אהבת צדק ותשנא רשע – רבי עזריא בשם רבי ברכיה פתר קריא באברהם, בשעה שבקש רחמים על סדומיים מה כתיב חלילה לך מעשות כדבר הזה וגו׳. נשבעת שלא להביא מבול מה אתה מערים על השבועה מבול של מים אינך מביא אבל מבול של אש אתה מביא אם כן לא יצאת ידי שבועה השופט כל הארץ לא יעשה משפט, אם עולם אתה מבקש אין דין, אם דין אתה מבקש אין עולם, מה את תפיש חבלא בתרין ראשין בעי עלמא ובעי דינא, אם לית את מוותר צבחר לית עלמא יכיל קאי, א״ל הקב״ה אברהם אהבת צדק לצדק בריותי, ותשנא רשע שנאת מלחייבן, על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך מנח עד לך עשרה דורות ומכלם לא דברתי עמהם אלא עמך ויאמר ה׳ אל אברם (ברמז תמ״ג). רבי ברכיה בשם רבי אחא בר כהנא פתר קריא באהרן, כשעשו ישראל אותו מעשה בתחלה הלך אצל חור אמרו לו קום עשה לנו אלהים, כיון שלא שמע להם הרגוהו, הה״ד גם בכפניך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים זה דמו של חור, לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה על אשר אמרו אלה אלהיך ישראל, אחר כך הלכו אצל אהרן ואמרו עשה לנו אלהים כיון ששמע אהרן כך נתירא הה״ד וירא אהרן ויבן מזבח לפניו מזבוח לפניו, אמר אהרן מה אעשה הרגו את חור שהיה נביא עכשו אם הורגים אותי מתקיים עליהם מקרא זה אם יהרג במקדש ה׳ כהן ונביא ומיד הם גולים. ד״א וירא אהרן מה ראה אם הם בונין אותו זה מביא צרור וזה מביא אבן ונמצא מלאכתן כלה בבת אחת, ומתוך שאני בונה אותו אתעצל במלאכתי ומשה יורד ומעבירם מעבודת אלילים ואני בונה אותו לשמו של הקב״ה שנאמר חג לה׳ מחר. ד״א אם הן בונין אותו הסרחון תלוי בהן מוטב יתלה בי הסרחון ולא בישראל, רבי אבא בר ר׳ יודן בשם רבי אחא משל לבן מלכים שנתגאה לבו עליו ונטל החרב לחתוך את ראש אביו אמר ליה פדגוגו אל תיגע עצמך תן לי החרב ואני חותך, הציץ המלך עליהם אמר להם יודע אני כונתך מוטב שיתלה הסרחון בך ולא בבני חייך מפלטין דידי לא תזיע ומותר פתורי אתה אכיל וכל כך אנונא את נסיב. מפלטין דירי לא תזיע דכתיב ומן המקדש לא יצא, ומותר פתורי את אכיל דכתיב והנותרת מן המנחה וגו׳ יאכלו אהרן ובניו ארבע ועשרים מתנות כהונה, אמר לו הקב״ה אהרן אהבת צדק לצדק את בני ושנאת מלחייבן, על כן משחך אלהים חייך שמכל שבט לוי לא נבחר לכהונה גדולה אלא אתה שנאמר קח את אהרן ואת בניו.

שמן ששון מחבריך – כשבאין למשחו והיו מכניסין כהנים ומעמידין לצד ונותנין שמן המשחה באמצע והשמן רץ מעצמו ונצוק על ראשו של כהן גדול שנאמר על כן משחך אלהים שמן ששון שמכיון ששמן המשחה היה יורד עליו אם היה קצור היה מאריך אם היה שחור היה מתלבן ואם היו פניו רעות היו משחקות, ומהו מחבריך שהיה נאה וניכר מכל אחיו שנאמר והכהן הגדול מאחיו, ואם תמה אתה שהשמן רץ ונצוק על ראש כהן גדול למד מדוד דכתיב ויהי בבואם וירא את אליאב (ברמז קכ״ד).