאם היה יותר רחב פן יזרום החלב בלא מיץ ויבוא לתוך פיו יותר מן הצורך עד שיחנק בו, ואם יהיה יותר דק ממה שהוא יכבד המיץ על הילד ותכאבנה שפתיו, אלא הכל בשיעור ובמידה, והפליאוֹ משאר החיים שנתן לאמו דדים במקום בינה, כמו שאמרו רבותינו ז״ל (ברכות י.), לפיכך אמר ׳מפי עוללים וינקים יסדת עז׳, שיכול האדם להכיר כי הכל בכוונת מכוון, לא כמו שאמרו אויבי ה׳ כי הכל בטבע ובמקרה, בלא הנהגת מנהיג וכוונת מכוון, וזהו שאמר ׳למען צורריך להשבית אויב ומתנקם׳⁠ ⁠׳ (רד״ק).
4. ׳למען צורריך - להודיעם כי עמך אנחנו, להשבית חרפת אויב ומתנקם האומר לא טובים אתם מהאומות׳ (רש״י). והוא כלשון רבינו בשמות הנזכר על ׳ונפלינו׳.
מפי עוללים ויונקים – בס״ס הוא״ו בגעיא ובקצת ספרים ויונקים מלא וא״ו.
עוללים – אף במעי אמן יקראו עוללים כמו כעוללים לא ראו אור (איוב ג׳:ט״ז).
מפי עוללים ויונקים – מן פי העוללים אשר הם סתומים במעי אמן ובהולדם נפתח פיהם ויונקים תדיר משדי אמן מן הפלא הזה יסדת יסוד מוסד לדעת עוזך כי הוא דבר שאין הטבע מתחייב.
למען צורריך – למען הכחיש צורריך אשר כחשו בה׳.
להשבית – לבטל דברי האויב והמתנקם את המאמינים בה׳.
יסדת – היסוד הוא העקר להבנין, וה׳ לקח יסוד לעזו מפי עוללים, ומאבני המופת שלקח מפי עוללים יסד עזו נגד צורריו,
והצורר – הוא בפועל,
והאויב – הוא בלב, והכתובים יציירו שונאי ה׳ והמכחישים כאויבים, והעושים בפועל מעשים להכעיסו כצוררים (כמ״ש בפי׳, ישעיה א׳ כ״ד, נ״ט י״ח ובכ״מ).
מפי עוללים ויונקים יסדת עז – עוללים ויונקים הוא האדם אשר חמרו חלוש מאד, עד שבראשית יצירתו הוא עולל ויונק ורפה המזג מאד יתר מכל הבע״ח הקודמים לו בהרכבה, העוללים והיונקים האלה, עם חלישת חומרם, הן מפיהם יסדת עז – רצה לומר מפיהם של העוללים האלה שהוא הכח הדבור הנטוע בפיהם, שבעבורו נקרא חי מדבר, מצד שכלו ותבונתו וכחות השכלים הנטועים ומקושרים בכח המדבר, אשר הוא אחרית הנפלאות ותכלית החכמה והפליאה שהראה ה׳ בעולמו איך קשר המון חכמות ונפלאות חקים נפלאים לאלפים אשר התאחדו ביצירת המדבר הלז, הן מפי העוללים ודבורם השכלי,
יסדת עז הוא היסוד של עז, כי בו נשתלמה המציאות כולו, בו התקבצו כל מעשי בראשית, כאילו הוא היה יסוד הבנין עקרו ושרשו וכל הנבנה זולתו מן הארץ עד המון הכדורים הרבים אשר בשמים, הם רק עמודים ואדנים ענפים ובדים ופארות אל היסוד והשורש הזה, אשר הוא צור הבריאה ויסוד המציאות, עד שבו חשפת זרוע עזך למען צורריך – אם ימצא עוד אויב וצורר, (שהם האפיקורסים המכחישים מציאות ה׳ שהם הנקראים אויבים שונאים וצוררי ה׳ בכתבי הקדש) אם ימצא עוד מכחיש ופוקר, אשר לא ישים לבו להכיר מציאותך מן המציאות בכללו, הן בהכרח יצטרך ויוכרח להודות שיש בורא, כל עת ישכיל ויביט ויחקור על ענין האדם, ועל המון הנפלאות אשר התאחדו ביצירתו, כי אז יסתום פה הפוקר, ואז יושבת אויב ומתנקם – הרוצה להכחיש אלהותך, כי גם הבעל דין יודה בהכרח, כי יד ה׳ עשתה זאת:
מפי עוללים וגו׳ – אין אחד בבני אדם שיוכל לומר מתי התחיל להבין שיש סבה ראשונה המושלת בעולם, ובדבר עמו הוריו ומוריו על הדבר ומצאו שכבר יש לו ידיעה בזה מבטן ומהריון, וזה לחכמים יסוד וסעד לאמונה באל, משגיח ויכול (יסדת עז) והיה ראוי שישיב לאל לב המורדים בו (למען צורריך) וישבית איבה ונקמת איש ברעהו בדעתנו כי הלא אלהים בשמים רואה כל ומשיב לכל אדם כפעלו.
עוללים – מלשון עול ימים (ישעיה ס״ה:כ׳) שרק עתה נכנס לחיי שעה הקצובים לו.
אויב – איש מבקש רעת אחיו; שונא, הוא נוטר בלבו איבה בין שיוציאה מן הכח אל הפעל ויהיה גם אויב בין שישמרנה בלבו צר (או ער) מלשון מיצר, אדם שדומה לו שאחיו ממלא מקומו הראוי לו ומפני זה הוא יושב במיצר וא״כ מתאוה לצאת למרחב ולמלא הוא את מקומו, כאשה הצרה לחברתה החפצה שאהבת בעלה תהיה לה לבדה, או כאיש הרוצה להתרומם ולשבת במקום רעהו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144