Tehillim 17 – תהלים יז‏ – Mikraot Gedolot

קוּם יְיָ אַקְדֵם אַפּוֹי חַמְטֵיהּ פְּצָא נַפְשִׁי מִן רַשִׁיעָא דְאִתְחַיֵיב קְטוֹל בְּסַיְפָךְ.

Arise, O LORD,⁠¹ forestall him, strike him down; deliver my soul from the wicked man who deserves death by your sword.

1. LORD: God.

קומה ה׳ קדמה פניו הכריעהו – ר׳ פינחס בשם ר׳ אושעיא אמר חמש עמידות העמיד הקב״ה לדוד בספר תהלים. ארבעה כנגד ארבעה מלכיות שראה אותן ברוח הקודש היאך הן עתידות לשעבד בישראל והוא מעמיד להקדוש ברוך הוא על כל אחת ואחת. וחמישית שראה מלכות של גוג שהוא בא אל ישראל בחזקה ואומר להקב״ה (תהלים י׳:י״ב) קומה ה׳ אל נשא ידך. אמר לפניו רבונו של עולם אין זוג להזדווג לה אלא אתה. ומהו אומר קומה ה׳ אל נשא ידך. משל למה הדבר דומה לגבור אחד שהיה עובר בנהר ובנו עמו ואחז בידו להעבירו וכשהגיע לחצי הנהר נתגברה השבולת למעלה על ראש בנו. מיד צעק בנו ואמר אבא ארים ידך דאנא טבע. כך ארבע מלכיות משולין במים שנאמר (ישעיהו י״ז:י״ב) הוי המון עמים רבים. וישראל טובעין בתוכו שנאמר (תהלים ס״ט:ג׳) טבעתי ביון מצולה ואין מעמד. ואלמלא הקב״ה עמהם לא היו יכולין להנצל. שנאמר (ישעיהו מ״ג:ב׳) כי תעבור במים אתך אני. וכיון שצפה דוד שפעמים שהחטא גורם והם מתגברין כשבולת של נהר לשטף את ישראל התחיל צווח (תהלים י׳:י״ב) קומה ה׳ אל נשא ידיך. ארים ידיך דאנן טבעין. וכן הוא אומר (שם ס״ט:ט״ז) אל תשטפני שבולת מים. לפיכך הוא אומר קומה ה׳ זכור שבועתך. אמר לו חייך אני נושא שנאמר (דברים ל״ב:מ׳) כי אשא אל שמים ידי. ואומר (ישעיהו מ״ט:כ״ב) הנה אשא אל גוים ידי.

דבר אחר: קומה ה׳ – זכור שבועתך שנשבע המלאך על שמך שנאמר (דניאל י״ב:ז׳) וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחיי העולם. וכתיב (ישעיהו ל׳:י״ח) לכן יחכה ה׳ לחננכם. ואין לכן אלא שבועה שנאמר (שמואל א ג׳:י״ד) לכן נשבעתי לבית עלי. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר אמר הקב״ה אני אמרתי בעצמי שבועה שאני מגלה את הקץ וגואל אתכם אף משיבוא גוג ומגוג אני נלחם עמו שנאמר (זכריה י״ד:ג׳) ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם. לכך אמר דוד קומה ה׳ קדמיה לרשיעא מקמי דלא תקדמך. מהו הכריעהו מכף זכות לכף חובה.

דבר אחר: שברהו. כמה דאת אמר (תהלים כ׳:ט׳) המה כרעו ונפלו. פלטה נפשי מרשע חרבך. שבא מכח אבותי ומכח התורה שנקראת חרב שנאמר (שם קמ״ט:ו׳) רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. (דבר אחר פלטה נפשי מזה שבא עלי) מכח אותה החרב שאמר לו יצחק (בראשית כ״ז:מ׳) ועל חרבך תחיה.

דבר אחר: מאותה החרב שהיא חרבך ועתיד אתה לרדות בה עולמך. כמה דאמר (ישעיהו י׳:ה׳) הוי אשור שבט אפי. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר פלטה נפשי מאותו רשע שאתה עתיד להפיל אותו בחרבך שנאמר (שם ל״ד:ה׳) כי רותה בשמים חרבי.

קומה ה׳ קדמה פניו – (ברמז תרט״ו).

קדמה פניו – קדמה לרשיעא עד לא יקדמינך. הכריעהו לחובה כמה דאת אמר המה כרעו ונפלו.

פלטה נפשי מרשע וגו׳ – מאותו רשע שבא מכח של אותו חרב ועל חרבך תחיה. ד״א פלטה נפשי מרשע מאותו רשע שהוא חרבך שאתה רודה בו עולמך, ריב״ל אמר מאותו רשע שעתיד ליפול בחרבך, הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי, ממי שמבטל את התורה שנקרא חרב שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם.

פקם בה יא רב אסתקבל וג׳הה פאג׳ת׳ה, ופלת נפסי מן אלט׳אלם בסיפך.

ואם כך. ה׳! תקום תצא אליהם [אל הקבוצה שהקיפו אותנו בכוונה לפשוט בארצנו] ותתן להם לכרוע על ברכיהם. ו⁠[בכך] תציל אותי על ידי החרב שלך מהרשע.

קומה, לכן קומה ה׳. מרשע, מן הרשע בחרבך.

ומעני קדמה פניו הכריעהו תקדם אליה פכׄפצׄה ודׄללה כאנה קאל שימנו כורע כמא קאל לטבח תכרעו (ישעיהו סה:יב).

וקו׳ מרשע חרבך יעני אלמסתחק עקאבך אלמסתוגׄב אלהלאך מנך ולם יצׄפה אלי אלחרב לאנה פי מוצׄע אלמפעול והו פיה עאמל מתׄל חגור חדשה (שמואל ב כא:טז) לבוש בדים (דניאל י:ה) כמא קאל אשר ירשיעון אלהים (שמות כב:ח). אי אלדׄי יוגׄבון אלחק עליה.

The meaning of “Go forth to meet him. Bring him down,” (Psalms 17:13) go forth towards him and diminish him and conquer him, as if it said ‘make him kneel’ as it states “kneel down, to be slaughtered” (Isa. 65:12).⁠¹

The phrase, “from the wicked with Your sword,” (Psalms 17:13) means those deserving punishment and obliteration by You. There is not attribute linked to the ‘sword,’ as it is in the accusative position and includes the governor (ʿâmil), as in “he wore new armor” (2 Sam. 21:16),⁠² “dressed in linen” (Dan. 10:5),⁠³ as stated “he whom God declares guilty” (Ex. 22:8)⁴ as in those deserving justice.⁠⁵

1. Ibn Chiquitilla links the literal meaning (Arb. ḥaqîqa) of the roots Q-D M- and K-R-ʿ (kneel down) to their anthropomorphic usage (majâz). Cf. Ibn Ezra who gives only the sense of the anthropomorphism. RASAG’s translation of קדמה as אסתקבל וגׄהה פאגׄתׄה “approach him [lit. face] and uproot him.” So too Ibn Janâḥ אלתאלקי ואלסתקבאל “to meet and approach.” (ʾUṣûl, 626, 6). On the meaning of K-R-ʿ Menahem (Maḥbereṯ, 224* 1-3) and Ibn Janâḥ (ʾUṣûl, 332, 8-10) translate it as ‘kneel down.’

2. An accusative of a verbless sentence, whose subject is Ishbi-benob.

3. An accusative of a verbless sentence, whose subject is the man.

4. An accusative of a verbless sentence, whose subject is the ‘the one whom’ i.e. אשר.

5. I.e. God’s justice. In this arrangement. Sword is in the accusative position, with its subject God and the verb פלטה. Compare, Dahood, Anchor Bible 98.

קדמה פניו – של אויב.

הכריעהו – קפח את רגליו ויכרע ויפול.⁠^א

פלטה נפשי מכל רשע שהוא חרבך – שאתה משליטו ליפרע מן המחויבים לך.

א. כן בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, אוקספורד 34. בכ״י לוצקי 778: ״ויפל״.

confront him The enemy.

bring him down to his knees Beat his legs, and he will kneel and fall.

rescue my soul from every wicked man who is Your sword, for You give him the power to rule, to requite those who are bound to You.

קומה – להראות הכח.

קדמה פניו – בבואו לטרוף אותי מרשע שהוא חרבך.

ARISE, O LORD. To show Your might.⁠¹

CONFRONT HIM. When he comes to tear me.

DELIVER MY SOUL. From the wicked who serve as Your sword.

1. Lit., “to show Your might.”

קומה י״י – כשיבא לרדפני ולטרפני.

קדמה פניו הכריעהו – שלא יהיה בו כח להרע לי.

פלטה נפשי מרשע חרבך: מרשע – שהוא חרבך כמו שנאמר: הוי אשור שבט אפי וגומר (ישעיהו י׳:ה׳). כי החרב והפלטה ממנה מאתך הוא הכל. כמו שכתוב: מחצתי ואני ארפא (דברים ל״ב:ל״ט).

Arise, O Lord – when he comes to pursue and tear me.

Confront him and cast him down – so that he shall not have the strength to harm me.

Deliver my soul from the wicked, Thy sword – i.e. from the wicked which is Thy sword, as it is said (Isaiah 10:5): "Ho, Assyrian, the rod of Mine anger,⁠" etc.; for the sword, and escape from it, is all from Thee; as it is written, "1 have wounded, and I heal" (Deut. 32:39).

הכריעהו. בעצת חושי הארכי: פלטה נפשי מרשע חרבך. ׳מרשע׳ שהוא ׳חרבך׳¹, שאתה מעניש על ידו²:

1. כן לשון אבע״ז.

2. כ״כ רש״י: פלטה נפשי - מכל רשע שהוא חרבך שאתה משליטו ליפרע מן המחוייבים לך.׳ כי החרב והפליטה ממנה מאתך הוא הכל. כמו שכתוב: מחצתי ואני ארפא (דברים לב, לט)׳ (רד״ק).

ועתה ה׳, קַדְּמָה פָנָיו, ר״ל שים עצמך בפניו למנוע אותו, ואדרבה, הַכְרִיעֵהוּ ופַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע שהוא חַרְבֶּךָ, שבו הקב״ה מתנקם מאויביו, כאמרם (שבת לב.) ׳מגלגלין חוב על ידי חייב׳:

קדמה פניו – עד שלא ילכדנו הקדימהו והפילהו לכרוע על ברכיו.

פלטה – הצל נפשי מיד הרשע שהוא חרבך.

קומה ה׳ – בכאן מתחיל התפלה, מבקש שיקום ויקדים פניו טרם יטרוף וישחיתנו,

הכריעהו שיכרע במקומו ויכנע ולא ירדוף אחרי,

פלטה נפשי מהרשע אשר הוא חרבך שעל ידו תעניש בריותיך להרוג ע״י את המחויבים מיתה.

קדמה פניו – לך לקראתו, וכן על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים (פרשת תצא).

מרשע חרבך – אע״פי שהבחירה ביד הרשע להיטיב או להרשיע, מ״מ הצלחת נכליו היא ביד הבורא, א״כ הוא כחרב ביד ה׳ להכות את אשר ה׳ יגזור.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון