Tehillim 28 – תהלים כח‏ – Mikraot Gedolot

פְּרוֹק יַת עַמָךְ וּבָרֵךְ יַת אַחְסַנְתָּךְ זוּן לְהוֹן וְסוֹבֵר יַתְהוֹן עַד עַלְמָא.

Redeem your people and bless your inheritance; feed them and support them forever.

אגת׳ קומך ובארך עלי נחלתך, וארעאהם ושרפהם אבדא.

[המשך מהפסוק הקודם] תושיע את העם שלך ותברך את נחלתך ותמיד תשגיח עליהם ותכבד אותם לעד.

וקו׳ ורעם ונשאם יעני תכפל רזקהם ותחמל מונתהם. ומתֺלה ינשאוהו אנשי מקומו (עזרא א:ד).

It states “tend them and sustain” means provides for their needs and their provision, as in “let the people of his place assist him.” (Ez. 1:4).

[ורעם – לשון מרעה.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

and tend them Heb. ורעם, an expression of pasture (מרעה).

הושיעה – וברך – בעבור שהזכיר כי השם היה עוזו ויעלז לבו^א התפלל שהשם יושיע את^ב ישראל, על כן הושיעה וברך^ג להוסיף השם עליהם וישמרם כמו הרועה.⁠^ד

על כן: ורעם ונשאם – כלומר^ה שיושיבם במקום גבוה שלא תוכלנה החיות להזיקם.

ור׳ משה אמר: כי ונשאם – שיתן להם צרכם, כדרך: ינשאוהו אנשי מקומו (עזרא א׳:ד׳).

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י פרמא 2062 רק: ״כי השם היה עז״.

ב. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י פרמא 1870 רק: ״התפלל שירעה״.

ג. כן בכ״י פרמא 1870, פרמא 2062. ״בעבור שהזכיר... הושיעה וברך״ הושמט ע״י הדומות בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896.

ד. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13: ״רעה״. בכ״י לונדון 24896: ״רועה״.

ה. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״כלומר״.

SAVE THY PEOPLE. David earlier mentioned that God is his strength and that his heart greatly rejoices.⁠¹ He now prayed that God tend Israel. Scripture therefore reads: Save Thy people, and bless Thine inheritance.

And bless Thine inheritance means, may God increase his people.⁠²

David prayed that God protect Israel³ as a shepherd his flock. Hence Scripture reads:

And tend them, and carry them.

And carry them (ve-nasse’em) means, may God place them in a high place⁴ so that the wild beasts will not be able to harm them.

Rabbi Moses says that ve-nasse’em (and carry them) means, and provide for all of their needs. Compare, yenasse’uhu (help him) in let the men of his place help him (Ezra 1:4).⁠⁵

1. Verse 7.

2. According to Ibn Ezra to bless means, to increase. See Ibn Ezra on Gen. 2:3.

3. Lit. “Them.”

4. Ve-nasse’em literally means, and lift them up. Hence Ibn Ezra’s interpretation.

5. Ve-nasse’em and yenasse’uhu come from the same root, nun, sin, alef.

הושיעה את עמך וברך את נחלתך – הושיעם מאיביהם וברך אותם במעשה ידיהם.

ורעם – ענינו: כרעה עדרו ירעה (ישעיהו מ׳:י״א).

ונשאם – על העמים.

עד העולם – תפלתי עליהם בין בימי חיי בין אחרי מותי כל ימי עולם. ופירוש עד העולם: עד סוף העולם.

הושיעה את עמך. ולא יעכב רֶשע העולבים אותי¹: [וברך את] נחלתך. בהיותם ׳חלקך ונחלתך׳² מכל המציאות, כאמרו (דברים לב ט) ׳כי חלק ה׳ עמו׳³:

1. שנגדם התפלל מזמור זה.

2. ע״פ לשה״כ בבמדבר (יח כ).

3. ׳כי אין לאל יתברך חלק במין האנושי אלא עמו, כי כל שאר האומות הם בני אל נכר וכו׳, יעקב חבל נחלתו, שהוא ובניו עבדים לאל יתעלה, אבל באומות העולם אם ימצא ביניהם איזה חסיד, לא ימשך זה לבניו׳ (רבינו שם). ובאבות (ה׳:ב׳) ׳עשרה דורות מנח עד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם וקבל עליו שכר כולם׳, ופירש רבינו ׳וקיבל הוא יתברך שכר ותועלת נחת רוח לפניו כל כך וכו׳, וקרא זה הנחת רוח ׳שכר׳ אליו יתברך, על דרך ׳כי חלק ה׳ עמו׳, ועל דרך ׳הבו לי שכרי וגו׳ וישקלו את שכרי שלשים כסף׳ (זכריה יא יב), שביארו ז״ל (חולין צב.) על צדיקי הדור׳. [שם נראה שמפרש ׳חלק׳ מלשון שכר, על דרך ׳זה חלקי מכל עמלי׳ (קהלת ב י), ואילו בדברים מפרש שישראל הם ׳חלקו׳ של ה׳ ששיכים לו, ואילו שאר האומות שייכים לשריהם. ונראה שבדברים פירש על כל עם ישראל, וכולם הם חלקו של ה׳ ולא של שרי האומות ׳בני אל נכר׳, ואילו באבות מפרש את המשנה שה׳ קיבל ׳שכר׳ באברהם, וזה ניתן לומר רק על הצדיקים, ולכן ראה לפרש המשנה על אופן אחר מפירושו לפסוק, והוא נפלא בס״ד. אך ראה פיערוש רבינו לזכריה על ׳הבו את שכרי׳, ׳ואם לא חדלו להיקרא ׳עמי ועבדי׳, ואולי שני הפירושים עולים בקנה אחד ע״פ דבריו שם, כי ישראל ׳חלקו׳ ושכרו של ה׳, אבל אם לא יתנו ׳שכרו׳ לא יוכלו להיות ׳עמו ועבדו׳, אלא של שרי האומות, ועיין היטב].

ועתה התפלל דוד ואמר, הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם, וכן יהי רצון ונאמר אמן:

ורעם – בס״ס המדוייקים הוא״ו במאריך וזה מ״ש בחילופים ב״א ורעם יוציא הרי״ש ב״נ לא יוציא ועיין מה שכתבתי בשופטים ה׳.

נחלתך – ישראל שלקחת לך לנחלה.

ורעם – רעה אותם במרעה טוב ותן להם רוממות עד עולם.

הושיעה את עמך שתעשה זה בעבור ישראל להושיע אותם, וגם ברכם בתוספת ברכה מצד שהם נחלתך – ששם נחלה מציין שבחרם לנחלה לו לדור דורים ועי״כ הם קדושים ומיוחדים לאלהיהם וצריך הוא לברכם בברכה יתירה,

ורעם ומצד שהם עמך,

ונשאם עוד יותר מצד שהם נחלתך, וזה יהיה עד העולם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון