Tehillim 28 – תהלים כח‏ – Mikraot Gedolot

יְיָ תְּקוֹף לְהוֹן וְעוּשְׁנָא פּוּרְקָנוּת מְשִׁיחֵיהּ הוּא.

The LORD is their strength and might; he is the redemption of his anointed.

כד׳לך אללה עז לאמתה ומעז מג׳ותאת מסיחה.

באופן הזה המוקיר לעמו. וגם מוקיר ישועות למשיח שלו.

ה׳, ה׳ עוז לאומתו. כאלו כתוב ״לאומו״.

למו אפעאלהם.

וקו׳ ייי עז למו יריד עז לו וצֺמירה עאיד עלי לבי (תהלים כח:ז). ויגוז מתֺל הדֺא אללפטֺ פי אלפראד מתֺל קו׳ מפשע עמי נגע למו (ישעיהו נג:ח) יריד נגע לו יעני אלעבד אלמוצוף בקו׳ והוא מחולל מפשעינו מדוכא משנותינו (ישעיהו נג:ה).

“their” their action.

It states “The Lord is his (lāmô) strength.” That is to say ‘his strength.’ Its subject is “my heart” (Ps. 28:7). It may be similar this word is in the singular as in “Through the sin of my people, who deserved his (lāmô) punishment” (Is. 53:8). That is to say, ‘who deserved His punishment,’ it means the servant described in the verse “But he was wounded because of our sins crushed because of our iniquities.” (Is. 53:5).

י״י עוז – טעם למו – לעוזריי, כי השם הוא עוז לעוזרים ומעוז לנעזר והוא משיחו דוד.

ור׳ משה אמר: כי עז למו כמו: לו, וכמוהו: נגע למו (ישעיהו נ״ג:ח׳). ואיננו נכון כי למו שב אל עבד י״י ולעמו.

THE LORD IS STRENGTH UNTO THEM. Unto them (lamo) refers to those who help David,⁠¹ for the meaning of our verse is that the Lord is a strength to those who help me and a stronghold to the one who is helped, that is, to David His anointed.

Rabbi Moses says that oz lamo (unto them) means, strength unto him.⁠² Lamo (to him) in to him the stroke was due (Isaiah 53:8)³ is similar. However, this is incorrect, for lamo⁴ refers to the servant of God and his people.⁠⁵

1. Lit., “me.”

2. In other words Scripture employs a plural (lamo) with the meaning of a singular.

3. Translated according to Rabbi Moses.

4. In Isaiah 53:8.

5. It is thus a plural. Ibn Ezra renders Isaiah 53:8, to them the stroke was due.

י״י עז למו – וכיון שישב הוא בבית י״י התפלל על ישראל שיהיה להם עז בצאתם למלחמה שלא ירך לבבם כשלא יהיה הוא עמהם במלחמה. ויתן י״י להם עז במלחמתם ויגברו על איביהם.

ומעוז ישועות משיחו הוא: משיחו – הוא אומר על עצמו שהוא משיח י״י כמו שאמר גם כן על עצמו: משיח אלהי יעקב (שמואל ב כ״ג:א׳). אמר: י״י יהיה עז למו לישראל כמו שהיה מעוזי בצאתי עמהם למלחמה. וא״ו ומעוז ענינה: כאשר, כמו: אם לא ישבעו וילינו (תהלים נ״ט:ט״ז). וכן: ושפתי רננות יהלל פי (תהלים ס״ג:ו׳).

ה׳ עוז למו. הוא מולך על ׳עזי׳ ומלכותי¹, ועל ׳לבי׳²: ומעוז ישועות משיחו. בנצחוני מלחמותיו:

1. על ׳עוזי׳ הנזכר בפסוק הקודם שהוא ׳מלכותי׳.

2. הנזכר שם. כי׳ למו׳ להם, לשון רבים, והכוונה הן ל׳עוזי׳ והן ל׳ליבי׳.

אמנם על מה שאמר (פסוק ג) ׳דוברי שלום עם ריעיהם׳ ומיישרים אותם אל דרך לא טוב, אמר ה׳ עֹז לָמוֹ לאותם ההמונים ההולכים אחרי עצתם, כי ה׳ שהוא מָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ, ר״ל קדושו, כמו ׳אל תגעו במשיחי׳ (תהלים ק״ה:ט״ו)¹, יהיה ׳עוז למו׳ להמונים ההם, כי כסבורים הם שאותם הרבנים ידריכום בדרך הטובה, וה׳ ׳שומר פתאים׳² ויושיעם, ולא יושיע אותם החנפים:

1. ראה מש״כ שם.

2. ע״פ להלן (תהלים קט״ז:ו׳).

למו – לכל תמימי דרך בכללם.

ומעוז – וחוזק ישועות של משיחו.

עמך, נחלתך – כל מקום שבאו נרדפים יצייר בשם נחלה הקשר הקניני הדבוק לדור דורים (לקמן ע״ח ס״ח ס״ג ע״א). והקדושה ודיבוק השכינה ותשועה הנפשיית (ולקמן ק״ו ח׳ ושם מ׳), וכמ״ש בפרטות ירמיה (ב׳ ז׳).

ה׳ – אמר אחר שתשועת דוד מקושר בתשועת ישראל שה׳ הזמין אותו למלך עליהם, ועז״א הלא ה׳ עז למו לישראל, ועי״כ הוא מעוז של ישועות משיחו – שבזכות ישראל צריך הוא להושיע את משיחו, וא״כ אבקש

למו – אולי הראוי לעמו וכן בפסוק שאחריו הושיעה את עמך, ונשמטה העי״ן בטעות כמו שנשמטה בתיבת מיער, שהיא תלויה (תהלים פ׳:י״ד) וכן הרה ללת, ללדת (שמואל א׳ ד׳:י״ט).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון