Tehillim 50 – תהלים נ‏ – Mikraot Gedolot

אֲרוּם דִילִי כָל חֵוַת חוּרְשָׁא (וְעַתְּדֵת לְצַדִיקַיָא בְגַן עֵדֶן) בְּעִירַיָא דַכְיָן (וְתוֹר בָּר דְרָעֵי בְכָל יוֹמָא) בְּטוּרִין אַלְפָא.

For mine are all the animals of the forest, and I have prepared for the righteous in the Garden of Eden clean beasts and a wild bull who grazes¹ every day on a thousand mountains.

1. Grazes: lays.

אד׳ לי ג׳מיע חיואן אלצחרא, ובהאים פי כת׳יר מן אלג׳באל.

לפי ששלי כל חיות השדה. [ויש לי] בהמות בהרבה מההרים.

בהמות, ובהמות בהרבה מן ההרים. וצריו היה להיות ״ובהמות באלף הרים״ והאלף אינו מספר מוגדר אלא הרבה וכמו שכתב בפירושו לעיל יב.

ויחמתל קו׳ בהררי אלף אן יעני אٓלאפא מן אלגבאל. ויגוז אן יריד גבאלא פיהא אלוף מן אלאמואל.

The verse states; “on a thousand mountains” carries the meaning; ‘Thousands of mountains.’ Possibly it means a mountain which is filled with domesticated cattle.

בהמות בהררי אלף – הוא המתוקן לסעודת העתיד שהוא רועה אלף הרים ליום וכל יום הם צומחין.

[יש מפרשים: אלף הרים או אלף פרסאות או שם אלף פרים, ויש מפרשים: שהוא כמו שגר אלפיך (דברים ז׳:י״ג) כלומר הרים מלאים בקר בעבור שהזכיר לא אקח מביתך פר (תהלים נ׳:ט׳).]

the behemoth of the thousand mountains That is (the bull) destined for the future feast [of the righteous], which grazes on a thousand mountains daily, and every day they grow back. Others explain this to mean one thousand mountains or one thousand parasangs (i.e., one mountain that is 1,000 parasangs long, or perhaps it should read: 1,000 bulls. The plural "mountains" indicates that there were many mountains of that type. [Shem Ephraim]) Others explain that this is like: "the litter of your cattle (אלפיך)" (Devarim 7:13). i.e., mountains full of cattle, because he says, "I will not take from your household a bull.⁠"

בהמות בהררי אלף – שור הבר הרועה אלף הרים.

כי – ו״ו חייתו נוסף כו״ו בנו בעור (במדבר כ״ד:ג׳,ט״ו).

בהררי אלף – אלף הרים או אלף פרסאות או שם אלף פרים.

ור׳ משה אמר: שהוא, כמו: שגר אלפיך (דברים ז׳:י״ג), הרים מלאים בקר, בעבור הזכיר פר.

FOR. The vav of chayto (beast of) is superfluous.⁠¹ It is like the vav in beno (son of)⁠² in the son of Beor (Num. 24:3).

UPON A THOUSAND HILLS. Harere elef (a thousand hills)⁠³ means either a thousand hills;⁠⁴ a thousand Persian miles,⁠⁵ or mountains which have a thousand bullocks.⁠⁶ Rabbi Moses says that elef (a thousand) is similar to alafekha (thy kine) in the increase of thy kine (Deut. 7:13). The meaning of harere elef is mountains full of cattle.⁠⁷ Our verse is to be so interpreted, because Scripture earlier (v. 9) speaks of a bullock.

1. It is not a pronominal suffix. In other words chayto has the same meaning as the more commonly used form chayyat.

2. Here too the vav has no meaning. It is not a pronominal suffix. In other words beno has the same meaning as the more commonly used form ben.

3. Harare elef (a thousand hills) literally means, hills of a thousand. Hence the interpretations that follows.

4. This interpretation interprets hills of a thousand as meaning, a thousand hills.

5. This interpretation interprets hills of a thousand as being short for, hills of a thousand Persian miles.

6. This interpretation explains hills of a thousand as being short for, hills of a thousand bullocks.

7. This interpretation renders harare elef as, hills of cattle.

כי לי – אותם שאינם תחת רשותך הם תחת רשותי והם חיות היער ובהמות ההרים שאינם ברשות אדם.

וחיתו – הו״ו נוסף, וכן וחיתו ארץ למינה (בראשית א׳:כ״ד), וכן ו״ו בנו בעור.

ופירוש: בהררי^א אלף – באלף הרים, כלומר בהרים רבים שאין לך דרך בהם.

ומלת בהררי איננו סמוך אבל הוא כמו בהררים וכמהו רבים, כמו חלוני שקופים (מלכים א ו׳:ד׳), נטעי נעמנים, אנשי מחקה על הקיר (יחזקאל כ״ג:י״ד), והדומים להם שכתבנו בספר מכלל.

ובדרש:⁠^ב בהררי אלף – שיש בהמה שרועה בכל יום אלף הרים.

א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, וכן בפסוק. בכ״י פריס 207: ״בהרי״.

ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״ודרש״.

כי לי כל חיתו יער בהמות. כי קודם מתן תורה היו כל בהמה חיה ועוף טהורים כשרים ליקרב, כמו שהקריב נח¹, ואחר כך צויתי שלא תקריבו זולתי שור כשב ועז ותורים ובני יונה, ובזה התבאר שלא צויתי לצרכי, כי אני לא שניתי², אבל לצרככם, לכפר עליכם³:

1. ראה בראשית ז ב, ומה שצויין שם.

2. ע״פ לשה,כ במלאכי. כלומר, ואם היה לצורכי לא יתכן שישתנה הצורך במבול, כיון שאין בו השתנות.

3. אבע״ז: ׳טעם להזכיר כל זה כי הקרבנות שצויתי שתקרבו לפני לא יועילו לי רק לכם׳.

כי לי כל – כ״ף של כל רפה.

אלף – מנין מרובה אחז הכתוב.

כל חיתו יער – עם שאינם בידך הלא המה בידי.

בהמות בהררי אלף – הבהמות המצויות ברבוי ההרים ולא ידעתם, ורז״ל אמרו שעל שור הבר יאמר כמ״ש: הנה בהמות אשר עשיתי עמך (איוב מ׳:ט״ו) והוא ניזון בכל יום במרעה אלף הרים.

לי כל חיתו יער – שהם טובים מן הפר ומצויים בהפקר, ואם תחשוב שרוצה אני דוקא בשר בהמה יש לי בהמות בהררי אלף – וגם ידעתי כל עוף הרים – ואף זיז שדי שהוא הבעל חיים היותר קטן בבריאה הוא עמדי והכל תחת השגחתי, וא״כ (יב-יד) אם – שיעור הכתוב אם ארעב לא אומר לך זבח לאלהים תודה – שגם אם יצויר שארעב לא אצטרך לאמר לך שאתה תזבח לאלהים תודה ושתשלם לעליון נדריך כדי שיהיה לי מה לאכול, (ומ״ש כי לי תבל ומלואה הוא מאמר מוסגר, אחר שלי תבל ומלואה ולא אצטרך לשאול דבר מאחרים, וגם האוכל בשר אבירים – הלא באמת אין אכילה לפני, אך גם לפי דעתך שיצוייר שארעב לא אצטרך אליך, (אחר שהכל שלי) לאמר לך זבח לאלהים תודה), ושבעבור זה שתתן לי לאכול

בהררי אלף – בהרים הרבה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון