Tehillim 17 – תהלים יז‏ – Mikraot Gedolot

בְּחַנְתָּא לִבְבִי אַסְעַרְתָּא עֲלָי בְּלֵילְיָא סְנַנְתָּא לִי לָא אַשְׁכַּחְתָּא שְׁחִיתָא חַשְׁבֵית בִּישׁוּתָא לָא עֲבַר פּוּמִי.

You have tested my heart; you have visited me at night; you have purified¹ me [and] not found corruption. [If]

I thought of evil, it has not passed my mouth.

1. Purified: tested.

בחנת לבי פקדת לילה – לפי שאמר דוד (תהלים כ״ו:ב׳) בחנני ה׳ ונסני. אמר לו הקב״ה אין אתה יכול לעמוד. אמר לו יכול אני לעמוד. כיון שבחנו ולא עמד בא לימוט התחיל צווח תמוך אשורי במעגלותיך. אמר לו ולא אמרתי לך אין אתה יכול. לפיכך אני קראתיך כי תענני אל.

בחנת לבי – (ברמז קמ״ו).

וקד אמתחנת קלבי נהארא ובלותה לילא, וכאנך סבכתה פלם תג׳ד פיה שיא מן ד׳לך, ולו הממת לם יתג׳אוז פאי.

וכבר בחנת את הלב שלי בימים. וניסית אותו בלילות. וכאילו אתה כבר צרפת אותו (את לבי) ולא מצאת בלבי שום דבר מדבורי המרמה. ואם חשבתי על כך (על דבורי המרמה) [בכל זאת] זה לא הוצאתי את זה מהפה שלי.

בחנת, וכבר בחנת לבי יומם ופקדתו לילה וכאלו צרפתו ולא מצאת בו מאומה מכך מן המרמה. ואפילו אם השבתי על דבר רע לא עבר את פי וכל שכן שלא עשיתיו, והוסיף רבינו ״יומם״ וראה בפירושו לעיל ה ד.

אמרו בפרק זה בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא, אין ענינו שאתה בחנתני ולא מצאת בי מאומה טוב, אלא ענינו הוא שאתה לא מצאתי בי מאומה מן הרע כאמרו בתחלת הפרק בלא שפתי מדמה, ואין זה התרברבות מצד הנביא, לפי שכבר הקדמנו במבוא הספר הזה שכל האמור בו הם דברים מאת ה׳, מהם שנאמרו בלשון הנביא, ויהיה הענין מוסב שהוא מאת ה׳ לעבדיו שחייבם להיות תמיד במצב של משמעת כדי שאם יבחנו לא ימצא בהם מאומה מן הרע.

קולה פי הד׳א אלפצל בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא, ליס אלמעני פיה אנך בלותני פלם תג׳ד פיי שיא מן אלכ׳יר, בל אלמעני פיה הו אנך לם תג׳ד פיי שיא מן אלשר כמא קאל פי אול אלפצל בלא שפתי מרמה, פליס הד׳א מן אלנבי תעט׳ם לאנא קד קדמנא פי צדר אלכתאב אן ג׳מיע מא פיה אקואלא מן אללה, מנהא מא הו מורד עלי לסאן אלנבי, פיכון אלמעני ראג׳עא מן אללה אלי עבאדה ילזמהם באן יכונוא בחאל טאעה חתי אד׳א אמתחנוא לא יוג׳ד פיהם שי מן אלשר. וקולה לפעלות אדם הו מתצל במא בעדה תמוך אשורי, פאד׳א עכסת אלקול כאן אוצ׳ח לך, וד׳לך באן תקול תמוך אשורי לפעולת אדם בדבר שפתיך, פיכון אלמעני אדעם אקדאמי פי מסאלך טאעתך אלי מא אסתעמלת אלנאס פיה. וליס הד׳ה מסאלה פי אלג׳בר בל פי אסתמאלה אלי אלטאעה בצפח אלד׳נוב.

בחנת לבי וגו׳ – ידעתי כי יש עבירה בידי, ואם משפט עונשי יבא לפניך לא אצדק בדין.

אשר כבר בחנת לבי ופקדתו לילה – לעת הערב בעון בת שבע, שנאמר: ויהי לעת הערב ויקם דוד וגו׳ (שמואל ב י״א:ב׳).

צרפתני – ניסיתני.

בל תמצא – לא מצאת בי חפצך.

זמותי^א בל יעבר פי – אם תעלה עוד במחשבתי ליבחן לפניך, בל יעבר פי – לומר עוד: בחנני ונסני, כמה שאמרתי לפניך כבר, כמה שנאמר: בחנני י״י ונסני (תהלים כ״ו:ב׳). שאמר דוד לפני הקב״ה: מפני מה אומרים אלהי אברהם ואין אומרים אלהי דוד? אמר לו: אברהם בחנתיו בעשר נסיונות ונמצא שלם. אמר לפניו: בחנני ונסני (תהלים כ״ו:ב׳), כדאיתה במסכת שבת (בבלי סנהדרין ק״ז.).

א. כן בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בכ״י קמברידג׳ A3, וכן בנוסח שלנו: ״זמתי״. בכ״י לוצקי 778: ״זמות״.

You have tried my heart, etc. I know that I am guilty of a transgression, and, if the judgment of its punishment comes before You, I will not be declared innocent in the judgment, for You have already tried my heart.

You have visited [upon me] at night at eventide for the iniquity of Bathsheba, concerning which it is stated "And it came to pass at the time of evening, that David arose, etc.⁠" (II Sam. 11:2).

You have refined me You have tested me.

and not found You have not found in me Your desire.

If I think, let it not pass my mouth If it enters my thoughts again to be tried before You, let it not pass my mouth to say again, "Try me, O Lord, and test me,⁠" as I have already said, as is written "Try me, O Lord, and test me" (26:2), for David asked the Holy One, blessed be He, "Why do they say, 'the God of Abraham,' yet they do not say, 'the God of David'?⁠" He replied, "I tested him with ten tests, and he was found perfect.⁠" He [David] said, "Try me and test me,⁠" as appears in tractate Shabbath (?).

[בחנת] לבי פקדת לילה – פקידה זו לשון ניסיון ולשון בחינה, כמו: ״ותפקדנו״ (איוב ז׳:י״ח) [ ]⁠הן הקב״ה על מעשה בת שבע ולא נמצא שלם, כמו שמפרש בסמוך: [ ] עלה כמחשבתי לומר ״בחנני״ (תהלים כ״ו:ב׳) לא אוציאנה בפה.

בחנת לבי – אתה תדע כל מחשבותיי.

וטעם בלילה – בהתבדדו מבני אדם.

בל תמצא – פסול או מום.

בל יעבור פי – כמו: ומים לא יעברו פיו (משלי ח׳:כ״ט). והנה מחשבתו כדברי פיו ואיננו להפך.

THOU HAST TRIED MY HEART. You are cognizant of all of my thoughts. [THOU HAST VISITED IT IN THE NIGHT.] When people are away and I am alone.⁠¹

THOU FOUNDEST NOT. Something unseemly or a blemish.

THAT I HAD A THOUGHT WHICH SHOULD NOT PASS (YA’AVOR) MY MOUTH. Ya’avor (pass) is similar to ya’avru (should... transgress) in That the waters should not transgress (ya’avru) His commandment (Prov. 8:22).⁠² Observe, David’s thoughts were expressed by his mouth. His words were not the reverse of his thoughts.⁠³

1. Lit. “In the night means, when he is alone from people.”

2. In other words ya’avor (pass) is to be rendered, transgress. According to Ibn Ezra, zammoti bal ya’avor pi (that I had a thought which should not pass my mouth) means, my mouth did not trespass my thoughts. In other words, David did not misrepresent himself. He did not lie.

3. David did not say one thing and think another.

ואמר: בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא – באותו הלילה בחנת ופקדת לבי וצרפתני ולא מצאתני נקי.

ואמר: זמתי בל יעבר פי – מה שחשבתי לומר בחנני י״י ונסני (תהלים כ״ו:ב׳), הלואי שלא יעבר פי ולא הייתי אומר אותו הדבר שנתגאתי בו ונכשלתי בו.

Thou hast proved my heart; Thou hast visited me by night; Thou hast tried me, and findest nothing – In that night Thou didst prove, and visit my heart, and try me and didst not find me clean. And he says:

I purposed let not my mouth transgress! – What I thought to say was: "Examine me, O Lord, and prove me" (ibid. 26:2). Oh that my mouth had not transgressed, and that I had not been one to say this thing of which I boasted and at which I stumbled! And he says:

ואמר, בָּחַנְתָּ לִבִּי – שאתה יודע מה בלבי, ואחר כך פָּקַדְתָּ לַּיְלָה, ר״ל מחשבותי של לילה, כי הוא מהעיתים הנכבדים לחשוב ולצייר¹, כאמרו (דניאל ב׳:כ״ט) ׳ורעיונך על משכבך סליקו׳: ואחר כך צְרַפְתַּנִי הידק היטב, ובַל תִּמְצָא שזַמֹּתִי – בַּל יַעֲבָר פִּי, יאמר, אתה ה׳, ׳לא מצאת׳ שמה שחשבתי בלב לא אמרתי בפה, אך בהיפך, מה שבלבי – אמרתי בפה תמיד:

1. ראה לעיל (תהלים ט״ז:ז׳).

זמתי – מלרע אבל בירמיה ד׳ כי דברתי זמתי מלעיל וכן נמסר עליו לית מלעיל.

פקדת – ענין זכרון והשגחה כמו וה׳ פקד (בראשית כ״א:א׳).

זמותי – ענין מחשבה.

בחנת לבי – לדעת מחשבותי והשגחת בי בלילה והוא עת שמחשבת האדם צלולה.

צרפתני – כצורף הזה הצורף כספו לדעת הטובה היא כן בחנת אותי ולא מצאת בי מחשבת רשע.

זמותי – מחשבותי אינם עוברים דברי פי רצה לומר כמחשבותי כן אמרי פי.

בחנת – נגד מה שלא חטא במחשבה אומר אתה בחנת את לבי שהיא מחשבת הלב, במה שפקדת לילה שבלילה היא עת המחשבה ופקדת בל אהרהר בלילה מחשבות לא נכונות, הנה צרפתני ולא תמצא כי זמותי דבר אשר בל יעבר פי שמחשבה אשר אין ראוי להוציאה בפי לא חשבתי גם בלבי, דבר שאסור לאמרו בפה נזהרתי ממנו מלחשבו גם במחשבת הלב.

פקדת לילה – בשעות היום שבהוה אדם בחברת רעיו יפתח לבבו לומר חף אנכי מפשע, רק בלילה כשרעיונותיו יעלו על משכבו אז לא יבקש לרמות את עצמו ויודה חטאתו.

צרפתני – אין הוראת שרש צרף נקות הכסף מסיגים רק התיכו באש (צרף⁠־שרף) לנקותו, והראיה לשוא לצרף צרוף ורעים לא נתקו (ירמיה ו׳:כ״ט), וכן כאן צרפתני הבאתני בצרף להכיר אם בי סיגים, ומצאת כי ישנם בי, מ״מ אין בי חטאת לשון רמיה.

זמתי – עשוהו מלרע לתפארת הקריאה, כמו חמותי ראיתי אור (ישעיה מ״ד:י״ו) בלתי בשמן רענן (למטה צ״ב:י״א), רק הוא פעל ולא שם, והראיה יעבר בלשון זכר שאם היה שם זמותי היה כותב תעבר, ויש לפתרו ג״כ באופן אחר פי בל יעבר זמותי, לא יתנגד למחשבתי, ואז זמותי יהיה שם דבר.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון