×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ג) ק֥וֹל יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗העַל⁠־הַ֫מָּ֥יִםאֵֽל⁠־הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑יםיְ֝הֹוָ֗היְ֝⁠־⁠הֹוָ֗ה עַל⁠־מַ֥יִם רַבִּֽים׃
Hashem's voice1 is upon the waters. The God of glory thunders. Hashem is upon2 vast waters.
1. Hashem's voice | קוֹל י"י – This phrase repeats seven times in the psalm. See Bavli Berakhot 29a that the seven blessings of the Shabbat Amidah prayer correspond to these seven mentions of God's voice.
2. Hashem is upon | י"י עַל – See Ibn Ezra that the word "הִרְעִים" (thundered) from the previous clause applies to this one as well, so that it should read as if written: "Hashem thundered upon...⁠"
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
קָלָא דַייָ שְׁמִיעַ עַל מַיָא בִּתְקוֹף אַיְקָרֵיהּ אַכְלֵי יְיָ עַל מַיִין סַגִיאִין.
The voice of the LORD is heard above the waters; in his glorious might1 the LORD called out over many waters.
1. Might: + the house of his presence.
קול ה׳ על המים – שנו רבותינו לא ישתה אדם מים בלילי שבתות ובלילי רביעית ואם שתה דמו בראשו, מאי סכנתיה, רוח רעה. אי צחי מאי תקנתיה לימא שבעה קולות שאמר דוד בספר תהלים והדר נשתי. קול ה׳ על המים וגו׳ קול ה׳ בכח קול ה׳ בהדר וגו׳. קול ה׳ בכח בכחן של כל אחד וגו׳ קול ה׳ בכח קול ה׳ בהדר וגו׳. קול ה׳ בכח בכחן של כל אחד ואחד, המעוברות לפי כחן כו׳. אתה מונה שבע אזכרות מכאן סמכו לשבע ברכות שמתפללין בשבת. ד״א כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים.
דבר אחר כנגד שבעה קולות שבמתן תורה ויהי דוד על המים.
דבר אחר כנגד שבעה קולות שבמתן תורה ויהי קולות וברקים, וקול שופר, ויהי קול השופר, והאלהים יעננו בקול, וכל העם רואים את הקולות, ואת קול השופר, ויענו כל העם קול אחד, וכן דוד הוא אומר שבע ביום הללתיך.

רמז תשי

זהו שאמר הכתוב לא מראש בסתר דברתי, א״ר אמי אמר הקב״ה בתחלה לא נתתיה לא במקום חשך ולא במקום הסתר ולא במקום אפלה אלא במדבר נתנה תורה לישראל בפרהסיא במקום הפקר, שאילו נתנה תורה בארץ ישראל היו אומרים אומות העולם אין להם חלק בה לפיכך נתנם במקום הפקר במדבר בפרהסיא לומר לך כל הרוצה לקבל יבא ויקבל, יכול נתנה בלילה ת״ל ויהי ביום השלישי בהיות הבקר, יכול נתנה בשתיקה ת״ל ויהי קולות וברקים, יכול לא היו שומעין את הקול ת״ל קול ה׳ בכח קול ה׳ בהדר קול ה׳ שובר ארזים וגו׳ קול ה׳ חוצב להבות אש וגו׳ קול ה׳ יחולל אילות וגו׳ ה׳ למבול ישב ובהיכלו כלו אומר כבוד, כשנתן הקב״ה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל מלכי העולם אחזתן רעדה בהיכליהן, נתקבצו אצל בלעם א״ל מה קול ההמון הזה ששמענו שמא מביא מבול לעולם שנאמר ה׳ למבול ישב וישב ה׳ מלך לעולם, א״ל כבר נשבע הקב״ה שלא יביא מבול לעולם שנאמר כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי, אמרו לו שמא מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא שנאמר ה׳ באש נשפט, א״ל כבר נשבע הקב״ה שאינו מביא מבול כל עיקר שנאמר ולא יהיה עוד (המים) מבול לשחת וגו׳ (כל בשר) אלא חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שגנוזה אצלו תתקע״ד דורות קודם שנברא העולם ונותנה לעמו שנאמר ה׳ עוז לעמו יתן, ענו כלם ואמרו ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלים. שלום בכניסתך שלום ביציאתך שלום עם כל אדם. רבי חנינא סגן הכהנים אומר שלום בביתך. רבי נתן אומר זה שלום מלכות בית דוד שנאמר למרבה המשרה ולשלום אין קץ, רבי אומר זה שלום תורה שנאמר ה׳ עוז לעמו יתן.

רמז תשיא

גדול השלום ששינה שכינה מפני השלום שנאמר ואני זקנתי, גדול השלום ששמו שנכתב בקדושה נמחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו, רבי אליעזר אומר גדול השלום שלא נטעו כל הנביאים בפי הבריות אלא שלום, רבי שמוען בן חלפתא אומר גדול השלום שאין כלי מקבל ברכה אלא השלום שנאמר ה׳ יברך את עמו בשלום. ר׳ אלעזר הקפר אומר גדול השלום שאין חותם כל הברכות אלא השלום שנאמר יברכך ה׳ וישמרך עד וישם לך שלום, רבי אלעזר בנו אומר גדול השלום שאפילו ישראל עובדים עבודת אלילים ושלום ביניהן אין השטן נוגע בהם שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מה נאמר חלק לבם עתה יאשמו. גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה צריכין שלום שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, ואשלח מלאכים ממדבר קדמות דברי שלום, וישלח יפתח מלאכים מה כתיב שם ועתה השיבה אתהן בשלום. גדול השלום שאפילו מתים צריכין שלום שנאמר ואתה תבא אל אבותיך בשלום. גדול השלום שניתן לעושי תשובה שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב. גדול השלום שניתן בחלקו של צדיקים שנאמר יבא שלום ינוחו על משכבותם. גדול השלום שניתן בחלקו של צדיקים שנאמר יבא שלום ינוחו על משכבותם. גדול השלום שניתן ללומדי תורה שנאמר וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך. גדול השלום שניתן לאוהבי תורה שנאמר שלום רב לאוהבי תורתך. גדול השלום שניתן לענוים שנאמר וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. גדול השלום שניתן לעושי צדקה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום. גדול השלום ששמו של הקב״ה נקרא שלום שנאמר ויקרא לו ה׳ שלום. גדול השלום ששקול כנגד כל מעשה בראשית שנאמר יוצר אור ובורא חשך עושה שלום, והלא דברים ק״ו ומה במקום שאין איבה ושנאה צריכין שלום, ק״ו למי שיש בו כל המדות הללו. רבי חזקיה אמר גדול השלום שבכל המצות כתיב כי תראה, כי תפגע, כי יקרא, אם באה מצוה לידך אתה זקוק לעשותה ואם לאו אי אתה זקוק לעשותה, ברם הכא בקש שלום ורדפהו בקשהו ממקומך ורדפהו במקום אחר.

רמז תשיב

בר קפרא אמר גדול השלום שדבר הכתוב לשון בדוי בנביאים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו, שנאמר הנה נא את עקרה ולא והרית וילדת בן אבל למנוח לא אמר כן אלא מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר מכל מקום צריכה שמור. אמר רבן שמעון בן גמליאל גדול השלום שדבר הכתוב לשון בדוי בתורה כדי להטיל שלום בין יוסף לאחיו הה״ד כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו׳ ולא מצינו דפקיד כלם. אמר רבי שמעון בן חלפתא גדול השלום כשברא הקב״ה את עולמו עשה שלום בין עליונים לתחתונים, ביום ראשון ברא מן עליונים ומן התחתונים שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ביום שני הרקיע מן עליונים. ביום שלישי יקוו המים מן התחתונים. ביום רביעי יהי מאורות בעליונים. ביום חמישי ישרצו המים בתחתונים. בששי ברא את האדם גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים, אין לי אלא בעה״ז בעה״ב מנין, ת״ל הנני נוטה אליה כנהר שלום. רבנין אמרין גדול השלום שכשמלך המשיח בא אינו פותח אלא בשלום שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום.
וצפוה באן צות אללה טאיק אלוקאר עלי אלמא מרעבא, ואמרה נאפד׳ פי אלמא אלגזיר.
ותתארו אותו [את ה׳] שהקול של ה׳ המכובד בעל היכולת (גם על) המים. והצווי שלו מתבצע גם בתוך מים רבים.
קול, ושבחוהו כי קול ה׳ יכול להכבד על המים ברעמו, ופקודתו מופעלת במים העצומים.
ואשאר פי קו׳ אל הכבוד הרעים אלי קואצף אלרעוד.
It “the God of glory thunders” alludes to the roar of thunder.
קול י״י על המים – על ים סוף, ירעם משמים י״י וגו׳ (שמואל ב כ״ב:י״ד).
[הרעים – טורמיבטאוש בלעז.]⁠א
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.
The voice of the Lord is upon the waters Upon the Sea of Reeds, "The Lord thundered from heaven" (Tehillim 18:14).
thunders Heb. הרעים, tormanta in Old French.
קול – הזכיר י״י בעבור הראות כחו ועוזו בעת רדתא הגשם כאשר כתוב באיוב עושה גדולות עד אין חקר (איוב ט׳:י׳) ואחריו הנותן מטר. ובעבור כי הזכיר כבוד שמו קראו אל הכבוד הרעים וזה פירוש קול י״י על המים.
וטעם על מים רבים – שיביא רעם אחרי רעם, והנה מלת הרעים מושכת עצמה ואחרת עמה.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13: ״כחו ברדת״. בכ״י לונדון 24896: ״כחו בעת רדת״.
THE VOICE OF THE LORD. God’s name1 is mentioned2 because His power, strength and might are revealed when the rains come down. The Book of Job similarly states: Who doeth great things and unsearchable (Job 5:9).⁠3 The latter is followed by Who giveth rain upon the earth (Job 5:10).
Scripture refers to the Lord as God of glory in The God of glory thunderteth because it earlier stated Ascribe unto the Lord the glory due unto His name.⁠4
The God of glory thunderteth explains5 The voice of the Lord is upon the waters.⁠6
The meaning of Even the Lord upon many waters is that the Lord brings thunder. Thus the word thundereth is to be read as if written twice.⁠7
1. The Tetragrammaton, YHVH.
2. Our verse reads, The voice of YHVH (the Lord) is upon the waters.
3. In reality Ibn Ezra quotes Job 9:10, which is very close in reading to Job 5:9. If our text is not based on a scribal error, then Ibn Ezra quoted from memory and erred.
4. Lit. “Scripture calls Him The God of glory, because it earlier stated the glory due unto His name.”
5. Lit. “This explains.”
6. The latter means that God thunders over the waters.
7. Our verse should be read as if written, The God of glory thundereth, the Lord thundereth upon many waters.
קול י״י על המים – דרשו רבותינו זכרם לברכה (מכלתא יתרו בחדש ה. ספרי שמג. בבלי זבחים קט״ז.) בזה המזמור שנאמר על יום מתן תורה. ואמרו: כי הקול הגדול שיצא מן השמים עבר תחלה על המים. ועל איזה מים? על מים רבים, והם מי הים.
ואמר קול ה׳ על המים, כלומר, כי יבא קול ה׳ על המים, כלומר, שפע הצלחתם הגדול כנהר להחריבם. ואל הכבוד, סמוך, כמו אלהי הכבוד. והרעים, כלומר, ירעם בקולו עליהם עד שיחריבם כדרך גוער בים ויבשהו (נחום א, ד). ואמרו ה׳ על מים רבים, הוא כפל ענין לחיזוק. ורבים פירושו חזקים או כמשמעו. ואמר הרעים לשון עבר כדרך הנבואה, כי לחזק התאמתות הדבר יזכיר הנביא תמיד בדבריו עבר במקום עתיד.
קול ה׳ על המים. והראה את ׳עוזו׳ ומלכותו1 ׳על המים׳, שבקולו ובמצוותו קרע את מי ים סוף, ועם זה הרעים, ׳ויהם את מחנה מצרים׳ (שמות יד כד): ה׳ על מים רבים. נראה בכבודו, כאמרו (שם טו ב) ׳זה אלי ואנוהו׳:
1. הנזכר פסוק א׳
והתחיל לספר מה שעשה ה׳ בתחילה עם אדם, להודיע רחמי ה׳ כי לא תמו, והיטיב לאדם כדי לה⁠[יישירו אל] המדריגה שאמרנו ולא עלתה לו, וזה שהוא יתברך הגליד טיפה אמצעית בין מים למים באופן שביארנו לעיל במזמור ׳השמים מספרים כבוד אל׳ (יט ב), ועוד היטיב ש⁠[] שהקווה המים לחיות על הארץ הבעלי חיים והאדם, וגילה תבל בחכמתו להחיותם ולהכין להם צידה בעבור האדם, כדי להשלים מכוונו זה. וזהו שאמר קוֹל ה׳ עַל הַמָּיִם, במה שהבדיל רקיע בין מים עליונים למים תחתונים: אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים. במה שהקווה המים ונגלית היבשה. ובלשון זה אמר המשורר (תהלים ק״ד:ז׳) ׳מן קול רעמך יחפזון׳1: ה׳ עַל מַיִם רַבִּים. יאמר, עשה כל זה לתכלית טוב שאמרנו – והובא תכלית רע, שהוא המבול, שהוצרך להשחתת וקלקול כל הארץ לבלבל כל העולם [במים] רבים לרוע מעשיהם, ׳כי השחית כל בשר׳2:
1. ופירש שם: ׳שגער הקב״ה בהם׳, ע״ש.
2. בראשית (ו יב).
הרעים – מלשון רעם ורעש.
קול ה׳ – אז ישאג קול ה׳ להחריד הנמשלים לנחלי מים.
הרעים – ירעם בקול.
ה׳ על מים רבים – ה׳ ירעם בקול על הנמשלים למים רבים וכפל הדבר פעמים ושלש להתמדת הדבר.
קול – מצייר תהלוכות בני אלים אלה פרץ מים שוטף את הארצות! המשורר אומר,
הקול הנורא הנשמע על המים הוא קול ה׳ ! הוא השמיע הוד קולו, רעמים גדולים מתפוצצים מבין חשרת השטף, המשורר אומר אל הכבוד הוא הרעים – השטף הולך ומתרבה, אומר ה׳ הוא המרעים ופוקד על מים רבים.
קול ה׳ על המים וגו׳ – תוכן פסוק זה קול ה׳ אל הכבוד הרעים על מים רבים, והוא בעל ג׳ איברים ויש בזה מה שאין בזה.
על מים רבים – על מי המבול שרבו וכסו כל הארץ.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144