Tehillim 23 – תהלים כג‏ – Mikraot Gedolot

בְּרַם כַּד אֵזֵל בְּגָלוּתָא בְּמֵישַׁר טוּלָא דְמוֹתָא לָא אֶדְחַל מִבִּישְׁתָּא מְטוּל דְמֵימְרָךְ בְּסַעֲדִי תִּנְדָךְ תְּרִיצָא וְאוֹרַיְיתָךְ הִנוּן יְנַחְמוּנַנִי.

Indeed, when I go into exile by the plain of the shadow of death, I will fear no evil; for your word is my help, your straight staff and your Torah, they will comfort me.

גם כי אלך בגיא צלמות – בקדקדו של מדבר.

לא אירא רע – שנאמר וה׳ הולך לפניהם יומם.

שבטך – אלו היסורין, ומשענתך – זו תורה.

המה ינחמוני – יכול בלא יסורין תלמוד לומר אך, יכול בעולם הזה תלמוד לומר אך טוב וחסד ירדפוני, ר׳ אלעזר המודע אומר לעתיד לבא באין כל שרי אוה״ע ומקטרגין לפני הקב״ה ואומרים לפניו רבש״ע אלו עובדי אלילים ואלו עובדי אלילים אלו מגלי עריות אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים הללו יורדין לגיהנם והללו אין יורדין, אמר להם אם כן הוא כל אומה ואומה תרד עמה אלהיה שנאמר כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו. רבי חנינא בשם ר׳ ראובן אמר אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו כי באש ה׳ שופט אין כתיב כאן אלא כי באש ה׳ נשפט, הוא שדוד אמר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי.

רמז תרצג

דבר אחר גם כי אלך בגיא צלמות – אמר רבי יצחק זה הישן בצל דקל יחידי בלילה ובצלה של לבנה, בצל דקל יחידי לא אמרן אלא דלא נפל נטולא דחבריה עילויה, והני מילי בשדה אבל בחצר אע״ג דנפל טולא דחבריה עילויה, ובצלה של לבנה לא אמרן אלא במערבא אבל במדינחא לית לן בה.

גם כי אלך בגיא צלמות – זה מדבר זיף, למה כי אתה עמדי. שבטך אלו יסורין. ומשענתך זו תורה המה ינחמוני.

ת׳ם לו חתי אסלך פי ארץ׳ גבסא לא אכ׳אף שרהא אד׳ אנת מעי בעזך וג׳לאלך כסוק אלקצ׳יב ואלוכאיה יסייראנני.

ולא עוד אלא אפילו אם אלך בארץ חשוכה אינני ירא את רעתה [של אותה הארץ]. לפי שאתה עמי בעוז שלך ובכבוד כפי הנהגת השבט והמשענת הם [העוז והכבוד שלך] יפייסו אותי.

גם, עד שאף אם אלך בארץ צלמות לא אירא מרעתה כי אתה עמדי בעזך ובהדרך בהנהגת השבט והמשענת ינחוני כלומר עזך והדרך.

ויעני בקו׳ שבטך צולתך עלי אעדא.

ומשענתך מעונתך אליﹼﹶ.

וקד יגוז אן יגרי שבטך עלי לפטֺ רועי (תהלים כג:א) אלדֺי עליה גרי בנאות דשא ומי מנוחות (תהלים כג:ב) אדֺ שאן אלראעי אן ירתאד ללגנם אלמראעי אלכׄציבה במרוג אלכׄלא ואלמנאהל אלעדֺבה ואלמיאה אלגזירה ואן ינהצֺהא באלעצא כמא קאל רעה עמך בשבטך (מיכה ז:יד).

The meaning of the verse “Your rod” Your attacks upon enemies.

“and Your staff” You support me.

It is possible the word “Your rod” is (used by the author) analogous “my shepherd” (Ps. 23:1) above, just as it is to “green pastures” and “water in places of repose.” The shepherd desires a fertile pasture, open meadows, watering holes and copious amounts of water for his sheep. (The shepherd) herds with the stick as it says “Oh, shepherd Your people with Your staff” (Mic. 7:14).

בגיא צלמות – בארץ חשך, ועל מדבר זיף (שמואל א כ״ג:י״ד) אמר.

כל צלמות לשון חשך פירשו דונש בן לברט.

שבטך ומשענתך – ייסורין שבאו עלי ומשען שאני בטוח על חסדך, שניהם ינחמוני – שיהו לי לסלוח עון.

in the valley of darkness Heb. צלמות, in a land of darkness. He alludes to the desert of Ziph (I Sam. 23:13 28). Every [mention of] צלמות is an expression of darkness. Dunash ben Labrat defined it [in this manner].

Your rod and Your staff The pains that came upon me, and the support, that I rely upon Your loving kindnessboth of them will comfort me, for they will serve to expiate my iniquity, and I am confident that You will set a table before me. That is the throne.

גם – הטעם אם תקראנה גזרות השמים שהשם גזר מימי קדם לבוא רעה בעולם וידמה הרעה לגיא צלמות.

לא אירא רע – לא אירא שרע יהיה לי כי שבטך יראה לי הדרך עד שאצא וזה השבט והמשענת בה יתנחם לבו. והטעם כאשר תבואנה שנת רעה לעולם השם יסובב סבות לחוסים בו לחיותם ברעב ולהציל ממות נפשם והטעם מות שאיננו כדרך התולדת, כמו: מתי מלחמה ומגפה.

YEA,THOUGH I WALKTHROUGHTHE VALLEY OFTHE SHADOW OF DEATH. David compares the evil that comes upon the world to the valley of the shadow of death. The following is the meaning of our verse: I will not fear when the decrees from heaven that God decreed from the days of old for evil to come upon the world come to pass. I am not afraid that harm shall come upon me, for Your rod directs me towards the way that I should take in order to escape. This is the rod and the staff that David comforts his heart in. The meaning of the aforementioned is, when an evil year comes upon the world, God will arrange things, so that those who take refuge in Him shall survive. He will keep them alive in time of hunger and will save them from death, that is, from an unnatural death such as death in war or death from plague.

גם כי אלך בגיא צלמות – גם אם יקרה לי שאהיה במקום סכנה שהוא דומה לגיא צלמות. גיא וצלמות הוא הקבר, שהוא מקום החשך כמו שאמר: בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות (איוב י׳:כ״א), לפיכך דמה הצרה לקבר. ולפי שהיה דוד פעמים רבות בסכנה אמר:

לא אירא רע – כי מרוב בטחונו באל לא היה ירא שיבואהו רע.

כי אתה עמדי – כי בטחתי שאתה עמדי כמו עם כל דרשיך.

ומאחר שהמשיל האל לרועה אמר: שבטך ומשענתך – כי הרועה ינהל הצאן במטה אשר בידו וישען עליו כשיעמוד.

ואמר: המה ינחמני – אף על פי שהוא אחד לפי שזכרו בשנים שבט ומשענת. וכן לדוד חסד האל וצדקו היו לו שבט ומשענת וינחמוהו מכל צרה: השבט בלכתו והמשענת בעמדו.

וגם כי אלך בגיא צלמות, ר״ל מקום הסכנות הגדולות, שהם לרוב הצרה דומה בלשון לחשך וצלמות. לא אירא שלא אנצל ממנה. כי ידעתי כי אתה עמדי. והמשל, שאף אם לפעמים תבא גזרה מדרך המערכת לא אירא ממנה.

ואמר שבטך, כדרך הרועה שמנהיג את צאנו במקל וישען על המקל, לכן הוא קראו שבט ומשען. ואמר שהנהגתו ית׳ והשגחתו ינחמוהו ויבטיחוהו בתוך צרותיו.

שבטך - שהכיתני בו לשעבר, ומשענתך - שאחרי כן היית למשען לי ועזרתני, המה ינחמוני בעת צרה¹, שאני מקווה ומצפה שתעשה כן להבא²:

1. כאשר ׳אלך בגיא צלמוות׳.

2. שבטך ומשענתך - מה שאתה מכה אותי בשבט של יסורין ותחזור ותסמוך אותי, הם הם המנחמים אותי (מצודות), שאתנחם במה שראיתי תמיד שאחר ׳שבטך׳ – המוסר והעונש, תבוא ׳משענתך׳, ולכן גם ׳בעת צרה׳ כאשר אני ׳הולך בגיא צלמוות׳, לא אירא רע כי ידעתי שזו דרכך, ואני מקווה שכן תעשה תמיד (ע״פ השיעורים).

ואז כשמזונותי בריווח ובלי צער, גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, לפי שאדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא¹, אפילו הכי ׳גם כי אלך בגי צלמוות׳, היינו לחטוא, ׳לא אירא רע כי אתה עמדי׳, ואשווה ה׳ לנגדי תמיד. ולמה ׳לא אירא רע׳, כי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי, לפי שאני אנחם במה שראיתי תמיד שאתה האל, אחר ׳שבטך׳ – תבוא ׳משענתך׳, כלומר שאחר השבט המוסר לעונש – תבוא המשענת, וכן גם אני ׳לא אירא רע׳ כי ידעתי זה דרכך, שאחר ׳שבטך׳ תבוא ׳משענתך׳:

1. לשה״כ בקהלת (ז כ).

ינחמני – החי״ת בחטף פתח.

צלמות – צלו של מות רצה לומר חשכת הקבר.

בגיא צלמות – בעמק אופל ר״ל במקום סכנה.

לא אירא רע – ממקרה רעה.

שבטך ומשענתך – מה שאתה מכה אותי בשבט של יסורין ותחזור ותסמוך אותי הם הם המנחמים אותי כי בזה אראה שלא עזבתני להמקרים.

גם כי אלך בגיא צלמות – מ״מ לא אירא רע, כי אתה עמדי – יען שרואה שהרועה הולך אתו לשמרו, ונשא משלו כאלו הרועה ההולך אתו מחזיק בידו האחת שבט קטן בו יכה את השה להטותו אל דרך הנכונה, ובידו האחרת מחזיק את משענתו שהוא מטה עז שבו יבריח כל טורף ומשחית, ועז״א עת אראה שבטך ומשענתך – שני אלה המה ינחמוני – כי ידעתי שכל רע לא יקרב אלי, והמליצה שהיסורים המה לטובתו לנחותו ע״י בדרך הטוב, וה׳ משענתו בידו להציל אותו מכף כל אויביו ולכן בטח בה׳ תמיד.

גם כי אלך וגו׳ – אע״פ שהורגלתי במעדנים אם תגזור עלי עוני וצרה לא אירא מדבר רע בעצמו (להוציא רע מדומה).

כי אתה עמדי – כי לבי אומר לא חטאתי נגדך ובכן תוכחות מוסרך לא יֵמָרוּ לִי כי לנסיון תבחנני.

גיא צלמוות – הוא מקום שיש לו הרים גבוהים מכאן ומכאן (זכריה י״ד:ד׳) וע״כ הוא מקום צל וחשך ואוירו חם ביותר ומזיק לבריאות.

שבתך ומשענתך – שבט לרדות ומשענת להסמך עליה, ידעתי כי חפצת בי ומוסרך או עזרך שניהם ינחמוני, יהיו לי לנחמה ולא לאבל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון