Tehillim 5 – תהלים ה‏ – Mikraot Gedolot

מְטוּל דְלֵית בְּפוּמְהוֹן דְרַשִׁיעֵי כֵיוַנְתָּא גוּפֵיהוֹן מַלְיָן אִתְרְגוּשְׁתָּא הֵיךְ שְׁיוֹל פְתִיחַ גְרוֹנְהוֹן לִישַׁנְהוֹן מְשָׁעֲעִין.

Because there is no reliability in the mouths of the wicked; their bodies are full of tumult; like Sheol, their throat is open; their tongues flatter.

פאן ליס פי פואההם שי מן אלצואב, בל פי בואטנהם אלאפאת, וחלוקהם כאלקבור אלמפתוחה תהלך, ומע ד׳אך ילינון אלסנתהם.

כי אין בפיות שלהם שום דבר אמת. אלא בקרבים שלהם מגפות. וגרונותיהם הורגות כמו הקבר הפתוח ועם כל זה מרככים את הלשונות שלהם (כביכול מדברים בדרכי נועם).

כי אין, כי אין בפיהם מאומה מן האמת אלא בקרבם רעות, וגרונותיהם כקברים הפתוחים להשמיד, ועם כל זאת מחליקים לשונם. בכל מקום מתרגם הות ״אפאת״ פגעים ונגעים, יחיד ״הוה״ וכך תרגם לקמן נב ד, וכן בישעיה מז יא.

תׄם אנה אבאן ען סו מעתקד אעדאיה בקו׳ כי אין בפיהו נכונה. וגׄא פיהו בלפטׄ אלפראד וקרבם בלפטׄ אלגׄמע מתׄל גירה נחו ואל עונם ישאו נפשם¹ (הושע ד:ח) בכל צרתם לא צר (ישעיהו סג:ט) מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו (במדבר כג:כב).

וקו׳ קבר פתוח גרונם לאנה מצֺארע אלכׄלק ומהאויהם ואן כאנוא ילינון פי כלאמהם וידהנון פי מקאלהם.

וקו׳ פתוח לינפי בה מוٴונה אלחפר.

1. נפשם] (1) 42ב MSS נפשו

Then he explains the wicked beliefs of his enemies in the phrase, “For there is no sincerity in their lips (Pîhû)” (Psalms 5:10). Pîhû is singular form, whereas, “their throats (qirbâm)” in the plural. Similar to it the plural is used emphatically for the singular,⁠¹ “and so they desire their iniquity” (Hos. 4:8); “In all their troubles He was troubled” (Is. 63:9)⁠² and “who freed them from Egypt is for them like the horns of the wild ox” (Num. 23:22).

The phrase “their throat is an open grave” (Ps. 5:10) compares the physical form with their flattering. Their words were soft and their statements flattering.

The word “Open” (Psalms 10:4) removes the inconvenience of digging.

1. Blau’s dictionary, 684. See citation in Tarbiz, 24 (תשט"ו). E. Fagnan, Additions aux dictionnaires arabes, Algers 1923 ناحية. This is Ibn Ezra’s view ad. loc, and for Gen. 49:22, where he says each one – this being the emphasis intended by the ‘ungrammatical’ construction. [Note Simon’s comments on the problems with text of Ibn Ezra, (Simon 1989, 54, 272).

2. “In all their troubles He (לו) was troubled.” He reads לא as לו. Also Ibn Ezra, ad. loc.

כי אין בפיהו נכונה – נראים כאוהבים והם אויבים.

קרבם^א הוות – מחשבותם מרמה.

קבר פתוח גרונם – לבלוע יגיע אחרים, כקבר הבולע את הגוף.

יחליקון – דברי חלקלקות.

א. כן בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, אוקספורד 34. בכ״י לוצקי 778: ״בקרבם״.

For there is no sincerity in his mouth They appear as friends but they are enemies.

there is malice in their heart Their thoughts are deceitful.

their throat is an open grave to swallow others' toil, like a grave that swallows up the body.

they make their tongue smooth with words of flattery.

כי אין בפיהו נכונה קרבם הוות קבר פתוח גרונם – להפיל בו עני ואביון שמחמת שמקטרגים על עני ואביון בגרונם דומה גרונם לקבר פתוח שנופלין בו בני אדם.

לשונם יחליקו⁠[ן] – מקרא זה דומה למקרא שנאמר בספר ירמיה: ״לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה״ (ירמיהו כ״ג:י״ב) ומקרא שכתוב במשלי: ופה^א ״חלק יעשה מדחה״ (משלי כ״ו:כ״ח). וכבר פירשתי איש איש במקומו.

א. בכ״י: ״לב״.

כי אין בפיהו – בפי כל אחד מהם, כמו: מבכה על בניה כי איננו (ירמיהו ל״א:י״ד).

ונכונה תאר למלה או דברה, וככה: יענה עזות (משלי י״ח:כ״ג), ומאכלו בריאה (חבקוק א׳:ט״ז).

קרבם – הוא הלב הנסתר.

הוות – מגזרת הוה להם למלך (נחמיה ו׳:ו׳), כי יחשבו מחשבות רעות אולי תהיינה ותקומנה.

קבר פתוח – אסון מיד.

יחליקון – מגזרת איש חלק (בראשית כ״ז:י״א), והכל מגזרת חלק כחלק (דברים י״ח:ח׳) בעבור היות החלקים שוים.

FOR THERE IS NO SINCERITY IN THEIR MOUTH. There is no sincerity in the mouth of each one of them.⁠¹ Compare, Rachel weeping for her children: She refuseth to be comforted for her children, because he is not (Jer. 31:15).⁠² Nekhonah (sincerity) is an adjective describing millah (word) or dibberah (statement).⁠³ But the rich man answers impudent (Prov. 18:23)⁴ and his food fat (Hab. 1:16)⁵ are similar.

THEIR INWARD PART. The reference is to the heart, which is hidden.⁠⁶

A YAWNING GULF. The word havvot (a yawning gulf) is related to the word hoveh (wouldest be) in and thou wouldest be their king (Neh. 6:6). They⁷ think evil thoughts and hope that they come to pass and come to be.⁠⁸

AN OPEN SEPULCHRE. Harm at hand.

THEY MAKE SMOOTH THEIR TONGUE. Yachalikun (they make smooth) is related to the work chalak (smooth)⁠⁹ in and I am a smooth man (Gen. 27:11). Both words are related to chelek ke-chelek (like portions) (Deut. 18:8). A smooth surface is referred to as chalak because all its parts are equal.⁠¹⁰

1. The text literally reads: in his mouth (pihu). Hence Ibn Ezra’s comment.

2. Translated literally. According to Ibn Ezra, the meaning of Jer. 31:15 is as follows: She refuseth to be comforted for her children because each one of them is not. In Ibn Ezra’s opinion, whenever Scripture speaks of a plural and then employs a singular, the reference is to each one of the singular. See Ibn Ezra on Gen. 49:22.

3. Neither millah nor dibberah is in the text. What Ibn Ezra means is that the verse should be read as if one of these words were in the text. Our verse literally reads: For there is no honest in his mouth. According to Ibn Ezra this should be read as if written, For there is no honest word in his mouth. The latter is to be interpreted, For there is no honest word in each one of their mouths.

4. Translated lit. According to Ibn Ezra, Prov. 18:23 should be rendered: But the rich man answers [with] impudent words. Thus impudent modifies “words” even though the latter is not in the text.

5. Translated according to Ibn Ezra. And his food fat is short for, and his food a fat lamb (Filwarg). Here too “fat” modifies lamb even though lamb is not in the text.

6. The heart is hidden beneath the chest wall.

7. Lit., “for they.”

8. According to Ibn Ezra kirbam havvot (their inward part is a yawning gulf) means, they think evil thoughts in their inward part, i.e. in their heart.

9. Both words come from the same root (chet, lamed, kof) and have similar meanings.

10. Similarly, when something is smooth all of its parts feel the same. Ibn Ezra makes a similar point in his comments on Gen. 27:11.

כי אין בפיהו נכונה – הוא טעם למה שאמר למען שוררי, כי הם אנשים שאין בפי אחד מהם נכונה אלא מראים עצמם בפיהם כאוהבים.

קרבם הוות – כלומר: רעות חושבים בלבם.

קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון – כי מי שלא ישמר מהם וישמע אותם כשיחליקו לשונם ומדברים חלקות ונראים כאוהבים יפול בקברם, והוא מחשבת לבם, שהיא לרע. וכנה הדברים לגרון, כמו רוממות אל בגרונם (תהלים קמ״ט:ו׳), כי מקצת האותיות יאמרו בגרון. גם כל הדבור תחלתו מהגרון, כי הקול יוצא מהגרון ויגרום הדבור לפה. גם לפי שהגרון פתוח אל הקרבים שדמה אותם לקבר אמר: גרונם. ומלת נכונה תואר לנקבה, והמתואר חסר ופירושה: אמרה או דברה. וכן מאכלו בראה (חבקוק א׳:ט״ז), כעדר הקצובות (שיר השירים ד׳:ב׳), יענה עזות (משלי י״ח:כ״ג), והדומים להם.

For there is nothing straightforward in his mouth – That is the reason why he says because of my watchful foes, for they are men of such a kind that there is no straightforwardness in the mouth (even) of one of them, but they make themselves appear to be friends.

Their inward part is very wickedness – meaning they are devising evil in their heart.

An open sepulchre is their throat; – They make smooth their tongue – for he who is not on his guard against them and listens to them when they make smooth their tongue and flatter and appear as friends will fall into their pit (sepulchre); and this is the intention of their heart, which is for evil. And he attributes (the uttering of) words to the throat, as (in the passage): "Let the high praises of God be in their throat" (Ps. 149:6), for some letters are pronounced in the throat. Further, all speech has its beginning from the throat, for the voice proceeds from the throat and makes speech possible to the mouth. Moreover, because the throat is open to the inside, which he compares to a sepulchre, he says their throat. And the word נכונה (straightforwardness) is a feminine adjective, but the substantive is wanting, and we must supply (in thought) אמרה ("utterance") or דברה ("word"); and so "his meat (m.) is fat" [בראה fem., i.e. "a fat thing,⁠" Hab. 1:16]: "like a flock (of ewes) that are shorn" [lit. "of the shorn ones,⁠" הקצובות, Cant. 4:2]; "he answereth roughly" [lit. "rough things,⁠" עזות; Prov. 18:23]; and similar passages.

כי אין בפיהו נכונה. אין תוכו כברו¹: [קבר פתוח] גרונם. לבלוע ממון²: [לשונם] יחליקון. יחניפו לשאול³:

1. ראה יומא (עב:) ׳כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם, אמר אביי ואיתימא רבה בר עולא, נקרא נתעב׳, וכן פירש רש״י כאן ש׳נראים כאוהבים והם אויבים׳. ונראה ש׳נכונה׳ מלשון ׳דבריהם מכוונים׳, שתוכו מכוון עם ברו, ופיו ולבו שווים ומכוונים.

2. גרונם דומה לקבר פתוח ׳לבלוע יגיע אחרים כקבר הבולע את הגוף׳ (רש״י).

3. שידברו בלשונם ׳דברי חלקלקות׳ (רש״י).

נכונה – מלשון נכון וישר.

קרבם – תוך לבם.

הוות – שבר כמו עד יעבור הוות (תהלים נ״ז:ב׳).

גרונם – צוארם כמו קרא בגרון (ישעיהו נ״ח:א׳).

יחליקון – ענין דברים רכים.

כי אין בפיהו – אין בפה אחד מהם נכונים נראים כאוהבים והמה לאויבים.

קרבם – בקרב לבם חושבים הוות לשבר אותי וגרונם כקבר פתוח כי שואפים לבלעני כקבר הבולע את המת ובלשונם ידברו חלקלקות ואינם יוצאין מן הלב.

בפיהו, לשונם הלשון הוא פנימי מן הפה, וכשיבא לרעה מציין לשון מרמה וחלק בערמות ותחבולות,

נכונה – חסר המתואר.

כי – מבאר מ״ש למען שוררי, כי שוררי אלה אין בפיהו נכונה – הפה מציין תמיד הדבור החיצוני, והלשון מציין הדבור הפנימי המדובר בעצה והשכל, ושורריו אלה בפיהם החיצוני ידברו אתו טובות, אבל בלשונם לשון רמיה וחלק יכוננו להשחיתו, ומצד זה אמר כי הטוב הנראה בפיהם ודבורם החיצוני אין בפיהו נכונה, כי לשונם יחליקון בחלקת לשון והוצאת דבה, ומצייר כאילו קרבם הוא השאול והאבדון, כמ״ש קרבם הוות וגרונם הוא הקבר הפתוח – שבו ירד המת טרם רדתו שאולה, ולשונם הוא מקום חשך וחלקלקות שבו יחליק ההולך עליו ויפול אל הבור והקבר, עד שהבא על לשונם יחלק ויפול אל גרונם שהוא הבור והקבר, ומשם אל קרבם ששם ההות והשבר שאול ואבדון, והיא מליצה עמוקה על רוע מחשבותיהם ונכליהם, ולכן

בפיהו – אפילו בפה אחד מהם אין דבר אמת שיוכל לקום ולעמוד (כון קרוב לקום וכן מכון⁠־מקום) וידוע מאמרם ז״ל (תלמוד בבלי שבת ק״ד.) קושטא קאי, שקרא לא קאי.

הות – היחיד ממנו הֹוָה (הוה על הוה תבא, יחזקאל ז׳:כ״ו) משרש היה בחלוף ו״ו (בלשון חכמים היה הוה) דבר המתהוה תדיר, שאדם מוכן ועלול לצרה ולפורענות, רק בלשון רבים הוא תמיד דגוש, ובלשון יחיד יבא לפעמים רפה ולפעמים דגוש (להותי יועילו, איוב ל׳:י״ג).

גרונם – שם גרון נהיה משורש גרה (כמו חרון מן חרה) (מעלת גרה בבהמה, שמיני); וגרה מהוראת גרגיר בלשון חכמים, ומזה עשרים גרה השקל (Grano בלשון איטלקי, Korn בלשון אשכנזי גם הם ממקור גר) ואם נרצה להרחיק ההשערה נמצא קָרְבָה גם בין שרש גרה וחרה, וגימ״ל וחי״ת מתחלפות כמו פלג ופלח.

יחליקון – יעשוה חֲלָקָה, מדברת חנפות, בעוד שחפצם מות ואָבְדָן שונאיהם, יכחשו ויחנפו להם להטעותם, ודבר חלק יכנס בנקלה תוך דבר אחר ויחלק בין בתריו, וכן בלשון איטלקי Insinuare ובלשון אשכנז Sich einschleichen הכניס בחיק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון