×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ב) יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה אֲדֹנֵ֗ינוּ מָה⁠־אַדִּ֣יר שִׁ֭מְךָ בְּכׇל⁠־הָאָ֑רֶץאֲשֶׁ֥ר תְּנָ֥ה ה֝וֹדְךָ֗ עַל⁠־הַשָּׁמָֽיִם׃
Hashem, our Master, how mighty is Your name in all the earth; whose majesty is set1 upon the heavens!
1. whose majesty is set | אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ – The word "תנה" is the infinitive of "נתן", to give or place (Ibn Ezra and others). The phrase as a whole appears to modify the words "Hashem, our Master". Cf. Radak who suggests that the words "how mighty" at the beginning of the verse apply to this clause as well, reading: "[how mighty it is] that You have set your majesty…" Alternatively, this is the reason that Hashem's name has become great: "[for] You have set Your majesty upon the heavens" (Radak, second possibility).
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְיָ אֱלָהָא רִבּוֹנָנָא כְּמָא תְלִיל שְׁמָךְ וּמְשַׁבַּח בְּכוֹלָא אַרְעָא דִיהַבְתָּא זִוָךְ עֵיל מִן שְׁמַיָא.
O God1 our master, how lofty is your name and praiseworthy in all the earth, you who have placed your splendor above the heavens.
1. God: LORD.
ה׳ אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ – א״ר מצינו בשלשה מקומות שהיו המלאכים מדיינין כנגד הקב״ה. באדם ובמשכן ובתורה. באדם מנין כשבקש לבראת את האדם נמלך במלאכים. אמר להם (בראשית א׳:כ״ו) נעשה אדם. התחילו לומר לו מה אנוש כי תזכרנו. אמר להם למחר תדעו חכמתו. כיון שבראו מה עשה הקב״ה כינס כל בהמה חיה ועוף לפני מלאכי השרת התחיל שואל להן שם כל אחד ואחד ולא היו יודעין. אמר להם הקב״ה מבקשים אתם לידע חכמתו של אדם שאני שואל אותו ואומר לי שמותן וקורא שמות לכולם. מה עשה כינס כל בהמה וחיה ועוף והעבירן לפניו שנאמר (שם ב׳:י״ט) ויצר ה׳ אלהים מן האדמה. א״ר אחא והלא כבר נאמר (שם א׳:כ״ה) ויעש אלהים את חית הארץ. ומה תלמוד לומר ויצר. אלא להלן כתיב ויעש אלהים שבראן. וכאן כתיב ויצר לשון כינוס כענין שנאמר (דברים כ׳:י״ט) כי תצור אל עיר. (בראשית ב׳:י״ט) ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכי אין הכל צפוי לפניו. אלא מהו לראות מה יקרא לו. להראות למלאכי השרת חכמתו של אדם. ומה הוא שמו שהתקין לו הקב״ה הוא שמו שקרא אותו אדם הראשון שם לכל דבר. אמר לו הקב״ה ואתה מה שמך. אמר לו אני נאה להקראות אדם ולמה שנבראתי מן האדמה. ואני מה שמי אתה נאה להקראות ה׳ שאתה אדון על כל העולם לפיכך הוא אומר (ישעיהו מ״ב:ח׳) אני ה׳ הוא שמי. שקראני אדם הראשון. מיד אמר הקב״ה למלאכים ראו חכמה שבלבו של אדם ואתם אומרים לי מה אנוש כי תזכרנו. וכן את מוצא במתן תורה כשבא הקב״ה ליתן תורה לישראל התחילו המלאכים מדיינין ואומרים לפניו מה אנוש כי תזכרנו. ואמרו לפניו אישורך שתתן תורה בשמים למה שאנו קדושים ותורתך קדושה אנו טהורים ותורתך טהורה אנו חיים ותורתך חיים. אמר להם אינה ראויה להתקיים בכם שנאמר (איוב כ״ח:י״ג) לא תמצא בארץ החיים. וכי יש ארץ למעלה. והיכן היא מתקיימת בתחתונים שנאמר (ישעיהו מ״ה:י״ב) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. ר׳ נחוניא בשם ר׳ יהודה אמר משל לאדם שהיה לו בן והיה אותו הבן חסר אצבע אחת והלך ללמדו אומנות (וכל עיסקה של אומנות) והיתה שם אומנות אחת שצריך כל האצבעות. אחר ימים בא אביו אצלו ומצאו שלא למד אותה האומנות. אמר לרבו לא למדתו אומנות זו. אמר לו אומנות זו צריכה כל האצבעות בנך חסר אצבע ואינו יכול ללמדה. כך אמר הקב״ה למלאכים אין התורה מתקיימת בכם למה שאין ביניכם פריה ורביה לא מיתה ולא טומאה ולא חולי אלא כולכם קדושים. וכתיב בתורה (במדבר י״ט:י״ד) אדם כי ימות באהל. (ויקרא י״ד:ב׳) זאת תהיה תורת המצורע. (שם י״ב:ב׳) אשה כי תזריע. (שם ט״ו:י״ט) ואשה כי תהיה זבה. וכן (שם י״א:ט׳) את זה תאכלו. וכל הדברים האלה אין ביניכם. לכן נאמר (איוב כ״ח:י״ג) לא תמצא בארץ החיים. ועשה הקב״ה חסדו ונתן אותה למשה ככלותו לדבר כל הדברים אל המלאכים וכיון שירד משה ועשו ישראל אותו מעשה ונשתברו הלוחות שמחו מלאכי השרת ואמרו עכשיו תחזור תורה אלינו. וכשעלה משה לקבל פעם שניה את הלוחות אמרו מלאכי השרת רבונו של עולם והלא אתמול עברו עליה שכתבת בה (שמות כ׳:ב׳) לא יהיה לך אלהים אחרים. אמר להם הקב״ה בכל שעה קטיגטין ביני ובין ישראל והלא אתם כשירדתם אצל אברהם אכלתם בשר בחלב שנאמר (בראשית י״ח:ח׳) ויקח חמאה וחלב ובן הבקר. ותינוק שלהם כשהוא בא מבית רבו ואמו נותנת לו פת ובשר וגבינה והוא אומר לה היום למדני רבי (שמות ל״ד:כ״ו) לא תבשל גדי בחלב אמו. לא מצאו לו מענה. באותה שעה אמר הקב״ה למשה (שם כ״ז) כתב לך את הדברים האלה. עד שאין להם מענה ותשובה. וכשביקש הקב״ה לשרות במשכן אמרו מלאכי השרת לפניו מה אנוש כי תזכרנו. רבי יהודה בשם ר׳ איבו ורבי יהודה ברבי סימון אמרו שניהם מפסוק אחד פיתקין היו משליכין שנאמר (תהלים ס״ח:י״ג) מלכי צבאות ידודון ידודון ונות בית תחלק וגו׳. כענין שנאמר (יואל ד׳:ג׳) ועל עמי ידו גורל. ר׳ יודן ברבי איבו אמר אמר להן הקב״ה חייכם אני עושה שנאמר (חבקוק ג׳:ג׳) כסה שמים הודו. תדע לך שכן הוא אומר (תהלים קמ״ח:א׳) הללויה הללו את ה׳ מן השמים. לכך אמר דוד ה׳ אדונינו מה אדיר שמך.
מה אדיר שמך – אמר רבי בשלשה מקומות אנו מוצאים המלאכים מדיינים עם הקב״ה, כשבא לבראות אדם נמלך בהם ואמר נעשה אדם, התחילו אומרים לו מה אנוש כי תזכרנו, א״ל יש לידע חכמתו, מה עשה הקב״ה כנס כל בהמה חיה ועוף לפני מלאכי השרת התחיל שואל אותם מה שמותם ולא היו יודעים, א״ל הקב״ה מבקשים אתם לידע חכמתו של זה שבראתי אני שואלו והוא אומר לי מה שמותן של אלו וקורא שמות לכלן, מה עשה העביר כל הבהמות וחיות ועופות לפניו שנאמר ויצר ה׳ אלהים מן האדמה, א״ר אחא והלא כבר נאמר ויעש אלהים את חית הארץ מה תלמוד לומר ויצר, להלן כתיב ויעש שבראן אבל כאן ויצר לשון כינוס, כענין שנאמר כי תצור אל עיר. ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו, וכי אין הכל גלוי לפני הקב״ה שכתוב לראות אלא להראות למלאכים חכמתו של אדם הראשון, וכן כשבא הקב״ה ליתן תורה לישראל אמרו מלאכי השרת מה אנוש כי תזכרנו, אמרו ה׳ אדונינו אשורך הוא שתתן תורתך בשמים שאנו קדושים ותורתך קדושה, אנו חיים ותורתך חיים, תהא אצלנו, אמר להם אינה ראויה להתקיים אצלכם שנאמר לא תמצא בארץ החיים, וכי יש ארץ למעלה. והיכן מתקיימת בתחתונים שנאמר אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי, ר׳ יהודה בשם רבי נחמיה משל לאדם שהיה לו בן והיה אותו בן חסר אצבע אחת והלך אביו ללמדו סירקי ואותו אומנות צריכה כל האצבעות, לאחר ימים בא אביו אצלו ואמר לרבו למד בני אומנות זו, אמר ליה אומנות זו צריכה כל האצבעות ובנך חסר אצבע אחת ואת מבקש שילמד סירקי, כך אמר הקב״ה למלאכים אין התורה יכולה להתקיים אצלכם, למה, אצלכם לא פריה ורביה לא טומאה ולא טהרה לא מיתה ולא חולי, ובתורה כתיב אדם כי ימות באהל, זאת תהיה תורת המצורע, אשה כי תזריע, ואשה כי וזוב זוב דמה, וזה אשר תאכלו וזה אשר לא תאכלו, וכל זה התחתונים צריכים, אתם אין ביניכם מיתה וחולי ולא אכילה ושתיה, לכך נאמר ולא תמצא בארץ החיים, וכשבקש הקב״ה להשרות שכינתו במשכן אמרו המלאכים מה אנוש וכל הענין.

רמז תרמ

רבי יהודה בשם ר׳ איבו ור׳ יהודה בר׳ סימון שניהם אמרו מפסוק אחד פתקין היו משליכין שנאמר ביה ידודון ידודון, כענין שנאמר ואל עמי ידו גורל, א״ל הקב״ה חייכם כך אני עושה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ, לכך אמר דוד ה׳ אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ.
אללהם יא סידנא מא אעט׳ם אסמך פי ג׳מיע אלארץ׳, כמא וצף בהאיך פי אלסמאואת.
ה׳ אדונינו! כמה עצום השם שלך בכל הארץ. כפי שמתואר השם שלך בכל השמים (לשון רבים: רקיעים).
אשר, כאשר מתארים הודך אשר בשמים. והנה תנה ענין שנון ושיחה תרגום ושננתם בדברים ו ז ותתנינון, ומטרת המזמור באופן כללי כתב רבינו בספרו האמו״ד מאמר ד פ״א.
וקו׳ אשר תנה הודך יעני למא ומן אגׄל מתׄל אשר טמאו אחותם (בראשית לד:כז).
ותנה פי מעני נתתה אי אנמא עטׄם אסמך פי אלארץׄ במא טׄהר מן קדרתך פי כׄלק אלסמא.
The phrase “because You covered the heavens with Your splendor(Psalms 8:2) means both ‘when’ and ‘because’, as in “because their sister had been defiled(Gen. 34:27).⁠1
And “You covered,” (Psalms 8:2) meaning “You covered,”2 as in made Your name great in the land, by revealing Your power in the created heavens.⁠3
1. The word ʾaŝêr means both, when and because.
2. Tenâ is an infinitive with the same meaning as the perfect form Nâṯatâ. So too Radaq ad. loc.
3. He identifies anthropopathic acts of God as his revealed power in the created world. See Radaq for this meaning, as well as the grammatical view ʾaŝêr (because and when).
מה אדיר שמך – יותר מכדי כח ודת התחתונים, לא היו התחתונים כדיי שתשרה שכינתך ביניהם.
אשר הודך – ראוי שתתנהו על השמים.
how mighty is Your name more than the strength of the measure of the earthlings. The earthlings did not deserve that You should cause Your Shechinah to rest among them.
for which You should bestow Your majesty upon the heavens It is fitting that You bestow it upon the heavens. But You, with Your great humility...
י״י אדוננו – בעבור שאמר תמשילהו במעשה ידיך (תהלים קמ״ג:ה׳).
מה אדיר – דבר פלא.
ומלת תנה – שם הפועל, כמו: מרדה מצרימה (בראשית מ״ו:ג׳), כאילו אמר תתא הודך על השמים.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״תנה״.
O LORD, OUR LORD. David opens with O Lord, Our God because he later says; Thou hast made him1 to have dominion over the works of Thy hands (v. 7).⁠2
HOW GLORIOUS.⁠3 It is a wondrous thing.⁠4
The word tenah (rehearsed)⁠5 is an infinitive.⁠6 It is like the word redah (go down)⁠7 in me-redah mitzrayemah (to go down into Egypt) (Gen.46:3). Our verse is to be interpreted as if written, asher tet8 hodekha al ha-shamayim9 (for you set your majesty above the heavens).⁠10
1. Man.
2. The point being, You who are Lord over all, gave man dominion over all creatures on earth.
3. Heb. Mah addir.
4. In other words mah addir means, how glorious. The word mah literally means, what. Thus mah addir might be explained as meaning, what glory? Hence Ibn Ezra’ comment that mah here means, how.
5. From the root nun, tav, nun, meaning to give or to set.
6. Ibn Ezra comments thus, because this is not the usual form of infinitives.
7. Which is an infinitive.
8. In other words tenah is another way of saying tet (to set).
9. It reads, asher tenah hodekha al ha-shamayim.
10. Tet is the usual infinitive form for the root nun, tav, nun, in the kal. Ibn Ezra renders our verse as follows: “O Lord, our lord, how glorious is Thy name in all the earth, for you set your majesty above the heavens.” See Radak.
י״י אדנינו – מה שאתה הוא אדון הברואים העליונים והתחתונים.
מה אדיר שמך – כמו: מה אדיר אתה, כי שמו הוא והוא שמו: שם בן ארבע אותיות שאיננו שם תאר, והוא אדיר.
בכל הארץ – רצונו לומר: גבורתך נראית בכל הארץ – בין בישוב, בין במדבר, בין בים בכל הארץ נראית גבורתך. אבל ההוד הגדול והכח העצום נראה בשמים, כי הארץ דבר קטן נגד השמים, והיא כנקֻדה בתוך העגֻלה.
אשר תנה הודך על השמים – ומלת תנה הוא מקור במקום נתת. כי משתמשים במקור במקום עבר כמו ילדה ועזוב (ירמיהו י״ד:ה׳): כמו ועזבה, ואחרים זולתו. וכן במקום עתיד ובינוני. וכמו שבארנו בספר המכלול בחלק הדקדוק ממנו. וענין הפסוק כן: מה אדיר שמך בכל הארץ, ומה אדיר שאתה נתת הודך על השמים.
ופירוש מלת הוד הכח וההדר.
ויש לפרש אשר תנה הודך על השמים טעם למה אדיר שמך בכל הארץ – רצונו לומר: בעבור אשר נתת כח בעליונים להנהיג התחתונים. כי הארץ וכל אשר בה, הימים וכל אשר בהם,⁠1 הכל בהנהגת העליונים.
1. השוו ללשון הפסוק בנחמיה ט׳:ו׳.
O Lord, our Sovereign Lord – for Thou art Lord of the created things, those above and those below.
How Excellent is Thy Name – Equivalent to How Excellent art Thou! For His Name is He, and He is His Name. Name (here) is the Tetragrammaton, and is not a common noun; and it is Excellent.
in all the earth! – He means to say: Thy power is seen in all the earth; whether in the inhabited parts, or in the desert, or in the sea in all the earth Thy might is seen; but the supreme glory and mightiest power are visible in the heavens, for the earth is but a tiny thing in comparison with the heavens, being like the point in the center of the circle.
Who hast set Thy glory over the heavens – The word תְּנָה (set) is the infinitive in place of (the perfect) נָתַתָּ (hast set), for the infinitive is used in place of a past tense, as (in the text) "calveth and forsaketh" (Jerem. 14:5), where the infinitive עָזוֹב is equivalent to עָזְבָה, and other instances besides; and also in place of a future and present participle, as we have expounded in the book Miklol in the grammatical section thereof. And the meaning of the verse is this: How Excellent is Thy Name in all the earth! And Excellent inasmuch as Thou hast set Thy glory over the heavens. And the interpretation of the word glory (הוד) is "might and splendour.⁠" And it is possible to explain Who hast set Thy glory over the heavens as the reason why Thy Name is Excellent in all the earth. His meaning (then) is: because Thou hast invested the higher, (elements) with power to control the lower; for the earth and all that it contains, the seas and all therein all are in the control of the higher (elements).
ה׳ אדוננו. שאתה ׳אדון׳ לנו בפרט1: מה אדיר שמך בכל הארץ [אשר תנה הודך על השמים]. ׳מה׳ זה שיהיה ׳אדיר בכל הארץ׳ בשוה ׳שמך׳2, ׳אשר׳ אני מתפלל ואומר שתתנהו ותשים אותו3 להיות ׳הודך על השמים׳, ולא תעשה בו נפלאות כי אם לנו, שאתה ׳אדוננו׳4:
1. שה׳ מנהיג את ישראל אף בצרכיהם הגשמיים ׳בפרט׳ – בהשגחה פרטית, ולא בהשגחה כללית כפי שמשגיח על הגויים לדעת רבינו. ובשמות (כג יז-יט) כתב רבינו על מה שבמצות עלייה לרגל התורה מתייחסת אל ה׳ בתואר ׳האדון ה׳⁠ ⁠׳: ׳יאמר ׳אדון׳ על מנהיג עניינים הנפסדים, אמר אם כן שהוא ׳אדון׳ פני העם הנראים בפרט [כלשונו כאן, בהשגחה פרטית], וּבְּהֵרָאוֹתָם לפניו, הם כעבד המקביל פני רבו׳. וראה עוד שם (לד כג) ׳את פני האדון - המסדר ענייניך בדברים הטבעיים, כענין וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ (בראשית מד ח) וכו׳, ולזה נקרא האל יתברך (דברים י יז) אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים - מסדר ענייני המסדרים הבלתי טבעיים, והם הנבדלים מחומר, וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים - מסדר ענייני המסדרים הטבעיים, והם הגרמים השמימיים, אמר אם כן יראה כל זכורך, להודות על הטוב הנמשך ממנו אליך בדברים הטבעיים באשר הוא אדון ישראל, והנמשך ממנו לחיי עולם באשר הוא אלהי ישראל׳.
2. ׳מה אדיר שמך׳ – למה יהיה שמך – שם הוי״ה המוכיח את כח הבריאה שבו ה׳ עושה ניסים ומשנה את הטבע - ׳אדיר׳ באותו האופן בכל הארץ, כי הגוים אינם ראוים לכך.
3. ׳מילת ׳תנה׳ - ציווי, והיא לשון ׳שימה׳ כמו ׳ונתנך עליון׳ (דברים כח א), ׳הנה קטן נתתיך׳ (עובדיה א ב), ורבים כיוצא׳ (שיעורים).
4. שאתה ׳אדון׳ רק לישראל, כי שאר האומות נמצאים תחת הנהגת שרי מעלה. רש״י פירש ׳לא היו התחתונים כדאי שתשרה שכינתך ביניהם׳, אלא שלפירושו היינו כל התחתוניים, ושאל למה תשרה שכינה כלל בתחתונים, ואילו לרבינו הכוונה שאינו ראוי שיהיה אדיר בכל הארץ ׳בשווה׳, כי היה ראוי שישרה רק בישראל, שהם לבדם ׳על השמים׳ וגבוהים ממערכת המזלות ומשרי האומות, כי השמים נבראו בעדם, כאמרו (דברים י יד-טו) ׳הן לה׳ אלקיך השמים וגו׳ רק באבותיך חשק׳ (ע״פ השיעורים).
תנה – כמו נתת עתיד במקום עבר וכמוהו רבים במקרא.
מה אדיר שמך – מה מאד חזקת בכל הארץ משגיח ומושל בכל.
אשר תנה – בעבור אשר גם הוד שכינתך נתון בשמים ממעל ואפילו חלש למעלה לחזק יחשב ומכ״ש גבור למעלה.
תנה – מקור, לתת, שהארץ תתן הוד ה׳ אל השמים.
ה׳ אדונינו – תחלה הניח ליסוד מוסד, כי שם ה׳, והיא החכמה והיכולת אשר בה התגלה על ידי המציאות אשר המציא אשר בעבורו נקראהו בשם ה׳ (כי מהותו מצד עצמו נעלם ונסתר מאתנו, ושמו אשר בו נכנהו, הוא מזה הצד אשר בו נכירהו, ונקראהו בשם הויה, שהוא מהוה וממציא כל הוה ונמצא), הנה שמך זה,
הוא אדיר אך בארץ רצה לומר שעיקר החכמה והגבורה אשר בו נכיר שם ה׳ על ידי בריותיו נמצא אך בארץ וצאצאיה, באופן אשר נאמר כי האור האלהי, האור הגדול אשר זרח על המציאות, זרח בארץ ושם חביון עוזו, והשמים הם מקבלים אך נגה האור החוזר מן הארץ כאשר תקבל הירח אור השמש, שעל זה אמר אשר תנה הודך על השמים – שמך האדיר בארץ הוא יתן את הודך אל השמים, שעל ידי החכמה והיכולת הנראה במעשהו בארץ נכיר את הודו בשמים, והנה מלבד כי יצדק לנו הנחה זאת לפי עדות התורה שהנהגת השמים מן המטר והאור כולו תלוי במעשה הארץ, עד שהארץ תתן את ההוד אל השמים, והארץ תשפיע והם מקבלים ההוד, הוא מבורר גם כן מן החקירה אם נשקיף על כלל המציאות בעין השכל, כי הפילוסופים אשר גזרו אומר כי השמים ואשר בהם הם נעלים יותר מן הארץ ואשר עליה, הם לא הביטו אך על הנמצאים מצד חומרם, וכאשר ראו כי גוף השמש גדול כמה אלפים פעמים מגוף כדור הארץ ומשך אבירים בכחו את הארץ וכל הכוכבים המלוים את השמש הסובבים לרגליו, דנו כי הארץ שפלה מהם וקטנה בערכם, אבל לא מחכמה שאלו על זאת, כי נודע כי כל מלאכת חרש וחושב לא ניתן לו יקר מצד חומרו אך מצד החכמה והתבונה אשר בה הוציא כלי למעשהו, אשר היא צורת המלאכה, לפיה תעלה או תרד, ואם חרש חכם המציא מאשין אחד, הנה לא נעריך ערך הכלי לפי גודל כמותו אם המאשין גדולה או קטנה, רק לפי ריבוי החכמה וההמצאות אשר המציא החכם הזה עד שהוציא את מבוקשו, וכל שהצטרך לחקים רבים וריבוי חכמות וידיעות והמצאות אשר כולם התקבצו בהוצאת הכלי כן תתפאר המלאכה ביתר שאת, ואדרבה תתעלה יותר אם ריבוי ההמצאות האלה נקבצו בכלי קטן דק המלאכה, כאשר יפואר יותר מראה שעות הקטן כגודל עדשה וימצא בו גלילים ואופנים דקים נפלאים, מאשר נתפלא אם יעשה זאת בכלי גדול הכמות, ועתה הנה סיבוב הכוכבים כולמו בנוי על חק אחד טבעי, הוא כח המשיכה המשותף לכל החומריים, וחק הזה בעצמו אשר בו ועל ידו תמשוך הארץ אליה את הגופים הקטנים אשר סביבה, ואשר על ידו יפול האבן הנזרק למעלה לארץ, הוא עצמו ימשוך את הגופים הגדולים זה לזה, ועל פי חקי התנועה והמאכאניק המשותפים לכל הגשמים בארו החוקרים האחרונים כל מלאכת השמים וסיבוב הכוכבים כנודע בספריהם, עד שנאמר כי חכמה אחת והמצאה אחת אשר שם היוצר בטבע החומריים כולנה, הוא סבת מהלך צבא השמים ותנועותיהם, וכן היסודות הפשוטים כולם מוגבלים בחקים פשוטים, כמו האויר על ידי ההתפשטות הנטוע בטבעו, על ידו יעלו האדים ירד המטר ישב הרוח יקם סערה לדממה, עד שהחוקר הטבעי ימצא בכולם חק אחד פשוט אבל עת נביט על המורכב, כמה חכמות והמצאות נמצא בהצומח ובעשב אחד הגדל על רגב אדמה, כי מלבד שנקבצו בקרבו החקים הפשוטים אשר על ידם יסובבו צבא השמים שהוא כח המשיכה ואשר על ידו יהיה הגשם והמטר והקולות שהוא כח ההתפשטות הנטוע בטבע האויר, כי נוסף על החקים האלה המיוסדים בטבע הפשוטים שהם יסודי המורכב, המציא החרש בחכמתו הבלתי בעל תכלית חקים חדשים נפלאים אשר על ידם יזון הצמח, יהפך הניזון אל מזגו, כמה חקים נפלאים עין חוקר ופילוסוף עוד לא שזפתם, נצפנו בכח המצייר אשר בצומח, בו יוליד בדומה ציצו פרחו וזרעו לשמור מינו ואיך התעלתה החכמה ודקת המלאכה ביצירת החי, אשר מלבד כי נשמרו בו כל חקי החכמה אשר התקבצו בהפשוטים והמורכבים אשר תחתיו עד הצומח, נוספו בו חקים חדשים ונפלאות ישתומם עליהם המשכיל בכל אבר ואבר, כמה חקי החכמה התקבצו בהמצאת כח הראות, מה גדלו מעשי ה׳ בצהר הנפלא הזה אשר כנן בהחי, בו יאיר את אורו הגדול המתפלש בקצוי הבריאה אל חגוי הנפש פנימה, כמה חקים התיחדו בשבירת האור, בחזרתו בתפיסתו, כנודע בחכמת המראות (אפטיק), וכן במלאכת האזן, במלאכת יתר החושים ופעולת הנפש, ועד כמה התעלתה החכמה והפליאה ביצירת האדם, אשר מלבד כי בו התקבצו כל חקי החכמה המפוזרים בכל מעשי בראשית הפשוטים והמורכבים ומורכבי מורכביהם, עד הנפש החיונית, נוסף בו כח המדבר השכלי, הקשר הנפלא בו קשר שני עולמות גשמי ושכלי פועלים ומתפעלים זה בזה, אשר ילאה כל שכל לדעת מה ואיך היו ונתיסדו החקים הנפלאים האלה, עד שהאדם לפי צורתו ולפי הנפלאות ורבוי המלאכות וחקי החכמה אשר נקבצו באו בהרכבתו, וביחוד במה שחמרו מצד עצמו חלוש ורפה מאד, עד שהוא בצאתו מרחם אמו עולל ויונק, חלוש וחסר כח, קטן ודל מצד חמרו, ומלא פליאות נשגבות מצד דקות מלאכתו בכל אבר ואבר, ובקישור כל האיברים בכל פליאות מלאכתם לתכלית אחד כולל שהוא העמדת הגויה והנפש, אשר בעבורו היה לאדם, האדם הזה נתדמה כנקודת השרפה אשר במראה המלוטשת, בה יתקבצו כל הניצוצות המפוזרות על פני שטח המראה בכללה, הוא חותם תכנית מלא חכמה וכליל יופי, בו נפתחו כל כחות מעשה בראשית בכללם ופרטם, עד שכל משכיל עת ישים דברים האלה על לבו, עם המשורר האלהי יקרא לאמר, ה׳ אדוננו, שמך המורה על חכמתך ונפלאותיך, הוא אדיר אך בארץ, אך שם פלשת את אורך הגדול אשר הוא דמות כבודך ומחזה פליאות חכמתך, האור הזה התגלה אך בארץ, אשר האור אשר בשמים מבריאת הכדורים הגדולים והרבים המתגלגלים שמה והחקים אשר יסדת במהלכתם במערכת, הוא רק הוד ואור חוזר מן האור העצמי הנראה אך בארץ, כי.
אדיר – שרשו קרוב לאזר בחילוף דל״ת בזי״ן (בדר⁠־פזר) מלשון ואתה תאזור מתניך (ירמיה א׳) מורה חריצות ועוז ומזה אדרת, מלבוש המקיף כל הגוף (הדר בלשון ארמי חזר) או מלשון הדר וכבוד לבוש מהודר שילבשוהו האצילים.
אשר תנה וגו׳ – תנה הוא עכ״פ צווי בתוספת ה״א להוראת חפץ ורצון, והמפרשים פירשוהו משמש במקום עבר או מקור, ורחוק, ורק אחד מיוחד (רש״י) פירשו לשון צווי, ראוי שתתנהו על השמים, וזה נ״ל פשוטו; בברוח דוד מפני משטיניו והדוברים רע על נפשו, באשון לילה היה יושב ומביט ביופי ותפארת השמים וצבאם ומעריך קטנות וחולשת האדם (עם כל יכלתו בגלל נשמתו המשכלת) לערך גודל הכוכבים ומשטח הרקיע, ואומר בלבו איכה יוכל האדם להתגאות ולנטור איבה אם ישכיל ויחשוב גריעות ערכו לערך כוכבי שחק! ואמר ה׳ אדונינו שאע״פי שנתת רשות לנו לפעול כפי רצוננו והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים מ״מ אנחנו בידך כחומר ביד היוצר, בודאי אדיר שמך בעבור מה שבראת על כל פני הארץ לתועלת האדם המשתמש בכל אלה בתבונתו, רק מאחר שבגלל זה יבה לבו וִיעַוֵל ויחמוס, הלואי ונתת הודך על השמים, ובהם לבד הודעת יקרך למלאכי קדשיך אשר לא יבעטו בטובותיך.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144