Tehillim 45 – תהלים מה‏ – Mikraot Gedolot

בָּעֵי לִבִּי מַמְלַל טָב אֵימַר אֲנִי עוֹבָדַי לְמַלְכָּא מַמְלַל לִישָׁנֵי מוֹחִי הֵיךְ קוֹלְמוֹס סַפְרָא רָגִיל.

My heart desires fine speech; I will speak my work to the king; the utterance of my tongue is quick, like the pen of a fluent scribe.

רחש לבי דבר טוב – להודיעך שלא יכלו להתודות בפיהם אלא כיון שרחש לבם בתשובה קבלם הקב״ה. וכן אומר (דברי הימים א כ״ח:ט׳) ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם. וכל מחשבות אינו אומר אלא (שם) וכל יצר מחשבות. ומהו וכל יצר. עד שאין האדם צר את המחשבה בלבו הקדוש ברוך הוא מבין. וכן בני קרח לא היו יכולין לומר שירה בפיהם אלא רחש לבם בתשובה ומיד קבלם. ולמה לא היו יכולין לומר שירה בפיהם שאול פתוחה מתחתיהם ואש מלהטת סביבותם. וכן הוא אומר (במדבר ט״ז:ל״ה) ואש יצאה מאת ה׳. (תהלים קו יז-יח) תפתח ארץ ותבלע דתן. ותבער אש בעדתם. והיו בני קרח רואין שאול פתוחה מכאן ואש מכאן ולא היו יכולין להתודות מפיהם. לכך רחש לבי. וכי לא היו שלשה ולמה אמר רחש לבי. אלא ללמדנו מה שכיון זה בלבו כיון זה בלבו ושלשתן היו שוין בלב אחד. אומר אני מעשי למלך. אם רחש למה אמירה ואם אמירה למה רחש. אלא כך אמרו אם בלבנו רחשנו כבר אמרנו מעשינו להקב״ה. לכך אני אומר מעשי למלך. דבר אחר רחש לבי בנבואה שנתנבאו בנבואה לעתיד לבוא. וכן חנה אומרת (שמואל א ב׳:ו׳) ה׳ ממית ומחיה.

רמז תשמט

רחש לבי דבר טוב – להודיעך שלא יכלו להתודות בפיהם אלא כיון שרחש לבם בתשובה קבלם הקב״ה, וכן הוא אומר ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה וגו׳, וכל מחשבות אינו אומר אלא וכל יצר מחשבות, עד שאין האדם יצר את המחשבה בלבו הקב״ה מבין, ולמה לא יכלו לומר בפיהם שירה, שאול פתוחה והאש מתלהטת סביבותיהם דכתיב ואש יצאה מאת ה׳, ואומר תפתח הארץ את פיה ותבלע ואתם לכך נאמר רחש לבי. שלשה היו ולמה אמר לבי ללמדך שמה שכוון זה כוון זה והיו שלשתן שוין בלב אחד. אומר אני מעשי למלך, אם רחש למה אמירה ואם אמירה למה רחש, אלא אמרו אם בלבבנו רחשנו כבר אמרנו מעשינו להקב״ה.

דבר אחר: רחש לבי – בנבואה שנתנבאו שאביהם בא לעוה״ב, וכן חנה אומרת ה׳ ממית ומחיה גו׳. רחש לבי, משלל למי שמבקש לעלות לבימה נטל קונטרס חלק ונתן לדיין, א״ל למה לא כתבת, א״ל לא היה לי פנאי לכתבו, כך בני קרח לא היה להם פנאי לומר בשפתם ואמרו בלבם, א״ר אושעיא משל למי שעלה לבימה מצאו אחד ואמר לו תן לי מה שאתה חייב לי, אמר ליה מיד אני יורד מן הבימה ואתן לך, כך אמרו בני קרח לא נפנינו לומר שירה משנפנינו אומר אני מעשי למלך.

יקול אלנבי ענהם קד אנבט להם קלבי כלאמא ג׳ידא, ואנא קאיל מא אלפתה מן מת׳ל ד׳לך למלכהם, מא יכון לסאני בה ד׳רבא כקלם כאתב מאהר.

הנביא אומר עליהם: אני אומר מכל לבי [ולא אחת בפה ואחת בלב אלא מכל לבי] אם כך אני אומר את מה שחברתי בלבי דבורים טובים מהדומה לדבורים האלה למלך שלהם את מה שלשוני רגילה לומר כמו עטו של הכותב המהיר.

רחש, אומר הנביא עליהם כבר נבע לבי להם אמרים טובים, והנני אומר את אשר חברתי בדומה לכך למלכם מה שלשוני שוטפת בהם כעט סופר מהיר. תרגם רחש ״נבט״ או ״נבג״ שהוראתה נביעת ויציאת המים ממקורו. והכוונה שרחש לבו דבר טוב לכל אוהבי ה׳, ולדוגמא הוא רושם את הדברים אשר חבר על המלך.

ורחש ולחש במעני אלתנאגי אי נאגית נפסי במא סוף יגרי בה לסאני גרי אלקלם פי יד אלכאתב נחריר ודֺלך אול מא כׄאטבה.

“Raḥash” and “whisper” meaning ‘talk with,’ as in I said to myself what flows off my tongue. The flow of the quill in the hand of the scribe is superior and that begins his address.

רחש לבי – כך התחיל המשורר בשירו: השריץ לבי בקרבי.

דבר טוב – בשבחך אתה תלמידי חכמים.

רחש – לשון נענוע, וכן כל לשון ריחוש ושירוץ.

אומר אני מעשיי למלך – השיר הזה שייסדתי ועשיתי, אני אומרו למי הגון – למלך, שנאמר: בי מלכים ימלוכו (משלי ח׳:ט״ו).

לשוני – צח בשיר כעט סופר מהיר. ראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן: מהיר – לשון ערבי: בקי.

My heart is astir In this manner, the Psalmist commenced his song: My heart caused a good theme to swarm within me in your praise, O Torah scholar.

is astir Heb. רחש, an expression of moving, and so is every expression of swarming and crawling.

I say, "My works are for a king" This song, which I have founded and composed, I say to one who is fit to be a king, as it is stated: "Kings reign with me" (Mishlei 8:15).

my tongue is as poetic as the pen of an expert scribe. I saw in the commentary of Rabbi Moshe the Preacher: מָהִיר in Arabic means expert.

רחש – חשב, לשון דבור ומחשבה.

דבר טוב – נאה ויפה.

למלך – מעשי^א אלה שאמר, למלך הם.

א. כן בפסוק. בכ״י ס״פ: מעשה.

רחש – ידבר לבי – דברי המשורר.

ויש אומרים: דברים שהוא מוציא מלבו.

וזה המזמור נאמר על דוד או על המשיח בנו שכן שמו, ודוד עבדי נשיא להם לעולם (יחזקאל ל״ז:כ״ה).

מעשי – זה השיר שעשה.

MY HEART OVERFLOWETH. The psalmist’s heart speaks his words.⁠¹ Some say that the psalmist’s mouth speaks the thoughts of his heart.

This psalm refers to David or the Messiah his son,⁠² for the Messiah is called David. Compare, And David My servant³ shall be their prince for ever (Ezek. 37:25).

MY WORK. This psalm, which was composed by the poet.

1. The psalmist speaks in his heart.

2. The Messiah who will be a descendant of David.

3. The reference is to the Messiah.

רחש לבי – הניע לבי, מדברי רבותינו ז״ל: רחושי מרחשן שפוותיה, כלומר, שהיה מניע שפתיו ולא היה נשמע הדבור. לפיכך נאמר בזה הלשון בדבור הלב כי אינו נשמע עד שיצא ויחתך בשפתים. והלב מקור הדברים כמו שהמקור מקור המים. ואמר המשורר משבח בפתיחת דבריו כי הדברים שהקיר לבו על המלך המשיח הם דברים טובים.

אמר אני מעשי למלך – כלומר אומר אני בפתיחת דברי כי מעשי הם בעבור מלך, כלומר מעשה השיר שאני מחבר.

לשוני עט סופר מהיר – כלומר לשוני מדברת עליו במהירות כמו עט סופר מהיר שכותב בלי עיכוב,⁠^א כן אומר אני דברים אלה על המלך.

א. כן בכ״י פרמא 1872, מינכן 363. בכ״י פריס 207 חסר: ״בלי עיכוב״.

רחש לבי. הִרְבָּה להוליד¹: דבר טוב. בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת²: אומר אני מעשי למלך. וכל דברי אלה הם עם ׳המלך מסכן וחכם׳, שהוא הכח השכלי³, וכמו כן יהיו דברי על המלך המשיח⁴: לשוני עט סופר מהיר. הכותב בראשי תיבות, וכן יהיו דברי בקוצר מלין:

1. כמו שרץ הרוחש. ורש״י פירש ׳השריץ לבי בקרבי דבר טוב, לשון נענוע וכן כל לשון שירוץ וריחוש׳.

2. לשה״כ במשלי (כב כ).

3. ע״פ לשה״כ בקהלת (ד יג) ׳טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל׳, ולעומת יצר הרע שנקרא שם מלך קרא גם ליצר הטוב שנקרא שם ׳ילד׳, בשם ׳מלך׳, וכן הוא בפסוק שלאחריו שם ׳כי מבית הסורים יצא למלוך, וכתב אבע״ז שם ׳יתכן שיהיה הילד שהוא חכם מלך ואפי׳ שיהיה בבית הסורים׳. ושם פירש רבינו ששיבח שם ׳את העיון ההווה בחברת המעיינים הוא, כי אמנם ׳טוב ילד׳ שאין בידו רב נסיון, ׳מסכן׳, שלא הִרְבָּה לקבל מרבותיו לקוצר הזמן, וחכם, בעל הסברא נכונה שקנה בויכוח עם חביריו, ובזה נעשה כמעיין המתגבר׳. וכאן מפרש שהכוונה לכח השכלי, שהוא יצר הטוב שצריך להתגבר על היצר המתאווה. וראה עוד בקהלת (ט יד-טו) ׳עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים, ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא׳.

4. ׳מלך׳ כולל הן את הכח השכלי,׳צלם אלהים׳, והן את ׳מלך המשיח׳. וראה בקהלת על ׳אלהים יבקש נרדף׳ שהכוונה הן לכח השכלי הנרדף מכוחות הגשמיים, והן לישראל הנרדפים ע״י ישראל בגלות. [במשך כל המזמור, רבינו אינו מתייחס אלא לכח השכלי, רק בסופו מדבר על מלך המשיח, אבל ברור שכוונתו לפרש את כל המאמר פירוש מקביל הן על השכל והן על משיח, ובקטעים שמובן הפשטות על המשיח ביאר איך יתפרש על השכל, וכן להיפך, כי עבודת הצלם א׳ באדם הוא שיעשה המשיח בכלל העולם, ויש לייסד מזה יסוד גדול ומאמר גדול בעז״ה].

והתחיל לומר, רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב, וזהו ה׳דבר הטוב׳, הוא מה שאמרתי לך עתה. ואמר, אֹמֵר אָנִי שכל מַעֲשַׂי הם לְמֶלֶךְ, כלומר בשביל המלך – שהוא השכל, ונקרא ׳מלך׳ לפי שהוא מצַווה לשאר הכוחות, ואין אחר נגיד עליו, כמשפט המלך¹: ולְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר. אל תמתין שאומר לך הכל באר היטב, רק ראשי פרקים בלבד, כ׳סופר המהיר׳ שבאמצע דיבורו פוסק באמרו ׳וגו׳⁠ ⁠׳²:

1. ראה רלב״ג במשלי (טז יא, כ׳:ב׳), ודרך חיים למהר״ל (ו׳:ב׳).

2. שאינו מצטט את כל העניין, אלא על השומע להבין את ההמשך מאליו.

רחש – ענין תנועה ונדנוד ובדח״ל קא מרחשן שפוותיה (בבלי סנהדרין ס״ז) ומזה יאמר מנחת מרחשת (ויקרא ב׳:ז׳) ולפי שמעשיה רוחשים ומנענעים.

עט – קולמוס כמו בעט ברזל (איוב י״ט:כ״ד).

רחש לבי – ר״ל לבי יחשוב מחשבת דבר טוב.

אומר אני – בפתיחת דברי אני אומר שמעשה השיר הזה הוא על מלך המשיח.

לשוני עט סופר מהיר – לשוני מהירה לדבר בשיר כעט של סופר מהיר.

רחש – דבר חי מתנענע בדברי חכמינו ז״ל,

עט – קולמוס.

רחש לבי – מעלת השיר יבחן בשלשה ענינים,

א. מצד דברי שכל וחכמה הרצופים בו, עז״א רחש לבי דבר טוב – שתחת מכסה המליצה ודבור החיצוני של השיר רוחש דבר חי משכיל חכמה ושכל טוב,

ב. בהשקף על איזה נושא נתיסד השיר כי יגדל מעלת השיר לפי מעלת הנושא אשר נכבדות מדובר בו, עז״א אומר אני מעשי למלך – שנתיסד לכבוד המלך,

ג. בהשקף על המליצה ודבור השיר עצמו, אם המשורר יש לו לשון למודים להלביש משכיות לבבו בדבורים רמים ונשגבים, עז״א לשוני עט סופר מהיר – כמו שהסופר המהיר במלאכת הכתיבה (שטענעגראף) יעתיק בעט כל דברי המדבר ולא ישמיט מלה אחת מדברים אשר שמע, כן לשוני שהוא עט סופר של הלב, תעתיק כל מחשבת הלב, ותוכל לדבר כל אשר דבר הלב בדבור ההגיוני, -- מעתה מתחיל את השיר.

רחש לבי דבר טוב – הגם שהנגלה מן השיר הוא שיר של חול על אהבת כלולות עם בת נכר, בלבי ומחשבתי רוחש דבר טוב וסגולה יקרה מאד, הגם שאומר אני בפה שמעשי למלך בכ״ז לשוני (הלשון מרמז תמיד על התבונה), דבר התבונה הנעלם בשיר, דומה כעט סופר מהיר היודע להלביש דברי התבונה בעדי המליצה ובמכסה המשל והחדה עד שצריך חכם לב אשר יביט ויבין משכיות לב.

רחש לבי – ישרצו המים מתורגם ירחשון מיא, וע״י שריצת השרץ המים נראים כרותחים, ומצאנו משרש זה שם מרחשת שמעשיה רוחשים (משנה, מנחות פרק ה׳ משנה ח׳) כלומר רותחים, וכאן הוא לשון מושאל לבי רותח מחמת רעיוניו וילאה להסגירם בקרבו עד כי יצאו ממכלאם דרך הפה והלשון המשמיעים אותם בבירור כעט סופר מהיר המציירת בכתיבה ברורה לעין ויודע אני בעצמי שמה שרוחש בקרבי הוא דבר טוב ונכון ואני אומר עליו שיאות למלך, או יהיה רחש כמו הפוך חרש מענין אל תחרש על רעך רעה (משלי ג׳:כ״ט), לבי חושב מחשבות להוציא לאור דבר טוב, אני אומר לעצמי שיר ידידות שאני מחבר עתה איננו לאחד העם רק למלך, לשוני צריך שתהיה עט סופר מהיר.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון