×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ו) רַבּ֤וֹת עָשִׂ֨יתָ׀ אַתָּ֤ה׀ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהַי֮ נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ וּמַחְשְׁבֹתֶ֗יךָ אֵ֫לֵ֥ינוּ אֵ֤ין׀ עֲרֹ֬ךְ אֵלֶ֗יךָ אַגִּ֥ידָה וַאֲדַבֵּ֑רָהעָ֝צְמ֗וּ מִסַּפֵּֽר׃
Many things have You done, Hashem my God, even Your wonderful works, and Your thoughts toward us. None can compare to You! If I would declare and speak of them, they are more than can be told.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
סַגִיאֵי נִסַיָא דַעֲבַדְתָּא אַתְּ יְיָ אֱלָהִי פְרִישְׁוָתָךְ וּרְעוּתָךְ לְוָתָנָא לֵית אֶפְשַׁר לְסַדָרָא לְוָתָךְ תּוּשְׁבַּחְתָּךְ אַתְנֵי וַאֲמַלֵל תַּקִיפוּ מִן לְחַוָאָה.
Many are the miracles that you have done, O LORD my God; your wonders and favor1 towards us are impossible to set out; I will recount and speak to you your praise; they are too great to tell.
1. Favor: thoughts.
רבות עשית אתה ה׳ (אלהים) [אלהי]. שיברור לו אברהם את הגלות וכו׳ במזמור נ״ב. רבי יודן ור׳ אדי ורבי חמא בשם זקן אחד שאמר בשם רבי לוי לא היה יודע אברהם שיברור לו את הגלות אלא מהקב״ה. והוא שישראל אומר (תהלים ס״ו:י״ב) הרכבת אנוש לראשנו. זו הגלות. באנו באש ובמים. לגיהנם שהוא של אש ומים. אמר רבי ברכיה היה אברהם כל אותו היום עומד ודומם. אמר לו הקב״ה עד מתי אתה יושב ודומם. קטע הדא מיליא. מה את מבקש גלות התחיל הקב״ה חותך את הדבר שנאמר (בראשית ט״ו:י״ח) ביום ההוא כרת ה׳ את אברם ברית. הוי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. בשבילנו. שלא נשתעבד בגיהנם.
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו – דרש רבא עלי לא נאמר אלא אלינו מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד אמר עלי ועליך נאמרו שני מקראות הללו וכתיב פתחת למוסרי שתי מוסרות שהיו עלינו לא יבא עמוני ומואבי.
דבר אחר: רבות עשית אתה ה׳ – א״ר חנינא בר פפא כל פעולות שפעלת אלינו כולם בשבילנו, למה כהו עיניו של יצחק כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות הדא הוא דכתיב ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו, ר׳ חנינא בר פפא אמר חורי כל נפלאות ומחשבות שחשבת כדי שיקבל אברהם המלכיות עלינו בשבילנו כדי שנעמוד בעולם. שמעון בר אבא בש״ר שמעון אומר ארבעה דברים הראה לו, מלכיות, גיהנם, תורה, ובהמ״ק, א״ל בזמן שבניך עסוקין בב׳ הן ניצולין מב׳ ועתידה תורה ליבטל ובית המקדש ליחרב במה את רוצה שירדו בניך בגיהנם או במלכיות, ברר לו את המלכיות הדא הוא דכתיב אם לא כי צורם מכרם זה אברהם, וה׳ הסגירם הסכים הקב״ה על ידו, ר׳ הונא בשם רבי אחא כך היה אברהם יושב ומתמה כל היום במה אברר בגיהנם או במלכיות, א״ל הקב״ה קטע הדין מלגיא מלבך, ביום ההוא כרת ה׳ את אברהם ברית לאמר, [מהו לאמר] באנו למחלוקת ר׳ חנינא בר פפא אמר אברהם ברר את המלכיות, ר׳ יודן ורבי אידו ור׳ חמא בר חנינא אמרו משום זקן אחד הקב״ה ברר לו את המלכיות, הדא הוא דכתיב הרכבת אנוש לראשנו הרכבת אומיא לראשנו באנו באש ובמים.

רמז תשלח

רבי חנינא בר פפא אמר חורי כל נפלאות ומחשבות שחשבת כדי שיהא אדם נזקק לאשתו מה טעם וידע אדם עוד את אשתו, מהו עוד שנתוסף לו עוד תאוה על תאותו, לשעבר אם לא היה אדם רואה לא היה מתאוה עכשיו בין רואה בין אינו רואה מתאוה. רבי אבא בר יודן אמר בשם רבי יוחנן רמז לפרגמטוטין ומפרשי ימים שיהו נזכים ובאים לבתיהן, רבי סימון אמר כל נפלאות ומחשבות שהשבת כדי שלא יקבלו עובדי אלילים את התורה, ולמה נראית כמחזר אחריהם כדי לכפול שכרנו דאמר רבי סימון כל מחשבותיך אלינו שאלפים ותמ״ח שנה שלא יצאו ישראל ממצרים היה הקב״ה יושב ומחשב חשבונות ומעבר עבורים מקדש שנים ומחדש חדשים, כיון שיצאו ממצרים מסרן להם שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, מכאן ואילך מסורין לכם.
ואלאעמאל אלכבירה עמלתהא יא רבי ואלאהי, וכד׳לך אעג׳ובאתך ותקדירך עלינא, פלא קואם חד׳אך, ואן אכ׳בר בהא או אקצהא פהי אעט׳ם מן ד׳לך.
ה׳ אלוהי! המעשים שלך הגדולים אתה עשית אותם וכמו כן הנפלאות שלך אשר גזרת עלינו. אם כך אי אפשר לעמוד נגדך. ואם אספר את הנפלאות שלך או אגיד אותם הנפלאות שלך הם יותר גדולות מכדי להגיד אותם ולספר אותם.
רבות, והמעשים הגדולים אתה עשיתם ה׳ אלהי וכן נפלאותיך וגזרות חכמתך עלינו אין ערוך נגדך, ואם אשיח בהם או אספרם הרי הם יותר מכך, כלומר כל מה שאספר מנפלאותיך אינו כלום לפי ערכם והיקפם כי מי יוכל לספר כל נפלאותיך. ותרגם ערוך ״קואם״ וכן תרגם כל ערך והערכה בויקרא כז. אם כי קשה להלמה כאן.
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו – בשבילנו בראת עולמך, לנו קרעת הים, וחשבת מרחוק להטיב לנו, איחרתנו במדבר ארבעים שנה מפני האמוריים שגידעו את האילנות והחריבו ארצם כששמעו שישראל יוצאים ללכת לרשת ארצם.
אין ערוך אליך – אין לדמות כל מלך ומושיע. [לשון ערך, כמו: כערכך (ויקרא כ״ז:י״ב) אהפרישייר בלעז.]
אגידה ואדברה – אם באתי להגיד ולדבר עצמו מספר.
Your wonders and Your thoughts are for us You created Your world for us; You split the sea for us, and You thought for us to benefit us in our end [by keeping us] in the desert for forty years because of the Amorites, who cut down the trees and made their land desolate when they heard that Israel was coming out to go to inherit their land.
There is none to equal You We cannot compare any king or savior to You. The expression ערך is like: "valuation (כערכך)" (Vayikra 27:12), a prizjjr in Old French, to estimate, [a priser, in modern French].
were I to tell and speak Were I to come and tell and speak, they would be too many to tell.
רבות – זה הואא השיר החדש (תהלים מ׳:ד׳), ורבות תאר למלת נפלאותיך, על דרך: כל רבים עמים (תהלים פ״ט:נ״א).
ומחשבותיך – גזרותיך.
אלינו – בעבורנו.
או הואב כמשמעו ואמר אלינו כנגד אלהינו.
אין ערוך – אין יכולת באדם שיערכם אליך והסוף יוכיח.
ויש אומרים: שהוא, כמו: יערוך לי״י. ואם היה כן עצמו מספר ישוב אל נפלאותיך.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״הוא״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״הוא״.
MANY THINGS. This is the new song.⁠1
The word rabbot (many things) is an adjective modifying nifle’otekha (Thy wondrous works).⁠2 The word rabbot is similar to the word rabbim (many) in, kol rabbim ammim (so many peoples) (Psalms 89:51).⁠3
Makhshevotekha means, Thy Thoughts, Your decrees.
The word elenu (towards us) means, because of us. On the other hand the word elenu is to be taken literally.⁠4
David employs the term elenu5 because he had previously used the plural Elohenu (our God) (v. 4).
THERE IS NONE TO BE COMPARED UNTO THEE.⁠6 It is impossible for any human being to set all of Your works before You.⁠7
The end of the verse8 proves that this is its meaning.
Some say that the word arokh (compared) is similar to the word ya’arokh (be compared) in be compared unto the Lord (Psalms 89:7). If this is the case, then they are more than be told refers back to Thy wondrous works.⁠9
1. Mentioned in verse 4.
2. Even though the adjective precedes the noun. The latter is not the usual Hebrew syntax, for in Hebrew the noun comes before the adjective. Ibn Ezra comments thus, because our verse literally reads: Many hast thou done, O Lord my God, Thy wondrous deeds. Ibn Ezra believes that this should be interpreted as, many wondrous deeds hast Thou done, O Lord My God.
3. Here too the adjective (rabbim) precedes the verb (ammim).
4. It means towards us.
5. See note 18.
6. Hebrew, En arokh elekha.
7. This interpretation renders arokh, set. Thus according to this interpretation en arokh elekha (there is none to be compared unto Thee) literally means, there is no setting before Thee i.e. it is impossible for any human being to describe all of Your works when praising You.
8. Which reads: If I would speak of them, they are more than can be told.
9. Its meaning being, Thy wondrous deeds are more than can be told.
רבות עשית רבות – כזאת עשית עמי.
אתה י״י אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו – הנפלאות הן בשעת המעשה, והמחשבות טרם המעשה. ואמר על הבורא, יתברך, כאלו הוא חשב טרם המעשה, כי דברה תורה כלשון בני אדם (בבלי ברכות לא ב) וכן: הנה אנכי... וחשב עליכם מחשבה (ירמיהו י״ח:י״א). ואמר: אלינו כלומר: אליו ואל כל המיחלים לחסדו.
אין ערוך אליך – אין לערוך אליך וכנגדך כל הנפלאות שעשית עמנו, כי רבות הן מלערכן ומלספרן כמו שאמר:
אגידה ואדברה – כלומר אגידה ואדברה הנפלאות
עצמו מספר – או אין ערוך כמו: אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך (תהלים פ״ו:ח׳), כי מי בשחק יערך לי״י ידמה לי״י בבני אלים (תהלים פ״ט:ז׳).
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. להטות לבבנו אליך להיטיב לנו: אין ערוך אליך. בהשגחה להיטיב לשפלים, עם היותך גבוה מעל גבוה1:
1. המגביהי לשבת המשפילי לראות.
ואמר, רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה׳ אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ, ועוד ׳רבות עשית׳ מַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, הגם שאֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ, כלומר שאין אנו משיגים תכלית מכוונך בהן, ואם אמרתי אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה לאחרים מה תכלית כוונתך בהם – עָצְמוּ מִסַּפֵּר ואיני יכול להשיג עומקם, כאמרו (ישעיה נ״ה:ח׳) ׳כי לא מחשבותי מחשבותיכם׳ וגו׳:
עצמו – ענין רבוי.
רבות עשית – נפלאות רבות עשית למעננו.
אין ערוך – אין מי להעריך ולהדמות אליך.
אגידה – אם אמרתי אגיד נפלאותיך לא אוכל כי רבו מלספר.
רבות – אחרי ההצעה הזאת מספור הנס, יחוה דעת כי קרבן התודה אשר הוא מביא עתה להודות לה׳ חסדו, לא יביאנו בעבור החיוב התוריי לבד, יען שמחויב ע״פ התורה להביא תודה על הנס, כי הוא מביאו בעבור הערת השכל, שההערת השכל נעלה מן הערת התורה, שזה בא באמצעות ההכרה והתנדבות הנפש והלב, לא כן העושה ע״פ הערת התורה שהוא ע״פ הכרח, וכמ״ש בחובת הלבבות - ויבאר בזה כי מצות התורה יש להם שורש בשכל האדם וטבע נפשו, עד שגם אם לא היינו מצווים עליהם מאת ה׳ תבינם נפש המשכיל מעצמו וימצאם כתובים בקירות לבו, כמו ענין התודה שגם לולא צותה התורה שיביא האדם קרבן על הנס, תתנדב הנפש בזה מעצמה ע״פ טבעה, כי נתון בטבע האדם שישתדל להשיב תודה למיטיביו, ואם יעביר האדם על לבו הטובות הרבות והחסדים אשר גמלהו ה׳ כרחמיו וכרוב חסדיו יתעורר מעצמו להביא תודה לה׳, כמו שקין והבל הביאו מנחה לה׳ הגם שלא נצטוו ע״ז, מצד הערת שכלם ונדבת לבם, עד שהתודה שהוא מביא עתה אינו מביאה בעבור שמצא כן כתוב בספר תורת אלהים הכתובה על הספר ובדיו, רק בעבור שמצא כן כתוב בספר האלהים אשר חרת על לוח לבבו ובשכלו ובמצפונו, ועפ״ז אמר הנה רבות עשית אתה ה׳ אלהי – הוא מעשה האלהים אשר עשה בששת ימי בראשית שהם רבים מאוד, וכן נפלאותיך ומחשבותיך אלינו – הם הנסים והנפלאות שחדש ה׳ בכל דור בשביל ישראל,
אגידה ואדברה עצמו מספר – אם ארצה להגיד ולדבר אותם לא אוכל לספרם מרוב רבוים, בין מעשה הטבע בין הנפלאות, (ומ״ש אין ערוך אליך הוא מאמר מוסגר, שאגב יאמר, ששני מיני המעשים האלה, שהם מעשה הטבע והנפלאות אין להם ערך ויחוס אליך, שהם רק מעשים ונפלאות בערכנו לא בערכך, שלפי גדולתך הבב״ת הם כאין נגדך, אחר שהם יש להם תכלית והם רק גדולות ונפלאות לפי ערכנו).
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו – רבות שבראש הפסוק מושך עצמו ואחר עמו, רבות נפלאותיך ומחשבותיך אלינו.
אין ערוך אליך – ערך בחטף סמוך לבית אליך, ע״ד קרית חנה דוד (ישעיה כ״ט:א׳) והוראתו שווי או דמיון שאדם המדמה דבר לדבר יערכם ויסדרם זה אצל זה.
אגידה וגו׳ – הייתי חפץ לבשרם ולדבר בהם רק הם עצומים ומרובים מהגיד מספרם ואע״פי שהוא בבנין פִעֵל לא זז מהוראת מקורו שהוא לשון מספר, וכבר מצאנו גם לשון מספר בפִעֵל, אספר כל עצמותי (תהלים כ״ב:י״ח), והבדל בין הגדה לסיפור הוא כדברי בעל אוצר השרשים שהגיד נופל בין על דברים שכבר היו בין על בשורת עתידות, וסיפור אינו נופל רק על מה שעבר, מונה השתלשלות הדברים והמשכם זה על זה או זה אחר זה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144